הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט

לחינוך בלתי פורמאלי

יום שני, כ"ב באייר התשע"ו (30 במאי 2016), שעה 12:00

תכנית משרד החינוך לחינוך הבלתי פורמלי לשנת 2016

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

איתן ברושי

חמד עמאר

שר החינוך נפתלי בנט





מיכל כהן - מנכ"לית משרד החינוך

ערן ולק - מנהל מסע ישראלי, משרד החינוך

דני רוזנר - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

שמעון שמעון - ראש מטה מינהל חברה ונוער, מגזר הערבי, משרד החינוך

ג'לאל ספדי - מנהל מינהל חברה ונוער מגזר הערבי, משרד החינוך

טליה נאמן - מנהל אגף תכנים, תכניות והשתלמויות, משרד החינוך

אלי שיש - מנהל אגף של"ח, משרד החינוך

ד"ר סער הראל - מנהל אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

סאלח אבוריא - מנהל מרכז הדרכה ארצי לחברה הערבית, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

הדר אליהו - רכזת תחום צעירים, מרכז השלטון המקומי

משה פדלון - ראש העיר הרצליה

שירי רפפורט - מנהלת המחלקה לנוער וקהילה, עיריית הרצליה

אביב ביטון - יו"ר מועצת הנוער העירונית, עיריית הרצליה

נמרוד גורן - נציג מועצת הנוער העירונית, עיריית הרצליה

מאי יחזקאל - סגנית יו"ר מועצת הנוער העירונית, עיריית הרצליה

גיא אליהו - מנהל אגף נוער וצעירים, עיריית פתח תקווה ודובר האגודה למנהלי מחלקות נוער

יעקב אטיאס - הסתדרות המורים

רבה דליה לגזיאל-תיבון - חברת דירקטוריון קרן קרן לישראל, יו"ר ועדת החינוך

דוד אשכנזי - מנהל מחלקת הדרכה ואירועים בחינוך, קרן קיימת לישראל

זהר ולוסקי - מנהל אגף החינוך, קרן קיימת לישראל

ערן זהר - מנהל בית הספר לסיירות, חוגי סיירות של הקרן הקיימת לישראל

גיל בצלאל - מנהל תחום צעירים ונוער, החברה להגנת הטבע

מלכיאל דהן - מנהל תחום פיקוח ובקרה, מנהל השירות האזרחי לאומי

אלי יפה - מד"א

אמיר עלי - מזכ"ל תנועות נוער

יאיר ויטמן - רכז מחלקת מחקר, הנוער העובד והלומד

שלומי קסטרו - מנכ"ל מועצת תנועות הנוער

ניסים שלם - יו"ר הוועד הלאומי בית"ר, מ"מ יו"ר מועצת תנועות הנוער

מיה פוקס - רכזת פעילות ופרויקטים, מועצת תנועת הנוער

עופר ציזיק - רכז ניו-מדיה, מועצת תנועות הנוער

שגיא וסרמן - מנהל אגף הנוער צמרת, המועצה הציונית

אייל דרורי - עורך דין, רכז מפעלי נוער צמרת, המועצה הציונית

רינה כהן - יו"ר המועצה הציבורית להורים בישראל

אורה חכם - יו"ר ועדת החינוך, מפלגת העבודה, יו"ר הפורום הציבורי למען שוויון הזדמנויות בחינוך

אביבה עינה - ממונה על פרויקטים, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

אנה רחל פרז - מנהלת יחידת נוער וסטודנטית תואר שני בחינוך, אוניברסיטת בר אילן

ערן וינטרוב - מנכ"ל ארגון לתת, נוער לתת

לימור היב - מנהלת ארגון נוער לתת

ענת נחמיה-לביא - מנכ"לית הפורום הציבורי לכפרי הנוער והפנימיות בישראל

יעל קמחי - מנהלת חינוכית, גשר - מפעלים חינוכיים

יעל לוי-צ'כנובסקי - מנהלת שותפויות וקשרי חוץ, אחריו, נוער מוביל שינוי

אבנר בן נון - סמנכ"ל כספים, אחריו

תמר שי - עורכת דין, ייעוץ משפטי למיצוי זכויות, קשר - הבית של המשפחות המיוחדות

ענבר כהן - פורום קהלת למדיניות

שיראל זיסרמן - פורום קהלת למדיניות

מטר כהן - רכזת ארגון הילדים והנוער תנועת תרבות

חיה וולס - מזכ"ל ארגון נוער הגד

אליהו ליפשיץ - מנהל עוז

הרב נפתלי-צבי פרוש - מזכ"ל ארגון נוער פרחי הדגל

יוסי מלכה - מנכ"ל מרכז מעשה

יעקב וידמן - מרכז מעשה

אמנון פרוסטמן - פורום ועד ההורים, אשדוד

רויטל שמר - עורכת דין, ארגון ההורים בירושלים

אלמוג בן משה - מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהל קירשנר - מועצת התלמידים והנוער הארצית

יוסי פרידמן - מוזמן לוועדה

ספי ברודסקו - עיתונאי, כלכליסט

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

תכנית משרד החינוך לחינוך הבלתי פורמלי לשנת 2016

שלום לכולם. ברוכים הבאים. אני שמחה להציג לכם וכמובן לשר שתיכף ייכנס, את הישיבה של ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט, לחינוך בלתי פורמאלי. היום 30 במאי 2016, כ"ב באייר תשע"ו.

לפני ששר החינוך נפתלי בנט ייכנס ואז אני גם אברך כמובן גם את האורחים החשובים, אני רוצה לומר לכם שהוועדה הזו היא ועדת משנה שתתכנס כאן באופן רציף לאורך המושב הזה, בכלל לאורך השנה הזו. כמה דברים טכניים, לפני שהשר נכנס. יש כאן חברים בוועדה שהם חברים קבועים והם יקבלו זימון קבוע, ומי שרוצה להיות חבר קבוע ולא מקבל, יודע שהמשרד שלי נגיש תמיד, (שלום חבר הכנסת ברושי), ולא יהיה כאן מצב שמישהו ירצה להיות חבר קבוע ואנחנו נסרב. אנחנו רוצים שתבואו.

הוועדה הזאת היא ועשה שמכונסת בפעם הראשונה בכלל בתולדות הכנסת. היו כאן בעבר הרבה ניסיונות חקיקה, היו הרבה נושאים, תמיד לגבי החינוך והחינוך הבלתי פורמאלי וקידומו נעשו כאן במשך כל השנים של הכנסת, אבל מבחינתנו-. שלום לראש עיריית הרצלייה.

כפי שאמרתי, אנחנו רוצים לשתף אתכם, אנחנו רוצים לשתף את הארגונים, את העמותות, כמובן את משרד החינוך שהוא השותף שלי מהיום הראשון שלי, ואנחנו רוצים לשמוע ולהעלות דברים, כמובן מועצת התלמידים הארצית, כפרי הנוער. אני שמחה שאני גם מכירה את רוב מי שיושב בשולחן, הייתי אצלו, דיברתי איתו, כך שרוב הפנים כאן הן מוכרות ויקרות לי.

המטרה של הוועדה הזו, כמי שגם נחשף לוועדת המשנה שלי בנושא של צעירים וצעירות חסרי בית, היא לא ועדה בלי שיניים, זו ועדה שתבוא, תעלה דברים ותקדם אותם בכנסת, לא רק בחקיקה, גם בכלל ברפורמות ונושאים.

אנחנו ננסה בשנה הקרובה לעסוק ברוב הנושאים שמטרידים אתכם, אבל כדי שנדע אותם אתם גם תהיו בקשר עם הלשכה שלי באופן קבוע במיילים, ותעדכנו אם יש נושאים שאתם רוצים שהוועדה הזו תעסוק בהם. אני מאד מאד מבקשת, אתם גם רובכם מכירים אותי, יש לי קשר מצוין עם הציבור, תנצלו אותו. תנצלו אותו, תעלו דברים וכמובן נשמיע אותם כאן בוועדה.

היום, בגלל שזו ועדה חגיגית וגם השר וגם המנכ"לית וכמובן חברי הכנסת ודני רוזנר וכל האנשים שנמצאים כאן, אנחנו נשתדל לתת לכולכם זכות דיבור, אבל בבקשה מכם, אם יש כאלה שלא נספיק – תקבלו את זה. אנחנו נשמע אתכם. הוועדה הזאת היא ועדה שנועדה קודם כל בשבילכם. אני הגעתי לפה בשביל לשרת את הארגונים. אמרתי את זה, דרך אגב, עוד לפני שנכנסתי לכנסת, מי ששמע אותי. ולכן המטרה פה היא לשמוע מכם. אנא מכם תתחשבו.

ודבר אחרון שאני רוצה לומר. מהיום שהגעתי לכנסת ביקשתי מיושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי, שגם מה שנקרא מעבר לחברות האמיצה שלי ושל מרגי, אנחנו גם שותפים ויש לנו דעות הרבה פעמים שהן מאד מאד מה שנקרא – אנחנו מאד מיושרים בדעתנו, ואני רוצה להודות לו. הנה, בדיוק בזמן, שלום אדוני השר. אז אני כבר אודה למרגי ליד שר החינוך ואז גם נשמע. שלום.

שלום, צהריים טובים.

תודה רבה. אז עכשיו אנחנו נתחיל באופן רשמי. אני אגיד כמה מילות תודה וברכה ואז השר יפתח את הוועדה. אז אני כבר התחלתי להודות, ובאמת רציתי להודות לחבר הכנסת יעקב מרגי, יושב ראש ועדת החינוך, שנתן לי את ההזדמנות לנהל את הוועדה הזו.

אני רוצה להודות לשר נפתלי בנט, שר החינוך, שמיומי הראשון פה אנחנו מה שנקרא מצאנו הרבה נושאים משותפים ושיחות משותפות, ואני באמת מלאת הערכה לפעילות של השר, של משרד החינוך. אני חייבת להגיד לכם משהו שאמרתי לו בשבוע שעבר במליאה, מעבר לזה שבאמת באמת מצאתי בך חבר ושותף, אמרו לי לפני שבוע, כשהתחיל כל המשא ומתן הקואליציוני – מה, זה השר בנט, הוא יעבור את משרד החינוך. אמרתי להם תשמעו, אני מכירה את נפתלי שנה, אני יכולה להגיד נפתלי בעניין הזה. אם יש מקום שנראה לי שהוא יתאהב בו, זה במשרד החינוך ולהיות שר החינוך. לי זה היה ברור. היו הרבה ספקולציות, אבל אני מההיכרות איתך יודעת כמה שזה חשוב לך.

אני רוצה להודות גם למנכ"לית מיכל כהן, שגם איתה יש לי שיתוף פעולה מצוין ובכלל להודות לכם שבאתם. אני חושבת שזה שהגעתם לכאן היום, לפתוח את ועדת המשנה לחינוך הבלתי פורמאלי בפעם הראשונה בכנסת, זה לא דבר שמובן לי מאליו. אני יודעת גם מההיכרות אתכם כמה שהנושא הזה חשוב לכם, כך שזה לא רק לבוא ולדבר על זה, זה גם באמת לעשות עבורו.

וכמובן לכל השותפים שלי, לדני רוזנר, שהוא שותף שלי גם מהיום הראשון וכמובן לתנועות הנוער ולארגוני הנוער וכפרי הנוער וכל העמותות. אמרתי משהו לפני שנכנסת גם, שאני שמחה שאת רוב היושבים כאן בשולחן אני כבר מכירה. אני גם מברכת את ראש עיריית הרצלייה, מר משה פדלון, שאני באופן אישי זכיתי לשותף מדהים.

לפני שהגעתי לכנסת זה לא סוד, עבדתי 10 שנים עם נוער בסיכון, הקמתי מרכזים מאפס, הובלתי עשרות נערים, באמת, מי שמכיר אותי, עשרות נערים שחייהם השתנו באמצעות החינוך הבלתי פורמאלי ומצאתי שותף שרק הולך ומרחיב ומבין את החשיבות. אני יודעת שהוא - - - ובאמת אני מאד מאד שמחה שאתה כאן, כי מבחינתי זו סגירת מעגל.

מעבר להגיד תודה, בשבילי זו הגשמת חלום. עוד לפני שהגעתי לכנסת אמרתי שאם יש נושא שקרוב לליבי, זה החינוך הבלתי פורמאלי. עסקתי בו 10 שנים ואני מאד מאד שמחה ומתרגשת שהבנו את זה לוועדת המשנה של הכנסת מתוך מקום לבנות תכנית ולקדם את החינוך הבלתי פורמאלי בארץ.

אז תודה רבה ובבקשה, אדוני השר, חבר הכנסת נפתלי בנט.

תודה רבה מירב. קודם כל באמת תודה לך שיזמת את ועדת המשנה לחינוך הבלתי פורמאלי. אני חושב שכשיש ועדה ייעודית למשהו, אז זה מקבל הרבה יותר תהודה וכשיש יותר תהודה, זה מקבל יותר טיפול ויותר יחס והתוצאות - - -

ויותר כסף.

זה קורה גם עוד לפני זה, אבל יקרה עוד יותר, ובוודאי כשמדובר על מירב, שהיא גם נשמה גדולה וגם מקצוענית מאד בכל מה שהיא נוגעת. אמנם חבר הכנסת מרגי לא פה, אני רוצה להודות לו. אנחנו עובדים בצורה יוצאת מן הכל ביחד, בשותפות, אז אני מברך על זה.

לפני שנפתח בדברים אני רוצה להודות גם למנכ"לית המצוינת שלנו, מיכל כהן, לצוות של מינהל חברה ונוער, לדני רוזנר, לצוות של אגף שחר, סער הראל, החינוך ההתיישבותי, בני נמצא פה? לא נמצא, אבל בכל זאת. אגב, צריך גם לומר פה שסער חולל מהפכה של ממש בתקופה שהוא לקח את זה. אותי זה מרגש. פשוט מרגש. זה תיקון עולם אמיתי. כשאנחנו מדברים על תיקון עולם, אתה עושה את זה יום יום והצוות שלך, ואני ממש מתרגש.

משרד החינוך הוא לא שחקן יחיד בעניין, אנחנו נעזרים ושותפים בעצם יחד אתכם – תנועות וארגוני הנוער, החברה למתנ"סים, יחידות הנוער, שלטון מקומי, שנות י"ג, המכינות הקדם צבאיות, אופק, שנות שירות, שירות לאומי, מורות חיילות.

תראו, אמרתי כמה פעמים ואני מתמיד בזה, אני מאמין שמבחינה – ואני מדבר טיפה כלכלית עסקית בעניין הזה, כי אנחנו מנהלים את התקציב הגדול ביותר במדינת ישראל, לא כולל פנסיות – שקל נוסף לחינוך הלא פורמאלי, לכל המרכיבים שציינתי, נותן החזר חברתי ערכי יותר גדול למערכת החינוך, לילדים ולמדינת ישראל, מאשר בפורמאלי. כלומר, ככה אני תופס את הדברים. אני יודע שיש מחלוקות לפעמים בעניין. שם אני גדלתי, כמו רוב האנשים באחד המקומות, ושם ספגתי את הערכים של ערבות הדדית, של אהבת הארץ, אחריות, הדאגה לחלש; ובאמת המקום של החינוך הבלתי פורמאלי הולך ותופס מקום מאד מרכזי.

כשאני נכנסתי לתפקיד הגדרתי ארבעה יעדים ואני חוזר עליהם כמו קאטו. אני מבין שיש גם ביקורת על חלק מהיעדים וזה טוב, זה בסדר, אבל אני אחזור עליהם: צמצום פערים בחברה הישראלית, השקעה בגיל הרך – ששם מתעצבת דמותו ואופיו של הילד. מהפכה בלימודי מתמטיקה ומדעים, שם יש את עיקר הביקורת נגדי, וזה בסדר, אני אומר עוד פעם; וחינוך לערכים. אלה ארבעת היעדים.

היעדים הם לא שווי משקל, חינוך ערכי שקול נגד כולם ואני מאמין שהמסגרות הבלתי פורמאליות, שהעמידו עוד לפני קום המדינה מזה דורות בני נוער ציוניים, מחוברים לארץ, לעם, עם ערכים בריאים וטובים, הן תמשכנה לדחוף אותנו קדימה. לאור האמונה הזאת אנחנו גם פועלים.

עכשיו אני רוצה שנדבר טיפה על הפעולות. דבר ראשון, עד היום - ואני רוצה פה לומר לכם משהו שהוא דרמה שאני לא יודע אם הפנימו את זה – עד היום המדד למעשה כמעט העיקרי, כמעט הבלעדי במשרד החינוך כשבאת לבית הספר היה – זכאות.

כל מנהל ידע לדקלם לי – בשנים האחרונות עליתי בזכאות וזה טוב. טוב שהיה מדד. טוב שעובדים לקראת משהו, אבל מאחורי המדד הזה הסתתרו אלמנטים אחרים שהם לא פחות חשובים לנו, כמו נשירה. אני יכול להקפיץ את הזכאות למאה, אם אני אנשיר את החלשים, אבל אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים להילחם על החלשים. כמו איכות התעודה, אני יכול להקפיץ מאד אם אני אוריד את כולם לשלוש יחידות וכולם יעברו. לא רוצה. אנחנו רוצים להילחם על מצוינות; והערכים. איפה בזכאות בא לידי ביטוי אקלים בית הספר, תרומה לקהילה, אחוזי גיוס, אחוזי הליכה לשירות לאומי ואזרחי, תנועות נוער.

לראשונה אנחנו מכניסים עכשיו בעצם מעין א.ק.ג. שכזה לכל בית ספר, אבל הוא הוליסטי. הוא לא רק נוגע במדד אחד, אלא נותן תמונה אמיתית של החינוך, וחינוך זה דבר מורכב ושם את הנושא הערכי בהדגש. בעצם אחד מארבעת המרכיבים יהיה ערכים, ממש ככה. ואז, זה בעצם נותן תמריץ לכל המערכת להתכוונן – אנחנו מדברים ואנחנו עושים ערכים.

בשנת תשע"ז אנחנו נגיע ליישום מלא של תכנית המעורבות החברתית שיזם קודמי בתפקיד. אני חושב שזאת מהפכה של ממש וצריך לברך שוב את שי פירון על היוזמה הזאת ואני כמובן החלטתי להמשיך. אני חושב שזה מצוין. אנחנו שמים דגש משמעותי בהרחבת הפעילות והתקציב על שילוב אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, כדי לקדם את השוויון ולאפשר בעצם הזדמנות שווה. אנחנו עוד רחוקים מזה, אבל הזדמנות לכל ילד במדינה. אני מדבר על ילדים בעלי מוגבלויות, שזה החל בכמה מתנועות הנוער ותפס בכל המקומות. ילדי פריפריה, מגזר ערבי וישראלים יוצאי אתיופיה.

פה אני חייב לספר, אתמול הייתי במפגש באמת מרגש של שלושה בתי ספר, שכל השנה למדו ביחד, בית ספר ערבי מלוד, בית ספר הימלפרב דתי מירושלים, בית ספר בויאר חילוני מירושלים. תקשיבו, אתם רואים את זה אתם מתמלאים בשמחה. עזבו מה שאתם קוראים בעיתונים, יש עתיד – סליחה, אבל יש עתיד למדינת ישראל.

יש עתיד לבית היהודי.

לבית היהודי, לבית הישראלי. כולנו יכולים ביחד להסתדר.

בעבודה במרץ.

אם נהיה מלוכדים. אבל באמת, רואים את זה. צריך להרים את הראש ודווקא כשכל הזמן שמים את הזרקור על אירועי הקצה, על גזענות, אתם רואים שלא באו לדבר כל הזמן על דו-קיום. זה משמעם לדבר על זה. הם באו לעשות דו-קיום. בעשרה מפגשים דיברו אנגלית ביחד, שיחקו כדורסל ביחד ולא חפרו בנושאי הקצה שאין לנו פתרונות לכל הדברים, וזה מקסים. אתם רואים, כולם יושבים ביחד, חברים ממש. אנחנו צריכים להתמיד בעניין הזה.

אנחנו השקנו תכנית מיוחדת, בשיתוף עם הג'וינט-אשלים לשילוב חניכים במכינות קדם צבאיות. הקמנו קרן מלגות לחניכים יוצאי אתיופיה והמטרה בעצם של כל ההרחבות התקציביות זה לצמצם פערים ולפתוח דלתות.

נגענו תקציבית בצורה משמעותית – אני לא אכנס למספרים – אבל בנושא שנת שירות הוספנו לא מעט כסף, בתנועות נוער, ארגוני הנוער. אני מאד מתלהב מנושא ארגוני הנוער – מכולם – אבל ההליכה לקהלי היעד שארגוני הנוער חותרים, למורי השל"ח, למסע ישראלי שאנחנו שואפים להגיע, שכל ילד במדינת ישראל יעשה מסע ישראלי. זו מערכת סופר מוצלחת. הגדלנו את התקצוב למתנ"סים. הגדלנו את התקציב למכינות אופק.

פה אני צריך לומר שבמקור היה אמור להיות מצ'ינג עם משרד הביטחון, לצערי זה לא הסתייע. אולי עכשיו זה כן יסתייע, אנחנו נבדוק את העניין הזה מחדש, אבל אנחנו את שלנו עשינו. הכפלנו את תקציבי מכינת אופק. אני רק אדגיש, מכינות אופק זה מכינות המיועדות לקהל ילדים מסוציו-אקונומי נמוך מאד. זה רק חצי שנה, זה לא כרוך בדח"ש וזה דבר שמשנה חיים. אתה תופס את הילד בשישה חודשים שיכולים לשנות את כל 80 השנים הבאות שלו, ואין דבר יותר קדוש מזה.

משפט אחרון. תשמעו, אנחנו מערכת גדולה ואנחנו מערכת בירוקרטית מטבע הדברים. ככה זה כשאתה עוסק בשני מיליון ילדים. אם לדמות, אנחנו ספינה נושאת מטוסים. אתם סירות מנוע ומה שאתם יוזמים, אנחנו מאמינים שאתם צריכים ליזום ואז אנחנו נבוא ונגיד – אוקיי, אנחנו נעצים אתכם. אז תראו את עצמכם כאנשים שעושים ניסויים, שיוזמים בהרבה תעוזה – חלק יצליח, חלק ייכשל, זה בסדר, אבל מה שאתם לא תיזמו אנחנו מלמעלה לא נדע לדחוף.

אתם עושים עבודה מדהימה, תודה רבה.

תודה רבה אדוני השר. מנכ"לית המשרד ואחר כך חברי הכנסת. בבקשה, מיכל.

ממש קצר, אחרי השר.

אולי שהשר יחכה עוד.

כן.

מירב, יושבת ראש הוועדה, אני רוצה לומר שאני הרבה שנים כבר במערכת החינוך. אני חושבת שזה א' לא מקרי שאת יושבת בראש הוועדה הזאת, וב' – את יזמת אותה. נדמה לי שאם מדברים על החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, זה איזו שהיא המצאה של כנראה אנשי חינוך לחלק את העולם לחינוך פורמאלי ולחינוך בלתי פורמאלי, ומאותו רגע שחילקו, התחילו לעסוק בלייצר את הרצף. זה כאילו משהו שהוא לא טבעי.

אני חושבת שבעצם זה שאת וחבר הכנסת מרגי, שניכם ביחד משמשים למערכת החינוך ולציבור בישראל פה וביקורת ושותפים ואתם לא חוסכים מאיתנו מצד אחד ביקורת ומבקשים לקדם, ומאידך אתם שומרים על כבודה של מערכת החינוך. אני חושבת שזה לא דבר שהוא מובן מאליו. זה דבר אחד.

הדבר השני בעצם הקמת הוועדה, זו האמירה שהחינוך לא מסתיים בשעה 14:00 בצהריים או בשעה 15:00, שמערכת החינוך יש לה רצף חינוכי מבוקר עד ערב. זה כבר נשמע שחוק בפי אנשי החינוך, אבל נדמה לי שהמוטיבציה הזו להקים את הוועדה, היא בעצם הלכה למעשה לראות את זה כך, ועל כך אני - כפי שאודה לך השר - אז קטונתי, אבל אני מודה לך בשם אנשי החינוך. זה דבר אחד.

הדבר השני, אני חושבת שבאמת זה אינטרס של כולנו, כפי שאמר השר, לאפשר לשטח לפעול. פעם היו מנהלים מלמעלה למטה והיו אומרים מלמעלה אנחנו אומרים מה צריך ולמטה עושים. אנחנו יודעים היום שעולם הניהול כולו הוא עולם של שותפויות, הוא עולם של רשתות, ואני תמיד אומרת למנהלים אצלי, שמי שלא יודע לנהל שותפות, לא יכול לנהל היום. כי בעצם היום כבר לא עובדים בשיטה. גם העולם הטכנולוגי שהביא לטשטוש גבולות ולטשטוש סמכויות וכולם פונים לכולם, זה חלק מהיופי של התהליך שבעצם רואה את החינוך בכר רחב.

אני חושבת שהמקום הזה, שיאפשר לאנשי החינוך, על כך שדרת אנשי החינוך, ילדים, תלמידים, מורים, ארגונים, תנועות, כל מי שפועל בשדה החינוך – במה להשמיע, להישמע וגם לקדם. אני חושבת שזה יקדם את מערכת החינוך ואני מודה, כפי שאודה השר, לצוות שלנו. אני מודה לאנשים ששותפים. אני מודה לאנשים שרואים עין בעין את החינוך ומחפשים את הדרך לעשות, את הדרך להגיד מה כן ולא רק מה לא. אז תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת ברושי.

גם אני מצטרף לברכות קודם כל לשר, למנכ"לית המצוינת. זו לא פעם ראשונה שהוא אומר את זה, אז אני מניח, אני חוזר. זה בדוק.

היא הכי טובה.

וגם למירב, חברתי, אבל אני גם רוצה מילה אחת של ווידוי. אני, כשהייתי שנה ראשונה בכנסת, אבל לא בתפקידים, ביקשתי להיות בשתי ועדות – ועדת הכספים וועדת החינוך. אמרתי שזה שילוב של יכולת הקיום וטעם הקיום, ואני מאמין בקמח ובתורה וגם בערכים וגם באינטרסים, ואינני רואה בזה סתירה. אני בא מלא מעט תפקידים בתחום הזה של הוועדה ואני שמח להיות שותף ולסייע.

מפאת זה שיש פה חדר עצום, אני לא אאריך. אני רק אומר שגם אני גדלתי ופעלתי בתחום של החינוך הבלתי פורמאלי ואני מקבל את ההגדרה של 24/7. הייתי אומר שיש פה אחריות גדולה גם על המנהלים של בתי הספר. כשמנהל, שמשעה ארבע אחרי הצהריים, אולי גם קודם, שתיים, עד שבע שמונה בבוקר לא יודע מה קורה עם התלמידים, ספק אם יהיה לו תוצאות מה קורה משמונה בבוקר עד שתיים אחרי הצהריים.

יש השפעה מאד ברורה מה קורה בשעות של אחרי בית ספר ובית ההורים, בחברה, ברחוב, ומה התוצאות של בית הספר, בוודאי במכלול שהשר מדבר.

אני רוצה להיות קצת מעשי, ברשותך. אני גם פניתי לשר, אני לא מפתיע אותו בשום דבר. גם אני ומירב, או מירב ואני שותפים ליוזמה, כל אחד מכיוון אחר, להפוך עבודה מועדפת בחינוך. משרד החינוך יודע מזה ואני מבקש עכשיו שזה גם ייכנס לתכנית העבודה.

ביטוח לאומי, אדוני השר, משלם 25 מיליון שקלים בשנה לעובדי תחנות דלק, כאשר יש חוות דעת של הממשלה הקודמת או הקודמת לקודמת. בכלל, ממשלות מתחלפות מהר, חשוב ששר החינוך לא מתחלף. אני הראיתי קודם לשר נייר שהוצאתי מהתאחדות תחנות הדלק, שהם מוכנים להיענות לבקשתי ולוותר על מחצית מהסכום. גם שר הרווחה, שהביטוח הלאומי בתחום אחריותו, מבין את זה. שר האוצר משום מה מתעקש.

אני חושב שהחינוך הבלתי פורמאלי, בוודאי באזורים שהם מרוחקים, יכול לקבל עזרה גדולה מעבודה של בוגרי צבא בעבודה מועדפת של תחום החינוך. אני רואה בזה שני דברים: אחד, לענות על צורך אמיתי של יוצאי צבא, וחלקם באים מעבודה בחינוך, מפקדים וכו', אני לא רוצה להאריך; וגם על פי כל הנתונים, אלה שעושים עבודה מועדפת, חלקם נשארים באותו אזור ובאותו מקצוע. ויש פה הזדמנות. 2,500 בוגרי צבא בתחנות דלק שהפכו להיות מסעדות ובתי קפה, מקבלים מהמדינה 25 מיליון שקלים, כשיש המלצה להפסיק עם זה. ממה אני חושש? שזה ילך לדברים אחרים ואני מבקש שנהפוך את זה לעבודה מועדפת בחינוך.

דבר שני, אני גם בתיאום עם משרד החינוך, הצעתי גם לשר הביטחון שהתחלף, שנלך על שבוע משותף של לימודי גדנ"ע ואהבת הארץ ומורשת ושירות לאומי. תראו, רק 30% עושים גדנ"ע. בסופו של דבר זה חלק מאהבת הארץ, חלק מעידוד הגיוס וגם יכולת הכשרה לעזרה ראשונה ונשק בעידן שיש לנו גם פיגועים וכו'. והייתה הסכמה, ואמר לי גם שר החינוך – לך עם זה והלכתי גם לשר הביטחון. בינתיים הממשלה השתבשה.

אני חושב שצריך ללכת למהלך חובה. כל ילד ב-י' או ב-י"א, יבצע שבוע שלם מיום ראשון עד יום שישי, שהוא שבוע של אימונים, אהבת הארץ, מורשת ועבודה בחקלאות והתיישבות, כמו שהיה פעם שירות לאומי שיצאו ילדים ונוער בגילים האלה לעבודה, גם ביישובי ספר וגם בחקלאות וגם בדברים אחרים.

לכן אני - - -

תודה, אתה יכול לצמצם?

אני מסיים. לכן אני חושב שיחד עם שנת השירות, שצריך להגדיל אותה ויש פוטנציאל להגדיל את שנת השירות, יחד עם השירות הלאומי שצריך לחייב אותו ויחד עם העבודה המועדפת ועם הראייה של שבוע, אנחנו הולכים לחזק ולהוסיף על מה שנאמר פה.

בסופו של דבר אני מאמין בערך הזה ואני מאמין בחוויה האישית ואני מאמין ביכולת לחזק את התחומים האלה ואני מברך את שר החינוך והמנכ"לית, שוודאי יעשו את זה. תודה.

תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת ברושי. השר רוצה?

אני ב-10 שניות אומר על הנושא הראשון שאני תומך בהתלהבות גדולה. אם תביאו את שר האוצר בעניין הזה, אני - - -

נראה לי שיש לי איזה שהוא תפקיד קטן.

נביא ביחד.

גם בנושא השני אני תומך בהתלהבות גדולה וצריך להביא את משרד הביטחון בעניין. זאת אומרת התשובה היא כן וכן, צריך להביא את השותפים, אני אשמח לעזור.

תודה.

אני רוצה להגיד משהו מהניסיון עם הש"ש. אי אפשר שכל פעם שיש דברים שקשורים לצבא, משרד החינוך מרים את הדגל, נותן את הכסף, והצבא בא ומחליט על השיבוצים. זה לא יעבוד ככה.

זה מה שקרה עם הש"ש ועם המכינות - - -

נכון, היינו שם, גם עם הש"ש. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך את יושבת הראש, שלקחה נושא מאד מאד חשוב – חינוך בלתי פורמאלי. אני רוצה לברך את השר. אני מכיר את העשייה שלו, את הפעילות שלו למען החינוך הבלתי פורמאלי ואני אומר שזה הדבר החשוב ביותר היום, ששנים רבות לא חיברו בין החינוך הפורמאלי לבלתי פורמאלי. אחרי שעה שתיים אותו ילד התנתק, מה שאת אמרת, התנתק בכלל ממערכת החינוך.

אני כיוצא תנועת נוער וכל החיים שלי בתנועות נוער וגם כיושב ראש תנועת הנוער הדרוזית וגם כמייסד תנועת הנוער הדרוזית, אני מכיר את החשיבות של הערכים שתנועות הנוער מקדמים, שמשרישים לאותם חניכים את הנתינה, את התרומה למען הקהילה. לכן הנושא הזה חשוב מאד ואני מאד מברך אותך על הנושא.

אני רוצה להבהיר שני דברים בקצרה. אחד, מה שאתה מנסה לחבר – את החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי – עדיין לא ירד ולא השתרש אצל המנהלים בבתי הספר. יש עדיין הימנעות, ומניסיון אישי אני אומר לך שלא מאפשרים לתנועות נוער להיכנס לבתי ספר, לעשות גיוסים. באופן גורף מנהלים אומרים אני לא מכניס תנועות נוער. לכן אני פונה גם למנכ"לית שתפנה למנהלי בתי הספר, שיבינו את החשיבות. אתם מבינים מאד את החשיבות של זה, אבל עדיין זה לא ירד למטה, לאותם מנהלים.

נקודה שנייה שאני חייב להעלות. אני קיבלתי את החלטת הממשלה 922 של המיעוטים, ויש שינוי במנגנוני ההקצאה ואתם הולכים לטובה, אבל משום מה, וזה חשוב שתשמע, הוציאו ממנגנוני ההקצאה את המגזר הדרוזי. כאילו שאנחנו לא מיעוטים. בנושא של מנגנוני ההקצאה, בכל החינוך הבלתי פורמאלי, המגזר הדרוזי יצא החוצה. וזה אומר, אם מוסיפים למגזרים האחרים, המגזר הדרוזי יוצא החוצה.

מה שנאמר לי, שיש תכנית לדרוזים, אבל אני אומר לך מהניסיון שלי עם התכניות של הדרוזים, שקל אחד לא עבר לשום ארגון ותנועת נוער ומתנ"ס, מאותן תכניות.

לכן אני מבקש מכבודו להכניס את הדרוזים לנושא של מנגנוני ההקצאה ולא להשאיר אותם בחוץ, ואת אותם כספים שצריך להעביר, להעביר.

תודה רבה, חבר הכנסת עמאר.

בסדר גמור. קודם כל אנחנו נבדוק את העניין הזה. צריך גם לומר, השקענו 135 מיליון שקלים בחינוך הלא פורמאלי במגזר הערבי. זה חדשות ענקיות. אני לא מדבר על הדרוזי, אני כרגע מדבר על הערבי. אני עונה לשאלה קצת שונה, אבל זאת דרמה. כי יש קושי מאד גדול מה ילדים במגזר הערבי, בכפרים, בערים, עושים אחר הצהריים. אני חושב שזו ברכה אדירה.

המבחן שלנו - אני אומר את זה למיכל, המנכ"לית - יהיה בקצה, שזה באמת יגיע לשימוש אפקטיבי ולא ילך לכל מיני מקומות, אבל אנחנו על זה.

חברים, שוב, תודה רבה. אני מודה לכולכם.

תודה רבה. אני רוצה לתת לראש עיריית הרצלייה, משה פדלון, להתייחס בשתי מילים, ולאחר מכן לעבור למשרד החינוך. בבקשה, אדוני.

גברתי יושבת הראש, מכובדי כולם. גילוי נאות, חברת הכנסת מירב בן ארי הטביעה חתם בעיר הרצלייה והקימה מפעל מפואר של דרך הגלים, מקום לילדים בסיכון. עזבת אותנו עם 70 ילדים. אנחנו היום עם כ-140 ילדים ואני מודיע לכם, אם הילדים האלה לא היו במסגרות שהיא בנתה, הם היו בבית סוהר. הילדים היום נמצאים בצנחנים, גולני ובסיירות.

המטרה שלנו בעיר, להגשים את הייעוד והחלומות של הילדים. ואנחנו כרשות מקומית משקיעים רבות בחינוך, תרבות וערכים. 50% מתקציב העירייה הולך לתרבות, חינוך וערכים, למען שיהיו תלמידים ואזרחים טובים. יש לנו מועדני נוער ייעודיים, יש לנו ארבע תנועות נוער צופים, כ-1,300 חניכים, דרך הגלים וילדים בסיכון – 350 ילדים, כנפיים של קרמבו, 6 מתנ"סים קהילתיים, 10 קהילות אזוריות, עמותת ספורט בני הרצלייה עם 8,000 ילדים.

יש את ההנחיה שלי, היא ירדה לשטח, שכל ילד יהיה בחוג אחד לפחות, לאותם ילדים שיד ההורים אינה משגת, כלומר 10 שקלים לחוג. למאות ילדים אנחנו מגשימים חלום. 10 שקלים, לא 300 ולא 400 שקלים. אני מקצה מהקופה מיליונים רבים ואני רוצה שהם יהיו תחת מסגרות.

ולסיכום, החינוך הבלתי פורמאלי הוא הנשמה של מערכת החינוך וצריך את התמיכה והרוח הגבית של קברניטי המדינה. תודה רבה.

שירי גם פה?

כן.

אז באמת היה לי חשוב לומר, לא רק בגלל שאני הייתי בהרצלייה, הנהנתי תוך כדי למיכל, שברגע שיש ראש עיר כל כך מחויב, והוא גם מחויב מהבית, באופן אישי, אבל גם בכלל מחויב, זה פשוט מדהים כמה אפשר לעשות וכמה העיר נראית אחרת. אז באמת כל הכבוד. היה לי חשוב שתשמעו אותו.

דני רוזנר, חברי לדרך, מנהל מינהל חברה ונוער, בבקשה.

שלום לכולם. קודם כל אני ממש מתרגש להיות בחדר הזה, שהוא מבחינתי - - -

כמה שנים אתה בחינוך הבלתי פורמאלי, דני?

15 שנה. שהוא ממש הנבחרת האולימפית של החברה הישראלית. אנחנו לא רגילים להיפגש ככה, אנחנו רגילים להיפגש בשטח. לחברה האלה קשה לשבת שעתיים באולם.

נכון, בעיה מוכרת.

אני רוצה לומר לך שזה שהחדר מלא, זה מראה שנגעת בנושא שהוא באמת נדרש. להגיד הרבה תודה גם לשר על הרוח הגבית ועל הדחיפה של החינוך הבלתי פורמאלי. גם למנכ"לית על הגב ליוזמה ולעשייה.

אני רוצה להתייחס לשני יתרונות גדולים בחינוך הבלתי פורמאלי. אחד זה היכולת לגעת, לגוון שיטות, לגוון כלים ולמצוא את הדרך ללב של הילדים, בכלים שלא תמיד הם הכלים האינטואיטיביים בהוראה – זה התיאטרון וזה הטיול וזה הספורט וזה כל דבר אחר, והדבר הזה בעצם מאפשר לגוון מאד את היכולת להגיע לקהלים. זה יכול להיות עכשיו עם התכנית לאוכלוסייה הערבית, זה יכול להיות נוער בסיכון, שהדף שלו כבר מבחינתנו כתוב, אבל פתחו לו דף חדש חלק וזה באמת מאפשר לנו לגוון את הקהלים.

ההגדרה – חינוך בלתי פורמאלי – יש ביסודה שתי טעויות. אחת, זו הגדרה על דרך השלילה, ואני הייתי רוצה שנגיד לא מה אנחנו לא, אלא מה אנחנו כן. והיום מדברים על למידה חוויתית, התנסותית ועל פיתוח כישורי חיים; וזו הגדרה שעלולה גם לתת תחושה של חוסר מקצועיות.

אני רואה את החבורה שיושבת כאן לידי, הנהלת מינהל חברה ונוער. אלי שיש, מנהל אגף של"ח, טליה נאמן, מנהלת אגף תכנים ותכניות, ג'לאל ספדי, מנהל חברה ונוער בחברה ערבית ואת כל החדר הזה, שלאורך המון המון שנים של עשייה – מיסוד תנועות הנוער 80 שנה ויותר אחורה – פיתחו מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר ומשתמשים בכלים מאד מאד מקצועיים כדי להיות חינוך בלתי פורמאלי.

אני אתן בדבר הזה דוגמא אחת ובזה אני אסיים. מרכיבי הלמידה המשמעותית שאומצו על ידי המערכת הפורמאלית, לקחו לא מעט כלים מהחינוך הבלתי פורמאלי, אם זה למידה חווייתית, למידה מבוססת פרויקטים, עבודה קבוצתית, המורה כמנחה. כל הכלים האלה היום הם חלק משפת הלמידה המשמעותית.

בתוך הדבר הזה הובלעה – והשר ציין את זה – רפורמת המעורבות החברתית. בשנה הבאה אנחנו נהיה עם 300,000 תלמידים ונוער, י' עד י"ב – שמהמערכת הפורמאלית משלחים אותם לקחת אחריות, להיות חלק בקהילה, להתנסות. מאמינים בהם שהם יכולים לעשות את זה טוב ובמסגרת תכנית הזכאות לבגרות, אומרים להם מי שבונה את פני המציאות הישראלית זה אתם, כל אחד מכם ולכם צאו לשטח, תתנסו; וזה בעיני החיבור הנדרש בין הבלתי פורמאלי לפורמאלי וצריך למצוא שם חדש.

תודה רבה.

תודה רבה דני רוזנר. עכשיו בבקשה סער הראל, מנהל אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון. בבקשה אדוני.

טוב, אז אני כמובן מצטרף לכל הנאמר, כולל התחושה המאד מיוחדת של לשבת כאן ולהיות חלק אינטגראלי מתוך הוועדה הזו, בשיתוף פעולה מלא עם דני ואני גם כמובן מתחבר לכל מה שנאמר כאן על ידי המנכ"לית והשר.

חשוב לי להגיד בסדר היום שלי, כמנהל האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון, שהחשיבות הזאת של חינוך בלתי פורמאלי, או בשם החדש שבטח יצטרכו לחשוב, היא חשיבות דרמטית גם ביצירת תחושת שייכות, בהפלה של חומות, בשבירת תחושת הניכור שיש לחלק ניכר מהילדים, שאנחנו נגדיר אותם או מגדירים אותם על קצה הרצף של הסיכון.

אני חושב שהפלטפורמה של החינוך הבלתי פורמאלי היא פלטפורמה מהותית ביכולת לשייך חזרה, ביכולת לייצר עוד פעם את אותם עוגנים שאיתם הילדים האלה יכולים לצאת הלאה, לחיים. ודווקא הראייה האינטגרטיבית בתוך המהלך הזה, ראייה שמשלבת ילדים בסיכון בתוך הפעולות האינטגרטיביות והרגילות של החינוך הבלתי פורמאלי, היא מאד מאד חשובה.

צריך להגיד עוד משהו, בעיני החינוך הבלתי פורמאלי והפורמאלי בעניין הזה מעורבבים לחלוטין בתוך המוסד החינוכי, ודווקא ילדים בסיכון יש להם צורך בכלים בלתי פורמאליים לחלוטין בתוך המערכת הפורמאלית, כחלק מהיכולת שלהם לפרוץ את המערכות. אנחנו מאפיינים כל מיני יוזמות מגוונות ומשמעותיות בתחום הזה, ואני בטוח שיש לנו כאן הרבה מאד מה לעשות ביחד. תודה.

תודה רבה ד"ר סער הראל. אלי שיש, מנהל אגף של"ח. בבקשה, אלי.

בתקופה המודרנית הזאת, שכולם מחוברים למסכים אם זה בטאבלט, בטלפון או בלפ-טופ שלהם, הדבר האוטנטי היחיד שנשאר זה להיפגש כאנשים ולשים רגע את המסכים בצד ולהיות באמת באינטראקציות החברתיות שמשרתות את הנושא.

התפקיד של מערכת החינוך הבלתי פורמאלי, שהיא ממוקדת בערכים מעיקרה. היא משתמשת בידע, היא מכוונת את התלמידים והחניכים בתנועות הנוער בבית הספר, מחוץ לבית הספר ומסגרות שונות מביאות אותנו למקום שבו החינוך הבלתי פורמאלי הופך להיות אחד מהמהויות של מרכז העשייה.

במערכת הזאת לפני קרוב ל-35 שנים, וכשהסתכלו על הדבר הזה, זה היה סוג של פיתרון. היום להיות עובד במערכת החינוך הבלתי פורמאלי זו פרופסיה, כמו כל אחד מהדברים האחרים. הדבר האחרון שנותר להתבונן בעניין הזה של החינוך הבלתי פורמאלי במרכיבי פרופסיה, זה רק את התגובה של הציבור לנושא הזה, לתת לחינוך הבלתי פורמאלי את הלגיטימציה הנדרשת.

מילה אחרונה לגבי הקשר שלי בעסק הזה. אנחנו פועלים בכלים בלתי פורמאליים בתוך המערכת הפורמאלית במסגרת לימודי של"ח וידיעת הארץ, ומוציאים את הילדים לסיורים של חוויה בשדה. המשימה שעומדת מאחורי העניין היא משימה ערכית. זה לתת לילדים את כל האפשרויות של ידע, כלים, מיומנויות, כדי לבחור בארץ הזאת, לבנות בה את החיים שלהם, את המשפחה שלהם.

אנחנו כמערכת בלתי פורמאלית מניחים את התשתיות לדבר הזה. ההשכלה תבוא. תודה.

תודה רבה. אני רוצה להגיד לך אלי וגם לכל האורחים והחברים בוועדה, שיהיה כאן דיון מיוחד בנושא של טיולים שנתיים, בנושא של מסע ישראלי. אנחנו נשב כאן ביחד ונרכז במיוחד לנושא הזה ועדה מיוחדת שתדון.

אני רוצה לערבב קצת ולשמוע את מועצת התלמידים והנוער הארצית. אלמוג, את הנציגה של המועצה?

כן.

אז בואי תני לנו קצת רוח של התלמידים ואז נחזור למבוגרים.

אוקיי. שלום, אני אלמוג, אני ממועצת התלמידים והנוער הארצית. באמת חשוב לי להתייחס למה ששר החינוך אמר פה בפתיחה לגבי הנושא של 5 יחידות. באמת המועצה - - -

בואי, אני יודעת, שמעתי גם את התגובה - - -

אני רוצה להתחבר לנושא של ה - - -

אוקיי, אז תחברי אותו.

כמובן, מן הסתם. רציתי להגיד שאנחנו כן באמת מתנגדים לקמפיין, אבל הנוכחות של שר החינוך כאן בוועדה הזאת היא באמת מאד משמחת ומאד כייף לנו לראות בכל זאת את התמיכה בחינוך הערכי ובכל זאת את התמיכה בחינוך הבלתי פורמאלי.

את מועצות התלמידים והנוער אנחנו רואים כגשר, ממש, בין החינוך הפורמאלי לחינוך הבלתי פורמאלי. אנחנו נמצאים גם בבתי הספר, גם אחרי צהריים.

זה גם המקום להודות למנכ"לית משרד החינוך על חוזר המנכ"ל שיצא בשיתוף פעולה עם החינוך הבלתי פורמאלי, אנחנו המועצות, שמשפיע גם על החינוך הפורמאלי, ובאמת אנחנו מאד שמחים על קיום הוועדה וקוראים להמשיך ולקדם את כל הנושא של החינוך הבלתי פורמאלי, אם זה תנועות הנוער, ארגוני הנוער, הפעילות, ואני בעצמי חונכת בסניף כנפיים של קרמבו בתנועת הנוער.

ואם כבר על הדרך, אז אנחנו מאד מאד נשמח לבקש מוועדת החינוך של הכנסת - - -

כנפיים של קרמבו נעים בין ארגון לתנועה. אין להם עדיין הגדרה. הם גם לא ארגון, נכון, שלומי? הם בין לבין.

משהו בין לבין כזה. זה מקום מדהים.

אנחנו יודעים, אנחנו גם מאד מעריכים. מכיוון שאני אדם פרקטי, כמו שאתם יודעים, תלכי מפה עם שיעורי בית – לא עכשיו חלילה, בסוף הוועדה – למועצת הנוער ותשאלי אותם כנציגה שלהם מה הם הנושאים הכי בוערים להם כתלמידים ואלמוג, תעבירי דרכך או דרך אליאב ואנחנו נדע.

על הנושא של כנפיים של קרמבו, אנחנו עוד נדבר ונבין את ההשלכות של זה, אבל אנחנו יודעים שכרגע הם בין לבין. במקרה גם דיברתי על הנושא הזה.

מעולה.

תודה רבה.

רגע, רק עוד דבר אחד שהייתי רוצה לבקש באמת מוועדת החינוך.

כן, מילה אחרונה.

הנושא של לעודד את הפעילות בתנועות הנוער בחינוך הבלתי פורמאלי, היינו מאד מאד שמחים אם הייתה יוצאת קריאה למצב את יום שלישי כיום תנועות הנוער בצורה שהיא בעצם חובה. לשחרר מוקדם מהלימודים - - -

יש חוזר מנכ"ל.

שהוא המלצה.

חוזר מנכ"ל הוא לא המלצה, להבנתי.

לא, כתוב בחוזר המנכ"ל - - -

אה, כתוב אנחנו ממליצים.

כתוב שממומלץ לשחרר אבל אין בעצם חובה.

זו המלצה אצל הרבה מינהלים. זו המלצה, לא מעבר לזה.

מנהלים הם לא משהו ש - - - על הראש, מביאים אותם לזה. בסדר.

בסדר גמור. אני רוצה לשמוע את ג'לאל ספדי, מנהל מינהל חברה ונוער במגזר הערבי. בבקשה, אדוני.

תודה רבה. צהריים טובים לכולם. אני ג'לאל, מנהל חברה ונוער בחברה הערבית. חברים, אני קודם כל מברך את המנכ"לית ואת השר ואת מירב, על פתיחת ועדה חשובה זו ומברך את חבר הכנסת חמד עמאר, שהוא הנציג היחידי מחברי הכנסת בני המיעוטים, שיושב פה.

חברים, אנחנו יוצאים למהפכה בחברה הערבית בחינוך הבלתי פורמאלי. תקשיבו טוב למה שאני אומר. ה-135 מיליון - - -

ממתי ההחלטה הזאת, ג'לאל? ממתי ההחלטה של ה-135 מיליון שקלים? כמה זמן זה?

זה החלטה 922, החלטת ממשלה מהקיץ. אנחנו עם דני, וכאן ההזדמנות להודות לדני, הכנו תכנית מקיפה לחברה הערבית, עשינו מיפויים, ירדנו לשטח, תשאלנו אנשים, עשינו מחקרים, אנשי אקדמיה, עד שיצאנו בתובנות ובנינו תכנית מקיפה לחברה הערבית, שתוך כמה שנים אנחנו הולכים לעשות שינוי באיכות החיים של הנוער והילדים הערבים.

ואני אומר לכם, חברה, ה-135 מיליון שקלים שקיבלנו במשך 3-4 שנים, הולכים לצמצם פערים בצורה משמעותית בחברה הערבית, בחינוך הלא פורמאלי של הנוער הערבי עם הנוער היהודי. אנחנו התבססנו בשטח, בעבודה שלנו בתכנית תלת שנתית, על שיפור או תיקון מנגנוני ההקצאה של תקנות תנועות וארגוני נוער, על תיקון חוק הנוער, שייתן יותר תקציבים לחברה הערבית; ועל איך אנחנו ממנפים את בתי הספר כעוגן קהילתי, איך אנחנו מחזקים את יחידות הנוער, איך אנחנו מכניסים את החברה למתנ"סים, שתפתח יותר מתנ"סים לחברה הערבית.

חברים, אני אומר לכם, אנחנו שמנו יעדים מדידים. אני רואה, כאיש מקצוע בנושא הזה של חברה ערבית, שתוך כמה שנים אנחנו נעשה את השינוי. אנחנו מקווים ומתפללים שנראה פחות אלימות, פחות נשק לא חוקי, פחות רצח בחברה הערבית, יותר שייכות, יותר מורשת, יותר איכות חיים לנוער הערבי, יותר תקווה.

וכאן ההזדמנות גם לתמוך, לברך ולהודות למיכל כהן, מנכ"לית המשרד, שבאמת תמכה וגיבתה אותנו. לקולגות שלי – טליה נאמן, אלי שיש ודני רוזנר. חברים, אני אומר לכם, ה-135 מיליון שקלים האלה, תאמינו לי, זו התחלה טובה לקראת עתיד בקול אחר ובצבע אחר. תודה רבה.

תודה רבה ג'לאל. חבר הכנסת חמד עמאר, אני יכולה להגיד לך שגם הייתי בסיור לפני שבועיים בעין אל אסד. פגשתי את כל הנהגת ההורים הדרוזים ואני אמרתי משהו להנהגת ההורים שם של כל בתי הספר, שאני לא חושבת שאתה צריך להיות חבר כנסת דרוזי בשביל להבין את המצוקות של המגזר. להיפך. היה לי חשוב לבוא לשם ולשמוע אותם.

ביקשתי, כבר אני אומרת לכם, מיושב ראש ועדת החינוך, גם לצאת לסיור של הוועדה במגזר הדרוזי. כבר אני אומרת לכם שאנחנו עושים את זה, וגם אני כחברה קבועה בוועדה וגם ממלאת מקום מדי פעם של מרגי, אנחנו הקדשנו המון לחינוך הבדואי בשנה שעברה, בשנה האחרונה, ואנחנו מתכוונים השנה לעשות את זה עם החינוך הדרוזי, כוועדת החינוך, המליאה, כולל סיור, כולל להעלות את הנושאים של הנהגת ההורים.

אז אתה ממש נכנסת לדלת פתוחה. דווקא היה לי מאד מאד חשוב ולבוא ולומר להם, אנחנו חברי כנסת מכל המגזרים צריכים לבוא וכמובן לתמוך ולעזור. אז שתדע שלקחתי את זה, אמרתי את זה למרגי עוד לפני שהוא נסע. וג'לאל, תדע שיהיה גם כאן דיון של ועדת המשנה בחינוך של המגזר הערבי, המגזר הדרוזי. מבחינתי זה כל הנושאים שאנחנו צריכים לתת להם אקסטרה דיון והם יהיו כאן בוועדת המשנה.

עכשיו אני רוצה לשמוע שוב פעם קצת מה שנקרא – אני לא אגיד בלתי פורמאלי, כי התחלנו להתרגל לשלילה פה, כמו שאמר דני בצדק.

אפשר להגיד את החינוך המשלים, פשוט.

החינוך המשלים – אתה תפתח פה עוד דיון, אז חבל. אני אמצא לי את הדרך. ניסים, מ"מ יו"ר מועצת תנועות הנוער, בבקשה. אני רוצה להתנצל - - -

אפשר החינוך המשמעותי.

הכל משמעותי בחינוך. אני רוצה להתנצל בשם נפתלי דרעי. הוא דיבר איתי, הוא גם שותף שלי ומסיבות אישיות מצערות נבצר ממנו להגיע. ניסים בבקשה.

מירב, מיכל, דני. אני חושב ש-14 תנועות הנוער שמאוגדות תחת מועצת תנועות הנוער, הוכיחו בשנים האחרונות, שאם משקיעים נכון בצורה מסוימת, ממוקדת, עם פרויקטים מסוימים, אנחנו יכולים להביא תוצאות, ו-4,000 ילדים עם צרכים מיוחדים היום משתלבים בתנועות הנוער, בתוך פרויקט נפלא, מקצועני, עם אנשים הכי טובים שיש בתחום ואני חושב שזה מוכיח את עצמו.

איך? אני רוצה לשאול אותך, הפעילות הרגילה?

הם בתוך הפעילות הרגילה.

הם מגיעים גם להיות מדריכים והם מעבירים פעילות בעצמם.

מגיעים למחנות הקיץ. אנחנו מנגישים את מחנות הקיץ. הם מגיעים לטיולים, לפעילויות, לא בנפרד, יחד. אני חושב שהתוצאה מראה וגם האנשים המקצועיים מסביבנו שמלווים אותנו, שזה עושה מהפכה לא רק אצל הילד, אלא בתוך השבטים, בתוך הסניפים עצמם ובתוך המשפחה. פתאום המשפחה נכנסת לתוך השבט, או לתוך הסניף או לתוך המעוז ואני חושב שהרווחנו רווח אדיר - תנועות הנוער כמובן וכולם, והחברה.

אני רוצה להגיד שסיימנו שנתיים של מפקד תנועות הנוער. לא קלות. אפשר להגיד.

אפשר להתחיל את המפקד - - -

לא, לא.

אם יש לכם מספיק - - - אז תעבירו לתנועות הנוער - - -

אף אחד לא רוצה את זה. יש כ-280,000 בני נוער בתנועות הנוער מ-ד' עד י"ב. אני חושב שזה הישג מדהים של החברה האזרחית. אני חושב שמגיע שאפו למינהל חברה ונוער, שהלך איתנו צעד צעד בנושא הזה. אני חושב שברגע שלוקחים את משרדי הממשלה כשותפים, לא כ-אנחנו והם, המהלך נראה שונה לגמרי. ואני מתחבר למה שאמר חבר הכנסת ברושי. אתם יודעים כמה שנים אנחנו נלחמים לעשות עבודה מועדפת? כל הנושא של לבוא לעבוד בתנועת נוער, ארגון נוער. ויש פקידות במשרד האוצר, אני לא מבין את התשובות. אני חושב שצריך - - -

בסדר, מה שנקרא יש סניף של האוצר בוועדה.

כן. השר אורבך זיכרונו לברכה ישב איתנו, ואז בזמנו הוא הריץ את העניין והוא גם לא הבין את התשובות ואני גם לא מבין. משהו מאד מוזר קורה במהלך הזה.

אני רוצה להגיד לשר החינוך ולמנכ"לית ולכל האנשים שיושבים מסביבנו פה וגם לשותפים האחרים מהחברה להגנת הטבע, קק"ל, כל האנשים – אני חושב שיחד אנחנו כחברה אזרחית, אם אנחנו יחד עובדים, אנחנו נראה שינוי בתוך החברה ואת השינוי הזה צריך ואנחנו זקוקים לו, עם כל מה שקורה מסביבנו. אנחנו יחד נעשה את זה. תטילו עלינו פרויקטים. אנחנו יחד נעבוד ואנחנו נצליח. תודה.

תודה רבה ניסים. רות שלוסברגר, מ"מ יו"ר האגודה - - -

אני פה במקומה.

מי אדוני?

גיא אליהו.

אה, גיא, אוקיי.

גיא אליהו, אני מנהל אגף נוער וצעירים בעיריית פתח תקווה. אני מייצג גם את האגודה המקצועית למנהלי מחלקות נוער.

כן, אני רוצה לשמוע קצת מהרשויות. גיא, חשוב שתתייחס באופן כללי למנהלי מחלקות.

כללי, אבל אני אתן דוגמאות.

כן, זה חשוב לנו. כיוון ששמענו את משה פדלון, נשמע גם אותך. אני יודעת גם שבפתח תקווה אתם מאד מאד חזקים בעניין.

נכון, ללא ספק. קודם כל אני רוצה לברך אותך ואת היוזמה הזאת להקים את ועדת המשנה לחינוך בלתי פורמאלי. זה לא מובן מאליו. מובן מאליו שזו את עושה את זה, כי אנחנו מכירים כבר הרבה זמן ואנחנו יודעים כמה את תומכת בחינוך הבלתי פורמאלי. גם הגעת אלינו פעמיים בשנתיים האחרונות לוועידה של האגודה המקצועית למנהלי מחלקות נוער. אני רוצה לברך גם את המנכ"לית ואת ה - - -

אגב, אני חייבת לספר איזה שהוא קוריוז. כשהייתי בפעם האחרונה שם באירוע הזה וכמעט איחרתי להצבעות במליאה בגלל שזה היה ביום רביעי בבוקר והייתי צריכה, לא משנה, הגעתי בדיוק על ההצבעה. כמעט נפלה הממשלה בגלל זה. מה שרציתי להגיד זה שבסוף הדיון אמרתי שם לכל מנהלי המחלקות – אנחנו נעשה שולחן עגול ונשב, זוכר? ואמרתי לגיא, תהיה איתי בקשר והוא לא התקשר אלי. אז אני עשיתי את השולחן העגול כי הבטחתי.

הוא לא עשה שיעורי בית.

הוא לא עשה שיעורי בית. פה כולם יכינו שיעורי בית בוועדה הזאת, שיהיה ברור, מי שנשלח למשימות. אתה מכיר אותי. סליחה.

בסדר, אז פה לא עשיתי את שיעורי הבית, אבל אני חושב שעשינו שיעורי בית כי האגודה במקום אחר וגם כתבנו מספר מכתבים גם לשר עצמו. אני בטוח שכל מי שיושב כאן רוצה ומבין את החשיבות של החינוך הבלתי פורמאלי, אבל אנחנו יכול להיות שמפספסים משהו, את המשמעות של יחידות הנוער והאגודה שמאגדת את מחלקות הנוער – כמה הם חשובים בתוך התהליך הזה. כי בסופו של דבר מי שנמצא בשטח ומי שמאגד בתוך הרשויות ובתוך הערים את הקשר עם בני הנוער, זה מחלקות הנוער.

הם מאגדים את הכל. אם זה את תנועות הנוער, ניקח את פתח תקווה למשל. 10 תנועות נוער פועלות בפתח תקווה וכולם תחת אגף הנוער והצעירים. ארגוני הנוער – אנחנו מחלקים את כולם וכולם נמצאים כמעט אצלנו, אם זה נוער לתת ואיגי ותנועת תרבות וכנפיים של קרמבו ואחראי. כל ארגוני הנוער נמצאים תחתינו ואת כולם אנחנו עוטפים ונותנים להם גם תקציבים עירוניים.

אבל מה שקיים אצלך לא קיים בכל רשות.

כן, אבל גם ברשויות אחרות. אולי אין כמות כזו של תנועות נוער ואין כמות כזאת של ארגוני נוער, אבל גם כשארגון נוער או תנועת נוער נכנסים, הם בסופו של דבר עובדים תחת יחידת הנוער, ויחידת הנוער תומכת ומלווה גם ברמה התקציבית וגם בקשר שלה מול בני הנוער ביישוב.

אז מחלקות הנוער אחראיות כמעט על כל החינוך הבלתי פורמאלי, לא רק עם נוער. גם אם זה מרכזי צעירים ששייכים אלינו, מרכז הכנה לצה"ל, כל התחום הזה – מנהיגות נוער, מועצות תלמידים, מרכזי נוער. ניקח את פתח תקווה למשל, יש לנו 12 מרכזי נוער, שהם בתי ספר לכל דבר. אחר הצהריים מגיעים לשם ובכל מרכז 200-250 בני נוער בערב נמצאים שם. ביולי אוגוסט אנחנו פותחים אותם עד שתים עשרה בלילה.

לאן אני חותר ומה אני רוצה להגיד?

כן, גיא, אתה צריך לסכם. אל תדאג, יהיה לך הרבה מקום פה בוועדה. אנחנו נדבר על הדברים האלה.

כן, בסופו של דבר התקצוב לכל יחידת מרכזי הנוער, לרשויות המקומיות, לחינוך הבלתי פורמאלי, בממוצע הוא 8 שקלים לילד לשנה, שזה אבסורד. עם הדבר הזה אנחנו לא יכולים לעשות יותר מדי. אנחנו עושים יש מאין. זה פשוט יש מאין ליצור. אם ניקח את פתח תקווה, שוב פעם, בפתח תקווה 20,000 בני נוער, 46,000 ילדים ובני נוער. התקצוב של משרד החינוך לחינוך בלתי פורמאלי, כשזה מגיע אלינו, 70,000 שקלים בשנה, כשהכסף הזה הולך רק לארגון אחד מבחינתנו.

יש פה קושי גדול מאד לייצר ולעבוד מול בני הנוער ולתת חיבוק ולעטוף ארגונים ולעטוף תנועות, כי זה מה שאנחנו עושים. יש לנו פה בעיה נוספת, בעיית כוח האדם, מבחינת תקציב של כוח האדם, מבחינת ההסכמים, הסכמי שכר של מדריכים. דיברו פה על עבודה מועדפת. אני חושב שזה פתרון מדהים וטוב – עבודה מועדפת. מבחינת השכר שמדריך נוער מקבל, הוא 25 שקלים אחרי שעשו לו השלמה לשכר מינימום. בהסכמים הקיבוציים זה 21-22 שקלים. אנחנו לא יכולים לבנות כוח אדם חדש, צעיר וטוב שייכנס לתחום החינוך הבלתי פורמאלי. אז איזה עתיד יהיה לחינוך הבלתי פורמאלי, אם אנחנו לא יכולים להביא אנשים טובים ואיכותיים, סטודנטים טובים ומצוינים כדי להיכנס לתחום הזה.

בסדר גמור. אני מכירה את הנושא התקציבי ואנחנו נדבר עליו כמו שצריך. אני יודעת, אני מודעת לנושא. אנחנו נגיע גם לשם.

שלומי קסטרו, מנכ"ל מועצת ארגוני הנוער. בבקשה, אדוני.

בשם 18 ארגוני הנוער, 150,000 חניכים וחניכות ממגוון אוכלוסיות, אנחנו קודם כל מבקשים להודות גם לשר החינוך נפתלי בנט, לחברת הכנסת מירב בן ארי, למיכל, לחברי הכנסת שמלווים אותנו, כמובן למינהל חברה ונוער שנמצא לאורך כל הדרך, ועוד לאחרים שהבינו שהמציאות משתנה לנו לנגד העיניים ואנחנו צריכים לתת מענים ומגוון מענים, כי נתון שאולי כולם מכירים אותו בחדר, הוא שיש 70% מהילדים ובני הנוער שאנחנו לא מגיעים אליהם עדיין, עם כל העוצמה שלנו וכל המוטיבציה שלנו.

100% נמצאים בחינוך הפורמאלי, בוא נגיד 100%. ל-70% אנחנו לא מגיעים. ואני חושב שכשאנחנו מדברים על פריפריות או אוכלוסיות מוחלשות, הנתונים חמורים עוד יותר ואני חושב שזו משימה לאומית של השולחן הזה, להגיע לכל ילד, נער ונערה. צריכה להיות פה איזו תפיסת 100%. אנחנו צריכים להגיע לכל אחד מהם ביחד.

מה שאני רוצה לספר עליו הוא דווקא על השותפויות.

אתה יודע, עשיתי את החישוב תוך כדי שדיברת, שאם יש 150,000 אצלך ו-280,000 בתנועות, זה אומר שיש 430,000 מתוך 2 מיליון תלמידים, נגיד.

מה עם המתנ"סים?

כן. תיכף אנחנו נדבר גם עם החברה למתנ"סים. וגם יש ילדים קטנים ממש בתוך מערכת החינוך, מעל גיל 3, שהם לא נמצאים, אבל זה עדיין נמוך.

זה עדיין נמוך. אני מזמין גם את הוועדה, אולי זו תהיה הזדמנות שנוציא מכאן איזה מחקר שנחליט עליו.

כן, כן, אני חושבת שאנחנו צריכים לעסוק בו.

אבל מה שבטוח הוא, שגם באוכלוסיות מסוימות האחוזים נמוכים עוד יותר וגם שם יש לנו עבודה.

השותפויות שאני רוצה לספר עליהם דווקא באווירה החגיגית הזאת, היא באמת עם שותפים שנמצאים כאן, כמו הקרן הקיימת לישראל, מרכז השלטון המקומי, החברה למתנ"סים, מנהלי יחידות הנוער, התאחדות הסטודנטים ועוד אחרים, מועצת התלמידים שנמצאים כאן. אני חושב שרק ככה השותפויות האלה וגם הכיוון שאת והשר והמשרד מוביל, מביא לפה את השותפים לחינוך הערכי, הבלתי פורמאלי - רוזנר יסלח לי בינתיים. הוא מביא, כי הם מבינים שמשהו קורה כאן וזה הסיכוי היחיד והמשמעותי שלנו להגיע לכל ילד, נער ונערה.

אנחנו מרגישים שגם בהיבט התשומות וגם בהיבט התפוקות, זה מתחיל להניב פירות. מתחיל להניב פירות זה אומר שאנחנו מגיעים ליותר ילדים, ליותר נוער וליותר אוכלוסיות, שעד היום לא הגענו אליהם ונצטרך להמשיך במהלך הזה, גם בהיבטי התשתיות, והרשויות יודעות. אנחנו נמצאים שם וגם בהיבט התמיכות התקציביות, ביחד עם עוד גופים שאולי לא נמצאים כאן, זה הפילנתרופיה. הם הארגונים והרבה מהאנשים שנמצאים כאן ביום יום, יש כאן גופים ענקיים של פילנתרופיה שתומכים בנו ומביאים לנו על כל שקל עוד שקל לכל הפחות ואני חושב שזה משהו שגם חשוב לציין ולהביא אותו לשולחן.

מירב, ברשותך, אני רק רוצה לחזק את הדברים.

כן, כן, ערן וינטרוב, עמותת לתת.

תודה. באמת, המהלך הזה של ארגוני הילדים והנוער, אני חושב מעבר לתודות שכולם אמרו פה - - -

כן, זה בסדר, אפשר להתקדם.

לא. חשוב להגיד את זה, בגלל שזה באמת מהלך פורץ דרך וקשה בדרך כלל למערכות גדולות להכניס דברים חדשים. ופה אנחנו רואים באמת מבחינת הפוטנציאל, העובדה של היישום בילדים ונוער בסיכון, בילדים שנמצאים בפריפריה, הפוטנציאל העצום של בני נוער שלא מצאו את עצמם במסגרות אחר הצהריים והעובדה שהמערכת, את, משרד החינוך, המנכ"לית והשר דוחפים את הנושא הזה, מבחינתנו זה יריעה מאד אופטימית לעתיד ואני חושב שזה מתחבר באופן ישיר לפחות לשניים מהיעדים שהמשרד הציב, שזה חינוך ערכי וצמצום פערים, מכיוון שזה מה שאנחנו עוסקים בו ביום יום.

זה בסופו של דבר התפוקות של העשייה הזאת, ובאמת בגלל שכל הגישה של המייסדים של מועצת הילדים והנוער היא להכניס כמה שיותר ילדים, והיום, כפי שגם שלומי ציין בסוף הדברים שלו, העשייה הזאת משתנה במשך כל השנים, והפילנתרופיה, התרומה של האזרחים, של חברות ושל קרנות. ולכן הכניסה של המדינה לנושא הזה היא משמעותית בצורה בלתי רגילה.

דני, כולם מתייחסים לנושא הזה, גם לי זה מאד מאד הפריע. כולם דיברו פה על חינוך ערכי וזאת ההצעה שלי לעניין החינוך הערכי.

תודה רבה, ערן. זו באמת נקודה ששלומי העלה כאן והיא חשובה. אנחנו גם נתייחס אליה, על אותם ארגונים פילנתרופיים שמעורבים בכל מה שקשור לנוער בסיכון כמובן, שד"ר סער הראל דיבר על זה וכמובן הארגונים. אני גם מודה שהדרך שנכנסתי אל העיר, גם - - - עם קרן רש"י, זאת אומרת ללא הגב המקצועי של קרן רש"י, לא יכולתי להקים את המרכז ואז בעצם המטרה היא, כמו שאנחנו יודעים, שהפילנתרופ ייצא והרשות תיקח. אז זה גם נושא חשוב שאנחנו נדבר עליו כאן.

איתן טימן, מנהל אגף חברתי, קהילתי, ילדים ונוער. איתן פה? ערן מנהל מסע ישראלי פה?

כן.

ערן, בבקשה.

שלום לכולם. אני אולי קצת פחות מוכר כי הייתי 26 שנה במסע ישראלי בשירות צבאי והיה לי גם - - -

מה זה מסע ישראלי בשירות צבאי?

לא, עשיתי 26 שנה בשירות הצבאי.

אה. חשבתי שגם הצבא לקח על עצמו את המסע הישראלי.

לא. חוויתי שם מסע ישראלי גם פיזית מבחינת פיקוד טקטי, אבל גם בחוויה והיה לי טבעי להצטרף בחודשים האחרונים לניהול מסע ישראלי. רציתי לתת נקודת מבט פה, שאני חושב מתחברת בעשייה של מסע ישראלי עם של"ח, עם דני רוזנר, בעצם לקחת את החינוך הבלתי פורמאלי ולהכניס אותו בשילוב זרועות לתוך החינוך הפורמאלי.

באמת מה שמסע ישראלי, מראשית הדרך, בזמנו עוד עם טימי בן יוסף זיכרונו לברכה ועם אנשים שעיצבו את המסע. בעצם לקחת כלים בלתי פורמאליים ולראות איך משלבים אותם בחינוך הבלתי פורמאלי, איך מכניסים את השפה הזאת למורים וזה מה שהמסע מנסה לעשות גם היום. דרך אגב גם בצבא, השבוע קורס טיס עושה איתנו מסע ישראלי. לוקחים מפקדים ומשלבים אותם בשפה הייחודית של הבלתי פורמאלי וגם חדרי המורים והמורים שהם חלק משולב יחד עם המדריכים שמביאים את הפדגוגיה ואת כל הרעיונות הבלתי פורמאליים.

אני חושב שיש פה באמת איזה שהוא חידוש, שזה לא איזה שהם ערוצים שהם אחד אחרי הצהריים, אחד בבוקר, אלא להכניס פה כלים שנותנים הקשרים חינוכיים אחרים, יכולות חשיפה, עוצמות אחרות לילד, ועל זה אני מברך ומבחינתנו זו העוצמה של מסע ישראלי – השילוב בתוך הפורמאלי, רתימת המערכת והחיבור הזה, שהוא יום יומי, גם עם של"ח וגם עם המורים.

כל מעגל של מסע, ומי שמכיר את השפה, יש בו מורה כתפיסה ויש יום הכנה למורים. אנחנו עושים עכשיו תכניות המשך, כי המטרה לקחת שפה ולתת כלים נוספים בתוך המערכת עצמה, עם הרעיון הייחודי הזה של הבלתי פורמאלי. תודה.

אני חייבת לומר, לא יכולתי לעצור את עצמי, כי נראה לי שהראשון שצריך להתחיל איתו זה עם רן ארז, שטען וידעתי שזה עומד כאן. כשדיברנו על טיולים אז הוא אמר לנו שזה לפזז בג'בלאות. אז פה, בכלל רוב השולחן כאן יודע מה הערך של טיולים, בטח מה הערך של מסעות. אני 10 שנים הובלתי מסעות במדבר עם נערים, עם תיק על הגב. אפילו השנה הלכתי ב-40 מעלות חום על הג'בלאות. היא ביקשה שאני אשלח לה תמונות. נגמרה לי הסוללה של הטלפון ב-11 בבוקר, ואתם יודעים שאין מטען במדבר, אז לא יכולתי, אבל יש כאן תמיכה גורפת בנושאים של טיולים, של מסעות, וכמו שאמרתי נקיים על זה דיון מיוחד של הוועדה עם המלצות שלנו כאן.

כבר התחלנו את זה, דרך אגב. גם להביא מחוגי סיור, מהארגונים. זה גם מלווה אותנו ויגיע לכאן גם.

אני רוצה לשמוע את קרן קיימת לישראל. זהר ולוסקי.

קודם דליה, יושבת ראש ועדת החינוך ויו"ר עמית בוועדת החינוך.

אוקיי. מה השם?

דליה תיבון לגזיאל. אני גם מגיעה אחרי - - -

אתם גם תהיו חברים קבועים בוועדה הזאת.

כן, בכבוד. אני מגיעה מהשדה של עשייה בחינוך הבלתי פורמאלי, שעדיין בתחום האקדמיה הוא מוגדר כך קרוב לשני עשורים. כרגע אני בדירקטוריון החדש יחסית, הטרי, של הקרן הקיימת בהובלתו של דני עטר, אבל חשוב לי להגיד שאני באה עם שני מטענים גדולים למקום הזה. אני רבה רפורמית בהסמכתי, משרתת בקודש בקהילה הרפורמית בזיכרון; ומצד שני מנהלת את תחום פיתוח התוכן לאנשי חינוך בבית התפוצות, מוזיאון העם היהודי, שפתח השבוע את האגף החדש.

ביחד אני חושבת שזה נותן איזה שהוא קילומטרז' שאני יכולה להגיד שגם בחלומותיי הטובים ביותר לא חשבתי באמת שמשהו כזה, בגראס וודס, שצומח מלמטה, יקבל שיח כל כך משמעותי במסגרות הממשלתיות, ואני כמו כולם מצטרפת לברכות.

אני חושבת שהרגע שבו אני הצטרפתי לדירקטוריון קק"ל לפני כחצי שנה, הוא רגע מכונן, כי הדירקטוריון הנוכחי של קק"ל שם בראש סדר העדיפויות קודם כל את החינוך, מלבד כל העשייה הירוקה והמוכרת, הדגל המרכזי יהיה חינוך ויתרה מכך, ברוח הדוברים פה, החינוך הבלתי פורמאלי, כדרך המשמעותית ביותר ליצור חוויה הוליסטית, מכוננת, מעצבת זהות, מעצבת שייכות לעם היהודי, שבזה עיקר ענייננו.

למעשה, מתחילת הכהונה של הדירקטוריון הזה, אנחנו מכוונים את הסגל המקצועי. אני מיד מעבירה את השרביט לזהר, לתת מספר - - -

כן, אז אם אתם ביחד אז זה יהיה לך קצר יותר.

20 שניות. באמת להרחיב מאד את התעשייה החינוכית הקק"לית, שהיא באופן טבעי צבועה בירוק בשיח בלתי פורמאלי, אבל באמת לשים את זה כדגש מרכזי, בנוסף על עשייה בפריפריה – חברתית וגיאוגרפית כדי לחזק מנהיגות מגשימה, שוב, ברוח של קק"ל. ואני חושבת שאחד הדברים החשובים, ותיכף זהר ולוסקי יציג דוגמאות, כמנהל חטיבת החינוך, אני חושבת שהכוח העיקרי של קק"ל הוא גורם מאד משמעותי כמרשת בין הרבה הרבה גורמים פה, מבחינה זו של שיתופי פעולה אסטרטגיים וכדומה, ובאמת להעביר אלי את השרביט.

תודה. אני שמח להיות בוועדה ואני שמח להדגיש שהקרן הקיימת לישראל, כארגון ציוני של העם היהודי, שמוביל חינוך ציוני כבר 115 שנים וכנראה לעוד 115 שנים לפי ההערכה האחרונה, מסייע למדינת ישראל ואנחנו שמחים להיות שותפים של משרד החינוך, מינהל חברה ונוער, לשים את החינוך הלא פורמאלי ולהפוך אותו הלכה למעשה באמצעות שותפויות אסטרטגיות.

כשאני מדבר על שותפות אסטרטגית, זה לדבר על איך עושים הגשמה ציונית, איך עושים מנהיגות או גרעיני מנהיגות להגשמה בפריפריה, שזה אתגר. זה מקומות שפחות היינו שם, זה מקומות שאנחנו רוצים עכשיו להיות באמצעות המכינות הקדם צבאיות, להיכנס כשותפים אסטרטגיים בימים אלה, יחד עם תנועות הנוער, יחד עם תנועות הנוער העולמיות, שאגב לא נוכחים פה בחדר. שאלה לדיון – כמה הם צריכים להיות או לא, אני חושב שכן – תנועות הנוער העולמיות. למרות שזה חוצה תפוצות, אבל יש פה איזו שהיא אמירה.

ארגוני הילדים והנוער, חוגי הסיירות שלנו, של הקק"ל, שהוא חלק מארגוני הנוער והילדים, אבל בעצם לראות איך פותחים מועדוני סיירות ומגדילים את הנוכחות בפריפריה. אבל שוב, לא רק במטרה להעצים פעילות ולעזור לפעילות, אלא בעיקר במטרה ליצור איזו שהיא הגשמה ציונית, איזה שהוא מסלול התפתחות בערוץ הלא פורמאלי, ושם אנחנו מצויים חזק.

אחד המקומות שקק"ל חזקה, זה בסיוע בפריפריה ובנוכחות בפריפריה, גם באמצעות תכנית מעוף ואצ"יל לתכניות המוחלשות, לאוכלוסיות העולים החדשים וכך הלאה, כמובן יחד עם בני המיעוטים. אנחנו גם רוצים ואנחנו נפנה בעניין הזה בצורה רשמית גם למשרד, בנושא של פעילויות דו קיום. יחד עם שותפויות, עם החברה למתנ"סים, נבחן איך לעשות את הדברים. כבר בשנת 2016 לפתוח מספר קבוצות ולראות איך להעצים פעילות דו קיום. אם פה הוצגה דוגמא מצוינת של השר, דוגמא לחינוך הפורמאלי, אז אנחנו שוב ממוקדים בחינוך הלא פורמאלי ונרצה להדגים.

לסיום אני רק מבקש לתרום משהו אחד לעניין של הוועדה. בנושא של חינוך לא פורמאלי, אני חושב שזו תהיה הזדמנות לדון בוועדה מה גבולות הגזרה שלו. האם טיול זה חינוך לא פורמאלי, אבל הוא יוצא מחצר בית הספר, הוא יוצא כטיול פורמאלי. אז אני חושב שיש בלבול מושגים. אני חושב שבמשרד זה אולי ברור יותר, אבל בציבוריות הישראלית יש בלבול לחלוטין מה הוא חינוך פורמאלי, מה הוא לא פורמאלי.

אני גם בעד הקריאה להפוך אותו למשהו חיובי ולא למשהו שלילי.

אולי עוד מטרה של הוועדה. לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור לחברה למתנ"סים, אני רוצה לברך את ארבעת הנציגים של מועצת הנוער של הרצלייה, שהיום יש חילופי שלטון, נכון? איפה אתם? חילופי שלטון – תראה כמה זה רציני. כותב לי כאן ראש העיר, זה לא חילופי מועצה, זה חילופי שלטון. אז כל הכבוד לכם ושיהיה בהצלחה. יש לכם עיר מצוינת לעבוד בה ומה שנקרא מנהלים אחראים, אז באמת תצליחו. יפה.

נמצא פה יושב הראש.

יושב הראש אביב, בהצלחה. תודה רבה. רז, מנכ"ל החברה למתנ"סים. לא כאן. אוקיי, מי הנציג של החברה למתנ"סים כאן? אוקיי, הוא יצא. בסדר.

אני רוצה לשמוע את המועצה הציונית, שגיא וסרמן פה? בבקשה.

אני רק אגיד שהעשייה באופן כללי והפורום הזה הוא מאד מאד מבורך. אני מברך אותך באמת על היוזמה ועל העשייה. משהו שהוא מאד מאד חשוב והוא מאד מאד נצרך.

דיבר פה השר ודיברנו פה הרבה מאד על המפגש, על החיבור בין אנשים שהם ממגזרים שונים. דיברנו על דו-קיום. הרצון לחיות פה ביחד הוא משהו שהולך ומתחזק בחברה וזה משהו שאני חושב - ואני אגיד ממש בקצרה - שהוא באמת הזדמנות שלנו פה גם בכינוס הזה וגם בוועדה הזאת, לנסות ליצור את ההזדמנות הזאת לקדם את המפגש הזה של כלל החברה הישראלית ביחד.

אתה יודע שאני הייתי במועצה הציונית והם קיבלו אותי לתנועה הזאת. לא הצלחתי להתקבל לשם. זה ממקום טוב, הייתי בשתי משלחות גם ביוון וגם בלונדון, כפי שדובר פה על תנועות נוער עולמיות. זו הייתה חוויה. אמנם לא היו לנו מדים, אבל זו הייתה חוויה. בגלל זה גם נתתי לך את זכות הדיבור לראשונה.

ענת, כפרי הנוער, החינוך ההתיישבותי. גם שם הייתי. בבקשה, ענת.

אוקיי, אני ארשה לעצמי - הזכירו כאן פילנתרופיה – אז לייצג את הפן הפילנתרופי.

כן, נכון. בדיוק הסתכלתי עליך כשדיברנו על פילנתרופיה.

אז אני מייצגת שותפות פילנתרופית גדולה, שמקדמת את כפרי הנוער והפנימיות בישראל. אז כמה נקודות קטנות. קודם כל יש את כפרי הנוער והפנימיות, שהם מודל נפלא לרצף הזה. ילד שנצא בכפר הנוער, בעצם בית הספר רואה אותו ומדבר עם המדריך החינוכי שרואה אותו אחר הצהריים, ואני מציעה לכל גופי החינוך הבלתי פורמאלי, ללמוד קצת מהמודל הזה של איך מייצרים רצף, אם יש איזו שהיא כוונה לאומית לבנות ולעשות את זה. זה דבר אחד קטן.

נושא שני זה הנושא – ודווקא אני כארגון פילנתרופי רואה שחלק גדול מהפעילות הבלתי פורמאלית האיכותית שילדים במסגרות פנימיתיות מקבלים, בא מהעולמות הפילנתרופיים. כשמדברים על תקצוב, אז הוא צריך להיות נוכח בעיקר באוכלוסיות שהן קצה הרצף. צריך לזכור שלילד במצב סיכון, חוג אחר צהריים זה לא – בוא נהיה באיזו שהיא מסגרת כדי שיהיה מה לעשות. זה בונה את הדימוי העצמי שלו, זה בונה חווית הצלחה ובטח באוכלוסיות שאנחנו מגיעים אליהן, זה חלק בלתי נפרד, אם לא יותר חשוב מהמערכת בבית הספר.

ולכן, אני שומעת את השר מדבר בהרבה הזדמנויות על תקצוב דיפרנציאלי בהתאם לצרכים, אז גם כאן, אוכלוסיות שהן במצבי סיכון צריכות לקבל תקצוב גבוה יותר, ובטח שלא הפילנתרופיה צריכה להוביל את זה.

כן, אנחנו גם נעשה כאן דיון על הפנימיות וכפרי הנוער בנפרד, עם ההתמקדות בנושא של סל האור, שניסינו לפתוח אותו.

נכון, שזה נושא בפני עצמו.

נפתח אותו עוד פעם. הוא תקוע שם משנות ה-70 וננסה לשחרר כמה שסתומים.

בסדר גמור. זה עוד שתי נקודות שהן שיח שאני מעריכה שיבוא לידי ביטוי בהמשך, אבל אני רוצה גם לסיים בתודה שהיא גם משמעותית כאן. לא סתם סביב השולחן הזה, גם בהנהלת המשרד – דני וסער וגם את – אנשים שמכירים טוב טוב את העולם החברתי ואת העולם של החברה האזרחית. אני חושבת שהחינוך הבלתי פורמאלי יכול להיות חוד החנית למודל לאומי בכלל לשותפות בין מגזרית. איך המדינה ומערכות של עמותות פילנתרופיה וקרנות, מובילות תהליכים ביחד לשינוי בחברה הישראלית ועל זה תודה רבה.

תודה רבה ענת. אורה חכם, יושבת ראש ועדת החינוך.

שמי אורה חכם. אני יושבת ראש ועדת החינוך של מפלגת העבודה, אבל בפורום הזה אני מופיעה, מדברת כיושבת ראש הפורום הציבורי. אני רוצה לברך את המושב הזה שקם ונוצר, כאחד מהמרכיבים החשובים ביותר שדנו בהם, שהוא יכול להשפיע באמת על הישגים ועל שוויון הזדמנויות בחינוך, שעד כה לא קיים לצערנו – זה החינוך הבלתי פורמאלי.

אז אני מאחלת לכולם הצלחה מרובה ובאמת להתייחס.

תודה רבה.

עכשיו, מה שאני רוצה - - -

זו ממש דקה אחרונה.

אולי להוסיף איזה שהוא דבר. נאמר על ידי שני חברים כאן, קודם כל שכמעט 70% מהנוער שלנו לא מטופל כהלכה ומכאן החשיבות של המעורבות של חינוך בלתי פורמאלי. וגם יש התחלות ואני נהנית לשמוע על ההתחלות הגדולות, אבל צריך לבדוק ברשותך, בוועדה הזאת, צריך להגיע למה שנקרא פתרון כולל. זה שיש התחלות – זה נהדר.

אנחנו יודעים.

זהו. אז זה מה שאני הייתי רוצה ואשמח להשתתף באופן קבוע.

תודה רבה. זו המטרה. אני מודה לך. טליה נאמן, מנהלת אגף תכנים ותוכניות במינהל חברה ונוער, בבקשה.

תודה. כפי שנאמר כאן, צריך כפר שלם לחנך ילד וזה כל השותפים האלה. אני מוסיפה באמת, בלי שותפויות אי אפשר יהיה לחנך ולכן אני מודה לך מאד על היוזמה הזאת והיא מבורכת. אנחנו כבר שנים מנסים לעשות את זה.

אני לא אדבר הרבה, אני רק אגיד שיש לנו שני נושאים גדולים שהם ממש על הפרק, ששווה ש - - -

כן, ראיתי שיש לך איזה שהוא מחקר.

זהו.

אז אנחנו נעשה את זה בנפרד, בסדר? זה מעניין. רק תגידי על מה זה.

בדיוק. אני רק אגיד שלאחרונה אנחנו ביקשנו מהמדען הראשי של המשרד לחקור את החינוך הבלתי פורמאלי ואכן חקרו. המחקרים חשובים מאד כדי שנבין מה הקשר בין החינוך הבלתי פורמאלי לתוך בית הספר, מה שזה עושה לנער, מה שזה עושה לקשר שלו עם בית הספר, וזה הדברים שנאמרו כאן, אבל פה זה משהו שבאמת שווה להזמין את פרופסור שלומה רומי.

יש כבר את הממצאים.

יש, יש.

זה מעניין אותי.

יש לנו ועדה אקדמית שאנחנו יושבים איתה, אז זה שווה. הדבר השני זה אקדמיזציה. לאורך השנים אנחנו פיתחנו מסלולים במכללות בנושא החינוך הבלתי פורמאלי, והיום יש כבר גם תואר ראשון וגם תואר שני, וגם פיתחנו – וזה בעידוד של המנכ"לית – תעודת עובד חינוך, שזה אקוויוולנט לתעודת עובד הוראה, וזה הגמולים שבעצם עובדי החינוך הבלתי פורמאלי יכולים בהחלט לקבל אותם.

יש דברים חדשים שהם ממש, שאם משרד החינוך היום רואה את החינוך הבלתי פורמאלי, רואה את בעלי התפקידים כאנשי חינוך, אני חושבת שזה הישג גדול.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד, זה שלאורך כל התהליך ניסינו לשנות את השם וכל הזמן אמרו לנו שבאקדמיה זה עדיין נקרא Unformal education או Social education גם בעולם. כך מכירים את המושג הזה. ניסינו חינוך חברתי ערכי, כי ערכים זה בכולם, זה גם במקצועות הלימוד ולכן זו בעיה.

לכן זו סוגיה מאד מאד קשה. שווה לפרק אותה ולפצח אותה ולחשוב, כי השם הוא באמת קשה, אבל הוא שם בינלאומי.

נכון. בעיה.

אז צריך לחשוב.

נכון. אנחנו לא נעשה דיון מיוחד על השם, אבל אתם תהיו מוזמנים להציע הצעות. אין בעיה.

אם נמשיך לעשות עבודה ולא נחליף את השם - - -

כן, זו בעצם המטרה. הדר אליהו, מנהלת מחלקת נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי. מאד חשוב לנו שהשלטון המקומי יהיה כאן כחלק מהדיונים של הוועדה.

כמובן. אנחנו גם שמחים לקחת חלק. קודם כל אני מצטרפת לברכות. אני לא אחזור על הדברים. מבחינתנו, אחד הערוצים שהוועדה הזו יכולה לקדם, זה המשך מאד טבעי לשלטון המקומי, לאותו חוק שמחייב את הרשויות המקומיות למנות מנהל יחידת נוער. במקום הזה אני אבקש להתחבר למה שאמר גיא ואחר כך שלומי.

מהמקום שהשלטון המקומי מחויב, והוא מחויב, הוא מקצה תקציבים ככל שהוא יכול. יחד עם זאת, נדרשת פה עזרה מאד ברורה ככל שניתן מהמדינה, וזה נושא שאני מבקשת שנדון בו בהמשך.

יש לך תקציב לחינוך בלתי פורמאלי בשלטון המקומי, שהוא ייעודי, או תקציב חינוך?

לא. בהגדרה לא. כל רשות מקומית באופן-. נגדיר את זה כך: כל רשות מקומית מקצה - לדעתי 95% מהרשויות, אם לא יותר, ככל יכולה – תקציב ליחידות הנוער. יחידות הנוער מתוקצבות מהמדינה בשני היבטים מרכזיים. אחד, לממן את אותה משרה של מנהל יחידת נוער. זה מימון דיפרנציאלי. וההיבט השני זה אותו קול קורא של הנוער בוחר ערך כדרך, כשגיא דיבר על אותם 8 שקלים לתלמיד, שזה עלויות שהן ממש בגדר כלום. לא נזלזל במה שיש, אבל יחד עם זאת, אם רוצים לעשות מהלך משמעותי ומחולל שינוי בחברה הישראלית, זה לא מספיק.

מה שבעצם מגלגל את הסיפור לפתחן של הרשויות, וכולנו יודעים שיש רשויות עם יכולת כלכלית טובה יותר, יש רשויות עם יכולת כלכלית נמוכה יותר, והאחריות – יש פה בעיה ואנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו יחד פותרים את הסיפור הזה ונעזרים יותר בתקציבים של המדינה, ואני בטוחה שזה מה ש - - -

אוקיי, אנחנו פשוט חייבים לסיים. אז בעניין הזה של התקציבים אנחנו נעשה דיון, הבטחתי את זה גם לגיא לגבי נוער בוחר ערך כדרך.

אם אפשר ברשותך עוד משפט.

אבל ממש תצמצמי, כי אני חייבת לשמוע כאן עוד.

משפט. אחד מהתפקידים של מנהל יחידת הנוער כעובד ברשות המקומית, זה ליצור, לבנות יוזמות לאותם 70% או 50%, זה לא חשוב, של בני נוער שלא נמצאים תחת המטריות המופלאות שהחברים מייצגים פה, אם זה תנועות הנוער, ארגונים וכו'. ובהעדר תקציב, או תקציב שמותנה רק ביכולת של הרשות המקומית, בעצם לא ניתן לבנות ולקיים מענים נוספים ומגוונים לבני נוער שרוצים משהו אחר, צריכים משהו אחר.

תודה רבה.

בבקשה.

עכשיו אני רוצה לשמוע קצת הורים. עורכת דין רויטל שמר, ארגון ההורים הירושלמי, הצטרפי לשולחן וממש בשתי דקות. אני רוצה לשמוע קצת הורים.

אני לא אלאה שוב בברכות.

את מארגון ההורים הירושלמי?

נכוון, וגם נציגה של פורום וועדי ההורים הישובים לצורך הדיון הזה. אני מברכת ומצטרפת לברכות על ייסוד הוועדה, על השותפים שפעם לקחתי חלק גם בזה. אני בוגרת גרעין, בוגרת תנועה.

אנחנו השותפים הטבעיים, עדיין, גם לפעילות וגם לשיתוף הפעולה. מאד נרצה לקדם שיתופי פעולה רב מגזרים, רב גילאים. יש לנו נוער נהדר, שנמצא גם וגם לא נמצא בתוך תנועות הנוער ואני מבקשת שהדיונים יהיו ממוקדי מטרה, שבהם כל השותפים יהיו מוכנים מראש, כפי שידוע, אצל גברתי בדיונים בדרך כלל, דהיינו, שהישיבה הבאה כבר תתרום לעשייה בנושאים של בילוי נוער בתקופת הקיץ. זה נושא שעלה גם בוועדה לזכויות הילד. הוא עומד לפתחן של תנועות הנוער, לפתחה של מערכת החינוך, שעוד מתקשה למצוא את מעמדה בעניין הזה, ובטח לפתחם של ההורים והתלמידים.

נושא חשוב מאד. תודה רבה. רינה כהן, יושבת ראש המועצה הציבורית להורים. בבקשה, ממש בקצרה. היא דיברה על הפעילות של הקיץ.

שלושה דברים קצרצרים. קודם כל ברכה לך על היוזמה וברכה לכל העושים במלאכה. זה לא מובן מאליו וכולם זכאים לברכות וההורים מברכים.

דבר שני, לא שמעתי על מקומם של ההורים בחינוך הלא פורמאלי. זה גם לא כל כך קיים בחינוך הפורמאלי, אבל עכשיו מדובר על הלא פורמאלי. מה הוא מקומם ומה תפקידם של הורים. בוודאי אתם עושים הרבה, רק שאין לנו מפה של העשייה הזאת. והייתי מאד מבקשת בהמשך שאנחנו נקיים ועדה מיוחדת בנושא הזה של הורים והורות בחינוך הלא פורמאלי.

האם הנחיית הורים, הדרכת הורים, העצמת הורים – זה חלק מחינוך לא פורמאלי? זה חלק ממשהו בכלל? מישהו חושב על ההורים כהורים ואיך מסייעים להם? השותפים האולטימטיביים לכולכם, זה ההורים ואתם השותפים של ההורים, אז בואו נעשה איזו שהיא שותפות. אני מאד אשמח על ועדה בנושא הזה.

המועצה הציבורית להורים תתמוך, תסייע, מה שאפשר ותודה רבה לכולם.

אני מאד מודה לך על הדברים החכמים שאמרת. אני הסתכלתי על סער, כי אני יודעת שהרבה פעמים, לפחות בעניין נוער בסיכון, יש את העניין שאתה מביא את ההורים למפגשי הורים, בטח בתנועות נוער, בטח בארגוני נוער, אבל זו נקודה חשובה ואנחנו נקיים עליה דיון. נראה מה קורה בשטח היום ונראה גם איך אפשר לשפר. תודה, רינה.

עוד הורה אחרון, שאני רואה שהוא נורא רוצה. אמנון פרוסטמן, פורום ההורים, בבקשה.

כן, פורום ההורים - - -

שתי האימהות שדיברו עכשיו הוסיפו לנו דבר חשוב, אז בוא תאיר את עינינו אם יש עוד משהו.

אני מצטרף גם כן לברכות על היוזמה. אני אגע בנקודה נוספת, כי די כיסו את זה פה קודמותיי. אני אומר שעלות החינוך הבלתי פורמאלי נופלת בעיקרון על ההורים, נושא של חוגים וכו', מחיריהם מאד גבוהים לעיתים, גם אם זה בתנועות הנוער, גם אם זה חוגים במתנ"סים וכו'. זה יוצר הרחבת פערים. זאת אומרת הרבה פעמים יכולים לצרוך את אותו חינוך בלתי פורמאלי השכבות החזקות יותר, ועם כל היוזמות של חוג אחד לכל ילד, אז שוב, אותו ילד שמגיע ממעמד סוציו אקונומי נמוך מקבל חוג אחד, בעוד שהורים שידם משגת יכולים לתת גם עשרה ויותר חוגים לילד אחר.

זה - - -

נכון. שוב, אבל גם כן אם יהיו שותפים, אם ניקח את הצופים, גם כן יש עלויות לא מבוטלות – השתתפות בטיולים וכו'. שוב, כשלוקחים ילד, נער ומכניסים את כלל התשלומים עבור אותו חינוך בלתי פורמאלי – מגיעים לסכומים נכבדים מאד.

גם נושא של עליית מחירי החוגים והצהרונים, שוב פעם, בנושא מתנ"סים, אני אחדד. יש נושא שבו מתנ"סים הופכים להיות בניהול עצמי, צריכים להיות מאוזנים תקציבים. זה יוצר לחץ על העלאת מחירים של חוגים והורדה, זאת אומרת בוא נגיד התפשרות על משכורות של המדריכים, מוריד את רמת החוגים.

גם חללים לטובת העניין – וחבל שמי שאחראי על המתנ"סים איננו – לפעמים בני נוער רוצים להתכנס בחללים של מתנ"ס, אז היום יש נטייה להשכיר. משכירים כל חלל ציבורי כזה – אפרופו שלטון מקומי. נוער שרוצה להתכנס במקום מסוים, הוא לא יכול. אותם מרכזים קהילתיים הופקעו מהקהילה וכל דבר שרוצים להשתמש בו – יום הולדת, כל דבר אחר – לכל דבר יש תעריף. האולם עולה כך, לזמן כזה, לזמן אחר, מה שמקשה עלינו כהורים בקהילה, לקיים כל מיני פעילויות קהילתיות חינם לכולם.

תודה רבה.

טוב, אני נתתי לכל מי שרצה. יש פה עוד מישהו שממש חשוב לו לומר? כי פשוט יש לי דיון שאני יזמתי שהתחיל באחת. את קק"ל שמענו, אני מתנצלת. שמענו גם שניים מקק"ל.

רק עוד תוספת שלא הייתה על השולחן.

כן.

שני דברים אני רוצה להגיד. קודם כל סיימנו עם הורים. אני כחבר בסיירת הורים בעיר מסוימת, חושב שנושא של עידוד סיירות הורים בערים ובשלטון המקומי, מאד מאד חשוב ואני חושב שהוועדה צריכה להוביל את זה.

דבר נוסף - - -

רק תגיד לי את השם שלך.

דוד אשכנזי. הדבר השני לא דובר פה ואני חושב שהוא חלק שמשלים את הנושא של החינוך הבלתי פורמאלי, וזה כל הנושא של מה קורה אחרי הצבא או מה קורה בתכניות המשך. אני מדבר על תנועות בוגרים ואני מדבר על תכניות המשך של אחרי השחרור מהצבא, שלדעתי זה גם מתקשר להורים, כי אני חושב שאלה - - -

כן, אבל דני, זה לא כפוף למשרד החינוך. נכון, יש את העניין הזה של - - -

אבל זה כן - - -

סטודנטים זה כפוף.

זה משהו אחר. כובע של סטודנטים זה לא הכובע הזה. זה כובע של שר החינוך בתפקידו כיושב ראש המל"ג. זה משהו אחר קצת. אבל בסדר, הבנתי את הנקודה שלך. היא חשובה. היא קצת בעייתית בקונסטלציה הזאת, אבל קיבלתי את דבריך.

גברתי, רצית להעיר משהו, רק ממש בקצרה, אני מתנצלת.

דקה אחת. אני יעמל קמחי מגשר, אני בעצם רוצה להגיד לקראת יום רביעי הקרוב, של יום האחדות, שבעצם כשיש משהו קונקרטי - ואני לוקחת את יום האחדות פה בתור דוגמא קלאסית - כמעט ואין פה נציג בחדר שלא רתם את התנועה שלו, את הארגון שלו, את היכולות שלו - - -

טוב מאד. גם אני הייתי בבית ספר אתמול.

בדיוק. זה בעצם לוקח את זה ואומר אני רוצה להיות חלק מהדבר הזה וזו עשייה ברוכה. אנחנו ננסה להביא עוד נושאים קונקרטיים.

כן, ביום רביעי – ורובכם רלבנטיים – יש כאן דיון בוועדת החינוך בנושא יום האחדות. אדוני, מילה.

גיל בצלאל, מנהל תחום נוער וצעירים בחברה להגנת הטבע. ברכות לכולם. מאד חשוב להוסיף את הפן הסביבתי בכל העשייה הזאת של החינוך הבלתי פורמאלי, או כל שם אחר.

נכון, בהחלט.

וכמובן שחשוב לשים עליו את הדגש. זה משהו כלל עולמי וחשוב שיהיה גם במחוזותינו.

יהיה כאן דיון מיוחד, אם צריך גם שני דיונים בנושא של חינוך סביבתי, של טיולים שנתיים, של קק"ל, חוגי סיור, של"ח כמובן.

והחברה להגנת הטבע.

בוודאי. אתה דיברת אז לא הוספתי אותך, אבל ברור, של כל הגורמים. זה נושא שגם מאד קרוב אלי אישית, אבל גם מאד חשוב שנתחיל לעסוק בו ולראות איך אנחנו מתכנסים כאן. חשוב לי להעלות את הנושא הזה. קח בחשבון, זה יהיה בין הנושאים הראשונים שיהיו כאן.

עכשיו אני ממש מתנצלת, כי יש לי דיון שיזמתי בנושא של המצילים, שכמו שאתם יודעים אנשים טובעים כל יום, אז גם זה חשוב.

אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל אני מאד מודה לכם גם על הברכות וגם על הדברים החשובים שנאמרו כאן, גם על ידי מי שיושב בשולחן, גם על ידי אלה שיושבים מסביבו. גם אם מישהו רצה לדבר ולא הספיק, יהיה לנו זמן גם בדיונים. תבואו לדיונים של ועדת המשנה.

אני יכולה להגיד לכם שניהלתי ועדת משנה במושב הקודם – דיברתי עליה – לצעירים וצעירות חסרי בית. גם יצאנו עם תכנית עם כסף, גם יצאנו עם בנייה של שלטרים. אני יכולה להגיד לכם שגם כשהוועדה סיימה, למרות שאנחנו לא בטוחים כמה היא סיימה, אני עדיין מלווה את הרשויות שקיבלו תקציבים כדי לוודא שהשלטרים באמת יקומו.

אז אני יכולה להגיד לכם שאנחנו נבוא עם דברים ועם חלק מהדברים נלך עם המלצות לשר. אני יכולה להגיד לכם שהנושא של החינוך הבלתי פורמאלי ואמרתי את זה גם לברושי, שיש כאן הזדמנות של קידום העבודה המועדפת בחינוך הבלתי פורמאלי, שגם אני מאד מאמינה בזה. אין ספק שגם אני צריכה לעשות עבודה מול האוצר, אבל אני אעשה. זו האחריות שלי ואמרתי את זה וגם חבר הכנסת ברושי יודע את זה.

העליתם כאן נושאים חשובים. חלק רשמתי לעצמי, חלק גם תקבלו את הסיכום. רובכם מכירים אותי, אני אפרסם לכם גם את הנושאים, אם יש נושאים שאתם חושבים שצריך להוסיף, תשלחו לי מייל. יש לי תקשורת קבועה עם רובכם גם. אם יש נושא שפתאום עלה והוא דחוף, אנחנו נעלה, נדבר עליו בוועדה. וחוץ מלדבר על זה, אנחנו גם נבוא לכאן עם רעיונות פרגמאטיים. כמו שראיתם יש לי קשר מעולה גם עם המנכ"לית וגם עם השר, ואם יש נושאים שצריכים לקדם, אנחנו נביא אותם קדימה.

אני גם רוצה שהוועדה תצא לסיורים. לכן דני וסער, ששניכם שותפים שלי, אני כבר שולחת אתכם עם משימה לבדוק. אני גם חברה בשדולה לצמצום פערים בחינוך, שזו שדולה שגם מסיירת. אז אנחנו נשמח אם תבואו עם רעיון גם אצלך, במקומות של נוער בסיכון, אבל גם בנושא החינוך הבלתי פורמאלי, כמובן תנועות וארגוני הנוער.

להוציא את חברי הכנסת לסיור זה חשוב מאד. אני יכולה להגיד לכם שאני כבר סיירתי והייתי בפעילויות, אבל חשוב לי גם לצרף את חברי הכנסת האחרים. אין כמו מראה עיניים בשביל להבין כמה החינוך הבלתי פורמאלי תורם וכמובן מעצב את החינוך הפורמאלי.

יש כאן סיכום שיהודית כתבה על הגדלות של תקציבים וזה. אתם תקראו את הסיכום הזה, על מה שהתייחסנו גם לגבי המגזר הדרוזי, גם לשנת השירות. הוועדה הזאת תתעסק גם במכינות קדם צבאיות, תקיים כאן דיון. היא תעסוק גם בנושא של הש"ש, היא תעסוק בשיתוף הזה של משרד הביטחון. אני אישית הייתי מעורבת בנושא הזה של משרד הביטחון, בש"ש. אני חושבת שזה נושא סופר חשוב, שצריך להביא אותו.

אני מאד מאד מודה לכם שבאתם. זה מבחינתי כבר תחילת הדרך, שאנחנו יושבים כאן ושומעים ומדברים. ובהחלט אנחנו נצא עם נושאים פרגמאטיים לדיונים, וכמובן, מלפתוח את סל האור לפנימיות עד להיכנס לתכניות של נוער בסיכון וקידום נוער, וכמובן כל התנועות והארגונים והפילנתרופיה שגם ציינו אותה ושגם היא תהיה חלק מהעניין והנושאים הסביבתיים.

אני מודה לכם שבאתם ואנחנו ניפגש בקרוב. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.