הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 353, 354

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ג באייר התשע"ו (31 במאי 2016), שעה 10:40

1. דעיכת התעשייה בישראל - מעקב

2. ירידה בצמיחת המשק הישראלי וחשש גובר מכניסתה של ישראל למיתון

3. ירידה בצמיחת המשק הישראלי וחשש מכניסה למיתון

4. ירידה בצמיחת המשק הישראלי וחשש מכניסה למיתון

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

יצחק וקנין

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי

עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, משרד האוצר

אמיר רשף - משרד האוצר

ינון אלרועי - משנה ומ"מ מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

שרגא ברוש - נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל

אורן הרמבם - מנהל תחום תמריצים, התאחדות התעשיינים בישראל

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

עדי שאולי - מנהל אגוד מוצרי צריכה ובנייה, התאחדות התעשיינים בישראל

ויקטור פתאל - מ.מ.מ, הכנסת

שאול בשור - המשמר החברתי

אוריאל לין

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

טמיר כהן

לאה קיקיון

דעיכת התעשייה בישראל – מעקב

שלום לכולם. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום דעיכת התעשייה בישראל, דיון מעקב על הנושא שהעלו כמה חברי כנסת, והעלה שרגא ברוש, נשיג התאחדות התעשיינים. הנושא הזה אמור להיות בהחלטת ממשלה, צריך לבוא לפתרון. אני אשמח אם תעדכן את הוועדה – זה דיון מעקב- איפה אנחנו עומדים בעניין הזה מבחינת הממשלה. אנחנו דיברנו על זה שתוך חודש תהיה החלטת ממשלה.

אנחנו התחלנו את המסע הזה לטפל במצב הייצוא וצמיחת התעשייה, ולמעשה נסיגה בייצוא, כבר משנה שעברה, באמצע השנה שעברה. בשנה שעברה, בערך בחודש אוגוסט לאחר דיון שהתקיים גם פה וגם אצל שר האוצר, שר האוצר ראה את המצב של הנסיגה שהיתה בייצוא ובתוצר התעשייתי, כמובן – גם בצמיחה במשק והפריון הנמוך, והנחה את אנשי משרדו לשבת אתנו ולהכין תוכנית, שהכותרת שלה היא: חיזוק כושר התחרות של התעשייה והייצוא בישראל.

אתה יכול להגיד האם היה שינוי מאז הדיון הקודם? האם היה שינוי בנושא של התעשייה?

(מוצגת מצגת)

ודאי. לרעה. הנה, אתה רואה את שני הריבועים הכתומים האלה. העסק ממשיך להתדרדר. אנחנו ישבנו, על פי הוראה של השר, עם כל האגפים במשרד, גם עם אגף התקציבים, וניסחנו הצעת החלטה שגם כשהייתי אצלך פה מספר פעמים אמרתי לך - אוטוטו זה עובר, אוטוטו זה נגמר. אמרו לי – אחרי התקציב נעשה העברות, יהיה בסדר.

ועכשיו צריך לקצץ 11 מיליארד שקלים - - -

לא, לא. הרבה לפני זה. לא אמרתי אף פעם, אז אני רוצה להגיד היום מה היה בהחלטת הממשלה, מה סיכמנו עם משרד האוצר: להקצות תקציב תוספתי בהיקף של 265 מיליון שקל למשרד הכלכלה והתעשייה עבור כלי סיוע לעידוד השקעות, ייצוא, מחקר ופיתוח בהתאם לפירוט הנ"ל: 95 מיליון שקל לשנת 2016 עבור כלים לעידוד כושר התחרות בחו"ל וקידום חברות. 60 מיליון שקל בהרשאה להתחייב 2016 למרכז השקעות עבור מענקים לחוק עידוד השקעות הון, מסלול סיוע מנהלי לעידוד תעסוקה. 30 מיליון שקל – להתחייב בשנת 2016 לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. 50 מיליון שקל – בהרשאה להתחייב, למשרד הכלכלה והתעשייה עבור תוכניות המיועדות לקידום מחקר פיתוח יישומים בתעשייה המסורתית תעשיות שאינן עתירות ידע. כל הכספים האלה ביחד ועוד כמה דברים קטנים, היו צריכים להיות 265 מיליון שקל. גיבשנו את ההסכמה הזו עם אגף התקציבים, ולכן הופעתי פה ואמרתי אוטוטו, כי זה גם מה שנאמר לי, ונכון לשבוע שעבר הודיעו לי מאגף התקציבים: אין. אין לנו יכולת לתת הרשאה להתחייבות בגלל הנומרטור, ואז אמרו – אז נדון על זה ונכניס את זה לתקציב - -

2017. ידעתי שאתה לא תדע.

2018-2017.

עכשיו, אדוני יושב ראש הוועדה, אני רוצה להגיד לך דבר כזה: אם זה לא היה מצחיק, ואם זה לא היה שלנו, אז זה היה עצוב מאוד. אנחנו רואים את מצב הייצוא, אם תרצה אני אשים פה את השקף של הצמיחה, אם תרצה אני אשים פה את השקף של הפריון – שימו את הצמיחה במשק, שימו את הפריון, אנחנו רואים מה שקורה. אני אומר לכם שלמרות מה שהאוצר אומר, אנחנו באמת מתדרדרים למיתון, אנחנו ודאי מתדרדרים למיתון, וגם אם בהגדרה הכלכלית עוד אין לנו שני רבעונים עם צמיחה שלילית לנפש, אז אחד כבר יש לנו, וגם אם הבא יהיה חס וחלילה באפס, ולא שלילי, עדיין אנחנו מתדרדרים.

שימו את השקף של הייצוא. אתם רואים את הקווים המקווקווים – על פי הגידול בסחר העולמי, שם הפוטנציאל שלנו. ככה היינו בשנים הקודמות, ואנחנו לצערי בשנים האחרונות בדיוק במגמה הפוכה. הסחר העולמי גדל, ואנחנו הולכים לאחור, פשוט הולכים לאחור. הייצוא ירד בשנה וחצי האחרונות ב-13%. עכשיו, אני לא יודע אם יש כסף, 260 מיליון שקל, להרשאה להתחייבות, או אין, אבל אם זה לא בסדר עדיפות ראשון של הממשלה, מישהו פה מפקשש לגמרי, לא מבין במה עסקינן, לא מבין שאנחנו מקימים מפעלים בחו"ל ויש פה את השקף שאנחנו יכולים להראות לכם, את הקמת המפעלים בארץ בעשור האחרון, ואת הקמת המפעלים בחו"ל שאנחנו מקימים, ואתם תראו שאנחנו, התעשיינים, פותרים לעצמנו את הבעיה. מ-65 מפעלים שנפתחו לפני עשור כל שנה, הגענו ל-4 מפעלים בשנה. ובאותו זמן יש שקף שמראה כמה מפעלים יש לנו בחוץ. תראה איך שאנחנו עולים בחו"ל. עלינו מ-16% מאתנו לפני עשור והיום ל-30 וכמה אחוז מאתנו יש מפעלים בחו"ל. אומר הדבר שאנחנו יודעים לפתור לעצמנו את הבעיה. אז אנחנו מעסיקים את העובדים בחו"ל, אנחנו לא צריכים לעשות ייצוא. אנחנו לא צריכים להביא את הדולרים לפה, לא את היורו לפה, לא מתמודדים עם בעיית המטבע, לא עם רגולציה, לא עם כלום.

ביטול המכסים.

אז מה זה טוב? מה זה טוב למדינת ישראל?

עכשיו אני אראה לכם את השקף של התעסוקה, כי יש כאלה שמסרבים לראות את האור הצהוב שדולק. אז אני רוצה להראות לכם את האור הצהוב. המשק, כמובן, בתעסוקה מלאה. אבל אתם רואים את הקו העליון? זה מה שקורה בסקטור הציבורי. ב-3 השנים האחרונות אם הסקטור הציבורי לא היה קולט את מה שהוא קלט, היינו היום ב-8.5% אבטלה. אם הסקטור הציבורי היה קולט רק על פי חלקו בעליית האוכלוסייה, בשיעור עליית האוכלוסייה, היינו ב-7.1. אנחנו ב-5 ומשהו כי תעסוקה לא פרודוקטיבית נקלטה למעלה.

כמה זמן הסקטור הציבורי הזה יוכל להתנפח? עוד חצי שנה? עוד שנה? אז האבטלה תפרוץ. ומה אז יהיה? כשהאבטלה תפרוץ אפשר ביום אחד לסובב את זה? למה לא לראות את זה קודם? אז עכשיו מספרים לי על 260 מיליון שקל. פה מעבירים 260 מיליון שקל כדבר שבשגרה, כמעט. מה זה 260 מיליון שקל בתקציב המדינה? נתנו פה פיצויים לחקלאים שלא היה צריך ולא כלום 180 מיליון שקל, אף אחד לא הרגיש.

ולא קרה כלום?

ודאי שלא.

אז כל מה שאני שואל, רבותיי: השאלה היא אם יש בעיה או אין בעיה. אתה כבר אמרת, חבר הכנסת גפני – אם הבעיה היא בעיה, צריך לעשות משהו. אם הבעיה היא לא בעיה, אז חבל על הזמן שאתה משקיע ואנחנו משקיעים, כל אחד ימשיך בשלו ושלום על ישראל, הכל יהיה בסדר.

אבל בדרך יש גם את ועדת הכספים שחושבת שיש בעיה.

אתה זוכר את הדיון, אדוני. יצא לי לקיים כמה שיחות עם שרגא בתקופה האחרונה, גם בתקופה של הורדת המכסים. ראיתם, אני קמתי בקול זעקה, אמרתי דברים מכאב. למה אמרתי אותם? כי מה שאמרנו קרה, בדיוק. אם יביאו לנו דוח לפה היום מה קרה בעצם עם הפחתת המכסים, רק הדבר הזה, שזה גורם לכך שנסגרים מפעלים בארץ, מה עושה אותו אחד שיש לו מפעל בארץ כאשר אתה מוריד לו את המכס וכבר אין לו רווח, הוא מפסיד פה מס, כ 400-300 - - - מה הוא עושה? הוא הופך להיות יבואן ומרוויח את זה הרבה יותר טוב, בלי הרבה כאב ראש, בלי להיות חייב לאף אחד כלום. לצערנו זה חוזר על עצמו וכל הורדת המכסים שהיתה בתקופה האחרונה לא דגדגה בכלום. זה להוריד את המחירים. מי שניהנה מזה – ניהנה, מישהו פה עשה סיבוב, קיבל ככה איזה סכום של כסף, גם מהחקלאים, אני אומר לכם את זה באחריות כי אני בא מהמגזר. עשו פה דבר שאסור לעשות אותו והדבר הזה משליך בכלל, על כל התעסוקה. אני אומר לכם שהמצב הוא גרוע. זה יבוא לידי ביטוי בסוף 2016, אז יתחילו לראות את המצב המדאיג שיש במשק. אם המצב הזה ימשיך אנחנו נראה מגמה שלצערי הרב תפגע בצמיחה של הכלכלה הישראלית, תפגע בתעסוקה, דבר שאולי עוד פעם יוציא את כל האנשים לרחובות, כי המצב מתחיל להיות קטסטרופה. זה שהמגזר הציבורי עולה ועולה ומתנפח, זה לא מוסיף למשק כהוא זה. מי שצריך להבין שמה שמניע את המשק הזה זה אותם מפעלים שהם עתירי ידע, אותם מפעלים שאנשים משקיעים פה – גם השקעות מחו"ל. כבר אין השקעות חו"ל פה. רבותי, אין משקיעים מחו"ל פה, בכלל. תבדקו את הדברים. אנשים לא באים להשקיע פה. למה? בגלל המציאות שנוצרה פה. מחכים, אולי, שתהיה איזו נפילה גדולה, כדי שיגידו שיש בור בתקציב המדינה, חוסר הכנסות, נגיע למצב – כשאתם הגעתם לשלטון ואמרתם שיש לכם בור של 45 מיליארד - - - משהו כזה, אני זוכר את האמירות, למרות שאני חולק על זה. זה לא בדיוק כך, אבל אני אומר – ישנו מצב קשה היום, ואני נפגש עם הרבה אנשים בפריפריה. אני הולך ונפגש עם מנהלי מפעלים והם מספרים לי את המציאות. המציאות לא פשוטה, בכלל.

אנחנו לא מתכחשים לכך שיש בעיה, אנחנו רואים שאכן שני הרכיבים שבהם אנחנו צריכים לשים את הדגש זה רכיב ההשקעות ורכיב הייצוא. הירידה בייצוא לצערי הרבה פעמים מוסברת על ידי שינויים כאלה ואחרים במכירות של החברות הגדולות, וזו אחת הבעיות של הייצוא הישראלי – שהוא מאוד מאוד ריכוזי. אחד האתגרים שלנו הוא לראות איך אנחנו מגוונים את הייצוא ולא כל פעם שאחת החברות הגדולות שלנו שהיא גם אחת היצואניות הגדולות, יש לה ירידה במכירות – אז כל התוצר של המשק ממש יורד בצורה משמעותית. בנוסף לכך יש גם ירידה באטרקטיביות שלנו ובהשקעות החדשות, ואנחנו חושבים שצריך לטפל בזה.

לפני כשבוע הוקם שולחן עגול בראשות מנכ"ל האוצר בהשתתפות ארגוני המעסיקים ובהשתתפות ההסתדרות, בין היתר בעקבות הנתונים האחרונים שפורסמו והבעיות המבניות שיש לנו בפריון ובצמיחה. במסגרת הדיונים האלה הכוונה היא לקבל החלטות אופרטיביות שיקבלו ביטוי בתוכנית הכלכלית לשנים 2018-2017, ויש שם החלטות תקציביות והחלטות לא תקציביות, במטרה לייצר פה סביבה עסקית טובה יותר, לייצר פה אטרקטיביות גבוהה יותר של המשק, ושם גם תתקבל החלטה לגבי החלטה על ה-265 מיליון שהזכיר שרגא ברוש. כמו כן יש לנו הרבה סוגיות רגולטוריות שצריך לטפל בהן, זה קשור לסביבה העסקית.

אתם השתתפתם בישיבה הקודמת. מה קורה ב-2016? הרי אמרתם שיהיה כסף, ואמרתם שהנומרטור הוא לא בעיה.

אני לא יודע אם אמרנו שהנומרטור הוא לא בעיה.

מופיע בפרוטוקול שעידו סופר אומר שכל מה שמזומן ב-2016 – זה לא הנומרטור. אם זה הנומרטור אז התשובה מתחילה להיות מעניינת. אני שואל שאלה, אני מבקש – תתייחסו למה שאמרתם בישיבה הקודמת או בישיבות הקודמות. תגידו שאין כסף? זה בסדר, אז זה באמת יורד לסדר עדיפות נמוך, לא צריך תעשייה במדינת ישראל, לא צריך יצוא, לא צריך עובדים – אנחנו כולנו נהיה עובדי מדינה, חוץ מהחרדים, כמובן, שאין להם 12 שנות לימוד. אבל אני רוצה לדעת מה עם ההחלטות הקודמות. מה, אתם הטעיתם אותנו?

חבר הכנסת גפני מצפה לרצף שלטוני, כשזה באותה ממשלה – במיוחד.

החלטת ממשלה - - -

- - -

אדוני היושב ראש. החלטה תקציבית שיש לה השפעה - - -

רגע, אתם מכירים בעובדה הזו שמה ששרגא אמר, שיש ירידה בעניין של התעשייה.

אמרנו – אנחנו לא מתכחשים לכך שיש בעיה, בזה פתחתי. רכיבי ההשקעות והייצוא.

אני מבקש. יכולת הקליטה שלי מוגבלת. יש ירידה, והירידה הזו מסוכנת למדינת ישראל – על זה אתם מסכימים. הסיבות עכשיו לא חשובות, אבל קודם כל, יש ירידה או אין ירידה? האם אנחנו מדברים על אותן עובדות?

יש בעיה בהשקעות ובייצוא.

בסדר. זאת אומרת – הנתונים הם נתונים בעייתיים, כפי שהוצגו בישיבות הקודמות. עכשיו, היה צריך להעביר כסף לצורך העניין הזה. היה סיכום, והנומרטור לא מפריע לנושא. נאמר בוועדה.

לא, אני רוצה לתקן אותך. ככל שלא קיבלו את ההחלטה בינואר, ונקבל אותה באוקטובר, כבר יצטרכו את הנומרטור, כי כל הכסף יהיה בשנה הבאה. הרי אם היינו מתחילים בינואר היינו מוציאים כבר את הכסף.

בואו לא נשכח – לא כל כלי הסיוע של מדינת ישראל כרוכים ב-265 מיליון. יש מיליארד וחצי במדען הראשי ויש חצי מיליארד במרכז השקעות הון, ויש עוד מאות מיליונים אחרים במשרד - - -

ב-2016 לא היתה בעיה של הנומרטור. אמרתם שתוך חודש מעבירים את הכסף? אין בעיה של הנומרטור? לא העברתם אתה כסף, עכשיו נהייתה בעיה?

לא.

אז תסביר, אני לא הבנתי.

יש בהחלטת הממשלה תקציבים הרשאתיים, תקציבים הרשאתיים משפיעים על - - -

265 מיליון, מה שדיברנו?

חלקם הרשאתיים. דרך אגב, את המזומן של 2016 – אנחנו יכולים להחליט שמעבירים אותו, אבל זה לא כל ה-260 מיליון.

כמה זה?

30. עכשיו זה כבר נהייה 30.

עכשיו, התקציבים של השנים הבאות דורשים מקורות, גם. כיוון שהוקם שולחן עגול - - -

- - -

מה שולחן עגול? איזה שולחן עגול? אני נושא באחריות, אני חבר בקואליציה הזו. אני תומך בממשלה הזו, על כל מרכיביה. אני לא הולך להגיע לסוף 2016, לאשר את פה תקציב דו שנתי, כשהתעשייה קורסת, ושם לא מזיזים כלום.

ההמלצות לשולחן עגול צריכות להתקבל - - -

ההמלצות של השולחן העגול מעניינות אותי כשלג דאשתקד.

- - - ידונו גם בצמיחה ה- - -.

תקשיבו שנייה – זה לא יכול להיות, אנחנו מציבים בפניכם כל הזמן תמרורי אזהרה, גם השולחן הזה וגם השולחן של ועדת הכלכלה, כל הזמן אומרים – גם לכם במשרד הכלכלה, וגם לכם במשרד האוצר, הכתובת על הקיר. אתם לא תוכלו להגיד שאתם לא ידעתם. המצב הוא בעייתי ביותר. אתמול הודיעה חברת "מובלי" שהיא סוגרת את מרכז הפיתוח שלה פה, בארץ. 15 עובדים מפוטרים. לא ביג דיל, אבל זה מרכז פיתוח, אם אני לא טועה, רביעי או חמישי שנסגר השנה. המרכזים הקודמים היו של 100 ו-200 עובדים. הנקודה שלי היא שאם ההכוונה של ההשקעות לא תתכוונן למקומות עתירי הון – זאת אומרת, שדורשים השקעה עודפת, לא שהיום הם פה ומחר הם בהודו, או מחר הם בסין, אנחנו לא נלך לשום מקום.

מה שהוביל את הצמיחה בשנים האחרונות זה התעשייה עתירת הידע.

סליחה, אני רוצה להגיד לך משהו. יש לי חדשות בשבילך, עמיר. אני לא יודעת מתי היית פעם אחרונה במפעל. גם מפעל שמייצר מוצרי פלסטיק, אתה לא תאמין – מייצרים אותו בטכנולוגיה עתירת ידע. מכונות ההרכבה, מכונות הייצור - - -

מה שהוביל את צמיחת המשק בשנים האחרונות זה תעשיית ההייטק.

תעשה לי טובה, כי כולנו קראנו את דוח טאוב, ואנחנו יודעים איזה נתח קטנטן מהסקטור הזה מושך את הפריון של ישראל. אנחנו יודעים ומבינים את זה, ולא כולם במדינת ישראל יכולים להיות בנקאים ואנשי הייטק. אני, למשל, אומרת לך, שאני לחלוטין לא מוכשרת להיות אשת הייטק. תודה לאל לתעשיית ההייטק שאני לא הגעתי אליה. אני יודעת להיות קצת תעשיינית, וגם זה קצת נתון במחלוקת. אני אומרת לך: תקשיבו, משהו לא טוב קורה כאן. עכשיו, לא יכול להיות שהמשאבים האלה שכבר הוחלט עליהם, אתה תגיד לנו עכשיו שההחלטה נתונה בידי השולחן העגול, שאנחנו יודעים שהוקם בשבוע שעבר. עמיר, אתה אדם רציני, אתה יודע שהמצב קשה וככל שתרחיקו את המשאבים האלה זה רק יעמיק, אז למה אנחנו מחכים בדיוק?

צריך להגיד עוד משהו – על הטבות המס. צריך לראות איפה האפקטיביות שלהן, האמיתית. אתה דיברת על חברות שפתאום הנתונים שלהם יורדים, על החברות שמובילות את הייצוא הישראלי, ופתאום הנתונים שלהם יודעים. אני מבינה את הפילוח שאתה מדבר עליו, ועדיין אני אומרת לך: צריך לראות איפה הטבות המס הן האפקטיביות ביותר.

לפני שאתן את זכות הדיבור - - -

לא, רציתי רק לשאול אם אני יכול לעבור למקום מכובד לצד עמיתי, שרגא ברוש.

בוודאי. בבקשה, בכבוד.

אני לא מבין במשפטים הגדולים. אני מבקש שתענו על השאלות שלי, ואם אתם לא יודעים את התשובה, תגידו. היתה החלטה שמעבירים 265 מיליון שקל.

יש טיוטת החלטה.

בסדר. כל תשובה תתקבל בברכה, רק שאני אדע. היתה הצעת החלטה. הצעה להחלטה, נכון. 265 מיליון שקל, מה קרה לזה? הרי אם היו נותנים את ה-265 מיליון שקל יכול להיות שהיינו יכולים או שהם היו יכולים להתמודד עם הבעיה המאוד קשה הזו שהתעשייה נופלת. יכול להיות. יכול להיות שלא. אבל זו היתה הצעת ההחלטה. מה קרה אתה? נפסיק לדבר ציונות. נדבר קודם על כסף, בפועל. למה זה לא התבצע?

הצעת ההחלטה הזו לא הגיעה לממשלה.

למה?

כי לא הבשילו התנאים בכל מה שצריך לצביעת מקורות לשנים עתידיות, וכדומה.

בגלל שלא היו מקורות לכסף.

ועכשיו הוחלט שהנושא הזה יידון במסגרת הפורום שהוקם במסגרת הפורום שהוקם עם המעסיקים וההסתדרות.

זה תקציב השנה הבאה.

זה יכול להגיע עדיין ב-2016.

לא יכול להגיע, בחיים, כי השולחן העגול, אגב - - -

השר שלך הבוקר מתעורר ל-11 מיליארד שקל מינוס, על מה אתם מדברים?

מה אתם מצפים מהשולחן העגול, שיביא מיליארדים - - -

הבנתי. התשובה היא בסדר. המצב לא בסדר. התשובה – לא. זאת אומרת, לא היה כסף, אז לא הביאו את זה להחלטה. עכשיו מה שיקרה זה שהמדינה תפסיד המון כסף, בגלל שחלק גדול מהמפעלים עוברים לחו"ל. המדינה תפסיד. זה מה שהגמרא אומרת: בתר עניא אזלא עניותא, אחרי העוני הולך עוד עוני. לא רק שלא מעבירים את הכסף הזה שהיה מביא הרבה כסף, של מפעלים שהיו פועלים כאן ולא היו הולכים לקבל הבטחת הכנסה, והיו משלמים מסים, כאן במדינה, והיה פי מיליון יותר מאשר 265 מיליון. המפעלים יילכו לחו"ל בגלל שלא מצאו מקור מימון ל-265 מיליון.

אני חושב שהציפייה שה-265 מיליון יפתרו את כל בעיות התעשייה והיצוא של מדינת ישראל היא טיפה מוגזמת. אני חושב שיש בעיות מבניות, בעיות של רגולציה, בעיות של אטרקטיביות של המשק שהן הרבה יותר חשובות מאם נגדיל את המענקים לחוק עידוד או אם נגדיל את התקציב במכון היצוא בעוד כמה עשרות מיליונים. מישהו חושב שהכסף שהממשלה נותנת לתעשייה ולעסקים הוא זה שיביא להובלת הצמיחה ויהיה מחולל השינוי הכי משמעותי שלנו, מתעלם מעוד כמה בעיות מאוד משמעותיות שיש לנו.

אני לא מקבל את זה, לחלוטין לא אני לא מאמין שישבתי מולך חודשים, ודנו על כל סכום - - -

מזה שמהנדס היום בהייטק היום - - -מזה שהרגולציה פה מכבידה וצריך למצוא פתרונות לרגולציה - -

נכון, אתה צודק.

מזה שכמו שהוזכר פה – אנחנו לא אטרקטיביים - - -

עמיר, לא מתאים לך. גם שער הדולר זה בעיה, ושער היורו זה בעיה, והרגולציה זה בעיה, הארנונה זה בעיה ומחיר המים זה בעיה. מה זה קשור בכלל לעובדה שאנחנו צריכים להתחיל לטפל בבעיות? אני מאוד אשמח, ובהחלטת הממשלה יש הרבה דברים שלא קשורים לכסף, שעוסקים בין היתר ברגולציה - - -

אבל הדיון פה נסוב סביב ה- 265 - -

כי זו ועדת כספים.

- - ונדמה לי שיש פה איזה שהיא ציפייה שה-265 הולך לפתור את כל הבעיות. בואו אני - - -בשנת התקציב הזו, שחלקם לא היו - - - ויש הגדלת מענקים, ויש קרנות תמיכה - - -

- - -

אם יש הכל – למה זה המצב?

- - - מפעלים לגז טבעי, כולל תוכנית לנגב המזרחי, והקמנו את הקרן לעסקים במצוקה, סוף סוף, ויש קרן חדשה להלוואות בערבויות מדינה, אבל את כל זה אתם שוכחים, ורק את ה- 265 מיליון - - -

אתה יודע מתי אני יכול לקבל את כל מה שאתה אומר? כשאתה אומר – הקמת קרן לעסקים קטנים. אתה יכול לבוא פה – הגדלת, נגיד היה לך 100 מיליון ושמת 200 מיליון. אתה יכול לבוא ולדווח לנו כמה ביצעת בפועל?

סליחה, קיצצו למשרד התעשייה 300 מיליון שקל בתקציב הזה.

בוא נלך לשיטה שלו. אם הוא טוען שהוסיפו כסף, אולי יביא לנו לפה. תראה, יש פה טענה. אני השבוע הסתובבתי בשני מפעלים באזור הגליל המערבי ושניהם אמרו לי אותו הדבר. אתה יודע שיש עכשיו מדידות בנושא ארנונה, אתה לא יודע איזו קטסטרופה הולכת להיות על המפעלים, עכשיו. יש חברה שמודדת את השטח הפיזי, לא רק של הבתים אלא גם של המפעלים. אומרים לי בעלי מפעלים שיש שיטה חדשה שאתה נכנס למפעל, יש שם גלריה שהוא מאכסן בה. מודדים לו את הגלריה פעמיים. את השטח הוא מחשב לו פעמיים. הוא אמר לי - אנחנו הולכים פה לשלם כסף הון תועפות שאנחנו לא יודעים מאיפה להביא את זה, משהו מפחיד. הם הראו לי חיובי ארנונה, רשויות שהכפילו להם את הארנונה. חברה', אלה סכומים שאי אפשר להבין אותם. תגידו, אתם הזויים?

הנה הארנונה, בשקף בצד שמאל, בכתום.

מי יוכל לענות על מה שהוא אמר בעניין הארנונה?

אני יכול לבדוק אם יש איזה שינוי במדיניות הארנונה לתעשייה. אני לא יודע אם זה - - -

עכשיו, בעקבות מדידות חדשות שאתם עושים גם לבתים וגם למפעלים.

אנחנו עושים או הרשויות המקומיות עושות?

כנראה שהאוצר מצא לו עוד נישה. יש היום מחלבה של כסף וככל שאתה רוצה להוריד את הנתח שלך במענקי האיזון, אתה בא והולך למקום אחד. יש לך מאיפה. תקשיב, אני אומר לך באחריות. הנה, תשמעו אותי פה, כל מה שאני אומר נרשם בפרוטוקולים. הארנונה תעלה בשנה הזו בעוד 30% לכל המשק הישראלי. באחריות. באחריות מלאה אני אומר את זה. הנה, זה רשום בפרוטוקול.

מבלי להעלות את הארנונה.

רבותי, חברי הכנסת. אמר עמיר – אנחנו עושים את זה, ואת זה ואת זה. הכוונה – עושים באמצעות משרד הכלכלה והתעשייה. למשרד הכלכלה והתעשייה בתקציב הזה, אחרי מה שאישרתם, מורידים 300 מיליון שקל. לא רק שלא מוסיפים, אלא את ה-300 מיליון שקל מורידים.

כי אין שם שר.

מאיפה הם יתנו את זה? מפה ומפה ומפה. אז לא נותנים 265 ומורידים 300 תעשו חשבון ביחד, איך זה עוזר לייצוא, לצמיחת התעשייה וכל זה.

אני מתנצל שאיחרתי - - -

לא אחרת, לא אחרת.

ב-9 לאפריל, לפני חודשיים זיהיתי כבר על פי נתונים שאספתי אצלם את המגמה הזו שהולכת לפגוע בנו, נתונים מדאיגים של ירידה בייצור. זה קיים על השולחנות שלנו כבר 4 חודשים. זה שאנחנו מתעוררים עכשיו כאן כי גפני נענה לבקשתי ליזום דיון, זה לא אומר שלא רציך לטפל. אני חוזר חזרה לסיפור של ה-265 מיליון שקל שלא העברתם. הם לא יכולים לעשות שום מהלכים. הנתונים הם נתונים מדאיגים. אני מוכן לתת לך את המכתב הזה שמפרט הכל. אני משוכנע שאתה יודע את הנתונים הרבה יותר טוב ממני. מכון הייצוא, אדוני, ב-2015 ירד ייצוא השירותים ב-2.8%, הסתכם רק ב-34 מיליארד דולר. היתה ירידה. זו הירידה הראשונה, אדוני, מזה 6 שנים. 6 שנים זו הירידה הראשונה. פעמוני האזעקה לא צלצלו? אני לא מבין אתכם.

אני לא רוצה להיכנס לכל הנתונים שיש לי כאן, שעולה שמכון הייצוא - - - השירותים ב-2015 עמד על 37% מסך הייצוא הישראלי והוא התכווץ ב-9%. אני לפני יומיים הייתי בד"ר פישר, אדוני, שלוש שעות. מפעל לתפארת מדינת ישראל של תמרוקים. אם אני מסתכל רק על ייצור התמרוקים, שזה נישה, זה לא הכל ואין לי עכשיו זמן לסקור את כל הירידות בייצוא, וד"ר פישר מתעסק בנושא של ייצור תמרוקים, והוא צנח ב-2015 כבר ב-10%. הוא הסתכם ב-546 מיליון דולר לעומת 609. כל פעמוני האזעקה מצלצלים, חברה'.

זה על השתק.

המצב יותר גרוע כי אני מתעורר הבוקר לבקשה של שר האוצר לקיצוץ של 11 מיליארד שקל. אנחנו 5 חודשים אחרי תקציב 2016, כי להזכירכם אדוני, ב-2015 היה 1 חלקי 12. ואנחנו רק בהתחלה, מה יקרה לנו? תתעוררו, תעשו שולחן עגול אתם, תגייסו אותנו, אני מוכן להיות עובד שלכם, שליח שלכם. תשבו עם התעשיינים, תראו איזה מנועי צמיחה.

אבל ישבו, לא מקיימים - - -

שיקיימו גם את ההחלטות, לא סתם לשבת. ואם נצטרך, נביא אתכם לוועדת הכספים.

אתה מכיר גם חלק אחר במגזר התעשיינים? אני מציע שאתה תבקר גם אצלנו.

אני אבקר כל מקום - - - אני אבקר גם אצלך. זה כואב לי.

ירידה בצמיחת המשק הישראלי וחשש גובר מכניסתה של ישראל למיתון

ירידה בצמיחת המשק הישראלי וחשש מכניסה למיתון

ירידה בצמיחת המשק הישראלי וחשש מכניסה למיתון

אני מבקש, חבר הכנסת יעקב פרי. אתה הגשת בקשה לדיון מהיר ואושר לך ואני מבקש ממך. פורמלית אני צריך להגיד – אתה ביקשת בקשה לדיון מהיר בנושא של ירידה בצמיחת המשק הישראלי וחשש מכניסה למיתון. אני מבקש ממך לומר את דברך בעניין. אני מבקש גם משני החברים האחרים שהגישו את הבקשה, אם הם יהיו כאן, לאפשר להם גם. נחמן שי ומיכל רוזין.

אני קודם כל רוצה להודות לאדוני, יושב ראש הוועדה, על קיום הדיון המהיר וההיענות לבקשתי. ביקשתי לקיים את הדיון, אדוני היושב ראש, כי אני באמת ובתמים חושב שאין כאן בכלל עניין של קואליציה ואופוזיציה. מדובר בכלכלת ישראל שעלולה להיכנס, אם היא לא כבר בעיצומו של משבר כלכלי חריף, ונראה לי מניסיוני הדל שעדיין יש מקום שהמדינה תנקוט בצעדים נדרשים, כדי להימנע ממפולת. אסור לנו שיציבות המשק, ואתה מכיר אותי כבר זמן יחסית רב – אני לא אעשה מזה עניין פוליטי, אבל אסור שהכלכלה תיכנס להיות בת ערובה לאינטרסים, לשרידויות פוליטיות ושאר ירקות.

בשנה האחרונה אנחנו עדים להאטה משמעותית בצמיחת המשק שעמדה ברבעון הראשון רק על 0,8%. ההאטה הזו נובעת ממדיניות פיננסית – לטעמי, לפחות, לא אחראית, יש שיגידו נהנתנית, אני לא רוצה להיכנס לרכילויות. המדיניות הזו היא מסוכנת. היא מדרדרת את המשק הישראלי, היא מעלה חשש אמיתי מפני האפשרות שאנחנו בסיפו, אם לא כבר בתחילתו של מיתון. נורות האזהרה, כפי שנאמר פה, הבהבו כבר זמן רב. כלל המומחים דיברו על זה. הם לא מניאים את הממשלה הזו מהמשך מיניות פיננסית קלוקלת שגוררת את כל המשק למטה.

ברשותך, על קצה המזלג נתונים, כפי שאני אספתי אותם. אני יודע שתמיד אפשר להתווכח על אחוז לכאן או אחוז לפה. אם בסוף שנת 2014 תחילת 2015 – המועד שבו הסתיימה כהונת הממשלה הקודמת, מדד יצוא הסחורות עלה ב-11,6%, ברבעון הראשון לשנת 2016 הוא ירד ב- 14,1%. ב-2014 מדד הייצור התעשייתי עלה ב-5,7%, בשנת 2016 הוא ירד ב-2,2%, וכל זה, למרות מבצע "צוק איתן" עם כל ההשלכות, כל הדברים שכבר דיברתי בהם. אפשר להמשיך את כל הנתונים, אני לא רוצה לגזול זמן רב. רק פני מספר שבועות פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי יבוא הסחורות והשירותים ממדינות אחרות גובר, בעידוד הממשלה, יש לציין, וכתוצאה מהמגמה של ההתחזקות הבלתי נשלטת של השקל הייצוא הישראלי ירד כמעט ב-13%, נשען כיום בעיקרו על שלוש חברות גדולות, בלבד. ללא ספק – רצף של נתונים מדאיגים שצריכים להדליק נורות אזהרה רבות.

אם זה לא מספיק, אז סוכנות האשראי המובילה, מודיס, הוציאה לפני כשבוע הודעה לפיה הצמיחה הנמוכה במשק הישראלי עלולה למנוע מישראל לעמוד ביעד הגרעון שעומד על 2.9% בשנה הנוכחית. סוכנות האשראי הזו אף הזהירה מפני התקציב הדו שנתי שמקדמת הממשלה, שכן בניית תחזיות לשנת 2018 איננה ריאלית, כאשר הסימנים מראים שהצמיחה לא תעמוד בציפיות. אז ממשבר קואליציוני אחד לאחר אנחנו עדים לכך שהמטרה הנעלה ביותר היא שרידות פוליטית ותרופת הפלא לכל משבר קואליציוני היא פיזור עוד כספים.

אתם נגד הפנסיה לעולי ברית המועצות?

אני לא נגד הפנסיה - - -

כי זה כבר היה משפט פוליטי. עד עכשיו זה היה מקצועי, אבל מותר לך, כי הפוליטיקה פה היא המקצוע.

אני עדיין אשאר צמוד לעניין ה - - - ופחות לעניין הפוליטי. בזמן שהוצאות הממשלה בשנה הבאה חורגות לפי מיטב הבנתי ב-15 מיליארד שקלים מתקרת ההוצאות שנקבעה, מדינת ישראל ממשיכה להסתרך מאחורי חברות אחרות ב-OECD בכל מה שנוגע להוצאות על חינוך, בריאות ותחבורה. ובהינתן, וכתוצאה מהמדיניות הבלתי אחראית מסדרי העדיפויות הפוליטיים של ממשלת ישראל-משרד האוצר, אל לנו גם להתפלא אם אכן תבוא ירידה בדירוג האשראי של מדינת ישראל. ירידה שכזו עלולה להוביל להחמרת המגמות המדאיגות להן אנו עדים.

אני חושב שקודם כל, תמונת המצב הנוכחית צריכה להיות קריאת השכמה בהולה לקובעי המדיניות. אני חושב שלשולחן הזה, לוועדה הזו ולך, בראשה, יש תפקיד מכריע ומשקל סגולי לא רק בזכות ידענותך ומעורבותך, אלא – ועדת הכספים, אדוני, צריכה ליזום ולקחת חלק פעיל כדי לוודא שהממשלה הזו, התקציב הדו שנתי הזה שאני חושב שהוא יהיה אסון, לא מפקירה את יציבות המשק. בשביל זה כולנו התכנסנו כאן היום, ואני שוב מודה לך.

אני מבקש לומר, לפני שאנחנו ממשיכים – תפקידה של ועדת הכספים הוא לפקח על עבודת הממשלה. לא נוח לי הדיון הזה, אני חלק מהקואליציה. זה דיון שהוא דיון קשה, הוא דיון שאני השתכנעתי כבר בישיבות הקודמות של הוועדה שיש בעיה מאוד מאוד קשה. אנחנו נגיע לתקציב שבו נצטרך לעשות קיצוצים, ואני יודע שאנחנו הולכים למצב שאנחנו לא נוכל לסבול. זה דבר שהוא בלתי אפשרי.

אני רוצה להודיע לכם – אנחנו לא נתחרה במי היה במפעלים קודם – היית שלשום? היית לפני 3 שבועות? אני הייתי שלשום בקרית מלאכתי במפעל התעשיות "פלוקטקס". משהו שערורייתי שלא היה כמוהו. עובדים מהפריפריה עובדים שם.

מה הוא עושה, המפעל?

הם מייצרים בדי ריפוד. משהו עולמי. והעובדים הם כולם מקרית מלאכי, קרית גת, כל האזור ההוא. ועומדת ממשלה, עומדת רשות המסים, ולא מכיר בו. אומר שהוא כבר גר 10 שנים בארץ אז הוא כבר לא משקיע חו"ל. הוא תושב חו"ל. לא משנה, אני לא כל כך רוצה להיכנס לעניין הזה כי אני לא קשור לחב"ד, אבל הוא אומר שהאדמו"ר של חב"ד שלח אותו ולכן הוא שם, אחרת הוא יורד חזרה לארצות הברית. אז יורדים לחייו, פשוט לא להאמין, אנחנו נמצאים במדינת חלם.

אתם עשיתם את זה. אתם, בוועדת הכספים הייתם שותפים.

בסדר, אני צועד על עצמי.

בדיון זה – אומרים את האמת.

אבל מותר לי לצעוק. אני לא חייב לומר את האמת. אני אשם? בסדר. אני לא אשתוק על הדבר הזה. עובדים מהפריפריה. המפעל הוא לתפארת מדינת ישראל. הוא לא איש ששייך אלי פוליטית, או משהו. אני מדבר עם רשות המסים. אומרים לי: בג"ץ פסק לטובתו, נכון, אבל בג"ץ לא הבין מה שהוא אומר, נגיש ערעור. אנחנו שומעים את זה מכל מקום, חברים. אנחנו הולכים למפעלים, אנחנו כנסת מאוד פעילה. אנחנו הולכים למקומות, לפריפריה, למפעלים. מה זה? זה נראה כאילו אנחנו שתי מדינות. עכשיו, אם חסר כסף, יש לי הצעות. בואו נדבר, נראה מאיפה מביאים כסף. אנחנו נקיים על זה דיון.

הדיון הזה הוא מאוד חשוב, ותרשו לי שאדבר בכנות מאוד מוחלטת. חבר הכנסת מיקי לוי דיבר על כך שפעמוני האזעקה כבר נשמעים, ואני רוצה לומר לכם – גם אוזני חברות וחברי הכנסת אטומים לפעמוני אזעקה אלה. אני אסביר. זו היא הטבלה המצביעה על נתוני הצמיחה של המשק. כל מה שצריך לעשות זה לעשות השוואה פשוטה בין נתוני הצמיחה בעשור הקודם לעשור הנוכחי. תסתכלו מה קרה לנו – ב-4 השנים האחרונות, ואני מדבר כרגע על התוצר של המגזר העסקי – ירדנו ב-2012 ל-2,6 ובשתי השנים האחרונות ל-2,3 אחוז אחוזי צמיחה של המגזר העסקי, שזה לא צמיחה, זו הטעייה. זה גידול תוצאתי של הגידול באוכלוסייה. צמיחה זה כשיש גידול בתוצר לנפש.

- - -

אלה נתונים מוסמכים, חבר הכנסת לוי.

אוקיי, השתכנענו. מי אשם?

גם אתם. אני אסביר. אני אומר דבר מאוד פשוט ואני רוצה שזה יובן – לא לשכת ראש הממשלה, לא בנק ישראל, לא משרד האוצר ובמידה רבה גם לא כנסת ישראל – יודעים מה באמת מתרחש היום במגזר העסקי. אם הייתם יודעים מה באמת מתרחש הייתם מתנהגים אחרת. אתם מקבלים נתונים תוצאתיים, נתוני מקרו. אבל מה מתרחש באמת, בתוך המגרש העסקי?

אז אומרים – רגע, פסקה הצמיחה. בואו נחפש מנועי צמיחה. רבותי, כן. סייבר זה מנוע צמיחה, יצוא תעשייה זה מנוע צמיחה, אבל זו תפיסה סלקטיבית לא נכונה. זו תפיסה סלקטיבית אליטיסטית שאומרת – אלה חשובים יותר, אלה חשובים פחות, בואו נתמוך בהם ונשאיר את כל המגזר העסקי. אז אני אומר לכם: הוכח בישראל - - -

זו התפיסה של ראש הממשלה, לצערי הרב.

אני אגיע לזה, תאמין לי.

אבל מנוע הצמיחה המקומי זה לא מספיק.

הגישה צריכה להיות - - - צמיחה צריכה להיות פעולות שמשפיעות על כל המגזר העסקי, בשלמותו. גם הייצור, גם הבנייה, גם החקלאות, גם המסחר בשירותים – הכל, משום שהירידה שלנו בייצוא זה לא תוצאה של בעיות בסחר העולמי. זה מה שאנחנו גרמנו.

אם אנחנו צריכים תמיכה למה שאני אומר לכם, רק אתמול והיום התפרסמו נתונים של IMD, מוסד מאוד יוקרתי בשוויץ שמודד את כושר התחרותיות של הכלכלות השונות בעולם, והוא אומר לנו: ראו זה פלא, אנחנו בהייטק, במו"פ, בחדשנות, במקום מאוד גבוה, אבל כשמדובר במס חברות, כשמדובר בצמיחה, כשמדובר בהשתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה אנחנו באחד המקומות הנמוכים בעולם. למה? כי פה נוצר הפער. אני רוצה להדגיש ולומר שמנוע הצמיחה האמיתי זה מנוע צמיחה שפועל על המשק כולו. כך עשינו בעשור הקודם, כשבנימין נתניהו, ראש הממשלה היום, היה שר אוצר. הוא חשב על המגזר העסקי כולו, ובהתאם לזה זה נעשה. ומה זה בעצם מנוע צמיחה אמיתי, שכדאי שנבין, לשורש העניין? זה מוטיבציה של בעלי עסקים לבנות ולפתח עסקים. אני לא קולט איך לא מבינים את זה, שכשאנחנו מכרסמים במוטיבציה הזו, כשאנחנו שוחקים אותה ומדכאים אותה, אנחנו לא מצפים שתהיה צמיחה? אז תראו מה שקרה כאן. בתשע השנים האחרונות - מבול של חוקי עבודה. הכל טוב, הכל חשוב לעובדים, אין ספק, אבל לא פחות מ-190 תקנות וחוקי עבודה, הכל – הכבדות על המעסיקים. חוקי הגנת הסביבה – הכבדות על המעסיקים. חוקי הגנת הצרכן – הכבדות נוספות על המעסיקים. דיווחים – שפע של דיווחים. אם אני אעשה את הרשימה של הדיווחים שנדרשו מהמגזר העסקי, מקוונים, למס הכנסה, למס ערך מוסף, אתם תקבלו ספר שלם, שאני עוד לא נכנס לשוק ההון. כל זה, ונוסף לכל זה, ומי שמככב – הפליליזציה, הפליליזציה של המגזר העסקי. היום, שיהיה לכם ברור, מי שמנהל עסק הוא במצב יותר חמור מלהיות נאשם בפלילים ממי שעיסוקו בעולם התחתון. אתם יודעים כמה עבירות יש בדיני עבודה? לא אצטט את הכל. 200. בהגנת הסביבה – 800. בהגנת הצרכן – קרוב ל-70, כבר. רבותי, אתם לא מבינים שהרסתם, הרסתם – גם אתם, חברי הכנסת, גם הממשלה – הרסתם את המוטיבציה לבנות עסקים במדינה הזו, ואתם מצפים שתהיה צמיחה? מאיפה תהיה צמיחה?

- - -

לא תהיה צמיחה, ואני כבר רואה מול עיניי מה עומד לקרות. ידברו על הבור התקציבי, ידברו במונחים של שנה, ייסחפו בוויכוח על הבור התקציבי, האוצר יזרוק קצת תקציבים, אני מניח – בהסכמה עם חברי שרגא ברוש – האוצר יחשוב שהוא פתר את בעיית הצמיחה. לא, זה יגרור אותנו למיתון, כי אנחנו צריכים לחזור לצעדים אמיצים, באומץ, שמשפיעים על המגזר העסקי כולו, בלי אפליה. וקודם כל שהממשלה תעשה את חובתה. שתוריד את נטל העומס של כל הגופים שנמצאים בשליטתה, המונופולים בשליטת הממשלה. כאן היא צריכה להיאבק. הממשלה באה ואומרת לנו שהיא רוצה להוריד את הרגולציה? הרגולציה עולה כל הזמן. עשו לנו מעין כסות, עלה תאנה, לעניין הורדת הרגולציה. הממשלה מדברת על הורדת רגולציה והרגולציה עולה כל הזמן. אז לכל אחד יש את האג'נדה האהובה עליו, כל אחד רוצה להיטיב, כמובן, עם העובדים. על חשבון מי? על חשבון המעסיקים, ולא קולטים.

ביום שבו בנק ישראל יעשה את עבודתו, ויעשה לנו חישוב מדויק בכמה נוספו העלויות על גב המגזר העסקי מתחילת המאה הנוכחית, בכמה כורסם מזמן הניהול כדי לעמוד בכל ה'דרישות שהעסק צריך לעמוד בו, כשאתם תראו מול עיניכם את הנתונים הללו, כשבנק ישראל – ואני מציע, אדוני היו"ר, לדרוש זאת מבנק ישראל, שיאמר לכם בכמה זה מסתכם – כל העלויות הנוספות האלה, על גב המגזר העסקי, כמה זמן ניהול זה גוזל - אז תוכלו לנהל מדיניות כלכלית נכונה.

תודה, אני מבקש בקצרה, ברוך שניר.

אני מנהל תחום כלכלה והתאחדות המלאכה והתעשייה. בעיקרון אני חושב שכרגע אנחנו למעשה מתבשמים מכך שהמשק עדיין ביציבות כלכלית ויציבות פיננסית, ומזה שעדיין יש צמיחה, אבל בעיקרון, הרכב הצמיחה הוא מאוד בעייתי ונשען בעיקר על צריכה פרטית, כשבראייה לטווח ארוך היא פשוט מגלמת בתוכה שיעורי פריון שהם נמוכים, באופן יחסי.

אני מצטרף לכל מה שאמר אוריאל לין בנושא של עלויות רגולציה והשקעות רוחביות, שלדעתי צריכות להתבטא בעיקר בהון פיזי. את הבעיה של נדירות של כוח אדם מיומן ומקצועי בתעשייה אנחנו מכירים, אבל בסיכומו של דבר אין אפשר להתחמק. אם אנחנו באמת רוצים צמיחה שהיא בריאה וארוכת טווח, היא חייבת להישען על הון אנושי, חייבת להישען על השקעות בציוד ובנכסים, ומתוך ראייה של טווח ארוך. את הצעדים האלה צריכים לעשות כמה שיותר מוקדם.

אני רק מבקש מהמ.מ.מ שתכינו עבודה מה נעשה בעשר השנים האחרונות מבחינת החוקים שעברו בכנסת ובוועדותיה השונות, מה קרה ב-10 השנים האחרונות מבחינת ההכבדה על התעשיינים, על העסקים, על כל המגזר העסקי.

אני מבקש עוד משהו – קחו את הנושא של הארנונה, כי הוא מרכיב מאוד בעייתי בתקופה הקרובה. אני אומר לכם את זה באחריות.

מקובל.

אנחנו נספק לכם חומרים. - - -

סליחה, אם הייתי מדבר ככה בוועדת החוקה הייתי משתיק אותי. אוריאל.

אני מתנצל, אדוני היו"ר, כי אני קצת נסער מהדיון הזה. בדרך כלל אני לא נסער כל כך, אבל אני מרגיש שהמשק על עברי פי פחת, אני מצטער.

חוקים שונים של הכבדה והקלה. לשני הכיוונים.

בסדר, בבקשה, וגם מה שחבר הכנסת וקנין דיבר, מפני שאני הולך לקיים על זה דיון עוד לפני התקציב. עם כל העניין הזה, אי אפשר לחיות עם זה ככה.

אני מהתאחדות התעשיינים, מנהל איגוד תעשיות הבנייה והצריכה. ענף התמרוקים שחבר הכנסת מיקי לוי דיבר עליו – דבר מאוד פשוט. מפעל ראש העין מעסיק חרדים ובני מיעוטים, 100 עובדים מהסביבה של ראש העין, הולך להעביר בסוף השנה הזו את המפעל לגרמניה. למה? משתי סיבות. נושא רגולציה שדיברתם פה, דבר אחד קטן – רישיון יצוא. תמרוק שלא נמכר בישראל צריך לעבור מסכת יסורים של עד 8 חודשים כדי שהוא יקבל את האישור. אנחנו מאבדים את העונתיות, אנחנו מאבדים לקוחות, מאבדים את כל השוק.

נציג המ.מ.מ, אתה מקשיב?

משרד הבריאות צריך להגיש לכנסת תקנות שמקצרות את ה - - -

אנחנו עובדים על התקנות כבר 7 שנים. 4 שנים הן איפה שהוא בפינג פונג בין משרד המשפטים למשרד הבריאות, אבל אנחנו לא ניכנס לזה, זה רק דוגמה לרגולציה שמקשה על ענף התמרוקים.

ענף התמרוקים ירד ב-2015 ב-10% והוא ימשיך לרדת בשנת 2016 בעוד 10%, מכל הסיבות. כולם באים ואומרים – יש ירידה, ומה הכלים? יש כלים שהמדינה כבר נותנת, אבל הם כלים שהם מאוד מאוד צעיר. כשניגשים היום לתוכנית "כסף חכם" אין כבר כסף, אז זה נדחה לשנה הבאה. השנה הבאה מגיעה, ואז, עוד פעם – הסייבר, ה HLS והמים, לוקחים את כל הכסף. מגיע ענף די קטן ואין כסף יותר, אז זה עוד פעם נדחה.

בנושא של תמרוקים – אנחנו מדברים על 90% מפעלים קטנים של עד 80-60 עובדים, והשאר זה מפעלים קצת יותר גדולים. ד"ר פישר, שחבר הכנסת מיקי לוי היה בו הוא אחד מתוך שני מפעלים שהם יותר גדולים בענף הזה. אנחנו מדברים על בערך 70-60 מפעלים בכל הענף. צריך לקחת את הענף הזה ולהשקיע בו, ואולי לקטלג אותו גם כתעשייה מסורתית, שיוכלו לנצל את ה - - -

תודה רבה, דבריך נשמעים.

בקצרה. לפני כשנה ישבנו באולם הזה והאוצר ביקש הארכה להגיש תקציב לשנת 2015, לאחד אותו עם 2016 כי הם רוצים לגבש תוכניות ארוכות טווח להאצת הצמיחה במשק. בנובמבר העברנו כאן בכנסת את התקציב. לא היו בתקציב 2016-2015 שום מהלכים רציניים להגברת האצת הצמיחה במשק, זו האמת. לפני מספר ימים אתה, אדוני היושב ראש, ואני, ישבנו יחד בכנס קסריה, והאוצר הציג את התוכנית האסטרטגית לשנים הקרובות, ובפרט לתקציב הדו שנתי – שוב, הרי חשבנו ארוכות, הממשלה. ואני מזכיר לך, אתה היית נוכח – לא היתה מילה אחת בתוכנית האסטרטגית על השקעה במנועי צמיחה כדי להגביר את הפריון, את הצמיחה במשק. דובר על דברים אחרים, חשובים, אבל לא זה.

אתה המלצת - - -

לא הפרעתי לך.

אוריאל, אני חייב לסיים את הדיון.

אני רוצה להיות מאוד ברור בנושא הזה. צריך תשומת לב שלטונית ממוקדת כדי שאולי יקרה משהו בנושא הזה, כי זה לא קל. כרגע, תשומת הלב של האוצר נמצאת כל כולה בשני דברים. האחד, בדיון. התעוררו 7 שנים באיחור, אבל בסדר. אבל אני אומר לכם שתשומת הלב הזו צריך לעשות לה גם outsourcing. כלומר, לא יכול להיות ששר האוצר יהיה כל כולו בתוך העניין הזה, כי הוא צריך להידרש גם לדברים אחרים.

הדבר השני שתשומת הלב הממוקדת - - - זה דבר שלא נוגע לעתיד המשק הישראלי – זו התחרותיות בבנקים. זו אובססיה, וזו אובססיה לא במקום ולא במצב הנוכחי. אין כרגע - - - לגבי הרגולציה, ופה צריך להגיד מילה – תראו, אני רוצה להגיד לכל הטוענים בעניין הזה, בצדק. כל דבר כשלעצמו יש לו כאילו הצדקה, והמכלול לא עושה שכל. למה? מכיוון שאין ראייה מערכתית. כל פעם - גם אנחנו – באים עם משהו נקודתי שכשלעצמו הוא צודק אבל הסך הכל לא יכול להמשיך. אז אני קורא לשר האוצר לרשום את הדברים האלה. לא הוא ולא הממשלה, לא נצליח אם כל הזמן ההסתכלות תהיה נקודתית, ומחר בבוקר – לא מסתכלים על התמונה הגדולה.

בדיון בשנה שעברה עם השר דרעי, בראשותך, הוצגה תוכנית צמיחה. אני אמרתי ואני לא בטוח שזה נאמר היום: אין לממשלה מפת תעסוקה ואין לה יעד כמותי של מקומות עבודה ברמת הכנסה שמאפשרת כאן גידול לאוכלוסייה וקליטת העלייה. זה כמעט דבר לא הגיוני. אין ראש מערכת שאין לו פתרון לאוכלוסייה שהוא אחראי עליה. כאן אין מפת תעסוקה. עם מפת העדיפות לא ניתן לפתח תעסוקה, ואני חושב שאתה צריך לומר את זה עכשיו ולא בדיון כשיגידו – אין זמן. יש תקציב דו שנתי. אי אפשר לעשות דיון על תקציב דו שנתי בלי המרכיב של מפת התעסוקה ויעדים ברורים בכמות ורמת הכנסה.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. הדיון הזה תם ולא נשלם. אני פונה גם לאנשי האוצר. שמעתם פה את רוח הדברים. נאמרו פה דברים כדורבנות, דברים שיש בהם היגיון רב, גם מבחינת מנועי הצמיחה. אני אומר לכם: אין בממשלה הזו גזירות נגד הציבור. גם אם אתם לוקחים את תקציב 2016-2015, לא יהיו גזירות. יש חוסר גדול במנועי הצמיחה. לעתיד זה נראה - - -

זו הגזירה הכי קשה. כי בטלה תביא לידי חטא וכל - - -

חבר הכנסת וקנין, אני העברתי תקציבים שהיו בהם גזירות קשות על הציבור, מסיבות שונות, בעיקר סיבות כלכליות וחסר בתקציב. לא היו גזירות בממשלה הנוכחית, אנחנו מדברים על ממשלה שמכהנת שנה, שנה ומשהו. החסר שהתגלה כאן, שידענו עליו כבר קודם, עם כל מה שנילווה לעניין הוא סכנה קיומית לכלכלה הישראלית. זה לא סיפור של מה בכך.

אני מבקש לקיים דיון עם שר האוצר, לא קשור לתקציב, הרבה לפני התקציב, לקיים את הדיון עם שר האוצר על הנושא של דעיכת התעשייה.

מי ישתתף בדיון? זה חשוב מי משתתף בדיון.

אני אדבר עם הצוות שלי. אתה חייב לסמוך עלי, אחרי שעזבת את הכנסת והשארת אותי פה - שאני אביא את האנשים הנכונים. אתה חייב לסמוך עלי, אחרת, מה תעשה?

תביא גם אותנו.

גם הנושא שהעלה חבר הכנסת יעקב פרי וגם בקשות אחרות שהועלו – צריך לקיים דיון על העניין הזה כי הנושא הזה הוא סכנה קיומית מבחינת הכלכלה של מדינת ישראל. נכון שיש בעיות תקציביות, אני לא מביע עמדה. אני בקואליציה, אני כל פעם שוכח. דווקא באופוזיציה הייתי יותר מוצלח. על כל פנים, המציאות הזו שהתוודענו אליה בישיבות האחרונות שקיימנו על דעיכת התעשייה בישראל ועל החשש מכניסה למיתון – מה שהעלה חבר הכנסת יעקב פרי וחברים אחרים שביקשו לקיים את הדיון הזה, אני אבקש לקיים דיון עם שר האוצר, דיון שנביא אליו את נגידת בנק ישראל, דיון שנביא אליו את כל הגורמים הציבוריים שעוסקים בנושא הזה, אנחנו גם נזמין אתכם, כמובן, אנחנו שמחים שאתם באים. לגבי המקום, נצטרך לקיים דיון נפרד.

אני מוכן לא לבוא, אני סומך עליך לגמרי.

אני מודה לכם על ההשתתפות הערה, אני מבקש ממשרד האוצר לעשות שיעורי בית, ואני מבקש מהממ"מ להביא את הנתונים האלה כמה שיותר מהר.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10