ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 07/06/2016

מבט מגדרי על שינוי האקלים

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 87

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, א' בסיון התשע"ו (07 ביוני 2016), שעה 10:00
סדר היום
מבט מגדרי על שינוי האקלים, לציון יום הסביבה בכנסת
נכחו
חברי הוועדה:
עאידה תומא סלימאן – היו"ר
חברי הכנסת
תמר זנדברג

דב חנין
מוזמנים:
ד"ר סיניה נתניהו - מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה

מיכל רוזל-מנדלביץ' - מנהלת איכות אויר, הרשות לאיכות הסביבה, עיריית תל אביב

ציפי דיק - משקיפה מטעם עיריית ראשון לציון

ד"ר לימור שעשוע-בר - מרצה אוניברסיטת תל-אביב

גליה צוקרמן - מרצה בפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים

נעמי צור - מייסדת ויו"ר הפורום הישראלי לעירוניות ויו"ר קרן ירושלים ירוקה

כרמית לובנוב - מנכ"לית האגודה לצדק סביבתי בישראל

ציפי רון - משפטנית, חברת נשיאות הארגון

יעל שפילר - ייעוץ אסטרטגי לקידום חברה בר קיימא

רוני בריל - יועצת סביבה, פורום נשים בסביבה

חיה ארז - יועצת משפטית, עמותת צלול

מאירה הנסון - רכזת קרנות ומענקים, מרכז השל לקיימות

עינת וילנסקי-גת - מנהלת קהילת מרכז השל לקיימות

נועה פינטו - ארגון מגמה ירוקה

שגית פורת - מנהלת הפורום הישראלי לעירוניות

נגה לבציון-נדן - מנכ"לית חברת מחקר, כלכלנית סביבתית

ורד בכר - משקיפה מטעם ארגון "מעורבות"

נעה יסלזון - עורכת דין, משרד קרן בר-יהודה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
מנהלת הוועדה
דלית אזולאי
רישום פרלמנטרי
ר.כ., חבר המתרגמים

מבט מגדרי על שינוי האקלים, לציון יום הסביבה בכנסת
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בוקר טוב לכולן. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה. היום ה-7 ביוני 2016, ואנחנו נעסוק במבט מגדרי על שינוי האקלים במסגרת היום המיוחד, יום הסביבה בכנסת, ביוזמת חבר הכנסת דב חנין, ואני בטוחה בשיתוף פעולה עם הרבה ארגונים סביבתיים.

השאלה שנשאלת בדרך כלל, כאשר שמנו את הכותרת של היום, גם בזה יש מבט מגדרי, גם בנושא של האקלים, גם בנושא של הסביבה יש מבט מגדרי שונה – האם הנשים לא נמצאות באותם חיים, באותה מסגרת גם גיאוגרפית וגם סביבתית כמו הגברים, ולמה צריך מבט מגדרי בעצם. ואני תמיד טענתי שההיבט המגדרי וההסתכלות השונה והחוויה השונה של הנשים, הרבה פעמים לא רק נובעת משינוי או משוני והבדלים ביולוגים בינינו לבין גברים, אלא בעצם העובדה שאנחנו מנהלות אופן חיים ומסלילים אותנו לדרך של תפקידים בחיים שלנו, שכופים עלינו חוויות שונות, שמגברים לא נדרש לקיים את התפקידים האלה ולא מתבקשים לקיים את התפקידים האלה, לא מרגישים ולא עוברים את הדרך שאנחנו עוברות כנשים.

אפשר לתת הרבה דוגמאות ואפשר להתייחס להרבה נושאים וכיום כולנו מודעות, או רובן מודעות לעובדה שלכל הנושאים אפשר לגשת מזווית אחרת, מראייה אחרת, מהוויה אחרת שלא נשמעת בדרך כלל במוקדי קבלת ההחלטות ולא משפיעה במוקדי קבלת ההחלטות. לכן הרבה פעמים מדיניות שנקבעת ברמות מאד גבוהות נקבעת על ידי גברים שלא חוו את החוויה, לא הבינו את התובנה ולא מתוך רוע לב הרבה פעמים. יש כאלה, אבל בהרבה מקרים לא מתוך רוע לב מחליטים את ההחלטות שמחליטים, אלא זה המידע שמתאפשר ועל סמך המידע הזה מקבלים את ההחלטות.

ב-8 במרס השנה יזמתי עם מכון המחקר בכנסת סקר דעת קהל שדיבר על הרגשת הביטחון של אזרחי מדינת ישראל. גם מתוך הבנה שאפילו הנושא של ביטחון – יש בו מבט מגדרי. ואי אפשר לדבר על ביטחון כאשר מה שיש לנו בראש זה רק המושג של ביטחון לאומי ולאו דווקא ביטחון אינדיבידואלי, פרטני, פרטי, אישי. ולא לדבר רק על ביטחון לאומי כאשר הביטחון האישי נשמט מאיתנו ולא מסתכלים עליו ולא רואות אותו.

אתמול בערב ישבתי וצפיתי בטלוויזיה בתכנית שהביאה הרבה מהחוויות של משפחות של זוגות צעירים שחווים את מה שנקרא חוסר ביטחון תזונתי, שזה נשמע שוב עוד ניסיון של מכבסת מילים לא להגיד את הדברים בשמם, שחווים את העוני ואת הרעב. אולי זה קצת גורם להרבה אנשים להרגיש לא נוח כאשר שומעים את המילים עוני ורעב, וכאשר שומעים חוסר ביטחון תזונתי זה נשמע כזה קליל ונעים. מה שהזוגות האלה מרגישים זה שרוב הזמן או שהם רעבים או שהילדים שלהם רעבים והם כל הזמן במאבק הישרדות. על ביטחון כזה אני מדברת. על הרגשת ביטחון אנושי כוללת.

בין השאלות ששאלנו, שאלנו על ביטחון סביבתי בתוך השאלון של סקר דעת הקהל, ויצא ש-50% מהנשים ו-45% מהגברים במדינת ישראל חוששים ממפגשים סביבתיים באזור מגוריהם. כלומר, מחצית מהאוכלוסייה, ואנחנו עוד לא התחלנו לשאול את השאלה כמה האוכלוסייה באמת מודעת למפגעים הסביבתיים שמסביבה. אבל אלה ששאלנו אותם והם מייצגים את כלל האוכלוסייה – 50% כבר היו להם חששות ממפגעים סביבתיים.

בנוסף לכך שאלנו על מידת שביעות הרצון מפארקים ושטחים ירוקים, ואפרופו מודעות, אני נדהמתי לשמוע ואנחנו נשמע שוב, שדווקא 35% מהנשים הערביות שבעות רצון מעניין הפארקים; ואני אמרתי אני לא נדהמת מהסטטיסטיקה, אני נדהמת מזה שמצאו פארקים ושטחים ירוקים שיהיו מרוצות מהם ושבעות רצון, אבל הממוצע הוא קצת מעל לזה, בסביבות 50%, 45% מהנשים באופן כללי במדינת ישראל שבעות רצון מהפארקים והשטחים הירוקים בסביבת המגורים שלהן.

בין המציאות לבין התודעה כנראה עדיין יש פער רב, אבל זו התרומה שלי לדיון הזה מהסקר שעשינו ואנחנו נעסוק היום באמת בשינוי האקלים ובמבט מגדרי, השפעתו על נשים וננסה להבין איך אפשר באמת לקדם את תחושת הביטחון אצל נשים מבחינה סביבתית.

אני מזמינה את גברת נגה לבציון נדן, בבקשה גברתי.
נגה לבציון-נדן
היי. טוב, אז אני רוצה להתחיל בסיפור.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני מאד מצטערת, אנחנו נצטרך להגביל את עצמנו בזמן, בין שלוש לארבע דקות לכל דוברת. בסדר? כדי שיתאפשר לכולן לדבר.
נגה לבציון-נדן
כן. כמה זמן? ארבע?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בין שלוש לארבע.
נגה לבציון-נדן
טוב, אז אני אהיה ממש קצרה. אני רוצה לספר סיפור קטן שמספר את הקשר בין שינוי אקלים לכלכלה. אנחנו בחורף האחרון נסענו עם הילדים לסקי בבולגריה ונפגשנו שם עם בחורה מקסימה, שהסתבר לנו שהיא בכלל אלופה אולימפית לסקי מיוון. שאלנו אותה, אז מה את עושה בבולגריה? היא אומרת שלפני 8 שנים נגמר השלג ביוון והיא ומשפחתה היו חייבים לעבור לבולגריה. בעצם כל המשפחה הייתה צריכה להחליף את הפרנסה מהמקום, מיוון ולעבור לבולגריה.

ואז הסתבר שזה לא רק זה, גם החורף עכשיו התקצר בחודשיים. זה אומר שמבחינה כלכלית המשפחה עכשיו, שבעצם כל השנה חיה ממה שהיא מרוויחה מעונת החורף, מעונת השלג, צריכה עכשיו להרוויח מה שהיא עושה בארבעה חודשים במקום בשישה חודשים. כלומר, זו דוגמא על איך אותה בחורה שצריכה לפרנס את המשפחה שלה, כל העולם שלה משתנה, ואנחנו מדברים על מדינות מפותחות.

עכשיו, כל הנושא הזה של כלכלה ומגדר, אנחנו רואים היום שיותר ויותר כסף נמצא בידי נשים. בארצות הברית אנחנו יודעים שבערך 45% מהעסקים נמצאים בידי נשים, אנחנו יודעים שיותר ויותר מיליונריות. יהיו יותר מיליונריות ממיליונרים בשנת 2020, כלומר אנחנו יודעים שיותר כסף נמצא בידי נשים; וגם כשעושים סקרים לגבי החלטות צרכניות, שזה מפתיע - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא, יש לי מה להגיד על זה, אבל אני לא אגזול מזמנך.
נגה לבציון-נדן
כן. זה שוב הסקר, אבל כשאנחנו מדברים על החלטות צרכניות, כשמדברים על 18 טריליון דולר החלטות צרכניות, מדברים על זה שנשים קובעות 12 טריליון דולר מזה. זה אומר שנשים יש להן הרבה מאד החלטה והרבה מאד השפעה על לאן הכסף הולך.

יש איזה משהו מעניין. דבר ראשון, כל התהליך הזה של פיתוח הכלכלה הסביבתית נקרא וימן-קונומיקס, ומדברים על כלכלה מתפתחת, שזו כלכלה של נשים, שהיא היום פי שניים גדולה מהגידול גם של סין וגם של הודו מבחינת גידול מבחינת צמיחה.

כלומר הצמיחה הזאת הנשית, שזה עובר מכלכלה קטנה עד כלכלה גדולה, אנחנו יכולים לראות שהיא מתפתחת, כשאני רואה בתפיסה הנשית אור, כי אני חושבת שהשוני בין גברים ונשים, ונכון שיש גברים כאלה ויש נשים כאלה, אבל אם אנחנו מסתכלים באופן כולל יותר, לנשים יש בדרך כלל הסתכלות הרבה יותר הוליסטית. ואם אנחנו מסתכלים על זה בתור עולם מטאפורה, גברים בדרך כלל, אם אנחנו מכירים את הגברים לפחות בחיינו, אז יש את הגברים שמדברים בקוביות. אנחנו מדברים על המכונית, אז בואו נדבר על המכונית. אל תדברי איתי עכשיו על הילדים, כי אני מדבר על המכונית והכל בקופסאות, לעומת נשים, שזה בדרך כלל מקובל שמסתכלים על זה בצורה הוליסטית, הכל קשור להכל.

ואם אנחנו מסתכלים על כסף, אחד הדברים החשובים ביותר לנו והמשימה שלנו זה להטמיע את התפיסה ההוליסטית, הנשית, אם זה בכלכלה ובניהול תקציבים, אם זה בשוק ההון, כי מבינים שאנחנו לא יכולים היום להעריך חברות בלי להבין איך הן מתנהלות בשינוי אקלים. כלומר, כל התפיסה הזאת של נשים מבחינה כלכלית, אנחנו אמורים וצריכים לפעול כדי להכניס אותה גם לשיח הכלכלי, שוק ההון בישראל.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי. למרות שהקשר לא הובהר כל כך עם הנושא, אבל אני חושבת שגם כן בנושא של כלכלה נשית וצמיחה של כלכלה נשית ולכמה נשים היום יש שליטה על הון, אני חושבת שכדאי מאד לבדוק כמה נשים יש להן שליטה על ההון הזה. כי מה שקורה למשל במדינת ישראל, אולי יש לאישה אחת שליטה על הון, שהוא שווה להון שיש לכל שאר הנשים במדינת ישראל ביחד.

אז כדאי מאד להסתכל בראייה כלכלית, אבל גם כן בראייה מעמדית. כלומר, 12 משפחות במדינה הזאת שולטות ב-82% מההון במדינה, זה לא מקדם אותנו לשום מקום. אפילו אם ב-12 המשפחות יהיו הנשים שולטות. ככה אני מסתכלת על הדברים יותר. אבל בכל זאת, תודה.

גברת כרמית לובנוב, בבקשה גברתי. מנהלת האגודה לצדק סביבתי בישראל.
כרמית לובנוב
תודה. תודה על ההזדמנות ועל הדיון שיזמתם. אני חושבת שהוא מאד חשוב, ולו כדי להעלות את זה בפעם הראשונה לשיח הציבורי ובהמשך באמת לראות איך אפשר לקדם את זה בצורה מקצועית ומדינית.

אני אתחיל בהקדמה מאד מאד קצרה. המחקרים בעולם וגם הניסיון של קבוצות פעילים ושל קבוצות מחקר, זה שקיימת קורלציה בין סביבה ומגדר ושהתקדמות לעבר שוויון מגדרי היא בעלת משמעות על רווחה סביבתית חברתית, מה שאנחנו קוראים במסגרת פעילות קהילתית; וגם לכיוון השני. הניסיון גם מלמד שאם תכניות סביבתיות אינן מנוהלות באופן שמודע לנושא המגדרי, יוזמות סביבתיות עלולות להוביל לאי שוויון מגדרי, שזה הצד השני של זה.

ועוד היבט אחד מתוך המחקרים שריכזנו, שבמישור של מדינה ובקהילה הבין לאומית, יש עדויות שקושרות, עדויות שמבוססות על מחקרים אמפיריים, מספריים – בין שוויון מגדרי לתוצאות סביבתיות משופרות. לדוגמא, מדינות עם יותר נשים חברות בפרלמנטים שלהן, נוטות יותר להקצות שטחי קרקע מוגנים לטובת האוכלוסייה, או חותמות יותר על אמנות בינלאומיות בנושאי סביבה. יש קשר ישיר בין סביבה ומגדר.

אנחנו מדברים על אקלים. תחזיות שינוי האקלים – ויושבת כאן המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, היא תוכל להרחיב על זה יותר טוב ממני – מדברות על זה שישראל תושפע באופן מיידי וישיר משינוי האקלים בעולם. קו המדבר ינדוד צפונה, זאת אומרת אזורים שהיום הם מתונים בישראל מבחינת מזג אוויר, יהיו אזורים הרבה יותר חמים. האזור של באר שבע דרומה יהיה חם מאד מאד. יצטרכו למצוא פתרונות לשטחים הפתוחים, לשטחים שמשמשים כשטחי פנאי ונופש.

זה הקו שממנו צריך להתחיל בהקשר של שינוי אקלים. מעבר לזה, ישראל כמי שנמצאת על מדינה מצפון ליבשת אפריקה, שינויי האקלים בעולם כבר הביאו למה שנקרא פליטות אקלים, עמים ואוכלוסיות. יש תנועה מאסיבית, נדידה גם על רקע של אקלים וגם את זה המדיניות של ישראל צריכה לקחת בחשבון.

ואני עוברת למשהו שמתכתב עם הסקר שלכם, לנושא של התכנון של שטח פתוח בישראל, לפני שצריך להגדיל את השטחים הפתוחים ולחשוב על פתרונות אדריכליים ותכנונים של שטחי הצללה וכו', והנתונים הם אלה: אנחנו באגודה לצדק סביבתי, חלק נכבד מהפעילות שלנו, פעילות השטח, היא בקרב יישובי החברה הערבית והפעילות האחרת היא פעילות מחקרית מבוססת מדיניות, ובנינו פרופיל סביבתי חברתי של 200 רשויות מקומיות בארץ בחמישה פרמטרים, ואני אציג אך ורק את הפרמטר, האינדיקאטור של שטחים ציבוריים פתוחים.

שם מצאנו את ההבדלים הדרמטיים ביותר. אפשר לראות, בדקנו את זה גם על רקע אתני – יהודי ערבי – וגם על רקע של יישובים לפי אשכולות סוציו אקונומיים. בממוצע משוקלל, ביישובים ערבים יש 0.34 שטח ציבורי פתוח לנפש, לעומת 7.36 ביישובים - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
זה מטר?
כרמית לובנוב
זו יחידה משוקללת של השטח הציבורי שמופיע בתכנית המתארית. מבין 54 יישובים – בדקנו 200 – שיש בהם 0 שטח ציבורי מוגדר בתכנית, 51 מהם הם יישובים ערבים לעומת 19 מתוך 20 היישובים באשכולות הגבוהים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
עכשיו הבנתם למה אני התפלאתי איפה מצאו את הפארקים.
כרמית לובנוב
אז הנה, זה הנתונים האמיתיים. זה נתונים מבוססים מדיניות. כאן רואים את היישובים עצמם, אפשר לראות. ואגב, בהקשר שינוי אקלים, הרבה מהיישובים הבדואים, המוכרים גם בנגב, הם יישובים שיצטרכו לפתוח להם, והנה, זה השורה התחתונה – 51 מתוך 54 ללא שטחים ציבוריים, שוב פעם, מוגדרים.

על זה ניקח את ההנחיה של משרד השיכון, שזה דו"ח שיצא גם עם הלוגו של המשרד להגנת הסביבה, דו"ח משנת 2012, ואני אומרת את הדבר הבא: הנחיה רשמית של מדינת ישראל לתכנון של אדריכלי משרד השיכון של שטח פתוח לנפש, ליישובים היהודים 15 מ"ר לנפש, וההמלצה של משרד השיכון היא 10 מ"ר לנפש ליישובים הערבים והחרדים בדו"ח של שטחים פתוחים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
שוב.
כרמית לובנוב
המלצה של משרד השיכון לתכנון שטח פתוח לנפש – ביישובים יהודים – 15 מ"ר לנפש. ביישובים חרדים, יהודים גם, וערבים – 10 מ"ר לנפש בהנחיה רשמית.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ועדיין מבקשים מאיתנו בנייה רוויה. כלומר - - -
כרמית לובנוב
אבל לא מדובר על החצרות הפרטיות, אלא מדובר על השטחים הציבוריים שמוגדרים בתוך התכנית.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
על שטח ציבורי, בסדר.
כרמית לובנוב
אגב סיניה, זה דו"ח שיצא גם עם הלוגו של המשרד. זה דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, משרד השיכון ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. כאן אפשר לראות את זה בצורה שמאד לא ניתן לטעות, את השטח לנפש בחלוקה ליישובים. שוב פעם, זה ממוצע משוקלל. אגב, עוד לא פרסמנו את הדו"ח.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
השאלה שלי, בגלל שאנחנו עוסקות במגדר וסביבה ואת התמקדת בשטח פתוח - - -
כרמית לובנוב
אוקיי, רלבנטית מאד השאלה שלך.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני הייתי רוצה לשמוע כמה מילים למה התמקדת בשטח פתוח ואיך זה קשור לראייה המגדרית. יכול להיות שיש לי ניחושים, אבל אני מעדיפה לשמוע ממך.
כרמית לובנוב
השאלה במקומה. אלף כל, לפני שאנחנו יוצאים באיזו שהיא אמירה שהיא בכיוון של המלצות למדיניות, אנחנו בודקים את הנתונים כפי שהם בשטח. זה נתונים אמפיריים, מבוססים, עם הצלבות של נתונים. אז זה הנתון בשטח לפני. עכשיו, אנחנו באים מתוך חשיבה למי מיועדים השטחים הפתוחים – שטחי הגינות, הגינות הציבוריות, השטחים הפתוחים. הם מיועדים לכל קבוצות האוכלוסייה, גם לגברים, גם לילדים בנים, אבל כשאנחנו מפתחים את הקהילה, לאישה יש תפקיד מאד חשוב, בפרט כשאנחנו עוסקים באלה שהם חסרים את השטחים הפתוחים שזה בקהילות החרדיות.

לאישה, היא האחראית על המשפחה הרבה יותר מהגבר, אני מניחה שלא יתווכחו איתי כאן. וגם בחברה הערבית, במה שקשור באופי הקהילה, בפעילות עם ילדים, לאישה יש נוכחות ותפקיד מאד משמעותי במשק הבית, בכל מה שקשור לא רק בניהול הפיזי של משק הבית, אלא גם במה שנקרא רווחה. רווחה חברתית, רווחה קהילתית והקשר הוא קשר ישיר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי.
כרמית לובנוב
אני יכולה להמשיך להראות את הנתונים, זה פשוט חוצה את הכל. מכיוון שמראש ידענו שהדיון הוא דיון להעלאת הנושאים האלה על סדר היום הציבורי, אנחנו חושבים, האגודה לצדק סביבתי סבורה שאלף צריך להקים צוות, צוות משימה אנחנו קוראים לזה, שיורכבו בו נציג של הכנסת, נציג של המשרד להגנת הסביבה, נציג של ארגונים שעוסקים בתחום של מגדר וסביבה, אקלים בוודאי, תכנון, כדי לגבש באמת מסמך המלצות מה לעשות. המלצות קונקרטיות גם בתחום הכלכלה, בתחום המדיניות.

אנחנו היינו שמחים אם הכנסת תיזום מחקר באמצעות מחלקת המחקר, לבדוק את כלי המדיניות שקיימים במדיניות, באיחוד האירופאי אני יודעת שקיימת. יש את התכנית של מה שנקרא שוויון מגדרי של האיחוד האירופאי לשנים 2016-2020, לראות איך הם מתייחסים שם לנושא האקלים. אנחנו נשמע מאד ואנחנו היינו שמחים אם זה היה עד סוף שנת 2016, כדי שנוכל להציג את הדברים ליום האישה הבא, בתחילת מרס 2017.

אנחנו כמובן נהיה שותפים לכל מהלך. נשמח לספק את המידע, את הנתונים ולקחת חלק בו. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה. אני חושבת שזה היה מאד מעניין והעלית הרבה שאלות חשובות. אנחנו נתייחס אליהן בסיכום.

ד"ר לימור שעשוע-בר נמצאת איתנו?
לימור שעשוע-בר
כן.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, בבקשה גברתי. אוניברסיטת תל אביב.
לימור שעשוע-בר
אוניברסיטת תל אביב וגם המשרד להגנת הסביבה. בהמשך למה שכרמית בעצם הציגה, מה שאני רוצה לדבר זה על הליכה בעיר בראייה מגדרית. המרחב הציבורי שמתבטא ברחובות, בכיכרות, בחצרות, הם בעצם מהווים כשני שלישים של שטח של אזור בנוי, ולכן לתנאי האקלים במרחבים האלה יש השפעה מכרעת על אקלים של אזור, על אקלים של עיר ועל היכולת בכלל להשתמש במרחבים האלה לאורך זמן.

עכשיו, נשים יש להן תפקיד חברתי מורכב ולרוב הן נמצאות בפעילויות שונות עם הילדים שלהן ולכן מאד חשוב אם הן יכולות לשהות במרחבים הציבוריים האלה ולאורך זמן, והם חוות גם עומס חום או עומס קור באופן משמעותי, אם המרחב הציבורי לא מתכונן נכון, כמו למשל מפורום של דרור רוצה לעבור, אין תשתיות מספיקות ואין מעבר נוח לעגלות עם ילדים, לעומת תכנון נכון של מרחב פתוח של שצ"פ, שמאפשר לאמא להסתובב עם הילדים ולעשות פעילויות שונות.

כידוע, יש את התופעה העולמית של שינוי אקלים, שמתבטאת בין השאר בתופעת אי החום העירוני, כמו שאנחנו רואים בהדמיה התרמית למעלה מימין. באזורים הצפופים כמו תל אביב ובת ים יש לנו ערכי טמפרטורה הרבה יותר גבוהים בצבע אדום, מאשר שטחים פתוחים של צמחייה. מה שאנחנו מרגישים זה תנאי הנוחות התרמית. תנאי הנוחות התרמית בעצם קובעות לנו אם נוח לנו, אם קר לנו, אם חם לנו. הם מושפעים מגורמים סביבתיים במרחב, שזה טמפרטורת אוויר, לחות, רוח, חשיפה לשמש וגורמים אישיים שזה הפעילות והלבוש, ומכאן מגיע גם הנושא של מה שהאישה מרגישה, במיוחד אם אנחנו לובשות לבוש מסורתי, שהוא חם יותר, הוא מוסיף יותר חום לגוף והנשים סובלות יותר גם בגלל סוגי הלבוש וגם בגלל שהות ארוכה יותר במרחבים העירוניים.

פה בצד ימין למטה, אמנם קשה לראות, אבל בצד ימין יש פעילות עבור לבוש קר, של נוחות תרמית, לעומת פעילות עבור לבוש חם יותר, מצד שמאל.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אבל מה שבטוח שכשיש לה לבוש קל היא עלולה לקבל סרטן עור הרבה יותר מהר.
לימור שעשוע-בר
נכון. אבל מה שכן - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כדאי להזכיר את זה.
לימור שעשוע-בר
גם להזכיר ולכן צריך גם הצללה. אבל מה שכן, אפשר לראות בצד ימין שהקווים האדומים, לאותה טמפרטורה, נניח של 20 מעלות בעונת מעבר, מספיק לנוחות מהירות רוח בקווים העקומים של חצי מטר לשנייה. כאשר הלבוש הוא חם יותר, צריך יותר רוח, צריך יותר אוורור, כי חם יותר. ואם אנחנו נרצה באותה מהירות בלבוש חם להיות בחצי מטר לשנייה, אז צריך להוריד את הטמפרטורה, צריך הצללה. זאת אומרת הנושא של הלבוש והפעילות מאד משפיע על הצורך בהצללה, באוורור ובתכנון נכון של המרחב העירוני.

הליכה מחוללת עיר. זאת אומרת יש לנו, כמו שאתם רואים למעלה, הרבה מרחבים עירוניים שבעצם לא מאפשרים הליכה, גם בגלל החשיפה הגדולה לשמש, גם אם יש עצים, הם בתנאים לא טובים לגידול, אז הם לא גדלים מספיק לתת צל, וגם אם יש עצי צל, אז למשל בצד שמאל למעלה, זה מרחב שבעצם מאפשר רק הליכה בין הבית למכונית.

הרעיון הוא שבעצם חשוב מאד האפקט של ההליכה בעיר, כפונקציה של האקלים והמגדר ולהסתכל מנקודת המבט של ההליכה של הנשים בעיר, וזה מתבטא בצפיפות בנייה. ככל שיש צפיפות בנייה גבוהה בשילוב עם מסחר ונקודות תעסוקה, יותר קל לנשים מבחינת הנגישות להגיע למקומות ברגל. נגישות לתחבורה, צירים שנשים וילדים ומבוגרים משתמשים בשביל להגיע למוקדים שונים, ושימוש בתחבורה ציבורית. רצועות תנועה, כמו שראינו עם עגלת הילדים, תשתית, אזורי פעילות ושהייה, במיוחד ההצללה, אוורור והגנה מרוחות. עירוב שימושים וגם תחושת הביטחון באזורים העירוניים, כשבעצם הרעיון הוא להסתכל על ההליכה שמחוללת עיר, כפונקציה של אקלים ומגדר, להסתכל מנקודת המבט של הנשים, שאספקט כזה צריך להיכנס בתכנון של המרחבים העירוניים. כאשר שזה מתקשר גם לשצ"פים ולקישור של הגינות והרחובות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אני חושבת שכאשר אנחנו מדברים על הליכה מחוללת עיר, אנחנו מדברים באופן כללי אם זה לנשים או לגברים. הייתי רוצה לראות גם גברים שמבלים יותר זמן עם הילדים שלהם והולכים ברחובות ו - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
זה מומלץ דרך אגב, מניסיון אישי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
נכון. וכאשר אנחנו מדברים על זה, חייבים לזכור שיש מי שמתכנן את המקומות האלה וכמה נשים נמצאות בגופים המתכננים, אם זה בעיריות או אם זה במועצות מקומיות וכמה באמת, גם הנשים וגם הגברים שנמצאים יש להם מודעות מגדרית לצרכים השונים מאשר הפונקציונאליות הלא קשורה בעצם במרקם החברתי.

אני אתן להמשיך את הסקירה ותיכף אתן לך. חבר הכנסת דב חנין יזם את היום הזה ואנחנו ניתן לך עוד מעט, אבל קודם גברת מאירה הנסון, בבקשה גברתי.
מאירה הנסון
אני אדבר על האספקט המגדרי של ההשלכות של שינוי אקלים על בריאות, כאשר כנקודת התחלה פשוט לחדד – שינוי אקלים לא מחדש בעיות בריאות, אבל הוא מעצים, משפיע על התפוצה והראות של בעיות הקשורות לחום, לחשיפה לאירועי מזג אוויר קיצוני, להתרבות של פטוגנים ושל וקטורים כמו יתושים, בעיות כמו מלריה, וכמובן גם בעיות עקיפות יותר כמו בעיית הפליטים, שנוצרת גם משינוי אקלים וגם מקונפליקטים שקשורים לשינוי אקלים.

אז במילה אחת, להשלכות של שינוי אקלים כמו חום, כמו חשיפה למחלות מדבקות, יש השפעה פיזיולוגית שונה, בייחוד על נשים בהריון, אבל זה לא העיקר. הנקודה המאד משמעותית זה שנשים מושפעות כפונקציה ממצבן הסוציו אקונומי ותפקידיהם המגדריים. אם אפשר להגיד איזה שהוא כלל אצבע – אם את ענייה, אם את בקהילה ענייה או במדינה ענייה – הסיכוי שתהיי פגיעה יותר להשלכות הבריאותיות של שינוי אקלים – הוא הרבה הרבה יותר גדול.

ולכן הייחוס, הדרך שבה אני חווה את ההשלכות הבריאותיות של נשים והדרך שבה אישה בכפר בלתי מוכר בנגב חווה את ההשלכות הבריאותיות של שינוי האקלים הוא מאד מאד שונה.

כשאנחנו מדברות על תפקידים מגדריים, אז כמובן כאמהות ומטפלות, יש את הנטל הנוסף של לטפל בילדים ומבוגרים שהם פגיעים והם חולים. כלומר שהילדים חולים, שהמבוגרים חולים ואלה אוכלוסיות שהן בעיקר פגיעות לחום ולמחלות מדבקות, אז הנשים נוטלות את הנטל הנוסף הזה.

בל נשכח שהאתגר הזה הוא אתגר גלובאלי וצריך למשל גם לחשוב על נשים שהן ברוב העולם והן נושאות בעיקר הנטל. תחשבו למשל על השלכות של אסונות טבע, של שטפונות במקומות עם תשתיות רעועות. הרבה פעמים לא חושבים על זה כל כך, אבל נשים, מתוקף היותן בחברות ובתרבויות יותר פטריארכאליות, לא למדו לשחות. הלבוש שלהן מכביד עליהן. זה שהן יטפלו בילדים בשעה של אסון, גם כן משפיע עליהן. אז יש הרבה יותר פגיעות של נשים באירועים קיצוניים, פשוט מהמקום שהן נמצאות. לפעמים זה גם היכולת לקבל החלטה עצמאית, כשאין גבר שאומר להן מה לעשות.

בהרבה הרבה מקומות בעולם, בייחוד באפריקה, נשים נחשפות למשבר המים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני מצטערת, אבל לפעמים גם אנחנו, מרוב שאנחנו ולמרות שאנחנו רוצות לתמוך, נופלות לתוך סטריאוטיפים. הרבה מהנשים לא יודעות לשחות כי הן פשוט לא גרות ליד הים והמצב הכלכלי שלהן לא מאפשר נופש ליד הים ובגלל זה הן לא יודעות לשחות, לא רק בגלל שהן בחברות פטריארכאליות.
מאירה הנסון
לא רק, בסדר. אני אומרת דברים כלליים ממקומות שונים, פשוט לוקחות דוגמאות כדי להגיד איזו שהיא אמירה מאד כללית על ההשפעה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני יודעת, אבל זה חלק מזה, איך מסתכלים על ההתמודדות של נשים עם המצב.
מאירה הנסון
נשים בהרבה מקומות הן אחראיות להביא את המים, הן צריכות ללכת מרחקים ארוכים להביא את המים, להביא עצים או חומר ביו מאסה בשביל לסחוב אותו. תחשבו שהזמן הוא גם אובדן אפשרויות. אובדן אפשרויות לחינוך, למצוא תעסוקה נכונה. חינוך בפני עצמו שהוא גורם חברתי מאד משמעותי לבריאות של נשים.

נשים הן חקלאיות - שוכחים. נשים הן חקלאיות במקומות בעולם שנקרא לו העולם היותר מתפתח. הן אחריות ל-60% עד 80% בייצור המזון במדינות האלה. באפריקה זה קרוב ל-80% מייצור המזון, אז הן בראש ובראשונה נפגעות מהשינויים האקלימיים, כי הם משפיעים על החקלאות, הם משפיעים על התזונה שלהן ועל התזונה של הילדים שלהן. יש כאן שיקול מאד מאד משמעותי.

ואם אנחנו מדברות על פליטים ואנחנו מדברות על פליטות, האובדן של קהילה, האובדן של מקום בטוח, החשיפה של נשים לאלימות על רקע מיני, לסחר בנשים ובגלל זה המצב שלהן כפליטות הוא גם השלכה בסופו של דבר של הסיפור הזה.

כשאנחנו מסתכלות על שינוי האקלים אנחנו גם מסתכלות על מה אנחנו יכולות לעשות. אז אנחנו מדברות מחד על היערכות לשינוי האקלים שיקרה ולמיתון, למניעת ההשלכות של שינוי אקלים על ידי מיתון של גזי החממה. המקום של ההיערכות, המקום של מציאת פתרונות של אנרגיה חלופית, של נטיעה של עצים, של התמודדות עם הבעיות שהנשים לומדות ממנו, הוא מקום שבו אפשר גם לפעול מתוך העצמה של נשים.

וכשאנחנו מדברות על מיתון גזי חממה, אז אנחנו, במקום המאד פריבילגי, העשיר בסופו של יום, מאד מאד יכולות להשפיע על הבריאות של נשים בכל מקום על ידי החלטות שאנחנו מקבלות. אז יש כאן עניין של צדק שחשוב לזכור אותו, אבל גם המדיניות שננקוט לאנרגיה נקייה, לתחבורה חלופית, לחקלאות מקומית, הבחירות שאנחנו יכולות לעשות הן צריכות להיעשות מתוך חשיבה של העמת נשים. כלומר, יש כאן הזדמנות ליצירת יתרונות בריאותיים נוספים מזה שאנחנו יוצרים להן אנרגיה נקייה יותר, מזה שאנחנו יוצרים להן מרחב עירוני שהוא יותר נעים להליכה והוא יותר מתאים לנשים.

זאת הזדמנות גם לשנות, ליצור מדיניות מבחינה מגדרית וזו כמובן שאלה של סדרי עדיפויות והעתיד שהיינו רוצות לראות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אני מודה לך. חבר הכנסת דב חנין, היוזם של היום הזה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
תודה, גברתי יושבת הראש על הדיון הזה ותודה לכולכן קודם כל וגם לכם שנמצאים כאן איתנו היום. הדיון הזה מאד חשוב ואני מאד שמח לראות מסביב לשולחן, גברתי יושבת הראש, דמויות מובילות ומנהיגות בחשיבה, במחקר, בעשייה הסביבתית בארץ. נשים הן המובילות של התנועה הסביבתית וזה אחד הדברים המרשימים שמאפיינים את הפעולה ואת העשייה, ואני חושב שזה אחד המאפיינים החיוביים של התנועה הזאת. אז תודה לכן על ההשתתפות בדיון הזה.

משבר אקלים, כמו כל הבעיות הסביבתיות, השורשים שלו חברתיים וגם המופיעים החיצוניים שלו הם חברתיים. את זה מאד מאד חשוב להבין. כשאנחנו מדברים על משבר אקלים אנחנו מנתחים תופעה שהיא לא משהו שנוצר בגלל סדרי טבע, אלא משהו שנוצר בגלל סדרים חברתיים. ויש בסיס חברתי למשבר האקלים וגם המופעים, הצורה החיצונית שבה משבר האקלים משפיע עלינו, גם היא צורה חברתית. הוזכר כאן משבר הפליטים, אחד הביטויים הבולטים של משבר האקלים. אנחנו רואים את זה כתופעה, כבעיה חברתית, שמתחתיה יש יסודות סביבתיים.

כשאני אומר שהמופע של משבר האקלים הוא מופע חברתי, אני מתכוון לזה שיש לו השלכות שונות על בני אדם שונים. גם בנגלדש וגם הולנד מאוימות על ידי עליית פני הים. כולנו יודעים שהולנד תתמודד עם זה טוב יותר. וכאן החשיבות הכל כך מיוחדת של המבט המגדרי, גברתי יושבת הראש. המבט המגדרי הוא מבט שמחייב את כולנו לחזור ולהסתכל על בני אדם קונקרטיים. לא לדבר באופן כללי על משבר אקלים ועל עליית טמפרטורות, אלא להסתכל על בני אדם ולראות מה זה עושה לאנשים ולנשים. המבט המגדרי אני חושב, בכלל, בדיון שלנו, בכל השאלות החברתיות והפוליטיות, הוא מבט סופר חשוב. הוא מבט סופר ממקד את ההתייחסות שלנו ותורם לה ותורם ליכולת שלה להיות יותר נכונה ויותר מדויקת.

ואין שום ספק שמבט מגדרי על משבר אקלים מאד חיוני. גם ברמת הבעיות, וחלק מהדברים הוזכרו על ידי גברת הנסון כאן ואני מניח שגם בדיונים הקודמים. נשים נפגעות יותר, נשים נפגעות הרבה יותר ממשבר האקלים בגלל המבנים החברתיים, בגלל האילוצים, בגלל המקום שלהן בתוך המערכות החברתיות שלנו. ולנשים צריך להיות גם מקום מיוחד בהתמודדות ובפתרונות. וכאן אני מתחבר למצגת שראינו על העירוניות ועל העיר כמקום שיכול להיות מרחב של פתרון.

נמצאות פה נשים שמובילות את הפורום הישראלי לעירוניות. זו אחות ההתפתחויות היפות של השנה האחרונה. קבוצה מרשימה של אנשים ונשים שפועלים כדי להפוך את העיר למרחב של פתרונות והזדמנויות. אנחנו חברה מאד מאד אורבאנית, אנחנו רגילים לראות את העיר כבעיה, בואו נחשוב על העיר כהזדמנות של פתרון. וחושבים על העיר כהזדמנות של פתרון, צריך להתחיל בנשים. עיר כמקום שאפשר ללכת בו.

מה היא שכונה שנעים ללכת בה? מה הוא רחוב טוב בכלל למגורים? מה הוא רחוב טוב? מה היא שכונה טובה? כולנו מבינים את התשובה. שכונה טובה היא שכונה שנעים ללכת בה. רחוב טוב הוא רחוב שנעים לנו ללכת בו. והכי טוב לראות מתי זה טוב לנשים ללכת. כי אם זה טוב לנשים ללכת, אז זה גם טוב לילדים ללכת וזה גם נעים לגברים ללכת, כי זאת סביבה מזמינה ובטוחה ונשים ומעמדן של נשים במרחב הציבורי, הוא נייר לקמוס מצוין בכדי להבין איפה אנחנו נמצאים ומה אנחנו צריכים לעשות.

אז גם מבחינת הקשיים והבעיות והאתגרים, גם מבחינת ההזדמנויות והאפשרויות, המבט המגדרי מאד מאד חשוב.

אני רוצה לחזור ולברך אותך על הדיון הזה ולברך את כולכן על הדיון הזה. אני עוד אשאר פה כמה דקות, אבל אני מתנצל שאני צריך לרוץ לעוד ועדות, כי אנחנו בכל ועדות הכנסת היום מציינים את יום הסביבה וכמעט בכולן יש דיונים מעניינים, אבל נדמה לי שזה הדיון הכי מעניין.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה. אני חייבת להגיד שהרה מהנושאים שקשורים לסביבה למדתי מחבר הכנסת דב חנין ולא כחבר כנסת, אלא כידיד וכחבר וכנראה לכולנו יש עוד הרבה מה ללמוד בנושא הזה. תודה על המאמצים, תודה על החקיקה ועל היוזמה, בבקשה.

ד"ר גליה צוקרמן.
גליה צוקרמן
אני עדיין לא דוקטור, אבל אני רוצה דווקא - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אז הנה, אני עשיתי אותך.
גליה צוקרמן
זכיתי, כן. אני רוצה לדבר על הנשים משני כיוונים. דווקא נשים מחוללות שינוי וההבנה שנשים הן המובילות את תחום הסביבה. כי מה לעשות ואנחנו כוח ההוראה במערכות החינוך הוא 80% וכמעט כל ההוראה בתחום הסביבה היא הוראה נשית. קצת כואב, ואני מעלה את זה בשקף כאן, שדווקא מבחינת ייצוג הנשים, בתחום ההנהלה הוא רק 67%. כלומר 67% גברים בהנהלת ארגון המורים. יש יושב ראש הנהלת המורים, למרות שזה 80% נשים שנמצאות שם.

נשים הן גם יותר משכילות. אולי זה סיבה טכנית לומר למה נשים מבינות או משתתפות יותר בשינוי הסביבתי ובהוראה – 55% נשים אקדמיות בישראל, מעל גיל 25, ושימו לב שאנחנו סוף סוף בחברה טובה ליד בלגיה, דנמרק, פינלנד, שוודיה. אפשר להנות מזה, אבל כשאנחנו מסתכלים שוב בנקודות השפעה ונקודות תקציביות שמתקבלות, אנחנו באפקט המספרים, שבו אם אנחנו מדברים על רוב נשי אקדמאי, אבל במשרות בכירות, אנחנו מדברים על 19% נשים פרופסוריות, שזו שערורייה.

כשאנחנו מדברים על חבר הנאמנים של האוניברסיטה, שזה הגורמים שמחליטים מי יהיה בעמדת השפעה, האם אנחנו נותנים כוח לנשים להגיע לעמדת השפעה שתשפיע על הסביבה ותשפיע על האקלים ועל החברה שלנו. אנחנו רואים שוב ייצוג חסר. כ-22% נשים נמצאות בעמדות הניהול וההשפעה במוסדות החינוכיים האלה.

אני רוצה להגיד שאפשר גם אחרת, כי יש מוסדות אקדמאיים שיש שם 50% נשים. האקדמיה של גורדון, מכון וינגייט – 45% נשים. ומה שאני רוצה להציע, שאם רוצים לקדם את תחום הסביבה ורוצים לקדם נשים לעמדות מפתח, אז יש מקום לתת גם איזה שהוא שוט. שוט כלכלי שאומר שארגונים ש - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אבל את יוצאת מנקודת הנחה שכל הנשים שהתקדמו באקדמיה, כאילו אם אנשים התקדמנו באקדמיה, זה הבסיס גם כן להתקדם בנושאי סביבה, זה בילד אין, זה תוצר לוואי בטוח, אני לא בטוחה.
גליה צוקרמן
אז אני רוצה לומר – זה יותר טוב מאשר קידום גברים ואני אומר את זה מתוך זה שנשים הן מובילות את התנועה הסביבתית.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
וואו, זה קצת - - -
גליה צוקרמן
אני אגיד לך למה. כשאת מסתכל על לימודי הסביבה באוניברסיטאות, את רואה נשים שמובילות תחומים והן עושות את זה בקוד פתוח. תראי את ד"ר אורלי רונן, אוניברסיטת תל אביב. היא גם הוזכרה כאן כשותפה במחקר בנוגע להליכה. היא הקימה מעבדה לעירוניות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר, אני שאלתי את השאלה היותר כללית. אפשר לתת דוגמאות ואפשר עכשיו גם לתת דוגמאות, במקביל אם הייתי יודעת אולי הייתי עושה למען הפולמוס והדיון, שמות של גברים שכן עם נקודת מבט מגדרית, שעוסקים בנושאי סביבה.

השאלה שלי, האם את לא חושבת שבמקום לדבר רק על ייצוג נשים ולחשוב שזה יוביל בסופו של דבר. תשמעי, אותו דבר דיברו על נשים בפוליטיקה, שנשים חייבות להיות בפוליטיקה, כי זה ישנה לנו את העולם. ויש נשים שכן שינו לנו את העולם לעולם יותר גרוע בפוליטיקה. אז זה לא חייב להיות. השאלה אם לא צריך באקדמיה שיאמצו גישה סביבתית, מנקודת מבט מגדרית וזה יתרום – אם זה גבר או אישה. זאת השאלה שלי.
גליה צוקרמן
אז אני אענה לך על זה בכיוון של חברות. קודם כל כשאת מדברת על דוגמאות ספציפיות, הרגע ישב איתנו חבר הכנסת מהמגדר השני והוא נמצא שם כמובילי הסביבה בכנסת. כך שאנחנו לא יכולים לבוא ולדבר באמת על דוגמא נקודתית. אבל כשאני מסתכלת על מחקר שמראה ש-70% מהצרכן הישראלי הירוק זה נשים, הרי אנחנו מדברים כאן על שאלה היפותטית. האם רוב נשי באקדמיה או איזון נשי באקדמיה, יוביל לשינוי תפיסת בתחום הסביבה. זו השאלה ההיפותטית שאנחנו שואלים.

קודם כל בואו ננסה, אבל אני רואה איך ההתנהגות הנשית, לנשים יש גישה יותר סביבתית. תראי את הנושא, כמו שהזכרנו את הפורום הישראלי לעירוניות, נשי ברובו, מוביל סביבתי. בכל מקום שאנחנו רואים פעילות סביבתית, הנשים הן הרוב. אז אין שום סיבה שבאקדמיה זה יהיה אחרת. לנשים יש יותר גישה סביבתית. אני לא יודעת אם זה קשור ל- - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני בטוחה שמי שעכשיו בדיוק נכנס לשידור של הוועדה ושומע את הדיון הזה, חושב שנעשים מאמצים גדולים כדי לשכנע את יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, שצריך לקדם נשים באקדמיה. זה לא הנושא. אני משוכנעת שהוויכוח הזה התחיל מזה שאני מאד מסתייגת מהודעות או אמירות מאד גורפות שאומרות – רק תכניסו נשים והעולם ייעשה יותר יפה. אני חושבת שאנחנו צריכות להיות יותר ממוקדות מטרה ואני הייתי רוצה למשל לראות יותר לימודי סביבה ומגדר. הייתי רוצה לראות יותר הכשרות ואז זה ייבנה בצורה אחרת.

אבל לפתוח בזה – ואני רוצה לראות כמה שיותר נשים מיוצגות באקדמיה - אבל להיות בטוחה שתוצר הלוואי חייב להיות שבסופו של דבר זה יתקדם – אני לא בטוחה.
גליה צוקרמן
זה לא חייב להיות ואני מסכימה שעניין של הטמעת תכנים וקורסים יכולה לתת הון, אבל זה לא הנקודה. אני רק אומרת שמאחר שיש כאן רוב נשי בתחום הסביבה, היה ראוי שהוא יהיה גם מיוצג פנימה גם בתוך ייצוג ניהולי, איפה שיושבת מקור ההשפעה. אבל כשאנחנו מסתכלים האם אנחנו דוחפים לאותו שוויון מגדרי, הוא לא מספיק עד היום. יש פעולות של עידוד נשים, זה לא מספיק.

אני רק רוצה לדבר על נושא של קידום סביבה וקידום נשים. דווקא בדירקטורים, בחברות הציבוריות, התחום הסביבתי לא בא שם לידי ביטוי. יש חובה שדירקטור יהיה דירקטור בחום הפיננסיים, אבל אין דירקטור בתחום הסביבה.

אני חושבת שאנחנו יכולים, אם אנחנו מסתכלים על הצורך לשנות תפיסה בתחום הסביבה, צריך להכניס את זה גם ברמה הניהולית ודרכה אולי לעשות גם ייצוג נשים יותר מוגבר, בגלל שיש יותר נשים בתחום הסביבה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי. תודה רבה. אני מברכת על הצטרפות חברת הכנסת תמר זנדברג. את בטח תרצי באיזה שהוא שלב לדבר. אנחנו ניתן לעוד דובר או שניים, אם יש לך זמן.
תמר זנדברג (מרצ)
בשמחה. מאה אחוז.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
נעמי צור. בבקשה, גברתי.
נעמי צור
כן, כיום יש לי את הכבוד להוביל את הפורום הישראלי לעירוניות, שדב הזכיר קודם. צוות הליבה של הפורום הזה וגם הרבה מחברי הכנסת שתמכו, שיושבת אחת פה – תמר, אלו נשים. אני רק מציינת את זה. גליה גם הזכירה את זה קודם.

אני רוצה ללכת מגישה אחרת ובקיצור רב, כי אני מבינה שהזמן קצר. אין ספק שהתנועה הסביבתית מובלת על ידי נשים, וכמו בהסתדרות המורים, הפיקוד הוא גברי. אין ספק שזה נמצא בכל מקום ואני רוצה שניקח צעד אחורה ונהיה קצת יותר צנועות, וניזכר שלפני פחות מ-100 שנים, באותו עולם מערבי נאור, נשים לא יכלו להחזיק ברכוש ולא יכלו להצביע והיו קרבות קשים כדי להשיג את הדברים האלה. רק בשנות ה-70 בשוויץ, לא כל כך רחוק מעולמנו, הדברים האלה התחוללו ויש חלקים בעולם שהדברים האלה טרם קרו.

אז אנחנו עוד לא במקום שהיינו רוצות להיות. כשאנחנו מסתכלים פה מה לעשות כדי לשנות את המצב פה, ואני התבקשתי לדבר על אקטיביזם פוליטי ומכל צידי המתרס שחוויתי אותם בעבר הפלילי שלי, אז אני רואה את המצב הזה. הנושא של קבלת החלטות ואת העלית את הנושא, שאם כשנכניס לכנסת המון המון נשים אז הכל יסתדר. אנחנו בתהליכים ואנחנו צריכים לא רק לצאת מהקופסא, לא רק לבנות את הקופסא מחדש, אנחנו צריכים לזרוק את הקופסא.

יכול להיות שבחדר הזה ובפורום הגדול של מבנה של נשים וסביבה – אנשים שבאמת אכפתיים, יחד עם פורומים כמו הפורום הישראלי לעירוניות – אפשר לבנות את האג'נדה בצורה אחרת ואני אסביר למה. קבלת החלטות בכנסת שלנו מוטת ביטחון של תחום אחר, לא הביטחון שאת דיברת עליו. ביטחון צבאי, ביטחון מול איראן, ביטחון מול טרור, ביטחון מול כל הדברים ו - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ובינתיים אפילו את זה אין.
נעמי צור
בסדר. עכשיו, אנחנו כדי שמדינת ישראל תהיה מדינה שמתמודדת עם משבר האקלים, אג'נדת קבלת ההחלטות שלה צריכה להשתנות וצריכים לשבת במקומות של מקבלי ההחלטות אנשים עם האג'נדה הזו. אני נוטה לחשוב שאם התנועה הזו מובלת נשים, יש סיכוי סביר שהמנהיגות האלה יצמחו מתוך הגוף, מתוך האנשים האלה. עכשיו, השאלה נשאלת וזה לא רק בנושא הסביבה – למה נשים, שבעצם שום דבר לא מונע מהן במדינה שלנו "להשתלט" על השוק הזה של קבלת החלטות, אין מניעה. אפילו נשים בישראל, אם אנחנו לא נעשה סקר כזה, האם הן חושבות - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
את מתכוונת מבחינה חוקית.
נעמי צור
מבחינה חוקית.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי. אי אפשר להגיד שום דבר לא מונע מהן.
נעמי צור
את צודקת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ב - - - שום דבר לא מונע מהן. בכל דבר אחר יש הרבה מה שימנע מהן.
נעמי צור
ורק לפני לא מעט שנים היו דברים שמנעו מהן גם בחוקים. ולכן אני אומרת שזה צעד גדול קדימה. השאלה איך לפרוץ את המחסום הבא. ואני טוענת שזה לא הולך להיות איזה שהוא מהלך קל, כי עד עכשיו – ופה אני מוצאת את בתי שלי, כמצליחנית הייטק ומנהלת חברה מאד מוצלחת. היא אומרת שכדי להצליח בעולם מנהלי חברות הייטק, היא נדרשת להתנהג כמו גבר.

ואני אומרת שאם נזרוק את הקופסא ולא נתבייש עם החוקים שמאפשרים לנו להתנהג כמו נשים עם הידע ועם הניסיון ואהבת הנושא ואהבת הבריות שיש להרבה מאד מאיתנו ולא לכולן, כמו שאת אומרת, אנחנו נוכל לשנות את פני הדברים. והייתי שמחה אם מתוך הישיבה הזו, תצא איזו שהיא אמירה של רצון של נשים לחבור לא לפתרון מיידי. לצוות חשיבה שבעצם נבנה על ידי הפורום של נשים וסביבה, שמתחיל לחשוב אחרת – מה הכלים לרשותנו.

זה מתחיל מחינוך, זה מתחיל מבחירות, זה מתחיל מתפיסות עולם – כל החזיתות שאפשר לבחור בהן והפורום הישראלי לעירוניות ישמח גם לארח את הפעילות הזאת ולהיות פלטפורמה שבה הדברים האלה יכולים לצמוח ולהצליח. קיצרתי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. זה מעניין, למרות שאני חושבת שיש עדיין מולנו דרך ארוכה ויש הרבה חסמים שהם לא קשורים בחוק ואת האמת, אפילו החוק, בחלק ממנו, הוא לא מגן על זכותן של הנשים להיות מיוצגות בחלק מהאוכלוסיות.
נעמי צור
אכן.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ואנחנו ניסינו לחוקק חוק שיכריח את כולם, שמקימים מפלגות ורצים לכנסת הזו, שיהיה להם ייצוג נשי ולצערי הרב לא הצלחנו.

תמר, את רוצה לומר משהו?
תמר זנדברג (מרצ)
כן. תודה עאידה. הבנתי שבדיוק התחלפתי עם דב חנין, אז אני רוצה שוב, למרות שהוא לא נמצא, אבל לפרוטוקול, לברך אותו ובכלל את הכנסת על היום הזה. יש כאן בכנסת המון המון ימים, כל יום נחגגים בערך שני ימים מיוחדים. לדעתי יום הסביבה זה מהימים החשובים, המבוססים, הוותיקים ובאמת בעלי המשמעות שחוגגים את התנועה הסביבתית על כל ההיבטים שלה. אני באופן אישי מאד מאד גאה שפורום העירוניות ובכלל התנועה העירונית הישראלית, נכנסת ובתהליך של כניסה אינטגראלי אל תוך התנועה הסביבתית, כי בעיני - וזה גם נוגע לנושא הדיון - גם התנועה הפמיניסטית הייתה מנותק, לפחות ארגונית, מחשבתית, גם מהתנועה הסביבתית וגם מהתנועה העירונית.

אבל כשאנחנו יושבות כאן ומסתכלות על העובדה שנשים יש להן ייצוג יתר באוכלוסיות המוחלשות, שאוכלוסיות מוחלשות יש להן ייצוג יתר באוכלוסיות הנפגעות ממפגעים סביבתיים ונהנות בשיעור חסר באופן עקבי וסיסטמתי מהמשאבים הלאומיים ושנשים הן רוב המשתמשות העירוניות בתחבורה הציבורית, במרחב הציבורי, בגני הילדים כמובן, בכל שאר התשתיות הציבוריות, אז אנחנו מבינים מאד מאד טוב את הקשר בין הדברים האלה.

כשאנחנו מסתכלות על החברה האזרחית, ובאמת נעמי – ונעמי רק למי שלא מכיר היא מוותיקות התנועות האלה, השונות, האזרחיות – אני מאד שמחתי לשמוע את הגישה המאד מאד אופטימית שלך, אבל אני חושבת שהגיע הזמן שנפסיק להודות על זכות ההצבעה שניתנה לנו אי שם לפני איזה 100 שנה ונתחיל להתקדם הלאה ונתבע את מקומנו משני כיווני תנועת המלקחיים הזאת. מצד אחד בעמדות המפתח, בעמדות קבלת ההחלטות, מה שנקרא בשפה המגזרית את מקומנו סביב השולחן. הכוונה לשולחן מקבלות ההחלטות. לא רק לנשים אלא לפמיניסטיות.

אני בכלל עברתי מלדבר על נשים לדבר על פמיניסטיות, כי בדיוק כמו שאמרת, עאידה, יושבת ראש הוועדה, להיות אישה זה לא מספיק, צריך להיות אישה פמיניסטית. כלומר אישה שהיא פעילה ומחויבת - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
זאת שפה שנעלמת מהשיח, תמר, לצערי הרב, וכל פעם שאני אומרת שאני פמיניסטית, זאת עדות לשיער השיבה והגיל, כנראה.
תמר זנדברג (מרצ)
נכון. אז אני באמת חושבת שזה צריך להיות המדד העיקרי, כי אז אנחנו יודעות שאנחנו מדברות על מאבק פוליטי לקידום נשים ומאבק לשוויון וחלוקת משאבים צודקת, ולא רק לספירת נשים, הגם שגם היא חשובה. את יודעת, היא גם חשובה ובואו לא נזלזל בחשיבותה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
נכון.
תמר זנדברג (מרצ)
אבל מהצד השני, גם כל אותן נשים שהן מנועות קול בכלל, כולל ולרבות בחברה האזרחית. ותראו, החברה האזרחית באופן כללי היא חברה מאד מאד נשית, חברה מאד פמינינית, גם אם לא לגמרי פמיניסטית. זה נכון, נאמר כאן, לתנועה הסביבתית, זה נכון כאן לתנועה העירונית. עדיין קובעי המדיניות הבכירים, גם בחברה האזרחית ובטח ובטח במקומות שבהם החברה האזרחית רוצה להשפיע עליהם, ואני מדברת ספציפית על התכנון העירוני, על מוסדות התכנון, מינהל התכנון, משרד הגנת הסביבה, כל המקומות האלה.

אני באה עכשיו מדיון על הזיהום במפרץ חיפה. תחלואת נשים ותינוקות מהזיהום במפרץ בוועדה לביקורת המדינה שהיא בשמיים, ותכניות הרחבה הזיהום במפרץ והרחבת התעשייה המזהמת במפרץ מתקדמות באין מפריע. ולכן אני חושבת שהצבעה על הקשר הזה – א'. ב' – חיבור אינטגראלי בתנועות ובשיח גם האזרחי וגם הציבורי; ו-ג' – תביעה ממקבלי ההחלטות להפוך להיות יותר ויותר מקבלות החלטות עבור אלה שלא רק נלחמות בתקרת הזכוכית, אלא גם מבוססות ברצפת הבוץ – המושג הזה שאני כל הזמן מדברת עליו, אבל התחלתי בו, כי הן הנשים שצריכות, שזקוקות לשינוי המדיניות הזו – הוא קודם כל אחריות שלנו, של מובילות השיח והשיחה.

אני מאד מאד גדלה לומר את הדברים האלה דווקא כאן בוועדה לקידום מעמד האישה ודווקא היום, ביום הסביבה הבין לאומי. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה לך, חברת הכנסת זנדברג. אני כל הזמן אומרת שהשיח של שוויון מגדרי, שמטשטש למי יש את הכוח ולמי אין את הכוח ומטשטש למי יש אי שוויון ולמי יש שליטת יתר והגמוניה – זה קצת שיח שהגיע הזמן גם כן לערער עליו ולדבר שוב עליו, כמו שעשינו פעם, לפני 20 שנה.

אני קוראת לגברת רוני בריל, מנהלת פורום נשים בסביבה.
רוני בריל
תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בבקשה גברתי. ואנחנו נצטרך עכשיו באמת להתכנס לשלוש דקות. עד עכשיו הייתי נדיבה.
רוני בריל
אוקיי. אני רוצה באמת לקשור את כל מה שדיברנו עד עכשיו לתוך מודעה אחת שהייתה בעיתון באפריל, לא משנה האותיות הקטנות - המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה מזמין את כולנו לוועידה הלאומית לאנרגיה. בוועדה הלאומית לאנרגיה, שהייתה באפריל, דיברו הרבה מאד אנשים שקשורים לאנרגיה. אנרגיה מן הסתם קשורה למופע שנקרא שינוי אקלים, בסדר, זה פשוט להראות את הקשר בין כל מה שאני הולכת להגיד ונושא האקלים.

יושבים בוועידה הלאומית לאנרגיה 29 דוברים ושתי דוברות. לעומת זאת את נושא הסביבה מייצג דובר אחד בלבד – השר להגנת הסביבה. וזה לא מקרי בעיני וזה מאגד את כל מה ש - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
איזה מהם?
רוני בריל
אבי גבאי. זה לא מקרי בעיני. זה לא מקרי בעיני שלא היו בוועידת האנרגיה דוברות ולא היו בוועידת האנרגיה מייצגים ומייצגות של הסביבה.

לפני חצי שנה פחות או יותר אנחנו התאגדנו באיזה שהוא פורום שנקרא פורום נשים בסביבה. יש בקבוצה הזאת מעל 400 נשים שהעבודה שלהן היא איכות סביבה, קיימות ועירוניות וכל הגוונים של הנושא הזה של איכות הסביבה. יש לנו חוקרות ומדעניות ועורכות דין ויועצות וכו', אבל כשאנחנו מסתכלים על קבלת החלטות, על כנסים, על ועידות, באופן מאד מאד סיסטמתי, אנחנו רואים שאנחנו לא נמצאות שם.

יש לזה המון סיבות, אני בטוחה שדנתם כבר סביב השולחן הזה בכל מיני סוגים של חסמים וכסף וכו', אבל זאת דוגמא. ולמה זאת דוגמא כל כך חזקה? כי בד בבד, יחד עם הוועידה הזאת של האנרגיה, היו שתי ועידות מאד גדולות שקשורות לאיכות סביבה. אחת נקראת 2050 ואחת נקראת ועידת אקלימטק, שתיהן ועידות של העולם הסביבתי.

בוועידת 2050 היו משהו כמו 18% נשים דוברות. בוועידת אקלימטק היו 14% נשים דוברות. זה הגיע לרובנו עד כאן. ככה בעצם הוקם הפורום. אנחנו כתבנו מכתב למארגנים. קיבלנו תשובות ממגוון – יש כזה – אחרי זה אני אחלק לכם – בינגו תירוצים, שעשו במקום אחר. זה עובד בכל העולם על למה אין מספיק נשים: הן נורא מתביישות, אין להן מה להגיד. לא מצאנו מומחיות בתחום וכו'. והיחיד שענה תשובה שהיא ככה הרמה להנחתה רצינית, דווקא היה השר גבאי, שטען שהוא לא יוכל להשתתף בכנס שיש בו חוסר איזון כל כך קשה. זה כנראה לא כלל את הכנס ההוא, של ועידת האנרגיה, אבל זה היה קצת אחרי ובכל זאת זרק איזה כדור למגרש הזה של הנושא של היצור.

יש הרבה מאד נשים שעוסקות בתחום הזה, כמו בהרבה תחומים אחרים, זה רק דוגמא. חוסר היכולת להגיע למקומות שמדברים – עוד פעם – הוא עולמי, הוא לא קשור רק לסביבה. יש הרבה מאד, יש את הסופרסונה אם אתם מכירים, יש את אלבום הפנאלים הגבריים, את מרכז מדיה נשים. הרבה מאד ארגונים שמנסים להביא נשים דוברות לקדמת הבמה.

בתחום הסביבתי זה זורק לשמיים, כי אנחנו מאות נשים שעוסקות בתחום ומעט מאד גברים שעומדים על הבמה ומדברים. בדרך כלל הם מדברים את מה שהעובדות המסורות שלהם הכינו להם, ולא את מה שהם בעצמם עשו ואת הדבר הזה צריך לשנות.

ופה אני קוראת לכם, חברי הכנסת ונבחרי הציבור ופקידים בכירים במשרדי הממשלה, לא להסכים להופיע במקומות האלה, לא לממן את הכנסים האלה בתקציבי מדינה, לא להסכים לכנסים שאין להם מדיניות של איזון ושל ייצוג נכון. זה לא יכול להיות שהמשרד לאיכות הסביבה, שמורכב מנשים, יממן כנסים כאלה. וזה לא יכול להיות שחברי כנסת ונבחרי ציבור יופיעו בכנסים בלי להניד עפעף על זה שהבמה היא של גברים בלבד.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה. אני חושבת שאת צודקת במאה אחוז, זה חייב להפוך לסוג של מדיניות. בלי שנשים יתחילו להעיר ולא להסכים ולהחרים כנסים כאלה, ואני חייבת להגיד לצערי הרב לא רק נשים. כל עוד שאנחנו מחרימות זה לצערי לא כל כך שינה והיה אפקטיבי, רק עד שגברים התחילו להחרים זה התחיל קצת להפריע למארגנים.

אני כמובן לא במקום של להמליץ לכן איך לפעול. אני רואה שאתן יודעות טוב מאד מה אתן רוצות, אבל תמיד מחאה נגד כל כנס כזה תהיה אפקטיבית. רשימות של נשים שלא מתביישות להופיע, זה תמיד עוזר לארגונים האלה לא למצוא את התירוץ והרבה אופציות אחרות. אבל אנחנו כארגון, ואני אתייחס לזה כוועדה בסיכום, מה אפשר כן לעשות.

אני חושבת שהגיע הזמן לשמוע מהצד השני של המתרס, או שזה אותו צד. אני רוצה לתת לד"ר סיניה נתניהו, מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה. הועלו כמה נושאים שאני חושבת שהם נוגעים ישירות למשרד שלכם. ארצה לשמוע מה המדיניות הקיימת ואיך את עונה לטענות שעלו.
סיניה נתניהו
אני אתחיל בזה ששמי סיניה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
סיניה, סליחה.
סיניה נתניהו
אוקיי, תודה רבה על הרשות לדבר. אני גם אתייחס. ראשית הייתה כאן הערה ואני רשמתי לעצמי את ההערות שנאמרו כאן לגבי השטחים במרחב הציבורי, היהודי לעומת הערבי - 15 מ"ר לעומת 10 מ"ר. אז כבר פניתי לראש אגף תכנון שלנו בבקשה להשיב על זה. אני אמסור לך את התשובה לכשתהיה לי. לנפש, כן.
כרמית לובנוב
זו הנחיה של משרד השיכון, אבל הדו"ח עצמו - - -
סיניה נתניהו
הנחיה של משרד השיכון, אבל כאן צוין שגם המשרד שלנו חתום על הדו"ח ולכן אני לא אתחמק. אנחנו נשיב על העניין הזה.
כרמית לובנוב
הלוגו מופיע על הדו"ח.
סיניה נתניהו
בקשר לנושא של ייצוג נשים בכנסים, אז אני חושבת שהשר לשעבר, מר גבאי, השיב לנושא הזה וכן ביקשו נוכחות נשים באותו כנס, אבל אני חושבת שזה כבר היה הפוך על הפוך בשלב ההוא, רגע לפני שנפתח הכנס ליצור נשים משוחחות בכנס כאילוץ, אני חושבת שזה היה קצת פחות מכובד, אבל - - -
רוני בריל
אנחנו לא - - - רגע לפני - - -
סיניה נתניהו
לא, לא, אני אומרת רגע לפני שפנו לנשים במשרד. אבל בהחלט אני יכולה להצביע על זה שלמשל בכנס שייפתח בחודש יוני, של האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה, ואני ראיתי אותך מציינת אותך ששבעת האורחים מחו"ל הם שבעה גברים ואף לא אחת נשים. אני שמתי לב לדבר הזה. זה כנס שאנחנו גם משתתפים במימונו, אבל תהליך ההצגה של המחקרים על ידי מדענים, ההליך השיפוטי הוא מאד מאד שוויוני, נעשה באופן שקוף ומצוין ויש מעורבות נשית גדולה ואת בוודאי היית בכנסים לשעבר, אבל את צודקת לגמרי שצריך לעשות - - -
רוני בריל
המודעה הייתה צריכה להיראות אחרת.
סיניה נתניהו
אני מסכימה איתך בהחלט ובטח לא מקובל – בטח לא בעידן הזה – שמודעות יופיעו בלשון זכר, כמו שהופיע בכנס בתחום של חקלאות ומים, של משוב או מה שלא יהיה. אז אנחנו בהחלט ערים. יש כמובן גם במשרד להגנת הסביבה, כמו בכל משרד, יועצת למנכ"ל בנושא המגדרי והיא גם החלה בפעילות שלה בחודשים האחרונים והיא ערה לנושא המגדרי.

אני רוצה לתת קצת אור על היבט אחר של האקלים, ולאו דווקא להתחיל מהנושא המגדרי, אלא על נושא האקלים בכלל וההקשר של זה לאמנת האקלים ואיך זה רלבנטי לישראל ומה אנחנו יכולים לעשות גם כמדינה וגם כנשים. ואני רוצה לציין שאם אנחנו בעניין נשים, אז יכול מאד להיות שאנחנו גם יכולות להיות נשים פורצות את גבולות המדינה ולראות איך אנחנו כנשים יכולות להעביר גם מסרים לנשים במדינות מתפתחות, ששם אני חושבת הבעיה הרבה יותר גדולה.

אם אנחנו מסתכלים לאורך השנים לגבי אמנת האקלים, מאז שהתחילו בעצם לפרסם את אמנת האקלים ואת כל הגרסאות שלה וגם בפרוטוקול קיאוטו יש 50 החלטות, לא פחות, 50 החלטות שעוסקות בתחום המגדר, נשים, חברה ואחריות חברתית, וזה בכמה וכמה תחומים. בנשים ובריאות, בנשים ובנייה, בנשים ואוניות ונשים וחקלאות ונשים ומים וכו' וכו'. זאת אומרת יש 50 החלטות בנושא הזה. אני לא מכירה החלטה אחת במדינת ישראל, אבל באמנת האקלים יש 50 החלטות. אז זה משהו להסתכל עליו. זו עובדה מעניינת.

בשנתיים האחרונות מאז המפגש של אמנת האקלים בלימה, התבקשה קבוצה לבוא וממש לעיין בנושא של נשים ושינוי האקלים והם ישבו על המדוכה שנתיים והוציאו שני דו"חות. דו"ח אחד לשנת 2015, שעסק בנושא של פעילות להפחתת פליטות, גזי חממה וגם לנושא של העברת טכנולוגיות – זה בשנת 2015. ובשנת 2016, רק לפני שבוע, במאי 2016 הוצג הדו"ח השני או ההתעסקות השנייה הייתה לנושא של איך אנחנו נערכים לשינוי האקלים. זו עובדה קיימת, שצריך כמובן לנסות ולעצור אותה, אבל אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להיערך לשינוי אקלים ועל זה יתמקד הדו"ח השני – מה נדרש לעשות כדי להעצים נשים וכדי להכין אותן להיערכות לשינוי האקלים וגם לראות איך בונים יכולות.

אבל אני רוצה לציין שהמיקוד הוא בדרך כלל במדינות מתפתחות, שזה רוב העולם המתפתח. אני עוד לא קראתי את הדו"ח השני ומעניין אותי מאד גם לדעת אם עסקו גם בנושא של אוכלוסייה וגידול אוכלוסין וכל נושא הפריון של נשים.

במחקר שאני בעצמי עסקתי בו, לפני 20 שנה כבר ופרסמתי אותו בהקשר של החלטה של נשים להרות והנגישות שלהן למים ולעץ לבעירה, כי אין אלטרנטיבות לגז או לחשמל בהרבה מהמדינות המפתחות, וגם עבדתי הרבה במדינות מתפתחות. רואים את זה באופן מובהק. וגם השאלה שלנו, אנחנו כנשים, איך יכולות בעצם גם לסייע במסגרת ארגונים בינלאומיים. ואני חושבת שאם יש מסר חשוב מאד שצריך לבקש ולעודד גם במסגרת משרד החוץ כמובן, זה לראות איך נשים יכולות לסייע בקבוצות בינלאומית, להדריך נשים במדינות מתפתחות ולהעביר את הידע המקצועי שיש לנו בנושא הזה. אז אני תיכף אגע בנושא של איך אנחנו כמדינה עוזרים גם בעולם.

אם אני אסתכל על אמנת האקלים – COP21 - שהתקיים בפריז לאחרונה, ההקשר של נושא הנשים עלה בהקשר הגדול יותר של זכויות האדם, כאשר שלושה דברים בעצם מונחים בפני אמנת האקלים: אחד הוא שוויון מגדרי, כמו שדיברנו, השני הנושא של העצמת נשים והשלישי השוויון הבין דורי. כי אחד הדברים שאנחנו לא רוצים, שזה יימשך לדורות הבאים. זאת אומרת כאן גם צריכה להיות הראייה לא מה אנחנו עושות בשביל עצמנו ואיך מקדמות נושאים סביבתיים עכשיו, אלא איך אנחנו רואים את ההיבט הבין מגדרי.

חמישה נושאים שאני רואה שאנחנו יכולות בעצם כנשים וכמדינה, להשתלב בהם גם ברמה הלאומית וגם ברמה הבין לאומית, הם בעצם חמשת הנושאים שאני חושבת שאמנת האקלים העמידה בפני עצמה. הנושא הראשון זה הפחתת פליטות גזי חממה. כאן יש את החלטת ממשלת ישראל. בהחלטת הממשלה מה-20 לספטמבר 2015 ואחר כך החלטת המפורטת מה-10 באפריל 2016, יש תכנית מפורטת אבל אין התייחסות לנשים. יש הרבה קבוצות עבודה שיקומו. אפשר להציע אולי לראות אם אפשר שתקום גם קבוצה שהיא יותר קשובה לנושא המגדרי.

דובר על צמצום צריכת חשמל, צמצום נסועה פרטית, הכנסת אנרגיות מתחדשות ויש שם גם תקציבים. תקציב של 300 מיליון שקלים לפרויקטים, שההוצאה ממנו תהיה בהסכמה בין משרדית, אבל זה ממילא מובל על ידי משרד האנרגיה. אז יש פה כסף לפרויקטים – 300 מיליון שקלים וכמו כן יש ערבויות מדינה בסך 500 מיליון שקלים, ואפשר לראות איך אנחנו באמת יוצרים קריטריונים שגם נשים תהיינה מעורבות בפרויקטים האלה ואולי אפילו לעשות איזה שהוא עידוד. אני לא נתתי את דעתי עד הסוף לנושא הזה, אבל אני רק אומרת שזה תחום אחד שאפשר כבר להשתלב בו ועכשיו זו השעה. זה לנושא של הפחתת פליטות.

הנושא השני שמקדם את האמנה זה הנושא של ההיערכות לשינוי האקלים. המשרד להגנת הסביבה – ואני די מובילה את זה בשנים האחרונות – יצר בעצם מרכז באוניברסיטת חיפה. לצערי, בגלל קשיים של מכרזים, המרכז הזה, המרכז לשינוי האקלים כבר לא פועל, כי לא יכולנו להיערך עם תקציבים וזה חמור מאד אני חושבת, כי מדינת ישראל מוכרחה שיהיה לה מכרז ידע בנושא של שינוי אקלים, שמאגד את כל הידע הזה.

אני רוצה ברשותך, יושבת הראש, למרות שאני אקח עוד טיפה מהזמן, לצטט שני דברים שנאמרו על ידי מרכז הידע הזה. הייתה לנו שם ועדה שהסתכלה על שינוי האקלים ובריאות הציבור. הוועדה נתנה דעתה לנושא של נשים ואמרה את הדברים הבאים: שינוי האקלים צפוי לעלות את העומס הפיזי על נשים הרות, בעיקר אלה השייכות למעמד הסוציו אקונומי הנמוך, אשר אינן בעלות מיזוג אוויר בביתן ואלה העובדות מחוץ למבנים וחשופות לשינויים הצפויים במזג האוויר.

למרות ההכרה בהשפעה השונה של שינוי האקלים של בריאותם של נשים וגברים, המגדר הינו עדיין משתנה המיוצג באופן בלתי מספיק בתכניות האסטרטגיות ובמסמכי המדיניות הנוגעים בקשר שבין שינוי האקלים לבריאות. יש צורך לכלול את ההיבט המגדרי וכו', ושורה תחתונה – יש צורך לטפל באמונות ובמנהגים החברתיים המפלים נשים ופוגעים בהן פיזית ונפשית.

אמירה נוספת לגבי עוברים, לגבי לידות, כאשר מצטטים מחקר משנת 2010 - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
השאלה שלי היא מה המדינה עושה עם האמירות האלה.
סיניה נתניהו
אוקיי, אז אני אמשיך הלאה. אני אומר רק עוד מילה אחת ואני אגיד שפנינו למשרד הרווחה בנושא הזה וגם למשרד הבריאות. אז רק למשל מצטטים מחקר שהתוצאות הראשונות שלו הראו ש-5.6 מעלות צלסיוס בטמפרטורה שבועית ממוצעת, קשורה לעלייה של 8.6 אחוז בלידות מוקדמות. זה מחקר משנת 2010, לא מחקר שנעשה על ידי ישראלים, אבל זה מחקר שמצוטט בספרות.

פנינו כמובן וגם משרד הבריאות היה שותף איתנו לכתיבת הדו"ח הזה, אז יש מודעות בהחלט גדולה. פנינו גם למשרד הרווחה, כי שאלנו אותם את השאלה בעצם איך אתם נערכים לשינוי האקלים. אז ההיערכות היא היערכות כללית. זאת אומרת אצלם רשימות קשר למקרה חירום, למקרה שיש גלי חום, גלי קור והם יודעים שהם צריכים לסייע לאוכלוסיות במצוקה. אז אין התמודדות ישירה, יום יומית, יש איזו שהיא אמירה של מודעות. המודעות לא מספיק חלחלה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן, בסדר גברתי. השאלה שלי – אתם המשרד האמון על הנושא הזה.
סיניה נתניהו
לא.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
שנייה.
סיניה נתניהו
תלוי על מה. זו אמירה רחבה מדי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא. אני מתכוונת לנושא של הסביבה.
סיניה נתניהו
הסביבה. חשבתי שאת מדברת על אקלים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, לא. לנושא של הסביבה והשינויים שקורים. את אומרת לי שמרכז המחקרים נסגר.
סיניה נתניהו
מרכז הידע. זה לא רק לנושא האקלים וזה דבר שהובל דרך אגב על ידי אישה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
הידע. לא במקרה יש כנראה דו"ח כזה. מי תקצב את המרכז הזה?
סיניה נתניהו
בהחלטת ממשלה משנת 2009 התבקש המשרד לעשות איזו שהיא עבודה לגבי ההיערכות ובסופו של יום המשרד להגנת הסביבה תקצב את זה על תקציבו המצומצם והדל. נושא ההיערכות לשינוי אקלים לא יכול להיות מובל רק על ידי המשרד להגנת הסביבה. הוא נוגע בכל תחום בחיינו.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כלומר, זאת הייתה החלטה בתוך המשרד לסגור את המרכז הזה.
סיניה נתניהו
לא, כי לא הייתה-. אני עוד לא הייתי במשרד בזמנו. זה היה בשנת 2010.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר, אני לא שואלת אישית.
סיניה נתניהו
גם לא הייתה השתדלות במשרדים אחרים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני שואלת על המשרד.
סיניה נתניהו
המשרד הקים את זה בתקציבו שלו.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
והמשרד סגר אותו.
סיניה נתניהו
לא, הוא נסגר כי אין תקציב. כרגע בעצם - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אז הוא נסגר.
כרמית לובנוב
ממשלת ישראל לא מתקצבת - - -
סיניה נתניהו
נושא האקלים לא מתוקצב כרגע במשרד.
כרמית לובנוב
בנושא האקלים הייתה החלטת ממשלה בשנת 2010 - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
חכו שנייה. אני שואלת פה שאלה מאד ספציפית. נעבור אחר כך למה הממשלה עושה או לא עושה. הוקם מרכז מידע שהתרומה שלו כנראה הייתה חשובה.
סיניה נתניהו
מאד.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי. ובכל זאת נסגר. לא נסגר ככה סתם, כי הייתה איזו שהיא הצפה, כי אין תקציף בשבילו. נכון או לא?
כרמית לובנוב
נכון. זה לא בסדרי העדיפויות של הממשלה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כלומר, זאת הייתה ההחלטה בתוך המשרד. זה רק בגלל שינוי האקלים, תמר.
סיניה נתניהו
אני אולי יכולה להסביר שאנחנו כרגע כתבנו, בנושא של ההיערכות לשינוי האקלים יש דו"ח שאנחנו צריכים להשלים אותו - שוב, זה בעיות של כסף אדם וכסף - וצריכים להגיש אותו לממשלה, ושם בין היתר נכתוב את ההמלצות שלנו, שחייבים להמשיך לתקצב כזה מרכז, ואני מקווה שאפשר יהיה לתקצב את הנושא הזה בשנת 2017. יש חשיבות מאד גדולה לתקצב את הנושא - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי. את התחלת לדבר על חמישה צוותים, מנית שניים.
סיניה נתניהו
כן, אז זה נושא של הפחתה, נושא של היערכות. הנושא השלישי זה הנושא של טכנולוגיות - כמה בעצם נשים מעורבות בעולם הטכנולוגי במדינת ישראל, נשים שמוכשרות בתחום ההנדסי, נשים שקשובות לתחום ההנדסי, מה אנחנו עושים בבתי הספר, מה אנחנו עושים באוניברסיטאות – זה משהו שחשוב להסתכל. איך המדענים הראשים ואיך המדען - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
במצב הקיים היום בין הצוותים לחמשת הנושאים האלה, כמה נשים מיוצגות בתוך הצוותים?
סיניה נתניהו
יש הרבה. במסגרת הממשלתית יש הרבה נשים. יש אישה שמובילה את המשרד שלנו, סמנכ"לית תעשיות מובילה את הנושא של הפחתת פליטות. אני מעורבת בנושא של היערכות לשינוי אקלים. במשרדים אחרים יש הרבה נשים. אני חושבת שהייצוגיות הנשית נמצאת שם. השיחה המגדרית לא נמצאת שם. הייצוגיות הנשית נמצאת שם, השיחה המגדרית לא נמצאת להערכתי. אני חושבת שקיבלת התרשמות כזאת גם מאנשים נוספים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי.
סיניה נתניהו
בהקשר של טכנולוגיות, אז יש גם את הנושא של כמה אנחנו כמדינה יכולים לסייע בהעברה של טכנולוגיות. הנושא הרביעי זה נושא של קרנות לפרויקטים. האו"ם החליט, או במסגרת האמנה החליטו על הקמה של קרן אקלים, שבכל שנה, החל משנת 2020 ועד שנת 2025, התקציב המיועד לאמנה הזאת הוא למעלה מ-100 מיליארד דולר, כאשר בשנת 2025 רוצים להגיד את זה אפילו. והקרנות האלה, הכסף הזה אמור לשרת פרויקטים בין לאומיים ויש היום כמה דרכים להשתלב באמצעות פרויקטים ומיזמים פרטיים של הסקטור הפרטי. אז אני חושבת שגם השיח פה הוא לעודד נשים מהסקטור הפרטי להיות מעורבות בפרויקטים במדינות אחרות.

הנושא החמישי הוא, כפי שהזכרתי קודם, הנושא של סיוע החוץ. מדינת ישראל, במסגרת משב, במסגרת פעילות שנעשית על ידי משרד החוץ, מסייעת בתחום של יצירת נוער והעברת ידע וטכנולוגיות ובניית יכולות במדינות מתפתחות, בעיקר בתחום של חקלאות, השקיה וכו'. אני חושבת שאפשר בהחלט לבקש את משרד החוץ לראות איך מתייחסים לנושא הנשי ואיך שולחים אולי משלחות של נשים למדינות כאלה.

אם תרצי, אני אומר עוד מילה אחת בקשר לתחזיות של מדינת ישראל. אנחנו מדברים על 0.4 מעלות לעשור, זה לפי תחזיות של השירות המטרולוגי, עליית מפלס מי הים, לפי דו"ח של חיא"ל - חקר ימים ואגמים – 6 מ"מ בשנה. זאת אומרת זה 60 ס"מ במאה. צפון מזרח המדינה, אזור צפון מזרחית לכנסת, אנחנו מדברים על פחות ממטרים, פחות גשם בהיקף של 10%. יהיו לזה הרבה מאד משמעויות לגבי איך נעשה חקלאות במדינה הזאת ואיך בכלל נחיה במדינה הזאת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה. אני חושבת שברור מהדברים שלך שכל הנושא של ההיערכות לשינוי האקלים היום הוא במעמד של אין מעש ולא נעשה איתו כלום מבחינת המדינה. אני לא הבנתי ש - - -
כרמית לובנוב
מבחינת הממשלה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מבחינת הממשלה. מה זאת אומרת? כשאני אומרת המדינה – מי שאמור לעשות בשם המדינה זה הממשלה. לא אני ולא את. מה לעשות? אחרת זה היה נראה הרבה יותר טוב.

ד"ר יעקב ניר נמצא? לא. נועה פינטו מארגון מגמה ירוקה. אני מאד מבקשת לקצר.
נעמי פינטו
אני אשתדל.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא.
נעמי פינטו
אני אקצר. טוב, שלום. אני נועה, אני סטודנטית, אני פעילה בארגון מגמה ירוקה בבאר שבע. אני רוצה לדבר על נושא שבאמת מתחבר להרבה ממה שחלק מהדוברות פה ציינו, שזה הנושא של הקמת יישובים חדשים בנגב בכלל, כמגמה והנושא של הקמת חמישה יישובים שמקדם שר הבינוי והשיכון בפרט.

זה לכאורה נשמע להרבה אנשים מאד יפה להקים יישובים חדשים, יכול להיות שבפורום הזה פחות, אבל אנחנו רואים שזאת תכנית שמחזקת את מי שחזק ומחלישה את מי שמוחלש ואנחנו יודעות שמחלישה את מי שמוחלש, זה בעצם מחלישה את מי שמוחלשת.

כשאנחנו ביום הסביבה בכנסת וזו תכנית שיש לה באמת הרבה מאד השלכות סביבתיות, גם פגיעה בשטחים פתוחים, גם העלאה של זיהום אוויר, זה דברים שראינו, כמו שדיברו פה חלק מהנשים, שזה דברים שפוגעים יותר או בצורה מיוחדת בנשים, אבל כמו שחבר הכנסת חנין ציין, השלכות סביבתיות והשלכות חברתיות הן תמיד קשורות אחת בשנייה וזה משהו שגם אנחנו כארגון מאד מאמינות בו.

הנשים שאנחנו רוצות לקדם הן בדרך כלל לא נמצאות בתל אביב. אם אנחנו רוצות לקדם נשים בחברה הישראלית, אז אנחנו צריכות לדבר על נשים בפריפריה. ונשים בפריפריה הן נשים שנפגעות מבנייה של יישובים חדשים. כי כשאנחנו בונים ובונות יישוב חדש בנגב, אז זה כסף שבהכרח לא הולך לפיתוח של האוכלוסייה שנמצאת שם היום ולפיתוח של אותה עירוניות שדיברנו עליה קודם.

אנחנו עושות חוגי בית. אנחנו פוגשות הרבה מאד אנשים בנגב והרבה מאד נשים מהנגב והן מספרות לנו הרבה על הצרכים שלהן, חוץ מזה שגם אנחנו גרים שם וגרות שם, והצרכים שלהן הם הרבה פעמים חינוך, אין תעסוקה. הרבה מדברות על חוסר בתעסוקה ועל חוסר בתעסוקה לילדים שלהן ועל חוסר בחינוך ועל חוסר בנגישות לבריאות. ואלה דברים שהקמה של יישובים חדשים בטח שלא תפתור להם.

אם אני רוצה לדאוג לזה שלמישהי שגדלה בבאר שבע או בדימונה או ברהט, תהיינה את אותן אופציות ואת אותן אפשרויות התפתחות כמו שלי היה כשגדלתי בירושלים, אז אנחנו צריכות לחשוב על מה אנחנו עושות עם זה והאם הקמה של יישובים חדשים עוזרת לנו בדבר הזה.

כשאנחנו דיברנו פה על למה עירוניות קשורה מאד בצורה ברורה למגדר ולפיתוח של נשים בחברה, ואני יכולה להגיד שבתור מישהי שגרה בבאר שבע, אני הייתי רוצה לראות שחושבים על איך מפתחים ואיך מפתחות את באר שבע כעיר שתרגיש לי בטוחה וכעיר שתרגיש לנשים סביבי כמקום שהן יכולות להתפתח בו ולהיות מועסקות בו ולהמשיך לחיות בו.

והדברים שאנחנו צריכים וצריכות בשביל זה תכנון עירוני שהוא נכון, שהוא מתחשב, שהוא חושב על זה ובטח שלא הקמה של יישובים סגורים, הומוגניים, שהם מיועדים לאוכלוסייה מאד מבוססת ובטח שלא עוזרים לנשים שאנחנו רוצות לעזור ולקדם אותן, שנמצאות היום בפריפריה. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אם מותר לי להוסיף – לנשים בדואיות בנגב אין חיבור למים.
נעמי פינטו
נכון.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אם אנחנו מדברים על צמצום שימוש בחשמל, אז אולי כדאי ללכת לשם וללמוד איך מצמצמים. אולי ננתק כמה בתים במרכז מהחשמל ואפשר אז להרגיש מה זה לחיות בלי חשמל ומבלי מים סדירים, כאשר בג"ץ – בית משפט עליון למה? לצדק? פסק שהוא לא יכול אפילו לחייב את המדינה לחבר כפר מסוים למים. כן. כן.

אז אני מציעה שגם כן ארגוני הסביבה יתחילו להתעסק בנושאים כאלה. ייצוג נשים של מאד חשוב, אבל קיימות של נשים גם כן חשובה וצדק כלפי נשים גם חשוב, וכדאי לראות את זה גם כן, כשאנחנו מדברים על נושאי סביבה.

גברת ציפי רון, יושבת ראש הוועדה לאיכות הסביבה במועצת ארגוני הנשים בישראל וחברת הנהלת חיים וסביבה. בבקשה גברתי.
ציפי רון
תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ומאד קצר.
ציפי רון
אני אשתדל. יש לי כמה נקודות להעלות. אני אשתדל לעשות את זה הכי קצר שאפשר. אני רוצה להתחיל בזה – קודם כל בתודות על הדיון הזה.

דבר שני, בנושא האחרון שאת העלית, בזמן האחרון מדברים על עיר חדשה בגליל, והגוף היחיד שבעצם ביקש באזור התעשייה שעתיד להתפתח שם, לתת דגש על מגרשים קטנים לעסקים נשיים והקצאת שטחים למעונות ושכל היישוב יהיה מוטה תחבורה ציבורית, זאת הייתה הנציגות של ארגוני הנשים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שהיום היא כבר לא קיימת. אז אני רוצה להגיד שחושבים גם על מגזרים רבים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כדאי לשאול קודם כל למה מקימים את העיר הזו ועל איזה אדמות ולוקחים את הזכות של מי להתפתח ולהתרחב באזור ההוא, לפני שמדברים על - - -
ציפי רון
הכל נכון, אבל אם עושים, אז שיעשו את זה גם בראייה מגדרית וגם ייתנו את המענה למה שצריך. אני לא נכנסת כרגע לעניינים מעבר לזה.

לנושא של נשים ואיכות סביבה - אנחנו ארגון הגג של ארגוני הנשים, שחברים בו כל הארגונים הגדולים, פחות או יותר מיליון חברות. אני רוצה לתת דוגמא מהעבר. החלטנו בזמנו שאנחנו רוצות לקדם תחבורה ציבורית בישראל מסיבות רבות ומגוונות ולתת הדגשה גם לעניין של הרכבת. עשינו מסע גדול של רכבת, קיבלנו רכבת מחיפה לתל אביב עם 400 איש.

באותה שנה התקציב של הרכבת התפתח אחרת והצלחנו להושיב ליד שולחן דיונים אחד את אנשי התחבורה הציבורית – אגד, דן, רכבת וכן הלאה. לפני זה הם לא רצו לדבר אחד עם השני. מנכ"ל הרכבת אמר – לפני שבאתם אלי, אף אחד לא התעניין בי. רק בימים האחרונים שמענו על הגידול העצום ברכבת, בשימוש ברכבת וכן הלאה. אז יש כל מיני התחלות. יש לנו עניין גדול מאד בנושא הזה וגם נקטנו מאמץ בנושא.

בהמשך לאותה פעילות גם הייתה הסכמה של ראש העיר מאז לשים תחנות ניטור באזור המרכז בתל אביב. לפני זה לא היו תחנות ניטור, להוציא תחנת הניטור של רידינג.

אני רוצה להגיד עוד דבר. אנחנו מסתכלות על כמה נושאים. אני רוצה לדבר על נושאים עכשוויים. היום מדברים על התחדשות עירונית. לצערי הרב, בנושא של התחדשות עירונית אין שום התייחסות להיבטים הנשיים של צורך במעונות, בשטחים ציבוריים פתוחים נוחים ונגישים וכן הלאה. הדבר הזה פשוט לא מקבל שום ביטוי. אני הייתי מאד רוצה שתצא מכן איזו שהיא אמירה גם בעניין הזה.

לנושא אחר. אנחנו בדקנו בזמנו את השימוש בשטחים פתוחים והגענו למסקנה שאחת הבעיות שמפריעה לשימוש בשטחים פתוחים, היא הנושא של חוסר ביטחון. אין ביטחון להשתמש בהם ואין נוחיות להשתמש בהם בהרבה מאד מקומות. הרבה פעמים השטחים שמוקצים בתכנון לשטחים ציבוריים פתוחים, הם שטחים שהם בכלל - - -.

כתוצאה מהעובדה שיש פחות שימוש בשטחים פתוחים, יש עלייה בתחלואה בקרב ילדים וכן הלאה. את הדברים האלה אנחנו העלינו ואנחנו פרסמנו ואנחנו בהחלט חושבים שצריך לנסות ולקדם אותם. בסך הכל יש לנו היום הזדמנות נוספת. הולכים לפתח שטחים גדולים מאד באזור המרכז. המחנות הצבאיים שמתפנים. ביקשנו שהפיתוח הזה ייעשה בראייה מקיימת, מבחינת תחבורה, תחבורה שתהיה ידידותית למשתמש, השפעה, מיתון תחבורה ועוד, שימור שטחים פתוחים וכן הלאה.

זה לא קורה היום ואני חושבת שצריכה לצאת אולי קריאה מכאן, להיות עם אצבע על הדופק וגם בנושאים עכשוויים, לתת להם את הביטוי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, תודה. גברת שגית פורת, מנהלת הפורום הישראלי לעירוניות.
שגית פורת
תודה. אני רק אומר כמה משפטים. גברתי יושבת הראש, כמו שהזכרת, הנושא של הייצוג הוא לא משמעותי בפני עצמו, אלא עם כל המשמעויות שמשתמעות ממנו בקשר לתבניות השיח, שזה מתקשר גם לזה שאנחנו לא רוצים רק לקדם נשים, אלא נושאים ואיזו שהיא חשיבה פמיניסטית, ואני רוצה להחזיר את זה באמת לדיון על העירוניות, שחזר כאן הרבה פעמים ורק בשבוע שעבר אנחנו עשינו איזה שהוא כנס, כדי לפתח את האמירה שלנו כגוף מתחדש ומתפתח שהורחב ומכיל הרבה מאד גורמים שמתעסקים בנושא הזה.

הכנס עסק בעירוניות אחרת - Other urban – גישות אחרות לעירוניות, ואחד הדברים שאנחנו באמת רק מתחילים לגבש את כל הדברים שעלו מהיום המאד עמוס דיונים, זה שהצורך הוא פשוט לשנות גם את תבניות החשיבה. זה לא רק שיהיה ייצוג נשי במערכות התכנון, אלא קצת לשבור את הגישה המאד דיכוטומית שמנסה לעשות איזו שהיא הומוגניזציה של כל המערך, ולתת מקום לתשומות אחרות שעולות מהשטח.

מה התפקיד של התושבים עצמם וזה בדגש באמת על נשים ועל מגזרים אחרים שהם פחות מיוצגים, וקביעה בעצם איך שהסביבה שלהם תראה בעתיד, מה התפקיד של ה - - - פחות מקצועיים שאולי הם באמת יותר גבריים, אבל לא רק גבריים מבחינת ייצוג, אלא שוב, מבחינת איזו שהיא חשיבה גברית-נוקשה. ואני חושבת שזה אחד הדברים המעניינים שצומחים מתוך הגישה הזאת, איזו שהיא חשיבה יותר נשית במובן היותר רחב של המילה. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
הייתי שמחה לשמוע גישה יותר פמיניסטית מאשר נשית.
שגית פורת
צודקת. אני מקבלת את התיקון.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כי אפילו מבחינת הטרמינולוגיה זה לא אותו דבר.
שגית פורת
אני מקבלת את התיקון.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ולצערי הרבה מהדברים ששמעתי, יש בהם גישה יותר נשית מאשר פמיניסטית, היום גם. ואני חושבת שבשבילי פמיניזם וגישה פמיניסטית מדברת קודם כל על שוויון בין כלל האוכלוסיות. מדברת על צדק ומדברת על קיימות ומדברת על ערכים ומוסר מסוים, שהייתי רוצה לראות אותו בכל התנועות שמנסות לעשות שינוי פוליטי, חברתי, כלכלי במדינה, ואולי זה בלט גם כן כאשר דיברתי על גדילת שליטת הנשים בהון.

אם נסתכל היום, יש לנו מנהלות בנקים ויש לנו נגידת בנק ויש לנו נשים שנמצאות גם כן בעמדות כוח כלכלי מאד חזק, אבל התוצר הסופי, המדיניות המובלת – האם היא מובילה לכיוונים האלה? לצערי לא. בדרך כלל גם היו מקרים שפמיניסטיות בדרך למעלה, הושל מעליהן לאט לאט הפמיניזם שלהן, וכשהגיעו לראש הקודקוד אימצו את דרך קבלת ההחלטות הגברית, דבר שאני בעצמי מנסה כל הזמן לשמור על עצמי ממנו.

את האמת, היו כמה דברים שבשבילי מאד מזעזעים באמירות שנאמרו. עצם העובדה שמשרד השיכון, בשיא הפטרוניות והחוצפנות – סליחה שאני אומרת את זה – מחליט שלאוכלוסייה מסוימת מגיעים שטחים פתוחים פחות פר נפש, פחות מאוכלוסיות אחרות, זה מצטרף לכלל ההחלטות הממשלתיות שמתייחסות בדרך דיכוי ואפליה כלפי האוכלוסייה הערבית וגם כנראה האוכלוסייה החרדית במקרה הזה; ועוד מנסים לדחוף יותר ויותר את המדיניות של בנייה רוויה ולהקים ערים שלא מתואמות בכלל לצרכים של האוכלוסייה, אלא ליצור איזה שהוא קומפאונד כזה של בניינים, שילכו לפי 10 מ"ר פר נפש, אם בכלל יקבלו אותם. לפי מה שאני יודעת מהמצב של הכפרים ושל הערים הערביות, אפילו את ה-10 מ"ר האלה לא נמצאים. אנחנו אפילו לא מדברים על ה-15 מ"ר.

הוועדה תפנה למשרד השיכון, תנסה לברר מה פשר ההחלטה הזו ועל סמך מה ואם נצטרך גם להתעמת מבחינה חוקית עם החלטה מסוג זה, אני אמשיך עם זה. אקח על עצמי. פמיניסטי, לא פמיניסטי, אנושי מדרגה ראשונה, זה מה שבטוח.

אותו דבר גם כן בעניין אחר. אני מסתכלת בדאגה רבה על המחסור האדיר שבלט במצגת שלך, גברתי, על שטחים ציבוריים פתוחים, כאשר יש חלק הנאבקים על טיב השטחים הציבוריים והכנתם לעתיד. יש כאלה שעדיין חולמים שיהיו שטחים ציבוריים. אנחנו נפנה גם בנושא הזה, במיוחד בגלל ההשלכות הבריאותיות וההשלכות הסביבתיות בנושא הזה.

אני רושמת לפני את הנושא של סגירת מרכז הידע ועצם העובדה שאין אפילו החלטה אחת או תכנית אחת של הממשלה לטיפול בהיערכות לשינוי האקלים, וכנראה זה נושא שגם אתם, כארגונים, אבל גם אנחנו, הנמצאים בבית המחוקקים, צריכים לפעול לפחות שיפרסמו איזו שהיא תכנית שנדע עליה. אני אפנה גם בנושא הזה.

בנושא מימון כנסים בנושא של הוועדות האחרות שקיימות, הגיע הזמן באמת לבדוק עד כמה יש ייצוג נשים וייצוג של שיח מגדרי בתוך הוועדות האלה, ואת זה אפשר לבדוק תוך בדיקה של כל החומרים, התוצר וההחלטות של הוועדה. לא רק לבדוק את הייצוג הנשי, אלא לבדוק את השיח הפמיניסטי אפילו, לא המגדרי, הפמיניסטי. כי לפעמים לצערי הרב השיח המגדרי מוביל לקיבוע מצב קיים ולא לשינוי המצב הקיים, אלא רק לשקף את זה.

אני מאמצת את שתי ההמלצות שלך, גברתי. גם צוות המשימה ואני רוצה אחר כך שנדבר על זה, ואנחנו נפנה וננסה קדם אותו; ובעניין המחקר אנחנו נפנה למרכז המחקר והמידע של הכנסת ונבקש את זה, שיכול להיות שזה יהפוך לכלי שאפשר להשתמש בו ולהיעזר בו, גם אתם כארגונים, אבל זה לא מבטיח שה-8 במרס בשנה הבאה יצוין בסימן הזה. אנחנו נבדוק עד אז מה יקרה.

אני מודה לכולכן. אני בעצמי למדתי המון על הנושא. כל הנושא של הכפרים הלא מוכרים הוא פצע מדמם כבר שנים רבות והמצב של האוכלוסייה הערבית בנגב הוא גם כן בטיפולי מכל מיני היבטים, אבל אני מציעה גם כן לארגוני הסביבה – ותקבלו את זה באהבה ממני – תבדקו טוב, טוב, מאד, עד כמה עיקרון השוויון בייצוג קיים בתוך הארגונים וכלל הנשים ממגוון האוכלוסיות נמצאות שם, אתכם, במאבק הזה.

אני בטוחה, נכון, יש סולם מאסלו, אבל כשמתרגמים לכלל האוכלוסייה עד כמה הסביבה כן נוגעת לחיי היום יום שלהם, אני בטוחה שתמצאו לכם ואני אוכל לעזור למצוא שותפות מכלל האוכלוסיות, כולל נשים בנגב, כולל נשים ערביות באופן כללי, כולל נשים חרדיות.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:47.

קוד המקור של הנתונים