הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 57

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, כ"ב באייר התשע"ו (30 במאי 2016), שעה 14:00

פניות ציבור בנושא הנפקת רישיונות מנייר והמרת רישיונות בישראל ובמדינות זרות- ישיבת מעקב לישיבות מה- 16.2.16 ומה- 15.3.16

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

אפי רוזן - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והביטחות בדרכים

עמוס ארבל - מנהל מינהל רשות האוכלוסין וההגירה

קרן לוי - פונה לוועדה

ארון סנדרס - פונה לוועדה

ניסן פשמיש - פונה לוועדה

איציק פיליפ - עוזר של חבר הכנסת ישראל אייכלר

שרון כהן
–

ראש תחום מערכות יישומים, כנסת ישראל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית אבינח

ר.כ., חבר המתרגמים

פניות ציבור בנושא הנפקת רישיונות מנייר והמרת רישיונות בישראל ובמדינות זרות - ישיבת מעקב לישיבות מה- 16.2.16 ומה- 15.3.16

שלום לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה לפניות הציבור. הנושא פניות ציבור בנושא הנפקת רישיונות מנייר והמרת רישיונות בישראל ובמדינות זרות. אנחנו בישיבת מעקב בעצם כבר שלישית. הוועדה הראשונה הייתה ב-16 בפברואר, השנייה ב-15 במרס ועכשיו אנחנו ב-30 במאי, כ"ב באייר תשע"ו.

בישיבה האחרונה אני לא יודע אם אפי היה פה - - -

חנן היה.

חנין היה. אז גובש רעיון שמשרד התחבורה ינפיק רישיון נהיגה מפלסטיק, כרטיס לפי תוקף רישיון השהייה בישראל, כפי שרשום ברשות האוכלוסין. אנחנו ביקשנו שזה כבר ייכנס לפועל עד מאי. אנחנו כבר במאי והשאלה הראשונית שלנו היא האם בוצע הדבר, האם יש כרטיסים. דבר שני, האם באמת עד תום ההשרה. כי לכאורה היו צריכים לתת ל-10 שנים.

הקשר בין משרד הפנים למשרד התחבורה בעניין רישיון הנהיגה הוא לא הכרחי בעיני, כי רישיון הנהיגה רק צריך להגיד האם הרכב הזה או הנהג הזה כשיר לתנועה. כל שאר הדברים שיש למדינה, אם זה מס הכנסה, אם זה אשרת שהייה, אם זה רשות בתי הסוהר, אם זה כל מה שיש לאזרח עם משרד השיכון או עם משרד הרווחה – לא רלבנטי לגבי נושא התחבורה. פה מדובר ברכבים ונהגים.

אבל המדינה החליטה שצריך להיות איזה שהוא קשר ואני מכבד את זה, שבגלל שיש שב"חים וכל מיני תשובות ודברים כאלה, אז אין לי ברירה אלא לקבל את זה, אבל לפחות אני מבקש שיהיה, כל זמן שיש לאזרח אשרת שהייה, שיהיה לו רישיון נהיגה ושרישיון הנהיגה יהיה תלוי בתוקף אשרת השהייה בדרכון ולא בהגבלה של שנים.

אני לא יודע אם אתם יודעים בכמה סבל של כמה אנשים מדובר. לכאורה זה נראה תייר, שזה מישהו שבא, מסתובב בו שבועיים ונוסע. לא. יש לנו אוכלוסיות שלמות של אנשים שהם בהגדרות של תיירים, של בעלי אשרות, של תלמידים. אגב, יש במדינות אחרות שבאים תלמידים לכמה שנים ללמוד באוניברסיטאות או במקומות כאלה. פה זה הרבה יותר.

יש לנו פה מקרה גם של אנשים שמגיעים הרבה פעמים בשנה. הם גרים בחוץ לארץ, הם מגיעים בחגים פעמיים שלוש, וכל פעם שהם באים אומרים להם שהחוקים שונו. אז צריך שגם תיירים שבאים לביקור ללא אשרת שהייה מוסדרת, כי הם באים בסך הכל לשבועיים, שלפחות יקבלו רישיון מנייר או פתרון זמני אחר, שיאפשר להם לנהוג בישראל.

אנחנו ניתן כמנהגנו לפונים ראשונים, כי זו ועדת לפניות הציבור. אמנם הפונים שלנו הם ותיקים, שמלווים אותנו מהתחלה. יש לכם משהו להוסיף על מה שהיה בדיונים קודמים?

אין לי הרבה להוסיף. רק פשוט בזמן הזה שהיה לי, היה פסח, אז בדקתי עם אנשים שלומדים בארצות הברית. סטודנטים בארצות הברית ובאמת שם מקבלים רישיון רגיל ובצד השני מופיע – אינו אזרח אמריקאי.

שאינו אזרח אמריקאי.

נכון, אבל מקבלים אותו רישיון כמו כל אחד.

בלי הגבלה של זמן?

בלי שום הגבלה.

לא של הזמן שהוא למד שם?

כלום. רק מופיע בצד השני, כמו שכתוב שהוא צריך לנהוג עם משקפיים, מופיע – אינו אזרח אמריקאי.

No citizen – זאת אומרת הוא לא אזרח.

נכון.

הבנתי. אז לכאורה זה יכול לפתור גם פה את הדרך. אנחנו נבקש תשובה מאפי, מה אתה אומר?

אני אגיד לך, אדוני, אני מציע שאולי עמוס, דרך אגב שהוא שיבץ אותי כשהייתי חייל, אני מציע הוא יפתח, יסביר את הרציונל של אשרת השהייה בישראל, כי אנחנו מתבססים על חוק ואחרי שנבין מה האשרה אני אגיד לך מה אנחנו עושים. אגב, אנחנו מתואמים, אנחנו לא מזמן סיימנו דיון בינינו. לא בכדי ביקשנו עוד זמן כדי להסדיר בינינו לבין רשות האוכלוסין מה אנחנו נעשה חוקי, כי אם יתנו נייר לא חוקי, הוא לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו. אז הוא יסביר ואחרי זה אני אתייחס לזה, אדוני.

אז עמוס, פתח פיך ויאירו דבריך.

טוב, הסוגיה הזו עלתה לדעתי לפחות שלוש או ארבע פעמים ברמה של שר הפנים, בארבע-חמש שנים האחרונות שאני בתפקיד, היו דיונים אצל השר.

זאת אומרת פעם אחת אצל כל שר.

בערך, בקצב של משרד הפנים. ואלי ישי כשר הפנים עסק בזה רבות, אפילו יותר מפגישה אחת וגם אני הייתי שם ותהיה פגישה עם שר התחבורה. אפילו ברמה של שרים עוסקים בסוגיה הזו.

כאשר לנגד עינינו כמדינה, כממשלה, כמערכת, הייתה סוגיה של האכיפה במדינת ישראל וזה בא מהמקום הזה. זה לאחרונה צץ לגבי המסתננים – איזה סוג רישיון לתת להם, אם בכלל לתת להם רישיון וכן הלאה. כלומר, אחד הכלים שיש למדינה, לנו כמדינת ישראל, להתמודד עם סוגית האכיפה לגבי אנשים שהם שוהים שלא כחוק במדינת ישראל ולא משנה באיזה סטאטוס הם, כלומר הוא יכול להיות תלמיד, הוא יכול להיות עובד זר וכן הלאה, זה להצר את צעדיו עד כמה שניתן כמדינה.

לא יכול להיות שגוף אחד אומר אני מחפש אותך, אני רוצה – סליחה על הביטוי – שתעוף מפה, אני צריך להרחיק אותך מכאן, וגוף אחר, הוא הולך למשרד ממשלתי אחר והוא נותן לו אישור כזה ואישור אחר. כלומר, לא יכול להיות הדיסוננס הזה או חוסר החיבור בין מערכת ממשלתית, שבגדול היא צריכה להיות מסונכרנת על המטרות ששוהים בלתי חוקיים, כל עוד לא הסדירו את מעמדם בישראל, הם לא צריכים להיות פה. זה נכון לישראל, נכון לגבי כל מדינה אחרת.

ואז עלה העניין של להתאים עד כמה שניתן את תוקף הרישיון או את מתן הרישיון בכלל, רק לאדם שיש לו ויזה חוקית, תוקף חוקי במדינת ישראל. כלומר לא יכול להיות, בעבר זה היה ככה אגב, שאנשים בעלי רישיון, תושב ארעי שזה כמעט אזרח, אבל זה תושבות, א/5 מה שנקרא, יש לזה מספר זהות, תעודת זהות כחולה בשפת העם. התוקף של הרישיון לא היה מוארך מסיבה כזו או אחרת, בעיקר בני זוג של ישראלים שבאים לכאן ומקבלים בהליך המדורג שלהם, והיה הולך לאגף הרישוי ואז נותנים לו רישיון לעשר שנים. כשאני מחפש אותו, אנחנו – המערכת – מחפשים אותו ודורשים את היציאה שלו מן הארץ.

ולא רק. הרישיון הזה היה משמש אותו גם לזיהוי בכניסה למשרדי ממשלה, בבנקים וכן הלאה וכן הלאה, כי המערכות מסתמכות גם על רישיון הנהיגה. ואז הייתה החלטה שאנחנו צריכים לעשות השוואת נתונים או לעשות חיבור בין הנתונים בינינו לבין משרד התחבורה, אגף הרישוי. ונעשתה עבודה מקיפה בעניין הזה ולמשרד התחבורה, עד כמה שאני זוכר אז, אולי זה השתנה קצת בזמן האחרון, יש להם את תוקפי הרישיון לגבי האוכלוסייה הרלבנטית שהם נותנים להם רישיון.

אני לא בקיא איזה סוגי רישיונות וכן הלאה, אבל אם יש סטודנט או עובד זר שהוא פה בישראל ויש לו רישיון בתוקף, אז הוא יודע על תוקף הרישיון שלו. ואם הסתיים התוקף, אז הוא גם יודע - - -

האשרה בתוקף.

הרישיון. הרישיון, כשאני מדבר על רישיון שהייה. זה אשרה, אבל זה לא נכון להגיד אשרה. אנחנו מתכוונים לרישיון הנהיגה. וכשהוא הולך למשרד הרישוי ואומר לו תקשיב, יש לך אשרת שהייה, אם להשתמש בשפה הרגילה, שיש לך עוד חצי שנה בתור א/2 כסטודנט או כתלמיד ישיבה וכן הלאה, אז הוא נותן לו, אני מניח, את תוקף רישיון הנהיגה עד יום תוקף הרישיון הרגיל. הוא אומר לו – אתה רוצה לחמש שנים? גם אם מגיע לך חמש שנים, תלך תאריך את הרישיון שלך, את האשרה שלך, ואחרי זה תבוא ותקבל את הרישיון עצמו.

אז יש היום עדכון מידע, נדמה לי אפילו אוטומטי בעניין הזה בזמנים ממש מצומצמים של המידע הזה שיש אצלנו, על כל אשרה שאנחנו מאריכים לבן אדם והוא חוקי כאן בצורה מסודרת, אז גם משרד התחבורה, אגף הרישוי, יודע את זה. כמו שביטוח לאומי יודע את זה. כמו שביטוח לאומי מפסיק לשלם לבן אדם שהרישיון שלו, שאשרה שלו לא בתוקף. מפסיקים לו את זה וכן הלאה. אותו כנ"ל מס הכנסה, אותו כנ"ל כל הרשויות הממשלתיות הציבוריות. צה"ל וכן הלאה וכן הלאה.

אז גם כאן החיבור הזה הוא מאד נכון, הוא מאד הגיוני. הוא מאד משרת את האינטרסים של המדינה בראייה של טיפול באנשים - - -

אתה אמרת כמה פעמים את המילה אינטרסים של המדינה ואני רוצה להגיד לך שאני יושב פה כמדינה. לא השר שהיה ולא השר שיהיה קובע מה המדינה חושבת. האזרחים בחרו ב-120 אנשים שהם קובעים מה המדינה חושבת. למשל אני כמדינה חושב שאסור לערב בין רישיון נהיגה לבין לטרטר אנשים שאנחנו לא רוצים או שכן רוצים שיעשו משהו. זו רק הערה לגבי ה - - -

לא, אני אמרתי את האינטרסים בראייה של מדיניות ממשלתית של שר, שהוא הריבון בעניין הזה בהקשר של מדיניות משרד הפנים.

לא, אבל מי שממונה על השר זה אנחנו, חברי הכנסת.

בסדר. אני מבצע מדיניות של שר.

אני סתם אמרתי את זה כהערה לפרוטוקול, שלא יחשבו שהמדינה יש לה איזה משהו - - -

לא, לא, המדינה זה 120 חברי כנסת שמחר בבוקר יחליטו שלתת, לא יודע מה, זר פרחים גם לכל אחד, בסדר.

ואם העם לא רוצה אותם, הוא יחליף אותם.

בסדר, אני לא נכנס לסוגיה הזאת. אני פקיד ממשלתי ומבצע מה שהמדיניות של השר בעניין הזה אומרת. המדיניות גם אומרת - - -

אבל אני מהדברים שלך גם עוד לא קלטתי מה למעשה קורה. הרי אני מדבר על האנשים שכן נמצאים פה כחוק.

אין שום בעיה איתם.

אז למה יטרטרו אותם 10 שנים בניירות במשך כל שישה חודשים?

אני לא נותן רישיון נהיגה, כפי שיודע אדוני. אני נותן רישיונות בדרכון. סטודנט שבא למדינת ישראל - - -

זה לא קשור אליו.

לא, אבל לפי מה שאתה אומר, אם הבנתי אותך נכון, אז כל אלה שנמצאים פה כחוק חמש שנים, היו צריכים לקבל רישיון לחמש שנים.

לא, לא. ממש לא. מתן הויזה הוא לא לחמש שנים.

הוא מתחדש.

תלמידי ישיבה נאמר, זכאי - - -, נותנים להם בהתחלה שנתיים ואחרי זה עוד שנתיים וכן הלאה. לגביהם הייתה הקלה מאד ממושכת.

לא, אבל בישיבות הקודמות, סליחה שאני מתפרצת, אבל כל הזמן אמרו שכל חצי שנה היו צריכים לעבור - - -

שישה חודשים.

לא, ממש לא, ממש לא.

זה מה ש - - - בקבלת רישיונות, עמוס.

שנייה, אני לא עוסק ברישיונות הנהיגה. חוץ מהרישיון שיש לי בכיס, אני לא יודע מה זה רישיון, בסדר? צאו מההנחה הזאת.

זה מה שדובר בישיבות - - -

שנייה, אני לא יודע מה דובר, אני יודע מה אני יודע להגיד על ויזות. כשאני אומר רישיון אני מתכוון לוויזה, בסדר?

בדיוק. המנהלת אומרת שחסר לך הרקע של הדיונים שלנו. אנחנו לא מדברים על הוויזות, אנחנו מדברים על רישיון הנהיגה. רק אפי אמר שאתה תיתן את הרקע של הוויזות, אבל מה שקרה עד היום, אני אעדכן אותך, ב-10 השנים האחרונות טרטרו אנשים שיש להם ויזה, אבל כל שישה חודשים היו צריכים לבוא, לשלם עוד פעם כסף, לעמוד בתור פיזית ולקבל נייר - - -

אדוני המכובד יידע לענות על זה. אני לא - - -

וזה מה שאפי בישר לנו פה, שהוא הולך לשנות את זה. אז השינוי שאנחנו רוצים זה שתהיה סינכרוניזציה עם משרד הפנים.

אני מרשות האוכלוסין ולא ממשרד התחבורה.

בסדר, אז אם רשות האוכלוסין נותנת לתלמיד שלוש שנים, חמש שנים, אני לא יודע, לפי הדרגה הזאת, אני מבקש שמשרד התחבורה ייתן רישיון במקביל.

בבקשה, שייתן לו.

קודם כל בשביל זה אנחנו כאן. זו הפעם השלישית שאני כאן ולמעשה הבטחנו שאנחנו נשנה את העניין הזה של הרישיון של החצי שנה, אבל צריך לזכור שיש פה הרבה מאד סוגיות באמצע.

קודם כל תקנה 173 לתקנות התעבורה. אדוני יודע שאני לא מתקין את התקנות. אגב, אדוני יושב בבית המחוקקים. אם אתם סבורים שצריכים לעשות משהו אחר, אנחנו - - -

אם צריך נעשה.

אנחנו נעשה כל מה שהמחוקק גם יגיד לנו. גם אני, גם עמוס בוודאי. התקנה קובעת שאזרח ישראלי שהוא אזרח ישראלי, יכול לקבל רישיון לתקופה של עד 10 שנים בבת אחת ואזרח שאינו אזרח ישראלי, שהוא באחד מששת המעמדות שאנחנו מכירים, יכול לקבל לכל היותר עד שנתיים. זה אומר, אדוני - - -

זה התקנה ש - - -

כן, תקנה 173 (4) א'.

אז צריך לשנות את זה.

אדוני, זה אומר שגם כאשר ניתן רישיון, הרי המותג הוא רישיון הפלסטיק. אני יודע על מה אדוני מדבר.

כן, כן.

הרי את כל המכתבים אני קורא, אני עונה אישית. אין לי איזה שישה עוזרים. אז אני גם רואה את הפנייה.

למנהל רשות הרישוי אין שישה עוזרים?

לא צריך. לא צריך. מרבה נכנסים מרבה דאגה. בסוף הייתי בא להסביר למה נתתי תשובה שאני לא נתתי, אז לפחות אני חותם על כל תשובה שנתתי.

תשובות קצרות.

טוב מאד שהן קצרות.

אבל אמיתיות, שלומית, אמיתיות.

לא כמו של משרד התחבורה, אגפים אחרים.

אוי, אוי, יש אגפים שמשגעים אותנו עם תשובות מפה ועד פה ואתה לא יודע מה הם ענו בכלל.

אז אני אקח את זה כמחמאה.

זאת מחמאה.

ממש מחמאה.

הרישיון הזה הוא המותג למעשה, ולמעשה עיקר הבעיה היא אצל סטודנטים/תלמידי הישיבה שמצויים בארץ, שיוצאים ונכנסים הנה תדיר, והעובדים הזרים שעובדים בחקלאות. למעשה זה שתי האוכלוסיות הבעייתיות שהעניין הזה ייתן להן פתרון. אנחנו סיימנו את התהליך, היום בבוקר סיימתי את תהליך ההנחיה לאגף המחשוב, כי אנחנו צריכים לעשות בדיקות על העניין הזה. אבל למה זה לקח לנו זמן?

אני בכוונה גם העברתי סד תאריכים לשלומית, שהיא פחות אוהבת אותו, אבל אני אומר לך מדוע. תראה, יש למשל אזרח ישראלי, כמו שאדוני יודע, במלאת לו 40 שנה, בכל פעם שהוא מחדש את הרישיון הוא נזקק לבדיקת ראייה. אזרח ישראלי שחצה את גיל 70, בכל 5 שנים צריך לעשות בדיקה רפואית במכון הרפואי, ומעל לגיל 80, כל שנתיים. הדברים הללו עולים כסף. עכשיו, לא אנחנו היינו משיתים את זה על מישהו שהוא במעמד זר, שכל שניים שהייתי מחדש לו, הרי לכאורה הייתי עושה ניצול. הייתי גובה אגרות למדינה שלא לצורך.

אבל גם אז הוא לא - - - לשלם.

נכון, אבל אם אנחנו פעם ב-10 שנים, נגיד אני בן 42, פעם הבאה שאעשה בדיקת ראייה היא 52. סביר. אם אני עכשיו תושב זר באחד המעמדות, תלמיד בישיבה ומבקר פה ואני בן 42, אני צריך לעשות בגיל 44, ב-46, ב-48 בדיקה. זה הרבה כסף. לכן יש הרבה דברים שאנחנו רצינו לפרוץ, כדי לא לעשות רק כדי לעשות. כדי לא לנגוע בכיסם של האנשים.

לכן אנחנו בעניין הזה סגורים גם מבחינה חוקית. אנחנו נסיים את הניסויים שלנו במחשב ואנחנו נאפשר עד שנתיים ימים רישיון קבוע בהתאם לאשרת השהייה.

זאת אומרת אין לך שנתיים לתת יותר משנתיים?

לא. המדינה אוסרת עלי.

בגלל התקנה הזאת?

גם בלי קשר עכשיו לעמוס. התקנה 173 היא בהתאמה אגב למשרד הפנים.

אני מתפלא שעד עכשיו אף אחד לא העלה את התקנה הזאת בדיונים שלנו.

כי הרישיונות הם לא יותר-. לא הרישיונות, האשרות שאנחנו נותנים הן לא יותר משנתיים. כלומר ייווצר מצב, למרות שאולי אתה לא אוהב את זה, שנגיד שבן אדם קיבל אשרה בדרכון לשנתיים ואחרי זה הוא נאמר לא חוקי, אתה אומרת למרות הכל, שאפי ייתן לו רישיון לחמש שנים. זאת אומרת ייווצר מצב שהוא שלוש שנים לא חוקי.

למה אתה רוצה את זה?

היו פה נציגי משרד הפנים והם אמרו שמאריכים לחמש שנים.

אבל כל פעם במצטבר.

לא, זה במצטבר. אין ויזה שאנחנו נותנים לחמש שנים במכה אחת.

לא, שנתיים ושלוש, אז זה חמש ביחד.

בסדר, אוקיי.

אז לפי התקנה הזאת אתה לא יכול לתת רישיון?

אם אדוני רוצה לא לחבר בין הוויזה לרישיון, זה תפיסה. אם אדוני אומר - - -

כן, אני אסביר לך גם למה. אני תיכף אסביר את התפיסה שלי לפרוטוקול.

רגע, אבל אחרי השנתיים הוא צריך עוד פעם ללכת לעשות בדיקה ואז הוא מקבל לעוד שלוש?

לא. זה מה שאמרתי, שאנחנו סיכמנו שהוא לא צריך לעשות עוד בדיקת ראייה.

אלא? תיתן לו הארכה?

נכון, הוא יקבל כמו אזרח ישראלי. הוא יעשה בדיקת ראייה אחת ל-10 שנים ובדיקה רפואית אחת ל-5 שנים מעל גיל 70. רציתי ליצור באמת השוואה בין אנשים.

יפה.

תשמע, נו, זה טוב מאד.

שלא תהיה סיבה לפנות אליך עוד פעם על הדברים הללו. זאת אומרת לפתור את זה לגמרי, לא לחזור לשולחן הזה מה שנקרא מכיוון אחר ואנחנו פתרנו את זה.

כן. אז איך תתנו את הארכה?

לפי תוקף אשרת השהייה. הוא יגיע, אגב, הוא מקבל במקום רישיון זמני, כי גם אדוני כשהוא בא הוא מקבל רישיון זמני ואחרי זה הוא מקבל את הפלסטיק בדואר. זה נוהל רגיל. אגב, גם לגבי התשלום, גם התשלום אנחנו בדקנו שלא כל פעם מחדש נצטרך לשלם את גובה האגרה הזאת, וישנן עוד כל מיני סוגיות שאנחנו - - -

434 שקלים קיבלתי.

כי זה ל-10 שנים. אגב, יש עוד שאלה. שאלות שהן שאלות שמגיעות לשולחן. אדם נותרו לו 40 ימים לוויזה – מה עושים? אדם נותרו לו 80 ימים. אז אנחנו נתנו לכל הדברים האלה כללים שיקלו על השוהים האלה. גם בהיבט של תשלום הם לא ישלמו שקל אחד יותר.

וגם אלה שבאים ונוסעים?

תראה, אלה שבאים ונוסעים, עוד פעם, פעם אחת - - -

רגע, בוא נסגור את מה שאמרת עד עכשיו. אז זה מאד מקובל. מה שאפי אומר זה מקובל עלי.

כי זה מה שהבטחנו וזה מה שאנחנו עושים.

כן, ולפני שאני אעבור לנושא הבא שמדבר על הבעיות האחרות, אני רוצה לומר מה התפיסה שלי אומרת, שהבהרתי אותה רק בעיקרון.

רגע, עוד מילה אדוני, כי הוא הולך לדבר על התפיסה. באשר לרישיון הנהיגה, מרגע שמדינת ישראל החילה על עצמה שהדבר היחיד במדינת ישראל של תעודה ברת תוקף, מעבר לתעודת זהות הוא רישיון הנהיגה. אדוני יודע שבהרבה מאד מקומות הרישיון הוא חליף להצגת תעודת זהות. משמע שהיא לא יכולה להיות ברת תוקף שונה מתעודת הזהות הישראלית. לא יכולה.

רגע, אבל אחרי שנתיים שיש לו הארכת ויזה, אוטומט הוא מקבל הארכת רישיון?

לא, הוא בא. הוא חייב כי פג לו הרישיון.

לא, אבל איך הולך הסנכרון?

יש לנו קובץ של משרד הפנים, קובץ רישום זרים. אנחנו מאד מסודרים.

על זה היה הדיון הקודם, שיהיו מסונכרנים משרד הפנים ומשרד התחבורה.

זה מסונכרן. המחשבים מסונכרנים.

והוא יבוא ויראו שיש לו אישור לעוד שלוש שנים.

כשהוא מגיע אלי אדוני, הוא מגיע כבר עם אשרת שהייה מוטבעת בדרכון. זה צייטלא שמופיע בדרכון והפקידה יודעת. אגב, כל אחד מהם יש לו תעודת זהות ישראלית שנתנו לו, שמתחילה בספרות 89, כדי לזהות אותו שהוא במעמד זר. אז יש לפי מספר.

אז עכשיו לגבי התפיסה. יש פה שתי סוגי אוכלוסיות. יש מסתננים ויש שב"חים, שאני מבין שאני עכשיו מדבר כמדינה והאינטרס של המדינה לדעת איפה הם ולא שיוכלו להתחמק מהחוק באמצעות רישיון הנהיגה ולדעת שהם נמצאים פה, כי אנחנו לא רוצים שהם יהיו פה מסיבות שאנחנו לא רוצים.

לעומת זאת תיירים, סטודנטים ואנשים שבאים לפה ואנחנו רוצים אותם, אנחנו צריכים לא להקשות עליהם אלא להקל עליהם כמה שאפשר, לא יותר, אבל לא פחות מכל אזרח ישראלי. לכן התפיסה שלי אומרת להפריד בין המסתננים והעובדים הזרים שאנחנו לא רוצים. הרי יש עובדים זרים שאנחנו רוצים שיבואו. אלה שעובדים בחקלאות, אלה שעובדים בסיעוד. אנחנו רוצים אותם. אבל אלה שאנחנו לא רוצים, לא לשפוך עם האמבטיה של אלה שאנחנו לא רוצים, את אלה שאנחנו כן רוצים.

איך הם יעשו את זה?

על ידי זה שהוא רואה אשרת שהייה.

החוק מחייב כל אדם זר שהוא לא אזרח ישראלי ששוהה בישראל, שהאשרה שלו תהיה בתוקף.

זה בסדר.

הוא יכול להיות סטודנט, הוא יכול להיות פרופסור.

אבל את מי שאתה לא רוצה, אתה לא נותן לו.

או פרופסור במכון ויצמן.

אבל את מי שאתה לא רוצה אתה לא נותן לו אשרה.

לא.

אבל מי שאתה רוצה אתה כן נותן לו.

יכול להיות שהיא נגמרה לו השנה ואתה אומר הוא, אני רוצה אותו, הוא תורם למדע, הכל בסדר, אבל הוא לא האריך את הוויזה שלו? הוא גם שב"ח.

לא, לא, הוא צריך להאריך. אני לא אומר שלא יאריך.

אדם כזה עולה ברשימה של אלה שלא צריך להאריך להם.

כי הוא לא בא להאריך את הוויזה.

בוודאי.

אז שיילך להאריך את הוויזה. בזה אני - - -

אז מה?

אנחנו כמחוקקים לא רוצים שום דבר שהוא לא חוקי.

אז כשאני אומר שב"חים זה כולל הכל.

לא, שב"ח הוא אדם הוא רוצה לקבל, אתה לא נותן לו. זה משהו אחר.

לא, אבל הוא לא בא. גם ההוא שלא בא. יכול להיות שהוא יודע שאני לא הולך לתת לו, בגלל זה הוא לא בא.

אדוני, אני הבנתי אותך.

לא, תפריד.

הוא לא יכול לדעת מי בא ולא הארכנו לו ומי לא. הוא לא יודע.

אני איתך שהוא צריך לבוא ולהאריך את הוויזה שלו, נקודה.

המחשב לא יודע.

אתה למעשה מה רוצה? ואני מלווה אותך כבר כמה דיונים. אתה למעשה רוצה שזה לא יקרה כל שנתיים. אם היה אפשר זה יקרה פעם בחמש שנים.

בדיוק.

ולכן בית המחוקקים הזה, שהוא מוסמך אגב לאכוף על הממשלה לבצע, צריך לחוק שאשרת שהייה תוקפה המרבי יגדל משנתיים לחמש שנים לאוכלוסיות האלה. זה חונה פה, בבית המחוקקים.

את שומעת? אולי נעשה את זה בסיכום הדברים שלנו, שאנחנו רוצים לשנות את התקנה. ניגש לוועדת הפנים - - -

לשר.

אני לא יודע אם לשר, לוועדת הפנים, שהתקנון שאומר שנותנים לאזרח אשרה רק לשנתיים, תהיה אפשרות לתת לחמש שנים.

זה לשנות חקיקה וזה לא תלוי לא בי ולא - - -

זו תקנה, זה אפילו לא חקיקה.

זו חקיקה ראשית.

זו חקיקה ראשית?

כן. אבל זה לא, אני מניח, אני לא רוצה להגיד - - -

למה שלא יתנו?

כי אנחנו כל פעם צריכים לבדוק את הבן אדם, מה הנסיבות שבגלל הוא צריך להאריך את הוויזה. אנחנו לא ניתן לחמש שנים. חמש שנים זה המון זמן. תאר לך בן זוג של ישראלי, אזרח זר, אוקראיני, גרמני, צרפתי. בא לפה גוי, סליחה על הביטוי, קיבל לשנה - - -

היום הגויים יותר פופולאריים מהחרדים במדינת ישראל.

לא משנה, אוקיי? קיבל לשנה - - -

מה הבעיה להגיד? כל אזרח, כן.

לא, הוא לא אזרח ישראלי. הוא גוי.

כל אדם, כן.

אדם שהוא לא זכאי על פי חוק שבות.

המדינה לא מכירה בעובדה גוי. המדינה יודעת להפלות חרדים. גויים אסור להפלות. אסור אפילו להזכיר את המילה הזאת.

אל תכניס אותי לפינות שאני לא צריך להיכנס אליהן.

לא, אז בוא לא נזכיר.

עזוב, לא, אני מדבר איתך בשפה המקצועית שלי, בסדר?

אה, כן? אבל אין בשפה המקצועית גוי. אין דבר כזה.

שאינו יהודי.

שאינו זכאי, שאינו יהודי. אדם שאינו זכאי שבות והוא לא זכאי למעמד בישראל מתוקף עצמו אלא מתוקף בן זוגו או בת זוגו, נחת פה בישראל. לגישתך, בוא תן לו 4-5 שנים והכל בסדר, כדי שהרישיון יהיה לו.

אני לא רוצה.

אנחנו מתנגדים לעניין הזה, כי אנחנו אומרים שאנחנו כל שנה רוצים לבדוק אותו. שהוא עוד נשוי, שהוא בסדר, שהכל מתנהל איתו כשורה, כי אם לא, אנחנו מפסיקים לו ודורשים להוציא אותו מפה. מתבצעות בדיקות. זה אותו כנ"ל לסטודנט, זה אותו כנ"ל ל - - -

אני שומע ברקע את העוזר שלי אומר משהו מאד הגיוני, אפילו ששמעתי רק חצאי דברים. הוא אומר - - -

אפילו שהוא עוזר.

אפילו שהוא עוזר, הוא אומר בואו לא נתעסק עם העניין של הוויזות. העניין של הוויזות יש למדינה עוד עניין. בואו נדבר על העניין של רישיונות הנהיגה, שיוכלו לאפשר לתת רישיון נהיגה גם, או אני לא יודע איך. הוא לא יוכל לעשות את זה בלי אשרה - - -

אבל הוא לא יכול לעשות את זה.

עוד הפעם, יש היום מושג של אשרה של שלוש שנים?

לא, שנתיים.

אחרי שנתיים אתה מקבל לעוד שלוש. זה מה שעמוס אמר.

לא, לא, לא, אני חושב שאתה טועה.

הוא אמר את זה, זה נכון. אחרי שקיבלת שנתיים, אתה מקבל עוד שלוש.

אה אולי.

זה מה שהוא אמר.

כן, זה מה שהוא אמר.

אז רק בפעם השנייה.

אז אני ממשיך את הדיון ואני רוצה גם לסיים. את העניין של האשרות לא צריך.

אני רק אמרתי לך, מה שאני מבינה שזה אוטומטי.

לא, הוא הולך למשרד הפנים מחדש. הוא לא מקבל אוטומטי. הוא הולך למשרד הפנים מחדש.

שנייה. יש את הנוהל של תלמידי ישיבה וסטודנטים. זו האוכלוסייה הרלבנטית.

גם על עיתונאים דובר פה.

לעיתונאים נותנים כל שנה, שנה, שנה. סטודנטים כל שנה מאריכים בשנה. תלמידי ישיבות, עשינו הקלות לפני כשלוש שנים או משהו כזה, שבפעם הראשונה אפשר לתת לתלמיד ישיבה, הם המוחרגים היחידים במגזר אלה שהם לא אזרחים ישראלים, נקרא להם כך, שאתה יכול לתת להם בפעם הראשונה שלוש שנים ברצף. כלומר, מהרגע שהוא נחת כאן בישראל והוא לומד בישיבת פונביץ' בירושלים, ממחרת בבוקר הוא רואה את המידע הזה, שיש לו שלוש שנים עד 30 במאי 2019, והוא לתת לו לשלוש שנים. ברצותו. אני לא בקיא ב - - -

כן, כן. ואחר כך? אחרי שלוש שנים מה עושים איתו?

אחרי זה הוא יכול לתת לו עוד שנתיים ואחרי זה 5 שנים ברצף בכל פעם. אחרי זה הוא יכול לעבור בכלל ל-א/5, אם אתם רוצים להיכנס לזה.

אבל א/5 זה אותו דבר. מה נותן א/5? אותו דבר. א/5 להיפך, שנתיים. עומס, א/5 שנתיים.

רגע, א/5 זה כבר תעודת זהות, אז זה כבר לא רלבנטי.

אחרי חמש שנים זה כל פעם שנה מחדש, אוקיי?

אז למה שלא תיתן שלוש שנים?

כי התקנה, אמרתי. אמר העוזר נכון, יש לי תקנה 173 שאני לא יכול לתת מעל שנתיים.

מה המקסימום שמקבלים אשרה? שלוש שנים?

שלוש שנים.

אז צריך לשנות את התקנה שזה - - - עד שלוש שנים.

שהוא יכול עד שלוש שנים.

עלה פה רעיון אחר שלא הזכרנו פה, לכתוב על הכרטיס, על הרישיון, לתת לרישיון תוקף של 5 שנים בוא נגיד, לכתוב על זה בצמוד לדרכון, בוא נגיד כששוטר בודק אותו - - -

אבל אתם לא רוצים את זה, להסתובב עם דרכון. אתם רוצים להיות עם כרטיס כמו כולם.

זה היה הרעיון שהעלינו פעם שעברה. וגם זה שהוא אומר שהוא נותן שנתיים, זה גם לא נכון.

בסדר, אנחנו נדבר על זה. הוא מחזיר את זה למשרד התחבורה.

אני אענה לך. זה לא להחזיר, אני אענה לך אדוני.

למה? אתם הולכים אחורה, אתם לא הולכים קדימה. אתם נסוגים.

אני אענה לך. מכיוון שהמדינה זה אתה, לך יש אינטרס. נכון שיש סיכוי שיש אוכלוסייה מסוימת במקום לבוא אחרי שלוש שנים תבוא אחרי שנתיים, אבל זה לא האוכלוסייה היחידה. אני אמרתי לאדוני כמה סוגי אוכלוסיות יש, שמשרד הפנים ומדינת ישראל רוצים לדגום אותם כל שנתיים. רוצים לדגום אותם כל שנתיים מבחינה ביטחונית. יש הרבה מאד זליגות.

לכן אני אומר לך שהקנס הזה של שנה, הוא שווה את המחיר של ביטחון המדינה.

עוד הפעם, בכל מקרה הוא לא יקבל - - -

החצי שנה לא תהיה. מה שמפריע לאנשים זה החצי שנה והצייטלא מנייר. אני נותן גם פלסטיק וגם שנתיים.

לא, הוא לא יקבל יותר ממה שהוא קיבל בוויזה. זה ברור.

לא משנה, אבל אני אומר שבוויזה, הרי אנחנו מדברים על אוכלוסייה מאד ייחודית שזה בעיקר תלמידי הישיבות. אני גם רואה את רוב הפניות אלי. אני אומר שיכול להיות שאם תשנו את התקנה זה יעשה טוב לכמה בני ישיבות. מצד שני, אני חושב שזה פחות נכון למדינת ישראל. כי אתה לא יכול להחליט שרק לבני ישיבה זה שלוש שנים.

זה לפי אורך האשרה שהוא קיבל ממשרד ה - - -

אבל האשרה הזאת היא חריגה.

שנייה רגע, אבל תוכל לעשות את זה אם תכניס בתקנה סעיף שהוא, כמו שאמר כאן הבחור - - -

שהוא מחריג.

תוקף רישיון הנהיגה הינו - - -

כתוקף האשרה.

תוקף רישיון השהייה במדינת ישראל. זה הטוב ביותר.

זה מה שהוא אמר פה בישיבה הקודמת.

זה הכל. שהמקסימום הוא שלוש שנים. דרך אגב, שזה יהיה מודפס על הרישיון אפילו.

בישיבה הקודמת סיכמנו שיופיע על הכרטיס שאינו אזרח ישראלי.

זה אתה סיכמת, אבל אנחנו סיכמנו שיהיה כתוקף האשרה.

אז למה לא לכתוב את זה בתוך הרישיון?

אז בואו נחשוב רגע. עד שהתקנה לא תשונה הרי אפי צודק, הוא לא יכול לעשות, נכון?

אני לא יודע לשנות תקנה.

לא יודע לשנות תקנה, אז בוא קודם כל נראה מה שאתה כן יכול לעשות. אנחנו מקבלים בברכה את ההודעה שלך.

לוח זמנים.

שלומית אומרת לוח זמנים. זה אומר תוך כמה זמן? תוך כמה שבועות?

אתם קיבלתם את לוח הזמנים שלי.

באוגוסט? ב-1 באוגוסט?

כן. אני אענה לך למה.

אתה לא צריך לענות.

לא, אני אגיד לך אדוני, אני ראיתי כבר הרבה תאריכים ששמו פה ואחרי זה הסבירו למה לא. אז אני אגמור את זה אולי לפני, אבל לא אחרי ה-1 באוגוסט.

לא אחרי ה-1 באוגוסט.

ואיך יהיה הנוהל באוגוסט? תזמין אותם? כלומר מי שיש לו נייר?

את מי אני צריך להזמין? לא, יהיה פרסום. אני לא מזמין אחד אחד. יהיה פרסום וברגע שהראשון מהם מגיע, מישהו עכשיו צריך לחדש לחצי שנה נוספת הוא בא לרישום ומקבל לפי הנוהל החדש. חשוב הוא שרשות הרשות תדע מה היא עושה.

לא, אבל השאלה היא אחרת. מי שיש לו עכשיו צייטלא והוא קיבל ביוני והוא רוצה באוגוסט.

הוא לא יקבל. כשהוא יבוא לחדש לחצי שנה אז הוא יקבל. לא עושים דבר כזה. הוא לא יקבל.

טוב. תגיד את זה בעברית בקול שנשמע. זה נושא אחר.

סליחה אדוני, אם אפשר יהיה להקפיד על ההערה שתהיה מודפסת על גבי רישיון הפלסטיק, שתוקף הרישיון - - -

כתוקף האשרה?

לא לא, תוקף רישיון הנהיגה. או רישיון זה הינו בתוקף רק במידה ואשרת השהייה בישראל בתוקף.

זה לא רלבנטי, כי הוא לא מקבל ממני את הרישיון אם הוא לא בתוקף. אני רגולטור, הוא לא יקבל ממני.

דיברנו על זה פעם קודמת. אנחנו רצינו להרוויח, שזה יהיה למשל ליותר זמן. אבל אומר אפי וזה איך אומרים – Make sense, הוא אומר משהו שכלי. בואו ניתן להם לשנתיים, כי זה הכלל. אחרי זה אני מאריך להם אוטומטית. ברגע שהוא מוארך באשרה של משרד הפנים הוא מקבל אצלנו עוד שלוש שנים, נכון?

לא, שנתיים. כל פעם שנתיים.

כל פעם שנתיים. אז בוא נתחיל ככה, והיה אם נשנה את התקנון ונצמיד את תקופת הרישיון לתקופת האשרה, אז הוא יוכל לתת יותר ארוך.

אני חושב שאפשר לסכם את הישיבה, שלומית. את כתבת סיכום?

לא. אני מדברת על הפנייה פה.

יש פה עוד פנייה אחת שאני לא קלטתי אותה. מדובר פה באנשים שנכנסים ויוצאים.

תיירים.

תיירים שנכנסים ויוצאים. מה קורה איתם?

שאין להם אשרת שהייה.

מה קורה איתם?

תיירים. נוהגים עם רישיון ממדינת המוצא.

אז מה הבעיה באמת שהם נוהגים ברישיון?

הוא עבר את הרישיון בארץ. הוא למד רישיון נהיגה בישראל.

הוא גם מקבל לשנתיים?

לא הבנתי מה המעמד שלו.

הוא עשה פה את לימודי הנהיגה שלו והוא תייר.

הוא לא גר בארץ?

לא.

הוא בא לפה הרבה.

אבל יש לו רישיון. אז מה איתו?

הוא בדיוק כמו תושב זר. הוא לא נושא אזרחות ישראלית?

לא, אבל הוא למד נהיגה, יש לו רישיון נהיגה ישראלי.

זה לא משנה. יש לנו הרבה ישראלים שאגב הם עוזבים לכמה שנים - - -

כל עוד שהמעמד שלו הוא לא אזרח ישראלי, אז - - -

רגע, ואם המעמד שלו הוא עם אשרה של שנתיים הוא יקבל גם שנתיים.

כן, וודאי.

אבל אין לו אשרה של שנתיים. הוא בא פעמיים בשנה בחגים. הוא רוצה לנהוג בארץ ואין לו רישיון - - -

אתם יודעים מה, את הנושא הזה - - -

אני באמת לא מבין את הפניות האלה. אני יכול לנסוע 8 פעמים בשנה לבלגיה ואני נוהג עם הרישיון הישראלי שלי.

אבל לך יש כרטיס. לו יש את הצייטלא הזה. הוא לא יכול לנסוע עם זה.

אבל תראו, חברים, אני רוצה להגיד לכם את האמת, אני גם בעד לעשות את כל התעודות בכרטיס קטן שהוא בכלל ידבר. אני לא עוסק עכשיו בדוגמנות איך נראה כרטיס או פלסטיק. מה שחשוב זה שאדם נוסע, הרישיון שלו בתוקף - - -

אני אסביר לך מה הבעיה.

שנייה, שנייה. ואם הוא עושה תאונת דרכים, שיהיה לו ביטוח. מה מתעסקים פלסטיק, או לא.

אבל יש בעיה, יש אנשים שעושים 28 שיעורים, סיימו הכל. אני מכיר כמה כאלה והם נוסעים לחו"ל, זאת אומרת הוא גר פה היום, הוא לא אזרח, אבל הוא גר פה. הוא מקבל צייטלא כזה, הוא נוסע לחו"ל, הוא לא יכול לנהוג בזה. אף אחד לא מקבל את זה.

מה לעשות? הוא לא האזרח שלי. הוא אזרח של איזו מדינה?

בסדר, אבל הוא לא קיבל - - -

רגע. הוא אזרח אמריקאי? לא משנה מה הוא. יש כללי המרה בארצות הברית.

לא, אבל הוא לא יכול להמיר כי הם לא מכירים בצייטלא הזאת. זו הבעיה.

נכון, הוא לא מכיר בצייטלא, הוא צריך לעשות שם המרה. לעשות תיאוריה באנגלית ולעשות טסט מקומי, כמו שבא אלי מישהו.

נכון, אבל אף אחד לא ימיר צייטלא כזה לכרטיס. זה מה שאני אומר.

נראה לי שאתה לא מבין מה אני עונה.

מה אתה רוצה, שיתנו לו כרטיס?

לא.

ממש לא.

אם הוא גר פה?

מה זה הוא גר פה? אז שישנה את המעמד שלו.

אי אפשר בכלל לשכור רכב עם זה בארצות הברית.

מקסיקאי שהסתנן ממקסיקו לניו יורק, מקבל רישיון.

וזה בסדר? אתה רוצה שבישראל זה יהיה?

אני לא בקיא במקסיקנים.

לא, אמרת גרמניה.

אנחנו צריכים לחקות את הדברים הטובים של האמריקאים.

אמרתי גרמניה בהקשר שלי. אני אגיד לך באיזה הקשר. גרמניה אמרתי כשאני נוסע לטייל בגרמניה, אני נכנס, הגרמנים לא מתייחסים אלי. בודקים לי את הדרכון, אני עולה על האוטו, נוהג.

עם הרישיון הישראלי.

יש לי רישיון נהיגה ישראלי ואני נוהג בגרמניה עד שלושה חודשים בתקופת השהייה שלי כתייר.

נכון. אנחנו נותנים עד שנה. אנחנו מדינה שאנחנו תמיד - - -

נכון, זה הכל.

אני רוצה לסכם את הדיון.

אם אני מחמיר אני הולך לממסי ומוציאים לי איזה פתק כזה מצ'וקמק, אבל זה לא צריך.

אין רישיון בינלאומי?

אנחנו עכשיו נסכם את הישיבה, קודם כל בבשורה שהודעת משרד הרישוי היא שכבר מה-1 באוגוסט, לכל המאוחר, יונפקו כרטיסי נהיגה ככרטיסים רגילים ככל אזרח ישראלי, בהתאם לתוקף השהייה בישראל.

כל רישיון יונפק לשנתיים, אחר כך יחדש הנהג לשלוש שנים נוספות ובהתאם לתוקף אשרת השהייה שלו בארץ.

אני רוצה להודות לאפי על הבשורה הזאת.

תודה לכם.

תודה לך עמוס על ההשתתפות. בקשר לתיירים, אנחנו נתכתב ונראה מה אפשר לעשות בענייניים האלה כדי שלא תהיינה להם בעיות. אני הייתי מציע להם לא ללמוד פה בארץ. שילמדו בחו"ל ויהיה להם רישיון בינלאומי. אני מדבר על נהיגה. שיהיה להם כרטיס.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40.