הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 61

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

ופרוטוקול מס' 46

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום והנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שלישי, ח' בסיון התשע"ו (14 ביוני 2016), שעה 11:30

עיכובים ביישום החלטת ממשלה 1008 – הנגשת השירות הציבורי בעידן הדיגיטלי

חברי הוועדה: אורי מקלב – יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה

סתיו שפיר – יו"ר הוועדה המיוחדת ליישום והנגשת המידע הממשלתי

יאיר פראנק - ראש רשות התקשוב הממשלתי

צופית חי - מנהלת יחידה לשיפור השירות, רשות התקשוב הממשלתי

יותם ארז - מנהל טכנולוגיות ראשי, רשות התקשוב הממשלתי

אופיר בן אבי - מנהל ממשל זמין, רשות התקשוב הממשלתי

נחמן אורון - יועץ אסטרטגי, רשות התקשוב הממשלתי

דרור מרגלית - סמנכ"ל טכנולוגיות, ישראל דיגיטלית

יובל זנה - מנהל פרויקטים, מטה ישראל דיגיטלית

מיכל גלברט - רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יהודה מונסוניגו - מנהל תחום בכיר פניות הציבור, רשות המסים

יגאל שבתאי - ראש יחידת השירות, המשרד לבטחון פנים

אורנה כהן - ראש מדור מנ"ט, המשרד לבטחון פנים

אורית אביטל - מנהלת אתר המשרד לבט"פ, המשרד לבטחון פנים

מנחם בנימין - רמ"ד תקשוב, המשרד לבטחון פנים

מוחמד קדח - היחידה ממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים

ששון סופרי - מנהל אגף בכיר למערכות מידע, משרד המשפטים

מיכל אברהם - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שמעון ברונר - מנמ"ר, משרד הכלכלה והתעשייה

רויטל חרמון - ראש צוות אתר אינטרנט, אגף מחשוב תחום פיתוח, משרד הבריאות

צור אהרון - ראש אגף התקשוב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ניבה בר-נר - מנהלת אתר אינטרנט, משרד הפנים

סיגל ליבוביץ - מנהלת אגף בכיר למערכות מידע, משרד העלייה והקליטה

פריידי סיני - מנהלת פיתוח, משרד העלייה והקליטה

ירון רונן - מנהל אגף מערכות מידע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אילנה קרוקר - מנהלת חטיבת תכנון אסטרטגי, משרד החינוך

גלית שמאע - מנהלת אתר האינטרנט, משרד הבינוי והשיכון

מנוחה ברגמן - אחראית אתר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רויטל ויצמן - מנהלת אגף בכיר מערכות מידע, נציבות שירות המדינה

שור אורי - דובר ואחראי על אתר האינטרנט, רשות המים

ליאורה הולנד עמית - עורכת תוכן באתר האינטרנט, שירות התעסוקה

עמית שניצר - סגן מנהל חטיבת מידע, הכנסת

איל רוזן - מנהל מח' מידע וסטטיסטיקה, בנק ישראל

נתן הרשקוביץ - מנמ"ר, רשות ניירות ערך

עמי רוטמן - יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

בלה רגולצקי - סמנכ"לית שירות לקוחות, רשות האכיפה והגבייה

קובי הלפרן - מנהל אגף שירות ותכנון אסטרטגי, המוסד לביטוח לאומי

נחמה שפירא - מנהלת אגף שירות לקוחות, המוסד לביטוח לאומי

מירב בן שימול - מנהלת מרכז צעירים מטה אשר

ענבר נבו - מנהלת פרויקטים חברתיים-חינוכיים-מוניציפאליים

יעל ברקן - מרכז צעירים, עמק המעיינות

מזי כהן אילון - מנהלת צערים, שער הנגב

עינת כהן אלישיב - מנהלת מרכז צעירים, אשכול

רונית עירון - מנהלת מרכז הצעירים, מועצה אזורית מטה יהודה

רעות לנדאו - מרכז צעירים שדות נגב

ענת דרור - מרכז צעירים, מועצה אזורית מרום הגליל

מורן ניר - מועצה אזורית עמק יזרעאל

מורן דאודי - מועצה אזורית מטה יוסף

הדס אלעד - מרכז צעירים, מועצה אזורית הגליל התחתון

דנה מורן-רביד - מרכז צעירים, מועצה אזורית הגליל העליון

ליאור זלוף-קרן - מנהלת מרכז צעירים, רמת הנגב

איתן עמרם - יו"ר הוועדה למשפט, מדע וטכנולוגיה, לשכת עורכי הדין

נועה רוזנפלד - מנהלת תחום ממשל, המרכז להעצמת האזרח

דן גלזרמן - המרכז להעצמת האזרח

אפרת בן אברהם - מנהלת תחום ממשל, המרכז להעצמת האזרח

נירית בלייר - מנכ"לית התנועה לחופש מידע

שני אזולאי - רכזת ארגונית, התנועה לחופש המידע

עידו הרשקוביץ - יועץ בכיר למנכ"ל ירושלים ומורשת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים

עיכובים ביישום החלטת ממשלה 1008 – הנגשת השירות הציבורי בעידן הדיגיטלי

אנחנו נפתח את הישיבה המשותפת של ועדת המדע בראשות חבר הכנסת אורי מקלב וועדת השקיפות בראשותי והיום אנחנו עוסקים בחוק ובתוצאותיו ובהחלטת ממשלה שהגיעה בעקבות החוק. זה חוק שחבר הכנסת מקלב ואני הגשנו כבר לפני שנתיים, אני חושבת, ואני מודה שעצם הגשת החוק הרגישה לשנינו מעט מוזרה מאחר שנראה שמדובר בנושא שהיה צריך להתפתח באופן טבעי עם השינויים הטכנולוגיים, רק שמשום מה היה צריך להביא חוק כדי לעגן אותו במציאות, ואני מדברת על האופן שבו מתקשרים משרדי ממשלה וספקי שירות עם הלקוחות שלהם, עם האזרחים.

הדואר האלקטרוני הגיע לישראל בשנת 1981. עבר מאז לא מעט זמן, חלקנו לא היו עדיין בחיים ב-1981, ולמרות שהוא הגיע ב-1981 לישראל - - -

אני הייתי נשוי, לי כבר הייתה ילדה.

כל אחד וקצב ההתקדמות שלו. ולמרות שהוא הגיע כבר ב-81' לישראל עדיין יש כמות מכובדת של משרדי ממשלה ושל ספקי שירות, גם במגזר הפרטי, שלא משתמשים בו. במקום לאפשר לאזרחים לקבל שירות בסיסי באמצעות אי-מייל ודרכי התקשרות שיש לכל אחד בבית, שלא עולים כסף, שאפשר בלחיצת כפתור להעביר מידע ולקבל מידע מספקים של שירותים בסיסיים, וביניהם כמובן הממשלה, במקום התהליך הפשוט הזה משרדי ממשלה וספקים פרטיים המון פעמים מבקשים מהציבור, מבקשים מהלקוח לעבור מסע מייגע כדי למצוא את המכשיר הנשגב והיוקרתי והוא מכשיר הפקס. אני יכולה לשאול את חברי הוועדה, למי יש מכשיר פקס בבית שלו?

דרך המחשב.

Fax to mail.

למי יש מכשיר פקס, ממש מכשיר, בבית? אחת. מוצר היסטורי.

הוא משמש בתור מוזיאון.

רוב הציבור לא מחזיק במכשיר המיושן הזה בבית ואז מה שגורם התהליך הזה זה שצריך ללכת ולחפש מאיפה אפשר לשלוח את הפקס, להשתמש במשרד של הדוד שנמצא איפה שהוא כדי להעביר את הפקס. אנחנו אף פעם לא יודעים אם הוא באמת הגיע, יש מכשיר פקס אחד בתוך המשרד, המקום שאליו אנחנו מגיעים, ולהתחיל לחפש ולעקוב אחר הניירות, לכו תדעו, וגם כשהוא חוזר אלינו אנחנו צריכים לעשות את האישור אחר כך טלפונית כדי להבין שהדבר הזה הגיע. זה לא עובד, זה מכשיר מיושן. אני בסדר גמור עם זה שהוא ימשיך להיות באיזה שהוא שימוש, אבל הוא לא צריך להיות השימוש היחידי.

אני חייבת לספר עוד דבר שהפתיע אותי. אני עשיתי בעצמי כמה טלפונים למשרדים שונים, לפני שנה בערך, כאזרחית, לא הצגתי את עצמי כחברת כנסת, פשוט פניתי אליהם כלקוחה ושאלתי אותם איך אפשר לקבל מידע או איך אפשר לשלוח להם מכתב בנוגע לכל מיני עניינים. באחד המשרדים שפניתי אליהם הגעתי למחלקת הביקורת במשרד. שאלתי איך אני יכולה להעביר פנייה של ביקורת ואמרה לי הפקידה במשרד שאני יכולה להעביר את זה בפקס. אמרתי לה 'אין לכם שום שירות להעביר במייל? אין לי פקס בבית, מאיפה אני אעביר לכם בפקס?' אז אמרה לי הפקידה, 'לא, היה לנו מייל לכמה חודשים, אבל קיבלנו יותר מדי פניות אז החלטנו לעבור בחזרה לפקס'. הבנתם?

אז אנחנו היום דנים כאן בישיבה המשותפת של הוועדות על החלטה 1008 שהתקבלה בינואר 2016 על ידי הממשלה וקבעה עיקרון פשוט וגורף, לצד כל מספר פקס צריך גם לפרסם פרטי התקשרות במייל. צוות התחקירנים והמתנדבים שלנו עשו בדיקה של איזה משרדים כבר מאפשרים שימוש במייל והאם מקבלים מהם תשובות, לאלה שמאפשרים, ואנחנו נספר לכם על התוצאות בהמשך. נפנה למשרדים, לשאול אותם מה ניתן לעשות כדי לזרז את העניין הזה. אני רק אגלה כסוד, המציאות שבה אפשר לתקשר באופן פשוט ונוח עם משרדי הממשלה עדיין לא כאן. שוב, אנחנו נוגעים כרגע רק למשרדי הממשלה ולא לספקים פרטיים, שזה גם חלק מהצעת החוק שחבר הכנסת מקלב ואני הגשנו בזמנו.

אחרי דברי הפתיחה אין הרבה מה להוסיף, אבל קודם כל אני אספר לכם מדוע הוועדה הזו היא ועדה משותפת. הוועדה המשותפת לוועדת השקיפות ולוועדת המדע והטכנולוגיה זה שאם לא הייתה קיימת ועדת השקיפות בעצם ועדת המדע והטכנולוגיה הייתה אמורה לדון בנושא של השקיפות שכולל נגישות לאזרח, ישראל דיגיטלית ועוד פרויקטים שהוועדה הייתה אמונה עליהם. הכנסת הקימה ועדה מיוחדת בראשותה של חברתי, חברת הכנסת סתיו שפיר, רק כדי לתת מבט ולתת פוקוס מיוחד ולקדם את הדברים האלה. עוד דברים, אבל גם את הדבר הזה, כדי לקחת את המשרדים ולקדם את כל הנושאים האלה בגלל שאנחנו רואים בנושאים האלה נושאים מאוד מאוד חשובים.

סתיו הזכירה את זה בקצרה, אבל קודם כל משרד שלא מתפקד בטכנולוגיה של היום, קשה להאמין שהוא יעיל, קשה להאמין שהתפקוד שלו הוא תפקוד טוב. אם הוא לא טוב בזה, הוא גם לא טוב בחלקים אחרים, אין ספק שזה משפיע על התפקוד שלו. אנחנו חושבים שהמשרדים צריכים לעבוד בצורה עכשווית, יעילה, מתאימה. זה לא קיים כשאין את כל הטכנולוגיה המתקדמת, הבסיסית בכלל. אנחנו לא יכולים להתקדם אם אין טכנולוגיה בסיסית.

דבר שני אנחנו רואים את זה כשירות לאזרח. מה שהיום נהוג עם האזרחים, איך שהם מתנהלים היום, אנחנו לא יכולים לדרוש מהם לנסוע ברוורס. להרבה אנשים נמאס לנסוע ברוורס. הדבר השלישי וגם החשוב, אנחנו מחברים את זה גם לנושא השקיפות. שקיפות זה לא רק מה שהממשלה עושה ואיך שהיא פועלת, חלק מהתהליך זה כדי שתהיה אפשרות לראות מה הממשלה עושה והדברים האלה, ההתקדמות, היא זו שנותנת את הדרך. הדברים האלה נותנים לנו באמת לפעול כראוי. והדבר האחרון, שהוא גם חשוב, שזה מגדיל פערים. אם אנחנו לא מתקדמים בדבר הזה זה מגדיל פערים באופן טבעי. יש מי שיכול למצוא דרך עוקפת ויש אנשים שלא יכולים למצוא את הדרך העוקפת, ואנחנו מגדילים את הפערים. מכל הסיבות האלה שאנחנו אומרים אנחנו חושבים שלכן צריך לשים את הדגש ומקדישים ישיבות ופעילות רבה בנושאים האלה.

אני רק רוצה לספר לכם, כפי שראיתם, אני כבר ב-1981 הייתי נשוי עם ילדה, וסתיו היא זו שדוחפת ומקדמת, אבל אני גם היום מתאים את עצמי לטכנולוגיה. לקח לי זמן, אבל גם אני צריך מכשיר, אמנם כשר, אבל שיש בו את כל הדברים הנלווים לכך כדי שזה יהיה מכשיר עבודה. בלי זה אני לא יכול לתפקד היום בעניינים האלה.

למרות שראוי לציין שאתה מחזיק גם במכשיר היסטורי.

זה מכשיר נוסף, כדי לייעל את העבודה שלנו, כדי לראות כל הזמן, להזכיר לאדם איפה אתה צריך להיות. אבל יחד עם זאת, אמרתי את זה גם כאן בוועדה, אבל נראה לי שהאנשים שנמצאים כאן היום לא שמעו ממני את זה, הוריי, שיהיו בריאים, יש להם בלי עין הרע עשרות נכדים ונינים, שבט בלי עין הרע גדול, כמובן עברו שנות ה-80, אנחנו כבר נמצאים עמוק אחרי שנות ה-80 וכבר שנתיים שהתקשור להם היום עם הנכדים ועם המשפחות הוא דרך המייל. אין דבר כזה היום שרק מרימים טלפונים. כל בשורה טובה, כל נכד, נין, נכדים כבר לא נולדים, אבל נינים של הילדים, בלי עין הרע, וזה קורה לרוב ולהודיע מתי הברית ומה היה ואיך היה, התקשור הוא דרך המייל. גם פרשת השבוע, לקראת יום שישי אבי מכין את התוכן, אמי זאת שמקלידה וזה עובר לכולם. לקראת חג השבועות קיבלנו שלושה דפים של חידושים ותובנות לקראת החג, שהם הכינו את זה וההקלדה הייתה מדויקת. זה לא בעיה, אמי עבדה במשרד ראש הממשלה כפקידה.

בכל אופן אנחנו היום, גם אתם, אתם ודאי תציגו את זה, אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד, כי אנשים שכבר הם דורות, אזרחים ותיקים, לקדם אותם לקראת הטכנולוגיה, עושים בזה מאמץ, משקיעים בזה כסף והאנשים האלה מוכנים. זה בכל אופן תפיסה של מייל, עם כל המשמעות של מייל, ללמוד את הדבר הזה, הם מתפקדים מאוד טוב, מתקשרים מאוד טוב, זה באמת עולם שלם שהיום אנשים - - - אני מביא דוגמאות, מצד שני אנחנו המשרדים, איפה אנחנו נמצאים? אנחנו דורשים מאחרים ואנחנו המשרדים עובדים כמו חורנים, סליחה על הביטוי הזה.

לכן אנחנו רואים כיעד לקדם את הדברים והחוק, שחברת הכנסת שפיר, ברוב נימוסה ורוחב ליבה, אומרת שזה שלי ושלה, אבל זה שלה ושלי, שלה וקצת תוספת שלי, וזה הביא להחלטות ואנחנו חושבים שההחלטה היא, בלי שאנחנו דוחפים אותה ובלי שאנחנו נראה איפה היא מתקדמת היא תיסחב הרבה זמן, זאת הסיבה שלקחנו את כל הנושא.

תודה. ובאמת שיתוף הפעולה הזה, בין ועדת המדע וועדת השקיפות, הוא מאוד מאוד טבעי, כי כדי לייצר שקיפות, ושקיפות היא גם נגישות, היא נגישות למידע, אנחנו חייבים שהטכנולוגיה תעמוד במקומה, בטח טכנולוגיה שקיימת כבר, כמו שאמרנו, משנות ה-80 והיה אפשר מזמן להפוך את זה ובלי צורך בשום חוק. הסיבה שהדבר הזה לא קודם היא כי לא לכולם יש אינטרס לספק שירות, זאת האמת. הרבה דברים מראים על השירות במגזר הציבורי, אנחנו מאמינים, שנינו, שהמגזר הציבורי חייב להיות ספק השירות הטוב ביותר, לא רק להשתרך אחר השירות שניתן במגזר הפרטי, וגם על זה יש טענות רבות, הוא חייב להיות הטוב ביותר, לספק שירות בסיסי, מהימן וכמובן בלי כסף, או בזיל הזול מבחינת הגישה לצרכן, הלקוח, האזרח. במקרים שבהם מדובר זה אפשרי, ובמקרה הזה של תקשורת באי-מייל, אין פשוט מזה, פשוט אפשר לספק כתובת מייל ואז מה שזה דורש מבחינת המשרד זה להעמיד את האנשים שיענו למייל, יספקו תשובה לפניות בזמן הולם, ואם זה בטפסים, יידעו לקבל אותם בצורה נגישה ביותר לאזרח.

נמצא איתנו היום גם ראש רשות התקשוב הממשלתית, מר יאיר פראנק, שהוא גם שותף בכיר לדרישה הזאת לשקיפות, הוא עשה עבודה מאוד חשובה. אני אקריא לך ולכולם מה עלה מהבדיקה העצמאית שאנחנו עשינו בפניות ציבור ששלחנו למשרדים. מתוך 32 בדיקות ל-22 משרדים יש מייל לפניות ציבור, ומתוך 22 שיש להם מייל עשרה משרדים לא ענו למייל. כלומר היו 11 משרדים שיש להם מייל ושגם עונים למייל הזה. מתוך עשרה שאין להם מייל, יש להם מערכות ממוחשבות במקום, אבל מתוך עשר מערכות ממוחשבת לארבע אין אפשרות להוספת קובץ לפנייה, במידה שצריך את זה, ואנחנו יודעים שצריך את זה בהרבה פניות לאישורים, בקשות וכדומה.

מבחינת אגפים שאינם פניות ציבור, בתשעה משרדים יש מייל לכולם, בשמונה משרדים לרוב האגפים יש מייל, בשישה משרדים לרוב האגפים אין מייל בכלל. בארבעה אין אף מייל, אני אגיד בדיוק מי? אבל חלקם משתמשים במערכות ממוחשבות, כמו למשל ביטוח לאומי, שאין מייל אבל יש מערכת ממוחשבת.

אנחנו נעבור בין המשרדים כדי לברר איתכם מה מונע מההחלטה להתממש, אבל נתחיל ממר יאיר פראנק, שיוכל ודאי להאיר את עינינו.

כפי שאמרתי, גם אם יש מייל איך זה עובד. יש מייל אחד למשרד, יש 30 אגפים, מה עושים עם המייל הלאה? זה גם חשוב, שכשהמשרד יגיד שיגיד גם איך הוא עובד עם המייל.

ראשית תודה רבה ואני מברך על הדיון הזה. אני חייב להגיד שעצם קיום הדיון היה סוג של קטליזטור, עד היום ב-12:00 בצהריים עוד קיבלתי דיווחים איפה המשרדים עומדים. אז לפעמים אנחנו צריכים את האילוצים החיצוניים כדי שיניעו אותנו לפעולה וזה מצוין.

כמה דברים לפתיח. החלטת הממשלה הזאת, קודם כל היא הוגשה בשיתוף של משרד ראש הממשלה עם המשרד לשוויון חברתי, זה חשוב לי לציין. אני מבקש לשים את ההחלטה הזאת בקונטקסט הכללי. זה עוד צעד בכיוון שאנחנו הולכים אליו, מצפן שהגדרנו במשרד ראש הממשלה, ששם את האזרח במרכז. כמו שחברה עסקית מדברת על הלקוח במרכז, אנחנו מדברים על האזרח במרכז, הוא מצד אחד לקוח אבל מצד שני הוא גם בעל המניות ולכן אנחנו מתייחסים אליו ככזה.

בעידוד של מנכ"ל המשרד והמשנה למנכ"ל אנחנו פועלים לקדם את זה ואני רוצה לתת כמה דברים. למשל נכון להיום אנחנו מנגישים לאזרחים כ-400 שירותים דיגיטליים מקצה לקצה. רוצה לומר, אתה מתחיל את הפעולה ומסיים את הפעולה בתווך הדיגיטלי. למשל מתן שם ליילוד, דיברנו על נכדים, ויש עוד הרבה כאלה, סדר גודל של 400 שירותים מתוך כרגע שאנחנו ממופים על 1,200. אבל, עוד פעם, אלה מקצה לקצה וזה נושא שאנחנו בודקים אותו. רק בשביל לסבר את האוזן, בשנת 2014 האו"ם מדד אותנו במקום 13 מתוך 193 מדינות בכמות השירותים. אנחנו יודעים שזה מסוג הדברים שאם אתה לא רץ בספרינט אתה הולך אחורה ולכן אנחנו פועלים בזה. זה פעם אחת.

פעם שנייה, אנחנו בעיצומה של מהפכה שאנחנו מעבירים את כל השירותים הדיגיטליים ואת אתרי האינטרנט המשרדיים לאתר ממשלתי אחד, כמו שאמרתי, ששם את האזרח במרכז, קודם כל השירותים שהוא רוצה. עד כה הצטרפו רשות האוכלוסין, משרד התחבורה, משרד התיירות, משרד התרבות והספורט ואנחנו מקווים שעד סוף השנה הזאת יהיו שמונה משרדים נוספים ותוך כשנתיים נשלים את המשימה.

אני נפגש הרבה עם מנכ"לים במשרדי ממשלה ואני רואה שהקטע של אזרח במרכז ושירות נמצא באמת בסטייט אוף מיינד של מקבלי ההחלטות. יש סוג של טרנספורמציה בתוך החשיבה הממשלתית לכיוון של השירות. לפני כחודש אני נתתי סקירה במליאת הממשלה על הפעילות שלנו ואני שמח שגם ראש הממשלה הציב את הצורך במתן שירותים מקוונים לאזרחים כיעד ממשלתי ונותן לנו רוח גבית, גם קיבלנו משימה לארגן תוך כמה שבועות איזה שהיא תכנית שהוא מבקש שנראה לו כדי שהוא יוכל לאשר אותה בהחלטת ממשלה.

אנחנו נמצאים כאן בוועדת השקיפות, אז מאמץ מרוכז בסיפור של הנגשת מאגרי מידע. מתחילת השנה עד לסוף אפריל העלינו כ-70 מאגרי מידע נוספים לאתר שסיפרנו בוועדה, שנקרא דאטה גוב ואחרון שבהם עלה לפני כמה ימים, של משרד הפנים, שמכיל את כל הדוחות המבוקרים של הרשויות המקומיות, שלהערכתנו זה בסיס מידע מאוד משמעותי. יש שם מידע של בנק ישראל ושל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגנת הסביבה וכן הלאה. אני באמת יותר מאשמח בהזדמנות אם תהיה ישיבה משותפת נוספת של שתי הוועדות שפשוט נבוא ונציג לכם מה כבר יש ולאן אנחנו הולכים.

ציינו חברת הכנסת סתיו שפיר וחבר הכנסת מקלב שהסיפור של הפקס זה טריוויאלי. אין דיון בכלל, אבל כמה שהוא טריוויאלי אני חושב שבעידן הנוכחי בכל זאת הממשלה קיבלה החלטה וזה שם אותנו באיזה שהוא מקום טוב כי יש אמירה שאומרת שאנחנו גם בנושא טריוויאלי, אם הוא לא קורה, אנחנו רוצים לגרום לו שיקרה. ועוד דבר שחשוב לציין, ואת הזכרת את זה, חברת הכנסת סתיו שפיר, שהמייל זה עוד כלי. הקטע של, קראת לזה 'לצרף קובץ', אנחנו קוראים לזה file upload, זה גם כלי דיגיטלי שבהרבה מאוד שירותים אנחנו רוצים לאפשר את זה, לטעון את המסמכים, ולא שתשלח אותם אחר כך כצרופה נפרדת במייל, אלא שכבר במתן השירות תוכל לצרוך את זה. יש כבר היום כמה שירותים כאלה שעובדים, למשל בקשה לצו קיום צוואה במשרד משפטים, או רישום למעונות יום במשרד הכלכלה, או תביעה לדמי אבטלה ודמי לידה בביטוח לאומי וכן הלאה וכן הלאה. זאת אומרת הכלים האלה נותנים לאזרח ערך הרבה יותר גבוה, על אף שאנחנו מודעים שהקטע של הדואר האלקטרוני, זה נגיש, זה זמין, ואנחנו חושבים שבהחלט צריך לעשות שם.

אם אנחנו מסתכלים רגע אחד על חצי הכוס המלאה, אני חושב שמשרדים רבים פעלו ברוח ההחלטה ויש לי כאן דוח נכון להבוקר על המשרדים שדיווחו שהם או שסיימו את הסיפור לגמרי, או שהם ממש ממש בשלבים הסופיים של העסק, וזה הרבה יותר מאשר רק בדפי פניות הציבור, או בדף ה'צור קשר'. יש הרבה מאוד מקומות שבשירות עצמו, כשאתה צורך את השירות מופיע מספר פקס והמשרדים שמו שם גם את כתובות המייל.

אתם מבצעים מעקב אחרי המשרדים לראות מי באמת עונה למייל?

לא. גם בהחלטת הממשלה לא נקבע שהאחריות לוודא שהדבר הזה קורה היא האחריות של רשות התקשוב או המשרד לשוויון חברתי, ההחלטה שמה את האחריות על המנכ"לים. אנחנו חושבים שזה נכון ככה לעשות, אבל אנחנו כן עוקבים בצורה מדגמית כזו או אחרת איך העסק עובד.

באופן כללי כשיש כתובת מייל למשרד התחבורה - - -

להם אין כתובת מייל.

אין, אבל למשרד אחר - - -

עוד רגע הוא יתייחס, אבל יש לו.

לאן זה? פניות הציבור? כשמדובר על כתובת מייל מה זה כתובת מייל? זה פניות ציבור, זה ההנהלה המרכזית? לאן זה הולך, מי פותח את זה בכלל?

בוא נפריד בין שני סוגים של כתובות מייל. קודם כל יש כתובות מייל שהן כתובת מייל לבעלי תפקיד, אז עומד בעל תפקיד מאחורה.

זה ברור.

יש כתובות מייל שהן תיבות כלליות, כמו למשל בחלק גדול מפניות הציבור. בתוך החלטת הממשלה נתנו למשרדים 90 יום להתארגן בדיוק בשביל הדברים האלה, על מנת שמאחורי כל כתובת מייל כזו, למי שעדיין לא מורגל שיש מישהו שעונה לו, יש מישהו שמקבל את המייל הזה ועונה לו. אני מסכים איתך שזה לא קביל שכשנשלח כזה מייל אין מאחוריו תשובה. אני לא יודע לתרץ את זה בכלל ואני לא מנסה.

השאלה מי מפקח על זה. המנכ"לים, הם הולכים לשלוח לכם דוח על מה הקריטריונים למענה תשובה, בתוך כמה זמן אמורים לענות למייל, האם זה בוצע לאורך שנה.

יושבת כאן גב' צופית חי, שהיא מנהלת היחידה לשיפור השירות והורדת הנטל הבירוקרטי, חלק מרשות התקשוב. אנחנו כרגע ממש בפוטו פיניש של הכנת דוח שהתבקשנו בהחלטת ממשלה 2097, החלטת ממשלה שקובעת את הסטנדרטים לשירות. אחד מהסטנדרטים לשירות הוא גם זמני המענה, גם בהמתנה לטלפון וגם כששלחת מייל, או כששלחת דואר, או כל פנייה כזו או אחרת, כמה זמן לוקח לקבל אותה. הדוח הוא מאוד מאוד רחב, אני מקווה שבשבוע הבא נסכם אותו אצל המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה ואכן אנחנו הולכים להנחות את המשרדים גם בדברים האלה. יתרה מזאת, אנחנו נמצאים כרגע בעבודה וזה טוב להנחתה, כי רק אתמול ישבנו אצל נציב שירות המדינה, שמדברת על לקבוע בכל משרד ממונה על השירות. יש כבר משרדים שעשו את זה, יש משרדים שעדיין לא עשו את זה, כדי שתהיה כתובת לבעל תפקיד שזה תפקידו, להנחיל את נושא השירות בתוך המשרד.

היחידה לשיפור השירות עושה הרבה מאוד קורסים, למשל עכשיו רץ קורס למובילי שירות במשרדים, אנחנו עושים קורסים למוקדנים, אנחנו פועלים בכיוונים האלה. לצערי הרב בחלק מהמקומות, חצי הכוס המלאה, אנחנו מצליחים, ובחלק מהמקומות אנחנו לא כל כך מצליחים. אבל הווקטור נע לכיוון החיובי.

אתה יכול לתת דוגמה של משרד שלא עושה את זה? יש החלטת ממשלה 1008, מה המשרד עונה לכם? המשרד בא ואומר שאין לו תקן? מה מונע ממנו היום לעשות שבמקום הפקס, או במקביל לפקס, יש כתובת מייל. בפקס גם צריך לצאת מנקודת הנחה שאם יש במשרד פקס, מישהו היה צריך לטפל בנייר הזה. זאת נקודת ההנחה שלנו.

אני חייב להגיד לך שאף אחד מהמשרדים שעוד לא מוכן לגמרי לא ניסה לתרץ את הדבר הזה, לא ניסה לבוא ולהגיד 'תשמע, אצלנו זה ככה, אצלנו זה לא עובד, אצלנו זה לא יעבוד'. יש גם סוג של תהליכי הטמעה בקרב אנשים שרגילים לעבוד, אתה יודע, 30 שנה לוקחים את הפנייה מהפקס, עכשיו היא מגיעה במייל. אני מקווה שאין לנו מצבים שמישהו שולח מהמייל שלו לפקס, כדי שהפקס ידפיס את זה, כי ככה הוא רגיל לעבוד, אבל זה סוג של תרבות שצריך להנחיל אותה ואני חשב שהיא קורית.

זה מצחיק, זה קצת מביך, מה זה תרבות שצריך להנחיל? הרי כל אחד מהפקידים שאמורים לספק שירות, גם הוא משתמש במייל וגם ההורים שלו כנראה משתמשים במייל ומעדיפים את זה על פקס וגם הסבים והסבתות, הרי זה המצב. הוא יודע שעדיף לתקשר ככה, אבל עדיין צריך לזרז ולתמרץ אותם לתקשר כפי שראוי ב-2016. זה מצחיק.

את צודקת במאה אחוז, אני לא יודע להסביר את זה.

אני אתן לך את הדוגמאות, ואנחנו גם נפנה למשרדים לגבי זה, משרד הכלכלה, שיש הרבה על מה לתקשר אליו או לפנות אליו במייל, אין לו מייל. פקסים. לשכת התעסוקה, זה באמת - - -

זה לא קשיים טכניים. אין פה משהו טכני.

פקסים, לא מייל. כלומר בן אדם צריך ללכת ולחפש מכשיר פקס, אלוהים יודע איפה, כדי לפנות ללשכת התעסוקה.

יש בדואר, אפשר לעמוד שעה בתור בדואר לשלוח פקס.

שלא נפתח את נושא הדואר.

יעלה 5 שקלים לעמוד. את צודקת, ועוד נשמע את המשרדים, על אף שלי יש קצת עדכונים אחרים מהסקר שעשו לך, אבל עוד רגע נשמע את המשרדים.

כמו שאמרתי קודם, זה חלק מאוד קטן וטריוויאלי בתוך תפיסת העולם שאנחנו מנסים להנחיל למשרדים. צר לי שיש עוד משרדים שזה לוקח להם קצת יותר, אבל כמו שאמרתי קודם, אני לא מרגיש שיש איזה שהוא בלם שבא ואומר 'לא, אני לא רוצה ככה, אצלי זה לא יעבוד ככה', אלא זה באמת יותר סוג של להזרים את העסק, קצת בפוש, קצת בדחיפה.

ולפקח עליהם ולתמרץ אותם. זאת אומרת חייב להיות פה גם אלמנט שהם יודעים שפעם בחודש או פעם ברבעון לפחות הם עוברים בדיקה. לא סתם בדיקה של דיווח, אלא שאתם או מישהו אחר שולח אליהם מייל, כאזרח פשוט, ורואה כמה זמן לוקח לקבל תשובה. בדיוק כמו שאנחנו עשינו בלשכה עם המתנדבים שלנו. הם שלחו מיילים פשוטים, לא מחברת כנסת, אלא מאזרחים וראו כמה זמן לוקח לקבל תשובה על דבר כזה.

הרעיון מצוין, ניקח אותו למחשבה לראות איך אנחנו עושים את זה במסגרת סקרי השירות שלנו. זה באמת רעיון מצוין, אנחנו נבחן את זה.

אם אתם צריכים מתנדבים, אז - - -

זהו, תודה.

תודה. אז אנחנו נתחיל מהמשרדים?

אני ארחיב בנושא ה - - -

כל הפחתת הבירוקרטיה עלייך?

לא כל הפחתת הבירוקרטיה, קטונתי. צריך להפחית את הבירוקרטיה בשביל להפחית את הבירוקרטיה, אבל זה כבר דיון אחר. לא, אני אדבר קצת על ועדת הסטנדרטים, אולי בקשר הזה, כי העניין הוא לא המייל, כולם עובדים עם מייל ואין משרד שלא עובד עם מייל, העניין הוא הניהול של המייל ובכלל ניהול של פניות של אזרחים ולשם אנחנו מכוונים. אני אמשיך את מה שיאיר אמר, איך שאנחנו מקבלים פניות מאזרחים, מה אנחנו עושים איתם, האם אנחנו מודיעים להם, אנחנו משיבים להם, באיזה לוחות זמנים, מה האזרח צפוי לקבל, באיזה אופן אנחנו מעדכנים את האזרחים.

לפעמים באמת יש תהליכי טיפול שהם יותר ממושכים, השאיפה שלנו שיהיה גם מענה מיידי, עצם אישור הקבלה, גם עדכונים לסטטוסים, גם הודעות בסיום טיפול ולשם אנחנו הולכים, באמת לנהל את הפניות ולהסתכל על הניהול של הפניות. כמובן שערוצי הפנייה משתנים, היום הם מייל ולא יודעת מה, וצ'ט ודרך הסמרטפונים ומחר ימציאו משהו חדש וגם שם כנראה הממשלה תצטרך להיות, אבל ברור שערוצי התקשורת שבהם הממשלה מתקשרת עם האזרחים זה בדיוק אותם ערוצי התקשורת שהאזרחים רגילים לתקשר בינם לבין עצמם ובינם לבין כל חברה או גוף אחר. זו השאיפה ולשם אנחנו הולכים ואלה הסטנדרטים.

תודה. אז אנחנו נתחיל בפנייה למשרדים. נפתח מהמשרדים שהזכרתי, הכלכלה ולשכת התעסוקה. הם נמצאים פה?

אני אדבר בשם משרד הכלכלה. שמי שמעון ברונר, אני המנמ"ר בכלכלה. שירות התעסוקה זה תאגיד עצמאי עם יחידה עצמאית משלו. לגבי הכלכלה, נכון להיום, בכל יחידות המשרד שמופיעות מה שנקרא באתר האינטרנט המשרדי יש תעודת זהות לכל יחידה, כמעט 50 יחידות, לכולם מתחת לפקס מופיע גם מייל. הנושא היה חסר, נכון, הושלם, קיים.

בנוסף, כשאת עומדת על כל יחידה יש מה שנקרא צור קשר, נפתחים שמות כל העובדים בעלי התפקידים באותה יחידה, ליד כל עובד חוץ מטלפון יש גם מעטפית שאת לוחצת עליה, נפתח המייל, לשלוח לו מייל מסודר.

לגבי שירותים, אנחנו מפעילים היום קרוב ל-50 שירותים מקוונים מתוך האתר המשרדי. כל השירותים האלה נעזרים כמובן בתשתית של ממשל זמין כאשר הטריגר הוא, אתה רוצה לרשום ילד למעון? יש לך טופס ממוחשב, אתה מצרף את כל הצרופות שצריך, בלחיצת כפתור זה נשלח דרך שרת הטפסים, מגיע למערכת התפעולית אצלנו במשרד וזה נכנס לסל משימות של אותו מטפל שצריך לטפל באותה פנייה. מבחינה זאת הקפנו את כל המערכת.

יש בנוסף מה שנקרא בתוך אתר האינטרנט המשרדי מקום לפניות ציבור כאשר בפניות הציבור יש לנו מערכת תפעולית תומכת מאחורה. כאשר הפנייה מגיעה באמצעות מייל למי שמפעיל את המערכת, כמובן כל הנתונים נרשמים, מי הפונה, מה הטלפון, מה האי-מייל שלו, הפנייה מועברת על ידי מי שנקרא ממיין ליחידה התפעולית המתאימה על מנת לקבל תשובות. המערכת עוקבת, אם עברו 14 יום היא מתריעה, זאת אומרת זו מערכת תפעולית שעונה על כל הפניות.

יש עדיין מספר טפסים שהם לא מקוונים, לא ממוחשבים, שהיחידות עצמן שמו בתוך האתר, ב-page DML, ששם כל יחידה אחראית על התכנים. אנחנו עושים עכשיו וִיש אחרון לראות שבאותו מקום שיש טלפון או פקס יופיע גם האי-מייל. בדרך כלל זה על דף לוגו של המשרד שלמטה מופיע גם המייל. אבל בכל זאת אנחנו עושים מה שנקרא וִיש אחרון לסגור את הפרשה.

בתוך כמה זמן מקבל מייל תשובה? יש תקנות לגבי הזמנים?

המערכת התפעולית זו מערכת שעובדת בהתאם לתקנות, זאת אומרת תוך 14 יום תשובה, אני לא זוכר בדיוק את המספרים, אבל היא מוציאה דוחות ואין שום בעיה להעביר, גם לכם. יש לי דוחות שנתיים שיוצאים, כמות הפניות לפי יחידות, כל הפניות תוך כמה זמן ענו, כמה תוך יום, כמה יומיים, כמה 14 יום, כמה לא נענו בכלל. יש דוחות מסודרים בנושא.

אני לא לרוצה לקלקל את האווירה החגיגית, אבל אחד האירועים המביכים שהיו בשולחן הזה לא לפני הרבה זמן, כשמשרד הכלכלה הציג את מערכת המייל וההתקשרות שלו בנושא המעונות, מנגד הגיעו לכאן הורים ומנהלי רשתות והראו כמה שהנושא הזה מסובך, גם לאחר שיש כתובת מייל, כמה בירוקרטיה, כמה התקשורת קשה, כמה סחבת יש בדברים. אנשים פשוט עמדו פה, כמעט מחאה. חלק מהמחאה שיש היום בנושא המעונות זה צורת ואופן הרישום הלא מסודר והלא מאורגן, המשלב בין פקס לבין מייל, מה קורה כשהמסמך לא טוב ואיך הוא מחזיר לו תשובה ואחרי זה מי מטפל בפקס, לפעמים זה אנשים אחרים. היו כאן באמת דברים שלא היו ברורים, ודווקא משרד הכלכלה ודווקא במעונות, שנראה הדגל של תקשורת דרך מייל.

אני לאו דווקא מדבר עליך, אתמול היה כאן דיון בשולחן הזה בנושא הסידוק ההידראולי, נושא של חיפושי נפט בגולן. אני לא ארחיב איתכם על מה מדובר, האזרחים ביקשו שקיפות ממשרד התשתיות בעניין הזה, משרד התשתיות אומר 'זה נמצא באתר שלנו, כל אחד יכול להיכנס', ואז מתברר שאין, מחפשים את זה ואין. איזה סוג של בדיקה שהייתה אמורה להגיע לציבור. לא רציתי להמשיך את התהליך המביך, הם גם בדקו תוך כדי, אנחנו מחפשים וזה לא נמצא, ולהגיד לו כמה שהנושאים האלה, בין מה שמציגים שיש לבין באופן מעשי, אם זה נגיד, אם יודעים מה שקורה, המרחק הוא רב. גם אחרי כתובת המייל צריך להיות הרבה תוכן, מה אתם נותנים לתוך המייל, רק אינפורמציה, מה אפשר לבקש, כפי שאתה אמרת, זה מאוד חשוב בתקשורת, וגם איך אחרי המייל אנשים מתפקדים.

ואני אוסיף ואומר, שכשהמתנדבים שלי פנו למשרד וביקשו לקבל תשובה, הם לא קיבלו שום תשובה לפנייה. אגב, התשובה האוטומטית שאפשר לשלוח למיילים של 'פנייתך נתקבלה' לא נחשבת כתשובה. כמו כן בטפסים הממוחשבים שכן יש במשרד לא הייתה אפשרות להוסיף קובץ, מתוך הטפסים שנבדקו. כך שיש איזה שהוא פער בין הנתונים הרשמיים לבין מה שקורה בשטח.

נכון להיום, עשינו את ההשלמות איפה שצריך. תרשי לי לענות לחבר הכנסת מקלב לגבי מעונות היום. אני הייתי בישיבה הקודמת ואם אתה זוכר גם הייתה איטה עטייא שהיא אחראית על המוקד טלאול וסיפקה את כל התשובות. הבעיות לא היו בעיות מחשוביות, זאת אומרת מאחר שיש כל כך הרבה תבחינים בנושא של מעונות יום שמזכים את ההורה בסבסוד כזה או אחר, מעל 17 דרגות שונות וכל אחת עם הטפסים שלה, זה לא קל להורה שרוצה לקבל את מקסימום הסבסוד להגיש את כל הניירת והתלונות הן בחלקן צודקות, אבל למרות זאת בסוף השנה, כשמדדנו, מעל 80% מהאמהות נרשמו דרך האינטרנט. בדוק. זאת אומרת כל הרישום, כל העדכונים, כל הסטטוסים.

השנה נפתח הרישום ביוני, עלתה אפליקציה סלולרית לרישום דרך האינטרנט, חיפוש מעון, הכול מופיע כאן, אפליקציה רספונסיבית, נעשה לה גם פרסום. נכון לרגע זה אני רואה שהשימוש בה די גדול, אנחנו עושים את המרב על מנת להקל על האזרחים את הנגשת השירות ואנחנו מקווים שאנחנו בדרך הנכונה.

אני מציע שתעשו סקר שביעות רצון.

אגב, בפניות הציבור עדיין לא ניתן להעלות קבצים באתר שלכם.

נכון, כרגע בפניות הציבור לא ניתן לצרף מסמכים, זה כרגע בתיקון, כל היתר, כל היישומים, כל הפניות ליחידות השונות, בהתאם לכל יחידה ניתן לצרף איזה מסמכים שאתה רוצה, כל הצרופות.

מילה אחת על מה שאמרה סתיו, על משרד התעסוקה, הוא בכל אופן שלוחה שלכם, נכון?

שירות התעסוקה זה תאגיד עצמאי שהוא לא באחריותי. אז אם יש פה מישהו משירות התעסוקה - - -

כן. אני עורכת תוכן באתר האינטרנט של שירות התעסוקה. לשירות התעסוקה עלה אתר חדש ב-1.5. בשירות התעסוקה יש 72 לשכות ברחבי הארץ, באתר יש דף לכל לשכה, בדף מופיע שם המנהל או מנהלת, כתובת המייל שלו, שמגיע אליו, מספר הפקס, שהכול זה פקס עם מייל, יש אנשים שכן משתמשים בפקס, יש מגזרים שכן משתמשים, למרות שהשימוש הולך ויורד. יש שם וכתובת מייל של מתאם מעסיקים. מתאם מעסיקים הוא הכתובת לפניות מעסיקים להזמנת עובדים, לפרסום משרות. זה לגבי הלשכות, 72 הלשכות בכל הארץ.

בנוסף יש מערכת פניות ציבור, למערכת הזו פונים באמצעות המערכת ובמידה שיש צורך מפזרים את הפניות לגופים המתאימים בארגון, למחלקות המתאימות וקיים מעקב. ממוצע המענה הוא שלושה ימים, לעתים יש דברים מסובכים יותר, או שצריך להעביר לבירורים, משתדלים עד 14 יום. לעתים רחוקות זה עובר את הממוצע הזה, קיימים דוחות ויש מעקב שוטף מצד המנכ"ל והסמנכ"ל על הנושא הזה.

יש אפשרות לצרף קבצים לפניות ציבור ולכל מנהלי הלשכות או מתאמי המעסיקים, בוודאי ובוודאי שאפשר לצרף קבצים, לדוגמה אם מעסיק מעוניין לצרף את הדרישות שלו למשרה או דבר כזה, הוא מצרף במייל שהוא שולח כל מה שהוא רוצה.

בנוסף יש לשירות התעסוקה מוקד לפניות ציבור, במוקד עונים בשפות עברית, ערבית ורוסית, המוקד עובד באופן רצוף מ-8:00 עד 16:00, כך שגם בזמן קבלת קהל יש מענה לאנשים ואפשר גם לפנות בצ'ט במקביל לפנייה למוקד. בזמן קבלת קהל אין בלשכות מענה, אלא אם כן למנהלים, אבל גם הם מקבלים קהל. אם אדם פונה למוקד והוא צריך ליצור קשר בכל זאת עם הלשכה, או עם מתאם ההשמה האישי שלו, נותנים לו את הטלפון הישיר ואומרים לו 'תפנה אחרי שעות קבלת קהל'.

אמרי לי, הנוהל שבו אדם שפונה ללשכה צריך להגיע פיזית לחתום וללכת עדיין קיים, או שזה כבר תוקן באמצעות שימוש ב - - -

מדובר פה על חוק, זה חוק המוסד לביטוח לאומי, חוק דמי אבטלה, שאדם חייב להגיע לשירות התעסוקה, כל אחד בהתאם לדרישות החוק, אם הוא מקבל דמי אבטלה, או הבטחת הכנסה, זה מגוון של דברים. לעומת זאת יש חידוש באתר החדש, אדם שמובטל יכול להירשם באמצעות האתר ולהגיע ללשכת התעסוקה עד 15 יום לאחר הרישום והזכויות שלו נשמרות מיום שהוא נרשם באתר האינטרנט.

גם במקרה הזה הפניות של המתנדבים שלנו אל הלשכה לא התקבלו במייל, הכול נשמע מאוד מאוד טוב, השאלה שלי אלייך היא איך הדבר הזה מפוקח, איך אתם מוודאים שהפניות אכן נענות ובטווח זמנים שפוי.

אם מדובר על פניות ציבור - - -

נדמה לי שיש כאן ניסיון לעשות את זה ולא מצליחים.

זה לא מצליח וגם מה שאמרת לא מדויק.

על מה?

צרופות במייל.

אם יש פה מיילים של היחידות, תנסה לצרף, עובד.

נכנסתי.

למייל של היחידות?

של היחידות, של בעלי התפקידים.

נו?

אין. זה באינטרנט, אפשר לבדוק את זה.

לא, בזה של היחידות במייל אתה יכול לצרף כל דבר שאתה רוצה.

אני אשמח לראות.

אתה עוקב אחרי הדיון ואתה בודק לנו, כן?

מצוין.

- - - חסימה לזה.

זה לא חסימה, אין את האפשרות. אם יש לי אפשרות לשלוח מייל דרך טופס וכתוב לי את הכתובת של המייל ויש טופס שבאמצעותו אני - - -

לא, אבל בטופס יש 'צרף'.

אין 'צרף'.

בלשכת התעסוקה, אני נמצא בנצרת, יש לשכת תעסוקה בנצרת, איך אני פועל בעניין הזה?

יש לך באתר את הדף של הלשכה - - -

האתר שלכם הכללי, מפנה לכתובת מייל של לשכת התעסוקה בנצרת?

כן, של המנהל. זה מייל רגיל, אתה כותב מייל ואתה יכול לצרף מייל של משרדי ממשלה ותצרף כל מה שאתה רוצה, תכתוב כל מה שאתה רוצה, זה מגיע ישירות למנהל.

אפשר לתקשר בשפות במייל, או שזה רק דרך המוקד שלכם, בשפות שונות?

בעל פה יש בשפות שונות - - -

זה אמרת, המוקד, זה שמענו.

שוב, אם אנחנו מדברים, משתדלים שבלשכות השונות יהיו דוברי שפות שונות ומתאימים.

לא, במייל, אם מגיע מייל בשפה רוסית.

לא, אין - - -

ובקשה בטופס, הוא לא יקבל מענה? לא יהיה מי ש - - - זה הרי לא צריך להיות משהו - - -

אני רוצה גם לבדוק בעצמי תוך כדי הדיון.

בבקשה, אתר שירות התעסוקה הישראלי, למעלה - - -

אני מאוד מכבדת את תשובותייך, אבל בבדיקה שאנחנו עשינו לא הייתה אפשרות לקבל תשובה במייל. זה הכול נשמע מצוין, אבל יכול להיות שיש שם איזה שהוא קצר בין מה שנאמר - - -

אני לא יודעת איך אתם - - - תבחרי לך כל לשכה שאת רוצה ו - - -

כן, בסדר, למה לא? זה חלק מה - - - בוועדת המדע בכלל - - -

זה מידע, זה גם באתר הקודם, גם מנהלים מקבלים באופן שוטף מיילים - - - את יכולה לפנות לפניות ציבור, לשלוח שאלה, אם זו לא שאלה שכרוכה בפרטים אישיים של בן אדם שצריך להעביר לבדיקה, אלא שאלה כללית, יכול להיות שתקבלי ממש באופן מיידי.

המצלמה של הוועדה גם מכוונת ל - - -

עכשיו גם נבחן אם משרדי הממשלה נפתחים ב-chrome ולא ב-explorer.

המצלמה של הוועדה מכוונת ליושבת ראש? היום הוועדות משודרות באיכות טלוויזיונית, זה לא רק באיכות אינטרנט, אנחנו ועדת המדע והטכנולוגיה, היא הייתה הראשונה שעברה לסוג הזה של שידור והיא שקופה לציבור. אנחנו מקבלים הרבה יותר פידבקים, בעקבות השידורים האלה והצילום הזה, זה עושה את הציבור שותף לדיונים. אני אומר את זה גם למשתתפים. אנשים עוקבים ורוצים ללמוד ואחרים מגיבים לדברים האלה, יש לזה משמעות.

זה עוד נושא, אחרי שיש כתובת מייל, כפי שאמרנו, גם מה עושים איתה, אבל הציבור לא מקבל את זה. אני נתקל לא פעם, כפי שאנחנו רואים עכשיו, כפי שגם מתברר בתוך הדיונים, יש פער שאני לא יודע להסביר אותו, פער בין המשרד שהכין את עצמו לבין הציבור.

יש לכם טופס לפניות ציבור.

לפניות ציבור כן.

אני משתמשת יפה באתרי אינטרנט, אני משתמשת בהם לא מעט, אבל במשך כמה דקות שחיפשתי פה מיילים של לשכות, אני לא מוצאת מייל. אני מוצאת את הטופס של פניות הציבור, את המוקד, יש צ'ט - - -

תנסי באתר למעלה, צד ימין למעלה, איתור לשכות.

נכנסתי לאיתור לשכות. באמת מערכת מאוד מאוד יפה, אבל כדי למצוא את הדרך לפנות באופן ישיר - - -

למה? יש לך מייל, יש שם מנהל ומייל. תלחצי על המייל ותיכנסי למייל שלו.

יש שם את שם המנהל ואת כתובת המייל.

ונפתחת מפה עם נקודה. יש שם שני מיילים.

למה היושבת ראש מתקשה להיכנס לזה? לא, המיומנות שלך היא מיומנות מיוחדת.

אבל בפניות זה נמצא במקום - - - אפשר להעביר את זה לפרונט של האתר, וזה לא בעיה, לא ניכנס איתכם לאופן שבו האתר מעוצב, אבל מבחינת לקבל מענה לפניות, אני יכולה עכשיו לשלוח מייל, אבל בבדיקה שעשינו לפני הוועדה לא הצלחנו לקבל מענה. השאלה מתי מתקבל מענה ואיך הדבר הזה נבחן על ידכם.

שוב, בפניות ציבור המענה - - -

בפניות ציבור יש לכם טופס, זה לא מייל.

בפניות ציבור זה טופס, אבל יושבת מערכת, במחלקת פניות ציבור, והיה ויש למחלקות שונות, מנתבת את הפנייה. יש פניות שמצריכות בירור, 'שמי כזה וכזה, היה לי ככה, אמרו לי כך', אלה דברים אישיים שצריך לשלוח או ללשכה המתאימה או למחלקה המתאימה, לקבל תגובה ולפי זה לענות לאדם. אלה דברים שנכנסים גם למערכת הניהול הפנימית של - - -

כמה זמן זה לוקח?

בממוצע שלושה ימים עד 14 יום - - -

הנתונים שאת אומרת לי עכשיו על מה זה מתבסס? איפה זה נבדק?

בפניות ציבור יש להם דוח מדי חודש שנמסר לסמנכ"ל, יש מעקב אישי של המנכ"ל, פעם בחודש יש ישיבה של מנהלי לשכות והדוח הזה מוצג ועוקבים מאוד אחרי הנושא של תלונות ופניות הציבור ובודקים את סוג הפניות - - -

בשוטף, לא פניות ציבור, אם מישהו רוצה להתנהל דרך המייל, תוך כמה זמן הוא מקבל תגובה? לא פניית ציבור, שיש לו פנייה שהוא רוצה לייעל משהו או שואל משהו.

לא, בודדות הפניות לייעול, הפניות הן מאוד פרטיות, 'שמי כזה וכזה, התייצבתי כך וכך ימים, רשמו לי, לא רשמו לי, דיברו אליי לא יפה, לא שלחו אותי, אני חולה', דברים מהסוג הזה, דברים פרטיים.

לא, הוא רוצה לקבל תשובה, 'לא אישרו לי, אני רוצה לדעת למה לא מאשרים לי, מה אני צריך להוסיף כדי שיאשרו לי', התנהלות שוטפת.

נכון, ואז - - -

ועל זה יש מעקב של - - -

בוודאי, יש התחייבות לזמן, יש דוח שוטף.

אני בינתיים מתכתבת עם הנציג שלכם בצ'ט, כדי להבין איך המייל שלי לא קיבל תשובה.

הצ'ט זה מוקד.

עד סוף הוועדה נדווח.

אין בעיה. הצ'ט זה מוקד הפניות, זה המוקד הטלפוני והמוקד בצ'ט. הם עונים בצ'ט ואז אין מצב שלא עונים משירות התעסוקה מאחר שבזמן קבלת קהל אי אפשר לענות גם לטלפונים, מקבלים קהל, מדובר על מאות ועשרות אנשים בזמן קבלת קהל ואז המוקד עונה.

איזה עוד משרד שאין לו מייל בכלל?

אני רוצה לשאול את המשטרה, במשטרה לא עשינו בדיקה, אבל אנחנו קיבלנו פניות רבות, היה על זה גם דיון בוועדה בנוגע לנושאים אחרים של המשטרה, פניות רבות על חוסר מענה, או על חוסר אפשרות לפנות. את הדבר הזה אנחנו לא בדקנו כשבדקנו את המשרדים האחרים.

אני חושב שיש מי שבודק אותנו טוב מאוד. אני לא יודע על איזה בדיקות את - - -

קודם כל יש מייל? באיזה יחידות יש?

כן, אני אציין בדיוק איפה אנחנו עומדים. אגב, אני ראש יחידת השירות יש פה נציגים ממינהל הטכנולוגיות. יש מי שבודק אותנו. הסקירה של פראנק ושל צופית מעידה על כך שאנחנו אחד הגופים המבוקרים, עם התוצאות המרשימות ולפני חצי שנה גם קיבלנו תעודה מחבר הכנסת על איכות השירות שלנו במוקדים ובתחנות המשטרה. גם אתר האינטרנט שלנו נבדק, גם על ידי יחידת השירות הממשלתי.

אני מזכיר שבהחלטת הממשלה, המשרד לבטחון פנים ביקש הארכה בחצי שנה, כך שיש לנו עוד 30 יום לעמוד בהחלטת הממשלה ואנחנו מתכוונים לעמוד בה, לפחות בכל מה שקשור בתחנות המשטרה. היום בתחנות המשטרה, לא לכולן יש כתובת מייל.

הדד ליין עוד שלושה ימים.

לא, עד ה-17.7, חצי שנה. לא משנה, אבל אנחנו לא מתכוונים לנצל את כל ה-30 יום, זה רק עניין של לחיצת כפתור כדי שלכל תחנות המשטרה יהיו כתובת מייל.

ב-10.1 באתי למשרד הרישיון, ביקשתי לעשות רישיון, אז הוא אומר לי 'אתה עוד לא בן 17.5', אז זה היה, באתי ב-10.6, אמרתי חצי שנה והם קיבלו את זה, אבל האמת היא ש-10.7 זה חצי שנה. אני זוכר את זה.

חצי שנה היא חצי שנה.

לא, אנשים באים ב-10.6 באופן טבעי, 10.6 נראה חצי שנה מ-10.1.

לא שלא עשינו שום דבר בתקופה הזו שמאז החלטת הממשלה בינואר. אגב, אני גם מזכיר שהקמנו מוקד מידע לציבור שיש בו גם ערוץ אינטרנטי. כל נושא הפרסום והדוברות, אנחנו מתכוונים, אני מניח שבחודש הקרוב, לצאת בפרסום נרחב על כל נושא המידע והדוברות והחצנת כל העניין הזה. אני מזכיר שבאתר האינטרנט יש לנו 'צור קשר'. זה שאני אגיד בעוד חודש שלכל תחנות המשטרה תהיה כתובת מייל ושאזרח יפנה לתחנת המשטרה ולא יהיה שם מענה, אני מניח שזאת לא מטרת הוועדה וזאת לא מטרת החלטת הממשלה. אנחנו מתכוונים באמת שכשבתחנה תהיה כתובת מייל יהיה מי שיגיב, יהיו רפרנטים ברמות התחנה.

אני מזכיר שאנחנו מדברים על פניות ציבור, אנחנו לא מדברים על תלונות. אנחנו מדברים על תלונות ציבור ויש לנו יחידה לתלונות ציבור שגם היא לא מחוברת דיגיטלית ויש לנו גם מוקדי פניות ציבור, מוקד פניות נהגים ומוקד נפגעי עבירה והכוונה היא לחבר את כל המוקדים האלה, שתהיה להם כתובת מייל, דרך אתר gov.il, דרך אתר האינטרנט המשטרתי ואני לא מניח שתהיה לנו בעיה. שוב, אני לא חושב שכל נקודות הקצה שלנו, יש לנו גם מש"קים שפזורים בכל הארץ, כ-300 מפקדי שיטור קהילתיים, שנמצאים פזורים בכל נקודה ונקודה ולא כולם מחוברים לאינטרנט ויש שם פקס, אבל במוקדים החשובים שלנו, בתחנות המשטרה, בלשכות המפכ"ל, זה בשבילך, חבר הכנסת, כשתרצה לפנות למפכ"ל, אז הוא יענה לך, זאת הערה שלך מהפעם הקודמת, והיכן שאנחנו נגדיר שתהיה כתובת מייל יהיה גם מענה.

מה השירותים המקוונים שהיום אתם נותנים? היום אדם רוצה לדעת אם יש לו רישום פלילי או תעודת יושר, או צו עיכוב יציאה, הוא יכול לקבל את השירות הזה?

אני מזכיר, יש היום קיוסקים בכל תחנות המשטרה. קיוסקים זה עמדות - - -

עמדות מידע, עמדות שירות.

ועמדות השירות האלה עומדות בכל הסטנדרטים.

עמדות שיש לממשל זמין.

כן, והן נמצאות בנקודות הקצה, בתחנות המשטרה, ואזרח יכול לקבל, אני לא אגיד לך את כל השירותים, אנחנו פועלים מול ממשל זמין כדי לפתח את השירותים בעמדות ממשל זמין.

רק אני אשלים, יש לא מעט שירותים מקוונים שהיום המשטרה מנגישה לציבור, לדוגמה הנושא של איתור רכב, האם הוא נמצא במאגר הרכבים הגנובים, כן או לא, הנושא של אבידות ומציאות, שחרור בערובה. הנושא של רישום פלילי, יש בו אלמנט של פרטיות ורגישות ולכן ההנגשה שלו בצורה דיגיטלית היא מורכבת יותר, אם בכלל, ואלה דברים שנבחנים.

ה-100 וה-110.

מילה על ה-100. אנחנו לא נגיע לשם, האזרח ימשיך להתקשר בטלפון, כי ה-100 הוא מוקד חירום אצלנו. כמו שאנחנו לא מאפשרים הגשת תלונות דרך האינטרנט, בטח לא בשלב הזה, שאין לכל חוקר - - -

התקשרות עם אס.אמ.אסים כן, אנחנו חשבנו - - -

אני אומר שיש כוונה לפתח את העניין הזה, לתת לכל חוקר כתובת מייל, כך שתהיה אפשרות וערוץ קשר אישי בין האזרח לחוקר. אנחנו עדיין לא שם. אבל ב-110 שהוא מוקד מידע לציבור, יש לנו כוונה, יש כבר כתובת מייל, בנוסף לטלפונים. אנחנו בכלל רוצים מאוד להתקדם, ברב ארציות, שאזרח יוכל לפנות בכל האפשרויות, בווטסאפ ובכל מיני אפשרויות דיגיטליות נוספות. המטרה היא שזה יהיה במוקד מידע לציבור ואני מניח שכשזה יפורסם לציבור אז כל השירותים האלה יהיו נגישים וגם זמינים 24 שעות. אני לא מדבר על ה-100, אני לא מדבר על החירום.

ה-110.

אגב, גם 100, היה טוב לו הייתה דרך לפנות שלא רק באמצעות טלפון.

אז אני אומר שיש כל מיני כוונות עכשיו, היה דיון סמפכ"ל רק אתמול על העניין הזה של לפתח יכולות נוספות ב-100 בנוסף לטלפון, הווטסאפ - - -

ולהזכיר שגם את ה-100 צריך לפתח.

הדוגמה שהיא מאוד בולטת זה אס.אמ.אסים, להתקשר באס.אמ.אס דרך ה-100, שזה לפעמים שאלה של מישהו שנמצא במצוקה והוא לא יכול לדבר.

בסיטואציה של פחד, שמאיימים עליו והוא לא רוצה שישמעו אותו.

יש לנו היום כבר תוכנה כזו שנקראת 'המאתר'.

בעקבות הרצח של שלושה הנערים.

זה בדיוק העניין. בעקבות האירוע של שלושת הנערים אנחנו פיתחנו אפליקציה שנקראת המאתר, '100-תר', שכל אזרח שמתקשר, זה חוקי, אפשר בהסכמה שלו לאתר אותו וזה חירום. אנחנו מתרגלים את זה, זו אפליקציה שקיימת היום, ואם נציגי מנ"ט ירצו להרחיב או להוסיף משהו, בהחלט.

אני חושב שהמשטרה בכיוון הנכון. המשטרה גם מבוקרת, מבקרת את עצמה, אבל גם לא פחות מבוקרת על ידי היחידה הממשלתית. אנחנו בקשר יומיומי בנושא הדרכות, בנושא - - -

אגב, ראו את זה עכשיו, לא במשטרת ישראל, בארצות הברית, בנושא של הרצח הנורא באורלנדו, שאנשים סימסו מהשירותים, סימסו בהיחבא למשפחות שלהם שיתקשרו למשטרה להודיע שיש טרוריסט בתוך המועדון. יש סיטואציות כאלה, כל הדבר הזה היום טכנולוגית אין קל מזה, מלסמס בווטסאפ, זה ממש מפתיע שעדיין הדבר הזה לא קיים.

בווטסאפ יש מאות ולא רוצה לומר אלפי קריאות באירוע חירום, אנחנו לא נסתמך על אותו ווטסאפ. אני אומר לך שבכל אירוע חירום אזרחים מתקשרים, מציפים אותנו בקריאות, אף פעם לא היינו במצב כזה ש-100 לא מכיר אירוע בזמנים - - -

לא, אנחנו מדברים גם לא על אירועים חלילה מסדר גודל כזה, אלא גם על דברים קטנים שקורים לאדם אחד.

אני אומר שהמשטרה נכנסת לעניין הזה, לפתח את האפליקציה.

יש שדרוג של ה-100, ה-100 מקבל היום פוקוס. אבל אין מספיק מודעות ל-110, אין מספיק מודעות של הציבור.

אני מסכים. אני מסכים שיש צורך. נציג הדוברות לא פה, אבל אנחנו אמורים לצאת במסע פרסום והחצנת ה-110, מוקד מידע לציבור שפועל יום יום ופועל גם באירועי חירום, כדוגמת סערות ו - - -

בעקבות הדיון שהיה לנו הייתה לי פנייה של שלוש נשים שנקלעו למצוקה בדרכן לירושלים, הווייז הוביל אותם כנראה דרך חברון כדי להגיע לדרום, הם התקשרו - - -

מתקשרים ומאתרים אותם. אני מתרגל את זה כראש יחידת שירות בתחנות המשטרה. רק בשבוע שעבר עשינו תרגיל - - -

הם באו להגיד לי, 'כשיש לך הזדמנות תודה למשטרה'. הם התקשרו למשטרה, ימינה, שמאלה, ישר, כאן תעצרו, בעוד שלוש דקות תהיה לכם ניידת שתוציא אתכם מהאזור. זה פעל מאוד יפה.

אני שמח לשמוע.

והם אמרו לי שצריך לציין את הדבר הזה. בישראל הגדולה הווייז יכול להביא אותך לכל מיני מקומות, בשנייה אתה נמצא במקום לא רצוי והרבה מעבר לכך.

ייאמר גם לזכות המשטרה שיש להם ערוץ פייסבוק פעיל באופן תמידי. הוא בין הגופים היחידים שמנהלים - - -

הפייסבוק?

כן.

אני רוצה להעיר.

כן, עכשיו מה עשית?

בדיקה שאני עושה עכשיו על דרכי ההתקשרות של משטרת ישראל. אין מיילים, רק טלפונים ופקסים, למעט מייל של המטה הארצי. יש את כתובת המייל, יש אייקון, אבל האייקון לא פעיל, וגם כתובת המייל הזאת, אני צריך להעתיק אותה או לזכור אותה ורק אז יכול לשלוח. אם הייתם רק שמים כאן mail to, לחיצת כפתור על הקישוריות הזו הייתה פותחת לי את המייל, זה היה הרבה יותר קל.

לא צריך את הבדיקה הזו, יש לי את צופית מדי חודש שמפיצה לי דוח על האינטרנט.

תשמע, נגד זה לא ניתן להתווכח.

אני מסכים. אני מסכים שאתר האינטרנט שלנו צריך שדרוג ושברור לנו - - -

לא ניתן לשלוח הגשת תלונה באמצעות מייל.

לא אמרתי שהכול ורוד, זה בסדר.

בסדר, אנחנו פה בשביל לתקן.

נתנו למשטרה ארכה יותר גדולה, אנחנו מקווים שבישיבה הבאה שלנו כבר יהיו דברים אחרים.

כן, במשטרה צריכים לפתור את האופן שבו עונים לפניות במוקד 100 בטלפון, עוד לפני שאנחנו מתקדמים.

אני רק רוצה להוסיף משהו. בקשר למאתר שדיברנו עליו, אני רק רוצה לציין שבמדינת ישראל, בניגוד לארצות הברית לדוגמה, פה אנחנו זקוקים לאישור של האזרח שאנחנו נוכל לאתר אותו. בניגוד לארצות הברית, ששם ב-911, כל מי שמתקשר ישר יודעים איפה הוא נמצא. זה עניין של חוק שאולי אתם תוכלו לסייע לנו לאפשר את זה כי זה מציל חיים.

מה זאת אומרת?

אני לא חושב שזה אפשרי, זו פגיעה בפרטיות שלי.

זה אפשרי. אפשרי זה אפשרי - - -

זו הצעת חוק שעלתה לוועדת שרים ביום שני הזה ולא אישרו אותה.

אבל כשאתם צריכים לאתר מישהו, למשל לא מוצאים בן אדם, מאתרים אותו באמצעים - - -

אני אגיד לך איך אנחנו פועלים. אנחנו שולחים אלייך אס.אמ.אס, את האפליקציה הזו, את אמורה לאשר, רק כשאת מאשרת אנחנו מקבלים דיווח איפה את נמצאת. וברגע שהשיחה התנתקה אני לא יכול לאתר אותך שוב פעם אם התקשרת אליי. כלומר אנחנו זקוקים להסכמה של האזרח כדי שאנחנו נוכל לסייע לו ולאתר אותו איפה הוא נמצא, בניגוד לעולם, בניגוד לארצות הברית.

אזרח שמתלונן?

אזרח במצוקה. את עכשיו נמצאת בכביש - - -

את צריכה להגיד פוזיטיבית שאת מוכנה שהם יידעו איפה את נמצאת.

זה לא מספיק בתוך שיחת הטלפון, שמבקשים עזרה?

לא. אנחנו שולחים אלייך קישור, את מאשרת ורק אז אנחנו יכולים בעצם לאתר אותך.

אז אזרח במצוקה, אומרים לו בטלפון 'טוב, סליחה, אדוני, אתה כרגע עובר ככה וככה, אבל אנחנו נשלח לך אס.אמ.אס, תענה לנו'?

אנחנו שולחים אליו את הקישור והוא מאשר. זה עניין של חוק. אם פה אפשר יהיה לקדם את הנושא הזה - - -

כאן לא מייחס לזה זיקה מחשבית, אני לא רוצה עכשיו להטריד את המשטרה, אבל אני ראיתי את זה בהצגה - - -

אתה יכול להתקשר ולבדוק את זה.

תתקשר ל-100, אם אין פה חסימה.

יש פה חסימה, כרגע אין פה ג'י.פי.אס, אני צריך פה ג'י.פי.אס כדי לראות איפה אתה, אבל אני חייב את ההסכמה של ה - - -

עלתה הצעת חוק של שני חברי כנסת שביקשו שהמשטרה כן תוכל לאתר, ועדת שרים לא אישרה את זה. ביום שני, זה עלה אתמול.

אנחנו מודעים למגבלות החוק.

משרד המשפטים עומד מאוד חזק ולא מאפשר את זה, בגלל הפרטיות.

סיפור הפרטיות הוא סיפור שאנחנו פוגשים אותו בהמון המון מקרים.

אבל אם אני בתור אזרח רוצה להתריע על משהו, אני לא רוצה שיזהו אותי, אני שכן שרוצה להתלונן - - -

גם אם אתה נמצא במצוקה אתה לא רוצה שיזהו אותך?

סליחה, תן לי את האפשרות להחליט האם אני רוצה או לא.

אנחנו נעבור הלאה. משרד התחבורה נמצא פה?

אם אפשר רק עוד הערה אחת. במוקד 110 יש לנו גם הנגשה לציבור כבדי השמיעה והם כן יכולים לפנות אלינו באמצעות הקלדה. אז זה כן קיים. באס.אמ.אס יש את זה, יש קו מיוחד לכבדי השמיעה.

אם יש כבר פנייה בווטסאפ או באס.אמ.אס, אז למה לא לכולם?

זו היערכות גדולה.

הטכנולוגיה קיימת.

לא טכנולוגית, זו היערכות.

יש קו מיוחד לטובת כבדי שמיעה גם.

תודה. משרד התחבורה.

שמי צור ואני ראש אגף התקשוב של משרד התחבורה. אכן הסיפור שסיפרת בתחילת דברייך נכון. יש אצלנו הפרדה במשרד בין טיפול בתלונות הציבור לפניות הציבור. מה שאת אמרת נכון, היחידה לטיפול בביקורת ותלונות הציבור כרגע לא מקבלת פניות במייל. בימים אלה אנחנו משלימים עלייה לאוויר במערכת ניהול תלונות הציבור, מערכת חדשה שרכשנו במכרז, במסגרת העלייה לאוויר גם תחודש האפשרות לבצע פנייה ולהגיש תלונה באמצעי מקוון, במייל או בטופס מובנה. לגבי פניות הציבור, לגבי כל שאר יחידות המשרד ורשויות המשרד, לכולם יש אי-מיילים, בכל מקום שיש פקס יש גם אי-מייל ורוב הפניות מטופלות בצורה יעילה. נכון הוא שאין גוף בתוך המשרד שעושה בקרה ומעקב, כפי שאמרת, אני אעלה את זה גם אצלנו בבית, שנכון וראוי שתהיה מערכת.

בסופו של תהליך, אחרי שנטמיע את המערכת החדשה באגף לתלונות הציבור, זאת הולכת להיות מערכת רוחבית משרדית. אחד היתרונות הגדולים של המערכת הזאת, שכל פנייה שתיכנס, ולא משנה אם זו פנייה בנושא פניית ציבור או תלונת ציבור, מרגע שהיא נכנסת ייספר לה זמן ויהיה לנו דוח מקוון. בשלב השני אנחנו נעשה סוג של אמיגרציה, כל הפניות מהאי-מיילים יגיעו לתוך המערכת הזאת ואז ניתן יהיה למדוד כל אחת מיחידות המשרד השונות, תוך כמה זמן היא עונה. כרגע אין לנו מנגנון שבודק את זה בצורה מה שנקרא עניינית, לא דיווח תוך כמה זמן - - -

היום בן אדם שרוצה לקבל מידע, למשל על מצב הרישיון שלו, נקודות לחובתו, הוא יכול לקבל את זה במייל?

לא, היום אנחנו מפעילים מוקד טלפוני, כוכבית 5678, הוא עובד משבע בבוקר עד שמונה בערב.

אבל הוא מפנה למוקדים שצריך להגיע אליהם פיזית.

לא, אני אסביר. המוקד הזה נותן מענה גם אישי וגם כללי. אם את מזדהה הוא ייתן לך בדיוק את המידע הרלוונטי לגבי מצב חידוש הרישיון שלך וכל הנתונים האישיים. אין כמעט סוג של פנייה שמחויב להגיע. למשל אם את צריכה לעשות חידוש רישיון הוא מפנה אותך לקיוסק מידע. יש לנו כ-70 קיוסקים בסופר פארמים ובמקומות מרכזיים בארץ, אותו קיוסק כמו שיש למשטרה, את מגיעה, עושה פעולה שהיא חד ערכית ומזוהה על בסיס מנגנון שממשל זמין פיתח עם חברות האשראי ואת מקבלת במקום את רישיון הנהיגה או את רישיון הרכב.

בנייר?

בנייר רשמי של מדינת ישראל, ולאחר מכן תקבלי את הכרטיס הפלסטי הביתה, כעבור שבועיים, זה תלוי ב - - -

אבל זה לקבל את הרישיון, אבל לקבל מידע?

אמרתי, מידע את יכולה לקבל בטלפון כל עוד את מזדהה. אם את לא מזדהה לא ניתן לקבל מידע אישי. מידע כללי אין שום בעיה לקבל. שלא יהיה מצב שאת מבקשת מידע על יאיר פראנק, לכן את צריכה להזדהות ברמה האישית בטלפון.

בסדר, אין בעיה להזדהות ברמה אישית. אבל כשבן אדם מזדהה ומעביר את הנתונים שלו, מספר תעודת זהות?

הוא מקבל מידע בטלפון.

על כל דבר שהוא צריך בנוגע לרישיון?

לא, כל מידע שמותר למסור. יש מידע שמותר למסור, יש מידע שאסור למסור. למשל אם בן אדם רוצה לדעת, אני אתן דוגמה, מתי חידוש הרישיון שלו, אם הרישיון שלו בדרך, יצא בדואר אליו, האם הוראת התשלום שלו נקלטה, כל המידעים האלה הוא מקבל בטלפון.

אבל לגבי מצב הרישיון שלו? נקודות, פסילה?

פסילת רישיון, פסילה, מתי פגה הפסילה, מתי הוא יכול - - -

זה הוא צריך להגיע לקיוסק מידע ולהוציא תדפיס אישי.

למה?

כי זה מידע מורכב. הגענו למסקנה, אחרי שבדקנו את זה, שנותנים לאנשים בטלפון והם לא מבינים ולכן אנחנו מפנים את האנשים שיוציאו תדפיס מידע כתוב. ודרך אגב, אני אגיד לכם - - -

למה לא לשלוח להם את המידע הזה באי-מייל, אם א פשר להוציא אותו או באגף הרישוי או במוקד?

אני אסביר למה. כרגע אנחנו לא מנהלים מרשם נהגים או אוחזים ברכב, אין לנו את האי-מייל שלהם. אם היה מאגר ממשלתי, דיברתי על זה עם רשות התקשוב הרבה מאוד, אנחנו לוקחים למשל את מרשם התושבים מרשות האוכלוסין וההגירה, משם אנחנו שולחים אליכם הביתה את רישיון הרכב או רישיון הנהיגה. וזו גם הצעת החוק, הלוואי שכל בן אדם יהיה חייב למסור כתובת אי-מייל. ברגע שתהיה כתובת אי-מייל אני אשלח לך את כל המידע.

אבל בן אדם מתקשר, הוא מבקש את המידע - - -

יש איזה אבסורד קטן, ברשותכם. אני נכנס כרגע לאתר, באמת יש באתר של המשרד - - -

אני יכולה לבקש שתבוא לכל ועדה שלנו?

אני גם ככה היום בשלוש ועדות, יום בשבוע אני פה, זה מספיק. תודה.

יש מספר פניות מקוונות באתר של משרד התחבורה, אגב חלקן באמת ניתן להעלות קבצים בטפסים. זה אני אומר ליתר המשרדים, שקצת מתקשים בטכנולוגיה, כן ניתן לעשות את זה. ולגבי בקשה למשלוח תדפיס לנקודות, אז אכן יש את האפשרות להזין את הדואר האלקטרוני, אבל האבסורד, שהם יודעים לקבל, הם לא יודעים להחזיר. הם מחזירים לדואר בבית.

אני אסביר למה.

אז אם כבר שלחו לכם - - -

אני לא יכול לאמת שהכתובת האלקטרונית היא שלך ולא של מישהו אחר.

אבל אם אני שולח לך מהאי-מייל שלי - - -

אבל כשבן אדם פונה אליך, לפני רגע אמרת שאתה רוצה שבן אדם יגיד לך את הפרטים שלו בטלפון - - -

הוא ייתן לי כתובת של מישהו אחר.

אבל אם אני נותן לך את תעודת הזהות שלי, את מספר רישיון הרכב שלי.

הוא לא יודע שזה אתה.

אבל אי אפשר למלא את זה בלי - - -

זה לא רשום אצלי.

זה דברי חובה, אני לא יכול לשלוח לך אם לא מילאתי את השדות האלה, שהם שדות אישיים.

בניגוד לחברות הסלולר או הבנק, עשו לך אימות פעם ראשונה כשמסרת את כתובת האי-מייל, או עשית אימות פרונטלי, או ששלחו לך מכתב הביתה עם קוד מסוים, נרשמת. מאותו רגע הבנק או חברת הסלולר או העירייה מנהלים מאגר כתובות אי-מייל שהוא חד ערכי, שהוא שווה ערך לכתובת שיש לך במרשם האוכלוסין. אין לנו את המנגנון הזה. לכן גם אם כתבת אליי פנייה ושמת כתובת אי-מייל, יכול להיות ששמת את כתובת האי-מייל של מישהו אחר כי מישהו אחר רוצה לקבל מידע.

האינטרס שלי לשים כתובת שלי.

זה לא קשור, זה חוק, זה חוק הגנת הפרטיות.

יש כאן איזה שהוא פגם. אני מסכים איתך לגבי היתר, אבל אם אני פונה אליכם, נותן את תעודת הזהות שלי, את מספר רישיון הרכב שלי, אני נותן פה דברים אישיים שלי ואת הטלפון ואת הדואר, אני אתן דואר של מישהו אחר?

בואו נעשה שנייה אחת סדר.

אז אין לזה סוף.

אתה צודק. היית חרד לפני חמש דקות מהמיקום שלך - - -

נכון, אני עדיין חרד.

הסיפור הוא עדיין סביב סיפור של הגנת הפרטיות. נכון להיום צריך לזהות אותך פוזיטיבית, כי לצורך העניין את רישיון הנהיגה שלך ואת מספר תעודת הזהות שלך גם הילד שלך יכול לדעת, גם אשתך יכולה לדעת וגם מישהו אחר יכול לדעת וברגע שאנחנו לא יודעים שאתה זה אתה אז הסיפור הזה אומר שאנחנו מוגבלים ביכולת לתת שירות. בוא אני אגיד לך מה אנחנו הולכים לעשות עם זה.

לא, במילים אחרות, פסלת את כל המענה במייל.

לא, לא פסלתי כלום.

כי אמרת.

תן לו בבקשה לענות.

אני אסביר. סעיף 7 בהחלטת הממשלה מטיל על המנכ"ל לשוויון חברתי יחד איתי לגבש תוך 120 יום את האפשרויות של משרדי הממשלה לתת מענה לפונים שלהם באמצעות אותו כלי דיגיטלי. רוצה לומר, אנחנו נמצאים היום בתהליך שבו יש גוף שנקרא הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה שקובע מדיניות לגבי ארבע רמות הזדהות של האזרחים לצורכי קבלת שירות מהממשלה. הרמה הכי נמוכה היא 'תכניס את מספר תעודת הזהות ואנחנו נעביר לך את המידע', אבל אם למשל יש שירות של לשנות את הכתובת של הבית, לא נרצה שאופיר ישנה את הכתובת שלך, נרצה לדעת שאתה זה אתה, אז כיוון שזה שירות לא כזה מורכב ומסוכן או מאוד מידע פרטי, אז אולי ב-one time password, אתה תרשום את תעודת הזהות, נשלח לך אס.אמ.אס חד פעמי ותוכל להיכנס. אבל אם אנחנו מדברים למשל על מידע רפואי, במידע רפואי כנראה נרצה רמת הזדהות הרבה יותר גבוהה, לא נשלח מידע רפואי מביטוח לאומי על מצבך אם אנחנו לא באמת יודעים שאתה זה אתה. אתה זה אתה במקרה הזה, יכול להיות שזו תהיה תעודת הזהות החכמה פלוס אולי אמצעי ביומטרי כזה או אחר, כרגע עוד לא סיכמנו את זה.

כל משרדי הממשלה יקבלו את המדיניות הזאת, יסווגו את השירותים שלהם לארבע הרמות האלה, אנחנו ברשות התקשוב, ביחידת ממשל זמין, נקים פלטפורמה שתדע לתת שירות רוחבי לכל המשרדים על דרכי ההזדהות ודרך זה נבטיח שלא נפגע בפרטיותו של אדם. אחד הדברים שאנחנו נרצה לעשות גם באותה הזדמנות, יחד עם רשות האוכלוסין, זה לנהל מאגר אקוויוולנטי של כתובות הדואר הפיזיות וכתובות המייל. ברגע שנדע את זה, שאתה זה אתה וזו כתובת המייל שלך, אז אין שום בעיה עכשיו להתחיל לדברר איתך במייל.

מה עושים היום? כמו שהזכיר ידידי צור, חברות האשראי או הבנקים או חברות הסלולר, אתה בפעם הראשונה הגעת פיזית, הראית תעודת זהות, הראית רישיון נהיגה, ראו שאתה זה אתה, נתנו לך סיסמה, עשית שלב פוזיטיבי ולכן אתה יכול לשלוט בחשבון הבנק שלך, להעביר אותו מקצה לקצה בלי בעיה. לקחת 8 מיליון אזרחים, לבקש מהם להגיע לרשויות ממשלה, לעשות כזה זיהוי פוזיטיבי, אנחנו לא רוצים לחשוב על זה אפילו ולכן אנחנו מפתחים כרגע את המנגנונים האלה. ככל שנתקדם נוכל לעשות את זה יותר טוב. השירות הראשון שבו תהיה הזדהות ברמה האחת מהאפס, רמה שתיים, יקרה תוך כחודש בשינוי מען בתעודת זהות חכמה, ואחרי חודשיים ב-one time password.

ברשותך, אני לא הייתי בפייסבוק ואני לא הייתי בגוגל ואני לא יודע איפה הם נמצאים, למרות זאת כל מקום שמישהו מנסה להיכנס עם סיסמה שלי או אני ממחשב אחר אני מקבל הודעה, 'ניסו להתחבר אליך ככה וככה, אתה מאשר או לא מאשר?'

לא, קיבלת הודעה שזה קרה, לא שאלו אותך אם אתה מאשר. יידעו אותך שזה קרה.

יידעו אותי שזה קרה. שלחתי מייל, תיידע אותי, 'האם אתה מעוניין לקבל מידע', לטלפון שלי? אני אגיד כן או לא.

אז אני צריך לדעת שהטלפון שלך זה הטלפון שלך, אז - - -

אולי זה לא אני.

נכון, כי יש גניבת זהויות, זה הדבר הכי נפוץ היום בעולם האינטרנט ואתה כעורך דין צריך להכיר יותר טוב ממני את חוק הגנת הפרטיות.

ברור שאנחנו רוצים לעשות הכול כדי לשמור על הפרטיות, אבל ברגע שעושים פנייה כזאת, כמו שנאמר על ידי המשטרה, נדבר על האם כדאי לעשות כזה דבר בעניינים שלהם, במצבי חירום או לא, אבל לעשות פנייה כזו פשוטה, לטלפון, לבקש אישור באס.אמ.אס, זה דבר שיכול להיות.

אני מסכים, זה השיטות של ההרכשה, איך אנחנו מרכישים את הזהות שלך, שאנחנו יודעים שאת זה את, ואנחנו עובדים על זה כרגע באמת כדי לבנות את המנגנון הזה שיודע לטפל ב-8 מיליון אזרחים. העסק הזה מטופל. הדיבייט הזה בנושא הגנת הפרטיות פוגש אותנו, וגם נפגשנו אצלך בוועדה בנושא של הנגשת מאגרי מידע, הוא קיים כל הזמן, אנחנו מנהלים דו שיח מתמיד עם הרשות למשפט וטכנולוגיה ועם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ויחד איתם תופרים את המעטפת שמשתלבת גם בחוק הגנת הפרטיות, שבארץ, דרך אגב, הוא עוצמתי. אנחנו הולכים גם בשיטה האירופאית שהיא מאוד עוצמתית. כמו שציינו פה החברים, בארצות הברית אין בעיה.

מגנים על הפרטיות ובסוף כולם נמצאים בפייסבוק וב-gmail ו - - -

אבל את בחרת לעשות את זה.

והמידע עלינו מסתובב שלא נדע איפה.

אבל את בחרת לעשות את זה.

אנחנו יכולים לפתוח דיון שלם על חופש הבחירה בעניין הזה.

לא יודע, כולם עושים את הצ'ק אין בכל מקום שהם הולכים בפייסבוק.

זה אני גם לא מבינה.

יש פה עוד משרדים שירצו להגיב? כי אנחנו ממש לקראת סיום.

שמי יהודה מונסוניגו, אני מרשות המסים.

אז בוא תתקרב אלינו, כדי שיוכלו להכניס אותך לפרוטוקול.

לנו יש מערכת מאוד מתקדמת, כבר קרוב לעשר שנים שאנחנו כל הזמן הולכים ומתעדכנים אותה, כולל היבט של אבטחת מידע, אם תרצו, אני אוכל לתאר אותה, אבל ממש בוער לי להגיד משהו. הדיון האחרון בנושא של אבטחת מידע רק מלמד שבעצם אם אנחנו רוצים לנוע קדימה אז לא די במייל למשרד אלא צריכה להיות מערכת, מערכת שיש בה היבט של ניטור, של בקרה, של מעקב אחרי הפניות. אני חשבתי שנכון אולי, אני רוצה להציע את זה, להקים צוות של התקשוב הממשלתי שיבחר מתוך המשרדים שיש להם כבר מערכות מתקדמות, יבחר את המערכת האידיאלית, יקבל אותה, יקנה אותה, אני לא יודע איך, ויפיץ אותה תחת ההתאמות המתאימות ליתר המשרדים, שאין להם את הטכנולוגיה הזאת. זה נראה לי יותר חכם ויותר נבון. זו לא הבעיה שלי, נכון, אבל אי אפשר לצפות מכולם - - -

אתה צודק מאוד.

אי אפשר לצפות מכולם שתוך חודשיים יבנו מערכת שאנחנו עובדים עליה קרוב לעשר שנים וכל הזמן משדרגים אותה. זו הערה ראשונה.

הערה שנייה, אם אתם רוצים אני מוכן להציג גם את הנתונים שלנו, כי אנחנו כבר קרוב לעשר שנים במקום אחר. בשנה האחרונה טיפלנו ב-52,000 פניות מקוונות שאנחנו מאפשרים גם לצרף להם קובץ PDF. השנה הצפי הוא ל-83,000 ואני יכול - - -

בכמה מהאגפים ברשות המסים יש כתובת מייל?

לכל האגפים, אנחנו מדברים על מערכת שנותנת שירות לכל האגפים. יש שלושה עובדים שיושבים בחדר בקרה ועוקבים אחרי הפניות, יש 250 מטפלים במשרדי השדה ובמטה שהם יכולים להעביר את הפנייה הלאה לעובדים אחרים במערכת. זאת אומרת כל עובד במערכת יכול לתת תשובה ולי יש יכולת לראות את התשובה שניתנה, את זמן הטיפול. עובד שלי יכול לאתר פנייה שלא טופלה ולהרים טלפון ואז לגלות שהעובד אולי במילואים ולא החליפו אותו. האזרח יכול גם לתת ציון על התשובה שהוא קיבל ואז ברמה הרוחבית, ברמה המשרדית, איזה איכות של טיפול ניתן. זאת אומרת יש לי ממש פידבק און ליין מהציבור.

אני יכול להגיד לכם למשל שהציבור המתוחכם שלנו, ציבור עורכי הדין, המייצגים, למשל אם ב-2012 אחוז הפניות שלהם עמד על 14% בשנה האחרונה זה כבר מחצית. זאת אומרת אנחנו רואים גידול הולך וגדל, במיוחד בשנים האחרונות, בתחום הזה.

זו מערכת שעובדים עליה כל הזמן, משפרים אותה כל הזמן. למשל בהיבט של אבטחת מידע, אזרח יכול לבוא אלינו ולקבל סיסמת וי-טל, ואם יש סיסמת וי-טל זה כמו תעודת זהות ואז אני יכול לתת לו גם מידע יותר רגיש, כי לי יש סודיות פיסקאלית. יחד עם זה אנחנו גם מפתחים אופציה של OTP, של שאלות סבתא, כדי לזהות אותך ועל בסיס זה אולי לתת לך גם מידע יותר רגיש.

אבל עוד פעם, מה שחשוב לי להגיד זה שאני חושב שכדאי לבחור מערכת מתקדמת, שלנו, של גוף אחר, של ביטוח לאומי, ולנסות להפיץ אותה ליתר המשרדים. זה נראה לי פשוט יותר יעיל. תודה.

נכון מאוד. למה דבר כזה לא נעשה, אגב?

הנושא הזה על הפרק, הנושא הזה נבחן. אחד מהדברים זה שרוב המערכות האלה שמפותחות היום במשרדים, שקיימות, הן מערכות שעלות ההתקנה שלהן היא מאוד מאוד יקרה. זה רישיונות לחברה שפיתחה את זה - - -

אצלנו זה פיתוח שלנו.

כן, אבל למה לא להשתמש באותה מערכת ולהעביר אותה - - -

עדיין זה רישיון פר משתמש. אנחנו בודקים את החלופות האלה, לראות אם אנחנו מכניסים את הממשלה לסוג של הוצאה כזאת כבדה.

אבל מה שעושים היום זה שכל משרד צריך לחפש את המערכת שלו, לבנות אותה.

אנחנו בנינו בעצמנו, זה שלנו, לא קנינו.

חברים, אנחנו מכירים את הסוגיה הזאת, הרבה מאוד מהמערכות האלה גם מחוברות וקשורות בתוך המערכות התפעוליות, עובדה שיש לכל אחת מהמערכות שנמצאת היום במשרדי הממשלה, היא שונה מהאחרת, ולכן הסוגיה הזאת זה לא לקחת משהו ולהרכיב אותו. אני לא יודע מאיפה יש לך את הניסיון שאתה לוקח משהו ממקום אחד, שם אותו במקום שני וזה עובד.

אני לא אמרתי להרכיב, אמרתי להתאים.

יפה, אז הסוגיה הזאת נבחנת. היא נבחנת בראייה בכלל כללית, של הרבה מאוד מערכות שמפותחות היום בממשלה כפול ומכופל. זה לא רק פניות ציבור, זה גם מערכות נוספות. כל הסיפור הזה של מערכות רוחביות הוא חלק מתוך המנדט של רשות התקשוב ואנחנו מטפלים בזה. לצערי עוד אין לנו פתרון לזה, אבל למשל במערכת של ניהול תכניות עבודה, יש מערכת אחת ממשלתית שפיתח משרד הכלכלה, שנקראת תמ"ר והיא קיימת. במערכת של ניהול מסמכים אנחנו מטמיעים את מערכת סע"ר. אז יש מקומות שאנחנו כבר שם ויש מקומות שאנחנו בדרך לשם.

תודה רבה. המרכז להעצמת האזרח.

שלום, שמי נועה רוזנפלד, אני מהמרכז להעצמת האזרח ואנחנו עמותה שעוסקת באפקטיביות של המגזר הציבורי ומתוך כך אנחנו כבר שנתיים מנהלים פרויקט שנקרא מוניטור למעקב אחרי יישום החלטות הממשלה.

אתמול עשינו דיון שלם בוועדת השקיפות על יוזמה אחרת של המרכז להעצמת האזרח.

נכון, ניצולת תקציבית, האתר שלנו באוויר. אז בפרויקט המוניטור יש לנו היום קרוב ל-60 תחקירנים שעוקבים אחרי קרוב ל-100 החלטות ממשלה, 1008 היא אחת מהן. דווקא אני רוצה לדבר בכובע של גוף שפונה הרבה מאוד לממשלה, לא בפן האזרחי כל כך, כלומר לא כפנייה של אזרח למערכת, אלא כגוף שדווקא פונה הרבה לגורמים מקצועיים בממשלה בשביל לקבל מהם תשובות.

אז למשל דיבר פה הנציג מרשות המסים, זה נכון, סטודנט שלי פנה לפני ארבעה חודשים לרשות המסים, קיבל מספר פנייה מפניות הציבור, אבל כבר ארבעה חודשים לא עונים לו.

יכולות להיות הרבה סיבות למה לא עונים לו.

והוא קשר עם ההיא מפניות הציבור והכול. הדיון על זה שיש כתובת אי-מייל חייב להיות קשור לדיון הזה שיש מישהו שעונה בצד השני.

זה ברור.

אמנת שירות או התרבות הממשלתית לגבי מתן מענה ומתן תשובה ולא לזרוק מצד לצד.

נירית בלייר, מהתנועה לחופש המידע. גם אני רציתי, כמו נועה, להראות את הצד שלנו, הצד של הציבור, שאנחנו מבקשים ואנחנו פונים ואנחנו לא מקבלים מענה. כשרצינו להוציא מכתב למשרדי ממשלה להזכיר להם לשלוח את רשימות הספקים לא הצלחנו להגיע למשרד ראש הממשלה. משרד ראש הממשלה נותן טופס להעלאת פניית ציבור ללא אפשרות לצרף קובץ. אני יכולה להגיד לכם שבכלל לא שמעתי על מוקד 110, אני יכולה להגיד לכם שרוב הפעמים שאני מנסה לפנות למשרדי ממשלה, יכול להיות שאני מצליחה לפנות, לרוב בכלל לא עונים לי.

אם 400 מתוך 1,200 שירותים שהממשלה נותנת הם ממוחשבים מקצה עד קצה, זה עדיין 30%, זה עדיין ציון נכשל. אני כאזרחית לא מרגישה שאני מקבלת את השירות הטוב ואני חושבת שהגיע הזמן לקפוץ מדרגה.

טוב, אז החדשות הטובות הן שעד המצאת הטלפרומטר והכנסתו לשירות האזרח אנחנו בטח נוכל לקבל תשובות במייל, נקווה שזה לא ייקח הרבה זמן.

אני רוצה להודות לכולכם על הדיון החשוב הזה. המלצות הוועדה יהיו, כמו שאמרנו לאורך הדיון, שיתבצע מעקב, אם זה מעקב של רשות התקשוב הממשלתית, אם זה בדרך אחרת שתבחרו לעשות גם בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, פשוט יתבצע מעקב חודשי, תקופתי קבוע, על פי קריטריונים מוגדרים של מה. הזכרת נכון, נועה, את אמנת השירות הציבורי למשל, על פי קריטריונים מוגדרים צריך להסביר ובאיזה שהוא מקום לחנך את המשרדים איך אמורים לעבוד מול פניות ציבור, לראות שמצטמצמת הבירוקרטיה עד כמה שאפשר, וגם לקחת יוזמות שמתפתחות, וזה דבר שאפשר לעשות ממש על בסיס חודשי. אם משרד העלה אתר, מאוד נגיש, מאוד טוב, אפילו ברמת העיצוב שלו והנגישות וההכוונה שלו, כמה מהר אפשר למצוא בו מידע, לדווח על זה למשרדים האחרים, שהם יוכלו להשתמש, לשאול, להעתיק ולחלוק ביניהם את המידע הזה על מנת לשפר את השירות במהירות המיטבית, ביעילות המיטבית, ולעשות את זה יותר נכון.

בלי פיקוח ואכיפה של הדבר הזה אנחנו לא נראה שינוי. בסופו של דבר אנחנו יודעים איך הדברים עובדים. כדי שמשהו יקרה לא מספיקה החלטת ממשלה, לא מספיק חוק, צריך מעקב קבוע ופיקוח על הדבר הזה, כולל לפעמים סנקציות למשרדים שלא עומדים בטווח הזמנים והקריטריונים שנקבעו.

קודם כל אני רוצה להודות לך על היוזמה ועל הארגון של הישיבה הזאת. אני חושב שהגענו שהמבחן שלנו יהיה בבקרה ובהתמדה ובמעקב אחרי הייעול ואחרי היישום של הדברים. ככל שיתאפשר הזמן. אני אפילו לא תיאמתי את זה עם סתיו אבל אני אומר את זה כאן עכשיו, אנחנו נבקש לקיים את הדיונים בפרוסות קטנות יותר, דהיינו לקחת משרד, נגיד לדוגמה ביטוח לאומי שהוא רווי בפניות ציבור, לראות מה באמת השירותים שהוא נותן, האם הוא נותן את זה, נביא אזרחים שפונים אלינו איך שהם לא קיבלו על אף שמפורסם שהם קיבלו. נעשה את זה גם אנחנו, לעשות ניסיונות קודמים ולהביא את הדברים, איך זה עובד באופן המעשי.

אנחנו רואים את הנושא של המייל ועוד דברים מסביב לזה, אנחנו לקחנו את הנושא של מייל, אבל זה עוד דברים מסביב לזה. בממשל זמין באופן כללי, בישראל דיגיטלית, כל הפרויקטים שיש לנו בעניין הזה, חוץ מאשר נגישות וזמינות, אנחנו גם רואים את זה כדבר שיכול לפתח ולבקר את פעולות הממשלה ופעולות המשרדים באופן כללי.

כדי לסיים אני אביא דוגמה. לא מעט אזרחים פונים אליי בנושא תחבורה ציבורית. יש לו תלונה על נהג, על חברת תחבורה ציבורית כזו או אחרת, כשאני באתי ושמעתי דיווח של משרד התחבורה בוועדות השונות בעבר ראיתי שיש מיעוט של פניות בנושא, או בכלל מיעוט של פניות, איך זה יכול להיות? אליי פונים יותר מלמשרד התחבורה? אני יכול להגיד רק מה שפונים אליי, זה לא יכול להיות דבר כזה. בסופו של דבר ראיתי, וכך אני עושה גם באופן המעשי, כשאדם מתקשר אליי, כמו שהיה במוצאי חג השבועות, אדם מתקשר אליי באחת וחצי בלילה, אומר לי 'תשמע, אני בעיר מסוימת בגוש דן, אוטובוס שהיה צריך לצאת לטבריה ב-24:30, עכשיו 1:30, בוא תראה את הילדים שלי שוכבים על המדרכה ישנים, האוטובוס לא מגיע, מה אני עושה הלאה?' עכשיו הוא גם רוצה להתלונן. אם אני שולח אותו לתלונות הציבור, כשהיה בפקס, אני לא יודע מה היה קורה עם התלונה הזאת, אני יודע שבסופו של דבר זה לא נספר ואין לזה מעקב, כשזה במייל - - - אני מנחה אותם, לא רק סתם תלונה, רק במייל, אם זה לא במייל אני לא מבטיח לך שאני אוכל לעקוב אחרי זה, שמישהו במשרד יגיד לך. כשאתה שולח מייל, אני עוד לא רואה שמוחקים, אני מקווה שעוד לא מגיע מצב שמישהו יכול למחוק תלונה במייל במשרד ממשלתי. אני אומר לך את זה, יאיר.

אין למחוק.

אין למחוק.

האח גדול תמיד זוכר.

וזה נכנס לסטטיסטיקה. אני מניח שיש לזה הרבה יותר משקל. זה כלי שמעבר לכול הוא כלי הרבה יותר רחב והמשמעויות שלו הרבה יותר רחבות. לכן אנחנו נמצאים פה בוועדה הזאת ואנחנו נמשיך להיות, אם ירצה ה'.

תודה רבה לכולם, המשך יום נעים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10.