הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 245

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ג באייר התשע"ו (31 במאי 2016), שעה 9:14

זכאותם של סטודנטים לקבלת גמלת הבטחת הכנסה - במסגרת ציון יום הסטודנט בכנסת

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

יגאל גואטה

עבדאללה אבו מערוף

אורי שיינין - רפרנט תחום תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורנה וורקוביצקי - מנהלת אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

בתיה כהן - אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

פרופ' שלמה גרוסמן - נשיא מכללת אשקלון ויו"ר ור"ם, ועד ראשי המכללות הציבוריות

מאירה בסוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, נעמ"ת

רעות אופיר בר-גיל - ור"מ, ועד ראשי המכללות

גלעד ארדיטי - יושב ראש התאחדות הסטודנטים

ושאת דמלחי - התאחדות הסטודנטים

סיון פלג - דוברת התאחדות הסטודנטים

שושנה וטרו - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת אפרתה

רונלי מזרחי - סגן יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת אפרתה

אביטל חזם - סטודנטית, מכללת אפרתה

אור כנען - אגודת הסטודנטים, המכללה למינהל

תמר בן סימון - סטודנטית, אוניברסיטת בן גוריון

עטרת הורוביץ - רבנים למען זכויות אדם

ענבר הרשקוביץ - הלשכה המשפטית, הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

זכאותם של סטודנטים לקבלת גמלת הבטחת הכנסה - במסגרת ציון יום הסטודנט בכנסת

בוקר טוב. סליחה על האיחור. אנחנו נתחיל בכך שהיום יום חגיגי בכנסת. אנחנו מציינים את יום הסטודנט הלאומי. אני יושבת ראש השדולה למען הסטודנטים בהשכלה הגבוהה, אני וחברת הכנסת עליזה לביא שמנהלת דיונים במקביל בוועדה למעמד האישה. חילקנו את התפקיד היום.

הייתי יושבת ראש השדולה גם בשנה שעברה אם יש משהו שלקחתי מהשדולה בשנה שעברה, זה שיום הסטודנט השנה יהיה פרקטי. זאת אומרת, אנחנו נעשה כאן דיון במספר ועדות – בשעה 10:00 אני אנהל גם את ועדת החינוך – ויהיו כאן סטודנטים מצוינים שידברו על העשייה שלהם ונעניק להם תעודות. יהיה יום שהוא גם פורה וגם החבר'ה יצאו מכאן עם אג'נדה או חשיבה.

לכן הדיון הראשון שביקשתי – ואגב, כבר התחלתי אותו מול הביטוח הלאומי ומול התאחדות הסטודנטים אבל בעיקר מול ביטוח לאומי כי הם השותפים שלי לעניין הזה – כמובן בתמיכת יושב ראש הוועדה, אני רוצה להעלות לסדר היום כאן את הנושא של הבטחת הכנסה.

מה שקורה במדינת ישראל כיום – ותכף גם ניתן לחבר'ה מהביטוח הלאומי לדבר - זה שאדם שמקבל הבטחת הכנסה ורוצה להירשם ללימודים לתואר ראשון, ברגע שהוא נרשם ללימודים, לוקחים ממנו את הבטחת ההכנסה. יש כאן מצב שמישהו שמקבל הבטחת הכנסה, אומר לעצמו למה אני אלך ללמוד, כי ברגע שאני לומד או לומדת, לוקחים לי את הכסף.

לפני כמה שנים – אני אתחיל ואתם הביטוח הלאומי תמשיכו, אבל אני למדתי את החומר – עשו מהלך מול החד הוריות. כנראה שהיה כאן מישהו שבאמת בא לקדם אותן ובצדק. אמרו להן שהן ילכו ללמוד ולא יפגעו להן בהבטחת ההכנסה. בדקתי מול הביטוח הלאומי ולפי מה שיש היום הבנתי שכרגע, למרות שעשו את התהליך הזה, יש רק 19 נשים חד הוריות שלומדות והמדינה ממשיכה לשלם להן הבטחת הכנסה. זאת אומרת, אנחנו מדברים כאן על סכומים נמוכים.

עידית לב מרבנים למען זכויות אדם סיפרה לי על מקרה מאוד מעניין של אישה, גברת קדם. ייאמר לזכותם שהם ליוו אותה כאשר כמעט שללו לה את הקצבה. הדבר היפה שסימנתי כאן, וזה מאוד חשוב לי לומר, שבשנים לאחר סיום הלימודים גברת קדם לא חזרה לקבל הבטחת הכנסה. זאת אומרת שבסוף המטרה שלנו היא שהחבר'ה האלה יתנתקו אבל יתנתקו בצורה מושכלת, שתהיה להם תעסוקה כך שלא יצטרכו את הבטחת ההכנסה.

מה שעשינו כאן זה שהלכנו ולקחנו את החבר'ה שמקבלים הבטחת הכנסה, לא נתנו להם שום עידוד ללכת ללימודים אקדמיים ובכך בעצם שכחנו שבאמצעות הלימודים האקדמיים אפשר יהיה להוציא אותם ממעגל מקבלי הבטחת הכנסה.

בגלל שאני מחוברת היטב למשרד האוצר ואני מבינה גם את ההיגיון, היה לי חשוב שהם יבואו לכאן. תבינו, אנחנו מדברים כאן על סכומים מאוד מאוד נמוכים. מצד שני מדובר באג'נדה חברתית מאוד חשובה גם לי, גם למפלגה שלי ואני בטוחה שגם לשר שהיא איך אתה מוציא אנשים ממעגל מקבלי הבטחת הכנסה למקום טוב, למקום של תואר ראשון, למקום של אפילו לימודים מתקדמים. זאת אומרת, לא סתם להוציא אנשים ממעגל הבטחת הכנסה כדי שהם ילכו לעבוד במקצוע רגיל אלא שהם יוכלו באמת להיות בעלי תואר ראשון. היום, בטח ביום הסטודנט, אנחנו יודעים שהיום בחינת בגרות לא רלוונטית לעבודה הכי פשוטה והיום ברוב מקומות העבודה מבקשים ממך תואר ראשון. אם אנחנו משאירים ומנציחים אותם כמקבלי הבטחת הכנסה, אנחנו פשוט הולכים ובשנת 2016 הופכים מגזר שלם של חבר'ה צעירים – אגב, יש לנו גם את המספרים ותכף נדבר עליהם והם לא רבים – ומשאירים אותם במעגל העוני, במגל של מקבלי הקצבאות. אם יש משהו שלמדתי אחרי עשר שנים בעבודה עם נוער בסיכון, עבודה ממנה באתי, זה שלצאת מהמעגל, אותו ילד שגדל בשכונה וגדל במשפחה חד הורית וכולי, הדרך היחידה באמת לצאת מהמעגל היא פשוט לצאת מהמעגל וזה קשה מאוד לצאת ממנו. קשה מאוד לצאת החוצה ולהגיד שהנה, עכשיו אני יוצא משם ואני בונה לעצמי חיים חדשים, כאלה שלא ראיתי בבית.

לכן מבחינתי זה נושא חשוב.

אני רוצה להתחיל עם ביטוח לאומי, עם משרד הרווחה, לאור העובדה שאת כל השותפות הזאת התחלתי אתם.

נתחיל עם אורנה, מנהלת אגף הבטחת הכנסה במוסד לביטוח לאומי.

אני מנהלת אגף הבטחת הכנסה וסגנית המנכ"ל, גמלאות, בביטוח הלאומי. אני אשמח מאוד אם נוכל לקדם תיקון חקיקה שיחיל את הכלל שחל היום על החד הוריות על כלל מקבלי הבטחת הכנסה.

ספרי לנו גם ממתי זה חל לגבי החד הוריות.

נדמה לי בסביבות 2005-2006. זאת הייתה הצעת חוק פרטית שקידמו אותה בכנסת. ההצעה המקורית גם הייתה להחיל את זה על כלל מקבלי הבטחת הכנסה אבל בסופו של דבר החליטו להתחיל עם החד הוריות.

התנאים הם ממש לא קלים. חד הורית שמקבלת הבטחת הכנסה יכולה לצאת ללימודים על-תיכוניים ולהמשיך לקבל את הגמלה בתנאים הבאים: קודם כל, היא קיבלה 16 חודשים מתוך עשרים חודשים שקדמו לתחילת הלימודים את הגמלה להבטחת הכנסה. זאת אומרת, התיקון הזה בא לעודד אנשים שמקבלים כבר הרבה זמן גמלת קיום ורוצים לצאת ממעגל העוני בו הם נמצאים. הוא לא מיועד לסטודנטים שבכלל לא היו במערכת ורוצים להגיש תביעה להבטחת הכנסה ואלה נדחים על הסף כי התנאי חייב להתקיים, 16 חודשי גמלה מתוך עשרים חודשים שקדמו לתחילת הלימודים.

עוד לפני שהיא רצתה להירשם ללימודים.

בדיוק, כי זה מיועד רק למי בתוך המערכת הרבה זמן.

התנאי השני, שהוא גם תנאי לא פשוט, שאנחנו נתמוך בה עד 36 חודשים. זאת אומרת, אם היא מחליטה לפרוס את הלימודים שלה מעבר לכך, וזה מה שקורה בדרך כלל, היא לא יכולה לקבל יותר מאשר 36 חודשים.

התנאי השלישי שגם הוא בעייתי, זאת אומרת, הוא לא כל כך קל, זה לא פוטר אותה לחלוטין ממבחן תעסוקה. היא עדיין חייבת במקביל לעמוד במבחן תעסוקה, או לעבוד ושכרה הנמוך יזכה אותה בהשלמת הכנסה, או שהיא מחוסרת עבודה והיא צריכה להתייצב בלשכה ולקבל הצעת עבודה. אנחנו חותרים לכך שגם מבחן התעסוקה יתחשב בשעות הלימודים.

זאת אומרת, החד הורית צריכה להגיע פעם בשבוע ולחתום בלשכה.

נכון.

זה בהנחה שאין לה עבודה.

נכון. לצערי נאלצנו לדחות כמה עשרות מדי שנה בגלל שהן לא עמדו בתנאים, או בגלל שהיא עומדת בתנאים שיש לה עשרים מתוך עשרים, שלוש שנות לימודים וכולי, אבל מה לעשות, היא לא חד הורית, או הפוך – היא חד הורית אבל אין לה את התנאים. זאת אומרת, באמת נאלצנו לדחות מקרים שאין ספק שאם כן היינו מאפשרים להן את הלימודים, היינו נותנים להן איזושהי נקודת אור לצאת מהמצוקה בה הן נמצאות.

לא מדובר באנשים רבים אבל בשביל כל אחד זאת הצלה. זה באמת גלגל הצלה רציני משום שמדובר באנשים, ברובם, שנמצאים במצוקה זמנית או מתמשכת של בעיות מחיה, בעיות כלכליות וקשה להם מאלף ואחת סיבות שגרמו להם להגיע למצב הזה. אם מישהו מהם אוגר את הכוחות הנפשיים ומחליט החלטה שהיא לא פשוטה – אלה לא גילי 18 או 20 אלא קצת יותר מבוגרים שמחליטים בכל זאת לעשות מאמץ ולקחת את עצמם בידיים, לנסות לצאת מהמעגל בו הם נמצאים, לצאת ללימודים ולרכוש השכלה גבוהה כדי שיהיה להם קרש קפיצה רציני יותר למעגל התעסוקה – לצערי הרב אנחנו היום נאלצים לחסום חלק מהם.

ספרי לנו כמה פניות מתקבלות לביטוח לאומי במשך שנה, פניות של נשים כאלה שעומדות בקריטריונים ורוצות לצאת ללימודים. נשים וגברים, לא קשור לחד הוריות.

יש לנו בסביבות 800 פניות בשנה ואנחנו נאלצים להפסיק את הגמלה או לדחות אבל לא כולן בגלל לימודים גבוהים אלא חלקן הן של תלמידי ישיבות. בואי נגיד שמדובר בחמישים אחוזים לפחות כך שמדובר בסביבות ה-400 ולא יותר של מקרים שנאלצנו לדחות. אני לא יודעת כמה מתוך ה-400 היו עומדים בתנאים של החד הוריות והיינו יכולים להמשיך לשלם להם, אבל מדובר בסך הכול בכמה עשרות בשנה ולא יותר מכך.

אם אנחנו רוצים להחיל את זה על נשים שהן לא חד הוריות, שהן מקבלות הבטחת הכנסה, או גברים, ניקח לצורך העניין גבר שמקבל הבטחת הכנסה, מה את מציעה?

אותם תנאים. אני לא חושבת שצריך להפלות בין חד הוריות לשאר הרכבי המשפחה.

למה מראש הפלו בין חד הוריות לגברים ונשים?

החד הוריות, זה גם גבר וגם אישה.

משפחות חד הוריות.

לדעתי אלה היו שיקולים כלכליים. היו הרבה מאוד חוקים ונהלים שבאו לעודד משפחות שיש בהן רק אדם אחד שמפרנס, לעודד אותם לצאת ולעבוד ולהעצים את עצמם ולרכוש כלים ברמה גבוהה כדי להשתלב בעבודה.

זה נכון שבשנת 2015, רק 19 חד הוריות?

כן.

ביניהם יש גם גברים חד הוריים?

אולי אחד. רובן נשים.

19?

כן.

מה העלות להמשיך לתת להם הבטחת הכנסה?

זה בערך 2,700 שקלים לחודש.

זאת הקצבה.

כן.

בדקתם למה כל כך מעט פנו?

זה לא שהם פנו מבחוץ. אלה אנשים מתוך המערכת.

התנאים הם לא תנאים. הן צריכות לשלם שכר לימוד, הן צריכות גם לגדל ילדים וגם לעבוד וללמוד, וזה לא פשוט.

אין לי בעיה עם התנאים שנקבעו. אחרי שנחשפתי לעבודת הביטוח הלאומי – וייאמר לזכותם שהם גם עובדים על זה שם – זה עניין של מיצוי זכויות. הרבה אנשים ונשים במדינת ישראל לא יודעים את הזכויות שלהם ואני יודעת שהם עובדים על זה בביטוח הלאומי, גם מבחינת אתר האינטרנט. אני חושבת שזה מספר מאוד מאוד נמוך ולכן הדגשתי זאת אבל הדגשתי זאת גם בגלל שהעלות שלו היא באמת נמוכה.

ראיתי שיש כאן עשרה תיקים של חד הוריות שהחלו ללמוד בהשכלה הגבוהה.

ב-2015.

ולשתיים הפסיקו את התכנית בשל סיבות של הקריטריונים.

את רוצה להוסיף עוד משהו? דרך אגב, מאוד מעניין אותי לדעת, בטח אתם צריכים לבדוק את זה ואשמח אם תבדקי, כמה מתוך אותן נשים – אני אומרת נשים למרות שיש גברים אלא שהרוב הן נשים – באמת הצליחו לצאת ממעגל מקבלי הבטחת הכנסה.

אנחנו צריכים לעבד את הנתונים האלה.

כדאי לבדוק את זה. אני נתתי כאן את הדוגמה של הגברת. לא נראה לי שזאת בעיה לבדוק את זה. לא מדובר במאות נשים.

שמענו את הדברים. אני רוצה לשמוע את ההתייחסות של ארדיטי, יושב ראש התאחדות הסטודנטים. ספר לנו מה אתה שומע ומה אתה מתרשם.

בוקר טוב. תודה על הדיון. אני חושב שבפתיח שלך נגעת בעיקרי הדברים. בסופו של דבר אנחנו לא מדברים כאן עכשיו על אוכלוסיית ענק שאנחנו רוצים להכניס למערכת ההשכלה הגבוהה אלא אנחנו מדברים על אותם שוליים, שאלה האוכלוסיות המוחלשות ביותר ואנחנו רוצים לתת להן את המדרגה להצליח להיכנס למערכת ההשכלה הגבוהה. אני חושב שהשאיפה של מדינת ישראל צריכה להצליח להכניס את אותם אנשים כדי לתת להם חכות ולא דגים כך שכאשר הם יסיימו את התואר, הם לא יצטרכו להמשיך להיות מקבלי הבטחת הכנסה.

אתה כבר הרבה זמן בהתאחדות. נתקלת כבר בסיפור הזה של הבטחת הכנסה?

בדרך כלל זה בשוליים. יותר מזה, אני חושב שיש כאן גם הרבה עניין של מודעות. אנחנו מכירים את זה שבסופו של דבר אותן אוכלוסיות הן בדרך כלל אוכלוסיות שבכלל לא מאמינות שהן אלה שיכולות להיכנס לתוך מערכת ההשכלה הגבוהה והן פוסלות את עצמן מראש. אני חושב שאורנה מהביטוח הלאומי נגעה בזה. ככל הנראה זה לא רק יושב בהבטחת הכנסה אלא ככל הנראה אלה מרכיבים שהם מסתכלים עליהם, צריכה להיות שאיפה לבנות תכניות עוד יותר מורכבות מזאת לכניסה לתוך מערכת ההשכלה הגבוהה בדיוק לאותן אוכלוסיות. אני חושב שצעד ראשון הוא שבן אדם לא ירגיש שמחזירים אותו אחורה כשהוא עושה את זה, אבל הצעד הבא צריך להיות איך אנחנו נותנים להם מערכת תומכת מלאה בשאיפה לשנות את הסטטוס בו הם נמצאים בחיים.

ראיתי שעשיתם איזשהו סקר שהוא מאוד מאוד ארוך, 127 עמודים, על העניין הזה של סטודנטים עניים בהגדרה. זאת אומרת, אם היית עכשיו מסתכל על 300 אלף הסטודנטים שיש לנו לתואר ראשון, כמה מתוכם באחוזים במעמד סוציו אקונומי נמוך.

אם אני זוכר, אני חושב שסביב ה-15 אחוזים, אבל אני לא זוכר בעל פה. שוב, זאת שאלה איך מחשבים את זה. נראה לי אלה היו המספרים אבל אני לא רוצה לומר סתם מספרים.

לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור לנציג האוצר, יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

בקצרה. אני מודה לחברת הכנסת.

תציג את עצמך לפרוטוקול.

אני פרופסור שלמה גרוסמן, נשיא מכללת אשקלון ויושב ראש ור"מ, המכללות המתוקצבות. אנחנו מונים כ-22 מכללות.

ברור שהחוק הזה של הבטחת הכנסה – אנחנו היינו בין היוזמים בשינויו כדי שההחלטה שהתקבלה, שכניסה לאוניברסיטה של סטודנט גורמת לשלילת זכותו להבטחת הכנסה – היא למעשה פוגעת בנגישות. המטרה המרכזית שלנו לאורך כל הדרך היא להגביר את נגישות הסטודנטים, בפריפריה ובכל מקום. ברור שמקורות ההכנסה של הסטודנט באותו רגע שהוא נרשם למכללה או לאוניברסיטה, אם הם נשללים ממנו על ידי אי הבטחת הכנסה, קשה לו מאוד להתמודד עם המערכות.

אני חושב שהתיקון המוצע וכל מה שקשור בכך כדי להגדיל את הנגישות, יביא לכך שהסטודנטים יוכלו ללמוד בניחותא. אצלנו יש את כל הנושא של אימהות חד הוריות ואנחנו מסייעים להן אבל אני חושב שגם החוק הזה יסייע בעדן.

בסיכומו של דבר אני רוצה לברך את כל מי שקשור בשינוי החוק הזה להבטחת הכנסה של הסטודנט. חשוב מאוד שגם אם הוא מתקבל ללימודים, הוא יהיה חד משמעי זכאי לתשלום הזה.

תודה רבה. האוצר, אורי שיינין. תגיד לנו מה אתה חושב, מה אתה מציע, במה אתה מוכן לעזור לנו.

ראשית, אני מברך על הדיון. אני חושב שסוגיית הנגישות להשכלה הגבוהה שפרופסור גרוסמן העלה כאן היא סוגיה שהיא בראש סדר העדיפויות של משרד האוצר ובאה לידי ביטוי כבר בצעדים שעושים בחינוך היסודי, בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. חברת הכנסת מודעת לחלק מהמהלכים, כך שאני לא צריך לפרט אותם כאן. הסוגיה הזאת היא סוגיה מאוד מאוד מהותית וקריטית.

השאלה שאנחנו שואלים ומעלים תמיד על נס היא באיזה כלי להשתמש עבור איזו אוכלוסייה. אני לא רואה כאן את נציג ות"ת ואני מעריך שהוא יוכל לספר יותר ממני על המלגות ועל התקציבים הייעודיים לאוכלוסיות המוחלשות.

גם ארדיטי יכול לספר לנו.

אני רק יכול לספר על החלטה שעברה רק לאחרונה שהקצתה 121 מיליון שקלים ל-4,000 סטודנטים שאמנם הם לא יקבלו את אותו סכום כמו בהבטחת הכנסה אבל אלה סדרי גודל של כ-12-13 אלף שקלים ל-4,000 סטודנטים. זאת אומרת, זאת לא סוגיה שנכנסת לקרן זווית ואף אחד לא עוסק בה. לא, הסוגיה הזאת היא על השולחן והיא בראש סדר העדיפויות ומטפלים בה. השאלה האם כלי שנעשה בו שימוש באופן מאוד מינורי, שהוא כלי של הבטחת הכנסה, הוא הכלי שמתאים לשימוש גם עבור אוכלוסיית הסטודנטים. אנחנו בדעה שבאופן רוחבי הכלי הזה הוא לא מתאים ואני חושב שאנחנו בדעה משותפת. אני לא מכיר גורם בממשלה שחושב אחרת, כולל מה שאמרה גברת אורנה וורקוביצקי הציגה ובזה אנחנו בדעה אחת.

אני כן אומר שמה שהביטוח הלאומי העלה כאן, כן נמצא בדיונים פנימיים. אני חייב להודות שנטיית הלב הראשונית שלנו הייתה חד משמעית לא להיכנס להרפתקה הזאת כי הכלים של הבטחת הכנסה, יש להם מטרה אחת והיא מעוגנת בחקיקה והיא מוסדרת בצורה מאוד מאוד ברורה. כשמישהו רוצה לצאת להשכלה גבוהה, אתה רוצה לעזור לו ואתה רוצה לסייע לו, ואתה רוצה לסייע לו באופן ישיר ובאמצעות מלגות ישירות. זאת הדרך הנכונה שאנחנו רואים.

עם זאת, כמו בכל מערכת צצים ועולים דברים כך שאומרים שאולי צריך לחשוב על כלי יצירתי. יכול להיות שנצטרך לחשוב על איזשהו כלי יצירתי שמאפשר לאנשים שנמצאים באופן ממושך בתוך מערכת הבטחת הכנסה לצאת משם ולהגיע להשכלה. לומר לך שזה בהכרח יהיה דרך הבטחת הכנסה – אני אומר לך את האמת, נטיית הלב שלנו היא לא. האם לתת לאותם סטודנטים שירצו, לאותם אנשים שנמצאים בתוך מערכת הבטחת הכנסה איזה שהם תמריצים כלכליים שיגרמו להם לא לוותר על החלום, לא לוותר על הרצון להתקדם בחיים ולצאת להשכלה הגבוהה. חד משמעית כן. זה על השולחן.

לומר לך שיש לי כרגע את הפתרון? התשובה היא לא. האם אנחנו יושבים על זה גם יחד עם ביטוח לאומי? התשובה היא כן.

אנחנו מכירים כבר לפחות שנה.

ישבנו לפני פסח, אם אני זוכר נכון. מבחינתנו זה מסוג הדברים עם עלות תקציבית שיכולה להיות עשרות בודדות. אני מקווה שאם זה יצליח, אלה לא יהיו עשרות בודדות אלא מאות אנשים שבאמת יכולים לצאת מהבטחת הכנסה ואכן יצאו.

קשה לי להאמין.

בסוף לכולנו יש את אותה מטרה. אנחנו לא רוצים יישארו בהבטחת הכנסה ולא יצאו להשכלה גבוהה.

תודה רבה לחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף שהצטרף אלינו.

אני מעריכה את השולחן העגול הזה. אני מודה שאין כאן הרבה אנשים, לא צפוף כאן ולכן אפשר לעשות שיח אמיתי, אבל אני רוצה לומר משהו. דיברת על פתרון יצירתי, דיברת על כלים, ואני רוצה לומר שלאור העובדה שאפילו בחד הוריות, עליהן דיברנו לפני כמה דקות, הגענו למסקנה שיש 19 כאלה, אני רוצה להציע משהו גם לפרוטוקול וגם לך. כמובן אנחנו לא נסיים כאן אלא נשב בקבוצות קטנות ונעבוד על זה.

השאלה שלי היא אם היית בוחן אפשרות לפיילוט, ואני אתן דוגמה. אני עשיתי עכשיו תכנית לסיוע לצעירים וצעירות חסרי בית יחד עם משרד השיכון ובפיילוט הזה אמרו לי שיש לי נקודה שתיים מיליון שקלים, שזה לא הרבה כסף, אבל לצורך העניין זה סיוע. אני נותנת את זה כדוגמה. זה אלף שקלים לצעיר חסר בית במשך כל חודש, 24 חודשים, וכשעשינו את החישוב, הגענו למסקנה שיש לנו מאתיים כאלה. אם נראה שאלפי חסרי בית בישראל הגיעו, נשב שוב פעם עם האוצר והשיכון ונעשה תכנית.

בגלל שאני מכירה אותך ויודעת שיש לך פתרונות יצירתיים, אני אומרת וגם בגלל שכבר ראינו מה קרה עם החד הוריות. החד הוריות עליהן אורנה מדברת הן מ-2005 כך שאנחנו מדברים על 12 שנים.

המספר הזה הוא נכון להיום.

בחשיבה שלנו, זה צריך להיות סוג של פיילוט. יש לנו הרי בעיה של מיצוי זכויות. יש לנו בעיה של אנשים שמקבלים הבטחת הכנסה ובוא נגיד שלא בראש מעייניהם ללמוד לתואר ראשון. אני מודה שאני מכירה את זה כי אצלי הייתי צריכה לשכנע את החבר'ה שלי למה צריך אוניברסיטה ולמה צריך מכללה. אולי אם היינו עושים את זה כסוג של תקציב מוגדר וסוג של פיילוט, אולי היינו בודקים האם באמת יש לנו נכונות מצד הציבור הישראלי שמקבל הבטחת הכנסה לעשות את זה.

אני אענה בשני חלקים. האוכלוסייה הזאת שלכאורה מונה כמה עשרות, יכול להיות שהיא מונה יותר, לעשות איזשהו צעד בכיוון שלהם, אני חושב שהכיוון שמציעה חברת הכנסת, קרי לעשות איזשהו פיילוט שמגדיר איזשהו איקס כסף לתכנית הזאת לתקופת זמן מוגדרת, אנחנו הולכים ועושים תכנית, זה נראה לי הכיוון. ברור שלבוא ולעשות צעד כאילו אנחנו יודעים מה יקרה מחר בבוקר והצעד הנכון הוא 1, 2, 3, אני לא חושב שכל החכמה נמצאת, בכל אופן לא אצלי, ולכן ברור שהדרך הנכונה היא לעשות את זה במסגרת פיילוט. שוב אני אומר שבסוף צריך לחשוב אם בכלל, ואם עושים, איך לעשות.

אני מנעמ"ת. שתי הערות כאשר הראשונה היא לגבי החד הוריות או הורה יחיד. הנושא של השכלה הגבוהה בקרב ההורה היחיד התחיל רק בשנים האחרונות.

אם אנחנו רואים שאלה 19 נשים בלבד - גם אנחנו וגם עוד ארגונים נלחמנו קשה מאוד בנושא ההשכלה הגבוהה - אולי התנאים הם דרקוניים מדי ואולי צריך לשנות את התנאים. התכניות הן מאוד יפות אבל זה ש-19 נשים בלבד פנו, זה מראה שכנראה אי אפשר לעמוד בתנאים של הביטוח הלאומי ולכן אולי צריך קצת לשנות מהם.

אני לא בן אדם של קריטריונים, אני יודעת כמה הם קשים, אבל דווקא לבוא לאיש או לאישה ולומר, כמה זמן אמרת לפני כן הוא מקבל הבטחת הכנסה?

16 חודשים מתוך עשרים.

זה שנה וחצי. אני פחות שם.

זה לא התנאי היחיד. יש עוד תנאים.

היא צריכה להגיע ללשכת התעסוקה לחתום. אלה תקנות של השר. בתקנות האלה אנחנו נטפל וזה דווקא יכול לעזור למאירה.

מאז החוק חוקק, שר הרווחה היה אמור להתקין תקנות.

נכון מאוד. לכן יש מעין סתירה פנימית כרגע כי אין תקנות. אני יודעת שהיה בג"ץ בשנת 2012, אם אני לא טועה.

הבג"ץ לא קשור לזה.

אז שינו את החוק.

לא.

את החוק שינו בערך ב-2013-2014.

אורנה, מתי השר היה צריך להתקין תקנות לטובת החד הוריות האלה?

למעשה עת נכנס תיקון החקיקה, במקביל, באותו סעיף כתוב שהשר רשאי להתקין תקנות בדבר הקלה במבחן התעסוקה. זאת אומרת, לא פטור מלא ממבחן תעסוקה אלא הקלות.

אם היא לא עובדת, היא חותמת.

אם נותנים לה ללמוד, שייתנו לה ללמוד.

אנחנו רוצים להתקין את התקנה, אם נתקדם.

אנחנו נקדם את זה בכל מקרה. זאת אומרת, אם היית מתעסקת בתקנות, היית מדברת רק על הנוכחות בלשכת התעסוקה וזה שהיא צריכה לחתום כל שבוע או שיש עוד משהו?

אני אעלה את זה כי אני לא יודעת אם אתם יודעים במה מדובר. אני מרבנים למען זכויות אדם. יש לנו מרכז למיצוי זכויות בחדרה.

האישה עליה דיברה היושבת ראש חיה כל החיים עד אותה עת על הבטחת הכנסה ומאז שהיא סיימה את התואר הראשון, עברו כבר תשע שנים, היא לא חזרה לקבל הבטחת הכנסה ולו לרגע אחד.

הכבוד לכם על הליווי שלכם.

הכבוד הוא לא עלי, אבל תודה. אם יש כאן הזדמנות להוציא אנשים ממעגל העוני, צריך לקחת את זה בשתי ידיים ועד הסוף לאפשר את זה. אנחנו רואים שבאמת יש כאן הזדמנות.

הזמן קצר ואני רוצה להתמקד. את עושה דברים מאוד מאוד טובים. חוץ מהעניין הזה של להגיע ללשכת התעסוקה לחתום, האם ראיתם עוד משהו שהיה חסר?

אני יכולה להתייעץ עם הגורמים במרכז למיצוי זכויות עצמו. כלומר, אני יכולה גם להראות לך אחר כך – גם שלחנו לך – את התקנות.

קיבלתי. הן אצלי.

לדעתי מדובר בנושא הזה. אני לא רוצה להגיד סתם אם אין עוד נושא, אבל ממה שאני מכירה, זה הנושא היחידי. אם את רוצה להרחיב, צריך קודם לפתור את הבעיה הזאת כי אחרת היא תהיה תקפה לגבי כל מי שתהיה לה הזדמנות.

אם יש עוד דברים, תשלחו לי. אני כבר אומרת שיש לנו גם פנייה לשר להתקין את התקנות כדי להקל על האנשים וגם כמובן את החוק שתכף נדבר עליו.

לדברי האוצר. אני חושב שהדבר החשוב להגיד בהקשר של מה שאמר נציג האוצר זה שבסופו של דבר אחת הבעיות הכי קשות של האנשים היא לומר שהם מוותרים על כסף. יכול להיות שבעתיד הם יקבלו מלגה, וזה נכון, הגדילו את הסיוע ויש סיוע לא קטן לאנשים אבל עכשיו הם רגילים לקבל סכום כסף וקשה להם לומר שהם מוותרים על הכסף כי יכול להיות שיקבלו כסף אחר. אני חושב שזה יושב הרבה שם במנגנון הזה שמאפשר את זה.

זאת הערה מאוד מאוד נבונה. ראינו את זה עם החד הוריות והקיזוז. נשים אומרות לי שהן מעדיפות לקבל את הבטחת ההכנסה כי את זה בטוח הן יקבלו מאשר אם הן יצאו לעבוד.

יש עוד עניין. יש הטבות נלוות למי שמקבל הבטחת הכנסה.

ברור. לחד הוריות יש את ההטבות בצהרונים ובבתי הספר. נכון. ברגע שאתה לא מקבל הבטחת הכנסה, אתה יוצא מזה. אם מישהו בכלל ירצה לוותר על העניין הזה, זאת כמעט פעילות בלתי אפשרית.

בוקר טוב. הנושא הוא נושא מאוד חשוב. העניין הוא איך האוצר ואיך אנחנו נמצא את הדרך הנכונה ולא רק בעניין של מלגה ועניין של הבטחת הכנסה. חשוב ביותר זה להעסיק את האנשים שרוצים לעבוד. למצוא תעסוקה. כל עוד אנחנו לא מוצאים תעסוקה ונותנים להם תמריץ כמלגה או הבטחת הכנסה, אני בעד אבל לא בהקשר הזה. זאת אומרת, אני מדבר על תעסוקה, לתת תמריץ לתעסוקה ואפילו לתת מלגה או מענק למעסיק. לדעתי זה יותר חשוב מאשר אם נלך לחפש דרכים קצרות ודרכים לא נכונות לתת את המענק. נכון שאף אחד לא יוותר על הכסף, והייתה לנו בעיה וחוקקנו חוק לגבי המזונות. אם יש תעסוקה ואנשים רוצים לעבוד, זה שפנו רק 19 נשים, אני חושב שאין מודעות. כנראה שיש שם משהו פגום.

לכן אנחנו חייבים למצוא את הדרך איך להעסיק את האנשים ואפילו באמצעות מלגות שניתנות למעסיקים.

חבר הכנסת גואטה, אתה רוצה להתייחס?

לא. רק להצטרף לדברי חברי. אין ספק שבכך שיוצרים תעסוקה, זה פותר את הבעיה בצורה אמיתית. גם הרמב"ם כותב שמעלת הצדקה הגדולה ביותר בכל מעלות הצדקה היא שאתה מסדר לבן אדם עבודה ולא נותן לו משהו במתנה. תודה.

יש עוד התייחסויות לפני שאני מסכמת את הדיון?

אני רוצה לסכם. הישיבה הייתה ישיבה קצרה אך מאוד מאוד חשובה. אני כמובן אפנה לשר הרווחה לעשות את מה שהוא התבקש לעשות עוד בחקיקת החוק, להתקין תקנות כדי להקל על אותן חד הוריות שנמצאות וכבר זכו במה שנקרא ללמוד את התואר הראשון ולהשאיר את הבטחת ההכנסה. להתקין תקנות כדי להקל עליהן בהגעה ללשכת התעסוקה.

אנחנו רואים שבטווח הרחוק זה רק מצמצם את השימוש.

נכון. הדבר השני והוא הכי חשוב. אני הגשתי הצעת חוק שלי וישבתי עם הביטוח הלאומי. אנחנו נשב ביחד. כמובן שארדיטי או מי מטעמך מוזמן ללוות, כמובן גם מי שמעוניין מ-ור"ם, כל מי שרוצה. נשב יחד עם האוצר. אורי, אני מבקשת שתבוא לפגישה מוכן. מהכרות אתך, אני מפרגנת לך כאן הרבה בוועדה אבל אל תתרגל. עכשיו לדעתי אתה חייב לי כמה מיליונים. אנחנו נשב ביחד לפני שהחוק יגיע לקריאה טרומית. אנחנו נתאם בין הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, ואני כבר מודה לכם על כך ששיתפתם אותי והעליתם בפני את הנושא הזה.

תודה לך.

אנחנו נשב יחד עם האוצר ונגיע לאיזה שהן הסכמות, אם צריך תכנית של פיילוט, אם צריך לבחון מה שאורי אמר לגבי כלים יצירתיים כדי לשבת ביחד. אני מבטיחה לכם כיושבת ראש השדולה למען הסטודנטים אבל גם בכלל כמישהי שנכנסה ללימודים ובשנה הראשונה לא קיבלתי מלגה ואני אומר לכם למה לא קיבלתי אותה. כשישבתי בראיון לקבלת המלגה, אמר לי אותו אדם מהקרן שאם אני אקבל את המלגה, אני אצטרך לתרום ארבע שעות בשבוע לקהילה. אמרתי לו שאני עובדת בשלוש עבודות. לא קיבלתי את המלגה כי הוא חשב שאין לי זמן לעשות את השעות האלה בקהילה. בשנה שנייה קיבלתי. אם לא הייתי טסה ליפן בסוף שנה ראשונה למכור תכשיטים ברחוב, סביר להניח שלא הייתי מסיימת תואר במשפטים וגם סביר להניח שלא הייתי יושבת כאן. בוא נגיד, אורי, שהמלגות הן טובות אבל לפעמים הסטודנט שלרגע ממצמץ כי הוא באמת צריך לעבוד, נשאר בחוץ. אין מישהו יותר ממני שעבר את זה כי אני מודה שסוף שנה ראשונה סיימתי במינוס של קרוב לשלושים אלף שקלים, עם הרבה רצון בלב והרבה רצון ללמוד ולהיות סטודנטית. בוא נגיד שמספיק שאתה לא עומד בקריטריון ולך עכשיו ותחפש. באמת ברוך השם בשנה השנייה קיבלתי מלגה.

זה כי היית מצטיינת.

לא. גם זה לקח לי זמן. בסוף סיימתי בהצטיינות.

אני מתכוונת לקחת את הנושא באופן אישי ולטפל בו ולקדם אותו. אני בטוחה שבשותפות גם עם הרווחה, הביטוח הלאומי והאוצר אנחנו נצליח לקדם את הנושא הזה.

אני מאוד מודה לכם. אני מברכת את כל מי שנמצא כאן היום ביום הסטודנט. תודה רבה לחברי הכנסת שהגיעו לדיון בוועדה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:57.