הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 201

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ח' בסיון התשע"ו (14 ביוני 2016), שעה 9:00

הצעת חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

טלב אבו עראר

זאב בנימין בגין

יהודה גליק

מיקי לוי

דן שני - ראש מדור דין משמעתי, המשרד לבטחון פנים

בן ציון - רת"ח חקיקה בשב"ס, המשרד לבטחון פנים

שחר פרנקל - ע' יועמ"ש משטרה, המשרד לבטחון פנים

בנימין פולצ'ק - משנה ליועמ"ש שב"ס, המשרד לבטחון פנים

דלית וילנסקי - ראש צוות הליכים משמעתיים, המשרד לבטחון פנים

יפעת גרינפלד - ע' יועמ"ש משטרה, המשרד לבטחון פנים

רחל אדלסבר - נשיאת ביד"מ, המשרד לבטחון פנים

חיים אמיגה - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים

גבריאלה פיסמן - ממונה, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

אורית סוליציאנו - מנכ"לית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

ליאת קליין - היועצת המשפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

אריאלה מטר

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

עידו בן יצחק, רועי שליין

לאה קריכלי

לאה קיקיון

הצעת חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015, מ/957

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום - הצעת חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015, מ/957. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

תנו לנו רקע לגבי הנושא הזה.

בעצם, הצעת החוק עושה שני תיקונים מקבילים, כמעט זהים, גם לגבי הדין המשמעתי שחל על שוטרים במשטרת ישראל, וגם לגבי הדין המשמעתי שחל על סוהרים בשירות בתי הסוהר. אנחנו דנו לפני כמה חודשים בתקנות, שהסדירו את ההסדרים היותר פרטניים של ההליכים. החוקים מסדירים את כל המסגרת הנורמטיבית של הדין המשמעתי בגופים האלה. יש פה שורה די ארוכה של תיקונים. אני מציע שנתחיל לקרוא וכל תיקון נסביר. הם נבדלים אחד מהשני, ויש גם משהו שמאפיין את כולם ביחד.

"תיקון חוק המשטרה 1. בחוק המשטרה, התשס"ו–2006‏–

(1) בסעיף 3, בהגדרה "תובע", המילים "בבית דין למשמעת" – יימחקו;"

מה המשמעות?

כיוון שבמסגרת החוק אנחנו רוצים לתת אפשרות לערער גם על בית הדין לערעורים בפני בית משפט מחוזי, בנסיבות מיוחדות, אם אדם מרגיש שנעשה לו עיוות דין, אז אנחנו רוצים להסמיך את אותם תובעים שמופיעים בפני בית הדין למשמעת או ערעורים – להופיע גם בבית המשפט המחוזי, שזו ערכאת הערעור.

למה? היום הוא לא יוכל לערער?

היום זה היה נגמר בערכאה של בית הדין לערעורים, או בג"ץ.

אני חושב שזה החידוש העיקרי בהצעת החוק הזו.

אני ממשיך בקריאה:

"(2) בסעיף 27 –

(א) האמור בו יסומן "(א)" ובו, אחרי "בבית הדין לערעורים" יבוא "או בבית המשפט המחוזי";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי למנות מתמחה בששת החודשים האחרונים לתקופת התמחותו, שהוא קצין משטרה שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל לשמש תובע בבית הדין למשמעת, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית הדין או שבית הדין הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.";

מכיוון שיש מצוקה של תובעים, לעתים במשטרה, בגלל היקף התיקים, הם מבקשים לאפשר למתמחים להופיע כתובעים בפני בית הדין למשמעת, בלבד, בערכאה הראשונה.

מה זאת אומרת? אני מבין שמדובר בשוטרים שמעמידים אותם לדין משמעתי. אז הם מקבלים ייצוג מהמשטרה?

לא הסנגוריה, התובע המשטרתי. מי שמייצג את המשטרה. הסנגור יהיה מתמחה.

אני ממשיך בקריאה:

"(3) בסעיף 32(ב), במקום "שוטר שדרגתו מפקח ומעלה" יבוא "קצין";

כאן אנחנו בעצם רוצים לקבוע שכל מי שהוא קצין, הדן היחיד שלו - - - זה בסעיף 32 – שקובע את הדרגה של הדן היחיד, את מי מביאים בפניו כדי שידון אותו. קבענו שזה חייב להיות ב-2 דרגות מעל דרגת הנאשם וביקשנו שככל שמדובר בנאשם שהוא קצין, קצין זוטר או קצין כלשהו, אז הדין היחיד שלו יהיה קצין בכיר, כדי ליצור את ההיררכיה.

והיום? איך זה עובד היום?

היום זה מוגבל לדרגתו, מפקח ומעלה.

זאת אומרת – אתם רוצים להוריד, דווקא.

אני ממשיך בקריאה:

"(4) בסעיף 40, במקום "פסק סופי" יבוא "פסק חלוט כמשמעותו בסעיף 40א"; "

בסעיף 40 אנחנו פשוט מחליפים את המונח "פסק סופי" פסק חלוט", שזה מונח ברור יותר.

"(5) אחרי סעיף 40 יבוא:

"פסק חלוט 40א. פסק חלוט הוא אחד מאלה:

(1) פסק שלא ניתן להגיש עליו ערר כאמור בסעיף 40;

(2) (2) פסק שהס

(2) פסק שהסתיימה התקופה להגשת ערר עליו ולא הוגש ערר;
(3) פסק שניתן בערר.";"בסעיף (6) אני מקריא מה שיש כרגע, הם ביקשו להוסיף עוד תיקון:

"(6) בסעיף 44 –

(א) בסעיף קטן (ב), במקום "לפי פרטים 8 או 19(א) לתוספת הראשונה" יבוא "לפי פרטים 8, 19(א) או 27 לתוספת הראשונה";

(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) ראה נשיא בית הדין למשמעת כי יש מקום למנות נציג ציבור בעבירות משמעת נוספות, שאינן מנויות בסעיף קטן (ב), ושנעברו כלפי אדם שאינו שוטר, הרכב מותב בית הדין יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).";

הסעיף הזה מאפשר להוסיף נציג שהוא אזרח לבית הדין בעבירות מסוימות, עבירות שיש היום – כלפי אזרחים, של חיפוש, עיכוב או מעצר, כניסה לרשות היחיד שלא כדין או שלא בתום לב, ועבירה של שימוש בכוח כלפי אדם, ומה שמבוקש להוסיף פה זה את פרט 27 שזו עבירה של הטרדה מינית. ובעבירות אלה ניתן יהיה להוסיף נציג אזרחי במקום אחד השוטרים.

סעיף 44 קובע להוסיף נציג ציבור או אזרח במקרים של עבירות מסוימות של שימוש בכוח, למשל, שנעברה כלפי אזרח. רצו שהמותב יהיה בו גם נציג אזרח ולא תהיה איזושהי מערכת סגורה בתוך המשטרה. מה שביקשו כרגע להוסיף זה גם עבירה של הטרדה מינית אם היא התבצעה כלפי האזרח. במקרה זה, גם, אחד מיושבי המותב יהיה אזרח.

כשאתה אומר אזרח – זה תמיד לפי 9(2) נציג ציבור לפי רשימת נציגי ציבור הכשירים להתמנות להיות שופטי בית משפט מחוזי. לא סתם אזרח.

שלום.

פה כתוב מחוזי.

אנחנו בסעיף 6.

כנראה שם ערכאת הערעור היא יותר גבוהה.

רק הערה אחת לסעיף הקודם שעברנו עליו, ב-40(א) כתוב "ערר" במקום "ערעור" – צריך לתקן.

איפה ב-6(ב) יש סיוג לגבי האזרח הנוסף של המותב?

לא יכול להיות ערר. זה על דן יחיד?

כן.

סליחה, טעות שלי.

שאלתי איפה ב-6 יש סיוג לגבי מהותו, כישוריו של האזרח הנוסף במותב? אני רואה את זה ב-9 ולא רואה את זה ב-6.

הסעיף מתקן את סעיף 44 הקיים בחוק, שם זה מופיע.

אז רק פה התיקונים, בסדר.

אני רק רוצה להעיר שזה הרכב קבוע, זה לא לשיקול דעת. חובה שיהיה אזרח.

חובה שיהיה אזרח אחד, אבל אנחנו מוסיפים פה גם סעיף של שיקול דעת שמאפשר לנשיא בית הדין למשמעת - - -

התיקון שרצינו בסעיף 43 – כתוב: "המפקח הכללי ימנה נשיא בית הדין למשמעת שהוא עורך דין או קצין משטרה בכיר". אין לנו בעיה עם המהות, פשוט, סעיף 7 לפקודת המשטרה קובע שכל קצין משטרה בכיר מסמיך השר. לכן יש פה כשל בסעיף וצריך לנסח אותו באופן שונה, כך שיהיה כתוב: "כנשיא בית הדין למשמעת יתמנה מי שהוא עורך דין או קצין משטרה בכיר".

ב-44, באותו סעיף של מינוי מותב בית הדין, לבקשת המשטרה ושב"ס, היות ויש מצבים שהם רוצים שכל המותב עצמו יהיה חיצוני, כמו למשל כשמדובר בנאשם שהוא בקצין משטרה שהוא בכיר מאוד, שצריך לגייס עכשיו בית דין למשמעת שכמובן הולם את הדרגה שלו, או למשל במצוקה אחרת, של לגייס עכשיו קצין משטרה בכיר שהוא עורך דין, מתוך הארגון. אז מבקשים בנסיבות מיוחדות לאפשר לנשיא בית הדין למנות למותב בית הדין קציני משטרה בכירים בדימוס שהם עורכי דין, או שופטים בדימוס מתוך רשימה שקבע המפכ"ל, שכמובן – אותם כללים יחולו עליהם.

אני ממשיך בקריאה:

"(7) בסעיף 45, במקום "על אף הוראות סעיף 44" יבוא "על אף הוראות סעיף 44(א) ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 44(ב) ו-(ג)";

מה המשמעות?

היום יש סמכות לנשיא בית הדין למשמעת לקבוע שלא יהיה מותב של בית הדין למשמעת, היום יש סמכות לנשיא בית הדין למשמעת לקבוע שלא יהיה מותב של בית הדין למשמעת אלא שהדיון יהיה בשופט אחד. מכיוון שאנחנו מדברים על אותם מצבים שחייבים שיהיה נציג ציבור כחלק מאותו מותב, אנחנו רוצים להחריג את אותם מקרים מהאפשרות של נשיא בית הדין לקבוע שזה יהיה שופט אחד. זאת אומרת, שאם יש עבירה של הטרדה מינית שנעשתה כלפי אזרח, אז כמובן שזה לא יהיה בשופט אחד, אלא יהיה במותב, כי חייבים שיהיה נציג ציבור בתוך המותב.

"(8 ) בסעיף 55, במקום "שהוא קצין" יבוא: "שהוא עורך דין וקצין";

גם כאן אנחנו רוצים לשנות את הנוסח: כנשיא בית הדין לערעורים יתמנה מי שהוא קצין משטרה בכיר...." וכו'. הרעיון הוא כאן – היום, החוק יוצר מצב פחות סביר, שנשיא בית הדין לערעורים לא חייב להיות עורך דין, בעוד שנשיא בית הדין למשמעת חייב להיות עורך דין. אנחנו מבקשים שנשיא בית הדין לערעורים, שכמובן זו ערכאה גבוהה יותר, יהיה עורך דין גם הוא.

הגדרה של "עורך דין" – זה עורך דין פעיל? לשעבר? שפעם עבר בחינות הסמכה של הלשכה?

שרשום בלשכת עורכי הדין.

שרשום בלשכת עורכי הדין כעורך דין פעיל. לא מישהו שלמד משפטים באוניברסיטה לפני 15 שנה.

לא, זה לא עורך דין.

האם הוא יהיה רשום בלשכת עורכי הדין - - - אבל הוא עושה כל מיני השלמות. אין לנו על זה שליטה.

55 –הערתי. אמרתי שאנחנו רוצים שיהיה כתוב: "כנשיא בית הדין לערעורים יתמנה קצין משטרה בכיר שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל". לא להתחיל עם המשפט "השר ימנה", כי זה מיותר.

ביקשתם אותו בדימוס.

אמרנו. את אותו הסדר שקבענו לגבי נשיא בית הדין לערעורים ביקשנו גם כאן, שאומר שעל אף האמור בסעיף (א), רשאי השר בנסיבות מיוחדות ולבקשת המפקח הכללי למנות כנשיא בית הדין לערעורים קצין משטרה בדימוס, שהוא עורך דין, או שופט בדימוס". הרעיון הוא שנשיא בית הדין לערעורים בשונה מנשיא בית הדין למשמעת, זה איזשהו תפקיד נוסף, מה שנקרא, כי כמות הערעורים כמובן קטנה מכמות התיקים שמטופלים בערכאה קמא. לפעמים יש מצוקה למשטרה למצוא מישהו ולצבוע אותו לתפקיד הזה, או תיק בעל רגישות מיוחדת. לכן מבקשים בנסיבות מיוחדות לאפשר לשר למנות כנשיא בית הדין לערעורים שופט בדימוס או קצין משטרה בכיר בדימוס, שהוא עורך דין.

אוקיי, נתקדם.

" (9) בסעיף 56, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מותב בית הדין לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת בעניין עבירת משמעת של שוטר לפי פרטים 8, 19(א) או 27 לתוספת הראשונה, שנעברה כלפי אדם שאינו שוטר, או בעניין עבירת משמעת אחרת של שוטר שנעברה כלפי מי שאינו שוטר, שנדונה לפי סעיף 44(ג), יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין לערעורים, כמפורט להלן:

(1) שני קציני משטרה בכירים, מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף קטן (2), מהם אחד לפחות עורך דין;

(2) נציג ציבור, מתוך רשימת נציגי ציבור הכשירים להתמנות שופטי בית משפט מחוזי, שקבע השר בהסכמת שר המשפטים.";"

מה שקורה היום הוא מצב שהוא פחות סביר. אמרנו שיש מקרים שבהם בבית הדין למשמעת מופיע נציג ציבור, כשהעבירה התבצעה כלפי אזרח, ולא היתה הלימה לגבי בית הדין לערעורים, כי אם לאחר מכן מוגש ערעור והתיק מגיע לבית דין לערעורים, זה רק סביר שגם שם אין נציג ציבור. אז את אותו הסדר שקיים לגבי בית דין למשמעת ביקשנו להעתיק לבית הדין לערעורים, וגם כאן, במותב ביקשנו לקבוע את אותו הסדר שקיים בבית הדין למשמעת, שנשיא בית הדין לערעורים יוכל במקרים מסוימים למנות קצין משטרה בכיר בדימוס או שופט בדימוס מתוך רשימת שופטים, כחלק ממותב בית הדין לערעורים.

"(10) סעיף 63 – בטל;

(11) אחרי סעיף 63 יבוא:

"ערעור לבית המשפט המחוזי 63א. (א) פסק דין של בית דין לערעורים, ניתן לערעור לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין לערעורים (בסימן זה – בית המשפט המחוזי) כדן יחיד, אם התקבלה רשות לכך בפסק הדין, או מאת נשיא בית המשפט המחוזי או מאת משנהו.

(ב) לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש.

(ג) התקופה להגשת בקשת רשות לערער היא שלושים ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, והתקופה להגשת הערעור היא שלושים ימים מיום מתן הרשות לערער.

(ד) על הליך לפי סעיף זה יחולו סדרי הדין החלים על ערעורים פליליים בבית המשפט המחוזי וזאת למעט סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏ , ובשינויים המחויבים."

מה יש שם, ב-12?

זה הסמכה של תובעים על ידי היועץ המשפטי. כיוון שכאן מדובר בתובע משטרתי שמוסמך על ידי המפכ"ל ממילא זה מיותר.

אני ממשיך בקריאה:

"(ה) מי שנתן רשות לערער רשאי אגב כך להורות על דחיית ביצוע גזר הדין; הוגשה בקשה למתן רשות לערער והרשות טרם ניתנה, רשאי נשיא בית המשפט המחוזי להורות כאמור.

(ו) על אף האמור בכל דין, תובע כאמור בסעיף 27, המופיע לפני בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה, ילבש מדי משטרה וגלימה שחורה."

הסעיף הזה, כמו שאמרנו בתחילת הדברים, נועד לחדש ובמקרים ייחודיים לקבוע אפשרות ערכאת ערעור נוספת על בית הדין לערעורים. בעצם, מקרים מיוחדים, מוציאים את זה מחוץ למשטרה לבית משפט מחוזי. זה מעוגן בהסדרים דומים בחוק השיפוט הצבאי או בחוק שירות המדינה – משמעת, כשבחוק השיפוט הצבאי מפנים לבית המשפט העליון. כאן לא היה צורך כי זה לא הליך פלילי כמו בבית משפט צבאי, וזה בעצם הרעיון של הסעיף הזה.

אני ממשיך בקריאה:

" פסק דין חלוט 110נו2. (א) פסק דין חלוט הוא פסק דין שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור, ואם הוגש הערעור – פסק הדין שניתן בערעור.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), פסק דין של בית הדין לערעורים לא יהיה חלוט אלא באחת מאלה:

(1) בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער – אם לא הוגשה בקשה כזו;

(2) הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה – ביום שבו נדחתה;

(3) ניתנה רשות לערער – בתום התקופה להגשת ערעור אם הערעור לא הוגש.

(ג) כל עוד פסק הדין של בית הדין לערעורים אינו חלוט, רשאי נשיא בית הדין לערעורים להורות על דחיית ביצוע גזר הדין.";

זה המשך של ההסדר הקודם שקובע שפסק דין חלוט זה רק פסק שאו שעברה לגביו תקופת הגשת ערעור גם בפני בית המשפט המחוזי.

ממשיך בקריאה: "(12) בסעיף 64 -

(א) בכותרת השוליים, במקום "מחבוש" יבוא "עונש";

(ב) בסעיף קטן (א), אחרי "מחבוש" יבוא "קנס, הורדה בדרגה או ריתוק" ואחרי "יהיה על תנאי" יבוא "(בסימן זה – עונש על תנאי;

(ג) בסעיף קטן (ב) המילה "מחבוש" - תימחק;

(ד) בסעיף קטן (ה), במקום "למחבוש על תנאי" יבוא "לעונש על תנאי" ובמקום "המחבוש על תנאי" יבוא "העונש על תנאי";

(ה) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ז) הוטל על נאשם ריתוק בפועל בשל עבירת משמעת נוספת, והופעל נגדו עונש הריתוק על תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 66, את שתי תקופות הריתוק בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין או הדן יחיד שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות; ואולם תקופת הריתוק הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים".

אני לא בקיא, אבל זה נראה לי מוזר, העונש. מה המשמעות של ריתוק? באיזה סמכות? מה, האיש בתחנת משטרה? האם אפשר להסביר לי באופן מוחשי מה המשמעות של ריתוק? אני מכיר אותו מהצבא, אבל הצבא איננו משטרה או יותר נכון – המשטרה איננה צבא.

הרעיון הוא אותו הדבר, למעשה: שקצין שיפוט יכול לקבוע ששוטר שהורשע בדן יחיד, לא ייצא הביתה, לצורך העניין. זאת אומרת, לא ייצא בסיום המשמרת שלו הביתה. הוא מרותק לבסיס, לתחנת המשטרה.

אל תשכח שיש גם חיילים סדירים במשטרת ישראל.

אני פשוט מתקשה לראות את זה – אדם בן 38, 43, דן יחיד פסק אז הוא לא יכול לצאת הביתה – ממה, מתחנת משטרה? תחנת משטרה בחדרה, ואשתו מביאה לו פלאפל לתחנה? קשה לי להבין את זה על פי המושגים שלי, אבל אולי הם לא מעודכנים.

אתה צודק. העונש הזה בדרך כלל ניתן לחיילי מג"ב בשירות סדיר. הם נמצאים בבסיסים ואז הריתוק משמעו כמו בצבא.

אז אני לא מבין, אם כך – אז אנא לסייג. אם ברור שזה לא מוטל - - -

זה לא ברור, אבל זה בדרך כלל מה שקורה.

אם זה בדרך כלל מה שקורה, ואתם, כמוני, מתקשים, אולי – ככה אני מבין, להעלות על הדעת שאדם מבוגר בעל משפחה הוא שם, ולא נותנים לו לצאת מהתחנה למשך לא ברור – 21 יום, 17 ימים - - -

יש גם שוטרים צעירים – בני 21.

הרי מדובר פה במערכת שהיא מערכת מקבילה לצבא. יש לה משמעת ששונה מארגונים אזרחיים. גם בצבא דן יחיד יכול לרתק את רס"ר הבסיס, לדוגמה, בגיל 50 ולהגיד לו – אתה שבועיים לא יוצא מהבסיס. אלה הכללים במערכות האלה. דרך אגב, יש לכם גם אפשרות לתת מאסר?

כן. מחבוש.

יש להם סנקציות של מחבוש. אז מי יביא לו פלאפל - - -

מה ההבדל בין רס"ר בבסיס לרס"ר שיושב בניידת? מה ההבדל?

מפני שיש הבדל, על פי הבנתי המסוימת, בין צבא למשטרה ואנחנו צריכים לשמור על ההבדל הזה. אני מציע לשמור על ההבדל הזה. משטרה איננה צבא. אני אומר את זה לטובה, לא לרעה. המשטרה עומדת בין השירותים האזרחיים לבין הצבא. אבל היות ששמענו את ההערה שבדרך כלל מדובר בחיילים סדירים במסגרת משמר הגבול אני מציע לסייג. יהיה יותר נקי, לדעתי, יותר נכון, למה לנו לחשוב להיות מכוסים לגמרי, כמו שלפעמים המנגנון רוצה, בפני איזה מקרה קיצוני. אז אתה יכול לדון אותו למחבוש של יומיים.

הסעיף עצמו לא מחדש עונש ריתוק. עונש ריתוק כבר קיים היום בחוק. כל מה שהסעיף עושה, הוא דן במקרים שניתן עונש ריתוק על תנאי ותוך כדי הגיע עונש ריתוק אחר. מה קורה עם עונשי ריתוק חופפים או אחד על השני?

באותה הזדמנות שדנים אני מבקש להביע את דעתי. אם מישהו ייזום תיקון או שיבוא פעם תיקון יותר רציני, אני מציע לחשוב על זה ברצינות, כי אני רואה בזה משהו שהוא מאוד מרחיק לכת, ובסוף, אם אתם רוצים את הסעיף בכל זאת, אם אתם אומרים שיכול להיות שיהיה גם שוטר בעל משפחה, ובאים הילדים מעבר לחלון ומביאים לו אוכל וכלי גילוח. נראה לי ממש מרחיק לכת, חברים.

אני רוצה להתקדם.

אני מבין אותך, אבל - - - קראתי, הרי, קצת עשיתי שיעורי הבית, ותמהתי. לא הצלחתי ליישב את הסתירה הזו בצמצום של מחשבותיי. קחו את זה בחשבון, ואנא, אדוני היושב ראש. משטרה איננה צבא. המשטרה היא ארגון מעין צבאי. יש מדים ומצדיעים, אבל הוא מעין צבאי, פארא-מיליטארי. היא לא צבאי. אנחנו צריכים להקפיד גם על ההבדלים האלה.

אני רק אעיר את ההערה שלי להערה שלך. משטרה היא לא צבא, אנחנו יודעים, בגלל זה אנחנו קוראים לה משטרה, אבל כללי המשחק בתוך המשטרה זה סוג של משמעת שיש לך אותה גם בצבא. זו לא הפקרות. לכן יש לך שם מערכת כללים וקודים שמוכרת מראש לאנשים שבאים להתגייס לארגון הזה. יש מאסר. אלה הכללים במשטרה מאז ומתמיד ואני חושב שזה צריך להיות ככה. אתה מחליט אם אתה רוצה להתגייס לארגון הזה, כן או לא. גם לצבא. אני טוען שגם אנשי קבע בצבא – רס"ר בגיל 40, שהוא רס"ר בסיס, אותה שאלה עולה. האם הילדים צריכים לבוא ולהגיד לו: אבא, הבאנו לך פלאפל? הרי הוא עושה תפקיד כמעט אזרחי. לכן אני לא נכנס לזה כרגע, ובוא נתקדם.

אדוני, התשובה איננה מושלמת מפני שאדם שמתגייס מכיר את הכללים, מניח שזה לא יקרה לו. הוא מסתכל, כמו שאני חותם בבנק כשאני לוקח משכנתא על האותיות הקטנות. אני בודק כל דבר? הוא מניח שזה לא יקרה לו.

- - -

הבנו, בואו נתקדם.

אני אשתדל לצמצם בהערות.

" (ח) הוטלה על נאשם הורדת דרגה בפועל בשל עבירת משמעת נוספת, והופעל נגדו עונש הורדת דרגה על תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 66 את שתי תקופות הורדת הדרגה בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין או הדן יחיד שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות;"

מה המצב היום?

הסעיף הזה בעצם מסדיר אפשרות של להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי. עד היום זה היה קבוע רק למחבוש. לא היתה אפשרות להורות שחלק מהעונש שקשור להורדה בדרגה, או חלק מהעונש שקשור לקנס, לצורך העניין, יהיה על תנאי. לכן דווקא הסעיף הזה מטיב, בהמשך לדברים של חבר הכנסת בגין.

לא מחפש להטיב או לא. בקונספציה, אתה יודע. בתפיסת העולם.

אני קורא נוסח שקצת שונה ממה שכתוב כאן:

"(ט) הוטל על הנאשם קנס בפועל בשל עבירת משמעת נוספת והופעל נגדו עונש של קנס על תנאי, יישא את שני עונשי הקנס במצטבר, ואולם, גובה הקנס המצטבר לא יעלה על כפל גובה הקנס המרבי שרשאי בית הדין או הדן היחיד להטיל".

זאת אומרת, אם הופעל לגביו עונש קנס על תנאי ותוך כדי הוא קיבל קנס אחר, אז איך אני מחייב אותו בשני קנסות? אז הרעיון היה שבכל מקרה הכפל קנס הזה לא יהיה גבוה מכפל הקנס המצטבר, איך אמרנו? שלא יהיה גבוה מהקנס המרבי?

כן.

האמת היא שאני תוהה עכשיו אם אפשר - - -

מה זה המירבי, אתה מתכוון מכפל הקנס המירבי? הכוונה פה שאם יש לו 100 שקל ואחר כך נתנו לו 200 שקל, אז מה? לא הצלחתי להבין.

כפל גובה הקנס הנמוך – זה יותר הגיוני.

כפל מגובה הקנס הנמוך? זאת אומרת, אתה אומר לו שזה לא יכול להיות שהקנס השני יהיה יותר גבוה מהקנס הראשון.

אם הוא קיבל קנס של 50 וקנס של 100. עכשיו, לצורך העניין הוא צריך לשלם את המצטבר, ואז אני אומר שבכל מקרה זה לא יעלה על 50 כפול - - -

למה? מה המוטיבציה פה? לא הבנתי אפילו את הרעיון. הרי בסופו של דבר, בן אדם שבא לדון אותך, או אותי – יש לו את התיק לפניו, הוא רואה מה קורה.

הרעיון הוא לא להשית קנס שחורג מפרופורציה. הרי גובה הקנס שאפשר להשית על הנאשם הוא מוגבל, לפי חוק המשטרה.

מה ההגבלה שלו?

זה 21 ימי שכר. פחות משכר של חודש.

21 ימי שכר זה הקנס המירבי? לעבירה אחת?

כן.

אז מה ההצעה שלכם, שלמספר עבירות – לכמה זה יגיע?

שאם יש 2, שאי אפשר יהיה להטיל יותר מפי 2.

האמת היא שכאשר אני קורא את זה – אני חושב שזה מובן מאליו, לא בטוח שצריך את הסעיף הזה.

אם הקנס המירבי הוא 21 ימים אז איך יכול להיות יותר?

אז המקסימום הוא 21 ועוד 21, נכון? אז זה ממילא.

אין אופציה אחרת, אני לא רואה אופציה אחרת. נניח שמישהו קיבל 21 ימי קנס – הכי גבוה, ואחרי זה הוא בא לעוד משפט ואומרים לו: עכשיו אתה תקבל את ה-21, הכי גבוה, ונפעיל לך את התנאי. אז בסך הכל - - -

אז לא צריך את ההגבלה.

אוקיי, נוריד את זה.

אני ממשיך בקריאה:

"(13) בסעיף 65 (א), אחרי "מחבוש" יבוא "הורדה בדרגה או ריתוק...."" צריך להיות גם" "קנס", ובכל מקום, במקום "המחבוש" יבוא "העונש" – זה שוב, השלמות לעניין אפשרות להטלה של עונשים על תנאי.

סעיף 65 מדבר על הארכת תקופת התנאי, על מתן אפשרות לבית הדין להאריך את תקופת התנאי. אנחנו מוסיפים גם עבירות של קנס, עונשים של קנס.

"(14) בסעיף 66 –

(א) בכותרת השוליים, במקום "נשיאת מספר עונשי מחבוש" יבוא "נשיאת כמה עונשים";

(ב) האמור בו יסומן "(א)";

(ג) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לעניין נאשם שנידון בדין משמעתי לעונשי ריתוק או הורדה בדרגה, בשינויים המחויבים"

66 מדבר על נשיאת מספר עונשי מחבוש. זאת אומרת שנאשם שנידון בדין משמעתי לעונש מחבוש ולפני שהספיק לשאת את העונש או תוך כדי העונש כבר נגזר עליו בדין משמעתי אחר עונש מחבוש נוסף, אז איך אנחנו מתמודדים עם שני העונשים שיש בפנינו?

עוד פעם.

נאשם שנידון בדין משמעתי לעונש מחבוש, ולפני שנשא את כל עונשו נידון בדין משמעתי לעונש מחבוש נוסף, אחר, אז איך אני בעצם מחבר את שני העונשים ביחד. זה העיקרון של 66. מה שאנחנו מציעים, לקבוע את אותו הדבר גם ביחס לריתוק וביחס להורדה בדרגה.

לא הצלחתי להבין. בן אדם, נניח, עכשיו – חייל, או שוטר מג"ב בסדיר קיבל 14 יום בפנים, ואחרי שבוע עשו לו עוד משפט, עוד 14.

אז במקרה כזה הסעיף היום אומר שהוא יישא את עונש מחבוש אחד, של התקופה הארוכה ביותר – במקרה זה, זה 14 - - -

נגיד 21 ו-14.

אז הוא נושא את התקופה של 21 – ואולם, רשאי בית הדין או דן יחיד המטיל את העונש המאוחר לו להורות כי הנידון יישא את שני עונשי המחבוש, כולם או חלקם בזה אחר זה ובלבד שתקופת המחבוש הרצופה לא תעלה על 70 יום. זאת אומרת שיש שתי אפשרויות – נקודת המוצא היא 21, או שמחברים לו את שתי התקופות, ובלבד - - -

ומה העונש המירבי שהוא יכול לתת?

70.

לא, אני מדבר על עבירה אחת.

35 יום.

45 יום בבית דין למשמעת.

זאת אומרת, על עבירה אחת אפשר לתת במקסימום 45 יום. על שתי עבירות במצטבר זה מקסימום 70 יום.

לא, זה דן יחיד.

אבל מה קורה אם הוא קיבל 45 ימים ובמשפט השני הוא קיבל רק 14 יום? אני יכול לחבר לו את הימים כי זה לא מגיע ל-70 יום.

זה מה שאני מבין. אני מבין שהכוונה שלכם היא להגביל את החיבור עד 70 יום, כשהמאסר המקסימלי הוא עד 45 יום.

בסיטואציה שבה בפעם אחת הוא קיבל 45 יום ובפעם השניה הוא קיבל 40 יום, תיאורטית, אם בית המשפט היה מחליט לאחד את התקופות זה היה 85 יום אבל הוא לא יכול. המקסימום הוא 70.

עכשיו אנחנו רוצים לקבוע את אותו הסדר לגבי ריתוק ולגבי הורדה בדרגה. ההורדה בדרגה היא בלי ה-70 יום.

מה זאת אומרת הורדה בדרגה?

זאת אומרת שאם, למשל, הורידו אותו בדרגה לתקופה של שנה, ותוך כדי זה שהוא נושא את העונש של הורדה בדרגה הוא נדון במשפט אחר להורדה נוספת, לצורך העניין. אז במקרה כזה גם אפשר יהיה לחבר את ההורדות בדרגה - - -

אני די משתומם מזה. לשופט הרי יש את התיק, הוא שואל אותו. העסק לפניו, זו לא הפתעה.

כאילו שלא תהיה חפיפה בהורדה של פעמיים.

אם במהלך השנה יש לו משפט חדש. הוא מועמד בפני בית הדין בפעם נוספת, בתיק אחר, ועכשיו רוצים לתת לו עוד עונש של הורדה בדרגה. אז במקרה כזה אותו הסדר יחול, גם מבחינת התקופות.

כלומר, יוכלו להוריד אותו במקסימום 2 דרגות.

לא, מבחינת התקופות. הורידו לתקופה של שנה ועכשיו לעוד תקופה של שנה.

אז מקסימום שנתיים. לא יותר.

כאן זה לא קבוע ליותר, כי אפשר להוריד לו דרגה לצמיתות.

אז לא הבנתי את ה "וורט" פה.

קודם כל נתנו לו שנה, ובתקופה השנייה נתנו לו חצי שנה. אז נקודת המוצא שאתה נותן לו שנה.

למה?

כי ככה זה כתוב: "יישא את עונש המחבוש האחד של התקופה הארוכה ביותר". זאת אומרת, קודם כל אתה מתחיל עם התקופה הארוכה ביותר, זו נקודת המוצא. "...ואולם רשאי בית הדין להורות כי הנידון יישא את שני העונשים".

זאת אומרת, שלפני התיקון, מה שאתה אומר לי, שאם היה מצב שהורידו מישהו בדרגה לשנה ואחרי חצי שנה או חודשיים היה לו משפט אחר שגם שם נתנו לו עונש הורדת דרגה לשנה, לא יכלו לחבר. זאת אומרת, היה לו מקסימום את הכי גבוה, שם, שנה, וזהו.

ההסדר הזה, כאן, לא היה קיים.

אני רוצה להבין מה היה אז – זאת אומרת שאם הוא קיבל שנה ואחר כך עוד חצי שנה, אז בעצם, בפועל, זה היה משהו חופף.

נכון, וכאן אני אומר שאותו הסדר של מחבוש, בין בחיבור ובין בניתוק - - -

אז מה הרעיון, לא הבנתי, בענישה?

היום, לגבי הורדה בדרגה היה חסר, היתה לאקונה.

זאת אומרת שבנושא הזה באמת לא היתה התייחסות ועכשיו אתם מסדרים את זה.

בדיוק.

מי שהורדתם אותו פעמיים בדרגה, תשלחו אותו הביתה.

זה מה שאני רוצה לומר, אבל כנראה מדובר על סדיר'ניק.

לא, לא בהכרח.

לא, לא הבנת. אני לקחתי את זה לקצה. רציתי לשאול. אם ככה, אני מניח שתשחררו אותו.

זה מקרה תיאורטי. לא היו לנו כאלה מקרים.

בקבע זה בעייתי.

לפני שעוברים קדימה, לגבי הסעיף שמחקנו עלה בדעתי מקרה, אמנם תיאורטי ורחוק, אבל שלשמו הוקם סעיף ט' במקור וזה אם אנחנו מפעילים כמה עונשים. יכולה להיות סיטואציה חריגה, שמפעילים שני קנסות, ואז זה לא אחד ועוד אחד אלא שלושה מקרים, ואז אנחנו רוצים שבכל מקרה, הקנס המצטבר שיוטל על כמה פסקי דין שהופעלו בבת אחת, לא יהיה יותר מכפליים. לכן, בשביל המקרה הרחוק הזה כן צריך את סעיף קטן - - -כי לפעמים לא מפעילים, או שוכחים להפעיל.

אני אגיד לך מה מפריע לי בגישה. בתפיסה שלי – חייל או לא משנה, מי שמעמידים אותו לדין במספר משפטים באופן רציף, הרי התיקים שלו באים לאותו בית משפט. אתה לא מביא את הרקע של הבחור?

בטיעונים לעונש – כן.

השופט לא יודע?

יכולה להיות קונסטלציה שלא מפעילים את זה, ובבת אחת מפעילים שניים.

אני רוצה להבין את הרעיון. אתה בא לשופט ואומר לו – זה הרקע של החייל. לפני שנה וחצי נתנו לו ככה וככה, כדי שהוא גם יבין מה היכולות. הוא יכול להעמיס מה שהוא רוצה, אבל בסוף יש מקורות, הוא מבין את העניין.

גם לא בגלל הטעות. יכולה להיות אפשרות שבגלל - - - הוא מפעיל עכשיו שניים מקודם, ולא רק את האחרון, גם את הלפני אחרון שקודם - - - ועכשיו הוא מופעל. שהנסיבות בתיק שלפני זה לא הצדיקו להפעיל את זה. זה לטובתו, שלא יהיה קנס יותר גדול מכפליים בחבילה אחת, מצטברת.

כן, לי זה ברור. בסך הכל אנחנו מדברים כאן על כך שלא יהיה קנס יותר מכפל, אבל אני משתומם איך שופט גם אמור לדון אדם וגם בסוף לא לתת לו עונש.

אבל השאלה למה כתבו את זה, אז מצאתי מקרה שיש טעם בסעיף.

אני לא בטוח שזה שכתב את זה חשב על המקרה הזה, אבל בואו נמשיך.

(15) בסעיף 70 –

(א) בסעיף קטן (א), האמור בו החל מהמילים "בית דין או דן יחיד לא יחייב נאשם בתשלום פיצויים לפי סעיף זה" יסומן "(א2)";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בית הדין שהרשיע סוהר בעבירת משמעת לפי פרט 8א, 19(א) או 29 לתוספת השנייה, רשאי לחייבו, נוסף על כל עונש, בתשלום פיצויים בגין עוגמת נפש בלא הוכחת נזק.";

(16) בסעיף 75 בכל מקום, במקום "בפסק דין או בפסק סופי" יבוא "בפסק דין חלוט או בפסק חלוט";" – זה בהתאם לתיקון הראשון.

"(17) (19) אחרי סעיף 75 יבוא:

"ביטול פסק או פסק חלוט וקביעת דיון חוזר

75(א) ראש ענף משמעת במינהל משאבי אנוש בשירות בתי הסוהר, רשאי לבטל באופן מלא או חלקי פסק או פסק חלוט וכן להורות על דיון חוזר בפסק או בפסק חלוט בפני דן יחיד שקבעו לכך, גם אם חדל הנאשם להיות סוהר, באחת מהנסיבות האלה:

(1) חוסר סמכות של הדן יחיד או של הדן בערר לדון בכתב התלונה;

(2) נפל פגם או פסול מהותי בניהול ההליך;

(3) ניהול ההליך עמד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית;

(4) התעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנאשם עיוות דין.

(ב) בדיון חוזר יהיו לדן יחיד כל הסמכויות הנתונות לו או לדן בערר לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש.

(ג) ריצה הנאשם עונש לפי פסק או פסק חלוט שבוטל והורשע בדיון חוזר, יובא בחשבון העונש שהנאשם ריצה, בהתאם לכללים האלה:

(1) עונשים של מחבוש וריתוק, לרבות עונשי מחבוש או ריתוק על תנאי שהופעלו, ייחשבו יום כנגד יום;

(2) סכום כסף שנגבה מהנאשם כקנס או כפיצויים יוחזר לו, ואולם אם הוטל עליו אחד מאלה בדיון החוזר, יובא בחשבון הסכום שכבר נגבה.

(ד) ראש מינהל משאבי אנוש בשירות בתי הסוהר רשאי להורות על פיצוי נאשם שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן הדיון החוזר, או לתת כל סעד אחר.

(ה) בפסק חלוט לפי סעיף 40 יהיו הסמכויות שבסעיפים קטנים (א) ו-(ד) נתונות למפקח הכללי.

ו) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות נשיא בית הדין לערעורים האמורה בסעיף 110נז או מסמכות הנציב האמורה בסעיף 75".

כל ההסדר הזה הוא בעצם מתוך חוק השיפוט הצבאי שנועד במקרים של פסק של דן יחיד. זה לא בית הדין למשמעת, זה דן יחיד שהוא לא משפטן, הרבה פעמים. הוא נותן אפשרות, בעצם, לקבוע משפט חוזר על אותו פסק, בגלל פגמים שנפלו בו.

"(18) בסעיף 76 (א), במקום "בעניין משמעתי שנפסק בו סופית" יבוא "בפסק דין חלוט". – זו התאמה של סעיף של משפט חוזר, תיקון שנעשה פה עכשיו.

(19) בסעיף 79, במקום "פרט 5" יבוא "פרטים 5 או 6";

79 זה אי זכאות לשכר בעד ימי היעדרות, זאת אומרת ששוטר שהורשע בעבירת משמעת לפי פרט 5- הכוונה היא אי זכאות בעד ימי היעדרות, או שנעדר מהשירות באחת מהנסיבות, הוא לא יהיה זכאי לשכר בעד אותם ימי היעדרות. זה מפנה לפרט 5, כשפרט 5 מדבר על היעדרות מתפקיד בלא הצדק סביר. אנחנו מבקשים להוסיף פה גם את 6 – היעדרות מהשירות בכוונה שלא לשוב אליו, היעדרות בתקופה של 21 ימים רצופים בלא רשות, כלומר, להוסיף עוד היעדרות בלתי מוצדקת מכוח עבירה אחרת.

"(20) בתוספת הראשונה -..." – זו התוספת שמכילה את עבירות המשמעת, עכשיו אנחנו עושים מספר תיקונים בעבירות עצמן:

"(א) בפרט 11 , אחרי "מתן הצהרה כוזבת" יבוא "דיווחים כוזבים", אחרי "העלמת ידיעות" יבוא "או אי מסירת דיווחים", במקום "למוסרן" יבוא "למוסרם" ובמקום "או בעניין אחר" יבוא "או בעניין אחר" יבוא "או בכל עניין אחר";

היה צריך להוסיף עבירה של מסירת דיווחים כוזבים.

"(ב) אחרי פרט 11 יבוא:

" 11 א. ביצוע פעולה המעמידה את השוטר, במצב של ניגוד עניינים בהתאם לכללים שנקבעו לכך בפקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א 1971";

(ג) בפרט 12 , אחרי "השמדתו" יבוא "או ניסיון להשמדתו";

(ד) בפרט 13 , במקום "או הפעלה" יבוא "הפעלה או ניסיון הפעלה";

(ה) בפרט 14 , במקום "או מסירה" יבוא "מסירה או ניסיון גילוי או מסירה";"

לגבי שלושת התיקונים האלה, מדובר בהוספת עבירה של ניסיון, נוסף לעבירה של עצם ביצוע פעולה. הראשון זה הפעלה של כלי ירייה שלא בסמכות, השני זה גילוי או מסירה בלא קבלת רשות כדין של דבר הנוגע למשטרה, והשלישי – השמדה של ציוד משטרתי.

אני ממשיך בקריאה:

"(ו) בפרט 15 , אחרי "נציב תלונות הציבור" יבוא "נציב הקבילות";"

זה מבהיר שפניה לנציב קבילות שוטרים גם בלא קבלת רשות זה לא עבירה.

"(ז) בפרט 22 , אחרי "או הכשלתם בדרך אחרת" יבוא "או ניסיון להכשלתם כאמור";

(ח) בפרט 23, אחרי "או הכשלתה בדרך אחרת" יבוא "או ניסיון להכשלתה כאמור";

(ט) בפרט 24, אחרי "או הכשלתה בדרך אחרת" יבוא "או ניסיון להכשלתה כאמור";

(י) בפרט 25, אחרי "הבאת שוטר" יבוא "או ניסיון להבאת שוטר";

(יא) בפרט 26, אחרי "לשם עשיית העבירה" יבוא "או ניסיון לעשיית מעשה כאמור";

גם כאן מדובר בהוספה של עבירות ניסיון. מדובר בעבירות של הימנעות ממתן סיוע לנציב קבילות, הממונה על תלונות הציבור, מח"ש וכדומה. הימנעות ממתן סיוע לקצין בודק, ניסיון להביא שוטר לידי עבירת משמעת וניסיון לעשות מעשה כדי לבצע עבירת משמעת.

אני ממשיך בקריאה:

" (יב) בפרט 27, אחרי "בעת מילוי תפקיד" יבוא "או בקשר אליו" – פה אנחנו מדברים על עבירה של הטרדה מינית או התנכלות. בעצם, היום העבירה היא בעת מילוי תפקיד, או כשהשוטר לבוש מדים או כשהן מכוונות כלפי שוטר אחר. מוסיפים גם – בקשר למילוי תפקיד.

- - - אחר, כלפי מועסק במשטרה.

כן, מאחר ובמשטרה מועסקים גם אנשים שאינם שוטרים יש מקום להוסיף: "כלפי משרת שאינם שוטרים, אז יש אפשרות אולי להוסיף גם "כלפי עובד אחר".

הכוונה גם לעובדי קבלן וגם למועסקים במשטרה באופן ישיר, וגם למשרתים במשטרה – מתנדבים.

"(יג) אחרי פרט 28 יבוא:

(29) (א) נהיגה ברכב משטרה, או נהיגה ברכב אחר כשהשוטר לבוש מדים, באחד מאלה:

(1) ברשלנות או בקלות ראש;

(2) בלי רישיון נהיגה תקף למעט נהיגת רכב בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו;

(3) בזמן פסילה ובניגוד לתנאי רישיון הנהיגה;

(4) כשהוא שיכור, לעניין זה – "שיכור", כהגדרתו בסעיף 64(ב) לפקודת התעבורה;"

"(ב) עבירה על הוראה אחרת לפי פקודת התעבורה או על עבירה אחרת הכרוכה בנהיגה ברכב, ובלבד שבוצעה בעת נהיגה ברכב משטרה או כשהשוטר לבוש מדים."

עד כאן דיברנו על המשטרה. עכשיו אנחנו עושים פחות או יותר אותו הדבר לגבי שירות בתי הסוהר. אני אקרא ואיפה שיש הבדלים אני אציין.

"תיקון פקודת בתי הסוהר

2. בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971‏ –

(1) בסעיף 101, בהגדרה "תובע", המילים "בבית דין למשמעת" – יימחקו;

(2) בסעיף 110יז, אחרי "בבית הדין לערעורים" יבוא "או בבית המשפט המחוזי";

(3) בסעיף 110כה(ב), במקום "סוהר שדרגתו מישר ומעלה" יבוא "קצין";

(4) בסעיף 110לג, במקום "פסק סופי" יבוא "פסק חלוט כמשמעותו בסעיף 110לג1";

(5) אחרי סעיף 110לג יבוא:

"פסק חלוט 110לג1. פסק חלוט הוא אחד מאלה:

(1) פסק שלא ניתן להגיש עליו ערר כאמור בסעיף 110לג;

(2) פסק שהסתיימה התקופה להגשת ערר עליו ולא הוגש ערר;

(3) פסק שניתן בערר.";

(6) בסעיף 110לז –

(א) בסעיף קטן (ב), במקום "לפי פרטים 8א או 19 לתוספת השנייה" יבוא "לפי פרטים 8א, 19(א) או 29 לתוספת השנייה";

(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) ראה נשיא בית הדין למשמעת כי מתקיים אחד מאלה, הרכב מותב בית הדין יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב):

(1) לא ניתן למנות שני סוהרים בכירים שהם משפטנים כאמור בסעיף קטן (א);

(2) יש מקום למנות נציג ציבור בעבירות משמעת נוספות שנעברו כלפי אדם שאינו סוהר, שאינן מנויות בסעיף קטן (ב).";

פסקה (1) שהקראתי עכשיו היא פסקה שלא היתה במשטרה. היא מאפשרת לנשיא בית הדין למשמעת למנות - - - אנחנו שוב חוזרים לנושא של מותב שיש בו נציג אזרחי – למנות מותב כזה גם במקרה שלא ניתן למנות שני סוהרים בכירים שהם משפטנים, וזה מהטעם ש - - -

אני חושב שאפשר למחוק את הסעיף הזה ובמקום זה לקחת את ההסדר שקבענו עכשיו במשטרה.

נכון. אלא אם כן אתם רוצים להשאיר אותו במפורש.

בדימוס? אפשר.

שהסעיף יהיה זהה לחלוטין לזה שנקבע לגבי המשטרה. וגם, דרך אגב, לגבי הפתיח של מינוי נשיא בית הדין למשפט – אותו הסדר שקבענו לגבי המשטרה.

אני ממשיך בקריאה:

" (7) בסעיף 110לח, אחרי "על אף הוראות סעיף 110לז(א)" יבוא "ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 110לז(ב) ו-(ג)(2)";

(8) בסעיף 110מח, במקום "שהוא סוהר" יבוא "שהוא עורך דין וסוהר";

גם כאן צריך להתאים לגבי התיקון שעשינו לגבי המשטרה.

אני ממשיך בקריאה:

" (9) בסעיף 110מט –

(א) בסעיף קטן (א), במקום "משפטנים" יבוא "עורכי דין";

(ב) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ניתן למנות שני סוהרים בכירים שהם עורכי דין או שמותב בית הדין לערעורים דן בעבירת משמעת של סוהר לפי פרטים 8א, 19(א) או 29 לתוספת השנייה, שנעברה כלפי אדם שאינו סוהר, או בעבירת משמעת אחרת של סוהר שנעברה כלפי מי שאינו סוהר, שנדונה לפי סעיף 110לז(ג)(2), יורכב מותב בית הדין לערעורים משלושה שופטים שימנה נשיא בית הדין לערעורים כדלהלן:

(1) שני סוהרים בכירים, מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף קטן (א), מהם אחד לפחות עורך דין;

(2) נציג ציבור, מתוך רשימת נציגי ציבור הכשירים להתמנות שופטי בית משפט מחוזי, שקבע השר בהסכמת שר המשפטים.";

גם כאן, אותו הסדר שנקבע למשטרה לגבי בית דין לערעורים, הנשיא והמותב – זה יהיה גם לגבי שב"ס.

למה אתם עושים את האבחנה בין שב"ס לבין המשטרה?

כי כל אחד יש לו את מערכת החוקים שלו – חוק המשטרה - - -

את זה הבנתי. אני שואל, ברמה העקרונית - - -

כי יש ניואנסים. למשל, עכשיו יש עבירה שיש בשב"ס שלא רלבנטית למשטרה.

הרוב די דומה, אך יש ניואנסים.

ממשיך בקריאה: "(10) סעיף 110נו – בטל;

(11) אחרי סעיף 110נו יבוא:

"ערעור לבית המשפט המחוזי 110נו1. (א) פסק דין של בית דין לערעורים, ניתן לערעור לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין לערעורים (בסימן זה – בית המשפט המחוזי) כדן יחיד, אם התקבלה רשות לכך בפסק הדין, או מאת נשיא בית המשפט המחוזי או מאת משנהו.

(ב) לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש.

(ג) התקופה להגשת בקשת רשות לערער היא שלושים ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, והתקופה להגשת הערעור היא שלושים ימים מיום מתן הרשות לערער.

(ד) על הליך לפי סעיף זה יחולו סדרי הדין החלים על ערעורים פליליים בבית המשפט המחוזי וזאת למעט סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, ובשינויים המחויבים.

(ה) מי שנתן רשות לערער רשאי אגב כך להורות על דחיית ביצוע גזר הדין; הוגשה בקשה למתן רשות לערער והרשות טרם ניתנה, רשאי נשיא בית המשפט המחוזי להורות כאמור.

(ו) על אף האמור בכל דין, תובע כאמור בסעיף 110יז, המופיע לפני בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה, ילבש מדי סוהר וגלימה שחורה.

פסק דין חלוט 110נו2. (א) פסק דין חלוט הוא פסק דין שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור, ואם הוגש הערעור – פסק הדין שניתן בערעור.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), פסק דין של בית הדין לערעורים לא יהיה חלוט אלא באחת מאלה:

(1) בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער – אם לא הוגשה בקשה כזו;

(2) הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה – ביום שבו נדחתה;

(3) ניתנה רשות לערער – בתום התקופה להגשת ערעור אם הערעור לא הוגש.

(ג) כל עוד פסק הדין של בית הדין לערעורים אינו חלוט, רשאי נשיא בית הדין לערעורים להורות על דחיית ביצוע גזר הדין.";

(12) בסעיף 110נז(א), במקום "בעניין משמעתי שנפסק בו סופית" יבוא "בפסק דין חלוט או בפסק חלוט";

(13) בסעיף 110נט –

(א) בכותרת השוליים, במקום "מחבוש" יבוא "עונש";

(ב) בסעיף קטן (א), אחרי "מחבוש" יבוא "קנס, הורדה בדרגה או ריתוק" ואחרי "יהיה על תנאי" יבוא "(בסימן זה – עונש על תנאי)";

(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "למחבוש על תנאי" יבוא "לעונש על תנאי";

(ד) בסעיף קטן (ה) המילה "מחבוש" תימחק, ובמקום "המחבוש" יבוא "העונש";

(ה) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ז) הוטל על נאשם ריתוק בפועל בשל עבירת משמעת נוספת, והופעל נגדו עונש הריתוק על תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 110סא, את שתי תקופות הריתוק בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין או הדן יחיד שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות; ואולם תקופת הריתוק הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים."

זה דומה למה שהיה במשטרה? 70 יום?

כן. כן.

אני ממשיך בקריאה:

'(ח) הוטלה על נאשם הורדת דרגה בפועל בשל עבירת משמעת נוספת, והופעל נגדו עונש הורדת דרגה על תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 110סא, את שתי תקופות הורדת הדרגה בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות;

(ט) הוטל על נאשם קנס בפועל בשל עבירת משמעת נוספת, והופעל נגדו עונש קנס על תנאי, על אף האמור בסעיפים 110ל ו-110מד לא יעלה גובה הקנס המצטבר על כפל גובה הקנס המרבי שרשאי בית הדין או הדן היחיד להטיל לפי אותם סעיפים.";

אנחנו כאן נתאים לנוסח שהוצע לגבי המשטרה.

ממשיך בקריאה: " (14) בסעיף 110ס(א), אחרי "מחבוש" יבוא "הורדה בדרגה או ריתוק" ובכל מקום, במקום "המחבוש" יבוא "העונש";"

כמו שאמרנו – ריתוק או קנס.

ממשיך בקריאה: "(15) בסעיף 110סא –

(א) בכותרת השוליים, במקום "נשיאת מספר עונשי מחבוש" יבוא "נשיאת כמה עונשים";

(ב) האמור בו יסומן "(א)";

(ג) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לעניין נאשם שנידון בדין משמעתי לעונשי ריתוק או הורדה בדרגה, בשינויים המחויבים;".

גם בסעיף הזה עשינו שינויים בסעיף המשטרתי, נעשה את אותם שינויים פה.

אני ממשיך בקריאה:

"(16) בסעיף 110סה –

(א) בסעיף קטן (א), האמור בו החל מהמילים "בית דין או דן יחיד לא יחייב נאשם בתשלום פיצויים לפי סעיף זה" יסומן "(א2)";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בית הדין שהרשיע סוהר בעבירת משמעת לפי פרט 8א, 19(א) או 29 לתוספת השנייה, רשאי לחייבו, נוסף על כל עונש, בתשלום פיצויים בגין עוגמת נפש בלא הוכחת נזק.";

(17) בסעיף 110סח(א), במקום "פרט 5" יבוא "פרטים 5 או 6";

זה כלפי סוהר אחר? למי הוא משלם פיצויים, בעבירה של סוהר נגד סוהר?

כלפי אזרח, יכול להיות שהוכה, או הטרדה.

בדרך כלל זה יהיה אסיר.

או מבקר, למשל.

ממשיך בקריאה: " (18) בסעיף 110עב, בכל מקום, במקום "בפסק דין או בפסק סופי" יבוא "בפסק דין חלוט";

(19) אחרי סעיף 110עב יבוא:

"ביטול פסק או פסק חלוט וקביעת דיון חוזר 110עב1. (א) היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר או ראש ענף משמעת במינהל משאבי אנוש בשירות בתי הסוהר, רשאים לבטל באופן מלא או חלקי פסק או פסק חלוט וכן להורות על דיון חוזר בפסק או בפסק חלוט בפני דן יחיד שקבעו לכך, גם אם חדל הנאשם להיות סוהר, באחת מהנסיבות האלה:

(1) חוסר סמכות של הדן היחיד או של הדן בערר לדון בכתב התלונה;

(2) נפל פגם או פסול מהותי בניהול ההליך;

(3) ניהול ההליך עמד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית;

(4) התעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנאשם עיוות דין.

(ב) בדיון חוזר יהיו לדן יחיד כל הסמכויות הנתונות לו או לדן בערר לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש."

(ג) ריצה הנאשם עונש לפי פסק או פסק חלוט שבוטל והורשע בדיון חוזר, יובא בחשבון העונש שהנאשם ריצה, בהתאם לכללים האלה:

(1) עונשים של מחבוש וריתוק, לרבות עונשי מחבוש או ריתוק על תנאי שהופעלו, ייחשבו יום כנגד יום;

(2) סכום כסף שנגבה מהנאשם כקנס או כפיצויים יוחזר לו, ואולם אם הוטל עליו אחד מאלה בדיון החוזר, יובא בחשבון הסכום שכבר נגבה.

(ד) ראש מינהל משאבי אנוש בשירות בתי הסוהר רשאי להורות על פיצוי נאשם שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן הדיון החוזר, או לתת כל סעד אחר.

(ה) בפסק חלוט לפי סעיף 110לג יהיו הסמכויות שבסעיפים קטנים (א) ו-(ד) נתונות לנציב.

(ו) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות נשיא בית הדין לערעורים האמורה בסעיף 110נז או מסמכות הנציב האמורה בסעיף 110עב.";

ההבדל היחיד בסעיף הזה לגבי הסעיף המשטרתי הוא בזהות הגורם שרשאי לבטל פסק או להורות על דיון חוזר. בשב"ס זה שני גורמים – היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר או ראש ענף משמעת.

מבקש לתהות בעניין זה – כיוון שמדובר, כנראה, בהקלה, אני בדרך כלל משתדל להיות עם המקלים אבל בסעיף הזה העילות לביטול פסק הדין, לפחות 1,2,3 ו-4 הן עילות משפטיות, הייתי אומר אפילו – משפטיות מובהקות. פה, גורם שאיננו, להבנתי, מאוד בכיר – הוא ראש ענף משמעת.

אדוני, מדובר על דן יחיד.

ראש ענף משמעת. האם יש לראש ענף משמעת יש את הניסיון, הידע כדי לבדוק האם לדן היחיד היתה סמכות, או שהוא דן בחוסר סמכות, כשהאישיות הראשונה הדנה היא היועץ המשפטי של כל שירות בתי הסוהר.

לא, לא. המקרים שבהם מדובר זה כאשר מדובר בדן יחיד. כלומר, שיפוט של מפקד ששופט.

ראש ענף משמעת, אדוני, הוא משפטן, אפילו עורך דין, קצין בכיר עם ותק מינימלי של 7 שנים.

זה בתקן?

בוודאי.

סליחה. הנחתי שזה תפקיד מנהלי, אז - - -

לא, לא. חייב להיות משפטן, עורך דין בכיר.

וגם מדובר פה בפסק, כמו שנאמר. זאת אומרת, מפקד, לאו דווקא משפטן נתן את הפסק הזה. סוג של ביקורת של משפטן על הפסק.

קיבלתי תשובה שמדובר במשפטן, שני משפטנים.

שני משפטנים בכירים, כן.

ממשיך בקריאה: "(20) (20) בתוספת הראשונה –

(א) בפרט 11, אחרי "מתן הצהרה כוזבת" יבוא "דיווחים כוזבים", אחרי "העלמת ידיעות" יבוא "או אי מסירת דיווחים", במקום "למוסרן" יבוא "למוסרם" ובמקום "או בעניין אחר" יבוא "או בכל עניין אחר הקשור לשירות בתי הסוהר";

(ב) אחרי פרט 11 יבוא:

"11א. ביצוע פעולה המעמידה את הסוהר, במצב של ניגוד עניינים בהתאם לכללים שנקבעו לכך בפקודת השירות";

(ג) בפרט 12, אחרי "השמדתו" יבוא "או ניסיון להשמדתו";

(ד) בפרט 13, במקום "או הפעלה" יבוא "הפעלה או ניסיון הפעלה";

(ה) בפרט 14, במקום "או מסירה" יבוא "מסירה או ניסיון גילוי או מסירה";

(ו) בפרט 15, במקום "מבקר המשרד לביטחון הפנים" יבוא "נציב הקבילות, מבקר המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל";

כאן יש לנו שינוי שהוא בעצם התאמה למשטרה – מדובר בעבירה של פנייה ללא קבלת רשות הדין, ומובהר מי הם הגורמים שפנייה אליהם גם ללא רשות אינה מהווה עבירה. במשטרה יש את מח"ש ולכן הוספנו פה את משטרת ישראל.

יח"ס - - -

יח"ס היא יחידה של משטרת ישראל.

ממשיך בקריאה: " (ז) בפרט 23, במקום "שביקש נציב קבילות הסוהרים לשם בירור קבילה" יבוא "שביקש נציב קבילות או נציב תלונות הציבור לשם בירור קבילה או תלונה" ואחרי "או הכשלתו בדרך אחרת" יבוא "או ניסיון להכשלתו כאמור";

(ח) פרט 24, יימחק;

(ט) אחרי פרט 24 יבוא:

"(24א) הימנעות ממתן סיוע שביקשה היחידה לחקירת סוהרים שבמשטרת ישראל...." – גם זה, מטבע הדברים, שונה מהמשטרה – "... או שביקש גורם מוסמך אחר במשטרת ישראל, לשם חקירה, וכן מסירת מידע כוזב במהלך חקירה כאמור או הכשלתה בדרך אחרת או ניסיון להכשלתה כאמור";

(י) בפרט 25, אחרי "או הכשלתה בדרך אחרת" יבוא "או ניסיון להכשלתה כאמור";

(יא) בפרט 26, אחרי "או הכשלתה בדרך אחרת" יבוא "או ניסיון להכשלתה כאמור";

(יב) בפרט 27, אחרי "הבאת סוהר" יבוא "או ניסיון להבאת סוהר";

(יג) בפרט 28, אחרי "לשם עשיית העבירה" יבוא "או ניסיון לעשיית מעשה כאמור";

(יד) בפרט 29, אחרי "בעת מילוי תפקיד" יבוא "או בקשר אליו"...." זאת העבירה של הטרדה מינית, אנחנו, בהתאם למשטרה, נוסיף גם פה: "משרת או מועסק";

(טו) אחרי פרט 29 יבוא:..."

זאת עבירה שהיא רק בשירות בתי הסוהר, לא היתה במשטרה:

" "(30) יצירת קשר או קיום קשר עם אסיר או עם אסיר לשעבר או עם עצור או עצור לשעבר או עם בני משפחותיהם, בניגוד לכללים שנקבעו לכך בפקודות השירות;"

אני אעיר שפקודות השירות לא אוסרות לחלוטין – הן קובעות לאיסור, אבל מאפשרות , ונדמה לי שצריך אישור של קצין מודיעין - - -

כן, של ענף ביטחון מידע, וכמובן יש הבדל בין סוגי הקשר, בהחלט.

במשטרה אין דבר דומה? היו לנו קשרים בתנאים מסוימים עם עבריינים, אם או בלי אישור של גורמי המודיעין – התחיל בסיבה הקשורה במודיעין, ונמשך. אני חושב שהיו דברים מעולם. אני לא בעד להוציא את הסעיף, אלא בעד לשקול סעיף דומה. פשוט, היינו בזה, וכדאי, אולי, לחדד.

חוץ מזה רציתי לשאול מה המצב היום? קודם כל, מה שאמר חבר הכנסת בגין הוא נכון. גם בפקודת המשטרה, למרות שזה יותר תדיר שכשאתה סוהר אתה מתעסק עם אסירים, זו העבודה, גם במשטרה יש אסירים לשעבר, וכו'. להפך, המשטרה עוסקת עם אסירים לשעבר, וכו'.

ויש לו גם עניין מודיעיני בזה.

אני רוצה לחדד שגם העבירה לא מופיעה במפורש. מה שקרה עד היום זה שיש עבירות סל, כמו התנהגות בלתי הולמת, וכו'. אבל זה לא שהוא - - -

מה זאת אומרת, זה חדש, עד היום - - -

מצאתם לנכון לחדד את זה כאן.

כן, כי זה, בעינינו, בליבת המשמעת של הסוהרים.

אבל עד היום זה לא היה?

עד היום היתה בעיית משמעת של אי מילוי הוראה - - -

אבל עד היום לא היה מצב ש - - -

לא. יש פקודת שירות.

הבנתי. הבאתי אותם בסל אחר. זה ה hardcore של העבירה, אני לא מכיר עבירה חמורה יותר, אבל לא חשוב. מה שהעיר חבר הכנסת בגין, לגבי ההקבלה למשטרה - - -

- - - למשטרה, לא לשב"ס. המשטרה יושבת בקצה השני.

כן, אפשר לעשות את זה כי גם אצלנו מעמידים היום לדין על אי מילוי הוראה, או התנהגות שאינה הולמת.

אז תעשי לכידות - - -

אפשר לחדד את זה, נכון.

- - -

יצירת קשר אסור עם חשוד – יש דבר כזה?

בוא נגיד כזה דבר – עצור לשעבר בטוח יש, הרי המשטרה עוסקת עם אנשים שהיו עצורים. אז זה, בוודאי שיש.

המהות של העבודה של שב"ס ושל המשטרה הן קצת שונות.

יש עצורים – בוודאי שהמשטרה באה במגע עם עצורים.

תשקלו את זה.

תשקלו את זה. נמשיך.

אני רק מבקשת להדגיש שאצלנו, בפקודת השירות, יש הגדרה למה הוא אסיר לשעבר. אסיר לשעבר הוא עד שנתיים מיום שחרורו. זאת אומרת, זה לא כתם forever.

בכל מקרה, אם נשקול את זה, אז זה תיקון התוספת. זה באישור הוועדה, זה לא תיקון חקיקה ראשי.

סעיף 103 לשב"ס מקביל למשטרה: "השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת רשאי בצו לשנות את התוספת השנייה".

בסדר, אנחנו מאפשרים לכם. התחולה של ההחלטה שלנו לגבי הסעיף הספציפי הזה - תעשו חושבים ואם אתם מחליטים שאתם מכניסים את זה, אנחנו מסמיכים את השר. צריך לבוא עוד פעם לפה?

צריך לבוא כי זה בהליך של צו.

ברשותך, נחה דעתי מתשובתכם, אבל לא לגמרי. 110עב1, סעיף קטן (1) – דיברנו על זה קודם, מי ראשי לבטל. היה לנו דיון בשאלת ההשכלה של ראש ענף משמעת והתאמתו לתפקיד. היות שיכול להיות מצב, אני לא יודע, גם תקן הוא עניין משתנה, ואני לא יודע באיזו מידה המפקח הכללי כבול בתקן הזה, ויצטרך ממלא מקום, האם קשה לכם שייכתב "ראש ענף משמעת, מנהל משאבי אנוש בשירות בתי הסוהר, שהוא עורך דין בכיר? אמרתם שהוא תמיד עורך דין בכיר, אז שיהיה, ואז, אם יהיו שינויים בתקן מתי שהוא, יהיה ברור שכישוריו הם דומים לאלה של היועץ המשפטי.

אם נוסיף את המילים "...ובלבד שהוא עורך דין" יספק את אדוני?

אפילו לא "בלבד" – "שהוא...", בלי בלבד, אבל שהמשפטנים יגידו.

אז צריך תיקון מקביל גם במשטרה.

אז תשנו. עוד פעם – לשם הניקיון ולקדם פני מינויים בעתיד.

גם אם חסר תקן, ראש ענף משמעת זה תפקיד משפטי מובהק, התפקיד השני בהיררכיה הארגונית, ואין מצב שימונה אי פעם מישהו שהוא לא עורך דין.

הוא גם קצין בכיר שמתמנה על ידי השר.

חבר הכנסת בגין, רק רציתי להעיר שבסעיף שקראנו קודם לגבי המשטרה אין את היועץ המשפטי של המשטרה, יש רק את ראש מחלקת המשמעת.

חשבתי שלהפך.

לא. לא. בשירות בתי הסוהר הוסיפו את היועץ המשפטי לשירות, מה שלא היה - - -

ראש מחלקת משמעת זה כמו ראש ענף משמעת אצלנו. זה תפקידים מקבילים. זאת אומרת, גם הוא משפטן וקצין בכיר במשטרה, השלישי בחשיבותו – מה שנאמר כאן.

טוב, אני לא אקשה. סתם להקשות אני לא רוצה. לא עמדתי על הדקדוק הזה.

ממשיך בקריאה: " (31) (א) נהיגה ברכב של שירות בתי הסוהר באחד מאלה:

(1) ברשלנות או בקלות ראש;"

מה זה בקלות ראש? אני מבין מה זה ברשלנות.

רמה אחת מעל.

איך אתה עושה את האבחנה בין קלות ראש לרשלנות, לפי התוצאה? אם הוא נכנס במשהו ושבר את האוטו זה רשלנות, ואם לא – זה קלות ראש?

קלות ראש זה נטילה של איזה שהוא סיכון, במודע, מתוך תקווה שדבר לא יקרה, אבל עם נטילת סיכון. רשלנות זה לחלוטין עיוורון. אלה מונחים פליליים מובהקים.

אם זה מונחים פליליים, אז אני לא מתעסק.

מונחים פליליים בתוך פקודת התעבורה.

אז אין בעיה. אם אתם מעתיקים את זה ממקום אחר, אין לי בעיה.

ממשיך בקריאה: "

(2) בלי רישיון נהיגה תקף, למעט נהיגת רכב בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו;

(3) בזמן פסילה או בניגוד לתנאי רישיון הנהיגה;

(4) כשהוא שיכור; לעניין זה, "שיכור" – כהגדרתו בסעיף 64ב לפקודת התעבורה‏."

בסעיף (ב) - גם כאן אנחנו חוזרים לנוסח שהיה בכחול:

"(ב) עבירה על הוראה אחרת לפי פקודת התעבורה או על עבירה אחרת הכרוכה בנהיגה ברכב ובלבד שבוצעה בעת נהיגה ברכב של שירות בתי הסוהר."

כאן יש שינוי קטן לעומת המשטרה. במשטרה קבעו את העבירה גם כשהוא במדים, חלופה אחת – במדים, חלופה אחת – ברכב משטרתי, כאן יש חלופה אחת כשמדובר ברכב של שירות בתי הסוהר.

למשטרה כגוף אוכף חוק, כמובן יש את הייצוגיות במדים, מה שלא קיים לגבי שב"ס, מבחינת האזרח.

אתם רוצים עוד משהו לפני שאנחנו מביאים את זה להצבעה? יש לכם עוד הערות?

טוב, אנחנו נעלה את זה להצבעה. מי בעד אישור החוק?

הצבעה

בעד אישור החוק – 2

החוק אושר.

החוק עבר, תודה רבה לכם, רבותיי.

הישיבה ננעלה בשעה 10:22.