הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 243

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ב באייר התשע"ו (30 במאי 2016), שעה 9:30

צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תחילת החוק), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: מאיר כהן – מ"מ היו"ר

שרון גוטמן - יועצת משפטית- שירות המזון, משרד הבריאות

אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ינון יוני - מנהל המחלקה הוטרינרית - שירותי המזון, משרד הבריאות

שירה אנגל - רופאה מרחבית דרום, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אמיר רשף - רכז תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

אליהו ליפשיץ - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התיירות

רותם שמאי - אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה

גליה שגיא - מנהלת איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

רז הילמן - מנהל תחום המזון, איגוד לשכות המסחר

רוני סורקיס - מנהל רישוי עסקים וטרינר ראשי, רשת סופרסל

אבי צרפתי - מנהל המח' הוטרנרית ברחובות, המרכז לשלטון מקומי

אבי שפירא - סמנכ"ל האיגוד, המרכז לשלטון מקומי

יוסי הרשקוביץ - יועץ, התאחדות האולמות וגני אירועים בישראל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

שרון רפאלי

צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תחילת החוק), התשע"ו-2016

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא צו הגנה על בריאות הציבור (מזון).

אנחנו נעשה סבב של דוברים. נתחיל עם משרד הבריאות, בבקשה.

בוקר טוב. אני מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות. הבקשה שלנו היא לקבל, לפי סעיף 191 לחוק שאושר כאן בנובמבר שנה שעברה - -

סעיף 319 שאומר: "השר באישור הוועדה רשאי בצו לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים".

זאת הסיבה שאנחנו נמצאים כאן. במשך שישה חודשים אנחנו עשינו כמה פעילויות כדי להביא את המצב לישים מבחינת החוק. התחלנו בכמה פעולות בו-זמנית תוך כדי הדרכה ושיתוף פעולה גם עם איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים. נעשו מפגשים וימי עיון יחסי מסיביים לתעשייה, ליבואנים, למשווקים ולעמילי מכס כדי להביא לידיעת החוק ולהיכרות עם החוק כדי להבין מהן ההשלכות ומה על התעשייה ועל היבואנים והמשווקים לעשות כהכנה לחוק. במקביל נעשתה פעילות בתחום פיקוח על הייבוא, הרחבת מודולים והתאמת מודולים של מערכת ממוחשבת לחוק החדש. נבנו מודולים שכבר עובדים בטסט, לרבות תהליכי תשלום וכולי. הגענו לשלב שבעוד שבוע-שבועיים המערכת הזאת תעבוד בטסט בקרב כמה יצרנים ויבואנים ועמילי מכס כדי לראות שהמערכת מתפקדת כראוי, ולזהות באגים אפשריים.

בנוסף לכך ובמקביל לאחר פיתוח מודולי השלמה של מערכת ממוחשבת התחלנו לגבש תקנות לייבוא מזון רגיל אשר אמורות לתת את העוגן ואת המסגרת המשפטית לכל הדרישות. טיוטת התקנות האלה כבר בשלבי סיום. הכוונה שלנו במהלך השבוע-שבועיים להפיץ אותה להערות של יבואנים, של יצרנים ולכל הנוגעים לעניין, כמקובל וכפי שאנחנו עושים בדרך כלל. בפרק זמן מסוים עד חודש אנחנו נקבל הערות, ובהתאם לכך להתקדם איתן. יש לקחת בחשבון שהתקנות האלה לא אמורות להגיע לוועדה, אלא די בכך ששר הבריאות יחתום בהתייעצות עם שר הכלכלה.

ההתייעצות כבר התקיימה?

טרם. כרגע אנחנו מגבשים את הטיוטה. אנחנו רוצים לשמוע את המפוקחים, ואחר כך כבר ברור שבמסגרת ההפצה להערות אנחנו נקבל התייחסות גם ממשרדי ממשלה הנוגעים לעניין, ובין היתר גם ממשרד הכלכלה. אחר כך נמצה את התהליך הפרוצדורלי המקובל של התייעצות כשהטיוטה תהיה מספיק מגובשת.

נתיב נוסף שבו עמלנו הוא מיפוי צרכי כוח אדם למערכת של כחמישים משרות שגם בהן ניתן מענה של הצרכים שלנו להשלמת המבנה הארגוני. אחת הדוגמות המובהקות היא שאנחנו כרגע עובדים מול נציבות שירות המדינה לצורך הקמת יחידה משפטית מרכזית ארצית שתהיה בשירות המזון שאמורה לתת מענה לכל עניין העיצומים הכספיים וגם אכיפה, לרבות תביעה ברמה ארצית.

אפיון של הגדרת תפקיד של מפקחים כבר קיימת. אנחנו מגיעים לסיום העבודה לגבי הקצאה של כל לשכה בכל מחוז. במקביל התקדמנו, לפי לוח זמנים שנקבע בחוק, בעניין פיתוח מערכת ממוחשבת שאמורה לתת מענה לפטורים במסגרת פיקוח על מזון מן החי. אני מציע שינון יפרט בכמה מילים מה נעשה עד כה ואיך זה עובד.

בנושא הזה המאמץ העיקרי בעניין של פרק ח' – פיקוח וטרינרי – היה עד 1 במרס, קרי שלושה חודשים מפרסום החוק, להיערך להקמת מערכת ממוחשבת ליישום פטורים בתקופת המעבר ובדיקות משנה. זה היה מאמץ לא קל, אבל עמדנו בו. ב-1 במרס מערך המחשוב הצליח להקים מערכת שתעמוד בזה. היום כבר ארבע חברות בפטורים, זאת אומרת התהליך קיים. יש חבלי לידה, ואנחנו און-ליין בתהליך הזה, זה עובד. ארבע חברות ייכנסו בחודש הבא לתהליך של הפטורים. התהליך הזה נמצא בעבודה ובשיפור מתמיד. אף על פי שהחוק לא פירט ולא דיבר על נושא של מרלו"גים, בתי קירור, אנחנו כבר התחייבנו שנכניס בתי קירור. התחלנו את העבודה הזאת, ואנחנו מתארים לעצמנו שתוך חודש חלק מהמרלו"גים כבר יוכלו להיכנס. אנחנו נעשה סיור במרלו"גים כדי להכניס גם מרלו"גים ולא רק מפעלים לתהליך. התחלנו כבר במיפוי מפעלים ובמיפוי נקודות קצה גם מול הרשויות המקומיות שתידרשנה לפיקוח וטרינרי.

הבנו. אלי, תסכם מה אתם מבקשים.

אנחנו מבקשים ארכה של שישה חודשים.

אתם לא תקבלו ארכה של שישה חודשים.

אנחנו לא נוכל לעמוד בשלושה חודשים.

לא תקבלו ארכה של שישה חודשים.

משרד הכלכלה, בבקשה.

אני ממשרד האוצר. אני מכיר את העבודה שנעשתה בשירות המזון, ואכן כדי להחיל את הרפורמה נדרש סט מאוד גדול של משימות והכנות, והרבה מהם נעשו, אבל אני בהחלט חושב שרשות המזון צריכה הארכה של כמה חודשים כדי שהרפורמה תוכל לצאת לדרך בצורה טובה ונאותה, ושהלקוחות שהם הגורמים העסקיים יידעו מה מצופה מהם, ומה נדרש מהם.

מה אומר שר האוצר?

שר האוצר רצה מלכתחילה לקצר כמה שיותר את התקופה. בדיונים שהיו בזמן חוק ההסדרים ובסיכום עם השר ליצמן הוא הביא לכך שהתקופה תהיה חצי שנה. למיטב ידיעתי, השר ביקש לקצר ככל הניתן את תקופת ההארכה. אני כגורם מקצועי לא יודע להגיד אם הם צריכים ארבעה, חמישה או שישה חודשים. משרד הבריאות הגיע עם בקשה של שישה חודשים.

אז תצא החוצה, תרים טלפון לשר, ותחזור עם תשובה.

מי מעוניין לדבר? בבקשה.

אני מנהל תחום המזון באיגוד לשכות המסחר. היבואנים מחכים הרבה מאוד זמן לרפורמה הזאת, אבל חשוב להם הרבה יותר שהרפורמה תיכנס בצורה חלקה כי בפיקוח על יבוא כל תקלה שתהיה בתהליך, אם הוא ייעשה בצורה חפוזה ולא יספיקו להיערך כמו שצריך, לדעתי, הנזק יהיה רב הרבה יותר מהתועלת לקצר אותו בחודש או חודשיים. לכן אם התחושה של משרד הבריאות היא שמה שנדרש לו זה חצי שנה אז אנחנו תומכים בעמדה הזאת וחושבים שנכון לכבד את הבקשה.

תודה. משרד החקלאות, בבקשה.

אני ממלאת מקום של ד"ר דולב שלא נמצא כאן כרגע. אני מצטערת, הוא לא עדכן אותי בעניינים, אלא רק אמר לי להגיע לכאן.

תקופת המעבר התחילה לפעול כמו שצריך גם מבחינתכם?

אנחנו עובדים עם משרד הבריאות, כך שבכל מה שמשרד הבריאות אמר אנחנו תומכים.

תקופת המעבר בעצם התחילה קודם כמו שאמרו.

תודה. בבקשה.

אני מהתאחדות התעשיינים. אנחנו עדים לתחילתו של החוק שבחלקים מסוימים התחיל להיכנס לתוקף כמו תקופת המעבר, והמאמצים שמשרד הבריאות עושה כדי לאשר כמה שיותר, ולהכניס את המרלו"גים ולנסות להריץ את המערכת כמה שיותר מהר. אנחנו בהחלט מעודדים שיועברו משאבים כדי שאפשר יהיה לקדם את התקנות. בספירה שלנו – ויתקן אותי משרד הבריאות אם אני טועה – הגענו ל-50 עד 70 תקנות שצריך להתקין. אלה תקנות קריטיות שבעקבותיהן יש אחר כך חבות פלילית. יש תקנות שצריכים להתקין כדי שלא יחולו, ואנחנו בהחלט מבינים שצריך לזה זמן. ככל שחשוב לנו שהחוק יתחיל והפיקוח יוסדר, חשוב לנו שכל התקנות ייכתבו ויהיו להם סדר עדיפויות, ויינתן הזמן שהמשרד צריך כדי שזה יעבור בצורה חלקה. אנחנו רוצים לעודד את שיתוף הפעולה בין משרד החקלאות לבין משרד הבריאות וגם ליצור שולחן עגול כדי שארבע השנים האלה ינוצלו ללמידה ולהעברת המקל בצורה חלקה.

תודה. אדוני, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אני מארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות. מבחינתנו התהליך כבר התחיל. אנחנו אחראים לנושא תקופת המעבר, והדבר כבר התבצע במסגרות העירוניות. אני מדבר גם בשם מרכז השלטון המקומי. התהליך עובד חלק גם בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות והחקלאות. כך שבמסגרות שלנו עמדנו בהקצבות הזמן יחד עם משרד הבריאות. לאור החשיבות של הנושא ולאור המורכבות שלו חשוב שהמערכת תצא לפעולה כשהיא בשלה ועשויה כדי לתת מענה לכל הסוגיות המורכבות. הדבר מורכב; לא כפי שהיה נראה לנו כשישבנו פה בוועדה בנובמבר.

תודה.

משהו קצת מטריד אותי היות שאני מכיר את המערכת הזאת. זה מדרון תלול של בקשות והארכות של חודש על חודש וחודשיים על חודשיים ועוד כהנה וכהנה. לצערי הגדול, יש במדינת ישראל חוקים שחוקקו ב-2014 ועד היום כל מיני משרדים מגיעים לכל מיני ועדות ומבקשים דחיות כל פעם בחצי שנה. הסובל העיקרי הוא הציבור בכללותו. חוקקו חוק, יש תיקון; גם אם זה לוקח הרבה מאמץ והרבה עבודה צריך לעמוד בלוח זמנים. אני אישית חושב שצריך לקצוב עוד שלושה חודשים למשרד הבריאות ולא יום אחד יותר. לא חצי שנה. משרד הבריאות יודע לשנס מותניים ולגמור את התקנות. זה א'-ב' של ממשל תקין ושלטון ראוי.

במסגרת החוק הזה אפשרו רק פעם אחת דחייה. אין בחוק הזה אפשרות לבוא בעוד חצי שנה ולבקש. צריך ממש לתקן את החוק בשביל לבקש.

אז?

אז יכול להיות שמהבחינה הזאת יש הגנה, כי גם לנו חשוב שזה לא יידחה עוד הרבה. החוק מאפשר עוד דחייה אחת של שישה חודשים, והם לא יוכלו לבקש שוב בלי לתקן את החוק.

אני מבינה שרק עכשיו מתכוונים להתחיל את תהליך ההתייעצות. נתנו עוד כשבועיים, ואמרו שאז רק הטיוטה תהיה מוכנה, ואז בעצם עוד חודש להערות הציבור – אני מבינה שגם היבואנים ואולי השולחנות העגולים שדיברתם עליהם, ורק אז יתחילו את ההתייעצות עם המשרדים. אז בכל זאת יש מערכת שלא בטוח שהיא - - -

אני חושב שאנחנו צריכים לקצוב שלושה חודשים.

כן, גברתי.

אני רוצה להציע משהו גם בהמשך למה שנעה אמרה. גם כשמתקינים את התקנות אנחנו מבקשים להיות מעורבים בהן, לפי הקו של משרד הבריאות עד היום, שזה יעבור להערות שלנו ושגם לנו יהיה זמן מספיק להגיב. זה חשוב מאוד.

אני רוצה להציע – אני לא יודעת אם יהיה מקובל – אולי לא כל מליאת הוועדה, אבל אולי מישהו מטעם הוועדה יגיע לפגישה אחת לרבעון כדי לראות איפה הדברים עומדים כדי לא להגיע למדרון החלקלק שאני בטוחה שאין זאת כוונת משרד הבריאות.

ברור לכם, שאם היו יושבים פה נציגים של חברה עסקית הם היו גומרים את התקנון בשבוע. אני צודק?

לא בטוח.

לא?

חברה עסקית הייתה לוקחת מיקור חוץ.

אני נציג הלשכה המשפטית במשרד התיירות, ואני עוסק בהתקנת התקנות. זה לוקח זמן. מי שכותב תקנות בשלושה חודשים הוא בסופו של דבר כותב תקנות לא טובות.

עם כל הכבוד שאני רוחש לך, מה הקשר? הייתי שר בממשלת ישראל. ליועצים המשפטיים לקח שלושה חודשים לכתוב כשלחצו אותם, ולקח להם שלוש שנים לא לכתוב כשאף אחד לא דיבר.

יכול להיות. אבל תלוי באלו תקנות מדובר. פה מדובר - -

אדוני, אם היינו חברה עסקית, והיינו נדרשים לכתוב תקנות כולם היו יושבים יום ולילה וכותבים תקנות. בגלל שאנחנו שליחי ציבור, ועובדים מ-8:00 עד 16:00 יכולים לדחות ולדחות. אז ככה זה נראה.

אני רק יכול להעיד על עובדי הציבור – אלה שלא עובדים משמונה עד ארבע, אלא שעות ארוכות.

גם משמונה עד שש. היעילות, אח שלי.

אני לא יודע אם אדוני יודע, אבל אנשים שעובדים בלשכות משפטיות לא עובדים משמונה עד ארבע, אלא עובדים הרבה יותר. הם עובדים גם מעבר לשעות העבודה שמאשרים להם ומשלמים להם ולא כמו במגזר העסקי שמשלמים לעובדים כיאות. אז אני מבקש לא לדבר על עובדי מדינה שעושים ככל שיכולים, והופכים לשק חבטות בוועדות הכנסת.

אדוני, אני לא צריך לקבל ממך אישור על מה שאני רוצה להגיד.

ברור.

אני חבר כנסת, אז אל תגיד לי מה להגיד.

ברור שאני לא אגיד.

היות שהייתי ראש עיר במשך עשר שנים ושר, ואני מכיר את המערכת טוב יותר ממך – ואם ככה אתה מדבר אז אני מכיר אותה טוב יותר ממך – אז אני אומר לך שהמערכת הציבורית זאת מערכת שלוקח לה הרבה יותר זמן מכל מערכת אחרת לעשות דברים. אז מה אם אתה נשאר עד שמונה בערב? האם כל המערכות סביבך היא יעילה? האם כל המערכות הציבוריות הן יעילות? התשובה היא לא. יש כאן חוק ששר האוצר שהוא לא ממפלגתי – אבל בשביל ההגינות – רואה בזה פתח לטפל ביוקר המחיה. חוקקו חוק. בא משרד האוצר ואומר שהוא מבקש מכולם שכדי לטפל באנשים ולהוריד את יוקר המחיה שיעבדו מהר יותר על החוק הזה. מה לא בסדר? למה אם אנחנו מבקשים את זה, ואם אני אומר שאם היינו חברה כלכלית היינו חברה כלכלית היינו עובדים הרבה יותר? ממה אתה נעלב? למה אתה מבקש ממני לא לדבר על אנשי ציבור? כל חיי הייתי איש ציבור. החוכמה הגדולה היא לדעת איפה אנחנו לא בסדר. במקרה הזה לבקש חצי שנה, להערכתי זה לא בסדר. כשאני יושב עם חוקים של משרד הבריאות ושל משרד החינוך שחוקקו ב-2014, ועדיין לא נכתבו תקנות, אז אני יודע על מה אני מדבר. שר החינוך היה צריך לכתוב תקנות על פיקוח על מזון בבתי ספר ב-2014. אנחנו שנתיים אחרי כן, ועדיין אין. אז מה עשו אתמול? חוקקו חוק שזה יעבור למשרד הבריאות. זה לפקח על אוכל למאה שבעים אלף ילדים שאוכלים. אף אחד לא עושה את זה. אני מדבר סרה על היועצים המשפטיים של משרד החינוך? לא. אבל אני אומר שהם לא עשו את עבודתם. מישהו שם התרשל. לכן הילדים שלנו אוכלים תולעים וטינופת ולכלוך. אדוני, לא צריך להיות סניגור איפה שלא צריך, תאמין לי. אני יודע לסנגר על אנשי הציבור יותר טוב ממך. אבל יש פעמים שאנחנו צריכים להסתכל נכוחה על הדברים, ולהגיד, זה לא בסדר. לא כל פעם שיבוא נציג ויבקש חצי שנה. אנחנו מצולקים מהדבר הזה, תאמין לי. צריכים לעמוד בלוח זמנים כמו צבא.

בבקשה, אדוני.

אני משופרסל. הצלחת החוק הזה היא חשובה מאוד. לטעמי, החוק הזה התחיל לא טוב. היו הוראות שעה שלא התחילו בזמן - -

כי?

כי הן לא התחילו בזמן. מעבר לזה אני חולק על מה שנאמר כאן. רוח החוק הייתה להתיר תנועה של מזון במדינת ישראל בדרכים כאלה ואחרות. ההתרה עד עכשיו נעשתה במגבלות שהיו לפני זה – אני מדבר על השעות. כיום במדינת ישראל גם כאלה שהיו להם פטורים לא מסוגלים לנוע בדרכים מעבר לשעות שהיו גם לפני כן, כלומר עד 16:00 אחר הצהריים. היה נכון לתת את הזמן למשרד הבריאות ולגופים שעוסקים בזה לעשות נכון את הדברים כדי שהחוק הזה ייצא לדרך כמו שמי שהגה אותו וחוקק אותו רצה כדי שבעוד חצי שנה נהיה במקום שאנחנו רוצים להיות, ולא נקבע את המצב כפי שהוא היום. המצב היום, כלומר הוראות שעה שהיו צריכות לצאת לדרך, לא מבוצעות כמו שצריך; המשק לא הרוויח מהן שום דבר. צריך להיות פיקוח על הנושא הזה, לתמוך בדבר הזה. כן לתת להם את הזמן לעשות את זה, אבל לעשות את זה כמו שצריך.

תודה.

אני מהתאחדות בעלי אולמות אירועים. ההארכה יכולה להיות טובה, ובתנאי שבדרך בחצי השנה או בזמן שהוועדה תחליט לא יינתנו הנחיות אזוריות מחוזיות במשרד הבריאות כלפי עסקים כשאין אחידות. הדבר קורה היום.

כלומר? תסביר את עצמך.

אם אני אקח את זה למשל לרפורמה בחוק רישוי עסקים, אז עד שלא יצאו מפרטים אחידים – ולא יצאו עדיין מעבר לאחד עשר מפרטים אחידים – הדרישות של כל נפה במשרד הבריאות מבעלי העסקים יכולות להיות שונות. כשיוצא מפרט אחיד, כשייצאו התקנות, הן תהיינה אחידות לכל הארץ. זאת אומרת שופרסל או בית עסק אחר בחיפה יקבל אותם תנאים, ויעבוד לפי אותן תקנות כמו בעל עסק באילת או בבאר-שבע. זאת אומרת תהיה אחידות. זאת גם הייתה המטרה – וזאת ההקבלה לחוק רישוי העסקים –שתהיה אחידות בכל הארץ. זאת אומרת אם אני בעל עסק במקום מסוים אני אקבל אותם תנאים לאותו סוג עסק ולאותו פיקוח כמו בחיפה. לא תהיינה כפילויות ולא תהיינה מספר דרישות שונות לגבי אותו סוג של עסק.

לגבי ההארכה – אני עבדתי למעלה מעשרים שנה ברשות מקומית בנושא של רישוי עסקים, תברואה, איכות סביבה, ומפרטים אחידים, על-פי הרפורמה שחלק נוגעים גם לנושא משרד הבריאות ולחוק המזון, לא נכתבו בזמן שהוקצב על-ידי החוק כשהחוק נדחה שוב ושוב. בהיותך בזמנו ראש עיר אתה מודע לחוק רישוי עסקים. הגענו למצב שלפי החוק משרדי הממשלה השונים יצטרכו להגיש מדי שלושה חודשים כמה מפרטים. כי זה הולך ונמשך כמו מסטיק, ובשטח אף אחד מבעלי העסקים לא רק שלא נהנה מרפורמה שאמורה לקדם ולהוריד את מה שצריך, אלא רק הולך וממשיך.

מה אנחנו מצפים?

אני רוצה לשאול שאלה. אתה מדבר על שינוי מהמצב שקדם לחקיקת החוק? אין כרגע שינוי מהמצב שקדם לחקיקת החוק כל עוד אין תקנות.

אין שינוי, אבל בשטח ניתנות הנחיות, וכל מפקח של משרד הבריאות עושה כי אין לו ספר התורה שאמור להיות לו.

אז כשיהיו תקנות או הסדר או רישיון למטבח מוסדי, אם ידרשו את הדרישה הזאת, אז הכול יהיה מסודר וקבוע. בשביל זה צריך תקנות.

צריך את התקנות. מה שאני אומר זה שבתקופת המעבר הזאת שכל לשכות משרד הבריאות יונחו לעבוד לפי אחידות ולא בלי אחידות.

אני מבינה שהבקשה שלך היא יותר ממשרד הבריאות כי הוועדה לא יכולה להנחות את משרד הבריאות בצורה כזאת או אחרת.

הוועדה תיתן או לא תיתן את הארכה.

אני מעוניינת לשאול עוד כמה שאלות.

בבקשה, רצוי.

אני רוצה לדעת אם ינון יוני יודע אם הכשרת המפקחים כבר התחילה. כבר נערכים מבחינת כוח האדם? הוא אמר שהמאפיינים כבר הוגדרו, אבל השאלה אם גם הכשרת המפקחים.

את מדברת באופן כללי? לא רק על המפקחים הווטרינריים.

נכון.

השלב הראשון – אפיון הגדרות התפקיד שכבר נעשה, וגיוס ראשוני כבר צריך להתחיל. זאת אומרת התהליך כבר החל כדי לגייס כוח אדם, את המפקחים הגנריים.

האם אתה גם יודע על התקנות שנוגעות לארגוני חלוקת מזון? ראיתי שזה כבר הוזכר במכתבו של השר. האם זה כבר בטיפול או זה רק משהו שצריך להיערך אליו.

על השלב הראשון אני מתאר לעצמי שאלי דיבר, אבל נלקח פה גם עניין של סדרי עדיפויות. נושא של רפורמת הקורנפלקס בתקנות לייבוא הן הראשונות בקנה. נעשָה סוג של סדרי עדיפויות לדעת מה קודם למה.

דבר אחרון: התקנות שנוגעות לבשר מעובד גם נכנסות עכשיו לפעולה?

ודאי. התקנות האלה תהיינה במקביל, כלומר בצוותים אחרים. כפי שאמרתי, בעניין הפיקוח הווטרינרי, יש לנו כמה מטלות וסדרי עדיפויות. דרך אגב, בנושא של בשר מעובד גם ללא תקנה הסעיף שקשור לבשר מעובד או מופשר אמור להיכנס לתוקף עם כניסת החוק. אין פה צורך לחכות לתקנות כדי ליישם אותו.

אבל תקנות הסימון הן לכאורה חובה, והן כן דורשות אישור ועדה.

בוודאי. יש תקנות שטיוטה שלהן כבר קיימת. כבר התחלנו עבודה על התקנות האלה במקביל. ההערכה היא שבלי תלות ליתר התקנות הן תקודמנה במקביל. ההערכה שבטווח של חצי שנה הן תסתיימנה.

כלומר הן יובאו לוועדה.

בוודאי.

תוך חצי שנה.

כן.

החלטת הוועדה היא לאפשר הארכה עד ארבעה חודשים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההצעה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה התקבלה.

הצעת ההחלטה התקבלה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.