הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 348

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ב באייר התשע"ו (30 במאי 2016), שעה 10:00

תקצוב מעונות היום

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

זהבה גלאון

מכלוף מיקי זוהר

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

אראל מרגלית

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

עודד פורר

מיקי רוזנטל

עליזה לביא

איילת נחמיאס ורבין

עפר שלח

איציק שמולי

מורן מזור - רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאל סוצ'י - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

מיכל צוק - משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

גלית יעקובוב - מנהלת האגף למעונות יום ומשפחתונים, משרד הכלכלה והתעשייה

מירב נהיר - מנהלת תחום תמחור ותקצוב, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ורד כרמון - מפקחת ארצית לגיל הרך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גליה וולוך - יו"ר נעמת, ארגון נעמ"ת

נורית טננבוים - מנהלת רשת הגיל הרך, ארגון נעמ"ת

גלי עציון - עו"ד, ארגון נעמ"ת

נעמי מורנו - ד"ר, מנהלת האגף לגיל הרך, ויצו העולמית, ויצ"ו ישראל

ציפורת שימל - יועצת משפטית, אמונה

ליאורה מינקה - יו"ר אמונה, אמונה

משה סוויסה - מנכ"ל, ארגון יובלים

ליאור גבאי - מנכ"ל, נאות מרגלית

יעל שמרגד - מנכ"ל העמותה, ארגון נשי חרות ישראל

יעל אורן - מנהלת מחלקת מעונות, מועצת יש"ע

יערה שילה - חברת ועדת היגוי, הקואליציה לחינוך מלידה

דליה קופרלי - נציגת עובדות, הקואליציה לחינוך מלידה

יצחק גולדקנופף - מנכ"ל גני ילדים ומעונות יום בית יעקב

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

טמיר כהן

אסתר מימון

תקצוב מעונות היום

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בדיון על תקצוב מעונות היום. היה מישהו ששאל אם אני מבטל את הדיון הזה, מכיוון שהגיעו להסכמה, אז אמרתי שלא. אני לא מבטל את הדיון. אני מכיר את המדינה שאני חי בה, ולצערי הרב אני גם מכיר את אופני התקצוב ויודע מה קורה כשיש דיון בוועדה ומה קורה לאחר מכן.

קודם כול, אני רוצה לפתוח ולומר שבשעתו הגענו לסיכום עם משרד האוצר שהתקצוב למעונות יהיה תקצוב גבוה, וזה היה בעקבות זה שביטלנו את בג"ץ פרי – היה מדובר שיהיה סבסוד למעונות, ייבנו מעונות חדשים ויעודדו אנשים מכל המגזרים, זאת אומרת, לא רק אלה שמגיעות לסף המס, אלא גם נשים שאינן מגיעות לסף המס, שיהיה להן סידור לילדים שלהן במעונות ובמקומות של חינוך לגיל הרך. ובאמת בתקופה מסוימת זה היה בסדר. תקופה מסוימת אכן משרד האוצר ומשרד הכלכלה השקיעו בעניין הזה, ולצערי באיזה שלב הפסיקו. לא רק שהפסיקו, צומצם התקצוב שנעשה, יכול להיות שכבר בקדנציה הקודמת, אבל זה הלך והחריף עכשיו.

מה שקרה שנפגשו אתי ראשי ארגוני הנשים שמפעילים את המעונות, והם אמרו שהמצב הוא בכי רע. הוא בכי רע בכל פרמטר שעליו אנחנו מדברים, הוא בכי רע בתקצוב של פיתוח מעונות, זאת אומרת שיהיו ילדים רבים שלא יהיה להם פתרון בכל הארץ, וההורים לא יוכלו לצאת לעבודה, מכיוון שהפתרון לא יהיה פתרון, לא יהיה מקום.

אני יכול להוסיף שגם נפגשתי עם מנכ"ל משרד הכלכלה ועם אלה שעוסקים בעניין הזה. גם קביעת הדרגות נעשית באופן לא הולם, לא מתאים ובלא שיש פתרון לשאלות ולנוסחאות ולפרטים שמביאים ההורים או האימהות, ואז הם נפגשו אתי ואמרו שהם הולכים לשביתה, והם היו אמורים ללכת לשביתה ביום חמישי. המשמעות של שביתה במעונות היום זו פגיעה עצומה במשק, שלא תהיה אי-הבנה, מכיוון שאם המעונות לא עובדים, הורים לא יכולים לצאת לעבודה. מדובר על ילדים בגיל הרך. אין אפשרות להשאיר אותם כך באוויר, והמשמעות של השביתה הזאת היתה משמעות קשה מאוד.

בשבוע שעבר ראשי ארגוני הנשים היו בכנסת, באו לכאן ועשיתי הפסקה בדיונים של הוועדה וביקשתי לשמוע אותם. הם אמרו את הדברים ואמרו: אנחנו הולכות לשביתה – נדמה לי שביום שלישי – מחרתיים.

אדהכי והכי – אמרתי להם שאני מיד אעשה דיון לגבי התקצוב, לגבי האפשרות שלא תהיה שביתה ושייתנו כסף חירום על מנת שהמעונות יוכלו לתפקד, ושמתי את זה על סדר-היום היום את הדיון הזה על תקצוב המעונות – בינתיים הודיעו לי הארגונים שהתקבל כסף חירום ממשרד האוצר, שאמור להתקבל. "בגלל שלא נחתם ההסכם", נאמר לי אתמול בערב, ואני מניח שזה נחתם היום לפני הוועדה – אני מניח, לא שאני יודע, תיכף נשמע – ולכן השביתה לא התקיימה ותוקם ועדה, כפי שאני מבין – אני אומר את זה רק מהעדכונים שעדכנו אותי – תקום ועדה שתעסוק בעניין הזה שלושה חודשים.

אני לא מוריד את זה מסדר-היום, גם על-פי הבקשה שלהם, וגם אני חושב שזאת האמת, זה מה שצריך לעשות.

הנושא של המעונות אותו דבר, הוא חיוני למשק הישראלי, הוא חיוני מבחינה חברתית, הוא חיוני מבחינת עידוד נשים ואימהות לצאת לעבודה, ולא יכול להיות שמכיוון שאין שר, העסק לא מתפקד וכל הדברים האלה. אין שר, אז יש ועדה. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי העניין הזה. אני מקווה שלא נצטרך דיונים נוספים והבעיות ייפתרו, אבל אם לא, אנחנו נדון בעניין הזה, נזמין את האנשים, ואני מקווה שאכן כך יהיה.

אני מבקש ממנכ"לית נעמ"ת, שדיברה אתי אתמול, אם את יכולה בבקשה להגיד – ואם יש מישהי אחרת או מישהו אחר שרוצה להוסיף, בשמחה רבה. בבקשה – איפה אנחנו עומדים עם העניין ומה אתם רוצים שנעשה בהמשך.

אנחנו, הארגונים, חוזרים עכשיו מחתימה במשרד הכלכלה על הסכם הבנות שהגענו אליו עם משרד האוצר ומשרד הכלכלה. בהסכם סוכם על סכום ראשוני שיועבר לארגונים בשתי פעימות. בסך הכול כ-110 מיליון שקלים, בשנת הכספים הזאת 60 מיליון, בשנת הכספים הבאה 50 מיליון. קראנו לזה במהלך הדיונים "אקמול" או "פלסטר", זה באמת סכום ראשוני.

מה שחשוב יותר שבהסכם ההבנות הגענו להסכמות שתוקם ועדה – החל מהיום מתחיל לעבוד שעון החול של שלושה חודשים – בוועדה הזאת אנחנו אמורים באמת לדון בנושאים החשובים שלשמם התחלנו את המאבק שלנו, בראש ובראשונה שכר המטפלות, תקינה, היחס בין מספר המטפלות למספר הילדים, בניית מעונות חדשים, דברים שהרגולטור מנחית עלינו וכו'.

יצאנו בתחושה טובה של צעדים ראשונים לבניית אמון בין משרד הכלכלה לבינינו. אנחנו מברכים על כך, שמחים, רוצים להודות לכל מי שתמך בנו לאורך כל הדרך, אבל כאמור המאבק הזה לא הסתיים, ואנחנו מבקשים את העזרה שלך להמשיך ללוות אותנו, כדי שבאמת בעוד שלושה חודשים נוכל לבוא עם פירות אמיתיים של הצלת הגיל הרך בישראל.

מה יש בהסכם?

מי שחתום על ההסכם זה משרד האוצר.

מתי חתמו?

ממש עכשיו אנחנו באים ממשרד הכלכלה.

אין קשר כמובן בין מועד הדיון בוועדה לבין החתימה... זה קורה פה באופן קבוע. זה בסדר.

באנו לקבל את ברכתכם על החתימה שלנו.

אנחנו מברכים. כך אנחנו יכולים לבשר לכבודו בשורות טובות.

בסדר גמור. קורה לי הרבה פעמים שמגיע לוועדה משהו שאנחנו הולכים לדון עליו ופתאום חותמים על הסכם.

היית צריך לכנס את הוועדה אתמול, אז היו חותמים אתמול.

אפשר להזמין אצלך כמה דיונים, נגיד בנושא רווחה, בנושא בריאות?

היו כמה פעמים, ואני משבח את משרדי הממשלה בעניין, שהם חותמים על ההסכם קודם. מי בוועדה?

בדיוק עכשיו כשחתמנו, סיכמנו שצריך לקום צוות מקצועי גם מטעם הארגונים וגם מטעם משרד הכלכלה והאוצר. גיבשנו את הנושאים, גם קבענו שיהיה ממש סדר-יום כבר מעכשיו בנושאים שאנחנו, הארגונים, נקבע אותם וכבר דיברנו על זה שהנושאים החשובים לנו ביותר הם כמובן השכר, התקינה, תפוסת הילדים ובניית מעונות חדשים וכו'. את כל הנושאים האלה נעביר.

אני מקווה שנהיה כאן אצלך בוועדה בעוד שלושה חודשים ונברך כולנו על המוגמר. נשמח לליווי שלכם אותנו לאורך התהליך.

בבקשה.

אני יושבת-ראש אמונה. קודם כול, אני רוצה לברך אותך, גם על הפגישה שהתקיימה אצלך בלשכה וגם על הכינוס של הוועדה הזאת, ובעיקר אני שומעת צלילים ממש נכונים ומשמחים, שאתה לא מתכוון להוריד את הנושא הזה מסדר-היום.

בסיפור הזה של מעונות היום אני יותר מ-14 שנה. אני אדם אופטימי, אבל לא נאיבי. שמעתי צלילים אחרים משני המשרדים שישבו אתנו למשא-ומתן, וכפי שאמרתי זה מעורר אופטימיות. אני מרגישה שאנחנו הולכים לתהליך שצריך להיות בו ליווי של הוועדה שבראשותך.

מבחינתי יש פה בשורה. הבשורה היא לא רק בטווח הקצר, הבשורה היא בכך שמשרדי הממשלה, נציגי הממשלה הבינו שהם צריכים לקחת אחריות על החינוך לגיל הרך, ובעיקר על הבעיה המרכזית שלנו, שהיא בעיית כוח-האדם, בעיית מחסור במעונות ובעיות התקינה, אם ניתן פתרונות לתחומים האלה בעיקר, כי בכל שאר הסוגיות של חסמים ארגוניים וביורוקרטיים אני מאמינה שנסתדר בשיח שבאמת קיבל תפנית. אנחנו קוראים לך להמשיך ולעקוב אחרי המהלך הזה.

בבקשה.

קודם כול, אני באמת שמח על זה שאדוני הבהיר כבר בתחילת הדברים שהוא לא מתכונן להוריד את הנושא מסדר-היום של הוועדה. משרד הכלכלה ביצע תפנית מאוד חשובה בחשיבה שלו כיצד מנסים לקדם את החינוך לגיל הרך, ובעיקר נוכח זה שכיום יש עשרות אלפי ילדים, או יותר נכון, מאות אלפי ילדים שלא שוהים במסגרות, והיינו כפסע מכך שבשנת הלימודים הבאה כ-20,000 הילדים מתוך המערכת לא היו נמצאים. אני מודה קודם כול לכל מי שהיה שותף, אבל כמו שאר החברים, כמו שהגברת ליאורה אמרה, אני לא רוצה להיות נאיבי, אני רוצה לקוות שאכן הצוות הזה, המבחן שלו יהיה הרצינות שלו והיכולת שלו לקבל החלטות.

במאמר מוסגר אני צריך לומר שגם האוצר וגם הכלכלה, ניהלנו אתם דיונים עד יום חמישי בשעה 05:00 בבוקר - - -

07:00 בבוקר.

אני יצאתי ב-05:00. אפשר לומר שמיום חמישי עד עכשיו הצליחו לגמור את כל המסלולים של החסמים ולהגיע אתנו לחתימה. זה אומר שזה זכות, אבל זה גם חובה, כי זה אומר שבפעמים הבאות אפשר לצמצם את כל ההליך של החשבות, הלשכה המשפטית וכו'. תודה רבה לכולם, ונקווה לטוב.

יש עוד מישהו מהארגונים שמבקש להוסיף? אני קודם רוצה לתת לחברי הכנסת, ואני מבקש ממשרדי הממשלה שישיבו. מי שנרשם זה חיים ילין, אראל מרגלית ופרופ' טרכטנברג. בבקשה.

תודה רבה. בוקר טוב. אני מאוד שמח על הדיון הזה. בכלל אני מאוד שמח על כל דיון בנושא מעונות היום. אני לא רוצה להיות נביא זעם, מיכל, זה בכלל לא אישי, כי אני מאוד אוהב אותך ובאמת העבודה שאת עושה היא עבודת קודש, אבל כל עוד - - -

במיכל אתה מתכוון למיכל צוק, מכיוון שבפרוטוקול יכולים לחשוב על מישהי אחרת.

קודם כול, אם יש עוד מישהי מיכל, הכול בסדר, אין שום בעיה, אין פה אפליה.

כל עוד מעונות היום – תשאלו גם את טרכטנברג שעשה עבודה בלתי רגילה. הוא לא סתם הביא בזמנו גם את הנושא הזה וגם גילאי שלוש-ארבע, וגם מנסה בחקיקה שיהיה פה משהו שיסתכל בצורה הוליסטית על כל הילדים מגיל לידה, חצי שנה, עד י"ב – כל עוד שזה יהיה במשרד הכלכלה, זה לא פלסטר, זה אפילו לא זה. אז ייתנו פה 100 מיליון, פה 150 מיליון, תפתרו בעיות ביורוקרטיות? לא נכון, כי אחרי זה תתמודדו בדברים אחרים, 23%-25% מהילדים בידיים שלכם, 75% במשפחתונים, במעונות פירטיים, במעונות פרטיים שמשלמים הון כסף, זה רק לעשירים. זה לא יעבוד.

ולכן האפשרות היחידה שזה יתקדם, בדיוק כמו שהעבירו את גילאי שלוש-ארבע למשרד החינוך כחינוך חינם, נבנו בשנתיים 2,500 כיתות. משרד הכלכלה לא מסוגל לעשות את זה, לא יעזור כלום. אגף הבינוי במשרד החינוך הוא אחד הטובים שיש במדינת ישראל, לא יעזור כלום. כל עוד נדבר על משרד הכלכלה, לא יזוז כלום. זה צריך לעבור למשרד החינוך.

אני אומר לכם את זה כראש רשות לשעבר – להסתכל על הילד מגיל שהוא מגיע למקום מסוים, מאתרים אם יש לו בעיות ואין לו בעיות, והוא ממשיך הלאה, ברצף. אלא מה, לא רק הפוליטיקה הפנימית, בנט לא רצה את זה כשהוא היה במשרד הכלכלה. הבאתי את החקיקה כשהוא במשרד החינוך בשביל שייקח את זה. אין שר כלכלה, אז במנהיגות תיקח ותקדם את זה.

אין בעיות של כסף, ראינו. עכשיו יש הסכם קואליציוני, יש קבינט, יש כל מה שאתם רוצים. הבעיה היא לא כסף, הבעיה היא ניהולית. כל עוד יהיו ישיבות, יהיו צוותים, אני אלמד אתכם בדיוק מה קורה עם צוותים, וגם בנט יכול ללמד אתכם מה קורה עם צוותים וגם ראש הממשלה יכול ללמד אתכם מה קורה עם צוותים, זה בדיוק מה שיקרה. בסוף אני מבקש שיהיה פה דיון - - -

הם באו עם מצב רוח, החלטתם להוריד להם אותו?

אני אופטימי מטבעי, אבל אני ריאלי.

אנחנו פה.

אנחנו בונים על זה שהרב גפני ימשיך לנהל את העניין הזה בשלט רחוק.

אם יש מישהו שמסוגל להעביר את זה למשרד החינוך ולנהל את זה כמו שצריך זה גפני. אני אומר לך את זה עכשיו חד-משמעית.

חיים, תודה רבה.

אני הולך לחוק הטרור. זה דומה לדיון פה.

תודה. אראל, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה לברך את גליה וולך ואת ליאורה מינקה, את ליאור גבאי ואת כל מי שהיה מעורב והרב גולדקנופף ואת מיכל צוק ממשרד הכלכלה, על זה שהגעתם לפתרון של עזרה ראשונה, אבל זו רק עזרה ראשונה.

הרב גפני, אני רוצה להזכיר לנו את הדבר הבא. אין מי שמוביל את משרד הכלכלה, כלומר, ראש הממשלה נמצא שם, אין הובלה. כמו שאין הובלה במשרד החוץ, אין הובלה במשרד הכלכלה.

אני רק רוצה להזכיר לעצמנו שאישרנו בשנה שעברה 420 מיליון שקל, נדמה לי, לבינוי של מעונות יום חדשים, הניצול התקציבי של הדבר הזה היה 10%. כלומר, אישרנו את זה ואתם לא עשיתם כלום, וזאת שערורייה בדרגות על. עכשיו אני שמח שיש איזה פתרון קטן.

בואו נסתכל רגע במראה. 70% מהילדים בני אפס עד שלוש במדינת ישראל נמצאים מחוץ למסגרות של מעונות ולא מטופלים על-ידי המדינה. כשזה קורה משפחות צעירות ובעיקר אימהות צעירות, לא יכולות לצאת לעבודה. כולם אומרים "לצאת לעבודה", "לצאת לעבודה", הן לא יכולות לצאת לעבודה, לא יעזור שום דבר.

במקומות שנקראים "אזורי עימות", כשהמדינה החליטה בצורה חד-סטרית לבטל את מעמד אזור העימות. מה קורה בקריית-שמונה? – אליס, שהיא יושב-ראש נעמ"ת שם – משפחה שילמה 660 שקל לחודש בעבור ילד לחודש, ובבת אחת, כי לא ירו עליהם מספיק טילים והטילים פגעו ליד, לקחו להם את אזור מעמד העימות, פתאום בבת אחת 2,400 שקל לילד. מעון אחד נסגר בקריית שמונה. אני מביא את זה בתור דוגמה. נפגשו עם 66 אימהות, חצי מהן לא יכלו להמשיך ללכת לעבודה.

נסגרו בקריית שמונה עוד ארבעה מעונות של המתנ"סים.

נכון, פשוט הייתי מרוכז בזמנו עם אליס על נעמ"ת, אבל את צודקת.

אנחנו מסתכלים על המשפחות בכל רחבי הארץ, רוצים שמשפחות יצאו להתפרנס, אנשים יצאו לעבוד. אנשים היום מוכשרים, אימהות צעירות מוכשרות, הלכו ללמוד, רוצות לעבוד. זה הדבר המרכזי שנותן להם את האפשרות ללכת לעבוד. המדינה כרגע נתנה עזרה ראשונה, אבל מטפלת בדבר הזה מתחת לכל ביקורת.

חייבים – טרכטנברג ואחרים מדברים על זה – חייבים מכל המפלגות – דרך אגב, מכל המפלגות, כולנו תומכים בזה – חייבים לראות בדבר הזה עניין אסטרטגי. היכולת לתת לילדים מסגרת מאפס עד שלוש, שהיא מסגרת שתומכת, שיש כמות ילדים סבירה בעבור מטפלת – אי-אפשר לקבל מטפלות, כי הן מקבלות שכר מינימום, הן מתחילות לעבוד, זו עבודה מאוד-מאוד תובענית, מאוד קשה, והן אומרות: נלך להיות מוכרות בקניון, שם אני לא צריך לעבוד כמו משוגע. יש אחריות מטורפת. הילדים שלנו זה החזית. לגדל את הילדים שלנו מאפס עד שלוש זה החזית החברתית של מדינת ישראל. אנחנו שולחים לשם אנשים ואנחנו לא נותנים להם את הכלים. ומה? על מה הולכים פה כספים קואליציוניים שאנחנו שומעים על ימין ועל שמאל? על מה הולכים פה כספים? אנחנו הולכים להעביר עכשיו 9 מיליארד על עודפים במשרד הביטחון שהם לא ניצלו בשנה שעברה.

10 מיליארד. זה לא רק עודפים, זה גם העברה.

עוד 1 מיליארד לליברמן?

חבר'ה, אנחנו מדברים פה על כספי עתק, ואין לנו את המינימום כדי לתת למשפחות צעירות, לאימהות צעירות במדינת ישראל, איזה מידה של רווחה, של הוגנות, ולתת את השכר ההוגן למי שעומד שם ומטפל בילדים האלה. חבר'ה, די, בואו נשנה את סדרי העדיפויות. יש לכם שלושה חודשים, בואו ניתן להם את כל הגיבוי להשיג הישגים - - -

אם הייתם נכנסים לקואליציה, היה לכם שר כלכלה, הכול היה נראה אחרת.

אבל מה עם הריח?

אני רוצה להסביר לך. הסברתי אתמול לאמריקנים, הם שאלו אותי: למה אתם לא נכנסים לקואליציה? אז אמרתי להם: תארו לכם שהיו מנסים בארצות-הברית להכניס גם את דונלד טראמפ וגם את ברני סנדרס ואומרים: אנחנו הולכים בכיוון ברור. זה נתניהו. הוא מוכן את זה ואת זה, את כולם ביחד.

לא ניכנס לעניין הזה עכשיו. פרופ' טרכטנברג, בבקשה.

יש איזה עיתון שבתמונת השער שלו היום נתניהו, לידו ליברמן, ולמעלה כתוב "שלום וביטחון".

השאלה מי זה השלום ומי הזה הביטחון...

מעולה...

אם הייתם נכנסים – טוב, לא חשוב.

אם היינו נכנסים, לא הייתי נותן להעביר את זה לשר הכלכלה, רק שיהיה ברור.

אני לא רוצה לקלקל את השמחה של האנשים המצוינים שיושבים כאן, באמת גם אלה שעומדים בראש הארגונים, הרב גולדקנופף שנמצא כאן, ואני מברך אותך על זה שבאת ועל הפעילות המדהימה שאתם עושים, גם הארגונים האחרים, מיכל צוק, גלית ואחרים.

עוד ועדה? אני רוצה להזכיר שלפני כחודשיים או שלושה, אם אינני טועה, סיימה עבודתה ועדה בראשותו של אודי פראוור ממשרד ראש הממשלה. צוות או ועדה שהופקדו על הנושא מה עושים עם מעונות היום. והצוות הזה הוציא מתחת ידיו דוח שלא היתה לו שורה תחתונה, כי הדרג המדיני ציווה עליו שלא תהיה שורה תחתונה ברורה, אבל הדוח בא וזעק שצריך להעביר את המעונות למשרד החינוך ושום דבר לא קרה. זה היה לפני שלושה חודשים, אם אינני טועה.

עוד מעט נחגוג יום הולדת חמישי לדוח של הוועדה שעמדתי בראשה. והדוח הזה, אני קורא אותו כיום, והוא נשמע מאוד אקטואלי לצערי הרב, גם בעניין הזה, והוקצו כספים רבים מאוד, והממשלה קיבלה החלטה – יש דברים שהיא לא קיבלה בהם החלטה – היא קיבלה החלטה, והכספים האלה תוקצבו, ולא קרה כלום. זה היה לפני חמש שנים. עוד ועדה? עוד שלושה חודשים?

אני אומר לכם, אני מבין את המצוקה המידית שלכם, והייתי בקשר עם רבים מכם, וטוב שתקבלו את ה-60 מיליון עכשיו, ואולי את ה-60 מיליון או ה-50 מיליון הבאים – אני אומר "אולי" כי זה לא ברור – וזה טוב מאוד, אבל אל תסתפקו בזה.

לא מסתפקים.

זה הפלסטר.

יש משהו בטון. אני מבין שאתם באים כמו שעברת חלילה תאונת דרכים, ואז אתה עובר את הטיפול הראשוני בחדר מיון ואתה נושם לרווחה, כי אתה שם ולא בחדר אחר. אבל רבותי, זה רק תחילת הדרך, ואני לא רואה את הדרך עצמה.

למה אני מתכוון? מה צריך לעשות? קודם כול, צריך לקרוא מחדש להעברת המעונות למשרד החינוך, קריאה חד-משמעית, לא מתפתלת ולא מקריבה את העתיד על מזבח 60 מיליון שקל, כי זה לא יהיה. העסק הזה לא יכול לעבור. משרד הכלכלה, שאני מכיר אותו היטב, ואני מכבד את הפעילות שלהם והם עושים כמיטב יכולתם, לא יכול להיות המשרד הממונה. כל הזמן חוזר על עצמו העניין הזה של עידוד נשים לצאת לעבוד. רבותי, במדינת ישראל יש לנו שיעור השתתפות של נשים, אחד הגבוהים ב-OECD, כולל של נשים חרדיות. העניין הוא לא עידוד נשים לצאת לעבוד, העניין הוא לדאוג לדור הבא, לילדים, לאלה שמאוחסנים במעונות האלה, ורק 23% מהם. צריך לעשות מעשה.

אדוני היושב-ראש, מכאן צריכה לצאת דרישה חד-משמעית בעניין הזה. אין שר כלכלה זה זמן רב. נניח ייכנס שר כלכלה, ייקח לו חצי שנה להיכנס לעניינים, ואז הממשלה תיפול או התקציב הדו-שנתי או לא יודע מה. זה משרד יתום. גם אם היה שר כלכלה, שום שר לא רוצה להיפרד מטריטוריה, וזה תמיד היה בעוכרינו בעניין הזה. צריך לצאת בקריאה חד-משמעית להעביר את המעונות לשם. פעם ראשונה.

למשרד החינוך?

פעם שנייה - - -

זה גם במסקנות שלך?

ברור. הדבר הזה חוזר על עצמו. בדקתי את כל ההיסטוריה של העניין הזה, וזה הולך אחורה שנים רבות. לא המצאתי שום דבר. זה ברור לחלוטין. אנחנו מזמן לא בקטע של עידוד נשים לצאת לעבוד, נגמר הסיפור הזה. הן יוצאות, הן עובדות - -

זה יכול להשתנות

- - רק שהן קורסות, כי המערכת לא מתפקדת כפי שצריך. פעם אחת. פעם שנייה, יש הצעת חוק שעברה בקריאה הטרומית ותחזור לזירה בשבועות הקרובים כשנקים את המועצה לגיל הרך במשרד החינוך שתהיה מופקדת על מדיניות הגיל הרך. אין במדינת ישראל מדיניות לגיל הרך. אין בכלל. לא שיש ויכוח מה צריכה להיות המדיניות, לא קיים הדבר הזה. לכן בכל פעם אנחנו נופלים, פעם זה טיפות חלב, שראינו את זה כאן, ופעם זה המעונות ופעם לא בונים מספיק וכו' וכו' וכו', וזה יחזור על עצמו. זה סרט ידוע מראש. אני קורא לכולם להתגייס כדי לדחוף לקבלת החוק, וזה יכול לקרות בחודשים הקרובים.

אנחנו הולכים לתקציב דו-שנתי לצערי הרב, מה שייכנס ולא ייכנס לתקציב הדו-שנתי יהיה מכריע לעתיד, בין היתר של הדבר הזה. כדי שיקרה משהו משמעותי לגיל הרך, צריך שיהיה שינוי בסדרי עדיפויות, שהנושא של הגיל הרך בכללותו, כולל מעונות היום, כולל ההכשרה – הדברים האלה עולים הרבה כסף, 60 המיליון האלה זה רק כדי שהעסק הזה לא יקרוס, צריך להבין את זה, זה לא כדי להרים אותו. צריך להיות שינוי סדרי עדיפויות, שינוי גדול, לא קטן, וזה צריך להיכנס בתקציב הדו-שנתי.

לסיכום, אני רוצה שלא נצא מכאן עם תחושה שנפל דבר, קרה דבר מאוד משמעותי בהיסטוריה של מעונות היום והטיפול בגיל הרך במדינת ישראל - -

הם גם לא אומרים את זה.

- - כל מה שקרה זה בקושי טיפול נמרץ בחדר מיון לאחר תאונה קשה. בקושי. ומכאן ואילך צריך לצאת עם קריאה על הדברים שציינתי. תודה.

תודה רבה. איילת נחמיאס-ורבין.

מיקי.

הוא לא ביקש.

אני לא ביקשתי.

אתה רוצה?

לא. טרכטנברג הוא הדובר הכי טוב שלי בעניין הזה.

איילת, אם אפשר בקצרה. אני רוצה לשמוע את המשרדים.

מאוד-מאוד קצר. יש לי המון הערכה למיכל צוק. בשבוע שעבר מאוד כעסתי על פקיד ממשלתי אחר מהאוצר כשהיה דיון עוד לפני שהגיעו להסכמות, כי הוא ישב בוועדת העבודה, בראשות אלי אלאלוף, ולא הסכים להגיד לנו, לכנסת שמפקחת על עבודת הממשלה, מהו סכום הכסף שמדובר בו לפלסטר הזה. הסכום עלה מ-40 מיליון ל-60 מיליון.

מ-40 מיליון ל-110, בשתי פעימות.

נציג ממשרד האוצר לא רצה להגיד לך?

לא.

זה חידוש גדול...

מה אתה בהלם? אתה נדהם.

היית מתקשרת אלי, הייתי אומר לך.

תקשיב טוב, הרב גפני, זה היה במלחמה, בסוף כתוצאה מלחץ מאלי אלאלוף הוא אמר את הסכום. העניין הזה לבדו היה מאוד-מאוד חמור בעיני.

מעבר לזה, כל מי שרואה עם מה שהארגונים מתמודדים זה באמת בלתי נסבל. מיכל, אני יודעת שהלב שלך והמצפן והמצפון נמצאים במקום הנכון, אבל בסופו של דבר, כמו שאמר טרכטנברג, זה לא יכול להימצא לאורך שנים במשרד הכלכלה.

נכון, אולי בניגוד לארגונים, אני לא תולה את יהבי במעבר למשרד החינוך, אבל אנחנו מוכרחים לומר, הרב גפני, השבוע דיברתי על זה שוב בשיחה במוצאי-שבת, העובדה לבדה שרק ל-112,000 ילדים מתוך כ-400,000 יש פתרון מגיל לידה עד גיל שלוש היא תעודת עניות מאוד-מאוד גדולה למדינת ישראל.

כשיהיה לנו דיון עם יותר זמן, אני אדבר אתכם על המעברים, כי הגברים צריכים לשמוע על המעברים – מה אנחנו עושות בבוקר, מה אנחנו עושות בצהרים ומה אנחנו עושות כשמסתיים היום. אני חושבת שאולי אז יהיה סיכוי שיתחילו לדאוג פה לגיל הרך.

תודה רבה. אני מבקש להתחיל במשרד האוצר. מי הגברת?

ביקשתי אישור לדבר.

עוד מעט. איילת לא יודעת באיזה סכום מדובר וגם אני רוצה לשמוע. אני אאפשר לאלה שביקשו רשות דיבור. משרד האוצר, מי מסביר לנו מה הולך לקרות?

כפי שאמרו - - -

יש לי כמה שאלות שאני רוצה שתענה. דבר ראשון, למה לא עניתם לחברת הכנסת איילת נחמיאס? לא עניתם בכמה כסף מדובר. היא חברת כנסת בכירה, היא הולכת לקבל גם את אות הפרלמנטרית הטובה.

גפני, עוד לא סיפרתי את זה לאף אחד - - -

חזרתי בי.

אני מתרגשת יותר מהעמית שלי.

לא חשוב, תעזבי את העמית שלך עכשיו. על כל פנים, למה לא אמרתם את הדבר הזה? ודבר שני, וזו כבר באמת השאלה המהותית. אתם מדברים כל הזמן על זה שנשים יצאו לעבודה. אני חולק על פרופ' טרכטנברג – אני לא חולק על הצד המקצועי, בגלל שכל מה שהוא אמר היה נכון – אני חולק על המציאות הזאת שנשים יצאו לעבודה בכל מקרה. הן לא יצאו לעבודה בכל מקרה, שלא תהיה טעות. אם המצב יהיה שלא יהיו מעונות, הן יעשו את החשבון הכלכלי, הן יגידו: עדיף להיות עקרת בית בבית מאשר לצאת לעבודה. היעד הלאומי של עידוד נשים לצאת לעבודה, נתקל בחומות של חוסר כסף. שאבתם ממשרד הכלכלה כסף והעברתם את זה לדברים אחרים.

אני רוצה לדעת, קודם כול, מה יש בהסכם, בכמה כסף מדובר באופן רשמי, ואני רוצה לדעת למה צריך את הוועדה. למה אי-אפשר לקחת את מסקנות הוועדות שהיו עד היום ולהגיד שאין כסף? נתמודד עם זה, נגיד אין כסף, בסדר, אז אין כסף, אנחנו יודעים שאדם עני לא יכול לקבל את מה שהוא רוצה, מדינה ענייה לא יכולה לקבל את מה שהיא רוצה, אבל אז לוועדת הכספים יהיו כל מיני מקורות שיהיה אפשר למשל בהפחתת המע"מ וכל הדברים האלה – 3-4 מיליארד שקל, אולי עדיף היה להשקיע את זה במעונות היום. יש לנו גם מה לומר בעניין הזה, ולא כל השכל נמצא במשרד האוצר. מה לעשות, מתי שהקדוש ברוך הוא חילק את הכסף, גם אנחנו עמדנו שם בתור.

שכל. שכל.

השכל.

אמרת "כסף".

הוא התכוון לזה.

אתה מבין, הקדוש ברוך הוא מחלק כסף...

אני חושבת שהוא התכוון לשניהם. זה קצת כמו "נתניהו מאוחדת".

מורן, שלא תהיה טעות, התכוונתי לשכל. כשחילקו את הכסף, אתם הייתם שם.

אצלנו תמיד אין, תמיד היינו אחרונים.

אצלכם תמיד אין, אבל אני יודע מה יש לכם. הולך להיות כאן נושא שהוא לא הולך לרדת מסדר-היום, הוא נושא שיטופל על-ידי כל המפלגות, על-ידי כל הסיעות בכנסת – כולם סובלים מאותו דבר. אני מגיע הביתה אז אני מקבל טלפונים, או שאני מגיע למשרד, אני מקבל טלפונים שלא קיבלו את הילד שלי במעון בגלל שמשרד הכלכלה אמר שאין מקום. מה זה "אין מקום"? מה אתם רוצים שיהיה? אין כסף – זאת אמירה, ואז אנחנו נחפש את המקורות. בבקשה.

אני אתחיל ואומר שבחמש השנים האחרונות ממשלת ישראל הקצתה כ-1.2 מיליארד שקלים להגדלת היצע מעונות היום.

רק בשנת 2016 - - -

מה?

ממשלת ישראל הקצתה כ-1.2 מיליארד שקלים להגדלת היצע מעונות היום. זאת אומרת, להוסיף מעונות - - -

מתי?

בחמש השנים האחרונות. רק השנה הקצינו 200 מיליון שקל.

זה לא מומש.

שנייה, אני אגיע לזה.

תן לו. אני מכיר את זה.

תן לנו שנה מדויקת.

1.2 מיליארד הוקצה בשנת - -

בחמש השנים האחרונות.

- - 2011.

לא, לא. זה במהלך השנים האחרונות.

זה לא בבת אחת?

לא.

ביטלנו כאן בוועדה את בג"ץ פרי.

שנייה, אני אגיע לזה.

תגיד לנו מה היה התקציב, מה הוספתם, על פני כמה זמן.

אני אומר, בחמש השנים האחרונות 1.2 מיליארד. בשנת 2016 – 200 מיליון שקלים. זה רק בשנת 2016.

היו קשיים בביצוע מעונות היום - - -

מה היה התקציב ב-2015. רק תזכיר לנו, כי אני זוכר את זה טוב.

אראל, תן לו לדבר שוטף.

דבר על הבעיות, ואז יש סיכוי שנפתור אותן.

אני אדבר על הבעיה, אבל אני גם אגיד שלדעתי פתרו אותה. היתה בעיה בביצוע מעונות היום, ובאמת היה קושי גדול ביישום. בשנת 2014 לדעתי משרד הכלכלה – סייענו, אבל כמובן הוביל את זה משרד הכלכלה – שינה את כל הבינוי שלו, ומשנת 2014 ושנת 2015, ואנחנו גם רואים את הביצוע התקציבי בשנת 2016, רואים ביצוע הולך וגדל של התקציבים, ביצוע התקציבים בבינוי, זאת אומרת שקצב הבינוי, אנחנו צופים ומקווים מאוד שילך ויגדל. אם יש פעולות נוספות שאנחנו יכולים לעשות כדי לממש את התקציבים האלה, כמובן נשמח.

מה קצב הביצוע?

אראל, שנייה. מורן, רק שנדע, אנחנו מדברים על אותה מדינה כמובן, אז למה יש בעיות? הרי הכול בסדר.

אמרתי, כנראה נוהל הבינוי הישן במשרד הכלכלה היה לא טוב מספיק, היה קשה לבצע, לעיריות היה קשה לממש - -

זה השתנה לפני שנתיים.

- - ובאמת לפני שנתיים, כמו שאומרת חברת הכנסת, השתנה נוהל הבינוי, ובהתאם גם השתנה הביצוע בצורה דרסטית.

מה שעשו בשנה, עושים בחודש.

מה שעושים בחודש לדעתי לא עשו בשנה.

אולי אני אבהיר - - -

מיכל אני אאפשר לך. לא תהיה ישיבה בלי שאת תדברי.

הקרדיט על זה כמובן למשרד הכלכלה, שעמל על הנוהל הזה לא מעט. גם אנחנו סייענו באמצעים שלנו, אבל זה כמובן - - -

למה צריך להקים ועדה? הרי יש כסף והנוהל מסתדר, אז בואו נסכם עכשיו שנותנים את כל מה שצריך לעניין הזה. למה ועדה?

קודם כול, מבחינת היצע מעונות היום אנחנו שמים את זה גם מבחינתנו בראש סדרי העדיפויות - - -

שזה אומר מה?

קודם כול, אם אנחנו מסתכלים אחורה על הקצאת התקציבים, אנחנו רואים שהמון תקציבים מופנים לזה, מוקצים לזה, ואני מאמין שגם בשנים הבאות בתוך סדרי העדיפויות של הממשלה - - -

ככה אתם מתנהגים כשזה בראש סדר העדיפויות?

כן. אני לא מצליחה להבין מה זה אומר.

יש דברים חורקים במערכת. הבינוי – מתוך 450 כמה בוצע באותה שנה? רק תזכירו לנו.

אראל. אראל.

אם זה השתפר, זה בסדר. רק תגיד לנו מה היה, איך זה משתפר.

הבנו.

לא. לא הבנו.

הבנו. הבנו. תאמיני לי.

אז אולי תסביר לנו.

תני לי רגע.

אם מנכ"ל שלי בחברה, היה לו תקציב של 450 מיליון, היה מבצע 10 מיליון אחרי שיש לו תקציב, והוא היה אומר לי שזה בראש סדר העדיפויות שלו, הייתי שולח אותו לאקזיט הביתה.

אני מסכים אתך - - -

אז בוא נדבר על הבעיות ונגיד איפה נשפר, אין בעיה.

הייתי שמח מאוד שהמגזר הציבורי היה עובד כמו המגזר הפרטי ביעילות שלו.

יש מקומות במגזר הציבורי שעובדים הרבה יותר טוב.

אני חושב שמשרד הכלכלה עשה שינוי משמעותי בשנתיים האחרונות, התחיל לבצע - - -

מורן, נחזור עליך. הבנו.

בשנת 2015 בלבד הביצוע גדל בעשרות - - -

מורן, צריך לבקש פה ממני רשות, זה לא משרד האוצר כאן שאומנם לא מדברים שם אחד בדברי השני, אבל אני מבקש לעשות סדר. אצלך הכול בסדר, זה בסדר. משרד האוצר, האמת היא, מגיע לו פרס ישראל בטיפול במעונות היום, אבל בכל אופן אני רוצה לדעת קצת בביצוע האם מה שאמרת תואם לו.

מיכל צוק, ישבתי אצלכם במשרד זה מכבר עם המנכ"ל ואתך ועם כל הצוות שעוסק בעניין של המעונות. הבעיה, אומר מורן, היתה בשנים האחרונות בנוהל שלכם, בנוהל של בינוי וכל הדברים האלה. כסף היה, אבל במגזר הציבורי, הוא אומר, יש בעיה בנהלים - - -

לא. לרשויות היה קושי לממש את התקציב.

הבנו. זה כבר הטיעונים לעונש. אני מבקש לדעת האם מה שאמרתם לי אז נכון, או מה שאומר מורן עכשיו נכון.

אני אבהיר.

תגידי את העובדות, בגלל שלי אמרתם משהו אחר.

אני משתדלת להגיד בכל המקומות אותו דבר, אז אני אבהיר גם עכשיו.

אני אומר בכל המקומות אותו דבר.

גם אני.

גם ראש הממשלה... זה בסדר.

שני דברים. שנייה לפני שאני מתייחסת לבינוי אני רוצה להגיד רק דבר אחד לכל מי שיושב בפורום הזה. מבלי להתייחס לשאלה מי המשרד שאחראי על מעונות היום, אבל לדבר על מערכת מעונות היום הנוכחית, שיש בה, כולנו מבינים, עוד הרבה לאן ללכת והרבה מה לשפר, אבל לבוא ולהגיד שמדובר במחסני ילדים או שאנחנו מאפסנים ילדים, אני חושבת שאנחנו עושים עוול לעשייה שקיימת היום בשטח. חשוב לי להגיד את זה, ואין לזה שום קשר. כל אחד יכול לומר איפה הטיפול בנושא צריך להיות, אבל העבודה מתבצעת היום, ואני, אתם יודעים, מדברת בצורה גלויה, ואין ספק שאפשר לעשות יותר וצריך לשפר דברים, והרבה דברים, אבל מחסני ילדים זה לא. נעשית כאן עבודה מאוד משמעותית על-ידי הארגונים, גם אלה שיושבים כאן וגם אלה שלא יושבים כאן, ויש כמובן גם מעונות בשונות גדולה מאוד, אבל בסך-הכול המערכת היא לא מחסן ילדים, ואני חושבת שההקשר הזה הוא לא נכון.

מיכל תורידו את המילים "מחסן ילדים". אין מחסני ילדים. הארגונים שעוסקים בעניין הזה של המעונות עושים מלאכת קודש, הכול בסדר, אבל יש ילדים שלא נמצאים במחסנים, הם פשוט לא נמצאים במעון בגלל שאין מקום.

נכון. ועכשיו לנושא - - -

אז תעזבי את המחסנים, את חוזרת על זה פעם שלישית.

מיכל, תתייחסי לקצב הבינוי.

מה קרה בשנתיים האחרונות?

עכשיו לנושא של הרחבת ההיצע. עד סוף 2014 הנוהל שחייבו אותנו, כמשרד הכלכלה, לבנות, וכל מי שמבין משהו בבינוי, יבין כמה זה אבסורד, היה על-ידי מבחני תמיכה. מי שמבין מה זה מבחני תמיכה יודע כמה זמן לוקח לאשר אותם ואיך אנחנו צריכים לשבת ולעשות הקצאות עם ועדת תמיכות ואיזה מסמכים צריכים להגיש, ואם מישהו רוצה לשנות את הקרקע, הוא לא יכול, כי זה לא עומד בתנאי הסף, ו-1,001 חסמים ביורוקרטיים, שלא נולדו במשרד הכלכלה, אלא בדרישות של איך הממשלה עובדת. ואנחנו, בסוף 2014, אחרי תהליך של כמה חודשים ביחד עם משרד האוצר, ביחד עם רשויות מקומיות, ביחד עם כל מי שהיה מוכן להיות שותף, יצרנו נוהל הקצאה חדש, שאין בו חסמים ביורוקרטיים ושהוא מאוד-מאוד פשוט. הלכנו ולמדנו. אנחנו מבינים שמערכת מתכווננת לפי המסה שהיא בנתה עד היום, שזה משרד החינוך, ולמדנו את הנוהל של משרד החינוך ואימצנו אותו, ולכן קצב הבינוי.

שנייה, מיכל. דקה. אני נורא מצטער, זה לא התפקיד של ועדת הכספים. אני לא נכנס לנהלים של המעונות, זה ועדת העבודה והרווחה. אני מדבר רק על דבר אחד, האם במהלך השנים האלה התווסף כסף למערכת כך שיכולתם לבנות עוד מעונות, שיכולתם ליצור מקומות חדשים שבהם ילדים או פעוטות, או איך שמגדירים את זה, יהיה להם מקום כדי שההורים יוכלו לצאת לעבודה? אני רוצה לדעת את התהליך הכספי. אנחנו הולכים לאשר פה תקציב עוד מעט.

אני עונה. א', כן, הקצינו בשנים האלה 1.1 מיליארד שקלים. 600 המיליון הראשונים, אי-אפשר היה להוציא מהם שקל, בגלל אותו נוהל מסורבל, ולכן אני חושבת שזה כן רלוונטי. אם נותנים לך המון-המון כסף, אבל אין לך שום כלי שאתה יכול להוציא אותו, אז זה לא רלוונטי. ולכן עשינו תהליך, והיום, כן, יש גידול משמעותי מאוד בקצב הבינוי. מה שעשינו, אגב, כדי שהתקציבים לא ילכו לאיבוד, זה שכל הרשויות שקיבלו כסף בעבר באופן שאי-אפשר היה להוציא, הן לא יכלו לממש, העברנו אותן לנוהל החדש, והנוהל הזה, ההקצאה הראשונה שלו, נעשתה בסוף 2014 - -

כמה מעונות ייבנו השנה?

רגע.

- - אנחנו רואים מאז גידול משמעותי בקצב הבינוי.

כמה מעונות ייבנו השנה?

אני עונה. אנחנו כבר רואים ביצוע מזומנים של בערך 180 מיליון בשנה וחצי האחרונות.

כמה עולה להקים מעון?

המקסימום שאנחנו מתקצבים הוא עד 3.6 מיליון שקלים, לפי הפרמטרים - - -

כמה מעונות ייבנו ב-200 מיליון? היות שלא למדתי ליבה, אני לא יודע לעשות את החשבון... כמה מעונות ייבנו?

30-40.

- - -

קצת מספרים כדי לסבר את האוזן.

מיכל, אני מבין - - -

רגע - - -

רגע, זה ועדת הכספים, זה לא - - -

אני מנסה לדבר על כסף.

רגע. אני מבין שהבשורה שאת מביאה שייבנו במהלך השנה הקרובה 50 מעונות?

יכול להיות שגם יותר. אנחנו רואים את הביצוע של הרשויות - - -

- - -

מה הולך פה? רבותי.

אנחנו רואים את הביצוע, כשהרשויות המקומיות פונות אלינו. אנחנו רואים קצב ביצוע הולך וגדל. הרשות המקומית יכולה לבוא אלינו לפי אבני דרך או בסוף, אבל אנחנו גם נמצאים בשיח עם הרשויות המקומיות. ממה שאנחנו שומעים מהן הנוהל החדש משופר לאין ערוך ומאפשר ביצוע.

מה הביצוע? תקציב מול ביצוע.

כרגע, בשנה וחצי האחרונות, לפי הנתונים שעכשיו שלפו לי, כמעט 180 מיליון שקל כבר יצאו. כלומר, אנחנו משלמים אותם ועוד היד נטויה.

מה זה "היד נטויה"?

זה אומר שמתוך 1.1 מיליארד שהוקצו למעשה - - -

מיכל, כמה כסף בכוונה שהיד נטויה? כמה כסף?

אמרתי שהביצוע יכול להגיע עד המסגרת שהקצינו, שזה 1.1 מיליארד, אנחנו רואים האצה ביכולת של הרשויות - - -

במהלך השנה.

אני מקווה. כמה שיותר מהר. אנחנו נשלם. את ההתחייבויות אנחנו כבר התחייבנו.

לא בשנה.

1.1 מיליארד הוקצו בפועל משנת 2012, אבל אפקטיבית לכאורה ביטלנו את ההקצאה המקורית כי אי-אפשר היה לממש אותה ומ-2014 הקצינו מחדש למי שקיבל - - -

450 מיליון. כמה ביצעתם ב-2014?

במדינת ישראל חסרים כ-700 מעונות.

אני אומרת שמתוך אותם כספים בשנה וחצי האחרונות - - -

בואי נדבר מספרים. חסרים כ-700 מעונות.

רגע. אני מבטיחה שאני כאן ואני אענה על הכול. רגע. כמעט 180 מיליון כבר מבוצעים אצלנו בתשלומים לרשויות. יש להם מסגרת של עד 1.1 מיליארד. עדיין יש הרבה בקשות שמונחות לפתחנו, שאין לנו אליהן יותר - - -

יש לי שאלה טכנית - - -

תני לנו מספר. חסרים 700 מעונות בערך. תני לנו הערכה.

אני לא רוצה להגיד סתם. אם אתם מבקשים, אנחנו מיד נברר ונחזור אליכם כמה - - -

לא, לא. מיכל, אני לא מסכים לזה. אל תחזרו עם נתונים, אני לא רוצה. אני רוצה שתגידי מה שאתן יודעות.

אז אמרתי מה שאני יודעת.

תעשי לי טובה. היות שאני לא מבין. אחרים מבינים, אני לא מבין, את צריכה גם להסביר לי. כמה כסף עומד לרשות פיתוח המעונות השנה? לא מה שבוצע קודם. כמה עומד לרשות פיתוח המעונות תוספת לפעוטות שאותם צריך להכניס למעונות? כמה כסף?

השנה סיימנו את ההקצאה התקציבית כמעט לחלוטין. את ההקצאה התקציבית לבינוי מעונות חדשים השנה כמעט סיימנו.

כמה מעונות ייבנו השנה לאור העובדה שמיציתם את התקציב?

אני מניחה שכמה עשרות.

ואז משמעות העניין שלא יהיה פתרון לילדים חדשים, לתינוקות חדשים. לא יהיה פתרון.

אין פתרון.

אם רוצים להרחיב את ההיצע, צריך להמשיך ולבנות.

אני מאוד מתנצל, אני מצטער, לא למדתי כלכלה באוניברסיטה, אני לא יכול להבין, ולכן אם אני טועה, תתקנו אותי. מה שמיכל אומרת שמיצו את ההליך של הפיתוח לשנה, ייבנו בערך בין 40 ל-50 מעונות. ומכאן ואילך אין כלום. נכון? אני רוצה לדעת אם אני טועה. אם כן, אני אלך ללמוד.

השאלה איפה תלמד.

איפה שאת למדת. כולנו נגיע לאותה מסקנה. מה שאמרתי נכון, מיכל? שלא נטעה. יכול להיות שנצטרך לבקש ממשרד האוצר עוד כסף.

- - - השנה אנחנו הקצינו.

מיכל, האם את זוכרת שב-2014 סיימנו פה את השנה, היה משהו כמו 450 מיליון, והיתה בעיה בגלל הנהלים שאת מדברת עליהם ובוצע משהו כמו 10-20 מיליון. כמה היה התקציב ב-2015 ומה בוצע מתוכו? העברנו את זה כעודפי תקציב. אני זוכר. כמה בוצע ב-2015?

כל התקציב שהוקצה, כי לא נתנו לתקציבים ללכת לאיבוד, את כולו העברנו לנוהל הקצאה החדש ועוד הוספנו בשנים האלה, ב-2014-2015 - - -

הכול בוצע?

לפי מה שאומר אראל מרגלית היה אמור להיות סכום יותר גבוה.

תסדרי לי את המספרים.

אני רוצה לסבר את האוזן עם כמה מספרים, כי אנחנו מדברים פה על מספרים.

בקצרה. אני רוצה להתקדם.

האוכלוסייה גדלה בקצב של 1.9%-2% לשנה.

ברוך השם.

ברוך השם, ועוד איך. רק כדי לקלוט את התינוקות החדשים שמתווספים למחזור, לא את אלה שאינם, יותר מ-70%, עשיתי חישוב שצריך סדר גודל של כ-200 מעונות - - -

הוא למד ליבה.

- - - 200 מעונות יום חדשים לשנה. אנחנו מדברים על כך שבמקרה הטוב ייבנו 50 מעונות חדשים לשנה, כל שנה בשנים הקרובות על סמך הקצבה שהוקצתה בעבר, בחמש השנים האחרונות בעקבות הוועדה - - -

- - -

כלומר, ה-1.2 מיליארד או 1.1 מיליארד שמדובר עליהם זו הקצבה של העבר, לא של ההווה, וזה הולך לבנייה של מספר מעונות שלא מספיקים אפילו כדי לקלוט את התינוקות שמתווספים לאוכלוסייה. לא את המסה, את הגידול באוכלוסייה, את הדלתא. נבין שזה המצב כיום.

לכן כשהאוצר אומר "שינוי בסדרי עדיפויות", האמירה הזאת לא יכולה להתבסס על כך שהם מאיצים את קצב היישום שהיה בחמש השנים האחרונות. זה לא שינוי בסדרי העדיפויות.

פרופ' טרכטנברג, ברור. אני רוצה לתת לשני חברי כנסת, אבל ממש בקצרה, שהגישו את הבקשה. עליזה לביא וגם בצלאל סמוטריץ. אנחנו כבר במיצוי הדיון.

אדוני, המקום של המעונות, כמו שאמרו פה קודמי, בשנים האחרונות - - -

אל תחזרי על זה, זה ברור.

למעונות אין אבא ואין אימא. רק השבוע ראינו כמה כסף העבירו. בדיוק הגובה שצריך למעונות, 1.5 מיליארד, כדי לפתור בעיה. פתאום נמצא הכסף להעביר לפנסיות, כי יש לזה אבא ואימא, בעיקר אבא. המעונות הוזנחו שנים רבות. הרבה מאוד כשלים, גם ביורוקרטיים. ופה המקום להגיד מילה טובה למיכל צוק, כי גם כשאין שרים, וכשלא היו שרים שהנושא הזה כל-כך קרוב אליהם, היא הובילה את זה, אבל המצוקה מעבר לילודה. אנחנו מדברים על כך של-20% מהילדים לא יהיה איפה להיות. לא יהיה איפה להיות, המשמעות שאנשים לא יוכלו, ובעיקר נשים, לצאת - - -

75%.

אני צריכה להסביר גם כאן על הפער המגדרי בין משכורות. בסופו של יום יותר נשים לא יצאו לעבוד, כי ההחלטה הכלכלית המשפחתית היא שמי שמרוויח יותר הוא זה שיצא, ונראה שעוד ועוד נשים לא יכולות לצאת לעבוד. זאת המשמעות, אדוני, ויש כסף, רק צריך רצון טוב. כשמדברים פה על ראש סדר העדיפויות, שידעו גם לתת לנו הבנה מה זה ראש סדר העדיפויות, כי ההזנחה הפושעת כלפי הנושא הזה של המעונות, הגיע הזמן שתעבור מן העולם.

תודה רבה. בצלאל. גם בצלאל הגיש את הבקשה מזמן.

לא הייתי בחלק הראשון של הדיון - - -

בקצרה, כי אנחנו לקראת מיצוי הדיון.

רק משפט.

בבקשה.

אני רק מבקש להוסיף ששאלת הבינוי, כשנכנסתי עסקו בה, היא שאלה אחת מני רבות שאנחנו אמורים לעסוק בהן בהקשר למעונות היום, גם בשכר, בהכשרות, בתקני כוח-האדם וכו', ורק לדבר על החשיבות בעיני הקריטית של מעונות בפיקוח דווקא בגיל הזה. מה שקורה בסוף שאנשים הולכים לכל מיני חלופות אחרות. הרי אנחנו רוצים שאנשים יצאו לעבוד. הם הולכים לחלופות אחרות. אני לא רוצה להטיל דופי חס וחלילה באף אחד, יש אנשים מסורים מאוד, ילדי, טופלו כולם אצל מטפלות פרטיות, אבל בסוף כמדינה אנחנו מחויבים להאמין במערכת ציבורית מפותחת - -

כולן יהודיות – כן?

תעשה לי טובה, סיימנו דיון, עכשיו אתה רוצה לפתוח משהו חדש?

- - בגילאים האלה.

היתה לי מטפלת שטיפלה בחמשת ילדי, בעזרת השם גם בשישי. קטעת לי את חוט המחשבה.

אמרת שהם נמצאים במשפחתון שהוא פרטי והיית מבסוט והכול בסדר. תתעלם מהשאלה של אראל. הלאה.

אנחנו כמדינה חייבים להאמין במערכת הציבורית. בגילאים האלה היום, כל המחקרים מלמדים כמה הגיל הזה הוא חשוב בהתפתחות של הילד, ושאלתי, אדוני היושב-ראש, איך אנחנו מתקדמים מכאן. היה דיון. איך אנחנו עוקבים אחרי התהליך הזה ולא עושים דיון ושכחים מזה?

תודה. רחל, בבקשה משפט.

חשוב שיש דיון תקציבי, אבל בעניין של הבינוי, שמהר מאוד הגענו לנושא של הבינוי, הסיפור הוא הרבה פחות תקציב, הרבה יותר הקרקע. אנחנו רואים את הפער בין יישובים שבהם הרבה פעמים כמעט 100% מהילדים או 100% מהילדים נמצאים במעונות יום לבין הערים, שבהן 13%-16% מהילדים נמצאים במעונות יום, כי הסיפור הוא הקרקע. הדיון על התקצוב – לדעתי הדיון צריך להיות הרבה יותר איך אנחנו עושים את הבנייה, כי בסוף זה לא רק קרקע, כי עובדה שברגע שהיה צריך להקים גני ילדים לגילאי 3-4 הכול הסתדר. יכול להיות שגם השיטה שנעשתה עכשיו, שינוי שיטת הבינוי, לדעתי עדיין לא מספיק טובה, היא עדיין לא מאפשרת את הבנייה המסיבית. צריך להבין שלא כל מעונות היום יהיו בקומת קרקע, יצטרכו להיות מעונות יום על מבני ציבור אחרים, ואז זה מורכב, כי זה עמותות ואיך מנהלים את מערכת היחסים הזאת – על בתי ספר, על גני ילדים ועל טיפות חלב, ויש פה בעיה קשה, כשאנחנו מדברים על התקצוב, כשבעצם הבעיה היא הרבה פחות על תקצוב, הרבה יותר על היכולת ליישם את המדיניות שאנחנו רוצים ליישם בגלל ענייני הקרקעות והשיטה שבה אנחנו בונים את המעונות.

אנחנו לא דורשים - - -

- - -

רגע, רגע, איילת. דקה-דקה. רחל, תסיימי.

תמו דברי. אני חושבת שהייתי ברורה, לא?

כן. ברורה לגמרי. אבל הבעיה של התקצוב מכאן היא מתחילה.

אני לא מסכימה. אני חושבת שהסדר הפוך.

אין כסף.

זה לא נכון. עובדה שיש כסף שלא מנוצל.

אין. אין. אין.

יש הרבה מקומות שיש קרקע, אבל הם לא יכולים להתקדם.

אין כסף שהוא - - -

ראשי הערים אומרים שיש קרקע. דברי עם הוד השרון.

כמה ניצלתם מהסכום?

ניצלנו הכול.

הכול. הכול ינוצל ונוצל.

יכול להיות שזה יהיה מנוצל לפתרון הדיור שישהו שם אחרי הצהרים...

איילת, משפט.

בהקשר של התקצוב אי-אפשר ולא יעזור שום דבר – אי-אפשר לדבר על הנושא של הקרקעות - - -

אפשר לדבר. היא צודקת.

ברור שהיא צודקת. תמיד צודקת רחל עזריה, אבל אי-אפשר לדבר על זה בלי לדבר על ההקשר של איך מטפלים בנושא של שכר המטפלות, כי ייבנו מעונות.

נכון.

זה להסתובב סביב הבעיה. אני מכירה מעונות יום שנבנים במקומות רבים ואין מי שיעבוד בהם.

אין מטפלות. זה נכון.

בבקשה, הגברת יערה שילה. אם אפשר, בקצרה. יש לנו סדר-יום ארוך.

אשתדל מאוד בקצרה. אני רוצה להביא עכשיו דווקא את ה-77% ולא את ה-23%. אני מעריכה את מה שעושים הארגונים, הם מצילים עכשיו את השטח, השטח קורס. בלי הארגונים השטח היה בקריסה יותר גדולה. 77% מההורים אין להם שום מסגרת, שום מענה. אם לא יעבירו את זה למשרד החינוך, תהיה פה קריסה, גם לרשות המקומית – חיים ביבס אתנו ומדבר אתנו באותה שפה.

שתי נקודות נוספות רציניות מאוד. ההורים בשטח קורסים, הם לא יכולים. המסגרת פירטית כשאין כסף והמסגרת הפרטית מאוד יקרה כשההורה יכול לאפשר לעצמו. זה דבר אחד.

הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו זה המטפלות. עכשיו מפטרים 110 מטפלות ומנהלות מעון בויצ"ו בגלל קשיים כלכליים, בנעמ"ת יקרה אותו דבר, באמונה יקרה אותו דבר. מי דואג למטפלות האלה?

אל תדברי בשמנו בבקשה. אני לא מפטרת אף עובדת.

בסדר.

הן לא הולכות לפטר אף אחד.

אין להן כוח ואין להן איגוד ששומר עליהן. אין מי שנאבק בשבילן.

- - -

למה את אומרת את זה?

כי אין.

לא לפתוח את הוויכוח הזה.

זה ממש לא נכון. זה פשוט מידע לא נכון.

הן מאוגדות בהסתדרות.

אין להן כוח לדבר. בהסכם מדובר על מענק ולא מדובר להפוך להם את השכר, לתת הכשרה מותאמת ולהתייחס - - -

אוקיי. ראשי הארגונים טוענות – כי לא שמעתי טוענים – אחרת, ואני מסתמך על הדברים שלהן שאכן לא יפוטרו.

אנחנו לא מפטרות, כי אין לנו כוח-אדם, ואני באמת רוצה לחזור לנקודה הזאת. בניית המעונות חשובה מאוד-מאוד, אבל אין לנו עניין שיעמדו פילים לבנים. אין לנו כוח-אדם. מצוקת כוח-האדם שלנו היא קשה מאוד בגלל השכר והתנאים של העובדות. זו המשימה הראשונה שלנו בוועדה שמתכנסת, ואני באמת מאוד מקווה שממשלת ישראל תפנים שזו צריכה להיות משימה לאומית של הממשלה להציל את הגיל הרך. אנחנו מאוד נודה לך שתלווה אותנו ותעקוב אחרינו.

- - -

רבותי, גבירותי. הרב גולדקנופף, בבקשה. אם אפשר, ממש בקצרה. יושב-ראש רשת גני בית יעקב, בבקשה.

כמה מעונות יש לכם?

הקמנו קרוב ל-50 מעונות יום.

כמה צריך?

קרוב ל-400 גני ילדים. בצהרונים, במשפחתונים אנחנו למעלה מ-4,000.

אתה נראה מעצמה עכשיו. הוא עושה עבודה רצינית.

פרופ' טרכטנברג היה בביקור - - -

הוא אמר לך מילים טובות.

הרב גולדקנופף, זה לא חיים שכאלה, עכשיו דבר לעניין.

הם חושבים כאילו שהוא בא להמליץ. במקרה הוא ביקר אצלנו והוא הפך את התדמית שלו על מערכת החינוך החרדית ב-180 מעלות, עד שהוא אמר: אני התחברתי לכאן.

הוא גם מקים לובי עכשיו לעניין הזה פה בכנסת.

אנחנו נופיע בעזרת השם שם. אני מתחבר לחברים מהארגונים כאן. צריך לדעת שהנושא הראשון במעלה זה שכר המטפלות. חייבים לדעת ממה זה נובע. זה נובע משכר הצהרונים, שבצהרונים נותנים היום 45 שקלים לשעה לעובדת צהרון בחינוך רגיל ו-70 שקל לשעה בחינוך המיוחד. למדינת ישראל יש כסף לממן את זה. בארגון ציל"ה אנחנו מנהלים יותר מ-700 צהרונים, אנחנו עומדים במחיר הזה, והמטפלות מקבלות שכר שהוא שכר זעום, בתעריף הכי נמוך שיש במדינת ישראל, ולכן העובד אומר: אני אעבוד שעתיים בצהרון מה שאני אעבוד שמונה שעות במקום כזה, אני אחפש לי משהו לפני הצהריים, וזה פגע קשה במעונות היום.

מה צריך להיות השכר לשעה?

אני לא יכול לקבוע.

תגיד מה דעתך, שיהיה לנו מספר בראש.

גבוה יותר.

גובה יותר משכר מינימום.

ברור, אבל מה אתם חושבים? תגידו לנו, שנדע.

להגיד דבר כזה, זה לא חכם. נחשוב, ונגיע לאמצע. אני לא יודע אם 45 שקלים, אבל נגיע ל-30 פלוס, שלאדם ישתלם לצאת לעבוד במעונות יום.

שמטפלת תרצה לבוא.

לא רק זה, הרב גפני, שתמשיך, שתתמיד.

שתמשיך לעבוד, שלא תחפש עבודה אחרת.

גם את שינוי התקינה, שמטפלת תעבוד על מספר ילדים קטן יותר, גם את זה צריך לתקצב וגם את שכרה.

רבותי. הרב גולדקנופף, בבקשה.

היה טוב לשמוע מה אתם חושבים כולכם ביחד.

אי-שם באמצע, שיהיה שכר נורמלי. זה נכון, זה לא חכם להגיד כמה.

אנשי האוצר שנמצאים כאן צריכים לחשוב. הם יכולים להחליט שעובדת שכנה, שעובדת אחריה ועובדת לפניה, מקבלת 45 שקלים לשעה, והיא מקבלת 28 שקלים. לא ייתכן. הפער הזה לא נשמע טוב ולא מצלצל טוב.

הנושא השני שאני רוצה שתהיו אתי, אנחנו צריכים פתרון מידי ל-1 בספטמבר, אנחנו חייבים להחליט כמה מטר לילד צריך במעונות יום. בגני ילדים כדי לקבל רישיון צריך 1.25-1.5, אם יש מעון יום שהוא מינימום 440 מטר בנוי, אפשר להחליט שצריך 4 מטר לילד, לעבור את כל האישורים: בטיחות, בריאות, גהות, כל מה שצריך. אם יהיו 4 מטר לילד, נוכל לקלוט במעון עוד 20 או 30 ילדים בכל מעון, לפחות יהיה פתרון – איך אמר פרופ' טרכטנברג? – לגידול של השנה האחרונה. זו צריכה להיות הצעה אופרטיבית לאפשר לעמוד בתקנים. אני בטוח שהגב' מיכל צוק אתי בעניין הזה. יש לה בעיה עם משרד הבריאות. יש לנו את הרב ליצמן שם, הוא ייתן אפשרות שמשרד הבריאות יאשר לנו, יש לנו בבטיחות היום - - -

סיכמת אתו את זה?

יש לנו גם בטיחות וביטחון, יש לנו שר ביטחון חדש. נמצא את הדרך.

אל תתערב בשרים, תעשה לי טובה.

הדבר השלישי, אולי תופתעו, אני מציע לכם לבנות מעונות יום לא דרך הרשויות, לא דרך הממשלה, דרך הארגונים הוותיקים שעובדים אתכם ומקבלים מכם מיליונים בשנה. אם יהיו ערבויות מתאימות, תדאגו - - -

האמת שהוא צודק, אבל הוא רצה לעשות מהפכה ביום אחד על הכול.

זה היה וכולנו בנינו מעונות.

- - -

רבותי, רבותי, אתם מפריעים לי, ויש לי עוד מילה אחת לומר. גם שיפוצים במעונות היום היום אי-אפשר לקבל, כי זה חייב לעבור דרך הרשות המקומית, והיא צריכה זמן להגיש את זה, והיא צריכה אנשים מיוחדים שיטפלו בזה. אני רץ כבר בעיריית ירושלים, כי אני קרוב לניר ברקת - - -

למה היית עם ניר ברקת?

עכשיו לא מדברים על הכול. גם שם אני רץ כבר כמה שנים כדי לקבל תקציב לשיפוץ מעון יום. צריך להגיש את זה, זה עובר דרך הרשות המקומית, הרשות המקומית צריכה להעביר את זה. רבותי, אנחנו רוצים לעזור לילדים. יושבים פה מאות אנשים, תעזרו לנו כדי לעזור להם. תודה רבה.

תודה רבה. מיכל, את רוצה להוסיף? אני רוצה לסכם. אני חושב שמיצינו את ההליך הזה.

- - -

מי אדוני?

אני מיובלים, רשת חינוך לגיל הרך. אין לי הרבה מה להוסיף, אבל - - -

רק משפט.

יש כאן נקודה אחת שאני חושב שלא עלתה בדיונים. אני מקווה שהיא עלתה בדיונים בין הארגונים לאוצר. להבדיל מהארגונים הגדולים שמקבלים תקצוב, ושמענו שלא כולו מנוצל, אנחנו בעצמנו לוקחים כסף, קונים קרקעות, אנחנו פותחים בבית שמש עכשיו מעון של שש כיתות, פתחנו בבני-ברק.

מצאתם קרקע בבני ברק? אם מצאתם, תגיד לי.

שכרנו קרקע ל-20 שנה ובנינו שם מעון של שלוש קומות.

מה אתה רוצה להוסיף לדיון?

אנחנו מתמודדים עם תפוסה חדשה, ובשבילנו זו גזירת מוות אם אנחנו עוברים לפרוגרמה של 2006, שהיתה מאושרת, ועכשיו אנחנו צריכים לרדת ל-15 ילדים בתינוקייה, מה שקיבלנו אישור ל-22 ילדים, ובפעוטות ובבוגרים ל-34 ילדים, מורידים אותנו ל-27. לקחנו את הכספים מחסכונות, מבנקים, לא מהמדינה, בתור יזמות ברוכה. זו גזירת מוות למעונות.

תודה רבה. דווקא גזירת חיים. אנחנו הולכים עכשיו להתמודד עם זה. אני מקווה שנצליח.

הלוואי. אני מאמין בך.

אני רוצה לסכם. מי שלא יודע, שידע, ה-1.1 מיליארד או ה-1.2 מיליארד, שעליהם מדובר, שהם לטווח של כמה שנים, סוכמו כאן בוועדה. כאשר הורדנו את בג"ץ פרי כולם הסכימו לעניין הזה. משרד האוצר, אגף התקציבים, התחייב על הכסף הזה. זאת היתה ההתחייבות האחרונה של משרד האוצר. מאז לא היו התחייבויות נוספות. היתה בוקה ומבולקה בנוהל של מה שהיה צריך לבנות, אבל חוץ מזה, מורן, אתה עדיין מדבר על אותם 1.1 מיליארד, שזה 1.2 מיליארד. חסכנו 6 מיליארד שקל למדינת ישראל, והיתה התחייבות של משרד האוצר שיהיו 1.2 מיליארד, והם ברבות השנים יגדילו את זה כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה. הם אמרו את זה כאן בוועדה, שאם אנחנו נותנים מעונות, אנחנו נותנים לכל הנשים במדינה, גם נשים שמשתכרות שכר נמוך ויכולות לצאת לעבודה, בשעה שכל הטיעון של הקודמים שלך היה טיעון שצריך לתת לכולם וזה בסדר. ועדת הכספים אישרה את זה פה אחד. אתם עדיין מדברים על 1.2 מיליארד של פעם.

הולך להיות משהו אחר עכשיו. זה לא יימשך. אומרת מיכל צוק – אגב גלית יעקובוב – את רוצה להוסיף משפט?

בשלב הזה לא. תודה.

גם עשינו אז שהמטפלות במשפחתונים, נדמה לי, דרשתם שהם ישלמו מע"מ על השכר שלהם, סיכמנו שמשרד הכלכלה, נדמה לי, מעביר את המע"מ למשרד האוצר, והן לא יצטרכו לשלם את הכסף הזה, כי אז היתה פגיעה קשה גם בהן. אז היה טיפול בעניין הזה.

מה שאני מתכוון לחדש עכשיו. אני לא מתכוון לעמוד מהצד, הוועדה לא מתכוונת לעמוד מהצד, אנחנו רואים בזה יעד לאומי. אז עבדנו בשיתוף פעולה עם אגף התקציבים. אני לא מכיר כל-כך את אגף התקציבים של היום, אבל אם יחזור להיות שיתוף פעולה כמו שהיה אז, נמצא פתרון. אפילו חלקי, אבל נמצא פתרון. זה מה שהיה בעבר, אני מקווה שזה יהיה גם היום.

אני לא חולק על הוועדה, אני רק חולק על הוועדה אם זה יהיה צינור מפלט, בגלל שעכשיו יש רעש ועושים את הוועדה כדי להשתיק את המערכת. אם הוועדה תהיה ועדה שתעסוק בבעיות האמיתיות, גם בשכר המטפלות, אפילו מה שהרב גולדקנופף הציע. צריך לראות פתרונות זמניים, מה עושים עכשיו, מה יהיה ב-1 בספטמבר, לא יהיה מקום לילדים ולאימהות שאין להם פתרון, צריך גם להגמיש קריטריונים בעניין הזה, אי-אפשר - - -

מתי אתה עושה דיון המשך?

רגע.

אם לא תחליט שאתה עושה דיון המשך - - -

כבר החלטתי. אני אעשה, מה השאלה.

אני מסכם על-פי דרישת כל חברי הוועדה שאנחנו בקשר עם המעונות. אתם תגידו לנו האם הכול מתקדם. ברגע שתגידו לנו, נניח בעוד שבועיים שמתברר שמורחים אתכם, שזה עלול לקרות, לא שזה קורה. זה עלול לקרות שמתברר שמורחים אתכם, באותו יום אני מחליט על דיון. אם הכול מתנהל למישרין ואתם אומרים שהמצב הוא כזה שאתם מתקדמים בכל הנושאים והפרמטרים שעליהם דיברנו, אנחנו נעשה ישיבה בעוד שלושה חודשים, כמו שאמרת קודם, לבוא ולברך, וזהו. אנחנו עומדים לרשותכם. כשיש מריחה, אנחנו מתכנסים.

תודה רבה.

מאוד חשוב מה שאמרת. צריך להבין ששלושה חודשים זה מאוחר מדי מבחינת התקציב הדו-שנתי. תבין, זה לא יהיה. אוגוסט – אוגוסט אנחנו בפגרה.

פרופ' טרכטנברג צודק. הוא צודק בגלל שהוא למד ליבה... סתם אני אומר. הנה, הרב גולדקנופף לא למד ליבה וידע לעשות את החשבון עוד יותר מהר ממך.

הוא צודק בעניין הזה, הולך להיות תקציב, והולך להיות תקציב ככל הנראה דו-שנתי. לפני התקציב אנחנו צריכים לדעת לפחות את החלק הזה, על איזה כיוון מדברים, איזה תקציב הולך להיות.

מה לוח הזמנים?

צריך להיות חודשיים.

מקסימום.

מקסימום חודשיים.

הכנסת יוצאת לפגרה.

לפני זה. להודיע לנו לגבי החלק הזה - - -

תחליט על תאריך. תחליט עכשיו. תקבע להם.

בסדר. אני אומר להם. לפני שהכנסת יוצאת - - -

בתוך חודש?

התוכנית היא – אני לא יודע אם היא תתבצע – שהממשלה רוצה להביא את התקציב למליאת הכנסת לקריאה ראשונה לפני שהכנסת יוצאת לפגרת הקיץ. זאת אומרת, אתם צריכים בישיבות הראשונות בוועדה הזאת לדעת על כמה כסף מדברים על 2017-2018 – כמה כסף יהיה למטפלות, כמה כסף יהיה לסעיף של הבינוי, כמה כסף יהיה לנושאים שנמצאים על סדר-יומה של הוועדה. תגידו שהם לא נותנים תשובות, זה גם בסדר. לפני אישור התקציב כמובן נדבר עוד פעם. נעקוב אחרי זה ועכשיו הכדור בידיים שלכם. ברגע שאתם אומרים לנו שצריך דיון, יהיה דיון, ומורן, אני אומר את זה גם למשרד האוצר, ומיכל, אני אומר את זה גם למשרד הכלכלה.

תודה רבה.

עזרנו אז בקדנציה הקודמת שלי כיושב-ראש הוועדה, אנחנו נעזור גם עכשיו. אנחנו רואים בזה יעד לאומי. אנחנו מברכים את הארגונים. הרב גולדקנופף, אנחנו מברכים את הארגונים על העבודה המצוינת שהם עושים. אנחנו נמשיך ללוות את העבודה שלכם, וכשיהיו בעיות אנחנו נתכנס. אני מקווה שזה לא יקרה. אני מקווה שהוועדה תהיה רצינית, והיא אכן תפתור את הבעיות, לפחות את רובן. תודה רבה. הסעיף הזה מוצה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:22.