הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 245

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, א' בסיון התשע"ו (07 ביוני 2016), שעה 9:30

לציון יום איכות הסביבה –

1. יישום חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות

2. יישום החוק להסדרת הטיפול באריזות

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

ישראל דנציגר - מנכ"ל המשרד, המשרד להגנת הסביבה

גיא סמט - סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, חינוך וקהילה, המשרד להגנת הסביבה

מיכל ארן - יועצת מנכ"ל המשרד, המשרד להגנת הסביבה

יהושע פדרסן - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

רונית אברהמי - רואה חשבון, אגף אריזות, המשרד להגנת הסביבה

נועה שפיצר מזרחי - ראש אגף אריזות, המשרד להגנת הסביבה

עומר גדיש - סטודנט, אגף פסולת, המשרד להגנת הסביבה

גתית פנקס - דוברת המשרד, המשרד להגנת הסביבה

דורון אברהמי - מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה והתעשייה

שני ברסלאור - כלכלנית, רשות ההגבלים העסקיים

ערן בושארי - מנכ"ל, חברת ערנות

גיא חוטר - מנהל יישום החוק, חברת ערנות

רז הילמן - מנהל תחום החשמל והאלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

לירון עצמון-פיינר - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

אמנון שחרור - מנכ"ל משותף, מ.א.י. תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל

דן הלמן - מנכ"ל משותף, מ.א.י. תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל

ענתי הילה דגן - נציגה, מ.א.י. תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל

גיא קובני - נציג מכירות ופיתוח עסקי, ICC Compliance Consulting

דני קוגן - בעלים, אקומיוניטי – אקולוגיה לקהילה מוגנת

ניצנה שגיא - קשרי קהילה, אקומיוניטי – אקולוגיה לקהילה מוגנת

עו"ד חיים ישר - יועץ משפטי, אקומיוניטי – אקולוגיה לקהילה מוגנת

צחי עין-גל - מנכ"ל, אקומיוניטי – אקולוגיה לקהילה מוגנת

קונסטנטין ברזין - מנכ"ל, תמפ"א – תאגיד מחזור פסולת אלקטרונית

ירון ברדוגו - מנכ"ל, אסופתא תאגיד מיחזור בע"מ

כרמית ברדוגו-מיימון - מנכ"ל משותף, אסופתא תאגיד מיחזור בע"מ

אמה מאור - פיתוח עסקי, אמיר גלובל גרין

משה גוב - מנכ"ל, סימיקום

טל קוטינסקי - ראש תחום ניהול סיכונים, מ"מ ראש תחום איכות הסביבה, התאחדות התעשיינים

קרנית גולדווסר - יועצת איכות וסביבה, מרכז השלטון המקומי

יגאל ויינר - יועץ חוק האריזות, מרכז השלטון המקומי

שלמה מאיר רבינוביץ - יועץ משפטי, עמותת ירוק עכשיו

עו"ד תומר ישראל - עמותת ירוק עכשיו

יהודה מימרן - פעיל בתא הר הצופים, מגמה ירוקה

עו"ד אסף רוזנבלום - מנהל מחלקה משפטית, אדם טבע ודין

חגית שמאי - מחלקה מדעית, תחום פסולת, אדם טבע ודין

אבו טריך שכיב - חבר מועצה ומנהל עמותה למען הקהילה, מועצה מקומית ירכא

גלעד אוסטרובסקי - מנהל אגף קיימות, מועצה אזורית משגב

יפעת מאירוביץ יפת - חברת מועצה, עיריית ראשון-לציון

מאיה קרבטרו - מנהלת סביבה וקיימות, פורום ה-15

דניאל מורגנשטרן - יועץ כלכלי וסביבתי, יו"ר ועדת ביקורת, איגוד המתכננים בישראל

רבקה דואני - ועד מנהל, חיים וסביבה

גלעד לברגל - נציג, פז חברת הנפט בע"מ

רוני וולקן - מנכ"ל, שורו בע"מ

הלל סילברס - סמנכ"ל, אי.אם.אס. זיקוק מתכות עדינות בע"מ

עקיבא סילברס - מנהל פיננסי, אי.אם.אס. זיקוק מתכות עדינות בע"מ

לב רוזנשטיין - מתכנן סביבתי, שחף תכנון סביבתי

אריק בן שמעון - יועץ תקשורת, טלמון ובן שמעון

ליאון אברהמי - אורח

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

לאה ורון

הדר אביב

לציון יום איכות הסביבה –

1. יישום חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות

2. יישום החוק להסדרת הטיפול באריזות

בוקר טוב. התעכבתי כי הייתי עסוק בלאסוף פסולת אלקטרונית, כי אף אחד לא עושה את זה. אז אני מתנצל.

בוקר טוב, גברתי מנהלת הוועדה, אדוני, לעונג הוא לנו, אדוני הדובר, הרשמת, חברי חברי הכנסת, חאג' יחיא, אני מודה לך על העובדה שאתה מתמיד ומקפיד, וזה לא עניין של מה בכך, למרות שזאת עבודתנו, תודה לך ותודה לכל האורחים המכובדים.

בשביל זה נבחרנו.

אני יודע, כן. לא צריך להגיד לי. רק הערתי.

היום יום הסביבה, ובכל ועדות הכנסת מתקיימים דיונים בנושאים שונים הנוגעים לנושא. מי שלא יודע, במשך כמעט כל שנותיי בכנסת, והן רבות, אני יכול להעיד על עצמי כאחד הפעילים היותר-מרכזיים לצדו של חבר הכנסת דב חנין, שהוא באמת ראש וראשון, וצריך שגם תמיד ייאמר זאת בכל מקום, ומי שלא יודע לפרגן לחברים שלו, שלא יצפה שיפרגנו לו. אז אני אומר זאת בצורה הכי ברורה. יש גם את חברת הכנסת תמר זנדברג שנכנסה לפעילות, ויש עוד קבוצה של חברים מכל סיעות הבית שהקדישו את עצמם ואת מרצם לעניינים האלה. כמובן, חברת הכנסת יעל כהן-פארן שהגיעה לכנסת על הכותרת הזו, ולכם, כל מי שנמצא כאן, כל אחד בעולתו ובעשייתו.

כפי שאמרתי, הוועדה הזו היא אכסניה שתמיד תיתן את כל אשר נדרש כדי לקדם כל נושא, כל עניין, שמסייע להגנה על הסביבה. ואני אומר זאת קטגורית, כמעט תמיד. אני לא רוצה להיות דווקן, דקדקן. תמצאו אותי בצד של המגינים על הסביבה. והיום החלטנו להעלות על נס לא נושאים שהם נושאי ליבה. ברוב המקרים אנחנו עוסקים באוויר ועוסקים במים, ועוסקים במים, ועוסקים בכל אותם דברים שהם בליבה של העשייה העולמית. ויש נושאים שלצד הדברים האלה הולכים ומתפתחים בחצר הפנימית שלנו, שההשפעה שלהם על מערכות החיים שלנו, ואני אומר את זה מתוך העובדה שקם דור שהעניינים האלה קרובים ללבו.

אני יכול להעיד על עצמי שהדברים האלה מוציאים אותי מדעתי: מהבקבוקים למחזור, גדולים כקטנים, וזה דיון אחר, והדיון הבא – חוק האריזות, כן עובד, לא עובד, מוציא את יומו או לא מוציא את יומו, ושאלות רבות מהשאלה איך ממחזרים תרופות ועד סוללות, ויש מקומות שכל אחד לפי ראות עיניו, חלק מקפידים יותר על סוללות, חלק פחות, חלק יותר זכוכית. אני חושב שהגיע הזמן לייצר סטנדרט אחיד של כל רשות, שזה לא יהיה תלוי רק ב"גחמה", גחמה במרכאות, כמובן, של איזשהו משוגע לעניין באיזושהי רשות מקומית, וככל שאתה מוצא יותר משוגעים ברשויות מקומיות, אז העניין יותר מתקדם.

כשאתה פוגש ברשויות מקומיות אנשים שפחות זה מדבר אליהם, אז הדבר הזה נמצא פחות על סדר יומנו. והיום, אנחנו מעלים על נס את נושא: "יישום החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות", וב-10:30: יישום החוק להסדרת הטיפול באריזות, שכבר עורר יצרים מיצרים שונים, לפחות על פי כמות היערות שכרתנו אחרי שתעבירו לי את הניירות ששלחתם לי, מה שנקרא: אפרופו היום להגנת הסביבה.

הכול-הכול פה. כל החיים שלי, במרכאות כמובן, הכול-הכול פה, אבל בסוף ניירת היא ניירת. ולא לכולם יש אייפד. יום אחד זה יהיה, שנתגעגע לריח של הנייר. אבל זה סיפור אחר.

גברתי, את יכולה לתת לי את הכותרת של העיתון? לפני זמן ב"ידיעות אחרונות", כתבה של אמיר בן-דוד, הכותרת היא: אפס אכיפה לחוק פסולת אלקטרונית, וכותרת המשנה: שנתיים אחרי כניסתו לתוקף פרויקט היבואנים, המשווקים והרשויות המקומיות לא מעבירים פסולת כזו למיחזור, ומוסיף אמיר בן-דוד ב"ידיעות אחרונות": הפסולת האלקטרונית היא 1% בלבד מכלל הפסולת, אבל מייצרת 70% מהחומרים הרעילים.

אדוני המנכ"ל יתחיל.

בוקר טוב, מכובדי, חבר הכנסת איתן כבל, קודם כל, תודה על ההזמנה לדבר פה היום ביום הסביבה, יום מעניין ומאתגר כאחד, שבו אנחנו מדברים בנושא שהופך להיות המיינסטרים והליבה של העשייה במדינת ישראל. לפני שנצלול לאלקטרוניקה ואריזות חשוב לציין שהמטרה העיקרית של המשרד להגנת הסביבה זה הפחתת זיהומים וסיכונים שבאים מזיהום אוויר ומזיהומים אחרים, בכללם גם זיהומי פסולת, וזה עיקר העשייה שלנו.

יזכיר לכל מי שאינו יודע – 2,500 אנשים לפי ה-OECD מתים כל שנה מוות מוקדם בגלל חשיפה לזיהומים וסיכונים. תפקידנו הוא להוריד בצורה משמעותית את הדבר הזה. עכשיו כשדיברנו בכותרת הגבוהה, נצלול אל הדיון הראשון שאנחנו עוסקים בו היום. אם תעקבו אחרינו במהלך היום, אז נגיע גם לדיונים אחרים ומעניינים.

אתגרת אותי, איתן. על הבוקר נתת לנו לדבר בחוק שאודה על האמת, איננו מבצעים אותו כמו שצריך ואיננו מיישמים כמו שצריך, אבל אני עכשיו אגע בפרטים ובתוכניות על איך אנחנו נשפר ונביא לאמיר בן-דוד ולציבור את הכתבה הבאה שתהיה יותר טובה ממה שנעשה עד היום.

החוק נחקק בשנת 2012 והחל לפעול בשנת 2014. כמות הפסולת האלקטרונית בישראל מוערכת בכ-130,000 טון בשנה. על-פי הדיווחים של הגופים המוכרים, ויש שניים כאלה היום שעוסקים בתחום, עמדנו ביעדים של שנת 2014 ו-2015 של 15% איסוף ו-20% איסוף. אני אפתח פה סוגריים ואגיד שלצערי ואולי אפילו לבושתי, אני לא יכול לעמוד מאחורי הנתונים האלה ולהגיד לך שאני יודע בצורה מאוד ברורה האם הם נכונים או לא.

תמונת המצב נכון להיום, ואומַר את זה בפה מלא, בלי להסתתר ובלי להתחבא, היא שהחוק אינו מיושם כהלכתו בגלל מחסור בכוח אדם. כשנכנסתי לתפקיד לפני 10 חודשים במשרד להגנת הסביבה – אני איש אמת ולא מסתתר מאחורי העובדות, זה המצב ועם זה צריך להתמודד, ובזה צריך לטפל. הכשלים העיקריים שגיליתי ביישום החוק הזה כשנכנסתי הם רבים, לצערי. אבל הנקודות העיקריות הן:

1. אפס אכיפה או חוסר באכיפה על משווקים, יבואנים ומחזיקים של פסולת אלקטרונית כדי שהם ייכנסו אל תוך ההסדר ואל תוך החוק הזה.

2. תחרות מאוד קשה בין הגופים המוכרים מבלי שבוצעה הסדרה מתאימה, והדבר הזה גורם לתופעה שקוראים לה: cherry picking. זאת אומרת, שבוחרים הגופים לעשות רק את מה שכלכלי ויעיל להם. ואני , בתור איש עסקים, לא מאשים אותם. אם המכנה הוא לא גדול מספיק בגלל שלא אכפו על היבואנים ועל היצרנים, אז צריך להתמקד, צריך להתמקד איפה שיש כסף, כי צריך להחזיק את הראש מעל המים, ומתמקדים. ואז אין לנו פריסה גדולה מספיק של טיפול בפסולת אלקטרונית.

3. איכות הטיפול בפסולת אלקטרונית לא נקבעה ולא נאכפת. אנחנו חייבים להגדיר מהו הסטנדרט של מתקן שמטפל בפסולת אלקטרונית, ואנחנו כמשרד מחויבים לאכוף ולוודא שפסולת שנאספת מגיעה רק אל אותם מתקנים. לצערי, זה אינו הדבר. עשינו צעדים בלסגור מתקנים שפעלו ללא רישיון, אבל עדיין יש מפעלים שפועלים עם רישיון אבל לא ברמת האיכות הנקבעת לפי המשרד להגנת הסביבה וזה דבר שאנחנו חייבים לטפל בו.

"לטפל" זאת אומרת להוציא תקן, להוציא תקנות? מה זה לטפל? עדיין אין תקנות, זה מה שאני שומע.

אנחנו צריכים להוציא תקנות. אין תקנות. ויותר מכך, להוציא תקנות זה הדבר הקל. אבל ללכת ולאכוף, לוודא שכל אחד - - -

לא, כי אתה אמרת שאנשים לא עומדים בסטנדרטים שלא קיימים.

הם לא קיימים, ודאי. אני לא מאשים אותם. פתחתי בדבריי, חברים: אנחנו לא יישמנו את החוק כמו שנדרשנו. אני אומר את זה בפה מלא, בלי להסתתר.

4. הדבר הרביעי שהוא בהחלט מאתגר, זה שכרגע יש רק 11 רשויות מקומות, שזה 4% מכלל הרשויות המקומיות שהתקשרו עם גוף מוכר וציינת את זה. זה לא יכול להיות גחמה של בן-אדם שמחליט להיות משוגע לדבר. זה צריך להיות סטנדרט. ועוד מעט נגיע לחוק האריזות, ושם נראה שאנחנו קרובים מאוד לסטנדרט כי המצב הרבה יותר טוב. אותו דבר אנחנו צריכים להיות בנושא של פסולת אלקטרונית.

5. והדבר האחרון, בשל התחרות ובגלל שהמחנה אינו גדול כי לא משחקים פה כל השחקנים שצריכים לשחק ומשלמים את החלק שלהם בגין אותה פסולת אריזות שהיא מכניסה, אנחנו לא רואים השקעה מספיקה בתקציבי פרסום ושיווק כדי שהאזרחים יהיו מודעים לבעיות הפסולת האלקטרונית ויהיו מודעים לאותם פתרונות, ולא רואים את ההשקעה המספיקה בפתרונות של כלי אצירה, זאת אומרת, אותם מקומות שאליהם אתה צריך להביא את אותה פסולת אלקטרונית.

אלו הדברים העיקריים שכרגע - - - אנוכי מזכיר, שכרגע לצערי אינם מיושמים כמו שצריך בגלל מחסור בכוח אדם במשרד להגנת הסביבה, שלא הוקצו לו תקציבים וכוח אדם מיד אחרי חקיקת החוק ליישום אותו חוק. עכשיו לפתרונות, בגלל שלדבר ולבכות ולקטר כולם יכולים, אבל אני איש מעשה.

עם כניסתי לתפקיד לפני עשרה חודשים זיהיתי את הנקודה הזו, ולכן מיד הגשתי בקשה לתקנים ממשרד האוצר, בקשה שעדיין נמצאת בדיונים ועדיין לא קיבלנו אותם. אבל לא חיכינו, הקצינו פנימית, בתוך המשרד, לאגף אריזות שמתעסק בפסולת אלקטרונית ובאריזות שניגע בהן עוד מעט, שני תקנים מלאים לטיפול בכל הנושאים שעליהם דיברתי; שלוש משרות סטודנט מלאות, ולאחרונה אישרתי גם העסקת רואה חשבון חיצוני שיסייע לנו בכל הפיקוח והאכיפה הכלכלית על אותם גופים.

אבל אדוני מבין מה המשמעות של שלושה סטודנטים שאמורים לאכוף – יש לנו ארץ קטנה, אבל אתה יודע, גם בסטנדרטים של ארץ קטנה. אתה כל-כך מראה לי שאתה מתאמץ, אני לא רוצה לעשות אותך "חלושס" עוד יותר ממה שיש, אבל באמת - - -

אין צודק ממך.

אתה בבית שלך לא מסתובב עם שלושה אנשים למצוא את כל התקלות.

אני ואשתי עושים הכול לבד. לא משתמשים באף אחד אחר.

גם אני, אבל זה כבר שניים. תראה מה זה, כבר שניים, בבית אחד.

אתה רוצה להעביר את זה למשרד? ששני אנשים יעשו את הכול? הוא רוצה להעביר את הכול, כמו שהוא עושה בית, למשרד גם, ששניים יעשו את הכול.

חברים, בואו נתקדם.

דבר ראשון, אנחנו מדברים על שני תקנים מלאים, לא קשור לסטודנטים, שפינינו אותם מדברים אחרים. בתוך מה שאני יכול, אני מקצה ומשנע כוח אדם, ודרך אגב, אתם יודעים עד כמה זה קשה בתקנות הנציבות לבצע את זה, ובכל זאת ביצענו את זה. הבאנו את שלושת הסטודנטים, הבאנו יועץ חיצוני כדי שיסייע. יש כרגע דרישה שלנו של עוד שישה תקנים למשרד האוצר. אתם מוזמנים לסייע לנו בנושא הזה, אבל בהחלט אין הקומץ משביע את הארי, ומה שאני עכשיו מדבר עליו, זה לא מספיק להגיע לרמה שעליה אנחנו מדברים. עם כל זה, קבענו לעצמנו שבשנה הקרובה אנחנו נתחיל באכיפה על יבואנים ויצרנים, כי זה הבסיס, זה מכניס כסף למערכת וזה מאפשר לאותם גופים מוכרים להתחיל לפעול כמו שצריך.

קבענו לעצמנו ש-15% מהיבואנים הגדולים, נוסיף אותם עד סוף 2016, ו-40 היבואנים הגדולים עד סוף 2017. אני מקווה מאוד שנוכל להשיג תקנים נוספים ואז נוכל להגדיל את אותם יעדים, כי בסופו של דבר, המנוע של כל יישום החוק הזה הוא המכנה, או כמה יבואנים ויצרנים באמת חתומים בהסכם ובאמת משלמים את חלקם לציבור בשביל לטפל בזה.

אנחנו נקבע עד סוף 2016 את רמת הטיפול, את התקינה שעליה דיברת, ונאכוף אותה. זאת אומרת, שאני קובע פה שעד סוף 2016 לא יהיו מתקנים שפועלים, לא לפי הסטנדרט שאנחנו נקבע אותו.

דבר נוסף, אכיפה על רשויות מקומיות – כרגע אנחנו נמצאים ב-11. קבעתי לצוות שלי שלא ציינתי, אבל גיא סמט הוא הממונה על התחום, אפרופו מאמר מוסגר קטן. תפקידו של המנכ"ל זה לקבוע אסטרטגיה, ואחרי זה למנות את הסמנכ"לים שיבצעו את האסטרטגיה. במשרד להגנת הסביבה לקחתי את מנהל המחוז הכי טוב, המצטיין, של המשרד להגנתה סביבה והבאתי אותו לטפל בתחום הפסולת בשביל למנוע בעיות כאלה, בגלל שלא עשינו עבודה טובה עד עכשיו. אז גיא התחיל לפני חודשיים ואני מאחל לו הצלחה בנושא הזה.

עד סוף 2016, בחצי השנה הקרובה, נבצע הסדרה לפעילות הגופים המוכרים. אנחנו צריכים למנוע את ה-cherry picking, אנחנו צריכים לחלק את הגיאוגרפיות ביניהם, אנחנו צריכים לקבוע סטנדרטים של איך מעבירים רשויות בין הגופים, ואיך עושים התחשבנות בין הכספים ששולמו, בין היבואנים, ומה שהגיע אל הרשויות. אם אנחנו לא נקבע את ההסדרה הזאת, הגופים שכרגע פועלים בשוק, פשוט לא יהיו קיימים. וזה תפקידי לוודא שאנחנו מבצעים את ההסדרה הזאת, וזה יקרה בחצי השנה הקרובה כי זה צו שעה הכרחי כמו המכנה בשביל שהדבר הזה יקרה.

ושני הדברים האחרונים – אנחנו נאכוף על הרשויות המקומיות, וקבענו לעצמנו יעד של להוסיף עוד 50 רשויות, זה גידול של פי חמישה רשויות, עד סוף השנה הזו שיהיו חלק מיישום חוק הפסולת האלקטרונית. ודבר אחרון, זה קביעת רמת שירות לגופים המוכרים ואכיפה על הגופים המוכרים עצמם, שהם פועלים שהם פועלים לפי רמת השירות. גיא עוד רגע ידבר על זה. כבר בשבועות האחרונים ביצענו מספר דברים בכיוון הזה.

צר לי שאני לא איש בשורות לדווח לכם שהחוק מיושם במאה אחוז. איתרנו את הכשלים, שמנו להם תוכניות ותקנים, הם לא מספיקים, אבל זאת תחילת הדרך. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, ולפני שנפתח את זה לשאלות ונעביר את זה אולי גם לגיא שיוסיף – אנחנו יושבים בבית המחוקקים, וחשוב לציין פה, ואני עשרה חודשים בתחום הסביבה והפסולת, ואומר לכם: חקיקה בתחום הפסולת במדינת ישראל צריכה שיפור.

יש לנו יותר מדי חוקים, לכל זרם חוק משלו, לכל זרם מודל משלו, חלקם מורכבים יותר, חלקם מורכבים פחות. ראוי שיהיה חוק פסולת אחיד ואחוד במדינת ישראל, שמטפל בכל הזרמים בצורה פשוטה וברורה כי יש לנו פה בעיה. אני, בתור האמון על יישום, מתקשה ליישם במגוון הזרמים שיש, במגוון המודלים השונים והשיטות השונות, כל זרם והקונץ שמישהו המציא בשבילו – אתגר יישומי, ואני 20 שנה מנהל ארגונים מאוד-מאוד גדולים במחקר העסקי, אתגר לא פשוט להתמודד עם חקיקת הפסולת במדינת ישראל.

דבר שני, אני יודע שיודעים את זה פה בכנסת, אבל חשוב להזכיר את זה שוב: חקיקה שלא מגובה בתקציב ובכוח אדם היא מאוד-מאוד בעייתית בגופים המבצעים. חילק מתהליך החקיקה חייב להיות אישור תקציבי וכוח אדם של משרד האוצר, והתחייבות לנושא הזה. אחרת, דינו של החוק לשבת בוועדה כזו אחרי שנתיים ולהגיד: איך הגענו למצב הזה? אלה דבריי. גיא, האם יש לך מה להוסיף?

בקצרה ממש. אחרי ההצטיינות שלך, אתה תגיד את זה במשפט.

בגדול אנחנו מנסים לנתח כרגע במצב הנתון, ואתה יודע, כשאין צבא, לנסות לנתח את הפרויקטים, להגיד איפה אנחנו משפיעים הכי הרבה בנקודות מסוימות. ובעצם מה שהמנכ"ל דיבר זה אותו ניתוח פרויקטים. גם לאחרונה היו אצלנו מספר חברות, ויש חברות נוספות שמבקשות פטורים. אנחנו מסרבים לתת את הפטורים, גם למערכת הביטחון, גם לחברות תקשורת נוספות שהיו אצלנו. חברת yes היתה אצלנו, וסירבנו לפטור. אנחנו חושבים שהדברים האלה יאיצו את התהליך. גם הנחיה שהוצאנו לגופים המוכרים לגבי פסולת ניטרלית, אני חושב שהיא עושה את המהלך הנכון.

אני חושב שגם החברות האלה צריכות לדעת שהן משלמות, על-פי החוק, על-פי לשון החוק, ולא כמו שהיה נהוג עד עכשיו. אנחנו ננסה לעשות צעדים בפארטו, שהם יהיו משמעותיים, יפתיעו ויתחילו להניע את הגופים האלה, ולא רק להוריד מחיר היא השאיפה שתוביל את השוק הזה, אלא גם כרגולטור ננסה לכוון את זה בצעדים קטנים. מה שעשינו בשבועות האחרונים על-פי - - - כוח אדם - - -

תודה לך. אני מאחל לך בהצלחה, בשמי ובשם החברים.

נושא הגנת הסביבה במידה רבה הוא חלק מהבעיה. כל שיטה היא כמו דת, וכשבדתות עסקינן, אז העסק מתחיל לקבל – אני אומר את זה במשך השנים שאני נמצא פה – כל אחד עם הדת שלו, עם הכותל שלו, עם סגנון התפילות שלו. יש לנו קר דומה, אפרופו הגנת הסביבה, בנושא הדיג, שניתנה לי סחרחורת מרוב מומחים, שאני כבר לא יודע. ואני לגמרי בעד הגנת הסביבה, רק שמרוב מומחים אתה לא יודע איפה האמת נמצאת, שזה חלק מהעניין לפעמים.

אדוני המנכ"ל, תודה. באת כבר עם השריון על גופך, זה עדיין לא פוטר אותך מן העובדה שאני אומַר: אם בארזים נפלה שלהבת, ותראה איזה קרדיט אני נותן לכם, מה יאמרו האזרחים שמבקשים מהם וקונסים אותם? מה הקנס שאני צריך להשית על המשרד על זה שהוא לא עומד בחוקים שמדינת ישראל מחוקקת.

לי אין פקחים, כדי שייקנסו את המשרד על העובדה שהמשרד לא מיישם את החוק. אני גם מצר על העובדה שהמשרד לא הגיב לפניות של מנהלת הוועדה בשמי על עניינים שנוגעים לחקיקה, ובשביל זה אפילו לא צריך תקן.

על חובת הדיווח, על יישום החוק, על הצו שמאפשר לכם לדחות את כניסתו לתוקף לפי סעיף 73.

- - -

אם זה לא היה במהלך השנה האחרונה אני לא הייתי פה. אתמול מלאה לי שנה. אני אומר את זה כהערת אגב, כי גם הדברים הקטנים האלה, בסופו של תהליך מייצרים סוג של התייחסות לנושא.

ברשותכם, אני רוצה לפתוח את הדיון. בבקשה, להיות ממוקדים, לא הרצאות. שכל אחד יאמר את התייחסותו העניינית, המקצועית, והכי טוב, מה לדעתו צריך לעשות כדי לקדם, אבל ממש-ממש בקצרה, איך אומרים, אל תפגעו בסביבה בדיבור ארוך ומיותר. ראשון הדוברים, עורך-דין שלמה רבינוביץ, "ירוק עכשיו", בבקשה.

שמי שלמה רבינוביץ, יועץ משפטי של "ירוק עכשיו", ומנהל קליניקה סביבתית במרכז האקדמי "שערי משפט". לאורך השנה האחרונה, אפילו קצת יותר, בדקנו את יישום החוק על-ידי סטודנטים ועורכי-דין. הגענו למסקנות שהמנכ"ל הציג כאן ועוד גרוע מכך. אני רוצה להזכיר שלפני ארבע שנים ישבו כאן נציגי המשרד להגנת הסביבה ודיברו על חשיבות החוק. באופן אישי, זה יפה מאוד מה שהמנכ"ל אומר. היום הוא כאן, אני מקווה שגם מחר הוא ימשיך. השר היום לא כאן. הדברים יכולים להשתנות, אז זה עניין של משרד ולא עניין אישי של מנכ"ל מוכשר ככל שיהיה. והמשרד להגנת הסביבה כשל כאן כשל חמור ביותר. הוא לא מטפל כראוי בסוגיית הפסולת האלקטרונית, מכל מיני זוויות.

אני רק אזכיר בקצרה: דבר ראשון, לא מונו עובדים ייעודיים לטיפול בתחום. אני לא אחזור על כל מה שהמנכ"ל אמר, אבל כתוצאה מכך אין סנקציות. יש כיום יבואנים ויצרנים שלא מתקשרים על גופי יישום, ואני מדבר על רשימה ארוכה מאוד של יבואנים ויצרנים שלא מתקשרים עם גופי יישום. זה אומר שהם לא משלמים להם כסף. זאת אומרת שיש כאן אכיפה סלקטיבית של החוק. יש יבואנים ויצרנים שמשלמים מיליונים, אולי 20 מיליון שקל - - -

כמו מי? אם אתה יודע.

כל היבואנים הגדולים. אני לא רוצה לנקוט שמות. כל היבואנים והיצרנים הגדולים, לפי מה שאנחנו יודעים, הם כן. אבל יש הרבה מאוד גדולים בינוניים וקטנים, שלא, ולכן הם יכולים לזכות במכרזים של המדינה כי המחירים שלהם נמוכים יותר, הם לא מוציאים כסף עבור המיחזור. יש כאן עוול נוראי, אל"ף, כלפי היבואנים והיצרנים שכן משלמים.

דבר נוסף – האזרחים. האזרחים לא מקבלים את השירות שהם זכאים לו. אנחנו הגשנו בקשות לחופש מידע, למשרד להגנת הסביבה. שאלנו כמה רשויות מקומיות, יש מעל 250 רשויות, כמה רשויות מקומיות סידרו את הדברים אצלם? כמה התקשרו עם גופי יישום? רשויות מקומיות צריכים להתקשר עם גופי יישום. מישהו פה יודע כמה רשויות מקומיות קשורות לגופי יישום במדינת ישראל?

- - - 11

אנחנו קיבלנו תשובות של שתיים.

- - -

עלה קצת, יופי. בסדר, יפה מאוד. 11 רשויות מתוך מעל 250.

התוצאה החמורה שפסולת אלקטרונית מושלכת בשטחי הרשויות מהקומיות. אני עצמי נמצא ברשות מקומית, עובד שם ורואה, וצילמתי ערימות של מסכים וכן הלאה מושלכים לצדי הדרכים.

הסנקציות שעליהן דיברתי הן בכל מיני סעיפים של החוק, ולא רק במשהו אחד. אנחנו נעביר למשרד רשימה של ממוקדת לפי סעיפים, כי זה לא כל מה שהמנכ"ל ציין כאן.

גופי היישום עצמם מדווחים למשרד. האם מישהו בודק את הדיווחים שלהם? מאיפה יש להם דיווחים על כל-כך הרבה טונות של פסולת אלקטרונית? אולי סתם מגיעים אליהם עשרות מיליוני שקלים בלי שהם ביצוע את חובתם? יש לנו כמה תמונות שצילמו בכמה אתרים פיראטיים – בא, שוקל, מדווח: יש לי עשרה טון של ציוד אלקטרוני, מי אמר שזה ציוד אלקטרוני? בדרום הארץ מגרש פיראטי, באים, מעמיסים על משאית, וטוענים שזה פסולת אלקטרונית. ואז יש דיווח, גם יש משקל, אבל זה פסולת אלקטרונית? ומה קורה עם הפסולת האלקטרונית האמיתית? מושלכת לפח.

איפה הפסולת האלקטרונית הזו מושלכת?

אנחנו עשינו איזשהו סקר מדגמי בין אזרחים, והם משפילים את העיניים ואומרים: נכון, אנחנו זורקים לפח.

מי אחראי על זה שהסוללות כבר מתפוצצות בתוך המכלים?

אני חושב שהגופים המוכרים יוכלו להשיב לך על השאלות ולהסביר לך, אבל הם נותנים היום שירות של איסוף סוללות. דווקא במישור הזה קל – מי שמשווק אותם, חייב גם ליצור, אז הוא יוצר את זה. "סופר פארם", אם אני לא טועה, היום מקבלת בחזרה.

גיא, אצלנו לא שמעו. כל הארגזים למיחזור, לא שמעו אצלנו.

אתה צודק, והמנכ"ל התייחס לזה. הוא אמר, אין פה את זה. אבל בעיקרון, רק שתדעו, "סופר פארם" היום מקבלת את - - -

אני אסכם: לאור חשיבות הנושא הזה לבריאות הציבור – אין על כך מחלוקת – לשלומם ולאיכות הסביבה, אנחנו פנינו למבקר המדינה. דבר נוסף – אנחנו מבקשים מוועדת הכלכלה להמשיך ולבדוק את הנושא, כי עם כל הכבוד והרצון האישי והתחייבויות ששמענו פה, אנחנו מבקשים מאוד מוועדת הכלכלה להמשיך לעקוב ולדון בנושא.

תודה. צחי עין-גל, מנכ"ל "אקומיוניטי".

כפי שנאמר, במרץ 2014 החוק נכנס לתוקף. למרות אותן נקודות רבות שציין מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, אנחנו לא קפאנו על השמרים. עשינו ועשינו הרבה מאוד במהלך השנתיים-וחצי האלה.

תגדיר מי זה "אנחנו".

היום יש שני גופי יישום מוכרים.

ברשותך, אתה לא משוחח עם עצמך. כשאתה אומר גוף יישום, לא כולנו - - -

גוף יישום מוכר זה חברה שקיבלה רישיון מהמשרד להגנת הסביבה אחרי שכמעט שנה עבדנו על הכנת כל הדרישות שנדרשו, תכוניות עסקיות, תוכניות תפעוליות, תוכניות שיקומיות - - -

בקיצור, אני אקריא את מה שכתוב.

קיבלנו רישיון ליישם את החוק.

אני אקריא מסעיף ההגדרות, זה יותר פשוט.

לא, מהסעיף של מטרת החוק.

כן, כתוב פה: גופי יישום מוכרים שיפעלו בשמם של היצרנים והיבואנים האמורים.

"אקומיוניטי" פועלת בשוק ממרץ 2014. מאז הרבה מאוד פעילות נעשתה. אני אתן כמה דוגמאות כדי שנבין. היום כשאדם קונה מוצר חדש ומקבל לביתו את המוצר, הוא יכול להחזיר את הישן. המשווק לוקח מביתו – ב-2015 רק אנחנו אספנו 18,000 מקררים, מכונות כביסה, מדיחים. האיש לא משלם את זה. זאת אומרת, לפני כניסת החוק היית צריך לתת 150 או 100 שקל למוביל כדי שייקח את זה. ב-2015 מעל מיליון וחצי שקל השקענו, רק אנחנו כתאגיד, לאותם מובילים שייקחו את המוצר הישן.

קופסאות איסוף לסוללות – אנחנו חתומים כבר עם 1,800 חנויות שעל-פי החוק כל מי שמוכר סוללה חייב שתהיה אצלו קופסה לאיסוף סוללות. אתה יכול לעבור כאזרח, לשים את הסוללה וללכת, גם אם לא קנית סוללה חדשה.

כן, ראיתי את זה ב"באג".

אז יש קופסאות של סוללות. אנחנו פרשנו, למשל, ב"המשביר לצרכן", ב"סופר פארם", ב"שופרסל", רשתות ארציות ענקיות, וכשמתמלאת קופסה, מצלצלים ואנחנו באים לקחת.

האמת היא שזה מאוד מרשים, רק שלא פגשתי כמעט בשום מקום את כל מה שאתה מספר.

סליחה, אני רק השקעתי בזה הרבה כסף.

אני לא אומר זאת בהתרסה. כאדם שמאוד שם לב לדברים האלה, מאוד מעורב, שמחפש כל הזמן איפה לשים את הסוללות, ואיפה לשים את התרופות, וכולי. אני מניח שיש את זה. אם אתה אומר, אני מניח שיש. רק אני אומר לך שבכל המקומות, חוץ מלפני חודשיים, כשראיתי את זה ב"באג", לא פגשתי את הדברים האלה. אני אומר את זה שוב: יכול להיות שאני פשוט לא בגובה המתאים לראות את כל זה.

איתן, התמונה לא ורודה. זה נאמר כאן, אבל עדיין חשוב לי לומר שנעשה ונעשה הרבה, ומושקעים בזה הרבה משאבים.

מאמץ הוא דבר חשוב, אבל על זה לא מקבלים צל"ש. זה שיש חוק והעובדה שיש ניצוצות של טיפול בו, לא מצליחים לתאר את התמונה כפי שהיא. זאת אומרת, התצרף שנמצא מולנו חסר.

לפעמים מקבלים צל"ש כשהבכירים כשלו, ולמטה החיילים הקטנים עשו את העבודה.

אוקיי, אנחנו נמליץ עליך.

לא לזה כוונתי. באמת, מה שחשוב לי לומר, שלמול ההיבטים האלה יש לא מעט עשייה, ועדיין יש פה כמה פערים שחייבים לטפל בהם מהר.

אני רוצה לגעת בשלוש נקודות. נקודה מאוד מרכזית האי סעיף 25 בחוק הזה. בסעיף 25, פעם ראשונה שדנו בתוך חוק סביבתי בנושא של העסקת בעלי מוגבלויות. מוגדרת אמירה מאוד ברורה בחוק שאומרת שתינתן להעסקת בעלי מוגבלויות בכל שרשרת הטיפול במיחזור פסולת אלקטרונית, לא נעשתה בזה מספיק חפיפה. יש בזה פוטנציאל חברתי מדהים בהיבט של קידום והעסקה של אנשים בתנאים נאותים ברמת שכר - - -

ראיתי את זה בראש-העין, באיזור התעשייה אצלנו.

יש לזה פוטנציאל אדיר. חבל מאוד שזה לא מיושם.

דבר שני, כל נושא ההסדרה – צריך להבין שכשאומרים הסדרה, ברמה הכי פשוטה, כשיש שני גופים ויכולים להיות יותר משני גופים, מצד אחד, הכנסת הכסף. מי שחותם עם היבואנים והיצרנים, אליו נכנס הכסף. מנגד, הכסף יוצא על ערוצי האיסוף של הפסולת ברשויות המקומיות, אצל המשווקים ואצל המחזיקים. אם לא יהיה איזון בתאגידים ובגופי היישום בין רמת ההכנסות להוצאות, אחד הגופים יכול להיסגר, ואז יהיה מונופול.

דבר שלישי, סוגיית האכיפה – אין יכולת לעמוד בחוק הזה בלי אכיפה. יש דרך מאוד פשוטה. בסוף, כשאנחנו מסתכלים על יבואנים ועל יצרנים, המודל שלנו, בעיקר יבואנים ויצרנים, כולם עוברים דרך המכס. להודיע במכס – לא משחררים סחורה אם אתה לא מראה אישור שחתמת - - -

אין בעיה, אבל אני צריך להודיע?

המחוקק בסוף צריך לקבל החלטה.

סליחה, אני אשלח את חאג' יחיא עכשיו לכל הזה להודיע?

- - -

חבר'ה, העניין ברור לי. למה אתם חושבים שאני לא הבנתי?

אני אגיד לך למה אני מכוון. שנתיים החוק מונח. בסוף, מעבר למשרד, אם הוועדה לא הופצצה בעובדה שזה לא יושם וזה לא יושם, יש נושאים אחרים, ויש אנשים אחרים שכל אחד בתפקידו דואג להפציץ אותי, עד שאני עושה רק כי נמאס לי ממה שהוא משגע אותי.

בשורה התחתונה, לבוא פעם ב- ולהגיד: ההוא, ההיא, שתו לי, אכלו לי, זה בסדר גמור, אני חי את זה פה יום-יום, עם ה"שתו לי ואכלו לי". בשורה התחתונה, למדתי בחיים שלי, זה עניין כמה אתה מחשיב נושא. אם אתה מחשיב נושא, גם פה, גם אני, גם אני מייצר לעצמי, אדוני המנכ"ל, כאן בתוך הוועדה, סדרי עדיפויות. ישב עם מנהלת הוועדה, ואנחנו יושבים, סורקים ומחליטים. זה לא משנה שאחר-כך משרדי ממשלה שנתיים מתקילים אותנו, מודיעים, טוב, לא צריך, מחר.

בעוד שלושה חודשים אני רוצה דוח מפורט של איפה הדברים עומדים, כל אחד בתחום שלו. מרגע זה, אני כבר מודיע עכשיו בתחילת הדיון, כי כל אחד מה שיגיד, כבר הבנתי. אני אתן לדבר, כי כל אחד כבר התארגן בבית, הניע את המנוע ורוצה לבוא לדבר. זה בסדר גמור ואני מכבד את זה. אני אומר את זה לא ממקום של התרסה, חס וחלילה. אבל בשורה התחתונה, אני כבר מבין שאפשר לומר: בעוד שלושה חודשים בדיוק, אני רוצה מהמשרד, אדוני המנכ"ל, קודם כל מה שאתם מחויבים על-פי חוק. אבל מעבר לעניין, יש דברים שאתם צריכים לרתום אותנו אליהם. ואם יש בראשות הוועדה אנשים שהם ידידותיים לעניין, צריך לנצל את זה. אתה אף פעם לא יודע אם יהיה בוועדה הזו שנושאים אחרים חשובים לו יותר, בלי להמעיט בערכו של אף אחד בדברים שחשובים לו והוא מאמין בהם.

לכן, אם איננו יודעים את הדברים האלה, והוועדה היא ועדה אקטיבית. אנחנו ועדה שגם מכנסת מעבר לדיונים המתקיימים כאן, כדי לנסות ולקדם ולדחוף נושאים. אז נא לנצל אותנו. וסיפורי "שתו לי, אכלו לי" או מור"קים של בעיות, זה דיון אחרון. אין יותר מור"קים של סיפורי מורשת קרב והבטחות לצל"שים. אין. נגמר. אני רוצה לדעת בדיוק איפה אנחנו לא עומדים בעבודתנו, ואני כבר עשיתי לך "מי שברך" בתחילת הדיון, ואתה הרווחת את זה ביושר. זכות גדולה על כך שאתה שנים מוביל את העניין הזה. תודה, קודם כל. כמובן שזה לא ה"קוזה נוסטרה" שהכול אישי. הכול אישי, פה זה לא. שום דבר הוא לא אישי. בפעם הבאה זה יהיה, אם הדברים לא יהיו כמו שצריך.

אסף רוזנבלום, מנהל המחלקה המשפטית ב"אדם, טבע ודין", בבקשה.

בקצרה, כי הדברים כבר נאמרו. הכנו הרבה מור"קים של טענות "אכלו לי ושתו לי".

אז תסכם אותם.

המנכ"ל אמר אותם בעצמו, אז אין טעם. אני רק רוצה להגיד בקצרה, שחוקים שהכנסת מחוקקת לא מיישמים את עצמם, ואנחנו כאן כמעט ארבע שנים עם חוק, והמשרד להגנת הסביבה לא עשה שום דבר. וגם בשנה האחרונה לא נעשה שום דבר, ועבר לא מעט זמן מאז שהמשרד שינה את - - -

זה לא רק עניין של כוח אדם. נכון, חסר כוח אדם וצריך להביא, אבל בכל התקופה שחלפה היו אנשים שטיפלו, ואנשי המקצוע היו עסוקים רק בבחינת בקשות להכרה של תאגידים שרוצים להצטרך לחגיגה, אחרי שכבר הכירו בשניים. סליחה, משהו כאן בסדר העדיפויות לגמרי התהפך. את המשאבים האלה אפשר היה להפנות ליישום החוק ולאכיפה ולכל מה שצריך. דבר מאוד בסיסי שנאמר: איפה הדיווח השנתי שהמשרד להגנת הסביבה חייב לדווח לכנסת ולפרסם באינטרנט? זה סעיף שאנחנו עמדנו עליו - - -

זה לא יקרה יותר כל עוד אני פה.

זה גם בחוק האריזות – אף פעם לא בזמן.

אני מודיע לך.

איך אפשר לקיים דיון? כמה פסולת מוחזרה? איפה? מכל קטגוריה? איפה היא טופלה. ארבע שנים.

מתי אנחנו צפויים לקבל דוח כזה?

אני רוצה גם נקודה למחשה להמשך, כי חשוב שתהיה המשכיות במעקב פה. אני מברך את גיא שנכנס לתפקיד ואנחנו סומכים עליו שהוא יתחיל בעשייה.

נקודה אחת למחשבה שלא עלתה זה הנושא של ההבדל בין פסולת אלקטרונית שממגזר עסקי לבין פסולת שהיא מהמגזר הביתי. היום הכול נאסף ומדווח ביחד, כאשר זה עולמות שונים לגמרי, גם מבחינת העלויות. בעצם אם אנחנו רוצים לעודד את התאגידים ולהגביר את הכדאיות של האיסוף מהערוצים שהם לא המגזר העסקי, ששם זה נוח וזול, אנחנו אולי צריכים לחשוב להפריד את יעדי המחזור העסקיים והביתיים. זה דבר שקיים בכל מיני מקומות בעולם, אז אני מפנה את זה להמשך.

מעניין. יפעת מאירוביץ יפת, חברת מועצת העיר ראשון-לציון, בבקשה.

בוקר טוב. ראשית, תודה רבה.

מחזיקת תיק?

איכות הסביבה.

הגנת הסביבה? או אצלכם אתם תקועים עם ה"איכות"?

אנחנו גם באיכות הסביבה וגם בבריאות.

אולי אני אפתור לך את הבעיה ואני אגיד לך שאני חושבת שהחוק הזה לא מיושם פשוט כי זה נוח לכולם. זה נוח לגופי היישום המוכרים, בינתיים לוקחים כסף, יבואנים ויצרנים, הרשות המקומית לא צריכה להתעסק עם יותר מדי דברים, וזה עוד תיק שנפל על הרשות המקומית. לנו אף פעם לא היה כשל שוק בנושא הפסולת האלקטרונית. תמיד היה מי שאסף אותה מהרחוב, ואני בטוחה שגם אם אתה שמת טלוויזיה שלך, תוך שנייה היא לא שם.

אולי אף פעם החוק לא היה חוק ניקיון המדרכות ושול הדרך. החוק היה טיפול, למנוע את ה - - -

לחלוטין, אדוני היושב-ראש, ואני גם לא בטוחה שהמקררים האלה שנאספו, שיש היום באמת גוף שיודע לטפל בהם בצורה סביבתית, אבל זה לא קשור לעיריית ראשון-לציון.

עיריית ראשון-לציון, העיר הרביעית בגודלה, טרם הצליחה לחתום על חוזה עם גוף יישום מוכר בגלל המון סיבות, אבל בשורה התחתונה היינו צריכים לצאת למכרז שלוש פעמים, נאלצנו להתחנן כדי שייגשו למכרז.

למה להתחנן?

אני לא חושבת שיש הרבה מוטיבציה כרגע לגופים לחתום.

אני מנסה להבין למה ה"חלושס" שיש להם.

קשה מאוד לנסח כזה מכרז, כשאין סטנדרט של מה צריך לעשות. לכל רשות מקומית צריך לתפור חליפה משלה, וכל רשות מקומית צריכה לשבת בתוך הבית ולהגיד מה מתאים לי, איזו צורת איסוף מתאימה לי, איך אני רוצה לעשות את תהליכי ההסברה. לרשות המקומית יש עוד כמה דברים חוץ מזה, וזה תהליך שלקח לנו בראשון-לציון למעלה משנה. אולי אפילו שנה וחצי אנחנו בדיונים בעניין הזה.

זאת אומרת, ככל שהיישוב יותר קטן – אם ראשון-לציון שהיא העיר הרביעית בגודלה לא מצליחה - - -

עוד רגע השלישית.

אני יודע שראש העיר חברי - - -

וגם ניצחנו אתמול.

תודה רבה שאת מזכירה לי את זה. אני רציתי למנוע ממך לדבר בגלל זה. אבל ויתרתי לך.

אני מנסה להבין – אדוני המנכ"ל, אם תוכל אחר-כך להתייחס לזה – אם בעיר שהיא מהחזקות ביותר וראש עיר שהוא מהטובים ביותר שיש, לא מצליחה לקדם את התהליך הזה, אני מנסה לחשוב מה קורה ביישובים שהן עם מוטיבציות פחות גדולות וכוח עבור אותם כוחות שצריכים לאסוף את - - - עוד יותר קטן, שלא לדבר על מגזרים בתוך החברה הישראלית, ששם הנושא הזה הוא אפילו לא בסדר-היום בכלל.

אנחנו גם לא הרגשנו שיש אוזן קשבת. אני באופן אישי, ואני עובדת בתחום, חוץ מהיותי חברת מועצה, לא מצליחה להבין מי מטפל בזה. אנחנו פנינו אינסוף פניות, לא היה ברור לנו, כן צריך לצאת למכרז, לא צריך לצאת למכרז, איך צריך להיות נוסח המכרז.

עם מי עבדתם, ברשותך?

אנחנו ניסינו לעבוד מול המחוז. יש לנו אנשים מדהימים, אנחנו יודעים לעבוד מצוין מול הגורמים גם במשרד הראשי - - -

ואחרי שפרגנת להם, מי בסוף לא נתן לך את התשובה?

לא קיבלתי תשובה. בסוף אנחנו ניסחנו את המכתב הזה לבד. אנחנו גם נתנו לרשויות מקומיות אחרות כדי שישתמשו, אבל לא היה שום כנס שהסביר לנו מה אנחנו כרשות מקומית - - -

תודה. הדברים שלך היו מאוד חשובים מנקודת המבט של השטח.

בשמחה. אני רק מעודדת – אמרת שיש אנשים טובים סביב השולחן, אז אם הולכים על הסדרה, אני חושבת שאפשר לשבת גם אתנו. אני חושבת שיש לנו הרבה input לתת.

לא, אני לא חושב, זה הברה מעבר לחושב. אני חושב שזאת חובה לשבת אתכם בסופו של עניין, כי אתם הכוח הקדמי שיודע לתת את המענה, כי כפי שאמרת, הפסולת בכל מקרה נאספת. אבל הכוונה במקרה הזה היא לא הבעיה של האיסוף. כמעט ולא נראה מסכים או דברים מן הסוג הזה בשול הדרך.

נכון. ואני יכולה להוסיף רק עוד מילה אחת: בסופו של דבר, אחרי המכרז השלישי, קיבלנו מחיר מגוף יישום מוכר שהוא שליש ממה שקיבלנו בפעם הראשונה במכרז. כלומר, כבר מוכנים לשלם לנו הרבה פחות על מה שהרשות צריכה לעבור, וזה משהו שהמחוקק צריך לתת דעתו עליו.

זה לא בהכרח טוב שהמחיר זול.

זה על הפנים. זה גרוע ביותר.

זה מה שהיא אומרת.

רק שאנשים יבינו.

חבר הכנסת חאג' יחיא, בקשה.

כבוד היושב-ראש, הכרתי מאמן ספורט שאמר למתאמן: מה שטוב אצלך, שאתה מתאמץ. אבל מה שעוד יותר טוב, שאתה יציב. אז אתה לא זז, כי נשארת במקום, אתה לא מתקדם. למרות שאתה מתאמץ, וזה המקרה שלנו. מתאמצים, אבל אחרי שנתיים של תחילת היישום, וארבע שנים אחרי החקיקה, שעדיין אין סטנדרטים, עדיין לא מדברים על האכיפה שמחייבת עוד כוח אדם.

כפי שאני מבין, כבוד מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, הדברים שאתם צריכים להתעסק בהם, אני אתן שלוש כותרות ואתה תסדר אותן איך שאתה רוצה: קביעת סטנדרטים, טיפול במפגעים שזה במידי, יש לך ריחות, יש לך דברים מסוימים, זיהומים שאתה צריך לטפל בהם במידי, והאכיפה. אלה כותרות שאני מבין שצריכות להיות אצלך, ואני רואה שהדברים המרכזיים בהם לא מתקדמים. אני לא מדבר רק על התחום הזה אלא בכלל. הרבה תחומים שאין בהם עדיין את הסטנדרטים הנכונים והדרושים, ואת האכיפה, כל הזמן בוכים.

אני פונה עכשיו ל יושב-ראש הוועדה – כל חקיקה שאנחנו נלך, שהאוצר יהיה פה ויידע, וייתן את ההסכמה שלו, ואתה מחויבות שלו כדי ליישם את החוק - - -

זו הצעת חקו ממשלתית.

אני יודע, אבל ממשלה שבאה עם חוק ולא יודעת ולא מבינה שכדי ליישם את החוק הזה צריך גם תקציב, אז אוי ואבוי.

צרם לי שהולכים למצב שיהיו עוד 50 או יגיע ל-50 מספר הרשויות המקומיות שייכנסו לפרויקט הזה. מה, זה רשות שלהם? אם הם ירצו, כן ייכנסו, ואם לא, החוק מאפשר להם? אם ירצו – כן, אם לא ירצו – לא? זו שאלה כי אני מבין מהמנכ"ל שזה יהיה הישג בזה שמגדילים את מספר הרשויות.

פורמלית זו עבירה פלילית.

אני שואל את זה אולי קצת בציניות. זה כאילו הישג גדול שייכנסו עוד מספר רשויות מקומיות למרות שהחוק מחייב אותן? אז זה לא ההישג.

היום יש מצב שיכול להיות שזה משליך – העניין של כל אתרי הפסולת הפיראטיים, ששם גם מטמינים וזורקים, ואף אחד לא מטפל. אז לא מטפלים באתר ובתוכו, אז לא מטפלים גם בכל הנושא הזה. וחוץ מזה גם כל מיני ערימות לצדי הדרך, ואני אומר גם במשפט, קצת אחרת: שעד היום גם היישובים הערביים הפכו להיות החצר האחורית של המדינה בעניין של הפסולת, וגם בזה לא מטפלים. אז גם בתוך זה את הפסולת האלקטרונית.

אני פונה למנכ"ל, וגם אני הייתי מנהל, כבוד המנכ"ל – כל דבר שאתה רוצה לתכנן אותו, אם אתה לא תוחם אותו בזמן, אם אתה לא בא לוועדה ואומר: סטנדרטים יהיו תוך כך וכך זמן, הפקחים יהיו בתוך פרק זמן מסוים שהוא מוגדר, אז אתה לא עושה. אני אומר חד-משמעית. שזה יבוא עוד שלושה חודשים, דיברת, כבוד היושב-ראש? ועוד שלוש שנים יישאר באותו דבר. אם לא תוחמים בזמן ויש ל נו תאריך יעד שבאותו יום אני צריך להיות עם כל הסטנדרטים וכל מה שצריך. וגם להגדיל את המספר, שתהיה גם תחרות לאלה המאושרים שלכם.

תודה לחבר הכנסת חאג' יחיא. אבו טריף שכיב, העמותה למען מיחזור פסולת אלקטרונית, בבקשה.

שלום רב, תודה רבה שניתנה לי ההזדמנות לדבר. שמי שכיב, אני מירכא, אני חבר מועצה, יושב-ראש ועדת החינוך, חבר בוועדת הרווחה ובוועדת איכות הסביבה.

אני רוצה לדבר על פן אחר שקשור לפסולת האלקטרונית, זה הפן הערכי והפן החינוכי. אני חושב שבדיון הזה צריכים להיות גם נציגים של משרד החינוך, ואיך אנחנו רותמים את משרד החינוך לכל העניין הזה.

אני מנהל בהתנדבות עמותה שמעסיקה אנשים בעלי צרכים מיוחדים, 41 חניכים.

יישר כוח.

ודוקטור עבדאללה ביקר שם שלוש-ארבע פעמים. ובין היתר עשינו בעמותה בשנה שעברה הכשרה ל-40 בתי-ספר. זאת אומרת, מלכתחילה אנחנו מחדירים לאנשים את המודעוּת ואות התודעה בראש שנושא הפסולת זה דבר חיובי כי אנחנו מחויבים לחיות בסביבה טובה.

אני חושב שגם הפן האנושי, הערכי יותר, שצריך כן להתייחס לאנשים בעלי מוגבלויות, לייחס להם חשיבות, כי אני טוען ואני משוכנע שחברה שמכבדת את עצמה, יודעת לטפל באוכלוסיה הזאת כראוי כי מגיע להם לחיות בכבוד ובהערכה רבה.

עמותת "למען" שייכת לתאגיד "מ.א.י." ועושים את כל הנהלים הדרושים. אנשים בעלי המוגבלויות הם מכלל האיזור, לא רק מירכא ומג'וליס, ואנחנו בתהליך חתימה של הרשות עם תאגיד "מ.א.י.", ואני דואג לזה ומתעקש בכל כוחי שכל נושא איכות הסביבה ייכנס לתודעה ברמה החינוכית והערכית. תודה רבה.

אלוף אתה.

תודה.

אתם מטפלים בפסולת האלקטרונית.

בעיקר בפסולת האלקטרונית.

מה שחשוב אתה לא אמרת – שאתם מעסיקים את - - - ואיך אתם ממחזרים והכול.

תודה לך, יקירי. דני קוגן, בבקשה.

שמי דני קוגן, אני ממשגב ואני אב לילד מוגבל. הוא נולד ב-2006, וב-2007 אירוע של קבלת ילד עם מוגבלויות. התחלתי לחלום, ואחד מהחלומות היה שאנחנו יכולים לעשות משהו - - - נס חברתי, ולהעצים את האוכלוסיה עם מוגבלויות, כי אחרי גיל 21 אין להם שום פתרון הולם, ראוי, במדינת ישראל. המשפחות מסכנות והמדינה כן מטפלת, לא מטפלת, ותוהו ובוהו.

אני חשבתי שראוי שיהיה תחום שנקרא מיחזור, שאנחנו יכולים לקחת אותו מכל מיני גופים אינטרסנטיים שעובדים בדרך-כלל, לא כולם, אבל בכל העולם התחום של המיחזור מושך את האנשים מעסקים קרימינליים כי מאוד קל לעשות הלבנת כסף. כל העסקאות נסגרות במזומן והתחום הזה הוא מאוד יצירתי ומאוד קשה. אני חשבתי לעשות – חולם, אתה יודע, חולם, עם ספקטרום אוטיסטי אני, אז יש לי חלום. אני אומר שבתחום המיחזור במדינת ישראל, לא יקרה שום דבר אם יובילו אותו אנשים עם מוגבלויות.

ב-2012 כשהתחיל הסיפור הזה עם חקיקה של התחום, אנחנו יזמנו את סעיף 25. אני עכשיו יושב פה בסוף הישיבה. אף אחד לא מדבר על אקולוגיה אנושית. אנחנו יושבים באיזשהו דיון על זבלנות, על איך לעשות סביבה נקייה לחברה אגואיסטית כמונו, ומבחינתנו אנחנו יכולים לראות באחר. על סעיף 25 לא שמעתי פה. צחי ניסה להגיד משהו. חוץ מזה, אותי באופן אישי לא מעניין כלום. לא דיברתם על זה בכלל.

חוץ מזה, אחרי שהכנסנו את סעיף 25, מי האמין בו? האמינו בו כל מי שמתעסק במיחזור. אז הם התחילו להציג את עצמם כאילו הם נותנים עבודה לאנשים עם מוגבלויות. אני שואל פה בתור אב לילד עם מוגבלויות: מי בדק את זה? מי עשה איזושהי סטנדרטיזציה של אנשים עם מוגבלויות שעובדים בתחום פסולת אלקטרונית? זה הכול ישראבלוף, רבותי. אני יכול להסתכל לכל אחד בעיניים ולהגיד שאקולוגיה לקהילה מוגנת שילמה ביחסי עובד-מעביד מעל 5.5. מיליון שקל לאנשים עם מוגבלויות.

דבר שני, אקולוגיה לקהילה מוגנת, זה המפעל שאני מוביל אותו, הוא גוף שיקום מוכר מטעם משרד הרווחה בכמה קטגוריות, ואף בן-אדם עם מוגבלויות לא עובד בהתנדבות, כולם ביחסי עובד-מעביד. זה לא טריוויאלי. ואני רוצה להגיד לכם: המודל הזה קיים, ויש לי חלום בשני פרמטרים: אל"ף, שכל התחום של המיחזור יהיה פלטפורמה ראויה לאנשים עם מוגבלויות, ואני פה מתחבר לתחום של מיחזור פסולת אלקטרונית ייעודי לזה. ואם זה יהיה בתחומים נוספים, אריזות וכולי, אנחנו במדינת ישראל יכולים להיות במשהו אור לגויים.

בי"ת, אני חושב שכל יישום החוק צריך להיות מבוסס על חינוך מיוחד וחינוך, ואנחנו פועלים לתת איזושהי סטנדרטיזציה למקצוע הזה: ממחזר. והמקצוע "ממחזר" תפור, הוא ראוי, לאנשים עם מוגבלויות שמסיימים חינוך מיוחד ובגיל 21 אין להם שום תעודה מקצועית, וגם חברות גדולות במדינת ישראל יכולות גם לקבוע שיש להם את האנשים בתוך החברה שמתעסקים במיחזור, ולא איזשהו מחסנאי שעובד בצורה שחורה.

ודבר נוסף, אני מצטער על ההופעה שלי. פשוט אמרו לי בכניסה לכנסת להפוך את החולצה, כי על החולצה שלי מ-2007, על הלב שלי, כתוב: "מנטל אקולוגי, לנכס חברתי". אני מבין שלצערי, בבית המחוקקים זו סיסמה שאני לא יכול להיכנס איתה.

תתפשט.

אני לא מתפשט, אני לא - - - אבל אני שמעתי שהיית בביקור בראש העין. זה, קודם כל, מבורך. אתה גם מוזמן לבקר בכל המיזמים שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות. תבוא אלינו וגם תשאל מה קורה עם זה, אם יש איזושהי סטנדרטיזציה, אם מישהו מפקח על זה.

תודה, דני. העניין שביקשו, אני לא אחראי על זה כמובן. אבל אני מניח שלא בגלל שהכנסת לא רוצה, אלא יש כלל שאומר לכולם - - -

אני שומר חוק, אין לי בעיה. אני פשוט מצטער שהחולצה שלי הפוכה.

זה בסדר, קיבלתי. אני רק מנסה להגן על הבית הזה, להגיד עליו איזו מילה טובה בימים שכולם - - -

אני רואה ושומע את זה גם בתקשורת.

דני, קודם כל, תודה על הדברים שאמרת. אני באופן אישי מכיר את זה גם מקרב המשפחה הקרובה שלי, זה לא נושא שהוא זר לי. אני מכיר את הנושא הזה. גם ביקרתי, כפיש אמרתי, בראש העין, ויש שם פעולה ממש מדהימה ומרגשת של הנושאים שאתה, דני, התייחסת אליהם. אני אשמח אם תעביר אלינו לוועדה מסמך קצר שבו את האני מאמין שלך ואת אותן שלוש נקודות שפרשֹת כאן בפנינו, תניח לפתחנו. אני אבקש גם את ההתייחסות של המשרד, של המנכ"ל, של המשרד להגנת הסביבה, שיביע את עמדתו בנקודה הזו, וגם אנחנו נפנה על בסיס המכתב שלך.

וגם הבקשה של שכיב לגבי משרד החינוך – אני לא אובה להפיל את הכול על החינוך, כי בסוף, אם כולנו היינו מחונכים, הרבה דברים היו נראים אחרת. אבל בסוף צריך מישהו לשים את הדברים על סדר-היום שם. תוציא אלינו פנייה מסודרת על אשר אתם עושים, ואנחנו גם נפנה למשרד לראות אם בכלל עניין כזה יכול להיות חלק מתוכנית הלימודים.

התוכנית קיימת, אדוני. בירכא לפני שבועיים היינו בטקס הענקת תעודת הצטיינות לשני בתי-ספר - - -

תודה. מי עוד חשוב לו, אבל ממש, זאת אומרת, שממש, כאילו אם יש לו משהו שממש לא נאמר כאן? אבל דיר-באלכום, אני חותך באמצע. שם ותפקיד, בבקשה.

שמי תומר ישראל מ"ירוק עכשיו".

היה כבר "ירוק עכשיו".

נכון.

לא, לא, לא.

אבל שני דברים שלא נאמרו.

לא, לא. יקירי, שלח לי את זה בכתב. היה לכם פה נציג. יש פה נציגים נוספים ממקומות אחרים, לא הוגן. כן, בבקשה.

גלעד אוסטרובסקי, מנהל אגף קיימות במועצה אזורית משגב.

נוכח כל מה שנאמר והכישלון הקולוסאלי של המשרד להגנת הסביבה לנהל את החוק, אני מבקש בקשה אחת: רק פיקוח פרלמנטרי הדוק על קיום החוק. בלי זה, אנחנו פשוט משחיתים פה מילים.

תודה, גלעד.

רז הילמן, איגוד לשכות המסחר.

אני בכל זאת רוצה, דווקא בגלל שאני מאיגוד לשכות המסחר, להצטרף לצורך לעשות אכיפה אפקטיבית. גם אנחנו חושבים שצריך, גם על החברים אצלנו, מי שלא מקיים את החוק, צריכה להיות כאן שוויוניות בפני החוק.

מהחוק עולות לא מעט בעיות. יש בעיות שקשורות באיסוף המוצר מבית הלקוח, יש את הנושא של הפטור שהתייחס אליו כאן המשרד, כאילו שזה משהו שבכלל לא צריך להתעסק איתו. יש סעיף בחוק שאומר שהמשרד צריך לטפל בבעיות של פטור, ואלה נושאים שאני מברך מאוד על הצוות החדש שהגיע, ומקווה שיחד איתם נוכל לצלול לתוך הדברים האלה ולתת לזה מענה, כי תקופה ארוכה זה לא טוב.

תודה. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, בבקשה.

בוקר טוב. הדיון בנושא איכות הסביבה חשוב מאוד, לא רק בגלל שהיום יום איכות הסביבה, אלא כמובן שזה חשוב ביותר איך לטפל בפסולת האלקטרונית שמבחינה בריאותית הנזק שלה הוא פי עשרה יותר מפסולת אחרת, וכל פסולת היא נזק סביבתי, בריאותי וכללי. ישנו חוק ולכן אנחנו דנים, והחוק לא מיושם בכלל. ויש כאן הזדמנות לראות למה החוק לא מיושם, ואם יש שם דברים חסרים לעשות, לסדר, לתקן מחדש. ולכן כבוד יושב-ראש הוועדה, אני חושב שאת הנושא הזה צריך לבדוק, לא בישיבה הזאת כמובן, לראות איפה המחדלים שישנם, למה החוק לא יושם, ולחשוב איך להתייחס בצורה רצינית ביותר לפסולת אלקטרונית, לא רק בגלל המיחזור, והעמותות שישנן, ואנשים שעשו עבודת קודש, אלא מרוויחים פעמיים ושלוש פעמים: גם מעסיקים אנשים, גם מטפלים בפסולת, וגם רווח כלכלי ובריאותי בכלל.

הפסולת האלקטרונית של המפעלים התעשייתיים לחוד, והפסולת האלקטרונית הפרטית לחוד.

כן, התייחס לזה אסף רוזנבלום.

לא הייתי כאן. ובקיצור, צריך להתחיל ליישם את החוק מחדש ולראות מה החורים שבחוק ולהתייחס לזה מאוד ברצינות.

תודה, תודה. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה על הדיון. אני מקווה מאוד שבשנה הקרובה חוק פסולת אלקטרונית יצטרף אל שורה ארוכה של דברים משמעותיים מאוד שאנחנו מתקדמים בהם בשנה האחרונה ונראה ברכה בעמלנו.

כמה דברים פרקטיים וגם התייחסות למה שנאמר – תוך שבועיים המשרד יעביר לוועדה יעדים רבעוניים של איך אנחנו נתקדם ביישום החוק. כפי שאתם יודעים, אנחנו המשרד הראשון שמפרסם דוח רבעוני, כמו חברה ציבורית, על פעולותיו. חוק פסולת אלקטרונית יצטרף אל הדבר הזה. תוך שבועיים אתם תקבלו מאתנו יעדים רבעוניים של איך אנחנו נתקדם ביישום החוק, ופעם ברבעון אנחנו נדווח לכם ונדווח לציבור, כמו שאנחנו מדווחים בשאר הנושאים החשובים שאנחנו עוסקים בהם, איך אנחנו מתקדמים ביישום החוק. זה מחובתנו בתור מינהל תקין.

דבר שעלה פ ה ולא נגעתי בו, והוא חשוב – סעיף 25, אכן יש פה הזדמנות לייצר שוק לתעסוקת אנשים עם מוגבלויות. תבדקו קצת בעברי, אני קרוב מאוד לנושא הזה, וזו הזדמנות מאוד חשובה. ישבתי עם האנשים העוסקים בדבר והחלטנו שאכן אנחנו ניתן יתר חשיבות לנושא הזה, כולל בעבודה עם צה"ל וגורמים אחרים. ואני מקווה מאוד שהדבר הזה יקרה במהרה, כי תפקידנו בתור ממשלה הוא לצמצם פערים, וזו הזדמנות שבה אנחנו גם יכולים להפחית זיהומים וסיכונים וגם לצמצם פערים. אז זו הזדמנות שאני צריך לקחת אותה בשתי ידיים, וההערה היא נכונה בנושא הזה.

אנחנו צריכים להצליח בדבר הזה במשותף. אני מבקש מוועדת הכלכלה לעשות כל שביכולתה לפתור את הלקונה או את האתגר שדיברתי עליו על חוקים שאנחנו לא מקבלים משאבים ליישם אותם. אם אתם צריכים להזמין את האוצר, תזמינו את האוצר, ואם אתם צריכים להזמין אנשים אחרים, תזמינו אנשים אחרים. אבל אנחנו פה צריכים את העזרה שלכם ואת שיתוף הפעולה שלכם בשביל שנוכל לעמוד - - -

יש לך הזדמנות, היום, כשהשר שלך הוא שר האוצר. יש לך את ההזדמנות הזאת.

אסור לי לדבר פוליטיקה. הוא לא רק השר, הוא גם חבר.

אני אומר, הוא שר האוצר, אז שיידע שיש לו בעיה פה.

נכון, אז הוא יודע ממני - - -

אתה יודע שיש אנשים שמתקנאים בך שאתה יכול לגעת בכלל בשר.

אתה יודע שאני עבדתי קשות בזה, אה?

לא אמרתי. אתה מבין, יש כאלה שזה עדיין רחוק בכלל - - -

חברים , אם אנחנו כבר מדברים בנושא הזה – בגלל הקריבה לשר האוצר, והמפלגה שהוא הקים גם כן אחראית על נושא הסביבה - - -

לא, לא. היום הוא השר בפועל, הוא השר הפועל.

אני יודע, אני יודע, אבל אני אומר לך, השנה הכנסנו מיליארדי שקלים לעבודה בהפחתת זיהומים וסיכונים שלא היו כמוהם במדינת ישראל לפני כן, וזה דבר שלא קשור לקירבה - - -

אדוני המנכ"ל, תודה.

שמי משה גוב, אני מנכ"ל "סמיקום תעשיות", "סמיקום לקסיס". אנחנו גם יצרנים, אנחנו גם יבואנים, כך שאנחנו בשני הכובעים האלו. אני אזכיר פה נושא שעלה בוועדה לפני שאושר החוק, שכבוד השר ארדן אמר: מצדי שהיבואנים והיצרנים, במקום שייסעו במרצדס, שייסעו בסובארו. אז נכון, אלה שמקיימים את החוק, עכשיו נוסעים בסובארו. הרוב לא מקיימים. אין אכיפה. אנחנו - - - מייבאים וגם מייצרים סוללות, והעלות שלנו על החוק היא 4.7%. היום כשאנחנו ניגשים למכרזים ממשלתיים או למכרזים אחרים, 4.7% זה go/no go. זו דוגמה אחת.

לא יכול להיותש אנחנו כחברה נישא בעלות של 5% מכל הסיפור הזה. אנחנו ייבאנו בשנה שעברה 5%. משהו מטורף לגמרי.

זאת אומרת, לעמוד בחוק אתה יוצא פראייר.

אני לא פראייר. אני מקיים את החוק.

לא, לא אתה באופן אישי. אני אומר, זו פעולה, כיוון שלא כולם נכנסים לתוך הקטגוריה הזאת, אז יש קבוצות שנמצאות בעדיפות. זו עובדה.

אין אכיפה. נפגשתי עם כבוד השר - - -

- - -

מה, אתה ועדת מכרזים?

לא, אני מייעוץ סביבתי, מאירופה.

לשמחתי, אני יכול להגיד שהובלתי כמה תהליכים בתחום איכות הסביבה, החל מסוללות נטענות, שאנחנו היינו הראשונים להביא בארץ ולהטמיע אותם, עד לתאורה חסכונית. לצערי הרב, ואני מנסה כל הזמן להוביל, הבעיה היחידה היום היא חוסר האכיפה שהמשרד לאיכות הסביבה מביא אותנו למצב אבסורדי, בלתי אפשרי, וגם מוציא את כל הרוח מהמפרשים. אם זה לא יטופל במהרה, אתם פשוט גורמים נזקים כלכליים אדירים לאלה שמשלמים, ויש כאלו שמשלמים. תודה רבה.

צודק. תודה, ואני שמח שביקשת את זכות הדיבור ושהיא ניתנה לך. במידה רבה, סיכמת בקליפת אגוז את כל הכשל המתקיים כאן.

אבל אני בכל זאת רוצה לסכם. אדוני המנכ"ל, קודם כל, הוועדה מותחת ביקורת מאוד קשה על העובדה שהמשרד לא מיישם את החוק כפיש המחוקק התכוון. ואני רוצה להזכיר זאת: במקרה הזה, החוק הוא חוק ממשלתי, הוא אפילו לא חוק פרטי. זה חוק ממשלתי שמי שדחף וקידם אותו ובצדק, זו הממשלה עצמה. ואנחנו רואים בחומרה רבה את העובדה שהחוק שהובא על-ידי הממשלה, על-ידי השר להגנת הסביבה בזמנו, גלעד ארדן, לא מטופל ולא מיושם.

לצערי, עד כה המשרד אישר רק שתי חברות להיות גוך יישום מוכר, וזה נושא שצריך להיות מתוקן ומטופל לאלתר.

נושא סעיף 25 – יותר ממה שכתוב בו, גם מהעובדה שבאתי אחרי הדברים שאתה אדוני התייחסת אליהם והעובדה שאמרת שהנושא הזה קרוב ללבך, בואו לא נפספס את הרגע. זאת אומרת, בואו לא ניתן לזה לחמוק מתחת הידיים שלנו, כשיש התכנסות של אנשים שיכולים לתת דחיפה לנושא הזה, ואני חושב שאפשר לבנות כאן מודל פעולה. יש כאן גם סעיף, יש כאן גם נושא, ואפשר לעשות את זה הרבה מעבר ל-להגיד רק: ישולבו בעלי צרכים מיוחדים בתהליכים כאלה ואחרים.

יש חוק בדרך.

אדוני, חבר הכנסת, אני מדבר אתכם על הרבה מעבר. לפעמים נוצרות הזדמנויות. יש כאן אנשים שהעניין הזה קרוב מאוד ללבם, יש כאן משרד, יש כאן גם חוק שהוא פלטפורמה נכונה. לא הייתי יכול לומר זאת על כל נושא שעוסק בתחום, אבל כאן יש פלטפורמה שאפשר לבנות אותה כמודל, שממנה תצא התורה גם לעניינים אחרים בתחום. אני מבקש שבעוד שלושה חודשים, כשיינתן לנו הדיווח, לסעיף 25 נרצה לקבל התייחסות, מה קרה באמת ואיך העניין הזה מוצא את ביטויו.

"כי מכבדי אכבד, בוזי ייקלו" – מי שלא יכבד את הוועדה ואת הדרישות שלה, אנחנו לא נכבד אותו ואת דרישותיו, ואני אומר את זה בחברוּת, כי יש לי אליך ובוודאי אל השר שלך, המתפטר, הערכה גדולה מאוד-מאוד. אני מניח שעכשיו, בצוק העתים, חלק ניכר מהדברים יהיו נתונים לפתחך. אתה זה שתידרש לנהל את המשרד. אני אומר זאת, כי אלה החיים. אנחנו לא אומרים את עכשיו כדי להטיל עליך משימות. חלק ניכר מהדברים האלה יהיו נתונים להחלטתך. לא ללכת ל: יש לי פ"ע, פ"א. אלא אתה הפ"ע עם עצמך והפ"א עם עצמך, ואתה תידרש לקבל את ההחלטות.

בעוד שלושה חודשים, אני לא מצפה, אני תובע לקבל את כל הדברים אשר אמרנו. במידה רבה החוק הזה יהיה חוק שהוא אבן בוחן במערכת היחסים בינינו לבין המשרד. דווקא הנושא הזה שאני רואה בו 1%, אבל ההשפעה של ה-1% הזה היא הרבה יותר דרמטית מהרבה דברים שאנחנו עוסקים בהם. הישיבה הזו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.