הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 123

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, כ"ט באייר התשע"ו (06 ביוני 2016), שעה 9:00

פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה - דוח המבקר 66ג

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

איתן ברושי

אוסאמה סעדי

מיכל בירן

יוסף ג'בארין

יהודה גליק

אחמד טיבי

ליאורה שמעוני - סמנכ"לית ומנהלת החטיבה לביק' תחומי חברה, משרד מבקר המדינה

בני גולדמן - מנהל אגף ט"ו, משרד מבקר המדינה

מאיה רוז - מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

עקיבא איסרליש - מנהל האגף, משרד ראש הממשלה - אגף הפיקוח הכללי

רועי אסף - ראש אגף לפיתוח חברתי, המשרד לשוויון חברתי

אלה איל בר דוד - מנהלת תחום תעסוקה במגזר הלא יהודי, משרד הכלכלה

שלי נורדהיים - מנהלת השירות לשיקום מקצועי תעסוקתי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

לינדה דגן - מקפחת ארצית תעסוקה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רייצ'ל ברנר שלם - מנהלת תחום בכיר מדיניות, מחקר ותקציב, שירות התעסוקה

דניאל סוצ'י - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

מורן מזור - רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

נדב בן יוסף - מרכז בכיר תכניות התערבות, משרד הבריאות

רון צור - ראש מטה ליישום הרפורמה, נציבות שירות המדינה

נאדר אלקאסם - מרכז בכיר (ייצוג הולם, בקרה וביקורת), נציבות שירות המדינה

בישארה פראן - לשכה משפטית, נציבות שירות המדינה

רויטל ששון - מנהלת תחום בכיר משאבי אנוש, המוסד לביטוח לאומי

ברוריה נחמיאס - מנהלת תחום בכיר משאבי אנוש, המוסד לביטוח לאומי

פנינה קרן - מנהלת חטיבת משאבי אנוש, בנק ישראל

יהודית סירקיס דרן - מחלקה משפטית, בנק ישראל

עודד שפירר - מזכ"ל, רשות לניירות ערך

מיכאל וידל - סמנכ"ל מינהל וארגון, רשות שדות התעופה

ניר פנחסוביץ - רפרנט שכר וכ"א ברשות החברות, רשות החברות הממשלתיות

חיאם קאעדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

מוחמד זידאני - חוקר כלכלי, עמותת עדאללה

עדי שטיין - יוזמות קרן אברהם

איה בן עמוס - יוזמות קרן אברהם

שרה קרמר - המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

חנה פריידין

ס.ל., חבר המתרגמים

פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה - דוח המבקר 66ג

בוקר טוב. אני פותחת את הישיבה, הנושא הוא פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה, דוח מבקר המדינה 66ג. בוקר טוב לצוות מבקר המדינה ולגופים המבוקרים. קודם כל אני רוצה לפתוח ולהודות לצוות מבקר המדינה על באמת דוח מקיף ובין משרדי שנותן תמונה מלאה וגם למר מתן שחק והגב' אוריאנה אלמסי מהממ"מ על מסמך נתונים מיולי 2015 שגם נתן לנו תמונת מצב מצוינת.

האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, שיעורה כחמישית מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה, אבל יש חסמים, שנעמוד עליהם בוודאי בהרחבה בדיון, רבים ומורכבים שמביאים לכך שהם לא משולבים בשוק התעסוקה וגם אם כבר הצליחו להשתלב, אז באיכות תעסוקה נמוכה במידה ניכרת מאזרחים ותושבים שאינם מהמגזר הערבי. שיעורי העוני בקרב האוכלוסייה הערבית הם גבוהים יותר ואני רוצה לתת כמה נתונים כדי לסבר את האוזן.

בעוד שיעור התעסוקה באוכלוסייה היהודית עומד על כמעט 80%, באוכלוסייה הערבית אנחנו מדברים על 50.5% בלבד. בשנת 2013 הכנסה ממוצעת של אדם מהמגזר הערבי מעבודה שכירה הייתה 60% מההכנסה הממוצעת של אדם יהודי. בחברות הממשלתיות הגדולות אחוז ההעסקה של ערבים הוא נמוך מאוד. אני אתן דוגמה קטנה, נמל אשדוד, מדובר על כ-20% בלבד, בעוד בחברות רבות לא מועסקים בכלל עובדים מהמגזר הערבי. יש גם תאגידים ממשלתיים, הרשות לניירות ערך 1.5% עובדים מהמגזר הערבי, ברשות שדות התעופה 1.1%, בבנק ישראל 1%. הפערים האלה משליכים כמובן, אמרנו, גם על השכר וגם על העוני. אם אנחנו רואים שבמקומות שבהם מרוויחים יחסית שכר גבוה אין אזרחים מהמגזר הערבי שם אז אנחנו גם מצפים שבאמת אלה שכבר כן משתכרים השכר שלהם יותר נמוך.

הדוח הזה, בגלל ההיקף שלו הוא גם מצליח להראות לנו נתונים שקשורים בתעסוקה. למשל איך מגיעים למקום התעסוקה. אז אנחנו רואים שיש חסם מאוד משמעותי של תחבורה, אין קווי תחבורה ציבורית טובה ואדם שרוצה להגיע, יהיה לו הרבה יותר קשה כשהוא גר במקום שאין בו תחבורה ציבורית. זה חל על כולם, בוודאי בעניין הזה. מעונות היום, יש אפליה מאוד קשה בקבלה למעונות היום. אנחנו תמיד מדברים על הורים שרוצים לצאת לעבודה ושיש סידור שהוא טוב לילדים שלהם, אז אם אין מעונות יום איך אנחנו מצפים לשילוב טוב בתעסוקה?

הדוח עוסק בפעולות המדינה לעידוד שילוב של אוכלוסייה ערבית בתעסוקה והוא מוכיח, לי, אני לא יודעת, אני מניחה שלכל מי שקרא אותו, שיש לנו דרך מאוד מאוד מאוד ארוכה עד שנוכל לומר שעשינו הכול כולל הכול, כי כרגע זה לא נראה ככה. המחויבות של המדינה, עוד מימיה הראשונים, מגילת העצמאות, זה לשוויון מהותי בין כל האזרחים בלי הבדל דת, מין, גזע, מוצא. ממצאי הדוח הזה מוכיחים לנו אחרת לגמרי וזה מלמד על חברה לא שוויונית ובוודאי לא צודקת, זה מלמד על אפליה שמתמשכת.

אני תמיד אומרת את זה גם בהקשרים אחרים, תעסוקה זה לא רק המשכורת, המשכורת היא חשובה כי לא הולכים לבנק עם הערכה, אבל משכורת היא גם סוציאליזציה והיא גם הדרך להיות חלק מהחברה. אם אנחנו מדברים על מגזר שלם שנעדר מהתחום הזה אז אנחנו רואים שגם בכלכלי וגם בחברתי וכמעט בכל תחום אנחנו נראה אפליה. אני באמת מאמינה שאי אפשר להשאיר את ערך השוויון כאיזה סלוגן, איזה מס שפתיים, להגיד שוויון שוויון, אבל כשזה מגיע לתכל'ס זה לא קורה. לכן בדיון היום, שאני מאוד מקווה שהמשרדים הממשלתיים וכל נציגי המבוקרים שנמצאים כאן הגיעו עם תשובות סדורות.

אנחנו נרצה לראות שנעשים דברים. עכשיו אני יודעת שהדבר הראשון שאני אשמע, שהייתה החלטת ממשלה, שהוקצו 15 מיליארד. אז אולי זו התחלה טובה, אבל אנחנו נבקש גם לראות את תכנית הפעולה, כי סתם הקצאה של כספים זה יופי ואני בהחלט בירכתי על כך ואמשיך לברך, אבל אני רוצה גם לראות מה עושים עם הכסף וגם מה עשו עם הקצאות קודמות שהיו, הרי היו תכניות חומש קודמות והוקצו כספים בעבר, לפחות בכותרת, ומעניין מאוד לראות מה קרה עם הדבר הזה. אז אני אבקש מהגב' ליאורה שמעוני, מנהלת התחום שאחראית על הדוח הזה, להציג ככה בקצרה, אם יש משהו שפספסתי.

בוקר טוב. לפני שאנחנו ניכנס לדוח אני רציתי לציין, היום מתחיל חודש הרמדאן. זה חודש שמסמל צניעות, איפוק, התקרבות לאל ועשיית מעשי חסד. בשם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור אני רוצה לברך את בני הקהילה המוסלמית, מי ייתן ואלוהים יקבל את הצום, התפילה והצדקה בחודש הרמדאן, שיהיה צום קל ומועיל, רמדאן כרים.

גברתי היושבת ראש, את סקרת את המהות של הדוח הזה. כפי שכולם יודעים, אני מניחה שיודעים, מבקר המדינה שם דגש מאוד מאוד חזק בתכנית העבודה שלו על הזכויות החברתיות, זכויות האזרח. בין היתר אנחנו עשינו הרבה מאוד דוחות שנוגעים לקבוצות אוכלוסייה מוחלשות, אם זה מבחינה אתנית, כמו הדוח שעשינו בנושא האתיופים, אם זה בנושאים של אנשים בעלי מוגבלויות, ילדים בסיכון, הפעם אנחנו החלטנו לעסוק בדוח שהוא נוגע לאוכלוסיית המגזר הערבי, משום, כפי שאת, גברתי, ציינתי, שרצינו לדעת מה עושה המדינה על מנת למצות את הפוטנציאל של כוח העבודה הטמון בקרב האוכלוסייה הזו.

נתונים שאנחנו הגענו אליהם מצביעים על כך שלו אותו פוטנציאל היה ממומש הייתה מדינת ישראל מרוויחה הון של יותר מ-30 מיליארד שקל בכל שנה ושנה. מדובר כאן בפוטנציאל אדיר שלמעשה לא מנוצל. יש לזה שני היבטים, פעם אחת זה ההיבט הכלכלי ופעם שנייה זה ההיבט החברתי. אדם שלא עובד הוא אדם שכבודו נפגע, מעמדו בחברה, מעמדו בתוך המשפחה, הוא מעמד מוחלש. חוץ מזה כמובן גם איכות חייו נפגעת משום שהוא לא יכול להתקיים ברמת חיים שמתאימה לימים שבהם אנו חיים.

חוץ מהעובדה שמדובר כאן על לפחות מחצית מהאוכלוסייה שלא מועסקת, דרך אגב בקרב הנשים אנחנו מדברים על שיעור תעסוקה של 30% בערך, מדובר גם בהרבה מאוד מהמקרים, והייתי אומרת אפילו ברוב רובם של המקרים של אותם אנשים שמועסקים, הם מועסקים בתעסוקה שהיא תעסוקה לא איכותית, היא לא נדרשת למיומנויות או לכישורים מיוחדים, זה בדרך כלל המקצועות היותר פשוטים, אבל יותר מכך, מדובר או במשרות חלקיות ובכל מקרה במשרות שההכנסה בגינן היא הכנסה מאוד נמוכה והיא גורמת להמשך העמקה של אותה אוכלוסייה שתהיה מהווה את רוב העניים במדינת ישראל.

אנחנו בדקנו חסמים שנגעו לנושא התעסוקה, מדוע האוכלוסייה לא משולבת בתעסוקה ומדוע השכר שלה הוא שכר נמוך. יש הרבה מאוד חסמים, אנחנו נגענו בעיקר במספר חסמים, כפי שציינת, הנושא של המעונות, הנושא של התחבורה והנגישות. אנחנו הזכרנו עוד חסם אחד שהוא חשוב, אני רוצה לציין אותו, הוא לא הורחב בצורה מאוד משמעותית בתוך הדוח, אבל זה החסם שמדבר על הנושא של השפה. בוגר 12 שנות לימוד שמסיים את בית הספר התיכון, רמת העברית שלו, העברית התעסוקתית, היא רמה מאוד נמוכה, היא רמה שלא מאפשרת לו להשתלב במקומות עבודה. אנחנו דיברנו גם עם מקומות עבודה שסיפרו לנו שהם מחפשים עובדים, מחפשים גם עובדים בקרב המגזר הערבי, אבל המגבלה היא מגבלת שפה, הם לא יכולים להשתלב בעבודה שדורשת מיומנויות שפתיות אפילו ברמה שהיא לא רמה גבוהה. אנחנו מדברים על בעיקר על אותם אזרחים שמתגוררים ביישובים הומוגניים, שהמגזר הערבי הוא המגזר היחיד בתוך באותו יישוב, כאשר רואים הבדל גדול מאוד בין יישובים מעורבים, למשל יפו, חיפה, עכו, ששם השפה העברית היא הרבה יותר שגורה, הרבה יותר שימושית, לעומת יישובים אחרים, אם בדרום ואם בצפון וגם בתוך יישובי המשולש, למשל, שהבעיה שם היא הרבה יותר חריפה.

אני אבקש מבני גולדמן, שהוא מנהל אגף בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה, שאני עומדת בראשה, שהוא יציג את הממצאים העיקריים של הדוח הזה.

בעיקרון הדוח הזה מסתכל בשלוש רמות. נתחיל מגובה של 50,000 רגל, והסתכלנו על מה המדינה עשתה ב-20 השנים האחרונות בכל הנוגע לפעולות ולתכניות הרב שנתיות. אולי שני הדברים שחשוב, והדוח מדגיש אותם, שכל התכניות האלה זה כחוט השני מאופיינות בשתי בעיות מרכזיות, יש תקציב, לעומת עומק הבעיות התקציב אינו מספיק, אבל גם כשיש תקציב הניצול של התקציב הוא חלקי ועוד בעיה אחת מרכזית, והדוח מצביע עליה, זה חוסר רציפות. יש תכנית, היא נגמרת, יש הפסקה, לפעמים הפסקה של עשור ואז יש עוד תכנית. וההמלצה המרכזית, ברמה הכוללת, זה שמדינת ישראל צריכה לקבל החלטה אסטרטגית ותכנית ארוכה של מחויבות תקציבית, לא של חמש שנים ולא של שש שנים, מחויבות משמעותית כדי להגיע לאותו דבר שמבקר המדינה ובעצם ממגילת העצמאות אנחנו מדברים עליו, שוויון מהותי. לא רק שוויון פורמלי, צריכה להיות השקעה תקציבית מסיבית כדי לקדם את האוכלוסייה הערבית בתחום התעסוקה.

רמה שנייה שבה עסקנו זה בדקנו פעולות, פעולות לעידוד שילוב בתעסוקה שנגזרות מהתכניות השונות, זה במשרדים שונים. בשירות התעסוקה ראינו, ככל שזה נוגע לשירות התעסוקה שמטפל בכמחצית מהבלתי מועסקים, התכניות הרב שנתיות שבדקנו אותן, לא נתנו מענה מספק, לא תוקצבו. בדקנו את מרכזי ריאן, מרכזי ריאן זה מרכזים שלאחרונה בשנת 2010 הוקמו, אנחנו חושבים שאלה מרכזים שיש בהם תועלת, אבל כשמשהו כמו 300,000 איש מתוך האוכלוסייה הערבית שהמרכזים האלה בכלל לא משרתים, בגלל שעדיין הפריסה שלהם לא מספקת ולא רק זה, שבתוכם יש שונות מאוד גדולה בין המרכזים והשירותים שהם נותנים, כתוצאה מהעובדה שיש מרכזים לבדואים צפון, מרכזים לבדואים דרום ומרכזים כתוצאה מתכנית התעסוקה והכול שאלה של תקצוב של התכנית הספציפית.

נושא נוסף שבו התמקדנו והיושבת ראש ציינה אותו זה השירות הציבורי. זה לא הדוח הראשון שבו אנחנו חושבים שלגבי הגיוון התעסוקתי של השירות הציבורי ישנה חשיבות שהשירות הציבורי יהיה חלוץ בפני המחנה. מה שאנחנו רואים פה, לצערי, שאפילו שירות המדינה שעשה צעדים והתקדם יותר מכל גוף אחר בשירות הציבורי, עדיין אנחנו לא עומדים ביעד. אנחנו מאוד מאוד קרובים ליעד שנקבע לפני עשור, זו התקדמות.

זה לפני חצי שנה.

נשמור להתייחסות.

יש לי הרגשה שנצא היום עם בשורות טובות.

נכון מאוד.

היעד היה כ-10%.

זה היה 2010.

כן, ב-2010 היה 4% יעד. כמה זה היום?

אבל יכול להיות שהגיעו - - -

כשאנחנו בדקנו זה עדיין לא הגיע לסף.

עוד פעם, המצב של שירות המדינה, לעומת המצב שבו אנחנו בדקנו פעם ראשונה, בחברות הממשלתיות ובתאגידים סטטוטוריים, שהם במידה רבה נותנים פתרון הרבה יותר טוב, כי יש להם פריסה רחבה וחלק גדול מהמקומות בשירות המדינה הם באזור ירושלים או תל אביב והריכוזים של האוכלוסייה הערבית הם לא שם, המצב שם עגום, והנתונים בדוח.

המצב עגום במיוחד כשאנחנו שואלים את השאלה לא רק בדרגות הנמוכות, הסתכלנו בפקידים הבכירים, כמה מנהלים ערבים יש? שם המצב עגום עוד יותר.

פשוט לא נוהרים לשם.

הם נוהרים למקום אחר.

נושא נוסף שבדקנו, כפי שציינה היושבת ראש, זה כלים תומכי תעסוקה. עוד פעם, כשאני ריכזתי את צוות הביקורת אני רואה בשנת 2016, יכול להיות שהדברים השתפרו מאז, ש-12% מהיישובים הערביים המוכרים עדיין אינם מחוברים לתחבורה ציבורית. אני חושב שזה נתון מזעזע. הנתון מזעזע כי אנחנו מדברים על תחבורה ציבורית שמגיעה ליישוב, אנחנו לא מדברים על תחבורה ציבורית פנימית, אנחנו מדברים על שנת 2016. אז אני יודע שמשרד התחבורה לקח את זה על עצמו, אבל עדיין אנחנו במצב לא טוב.

בדקנו כמובן גם את הנושא של מעונות יום ומשפחתונים. כפי שציינת, הפערים עמוקים שם, ועוד פעם, פה היה אחד הדברים שהפתיעו אותנו. כלומר גם אם בתכניות היה תקציב, בגלל בירוקרטיה, בגלל אולי אי הבנה של הקושי של רשויות מקומיות ערביות ודברים טכניים הכי פשוטים בעולם, חוסר יכולת של רשות ערבית לנצל תקציב כי הם לא יודעים לעבוד עם המרכב"ה. זה דבר שאתה צריך, אין מה לעשות, לא כל הרשויות הערביות מיומנות, או בעיות של מחלקות הנדסה שהן לא מספיק מיומנות לנצל תקציב שעומד לרשותן והיות שהן לא מנצלות את התקציב ולא מסתדרות בבירוקרטיה הממשלתית התקציב הולך למגזר היהודי, לאותם אלה שיודעים להשתמש בו.

תודה רבה. אני מבינה שיש קוצר זמנים לנאדר, אז אנחנו ניתן לחבר הכנסת טיבי ואחריו נאדר ואז נמשיך עם חברי הכנסת.

קודם רון צור.

כן. בבקשה, חבר הכנסת טיבי.

תודה רבה, גברתי. אל"ף, אני רוצה להודות לכבוד השופט שפירא ולצוות מבקר המדינה על עצם העלאת הנתונים, הדוח, ההתייחסות הזאת ממבקר המדינה לנושא שאני חושב שהוא נושא ראשון במעלה והוא תעסוקת ערבים. אני עמדתי בראש ועדת חקירה פרלמנטרית לקליטת ערבים בשירות הציבורי במשך מספר שנים כאן בכנסת, יש חשיבות עליונה שתהיה ועדה שתדון בנושא הזה בצורה ממושכת. היעד של ממשלת ישראל בשנת 2010 היה של-20% מהאוכלוסייה הערבית יהיה ייצוג של 10% וההחלטה הזאת של הממשלה הייתה לאחר קבלת החוק של ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית.

היו שני חוקים של ייצוג הולם, אחד לגבי ייצוג הולם לנשים והוא גרם לשינוי חיובי ומורגש בשירות הציבורי, פחות ממה שמצופה, אבל עדיין היה שינוי אחרי החוק. לגבי ייצוג הולם של הערבים, אנחנו לא שם. אנחנו מדשדשים עדיין בסביבות ה-9%, עכשיו אנחנו שומעים על נתונים אחרים, אבל אני רוצה לומר לכם, שאף אחד לא יתבשם בעובדה שמתקרים ל-10%. אנחנו 20% מהאוכלוסייה והדבר הנורא ביותר שבשלושת הדרגים הבכירים, גברתי היושבת ראש, כמעט שאין ערבים. אני לא יודע אם יש איזה יועץ משפטי לאיזה שהוא מיניסטריון, לא יודע אם יש מנכ"ל או חשב במשרד ממשלתי. האמת היא שאני יודע, אין. זאת התשובה.

גם מנתונים שהיו כאן בדוח עצמו, אלה נתונים שאנחנו מכירים אותם, אבל כדאי להזכיר אותם, גברתי היושבת ראש. הרשות לניירות ערך בחברות ממשלתיות 1.5% בלבד הם ערבים מהעובדים, ברשות שדות התעופה 1.1% בלבד, בנק ישראל 1%. אני ניהלתי מאבק במשך שנים כדי שערבי כלשהו יתקבל לבנק המרכזי של ישראל, בנק ישראל. בשלב זה יש 1%. נתיבי הגז הטבעי, בואו נחקור את התופעה הזאת, 0%. מה זה נתיבי הגז הטבעי? זה קשור בכור בדימונה? לא. למה בנתיבי הגז הטבעי, בחברה הזאת, שהיא חברה ממשלתית אין ולו ערבי אחד? מה זה אומר? תארו לעצמכם שהייתה חברה ממשלתית בארצות הברית שלא היה בה אף אפרו אמריקאי, זה לא נראה סביר. התופעה הזאת, כאשר אני אומר 1% או 0.7% בחברה אחרת, אשדוד, 0.2%, בחברה אחרת 0.7%, בנמל אשדוד, זה 0% כמעט, זאת מדיניות.

זה לא במקרה מישהו חיפש חיפש ולא מצא. לכן המילה חיפש כאן היא חשובה. יש מה שקרוי, זה מכרז פתוח, מי שרוצה יגיע, ויש מה שקרוי חיפוש אקטיבי. בוועדה שלנו אמרנו בזמנו, גברתי היושבת ראש, שיש לעשות חיפוש אקטיבי ויש לתת מכרזים ייעודיים לערבים. כי במכרז כללי כמעט וערבים לא מתקבלים ולכן הם גם לא ניגשים. הם ניגשים למכרזים ייעודיים שמיועדים לאוכלוסייה הערבית. נציב שירות המדינה הודיע בוועדה וגם בכנסת שבשל הבעייתיות הזאת שאני הזכרתי מכל שלוש פונקציות אחת לערבים. אני לא יודע אם זה עדיין נמשך, רצוי שזה יימשך, זה מה שנקרא אפליה מתקנת, העדפה מתקנת, כדי לצמצם את הפער.

דיברנו על חסמים, שאין חיפוש אקטיבי, מעונות יום לנשים, משפחתונים, תחבורה ציבורית, כדי שאנשים יגיעו למקומות עבודה, אבל אני רוצה להחזיר אחורה, לפני מנגנוני התיקון האלה ולהגיד למה אין מקומות עבודה בתוך היישובים הערביים. אין אזורי תעשייה כמעט ולכן הגבר הערבי, האישה הערבייה, נאלצים לצאת לעבוד מחוץ ליישוב כי מקומות עבודה יש ביישובים היהודיים והיישובים הערביים הם בית מלון, לנים שם. צריך לשנות את המשוואה הזאת כדי שיהיו מקומות עבודה, מקומות תעסוקה, בתוך היישובים הערביים.

תחבורה ציבורית, דיברנו והוזכר כאן הנתון החשוב, שב-12% מהיישובים המוכרים בחברה הערבית אין תחבורה ציבורית. אנחנו כוללים גם את היישובים הלא מוכרים, כי הם חלק מאיתנו ושם לא רק שאין תחבורה ציבורית, אין בתי ספר, אין טיפות חלב, אין תשתיות, אין חשמל, אין מים. גם שם אין ואנחנו, רבותיי וגברתי היושבת ראש, ב-2016, ב-2016 כאשר יש מקומות שבהם לא מעסיקים ערבים זה אות קין למדינה המגדירה את עצמה דמוקרטיה. אי אפשר להיות דמוקרט אם אתה לא שוויוני והנושא של תעסוקה נוגע בזכויות יסוד של כבוד האדם, לא רק חופש התעסוקה, אלא הזכות לעבוד ולהביא בסוף החודש משכורת כדי לחיות בכבוד, אדם, גבר, אישה, בני המשפחה, ורבים, לצערי הרב, הם לא שם.

ה-OECD כבר התייחס לדבר הזה, לשתי האוכלוסיות, לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסייה החרדית, זה אחד מהטריגרים שהניעו קצת את הממשלה אז לעשות דברים הסברתיים. אנחנו לא רוצים דברים הסברתיים, אנחנו רוצים, כפי שאומר דוח מבקר המדינה וכפי שכותב כבוד השופט שפירא בהתחלה, שיש כאן אפליה לגבי האוכלוסייה הערבית והממשלה לא עושה את המוטל עליה בנושא הזה.

הזכרת, גברתי היושבת ראש, את הביטוי המעליב 15 מיליארד שקל. בכל פעם שאומרים את זה עולה לנו לחץ הדם, אין 15 מיליארד שקל.

לא התכוונתי.

אני בטוח שלא התכוונת. אין 15 מיליארד שקל. עיתונאית שאנחנו מכבדים עשתה טעות פעם אחת, כתבה 15 מיליארד, מאז כולם מצטטים אותה, אבל אף לא פקיד בכיר אחד במשרד האוצר אומר 15 מיליארד. יש חילוקי דעות על המספרים, עד היום, גברתי היושבת ראש, ביקשתי את המספרים האלה, לא קיבלנו. כאן יש מספר לגבי ניצול תכניות חומש, אתם כתבתם את זה במשרד מבקר המדינה, כתוב שזה 28% ניצול תכניות חומש בעבר. זה אומר הכול. לכן כנראה שצריך הרבה יותר מכמה מיליארדים ולנצל אותם בצורה יעילה, אמיתית, כדי שהפער יצומצם. עדיין אנחנו אפילו לא קרובים לשוויון, היעד הוא צמצום פערים כי הפערים הם ממש תהומיים.

אגב, במקומות שמעסיקים בהם ערבים לא קרו אסונות. למשל בבתי חולים, גברתי היושבת ראש, יש רופאים כירורגים שמנתחים יהודים, פותחים להם את הבטן וגם סוגרים אותה אחר כך והכול בסדר, אנשים מבריאים אפילו אחר כך. תודה רבה, גברתי היושבת ראש.

תודה רבה. זה לא לפי סדר השאלות, אבל אני כן רוצה את ההתייחסות של נציבות שירות המדינה. יש את ההחלטה על ייצוג הולם, יש לכם נתונים עדכניים לגבי הייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה? כי ממה שמראה דוח מבקר המדינה, בזהירות אני אומר קטסטרופה.

בוקר טוב, ראש מטה יישום הרפורמה, יחד איתי נאדר אלקאסם, ממונה על ייצוג הולם ושוויון באופן כללי. החובה הנעימה לדווח היא כזאת שהיום, אחרי שבדקנו את הנתונים, נכון לאמצע שנת 2016, זה שהגענו ל-10%. אני חושב שזה הישג משמעותי. הוא לא קרה מהשמים, הוא קרה בעקבות החלטה של נציב שירות המדינה. לקחת החלטה אקטיבית, דרך אגב לא פופולרית ולא פשוטה, כי מבחינת משרדי הממשלה המובן הזה של לקבוע כל משרה אחת מתוך שלוש משרות ככזאת שלמעשה מיועדת למגזר הערבי, את ההחלטה שכביכול נתפסה כלא פופולרית, אבל היא בסוף נשאה ערך והנה אנחנו עומדים היום, אחרי שנציב שירות המדינה, בשנתו החמישית הכהונה הביא את שירות המדינה לכך שיש 10% ייצוג של ערבים בשירות המדינה. אבל צריך לזכור שני דברים.

עדיין לא, זה לא 10%.

10%. נכון להיום 10%.

אנחנו נבקש פירוט.

יש את הפירוט, הוא נמצא פה, אני אשמח להעביר לכם, תוכלו לראות. אבל יחד עם זאת אני רוצה לומר מספר דברים. האחד, נציבות שירות המדינה מייצגת את המדינה כמעסיק רק על 75,000 משרות בקירוב, לא יותר מזה. השירות הציבורי, כ-750,000 משרות, הוא כולל שלטון מקומי, כולל חברות ממשלתיות וכדומה, כך שהאחוז שאנחנו מדברים עליו מתייחס רק לשלטון המרכזי, רק למשרדי הממשלה.

מר צור, הנתונים, תגיד לי אולי אם הנתונים שצוינו בדוח מבקר המדינה הם לא טובים אנחנו נחזור למבקר בשאלות. הם מראים נתונים לא פשוטים לקורא, שברשות החברות הממשלתיות, בחברות הממשלתיות עצמן, יש אחוז ייצוג - - -

נכון, זה מה שאמרתי, נציבות שירות המדינה היא לא רגולטור לחברות הממשלתיות.

אז למה היא כן? רק למשרדי הממשלה?

רק למיניסטריונים ולמספר יחידות סמך במשרדים.

מה אחוז המועסקים מהמגזר במשרד האוצר?

יש לנו את הנתונים על כל המשרדים.

במשרד האוצר 3%.

איך זה 10%?

בממוצע. יש אצלנו את כל הנתונים.

אוקיי, כמה במשרד המשפטים?

זה הממוצע. משרד המשפטים זה כ-10%.

עיקר המועסקים הערביים נמצאים במערכת הבריאות, בעיקר בגלל הפריסה הארצית.

גם במשרד הפנים.

משרד התפוצות, למשל, 0.

אנחנו מוותרים.

לשכת הבריאות מחוז תל אביב.

אז אמרתי, האחוז הממוצע הוא 10%. עכשיו אני רוצה לדבר על הפרטים של המשרדים עצמם.

מה זה? מחוז תל אביב 0.36%. מה, ברפואה לא טוב?

לא אמרתי. אני רוצה להסביר את עצמי. קודם כל 10% זה מספר כולל של שירות המדינה ועיקר האחוז נובע מהעסקה מאוד גבוהה, גם בגלל פריסה ארצית וגם בעניין של מקצועות במערכת הבריאות הממשלתית. אבל אני רוצה לומר שאנחנו לא עצרנו פה את הפעולה. הדבר שאני רוצה לעדכן, ומה שאתם רואים מול העיניים, אפרופו מבקר המדינה דיבר על תכניות רב שנתיות. נציבות שירות המדינה, ועל זה אחראי נאדר, מקיימת תהליך של קביעת יעדים לכל משרד באופן ספציפי. זאת אומרת אנחנו לא מסתפקים ב-10%, אלא מבחינתנו שמנו יעדים לכל אחד ממשרדי הממשלה. מתקיים מכניזם שנקרא ועדת חריגים. כל משרד שלא עומד בתכנית השנתית שלו מופיע, אני ממלא את מקומו של נציב שירות המדינה באותה ועדה ולמשרדים אנחנו עושים הקפאת קליטות. זאת אומרת כל משרד שלא מגיע ליעדיו בתכנית הרב שנתית אנחנו מקפיאים את הקליטות שלו.

מה היעד השנתי?

אפשר לראות בצורה מסודרת מול משרדי הממשלה. יש פה לכל אחד מהמשרדים את היעד השנתי שלו ואת היעד הרב שנתי. אפשר לראות את זה באופן כללי. זה לא ש - - -

אבל איך קבעתם יעד לכל משרד? מה הקריטריונים?

כל משרד נדרש היה להגיע, להציג את התכנית שיש לו, הוא הציג את הצפי לקליטות, צפי לפרישות. ישנם משרדים שבגלל שהם קטנים אין להם צפי פרישות אז אין להם דרך לקלוט, אנחנו התייחסנו לכל משרד באופן אישי ובסופו של דבר כל אחד מהמשרדים הללו, אם אינני טועה בשנה שעברה הציגו 51 משרדים מתוך סך משרדי הממשלה לוועדת החריגים את התכנית שלהם ונקבעו יעדים קונקרטיים. הדרך הזאת מאפשרת לנו גם לייצר סוג של רציפות של פעולה, זאת אומרת אני מניח שאנחנו עולים מדי שנה ב-0.5% בשירות המדינה כבר שלוש שנים בגלל התכנית הרב שנתית הזאת.

אין לי פה נתונים משנים קודמות, זה רק מ-2016. אני אשמח לקבל נתונים גם על שנים קודמות כדי לראות את העלייה.

בשמחה. יש את הדוח השנתי, שעומד על - - -

זה –0.5% בשנה.

אנחנו עולים כל שנה כבר שלוש שנים בכ-0.5% וזה לא רק מערכתי, אלא גם אל מול כל אחד מהמשרדים עצמם.

אני חייבת לומר, אני מבינה למה לא במערך הסייבר, אבל אני לא מבינה למה לא בלשכת הפרסום הממשלתי, אני לא מבינה למה לא במשרד לשוויון חברתי. זה בדיוק הצמתים, זה בדיוק המקומות שדווקא שם הייתי מצפה לראות יותר.

אנחנו מסכימים. זה לא שאנחנו נמצאים פה בעמדה שאנחנו חושבים אחרת. אני אומר הפוך - - -

במכון לבטיחות בדרכים.

למסר לפה, לוועדה הזאת, חשוב לי שאתם תבינו שאל"ף, יש תכנית, יש הסתכלות רב שנתית, אנחנו לא מסתפקים בלדבר במספרים כלליים אלא יש מול כל משרד ומשרד תכנית ואנחנו מה שנקרא נמצאים בנקודות בקרה, צ'ק פוינטס, על כל אחד ממשרדי הממשלה מדי שנה.

יש לכם התאמות שאתם עושים במבחני קבלה לעבודה? איזה משהו שהוא אקסטרה במקרה הזה?

אני רוצה לומר שלמיטב ידיעתי אין שונות בקליטה לעבודה. צריך לזכור שבסוף, העובד, לאחר שייקלט, הוא חייב להשתלב בתוך המערכת. אין התאמה היום, למיטב ידיעתי. אם תרצו אני אבדוק את זה תוך כדי הוועדה ואני אתן תשובה מיידית.

אני אשמח.

אני כן רוצה לדבר על כך שאנחנו נכנסים עכשיו לפרויקט שהמטרה שלו להתאים ולתרגם לשפה הערבית את פורטל המועמדים לשירות המדינה. זאת אומרת עכשיו בימים אלה אנחנו יושבים במצב שבו, בשביל להגדיל את הנגישות, ותיכף נדבר כמה מילים על הנושא של הבכירים, כי אני כן רוצה להתייחס לנקודה הזאת, של איך להגיע למצב שלא רק נהיה עם 10% של עובדים, אלא גם נבטיח שאנשים יתקדמו בתוך המערכת, אז אני רוצה לומר - - -

לא רק התקדמות. אני גם רוצה לדעת, וזה דבר שלא נמצא בטבלה, מה התפקיד. כי אם יש שלושה עובדים במשרד האוצר, אבל כולם במשרות מאוד מאוד נמוכות, אז זה לא באמת - - -

אז אני אדבר על זה. קודם כל זה הנתון בשביל להראות לכם שיש תכנית, יש הסתכלות רב שנתית ויש תהליכי בקרה. עכשיו נדבר קצת על הנושא הזה של איך לראות את האוכלוסייה הערבית מגיעה לעמדות מפתח והשפעה. קודם כל הוכנה תכנית שנקראת עתודות לישראל, היא תכנית שהוצגה לפני הממשלה לפני משהו כמו חצי שנה, עבדנו עליה כשנה וחצי, תכנית בהובלת משרד ראש הממשלה, בשילוב עם נציבות שירות המדינה.

דרך אגב, יש פה נציג משרד ראש הממשלה?

כן.

ותכנית עתודות לישראל היא כזאת שמדברת איך אפשר להזרים פנימה, מתוך הסתכלות עתידית על מי האנשים שיישבו בעמדות מפתח, את מיטב האנשים, אפרופו מיצוי פוטנציאל של מדינת ישראל. קודם כל בכל תכניות עתודה מושם דגש מוכוון לקליטת אוכלוסייה ערבית, בדרך כלל כמות הייצוג היא גדולה יותר אפילו מגודל האוכלוסייה, הבולטת ביותר זה צוערים לשלטון מקומי, אם אינני טועה, שם מדובר כבר על כ-30% מקרב האוכלוסייה הערבית. מהבחינה הזאת אנחנו שמים דגש מאוד גדול קודם כל על נקודת הכניסה לשירות המדינה. דבר שני, בעקבות הרפורמה בשירות המדינה השנה אנחנו מתחילים בפרויקט שנקרא עתודות לסגל הבכיר. אני לא רוצה להעמיס את הפורום באינפורמציה, אבל בגדול עד כה שירות המדינה לא ייצר איזה הסתכלות עתיד בדבר העתודה שלו. כשהתפנתה עד לא מזמן משרה בסגל הבכיר, מי שהתמודד התמודד וזה היה תהליך של בחירה תוצאתית. הרפורמה משנה את התפיסה הזאת, היא באה ואומרת בואו נסתכל משהו כמו שנתיים או שלוש לפני, נראה מי הם האנשים הרלוונטיים ומתאימים להיות עתודה ניהולית ובסוף את הבחירה נעשה מתוך אותו מאגר. העתודה היא נקודה מאוד משמעותית, לוודא שייצוג הולם באופן כללי, לא רק לאוכלוסייה הערבית, זה נקודת השפעה מאוד גדולה, כי מי שייכנס לעתודה הניהולית בהגדרה יגיע גם לניהול.

הדעת נותנת, זה לא מחויב המציאות. זה לא מחויב המציאות, אבל בזה בהחלט המסלול.

אני אומר לכם, זאת נקודת ההשפעה. לנקודת הבחירה זה כבר מאוחר מדי, אנחנו צריכים לדאוג שאנשים שנמצאים בדרגי הביניים הם אלה שיעשו את הצעד קדימה. אז עניינית אני רוצה לומר, בשנה הזאת מתחילה לעבוד התכנית הזאת שנקראת עתודות לסגל הבכיר, אנחנו נקפיד להכניס שם גם את הערבים, אנחנו נקפיד לעשות ייצוג הולם, 50-50, כך אמרנו, לנושא נשים, אנחנו נוודא שמי שנכנס לעתודות ניהול יהיה ייצוג הולם נאות כדי שבעוד עשר שנים דיון מהסוג הזה לא יצטרך להתקיים, על נושא של ייצוג. אני מדבר על שכבת הסגל הבכיר בשירות המדינה.

ומשהו פרקטי שנעשה רק לפני חודש, אני יכול לומר שפתחנו את המדרשה הלאומית, זה גוף שמכשיר את בכירי שירות המדינה ואני חייב לומר, כשיצא הקול קורא אף אחד מהמגזר הערבי לא הציג את מועמדותו לתכנית. אנחנו עשינו - - -

אני רוצה לשאול שאלה, אני לא מתרשמת, כשאין מועמדויות, שזה בהכרח מהסיבה שאין מועמדים מתאימים.

נכון.

אני מנסה לחשוב עם עצמי איפה החסם. זה משהו שאתם - - -

אז רציתי לומר לך, שאל"ף, אנחנו פנינו באופן יזום, היום יש בתכנית שלושה אנשים שמייצגים את המגזר הערבי בתוך התכנית. זה קשור לאמירה, צריכים לעשות פעולות פרו אקטיביות. זה לא עובד לבד. יש פה חסמים תרבותיים, אני לא יודע מה, אני באמת אומר, אני חושב שזה משהו - - -

לא, מה אתם עושים?

אז אני אומר, אנחנו עושים פעולות אקטיביות.

שבאות לידי ביטוי איך?

נניח נפתחה תכנית, אנחנו עשינו סבב טלפוני ודיברנו עם אדם אדם, מתוך האנשים הרלוונטיים לפוטנציאל והבאנו אותם לתכניות.

איך אתם מאתרים את הפוטנציאל?

יש לנו רשימות מסודרות לכל מה שקשור לאנשים רלוונטיים. נניח במקרה הזה שדיברתי על תכנית של הסגל הבכיר, שהיא תכנית של המדרשה הלאומית, הייתה לנו את הרשימה של כל האנשים שרלוונטיים לתכנית הזאת. הרמנו טלפונים ו - - -

איך? אני לא מצליחה להבין.

אנשים שמכהנים בסגל הבכיר בשירות המדינה.

תראה, זה אותה ברנז'ה כל הזמן, אתה מדבר על אותם 40 איש.

לא, אני דיברתי עכשיו על השכבה של המכהנים. אני מדבר על העתודות - - -

בסדר, אוקיי. המטרה שלנו, ברור לי שגם שלכם, היא להכניס אוכלוסייה חדשה שלא נמצאת בתוך המיליה הזה של המכהנים. אז נשאלת השאלה, האם אתם עושים פעולות פרו אקטיביות לאתר אנשים שלא נמצאים אצלכם במאגרים?

אז אמרתי שלגבי עתודות לישראל, נעשה, נעשו פעולות של ריצ'ינג אאוט, נעשו כנסים ממש במגזר עצמו. אני עצמי הייתי בשבוע שעבר בימה, בבית ספר תיכון משגע, ששם הילדים מדהימים וסגל חינוכי נהדר.

לפני שאתה הולך מילה. תגיד כמה מילים, כי הוא מוביל את עיקר ה - - -

כן, נאדר.

קודם כל אני מתנצל.

להבא, נא להודיע לנציב שאם הדיון מתחיל בתשע - - -

לא, הדיון היה בתשע וחצי, הזזנו.

לא, בסדר, אני לא פועלת על פי לוח הזמנים של הנציב, עם כל הכבוד.

קודם כל את פתחת עם הערה מדוח מבקר המדינה. דוח מבקר המדינה הוצג לנו עם טיוטה, כפי שנהוג תמיד, והנתונים שמוצגים שם הם נתונים נכונים לשעתו. אז דוח מבקר המדינה, כמובן שהנתונים - - -

אז עלה האחוז בבנק ישראל וברשות שדות התעופה ובנמל אשדוד?

בבנק ישראל - - -

לא ברשויות, במקומות אחרים זה עלה.

עלה, ברור. כל הזמן זה עולה.

בממוצע 0.5% כל שנה?

אני לא חושב שנכון עכשיו להיכנס פרטנית - - -

לא צריך להגזים, נאדר. הדוח לא ישן, זה דוח חדש. בסדר, קיבלו עוד אנשים שם, פיטרו עוד אנשים שם, ניגש לעיקר.

בדיוק. אז אנחנו מדברים פה על הפעולות שאנחנו עושים כדי להגביר. בנוסף לכל מה שרון סיפר כאן בעניין של הסגל הבכיר, של העתודות הניהוליות, יש תכניות של הנגשת מידע שאנחנו עושים עם הרשות של פיתוח כלכלי במגזר הערבי. אנחנו מכינים קמפיין תקשורתי, אנחנו מכינים גם תכנית, כפי שרון ציין, בעניין של צוערים לאוכלוסייה הערבית. אנחנו ביקשנו גם מהרשות שידברו עם מוסדות חינוך במגזר הערבי, גם אנחנו יכולים לדבר איתם, שיפעלו כמו שפועלים באוניברסיטאות ארציות רגילות, שכל מכללה כזאת או אוניברסיטה, שתפתח מסלולים של מתנדבים מתוך הסטודנטים של אותו מוסד שיתנדבו בתוך שירות המדינה וזה כדי לחשוף אותם לשירות המדינה במקצועות שהם לומדים, שהם יקבלו התנדבות בשירות המדינה על חשבון נקודות זכות באותה מכללה.

אלה תכניות שאנחנו עושים עם האוניברסיטה העברית, עם בן גוריון, עם ספיר, עם המכללה למינהל, האוניברסיטה הפתוחה. אין שום סיבה שמוסדות חינוך ערביים גם לא יכינו תכניות כאלה ואנחנו רואים את התוצאות הטובות של האנשים האלה. הם נכנסים, נחשפים, ואלה פוטנציאל העתודה של עובדי מדינה עתידיים, כמובן לשאר האזרחים.

כמו כן אנחנו חושבים להקים צוות ייעוץ, גם אחרי הישיבה שהייתה לנו אצל הנציב עם המגזר השלישי ועם אזרחים, כי היעד, כמו שחבר הכנסת אחמד טיבי אמר, של 10% הוא יעד ישן שעכשיו השגנו אותו, אבל כמובן העבודה לא נגמרה. אנחנו רוצים להקים צוות שייעץ לנו, כי כמו שאנחנו יודעים לא כל הידע אצלנו ולא כל הידע בצד השני, כדי שנחשוב על היעד הבא, איך אנחנו מתקדמים מכאן, גם בעניין איכות המשרות, בעניין קידום העובדים בתוך שירות המדינה וגם בעניין קביעת היעד הבא, גם אם הוא יהיה יעד כללי, לזרוק מספר כמו 10% או 15%, או שיתחיל להיות יעד פר תפקיד. למשל נגיד מהנדסים, עורכי דין, מח"ר, קלדניות, שופטים, ואז על כל יעד כזה נבנה תכנית פעולה, איזה הדרכות צריך לעשות, איזה תכניות פרסום צריך לעשות, האם צריך לשתף את האיגוד המקצועי, האם צריך לשתף את האוניברסיטאות ולהתחיל לעשות רשת עבודה מול כל הגופים האחרים בשירות המדינה.

מתי זה מתחיל?

זה כבר התחיל, כבר היינו בישיבה אצל רון עם הרשות.

רעיון יפה.

כן, זה רעיון שאנחנו רוצים. הנציבות, הצעדים שלנו, ההחלטה התקבלה, כפי שהזכיר חבר הכנסת, לפני עשר שנים, החוק. צריך להבין שהנציבות, הכיוון שלה הוא תמיד לתת למשרדים עצמאות בניהול כוח אדם, יש לכם מסגרת כללית, תתנהלו בתוך המסגרת.

זה לגבי כל התפקידים, דרך אגב?

זו תפיסת העולם.

תפיסת העולם ואז אנחנו עם הזמן, גם בעקבות ועדת החקירה, גם בעקבות פניות של חברי כנסת, התחלנו להחמיר את הצעדים של כמה אנחנו מתערבים. היום, צריך להבין, שכמעט אין שיקול דעת למשרד, היום הנציבות קובעת למשרד איזה משרות, מי קולט, איפה קולט ובאיזה תפקיד. זה הגיע לרמה שלקחנו את החבר'ה, אנחנו מדברים על 70,000 עובדי מדינה שאנחנו עכשיו כאילו מנהלים את המשרות של שירות המדינה.

איך זה הסתדר עם התכנית של הממשלה להפקיע מנציבות שירות המדינה את היכולת למנות?

נאדר מציין, ובצדק, הכיוון הוא ממש הפוך לתפיסה הכללית, אבל במקרה הנקודתי הזה זה הכרחי. בתפיסה הכללית זה אומר אצילת סמכויות משירות המדינה, הגברת הגמישות הניהולית, ובהקשר הספציפי הזה התפיסה הייתה הפוכה לחלוטין, לרכז מאמץ ולהתייחס לנושא הזה באופן ריכוזי.

וזה נותן תוצאות. אנחנו רואים שזה נותן תוצאות, יש קפיצות, יש גיוון יותר בתפקידים. נכון, באיכות התפקידים עדיין לא הגענו, אבל גם - - -

נגיע לזה.

יש לי שאלה ובקשה. יכול להיות שה-10% של שירות המדינה, הנתון שאתם מעידים עליו, זה בגלל שיש המון בתחום הסיעוד וכל היתר זה - - -

נכון, אבל זה עובדי מדינה. אין מהנדסים בכל מדינת ישראל, אז אין מהנדסים, יש מחסור במהנדסים.

אבל השאלה היא שיש כמה משרדים מרכזיים שבהם הייצוג הוא מאוד בעייתי, 3%-4%, ויש משרדים שהם מובילים.

בדיוק, התשובה לזה - - -

כמו שאני אזכיר בנושא הדוח, גם על האתיופים, אבל גם לגבי נשים, שאנחנו רואים שנשים נמצאות במשרות בכירות במשרד המשפטים, לצורך העניין, כיוון ששם יש ריבוי נשים.

לכן אמרתי שהתכנית - - - אומרים שיש הרבה רופאים בקרב האוכלוסייה, אחיות, יכול להיות שזה התחום שהרבה באוכלוסייה הערבית לומדים. לכן אנחנו רוצים בשלב הבא - - -

יכול להיות שהם לומדים כי שם מעסיקים אותם?

זה כבר לא נציבות שירות המדינה, אנחנו עדיין לא מחליטים על מה לומדים.

לא, זו רק תזה.

בסדר, אנחנו גם לא קובעים תחבורה ליישובים. אלה החסמים שקיימים, אלה חסמים - - -

זה מעל לכוחכם, בסדר.

לכן אנחנו רוצים עכשיו להיכנס יותר לעומק פר תפקיד. אם אנחנו רואים שרופאים באוכלוסייה הערבית זה 30% מהרופאים במדינת ישראל אז אנחנו כנראה נקבע יעד שבמדינה יהיו 30%. נתחיל יותר להיכנס פר תפקיד.

שאלה קצרה. מישהו יודע כמה עובדים ערבים יש בכנסת?

שאלה מעניינת.

זה קשור לשירות הציבורי, אתה צודק.

עוד פעם, זה לא אנחנו.

אני יודע, סתם שאלתי.

אחד.

כ-4%.

פחות.

לפני שאתה זז, אני אבקש את הנתונים הבאים. אני רוצה את הנתונים שהועברו לשנים 2013 עד 2015, אני רוצה שכר ממוצע בכל משרד ממשלתי.

אני יכול, בסדר.

ואל תפנו אותי לממונה על השכר, תארגנו את זה לבד. די, יש גבול.

אני יכול להוציא. שכר ממוצע של כל העובדים?

שכר ממוצע ב-2013-2015 פר משרד, כי אתם אומרים ש - - -

אין לנו, אני לא חושב שיש נתון כזה.

שהממונה על השכר יעזור לכם.

של ערבים?

של ערבים, כן.

אני קיבלתי בזה הרגע נתונים רשמיים על העובדים בכנסת.

מה הדוח השני שרצית? אמרת שכר ממוצע ועוד משהו.

פירוט תפקידים, באיזה תפקידים הם מועסקים.

זה קל, אני אשלח לך השבוע. פירוט השכר ייקח זמן.

יש לנו סבלנות. אבל לא יותר מדי זמן, כי גם הסבלנות שלנו מתי שהוא פוקעת. תודה רבה.

סך הכול עובדי הכנסת 594, מספר העובדים הערבים הוא 9, מספר העובדים הדרוזים הוא 6, סך הכול עובדים ערבים ודרוזים הוא 15, שיעור העובדים הערבים והדרוזים הוא 2.5% בלבד.

הדבר הכי מקומם, גברתי, גם בדוח וגם בנתונים שקיבלנו, שיש מקומות שהם מיועדים אך ורק לערבים והעובדים הם יהודים. כך למשל רשות הבדואים, 61 עובדים מתוכם רק 3 בדואים. כמו למשל, גברתי, במשרד, לא יודע באיזה משרד, האחראי על הדת המוסלמית הוא לא מוסלמי. זה קורה רק במדינת ישראל.

הגיוני, לא?

מאוד, לפי ההיגיון של מדינת ישראל. האחראי על היהודים הוא יהודי, האחראי על הנוצרים הוא נוצרי, האחראי על הדרוזים הוא דרוזי, חוץ מהמוסלמים האלה, הם לא יודעים להיות אחראים על עצמם.

צריך לטפל בזה.

זה מאוד מקומם. דווקא ברמדאן, עכשיו, היום הראשון של רמדאן, מאוד מקומם שעל המוסלמים במשרד הפנים, האחראי הוא לא מוסלמי.

זה מצטרף לנתונים האחרים. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה.

האמת היא שכשיושבים עם נציגי הרשות לפיתוח כלכלי, עם משרד האוצר, עם נציב שירות המדינה, התמונה היא טובה, אנחנו שומעים דברים מעודדים, שומעים על תכניות ועל תקציבים ולפעמים אנחנו מרגישים שאולי אנחנו בחברה הערבית, חברי הכנסת הערבים, קצת מקצינים בביקורת שלנו ואולי הדוחות של הארגונים, של סיכוי, של קרן אברהם, של האגודה לזכויות האזרח, של מוסאווה, אולי קצת מקפחים את הרשויות, אבל הנה, מגיע דוח של מבקר המדינה, שאי אפשר להאשים אותו שהוא, בין גרשיים, אוהב ערבים, לצורך הדיון הזה ויש לנו מסקנה חד משמעית, שאינה משתמעת לשתי פנים. תמונת המצב לגבי שילוב עובדים מהאוכלוסייה הערבית בתעסוקה עגומה ביותר. ביותר, אפילו לא מסתפקים במילה עגומה.

כך גם לגבי הכלים התומכים בתעסוקה. אין שיפור במצב התחבורה הציבורית אל יישובים ערביים ומהם, ומי יכול להעיד על כך יותר ממני? תושב של אום אל פחם, יותר מ-50,000, בקושי יש שני קווים של שני מיניבוסים. והיצע מעונות היום לילדים בני 3 ומטה ביישובים אלה קטן ביותר. אני חושב שהמילים קטן ביותר אומרת שזה כמעט שואף לאפס, אני חושב שאנחנו מדברים על פחות מ-2% של מעונות יום לבני 3 ומטה. זאת אומרת קטן ביותר זה לא 20%, 30% או 40%, זה ממש 2% אולי.

אנחנו גם יושבים איתך, גברתי יו"ר הוועדה, וגם את מדברת על אותם 15 מיליארד שקל, אבל בפועל אנחנו שואלים את עצמנו, דברים לא קורים, לא מתקדמים, יעדים לא מושגים. אני זוכר את חבר הכנסת טיבי, מאז שהוא נבחר לכנסת הוא מעלה את הסוגיה הזו של ייצוג הולם ושל אותם משרדים ושל היעדר נציגים ערבים והיעדר עובדים וכו' וכו' והתמונה לא משתפרת. אני מודה שאנחנו מקשיבים לדיבורים ואני רוצה להאמין, זאת אומרת אין לי סיבה לא להאמין חוץ מכשאני רואה שאין תוצאות, לכן כנראה שאנחנו משום מה מפשלים במבחן התוצאה, זאת אומרת בתוצאה זה לא קורה.

כשמדברים על שירות המדינה, אז אני מסכים, בסך הכול אנחנו מדברים על 75,000. זה אולי לא יעשה את ההבדל הענקי, אבל אם שירות המדינה עצמו לא מבין את מהלכי השינוי אז ברור שיש בעיה. הדוגמאות הן כאן רבות.

לא הזכרנו את משרד החינוך. משרד החינוך, ש-25% מהתלמידים הם תלמידים ערבים, גם שם הייצוג בקושי מגיע ל-10%. גם במחוז, חבר הכנסת טיבי, במחוז הצפון, למשל, שמרביתו תלמידים ערבים, אתה בקושי מוצא שניים-שלושה עובדים ערבים בתוך הנהלת המחוז. ואתה שואל את עצמך האם זה ישתנה בטווח שנראה לעין, אני חייב לומר, אני לא רואה צעדים בשטח שיובילו לשינוי הזה ולכן הייתה קריאתי, אם קובעי ההחלטות מתקשים למצוא את הדרכים, אז תבואו אלינו, תשלבו אותנו, תתייעצו איתנו.

אמרתי לנאדר, ואני מקווה שהוא יקנה את זה, תבואו לנצרת, תקיימו שולחן עגול עם החברה האזרחית הערבית, תדונו בנושאים האלה, תשמעו את הבעיות, תפרשו את הנתונים, יכול להיות שתוכלו לשמוע גם רעיונות איך לקדם את הדברים הללו.

מהיכרותי את נציבות שירות המדינה זה ייעשה.

בשמחה, אבל גם למה לצמצם את השיח רק לשירות הציבורי? דיברנו על מגזר ציבורי שיש בו 750,000, פי עשרה. אז שם יש עוד הרבה מה לעשות ואפילו יש הרבה תיקוני חוק שצריך לעשות. אנחנו יודעים שעד היום תיקון החוק בעניין, למשל, ייצוג הולם בקרב עובדים של חברות ממשלתיות הורחב לנשים, הורחב לחברה הדרוזית והצ'רקסית, לא הורחב לגבי האוכלוסייה הערבית.

תרשו לי, לא ראיתי טמטום כזה בחקיקה, שמרחיבים חקיקה ובוחרים דווקא את האוכלוסייה הדרוזית מתוך האוכלוסייה הערבית, ללא שום סיבה. זה לא שהייצוג שם הוא יותר בעייתי וכדומה, ודווקא האוכלוסייה הכי זקוקה, שמבקר המדינה בא ומתריע, אף אחד לא דואג לה. אני לא יודע אם זה חלק מהסמכות של הנציב, אבל למה שהנציב לא יהיה שותף? אני לא יודע אם הוועדה לביקורת המדינה תוכל להיות שותפה כאן, להרחבת החקיקה. אמנם זה לא יפתור לנו את הבעיה, אבל לפחות שיהיה לנו כלי משפטי שאפשר להסתייע בו. אני מדבר על ייצוג הולם בחברות ממשלתיות, בתאגידים הציבוריים, בתאגידים העירוניים, בכלל בשלטון המקומי. אז דווקא האוכלוסייה שמצבה הכי בעייתי בתחום הייצוג זוכה להכי פחות הגנה בחוק.

לגבי מה שצריך לעשות, אני מניח שמשרד מבקר המדינה מכיר את הדוח של בנק ישראל ושל אוניברסיטת תל אביב 2013, דוח מאוד מקיף, מאוד מקצועי, נסמך על כל הנתונים הרשמיים ויש בו פירוט של הצעדים שצריך לעשות שאני מניח שקובעי המדיניות, גם במשרד האוצר, מכירים את זה. שם מדברים, אגב, על 8 מיליארד שקל שצריך להשקיע במסגרת של חמש שנים. אנחנו היום שלוש שנים אחרי הדוח ואולי לא הושקע גרוש.

אני רואה את נציג משרד ראש הממשלה מחייך, אולי זה לא נכון.

לא, אם הוא מחייך זה סימן של הסכמה.

לא בטוח.

אז אחת, תיקוני החוק שנדרשים, ושתיים, תקציבים וכסף. דיברנו על אותם 15 מיליארד שאף אחד לא יודע מאיפה בכלל מקור הסכום הזה. אני מסכים עם חבר הכנסת טיבי, שהמקור היה בכלל טעות בעיתון דה מרקר או בעיתון הארץ, שגם אני הופתעתי כשראיתי ומאז כולם חוזרים על זה. אבל גם אותם 10 מיליארד שמדברים עליהם, קיים סימן שאלה גדול בכלל מה זה הסכום הזה ומה עושים בו וכדומה.

אני רוצה רק להגיד לך שהסכום הזה, הובטח בהתחלה שיהיה בתוך תקציב המדינה, בינתיים עבר תקציב המדינה, אחר כך הובטח שהסכום הזה יוגש לנו עד סוף 2015, לא הוגש לנו, עכשיו עוד מעט סוגרים את תקציב 2017 ו-2018 ובכלל החברה הערבית ונציגי החברה הערבית אינם מעורבים בתקציב הזה ולא מובן בכלל מה קורה עם ה-10 מיליארד. אז יש הצעות ויש תכניות עבודה והכסף עדיין מחכה.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת סעדי ואני רוצה גם להגיע לנציגי המבוקרים, כי באנו לקבל תשובות.

כמובן, אני לא אאריך אחרי שחברי, חבר הכנסת טיבי, שמלווה את הנושא הזה הרבה שנים וגם מה שאמר חברי, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. קודם כל אני מברך את המבקר על הדוח החשוב וגם על זה שאת הפתיחה, לא רק שבשפה העברית כתבו את זה, אלא גם בשפה הערבית. הערה, אני מבקש שהתרגום יהיה מקצועי.

צריך עריכה.

זה לא יפה, כשאתם עושים דוח כזה, באמת דוח חשוב מאוד, מעמיק, ענייני, כשאני קורא את זה בערבית אתה כבר מזועזע. קצת עריכה, קצת הגהה, לתת את זה למישהו. כנראה שמישהו יהודי תרגם את זה לערבית, זה לא יכול להיות.

דווקא לא.

לא, אבל אלה שני תפקידים שונים. צריך להיות מתרגם לערבית ועורך לערבית.

לגופו של עניין, אני מפנה את חבריי חברי הכנסת וגם את הנוכחים לסיכום. שם כותב המבקר, בעמוד 54, ש'האוכלוסייה הערבית, שיעוריה כחמישית מכלל האוכלוסייה ואולם עקב חסמים רבים ומורכבים שיעור התעסוקה באוכלוסייה זו, איכות התעסוקה שלה והכנסתה ממנה נמוכים במידה ניכרת מאלה של האוכלוסייה היהודית ושיעורי העוני בקרבה גדולים בהרבה. בשם העיקרון החוקתי של השוויון ונוכח תועלות חברתיות וכלכליות הצפויות משילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה על המדינה לשקוט על צמצום הפערים בין אוכלוסייה זו ובין כלל אוכלוסיית ישראל'.

אני חושב שפה עיקר הדבר. כשאנחנו מדברים על עוני במגזר הערבי שהוא מעל 50% ובקרב הילדים כל שניים-שלושה ואנחנו מדברים על טבלת האבטלה, עשרה היישובים הראשונים שמככבים הם יישובים ערביים זה בדיוק מסביר את העניין הזה.

אני הזמנתי דוח ב-2015 ממרכז המחקר והמידע שהופץ לכל חברי הכנסת והמספרים הם מדהימים. אמנם יש עלייה ואנחנו מתקרבים ליעד של ה-10% אחרי כעשר שנים, ואפשר לברך על זה, וכאשר יש התקדמות אז אנחנו כן מברכים, אבל אם אחרי עשר שנים וכאשר ה-10% האלה היו צריכים להיות מושגים עד סוף 2012 ואנחנו היום ב-2016, אז באמת אני חושב שהגיעה העת לקבוע יעד ואני פה מתחבר לדברים שאמר נאדר, שאנחנו כבר עכשיו, הממשלה ונציבות שירות המדינה, צריכים להגיע ליעד אחר, השיעור שלנו 20%, אז אני לא רוצה 20%, בהדרגה, אני חושב שהיעד הבא צריך להיות 15% וגם מבחינת האיכויות שדיבר עליהם ומבחינת התפקידים הבכירים, שאינם.

לא יכול להיות, גברתי, מצב, אני מפנה לדוח של הממ"מ של הכנסת, שאמנם במשרד הפנים, מי שמסתכל, 38% ערבים, אבל טוב שיש הערה למטה ש-374 מהם זה אנשי דת, מואזינים ואימאמים במסגדים. זה מסביר את השיעור המנקר הזה 38%, אבל איך זה יכול להיות שברשות המסים 4%, רשות האוכלוסין 3.7%, ואני מדבר פה על רשות האוכלוסין שאני מקווה שבאמת העניין יתקדם בשנה הזאת, שאין אף לשכת רישום אוכלוסין במגזר הערבי. אין. חוץ מירושלים המזרחית, ששם בגלל סיבות ביטחוניות יש לשכה. עכשיו אנחנו עובדים על פתיחת כמה לשכות של רשות האוכלוסין בסכנין, ברהט, באום אל פחם, שלוש לשכות, אני מקווה השנה, אבל צריך שגם הפקידים יהיו מקרב המגזר הערבי על מנת להעלות את השיעור הזה, השיעור המביש הזה.

הנהלת בתי המשפט, דיברנו עם מנהל בתי המשפט, לא יכול להיות, 3.3%. משרד הבריאות 3.1%, עזבו את בתי החולים ואת הסיעוד, אבל במשרד הבריאות עצמו 3.1%, במשרד האוצר 2.7%. המספרים זועקים ומדברים בעד עצמם.

אוסאמה, אני רוצה לשמוע את התשובות. המספרים העצובים, שמענו.

אני מבקש, כבוד היו"ר והוועדה הנכבדה, שאנחנו נקבל נתונים עדכניים וגם החלטות עדכניות שאנחנו נהיה מעורבים בעניין. נקודה.

כך נעשה. אני מבקשת לשמוע את נציג משרד ראש הממשלה. מהדוח עולה שבסיום הביקורת שיעור הניצולים של חלק מהתקציבים שהמטרה שלהם הייתה לשפר את מצבה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה ובכלל היה חלקי מאוד ולעתים יש לומר מזערי. מה אחוז הניצול של התקציב בשנת 2015?

47% ניצול של תכנית 4193, נכון למרץ 2015, 82% התחייבויות פלוס ביצוע.

לפי הדוח לא שוריינו התקציבים שלא נוצלו. זה נכון?

הצוות שלי ואני כתבנו את ההחלטה בשנת 2012 והעברנו את זה, אז גם מינו את הממונה לתעסוקה במשרד הכלכלה, עבדנו על ההחלטה, ההחלטה התקדמה בשנה הראשונה שלה, שהייתה החלטה שכל התקציב היה תוספתי של 730 מיליוני שקלים והיו עיכובים בביצוע של ההחלטה. הרשות לפיתוח כלכלי היא גוף מתכלל, שעובדת עם כל משרדי הממשלה. לצורך העניין, יושבים פה חבריי ממשרד הרווחה, שנבקש שיפרטו אחר כך, יש תכנית שנקראת 'אשת חיל', כל הקבוצות של תכנית 'אשת חיל' נפתחו, נכון לעכשיו, אבל הביצוע התקציבי נמוך יחסית. מדוע הביצוע התקציבי נמוך יחסית? קודם כל הייתה עתירה שעצרה את פתיחת המכרז בשנה, ובי"ת, עד שהם מביאים את הקבלות שמגיעות למשרד הרווחה שהן מולידות ביצוע תקציבי עובר זמן, בערך שישה-שבעה חודשים. לכן אנחנו לא צופים שם בעיה של ביצוע תקציבי עד תום התכנית.

כמו כן אנחנו בפירוש עובדים כרגע עם משרד האוצר ומשרד הכלכלה על הארכת התכנית, לענות לשאלה שלך המדויקת, על מנת שהתקציבים שלא נוצלו עד כה, יש תחומים שהתקציב נוצל, ותחומים שלא נוצלו עד כה מכל מיני עיכובים וחסמים שונים, ינוצל עד תום.

אני מבינה שאתה מדבר גם בשם הרשות לפיתוח כלכלי?

הרשות לפיתוח כלכלי, בזמן הביקורת היה במשרד ראש הממשלה, הרשות הועברה או עוברת כרגע למשרד לשוויון חברתי, אז אני גם הרשות לפיתוח כלכלי, רוה"מ ושוויון חברתי.

וואו, זה הרבה תפקידים. אני אשאל לפני כן - - -

ראש הממשלה מהווה דוגמה בעניין.

זו החלטה פנים משרדית, קשה לי להתערב בה. מתי לדעתך או על פי הצפי ינוצלו התקציבים עד תום? מתי נראה ניצול מיטבי של כל התקציבים?

קודם כל אני רוצה להגיד רמדאן כרים למוסלמים ותודה למאיה ובני, שעשו את הדוח הזה באופן יסודי, ולחברינו מהמפקח הכללי שליוו את התהליך.

אני חושב שאנחנו צריכים לבדוק נושא נושא בתוך תכנית 4193, כפי שעשינו בוועדת ההיגוי האחרונה, כל משרדי הממשלה דיווחו לנו בדיוק באיזה שלב הם עומדים, מה הביצוע התוצאתי, מה הביצוע התקציבי.

סליחה, למה נועדו התקציבים?

לעידוד תעסוקת נשים ערביות.

רק נשים?

בעיקר נשים, כן.

מה זה נקרא מעשית? מה זה אומר, למצוא מקומות עבודה? להוציא מודעות בעיתונים? מה זה נקרא לעודד תעסוקת נשים אצלכם?

אז אני עונה. קודם כל דיברתם על מבחן התוצאה, ד"ר ג'בארין, שהלך בינתיים, הוא דיבר על מבחן התוצאה, בשנת 2009 היו 25.4% נשים ערביות מעל גיל 25 עד 64 בשוק התעסוקה, בשנת 2015 אנחנו עמדנו על 32.3%. זאת אומרת במבחן התוצאה יש יותר נשים עובדות, זו עובדה, זה נתון. המאמצים שהממשלה עושה, אגב, הם פחות חשובים מההישג התוצאתי. גם אל"ף, יש שינויים בתוך החברה הערבית ויש גם שינויים שהממשלה עושה. אני בתפקידי בערך שש שנים ויש גם תכנית - - -

זה התחיל הרבה לפניך. אבל אני שואל מה ייעוד התקציב.

הכול התחיל לפניי.

לא הכול, בקטע הזה עושים הרבה. מה ייעוד התקציב?

ייעוד התקציב הוא עידוד תעסוקת נשים.

מה זה אומר?

נשים ערביות לא צריכות מישהו שיעודד אותן - - -

אבל, איתן, לא צריך לנבוח עליו, הוא מנסה להסביר.

אני שואל מה אומר התקציב הזה.

אני עונה לך, אני יכול לענות לך סעיף סעיף. מדובר על הרחבה של שני מרכזי הכוון תעסוקתי, מדובר על תכניות להכשרה להשכלה גבוהה ועל תכניות ללימוד השפה העברית, מדובר על תכנית 'אשת חיל' של משרד הרווחה לנשים מאוכלוסיית הרווחה, שישלימו את שנות לימודיהן ל-12 שנים ולאחר מכן ישולבו בשוק התעסוקה. מדובר על סכסוך מעונות היום והעברה, נשים בישראל מקבלות סבסוד מלא על 36 שעות ובתכנית הזאת זו פעם ראשונה שהממשלה התירה לקבל סבסוד מלא על מעונות היום על 24 שעות עבודה.

ואיפה הנשים האלה הולכות לעבוד אחר כך?

קודם כל שאלת שאלה, אני עונה לך על השאלה.

כן, הבנתי, כשהן הולכות - - -

הם מעודדים אותן.

אבל איפה מקומות העבודה?

אפשר רגע? אני רוצה גם לקבל תשובה.

שאלת שאלה, אני עונה לך, אני יכול להפסיק באמצע, מה שתחליטו, אבל - - -

הבנתי.

מדובר על עידוד אזורי תעשייה, פינוי מטרדים, תכנית לעידוד ושילוב בהיי טק, מדובר על תכנית למתמחים ומדובר גם על הסעות. חברינו ממשרד האוצר, חשוב מאוד לציין, תומכים בנו מאוד מאוד בכל המהלכים האלה באוכלוסייה הערבית. זה לשאלתך.

השאלה השנייה שלך, של צד הביקושים. מתוך ה-730 מיליון שקל 250 מיליון שקל מוקצים לצד הביקושים. הממשלה, כידוע לך, איננה שולטת בביקושים בשוק מלבד נציבות שירות המדינה, ששולטת בהם באופן חלקי. שמעת על העבודה של נציבות שירות המדינה, כמו כן צריך לציין את העבודה הפרלמנטרית שנעשתה אצל חבר הכנסת טיבי, שחקר את הנושא לעומקו בכנסת לשעבר ויש שיפורים ושינויים במערכת. זה בביקושים. בתוך שוק העבודה הממשלה - - -

רוה"מ אפילו השתתף באחת הישיבות. שני רוה"מים.

אל תסבך אותי בזה.

אחד אולמרט, אחד נתניהו.

אתה עוד לא ביקרת את אולמרט?

אני לא עורך דין.

לא, ראיתי שגם ח"כים מבקרים, שדואגים לו. מותר לך לבדוק את המצב, אתה יכול לבקר.

בואו נחזור לנושא.

אני ממשיך לענות. הממשלה הקצתה רבע מיליארד שקל לעידוד הביקוש. בנוסף לזה יש תקציבים נוספים שמוקצים לעידוד הביקושים, היינו סבסוד שכר, יש תכניות, מסלול 4/17 ו-4/18, שמפעילים חברינו ממשרד הכלכלה, לשילוב אוכלוסיית המיעוטים בשוק העבודה. מדובר על תקציב שמיועד להסרת חסמים, הממשלה תשלם 30% ואחרי זה התקציב הולך ויורד ככל שהם ישתלבו בשוק העבודה. התכניות עובדות, שיעורי התעסוקה עולים. הראיה לפניכם.

שאלה. תכנית 12 היישובים, הייתם אמורים להקים ועדת מעקב, היא קיימת?

תכנית 1539, פג תוקפה. היא נחקרה בעבר על ידי דוח אחד של המבקר. זה דוח שני של המבקר שדן בה. סיפקנו למבקר את כל הנספחים וכל החומר הנדרש, נשלחו להם 79 - - -

אני לא ראיתי את חומרי הגלם, אני רואה את הסופי.

היה גם דוח של ועדה בראשות המנכ"לים, היה גם פורום יישובים מקומי בכל אחד מהיישובים שבהם התנהלה התכנית ואכן בהחלטה מצוין שצריך גם פורום מקצועי באמצע. בפועל, במהלך העבודה, ראינו שיש פורום מנכ"לים ופורום יישובים מקומי שבו יושב ראש עיר ברשות וזה מספק כי משרדי הממשלה כולם הגיעו לכל אחת מהערים, גם נציגי המחוזות וגם נציגי המשרדים, והתכנית עבדה. בעיקר הדוח אגב מדובר על תכנית 4193 כפי שהיא מוצגת ואני סיפקתי לכם את המידע החדש על הניצול התקציבי מאז התקציב.

עכשיו נסתכל פני עתיד. האמת שאני שמחתי לשמוע ב-2015 על תכנית חומש חדשה. זה היה ב-2015 או בתחילת 2016?

30 בדצמבר 2015.

15 מיליארד. אל"ף, אתה יכול לעדכן אותנו מה המספר האמיתי, אולי נציג האוצר יידע להגיד לנו מה המספר האמיתי, ודבר שני, שוב, האם יש ועדת היגוי, ועדת מעקב, לאן זה מופנה, האם זה אותו דבר, זו אותה תכנית מקודם, פשוט ההקצאה של הכספים חדשה?

אתה רוצה לענות?

אני אתייחס אולי לכסף ואז תתייחס לוועדת ההיגוי.

נו, בואו נפתור את החידה, כמה כסף.

אני אגיד שכשכתבנו את התכנית ביחד עם הרשות לפיתוח כלכלי אז המטרה הייתה לא לדבר עוד הפעם בכסף, בערכים מוחלטים, בגלל הבעיה שהייתה לנו בתכניות הקודמות שבהן התקציב היה תמיד תקציב נוסף וזה היה תכנית נוספת על התכניות הקיימות של המשרד ואז המשרדים הרבה פעמים לא התמקדו בתכניות האלה ולכן המטרה הייתה באמת לשריין תקציב מתוך התכניות הקיימות של המשרדים. לכן אנחנו דיברנו במונחים של שיעור מתוך התקציב לתחומים מסוימים, הכי קל ואנחנו תמיד מדברים במונחים האלה, זה למשל תחבורה ציבורית, אז נקבע בהחלטה ש-40% מסך התקציב שיוקצה באותה שנה יוקצה לשיפור מצב התחבורה הציבורית במיעוטים. במעונות יום זה 25%, אזורי תעשייה 42% וכן הלאה וכן הלאה.

וכמה זה יוצא בכסף?

ערכים מוחלטים אנחנו יכולים לדעת לשנה מסוימת, אנחנו לא יודעים קדימה.

אז מאיפה הגיע המספר?

זה הערכות שהתפרסמו בעיתונים, אנחנו לא - - -

זה לא משהו שיצא מטעמכם.

לא יצא מטעמנו. יש חשיבות להמשיך לדבר במונחים של שריון תקציבים מכיוון שאנחנו חושבים שכך גם המשרדים יתייחסו לזה בצורה ההולמת.

כשאתה אומר על שיעור התקציב, שאלת חידוד, שיעור התקציב זה שיעור תקציב שהיה בבסיס או כולל תוספות? האם מדובר בתקציב מנוצל של המשרד?

לא, זה משתנה מתחום לתחום. למשל בהיצע מעונות יום ותחבורה ציבורית, זה תמיד כסף נוסף. זה גידול בהיצע מעונות היום וגידול בהיצע שירותי התחבורה הציבורית, וזה יותר קל להסביר את זה, שם הקצינו 100, אז 40% או 25% מתוך זה יילכו למיעוטים. אם יש מקומות אחרים שבהם מוקצה איזה שהוא סכום, מתוך הסכום הזה החלק המסוים שבו קבענו יילך למיעוטים. יש גם כאלה תחומים.

אוקיי. אז אני חוזרת אליך, משרד ראש הממשלה. זה נראה לי כאילו, אני לא יודעת, באוזניים הלא מקצועיות שלי, טיפה סלט, כי בחלק זה מהתקציב התוספתי, בחלק זה בבסיס של התקציב, ומה שחסר לי פה זה מה היעד, רוצים 200 מקומות במעונות יום, רוצים 300 תחנות אוטובוס. זאת אומרת אני צריכה משהו יותר פרקטי.

אז אני אגיד כמה דברים על התכנית כדי להסביר את המתודולוגיה שלפיה בנינו את התכנית. בחלק גדול מהתחומים המתודולוגיה הייתה קודם כל לבחון מה הפערים הקיימים. למשל מעונות יום, חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'בארין בעצם אמר שכמעט אין מעונות יום בכפרים הערביים. זה נכון, לכן קבענו איזה שהוא שריון תקציבים שמיועד ל - - -

אבל מעונות היום נועדו לפתור את בעיית האישה שתלך לעבוד או לפתור כמה מקומות עבודה? מה הגדרת המטרה?

גם וגם.

אבל זו בדיוק השקשוקה הזאת, משום שלא פותרים את בעיית התעסוקה במעונות, פותרים את הפוטנציאל של העובדות, אבל מה שחסר זה מקומות עבודה וזה אתם לא עוסקים. זאת הבעיה העיקרית. אתם לא מבינים שחסר תעסוקה לכולם, לא רק למיעוטים. מה, אתם חושבים שהפתרון הוא בעובדי מדינה? זה היעד? מעונות צריך להקים, זה לא התפקיד שלכם, יש מי שאחראי על המעונות.

לא, הוא אחראי על הכסף.

כן, אבל זה לא הבעיה. מה הגדרת המטרה?

אני מדבר על מעונות מפוקחים שמשרד הכלכלה מפעיל ובאמצעותם נשים יכולות לצאת לעבוד.

אני מבין, זה נכון, אבל אתם לא מספיק מבינים את הבעיה. קודם כל התוצאות הן אומללות, בי"ת, דרכי הפעולה הן עלובות, וגימ"ל, אתם לא מזהים נכון את הבעיה. הבעיה היא שלא הקימו מפעל אחד רציני, לא בדרום ולא בצפון, ומה שחסר זה מקומות עבודה. את בעיית המעונות צריך לפתור בלי קשר ועובדי מדינה זה לא היעד. היעד זה רמת הכנסה של המאה ה-21, הם לומדים את כל המקצועות כמו כולם. רוב הערבים חיים בנגב ובגליל, אתם הזנחתם את האזורים האלה, אין מפת תעסוקה, לא הקימו שום מפעל רציני בשום מקום, אין הבחנה, לא בודקים תעודות זהות או מוצא בכניסה לאזור תעשייה. אני ניהלתי אזורי תעשייה, מה זה הסיפור? אתם נותנים כדורי אקמול ל - - - אתם משחקים פה בנדמה לי.

הבעיה היא שהממשלה לא יכולה לעשות תעסוקה עם 20% מענק בנגב ובגליל, אין תקציבים לשר הכלכלה, לא מוקמים מפעלים, להיפך, עוזבים מפעלים את הארץ. אתם לא מטפלים בבעיה האמיתית. הבעיה היא מקומות עבודה עם רמת הכנסה גבוהה. בעניין הזה אין אפליה של האוכלוסייה הלא יהודית. טיבי, עם כל הכבוד, מה זה חשוב להיות עובדי מדינה? זאת הבעיה? זה גם לא משכורות, זה לא מציאה גדולה. אתם בודקים את זה בשטויות, כמה עובדי מדינה נקלטו, זה לא חשוב, השאלה מה רמת האבטלה ומה רמת ההכנסה.

זה עניין של דוגמה אישית, ברושי, זה לא ה - - -

כן, אבל זה החלק הכי פשוט.

עובדה שלא.

אבל מה יעזרו כל התקציבים? לכן אני שאלתי, יפתחו לשכה ויהיה שם פקיד והפקיד יהיה דובר ערבית, אז מה? לאן ישלחו את האנשים? יש מורים בצפון שנוסעים לעבוד בבאר שבע כל בוקר, אמא עם תינוקות, באים אליי, נוסעים מאכסאל עד באר שבע בטרמפים וחוזרים בלילה, אמא לילד. לומדים הוראה, הרבה מורים והרבה רוקחים, אבל אין להם מה לעשות עם זה. צריכים ללכת למהלך הרבה יותר נועז.

אתם חוזרים לדוחות האלה, נמאס כבר לראות את זה ומעירים הערות באחוזים, בפרומילים. צריכים לפתור את הבעיה האמיתית, לא בכל מיני כמה פקידים, כמה ישיבות שעושים פה, בשביל כלום. אם לא ייצרו מקומות עבודה בהיקף גדול בנגב ובגליל לא יהיה פתרון, לא לערבים ולא ליהודים. הפתרון הוא פתרון מרחבי. חוזרים לאזורי תעשייה של איזה רשות, באמת, לא בודקים מוניציפאלית מי עובר מרשות לרשות לתעסוקה והתחבורה נחוצה לכולם, ודין הכפר הערבי כדין הכפר היהודי, הוא תלוי לא מה יקרה בתוך הכפר, אלא מה יקרה בין הכפרים, מה יקרה במרחב של האפשרויות. בזה אתם לא עוסקים, לכן הבעיה היא לא המגזר הערבי, הבעיה היא תעסוקה בנגב ובגליל ואם נפתור את זה נפתור גם את הבעיה של המגזר הערבי.

אתם לא מטפלים נכון בבעיה וזה לא יכול להימשך יותר, המחדל הזה. פה יושבים אנשים שונים ואומרים דברים שונים, אין ראייה כוללת, אין בקרה ומעקב, כל אחד מנהל איזה חנות מכולת קטנה ואנחנו רחוקים מפתרון.

אולי תצטרפו לממשלה, תהיה שר הכלכלה.

מצאת את מי לשכנע.

כן, חבר הכנסת טיבי.

אל"ף, התפרצת לדלת פתוחה כי לפני שנכנסת אמרתי שתחבורה ציבורית ומשפחתונים זה דבר חשוב, טוב שיהיה, אבל עדיף שיהיו מקומות עבודה בתוך היישובים הערביים שהם מין בתי מלון כדי שהנשים או הגברים הערבים יילכו לעבוד ביישוב היהודי השכן. לכן אני מסכים איתך שהמדיניות הכללית היא היעדר מקומות עבודה ותעסוקה בתוך היישובים הערביים. אין אזורי תעשייה. אנחנו כל הזמן אומרים, אין אזורי תעשייה ביישובים הערבים.

אגב, דיברת על נגב וגליל והדגשת את זה. במשרד לפיתוח הפריפריה נגב וגליל עובדים 56 אנשים, מתוכם ערבי אחד. אם הוא רואה אותנו, שיתקשר, אני רוצה לבדוק מי הוא.

מי זה, שיש כזה בכלל.

מה היתרונות שלו. נשאלתי כמה ערבים יש בבנק ישראל וממתי. אני התחלתי את המאבק לגבי תעסוקת ערבים בבנק ישראל לפני כמה שנים ואני יכול לגלות עכשיו שקיבלתי מידע פנימי, מתוך בנק ישראל, 'יש בעיה, לא מעסיקים אתכם', יהודי מסר לי את זה, 'תטפל בבעיה', ואז התחלנו להציף את הבעיה והתברר שבמשך שנים רבות מתוך כ-850 עובדים אין ולא ערבי אחד. אז הצגתי את זה בכנסת, בתקשורת, בכל מקום, לאחר כשנה המאבק נשא פרי ו - - -

אני רק רוצה לציין שיש גם יהודי טוב.

יש, יש. ואז פתאום אחרי שנה אנחנו רואים הודעה לתקשורת, עלייה בשיעור הערבים בבנק ישראל, התקבל ערבי לבנק ישראל.

עלייה של 100%.

היא יודעת, היא מכירה את הבדיחה שלי, רבותיי, כמה העלייה הייתה, ברושי?

100%.

אתה טועה, זאת עלייה של אינסוף, מ-0 ל-1. הבנת איפה הטעות שלך? זה עלייה אינסופית בשיעור הערבים בבנק ישראל. אז מאז זה אחד, שניים והם פורשים, יורד לאפס, עולה לאחד או לשניים. ואז פעם היה מכרז לגבי דרושים סטודנטים לבנק ישראל, העבודה, סופרים כסף, למטה באותיות קטנות, התנאי יוצאי צבא. ואז אני תהיתי, רבותיי, תגידו בבנק ישראל סופרים כסף תחת אש? אפשר גם עובדים ערבים, סטודנטים ערבים יכולים לספור כסף.

לכן יש כאן משהו בִּילד אִין, מדיניות. ובניגוד למה שאמרה לך היושבת ראש, אל תצטרפו לממשלה. תודה רבה.

נשקול את זה.

מצאת למי להגיד.

ידעתי למי להגיד.

אדוני נציג האוצר, בבקשה.

אני אגיד מילה, יש התייחסות בתכנית לגבי אזורי תעשייה מרחביים, זה תחום חשוב שאנחנו מבינים את הפוטנציאל שלו, יש התייחסות גם לצד ההיצע, גם לצד הביקוש וגם לעידוד עסקים קטנים וגם לעידוד תעסוקה. יש התייחסות לזה בתכנית שאני מקווה שתישא פרי, זה תחום קשה, אבל אני מקווה שהיא תישא - - -

מה היעד?

יש שם גם שריון תקציבים. מתוך סך התקציבים שמוקצים לנושא יש תקציבים שמיועדים לנושא. זה אחד הנושאים - - -

אדוני, אני חייבת לומר, שריון תקציבים היה בעבר.

לא, לא היה.

לא היה בעבר?

חד משמעי לא היה, זה חדשני לחלוטין, לגמרי.

שריון זה אומר לא יזוז לשום תכנית אחרת אלא לעניין הזה?

זה אומר שיש אחוז מסוים שלא יזוז אלא לעניין הזה.

אני פשוט מנסה להבין, זה מבחינת האוצר, אני מבינה, אתם לא עוסקים ביותר מהעניין, אבל משרד ראש הממשלה או משרד הכלכלה, מה עושים כדי שהדבר הזה יקרה, איזה פעולות מעבר להקצאת הכספים החשובה?

קודם כל אני אשלים את התשובה לשאלה שמורן ענה על החלק התקציבי שלה. ההחלטה הזאת מחולקת, למעשה, כמו שאמר מורן, לשריון תקציבי וגם לתקציבים תוספתיים אבל גם לקביעת יעדים, הם יכולים להיות חברתיים, לצורך העניין בתחום החינוך. אם משרד החינוך קובע החלטה קובעת שיוקם צוות, שכבר הוקם, והוא יגיש את ההמלצות שלו ליעדים. זה בסעיף 1 בהחלטה, החלטה 922 מ-30 בדצמבר, סעיף 1. זה לא בוקר בדוח המבקר, כי ההחלטה עוד לא התקבלה בזמן הביקורת, אבל יש שם בפירוש קביעת יעדים מדידים. חבר הכנסת ברושי, ראיתי שהוא אמר והלך, אבל יש תשובות.

אני אמסור לו, יש פרוטוקול בכנסת.

בתחום ההשכלה הגבוהה, בהחלטה 922, שוב פעם, בסעיף ההשכלה הגבוהה נקבעו יעדים, הממשלה המליצה על יעדים לקביעת סטודנטים בכל אחד מהתארים, תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי, ות"ת קיבלו החלטה בהתאם להחלטת הממשלה שקיבלו את היעדים האלה, מכאן שההחלטה הזאת מחולקת גם לתחומים שבהם יש קביעת יעדים מדידים. אני מזכיר את החלטת הממשלה שקבעה את שיעורי התעסוקה לפני הרבה מאוד שנים ולאורה, למרות שההחלטה הייתה ללא תקציב, קביעת היעד אכן הייתה מאוד מאוד חשובה, כי לאור היעד הזה נבנו החלטות הממשלה המתוקצבות והכלים הנזכרים.

אני חושב שאולי כדאי שגם חברינו ממשרד הכלכלה והרווחה והבריאות, שנמצאים פה, שיגידו קצת מה נעשה בשטח לאור הביקורת של חברי הכנסת.

תודה. המועצה הלאומית לכלכלה, יש פה נציג? לא. טוב. לפני כן, בנק ישראל בוודאי רוצים להגיב על הנתון.

מאוד.

פנינה קרן, בבקשה.

אז קודם כל אני מודה לכם שנתתם לי את ההזדמנות קצת לספר. חבר הכנסת טיבי, אני מאוד אשמח לספר מה השתנה. אני סמנכ"ל משאבי אנוש בבנק ישראל ולקחתי את זה כיעד אישי. אני רוצה לספר לך שראש המטה שלי, זה תפקיד בכיר, הוא ערבי, ולקחתי אותו בין השאר כדי שיסייע בידי להביא יותר ערבים.

הוא הערבי היחידי בבנק?

לא, אני תיכף אספר. ברשותך. כרגע וגם בדוח שהופיע היה נתון דאז, לאותה עת שנתבקשנו, של 8 ערבים, ומה שאני רוצה גם לפרט ולומר, שרובם אנשי מקצוע, דהיינו כלכלנים, אנשי מחשוב, ואני רוצה גם לומר שבנק ישראל, וראוי פעם אחת לומר את זה, אין בו כל כך הרבה תפקידים. אין בו מגוון כל כך גדול של תפקידים - - -

אבל יש בבנק הרבה יהודים.

יש בו היום גם אתיופים, יש בו היום - - -

מעט מאוד ערבים והרבה יהודים. מתברר שיש בו תפקידים. המשפט שלך מאוד לא מוצלח.

יש בו - - -

יש בו 900 עובדים. מה זה אין בו מגוון תפקידים?

אבל רובם, הפיזור שלהם הוא לא בהרבה תפקידים.

שיעבדו, כן, בתוך.

הוא לא בהרבה תפקידים, רוב התפקידים הם בתחומי הכלכלה, עריכת דין, אין לנו - - -

את יודעת כמה ערבים הם עורכי דין, כמה ערבים הם כלכלנים, חשבונאות, מחשבים?

אז אני אעדכן אותך. כרגע הוספנו תקנים לגיוס ערבים בשנה האחרונה. הוספנו תקן כדי לגייס מתמחה ערבית ללשכה המשפטית. ראינו שיש מועמדת, הוספנו תקן. הוספנו תקן לעובד ערבי בחדר השווקים והעסקאות. זאת אומרת לקחתי את זה כיעד אישי וברגע שאני רואה שניגש מועמד ערבי או שפרסמנו מכרז מועדף ויש מועמד מתאים אני מוכנה אפילו להוסיף תקנים. גם הבנק מוכן, לא רק אני.

אני רוצה לספר שמאז שנכתב הדוח, וזאת מגמה שאני מברכת עליה והיא באה במאמץ רב, זאת אומרת מ-8 עובדים, היום כבר יש לנו 11 עובדים תוך תקופה מאוד קצרה, וארבעה מועמדים שאנחנו ממתינים לסיום הבדיקות.

הדוח פורסם לפני שלושה שבועות, לא?

הוא נבדק קצת לפני. אבל ראו, תוך תקופת הזמן הזאת ארבעה מועמדים מתוך המספרים, מעבר למספרים - - -

עדיין, מתוך 900 זה - - -

לא 900, קצת פחות.

מה השיעור של הערבים בבנק ישראל?

אם יתקבלו אלה שכרגע דיברתי עליהם הוא יעלה ל - - -

לא הבנתי, אם? הם לא התקבלו?

לא, יש אצלנו בדיקות. הם התקבלו, אבל הם צריכים לסיים את הבדיקות שצריך. לבנק ישראל יש שורה של בדיקות.

ואם יתקבלו?

אם יתקבלו זה יעלה ל-1.5% תוך תקופת הזמן הזאת, במקום 1%.

במקום 20%.

זו עלייה דרמטית.

מבחינתי כן, כי אני רוצה לספר לך שאני עושה מאמצים. אני מסתכלת על הצד ה - - - הדבר הזה מאוד דינמי ופעיל, מועמדים ניגשים היום, ארבעה מועמדים שהודענו להם, זה גם חשוב להיאמר בתקופת הזמן הזאת שקיבלנו אותם, משיקולים שלהם הם דחו את המועמדות. גם זה קורה. זאת אומרת אם תיאורטית הם היו מסכימים היו לנו עוד ארבעה. זה שיש דינמיות כל כך רבה בהגשת מועמדות ובקבלה תוך תקופת זמן זה תוצר של הרבה מאוד מהלכים יזומים שאנחנו עושים.

אנחנו עובדים עם קו משווה, פונים לאוניברסיטאות. אם היה מספיק זמן הייתי מפרטת מה עשינו בחצי השנה האחרונה, ואני מברכת על זה וזה יעד אישי שלי.

אני רק אומר, עלייה מ-1% ל-1.5%, אני מבינה שהיא אולי בעמל רב, אבל זה עדיין כמובן לא קרוב למספר שאנחנו שואפים אליו.

כן, אני מקווה שנגיע לשם.

לכן אני מציעה, בנק ישראל זו דוגמה אחת, יש גם את רשות שדות התעופה ונמל אשדוד ומיד אני אתן לך, ואני באמת חושבת, הנתונים האלה הם נתונים מבישים, במיוחד כשאני שומעת ממך שזה רק כי לך זה חשוב. כנראה שקודם זה לא היה חשוב.

לא, סליחה, זה גם להנהלה, אני לא יכולה לעבוד ב - - -

בסדר, אבל אני מניחה שאם אין מישהו שדוחף את זה קדימה אז ההנהלה בטח מצקצקת בלשונה כשהיא רואה את הנתונים, אבל ממשיכה קדימה. לכן אני מבקשת להמשיך במגמה הזאת, כן ביצירת תקנים, כן בקבלה. הנושא של ייצוג הולם הוא לא סיסמה, זה משהו שאמור להיראות גם בשטח. כל עוד זה לא נראה אז זה מחדל.

מסכימה לגמרי.

רשות שדות התעופה, רציתם להגיב.

קודם כל אני רוצה לעדכן את ד"ר אחמד טיבי, חבר הכנסת, זה לא 1.7%, אני לא יודע מי אמר לך את הנתון הזה, אבל הנתון הוא שונה.

מה הנתון?

הנתון הוא, יש לנו 114 עובדים, כתבו לכם אולי 54, אבל יש עוד 60 במסופי הגבול, אנחנו גם אחראים על מסופי הגבול.

הנתון הוא מהדוח, דרך אגב.

דוח מבקר המדינה.

הם עובדי קבלן, בגלל זה הם לא בדוח?

כן, הם 60 עובדי קבלן, אבל במסופי הגבול כולם עובדי קבלן.

אם ניסית פה לשפר את המצב, זה לא עבד משהו.

לא, אני חייב לומר את האמת, אני אגיד את כל הנתונים. 60 עובדי קבלן, אבל כל עובדי מסופי הגבול הם עובדי קבלן, הם עובדי רשות שדות התעופה לכל דבר, הם מקבלים תלוש שכר מאיתנו, בתנאים של רשות שדות התעופה.

עובדי קבלן זה לא עובדים לכל דבר.

נשמע כאילו - - - אוקיי, אפילו אם תורידי אותם יש לנו מתוך 4,000 עובדים 2,000 עובדי ביטחון, יש לנו הנחיה של ראש השב"כ, מפורשת, להעסיק רק יוצאי צבא, אז ממילא לא ניגשים. אני אתן לך נתון, אתה תופתע - - -

כמה נשאר ללא הגבלה ביטחונית?

2,000, אז כל מה שתעשה חשבון אז הוא פי שניים מה שכתוב שם. אמרת 1.7, זה 3.4, שזה גם לא הרבה, אבל בוא תשמע למה.

ב-2011, 2012, 2013, אני אומר באחריות, לאף מודעה לא ניגש נציג ערבי. הבעיה היא כזאת, למשל ניקח את הדרוזים, הדרוזים גרים באזורים מסוימים, בעוספייה, בדליה, קשה להם לבוא עד רשות שדות התעופה, כי 98% מהעובדים שלנו, של רשות שדות התעופה, היא נתב"ג, והשאר הוא 2%-3%, נמל התעופה חיפה, מחניים, נמל תעופה אילת, ממש אחוזים בודדים, רוב המסה זה נתב"ג. קשה להם להגיע. אנחנו גם עוזרים בהסעות ועוזרים בכול.

אותו דבר גם המגזר הערבי, אמר פה חבר הכנסת ברושי, שהם בצפון ובדרום, הם לא ניגשים, אנחנו שמים מודעות, ב-2015 - - -

מסביב לנתב"ג יש את רמלה, יש את לוד, כפר קאסם, ג'לג'וליה.

נכון, יש לנו מלא. בשנתיים האחרונות שאני בתפקיד יש לנו 7 עובדים בשינוע שהם מרמלה ולוד ובגלל שאני הכנסתי ב-2015 מודעה בערבית, אני, בהחלטה שלי, אני עושה את זה בגלוי ובגאווה - - -

אתה רואה? זה עובד.

על זה אנחנו מדברים כל הזמן, צריך מודעות בערבית.

נכון, חובה. עשיתי העתק-הדבק, מודעה בעברית כמוה כמודעה בערבית וזה עוזר. יש אנשים שמגיעים, כי רוב הגיוס אצלנו, 700 אנחנו מגייסים בשנה לעבודה ארעית, מתוכם כ-300 לשינוע ושם באים. ארבעה ערבים גייסנו ב-2015, שלושה מתוכם עזבו. העבודה היא לא קלה, היא עבודה ארעית, לתקופת זמן, גם ליהודים, אותו דבר. אז אנחנו עושים את ההשתדלות, עם כל המגבלות הקיימות.

אז אני מבקשת, כמו שאמרתי לבנק ישראל, הנתון, גם אם הוא כפול ממה שצוין בדוח, 1.7% ל-3.4% זה עדיין נתון לא טוב ואתה בעצמך מעיד על כך שברגע שפרסמתם מודעה בערבית היה שינוי מהותי. לכן אני מבקשת להמשיך במגמה הזאת.

אנחנו נמשיך, כמו שאמרה חברתי, סמנכ"לית משאבי אנוש - - -

מבנק ישראל, שכבר יצאה בינתיים, כן.

אז אני יכול להגיד שגם אני באופן אישי לוקח את זה, אני גר בעיר מעורבת, אני גר ברמלה - - -

אבל זאת בעיה, אתה מבין? זה לא משהו שאמור להיות באופן אישי.

כשד"ר טיבי אמר ברשות המסים 2%, אני באתי מרשות המסים, הופתעתי, כי פקיד שומה רמלה, אני מכיר באופן אישי, אני סייעתי לאנשים להיכנס, יש 8 עובדים מתוך 60 עובדים. זה 10%.

אבל זה מה שאני חוזרת וטוענת, זה לא אמור להיות פרויקט אישי של מישהו שעובד באיזה שהיא משרה, זה אמור להיות פרויקט לאומי.

תודה רבה.

חברת הכנסת מיכל בירן.

חלק מהטיעונים שאתם שומעים אני מכירה מאוד טוב ומקרוב בקשר להעדפה מתקנת לנשים. למשל נשים בפוליטיקה, כל הזמן שומעים 'הן לא רוצות', לא רוצות. כשבאתי למשמרת הצעירה והיה בערך 5% נשים בפורום, אמרו לי 'הן לא רוצות, הן לא מתמודדות'.

היום אנחנו עולים ל-33 ח"כיות.

בכנסת, כן. אבל אני דווקא מדברת על מה שהיה, הייתה לי הזדמנות לעסוק פה במיקרו קוסמוס, לא משנה. לשכת המשמרת הצעירה, צריך להיבחר לזה כל אחת בעיר נפרדת, אמרו 'לא רוצות'. מה מסתבר? שאם אתה מסיים את הדיון במחשבה אוקיי, אני את חלקי עשיתי, סימנתי בצ'ק ליסט, פורסמה הודעה, אף אחד לא בא, בלי להבין שיש חסמים ולחשוב איך פותרים אותם, אז זה לא זה. למשל בפוליטיקה אנחנו ראינו, כשעושים העדפה מתקנת, כששומרים מקומות רבות מחברותיי, תמי זנדברג, מיכל רוזין, סתיו שפיר, מרב מיכאלי, נכנסו בפעם הראשונה שהם נכנסו למקום שלהן על ידי מכסה ששוריינה לנשים. בפעם השנייה הן הסתדרו לבד והן לא נזקקו לה בכלל.

זאת אומרת גם לתחושה הזאת שיש פה משהו מלאכותי, שומרים מקום לערבים בבנק ישראל, למה שלא יסתדרו לבד? למה שלא ייכנסו על פי הכישורים שלהם, למה לשמור? אבל אנחנו מכירים איך זה עובד. נכנסים אנשים, דבר ראשון זה משנה את עולם הדימויים, כמו שקרה עם נשים. אנשים מתרגלים למחשבה, וואלה, יכול להיות ערבי בהיי טק, יכול להיות ערבי בבנק ישראל, נזכרים בכישורים, נזכרים ביכולות. זה גם עניין של קשרים, יש אנשים שנכנסים ומספרים לאנשים אחרים, מכניסים את זה גם לעולם האפשרויות שלהם, שזה משהו שאפשר לעשות, שאני יכול לעשות כתלמיד תיכון, אני יכול לחלום על זה כי אני מכיר אנשים. לא סתם ברעננה יש כל כך הרבה טייסים, ובמצפה רמון לא, לא בגלל שאנשים שם פחות מוכשרים, זה חלק מהאופציות שלהם, מעולם הדימויים.

כשאתה אומר לי על זה שברמה הכי נמוכה של עובדי הקבלן שעוסקים בזה, אז כן יש קצת ערבים, אבל לא בכדי שאלנו על בנק ישראל, המטרה היא לא רק שיהיו חוטבי עצים ושואבי מים ושבדרגות הכי נמוכות נמלא בערבים בשביל ש - - -

שיהיה מספר.

בשביל שיהיה מספר. מדובר על 20% מהאוכלוסייה של מדינת ישראל, זה צריך להתפלג באופן שווה בכל הדרגות ובכל הרמות, אבל ברור שאם אתה מחפש מנקה, אז לא בטוח שהמדינה צריכה להתערב בזה, אבל אם אתה רוצה להכניס לבנק ישראל או אתה רוצה להכניס להיי טק, אז לפחות בשלבים הראשונים, עד שזה יתפוס לבד, המדינה צריכה להתערב בזה וצריכה לעשות העדפה מתקנת.

שמחתי לשמוע על התכניות. שוב, נראה שהמצב עדיין רחוק שנות אור מהמצב שבו אנחנו אמורים להיות, אבל אני כן שמחה מדבר אחד, כן הובן שיש פה אפליה ארוכת שנים של החברה הערבית בישראל, שהדבר הזה לא עומד בשום מבחן משפטי, בשום מבחן מוסרי, בשום מבחן בינלאומי, ואם רוצים לסגור את הפער הזה צריך להשקיע בזה הרבה משאבים. זה לא רק כסף, יש פער שצריך לסגור אותו וזה קשור גם למערכת החינוך, כי אתה חייב באותה מידה לייצר את הכלכלנים הטובים שבנק ישראל יוכל לקבל אותם. בקיצור, אני מפרגנת על הדיון הזה ועל הדוח החשוב הזה וכמובן איתכם במה שצריך.

תודה. שירות התעסוקה. בדוח צוין שעל שירות התעסוקה לבחון את מידת התאמתם של הכלים האמורים לצרכי האוכלוסייה הערבית. אני שואלת, מה הם הכלים שנמצאים היום בידיכם ככלים תומכי תעסוקה, תומכי השמה, האם הייתה בחינה של הנושא, חלו שינויים בכלים ובכלל תפרטי לנו איך עושים אאוטריצ' כזה כדי למצוא ולאן שולחים.

בשמחה. שמי רייצ'ל ברנר שלם, אני סמנכ"לית בכירה ברשות התעסוקה. אני אתחיל בלומר שאנחנו מאוד מעריכים את הדוח, מדובר בדוח חשוב בנושא כאוב ומרכזי. היו הערות גם לנו, אני חושבת שנאמרו הרבה דברים חשובים, גם לא לנו, נפעל לבצע את זה ולהשתפר באופן מתמיד.

רק כדי לתת תחושה לגבי המספרים שאנחנו מדברים עליהם, אני רוצה לצטט מהדוח פה מולי, מעמוד 29, בשנת 2014, זה קצת ישן, אבל זה בסדר, היו בישראל כ-408,000 ערבים לא מועסקים, בני 18 עד 64, מדובר על שלושה גופים מרכזיים שפועלים לקידום תעסוקתם, שירות התעסוקה מטפל בכ-230,000 דורשי עבודה ערבים בשנה, מרכזי הכוון תעסוקתי, שמנהל משרד הכלכלה, חברינו כאן שיושבים כאן, מטפל בכ-18,000 איש ומשרד הרווחה, גם חברינו שיושבים כאן, מטפל בכ-1,850 ערבים בשנה. רק לתת תחושה על סדרי הגודל, בשנים האחרונות הנהלת שירות התעסוקה, מנכ"ל שירות התעסוקה נתן הרבה מאוד דגש על אפליה מתקנת - - -

העדפה מתקנת.

העדפה מתקנת לעבודה עם אוכלוסייה ערבית. מן הסתם לשכות שירות התעסוקה פרושות בכל הארץ, בהרבה מאוד יישובים ערביים והאוכלוסייה העיקרית שאנחנו מטפלים בה הם אוכלוסיית הבטחת הכנסה, שהיא בעצם האוכלוסייה עם החסמים התעסוקתיים הכי משמעותיים, עם בעיות התעסוקה הכי משמעותיות והקושי הכי משמעותי להשתלב בשוק העבודה.

במרץ 2014 נפתחה תכנית מעגלי תעסוקה שמטפלת בחסמי התעסוקה הכי בסיסיים, גם של האוכלוסייה הזאת. לשמחתי הרבה, גם כתוצאה ממחקר מלווה מאוד מאוד מעמיק, ברמה אקדמית שהתכנית לוותה בו, אז חברינו באגף התקציבים שכבר יצאו מכאן החליטו להשקיע בתכנית ולהגדיל את התקציב שלה פי ארבעה בשנת 2016. אז אמנם הדוח לא מתייחס לשנים האלה, אבל התכנית עומדת להיות מורחבת כבר בחודש יולי הקרוב לעוד כמה לשכות ערביות.

היום אנחנו מדברים על לשכות שמשתתפות בתכנית, זה אום אל פחם, נצרת, באר שבע, שמטפלת בפזורה הבדואית בין השאר, רהט, שפרעם, בעפולה ובחיפה, ששם כ-40% מתובעי הבטחת הכנסה הם ערבים. כבר ביולי 2016 אנחנו מתרחבים לכפר כנא, לסכנין, לאוכלוסייה בלוד ולכפר יאסיף.

שזה אמור להפחית את העומסים בלשכות התעסוקה ביישובים?

בוודאי, יש הרבה כוח אדם שנכנס. ב-2017 אנחנו מתכוונים להרחיב את התכנית לכל מדינת ישראל ולכל שאר הלשכות, היהודיות והערביות, שלא היו עד עכשיו.

כן חשוב לנו להתחבר לאמירה אחת חשובה בדוח, שאמנם שירות התעסוקה קיבל בשנים האחרונות משאבים משמעותיים מאוד, גם לכלי תמיכה בהשמה, יש עדיין מחסור קשה בעובדים ערבים ואנחנו יכולים להתייחס לזה, אבל שירות התעסוקה סובר שקהל לקוחותיו נפגע מהעובדה ששירות התעסוקה לא היה חלק מהתקציבים של החלטות הממשלה האחרונות, כמו גם 15 מיליארד או 5 מיליארד, להחלטת הקורא, והלקוחות שלנו נפגעו מזה. אבל עם זאת אנחנו מרחיבים את העבודה שלנו, לאט ובזהירות, ואנחנו מאוד מאוד גאים להיות נותן השירות המרכזי לאוכלוסייה הזאת.

טוב, ועכשיו במענה לשאלה, כלים תומכי השמה.

שוב, מעגלי תעסוקה היא אחד הכלים המרכזיים. במקביל למעגלי תעסוקה ניתנים עוד כלים, לדוגמה עברית תעסוקתית, שמשרד רוה"מ, הרשות לפיתוח, עובדים איתנו צמוד על הדבר הזה. יש מרכזי הכשרה למחשבים, הכשרה מקצועית, יש את הכלים האלה. חשוב לי לציין שהתקציבים של הכלים האלה הם זעומים ביחס לצרכים.

אלה כלים שהיו עוד קודם, או כלים חדשים שנכנסים?

גם היו קודם, אבל הם הורחבו בצורה משמעותית, בין השאר בסיוע חברינו פה.

ועשיתם בחינה מחדש?

בחינה מחדש של?

של הכלים, אולי צריך לשדרג, לשנות, להחליף?

אנחנו חושבים שהכלי של עברית תעסוקתית הוא כלי מאוד מאוד משמעותי בשילוב אוכלוסיות ערביות בשוק העבודה הכללי, המתקדם, ההיי טקי, התעשייתי של מדינת ישראל, כדי לא להישאר בתפקידים הזוטרים ולהתקדם הלאה. כמו כן מחשבים, כמובן, זה כלי מאוד מאוד חשוב. אנחנו חושבים שיש הרבה מקום להשקיע בהכשרה מקצועית, אנחנו מפתחים כיום כלים ואנחנו מקווים ששותפינו יתחברו למאמץ הזה מבחינת תקציבים.

ממה שאת אומרת, ממה שאני זוכרת במעגלי תעסוקה, בהקשר האחר של הפרטת שירות התעסוקה, שזה מה שזה, מה שאני זוכרת שבעיקר יש איך כותבים קורות חיים וכל מיני מנטורים כאלה, שאחד הדברים שאמרנו, שמנקה, לא משנה איך היא תכתוב את קורות החיים, אם זה שהיא הייתה מנקה, לא יקבלו אותה להיי טק. בלי הכשרה מקצועית אמיתית אין שום דבר שאפשר לעשות במעגלי תעסוקה, תקני אותי אם אני טועה, זה מה שאני מכירה מהדיונים בעבודה ורווחה, שיכול לעזור למישהו למצוא עבודה יותר טובה.

אני חושבת שהכשרה מקצועית היא קריטית, אין לי אלא להתחבר למסר הזה. אני חושבת שהוא לא הדבר היחיד שצריך לעשות, זאת אומרת אני חושבת ש - - -

כמה כסף עוד נדרש? עזבי כסף, כי זה לא התפקיד שלך, אבל מה את מרגישה שהצורך למשל בהכשרה מקצועית, שוב, מחשבים היום זה כמעט כל דבר, קשה לחשוב על איזה שהוא מקצוע שאפשר להתקבל אליו בלי הכשרה בסיסית בזה, מה את מרגישה שהצורך בתחום הזה, שאני חושבת שזה התפקיד שלנו ללחוץ על התחום הזה.

של הכשרה מקצועית?

כן. אם היו לך עוד כמה - - -

עשרות מיליונים?

כמה כסף שאת רוצה.

אני חושבת שאם היו לנו את כל היכולות שהיינו רוצים ההכשרה המקצועית, גם דרך אגב מהניסיון בעולם, זה לא סתם הכשרה מקצועית, זו הכשרה מקצועית מאוד מכוונת. אני חושבת שהכשרה מקצועית צריכה להיות - - -

כמה זוכים להכשרה המקצועית הזאת, שכוללת עברית תעסוקתית?

לעברית תעסוקתית כמה מאות בשנה.

ולמחשבים ודברים כאלה?

מחשבים כמה מאות. אנחנו מדברים על חצי מיליון איש ששירות התעסוקה פוגש, 500,000 איש, מדובר על מספרים קטנים שזוכים להכשרות האלה. לשוברים, שירות התעסוקה חילק בשנת 2015 כ-1,530 שוברים. משרד הכלכלה מתקצב אותנו בסכומים מסוימים, הוא מתקצב גם גופים אחרים. אני חושבת שאנחנו הגוף העיקרי שמחלק היום שוברים בארץ, אבל הסכומים קטנים, לכל הדעות.

מבחינת הכשרה מקצועית, אני חושבת שזה לא סתם הכשרה מקצועית, אני חושבת שזו הכשרה מקצועית מאוד מסוימת, אני חושבת שהכשרה מקצועית צריכה להיות מכוונת מעסיק, אפילו אני אגדיל ואומר נבנית ביחד עם המעסיק תוך התחייבות, גם של גוף ההכשרה, לעשות את ההשמות אצל המעסיק הזה. זאת אומרת, לצורך הדוגמה, יש עברית תעסוקתית כללית, חשובה מאוד, ויש למשל פרויקט שבהתהוות, ביחד עם חברת תקשוב, לעשות הכשרה של עברית תעסוקתית למוקדנים, לא עובדים מאוד מאוד בכירים, אבל מקצוע מכבד את עצמו בהחלט, לא שמירה וניקיון. עברית תעסוקתית מכוונת לצרכים של המעסיק - - -

המקצוע מכבד את עצמו, רק השכר לא.

אפרופו עברית ועברית תעסוקתית, עד כמה שירות התעסוקה נגיש לדוברי השפה הערבית בלבד? נניח כאלה שמחפשים עבודה במגזר עצמו, יש פקידים ופקידות או אנשי מקצוע?

בהחלט אחת האמירות החשובות בדוח היא שלא מספיק עובדים של שירות התעסוקה הם דוברי ערבית. אין לנו אלא להתחבר לאמירה הזאת. חשוב לומר ששירות התעסוקה, כמו גם בנק ישראל וגופים אחרים שענו לעניין הזה, הגמישות שלנו בהעסקה של עובדים, הגמישות שלנו בהחלפה של עובדים כאלה באחרים היא זעומה. שירות התעסוקה - - -

אז אני פונה למשרד ראש הממשלה. סליחה שאני עוצרת אותך. נורא קל להגיד, נביא עוד אנשים, ניתן להם עברית תעסוקתית, אבל אמר חבר הכנסת טיבי, אני חושבת במידה מסוימת של צדק, וגם חבר הכנסת ברושי עמד על כך, מה עם לעבוד בתוך המגזר? ואם שירות התעסוקה לא נגיש אז איך זה הולך לקרות?

קודם כל משרדי הממשלה, כפי שראיתם, עושים מאמצים בשביל לשפר את ה - - -

לא, אין לי ספק שמאמצים נעשים וגם כוונות טובות יש, השאלה תכל'ס.

וגם תקציבית. אמרנו, ראיה לכך, שיעורי תעסוקת הנשים עולים. אזורי תעשייה, לצורך העניין, שזה נושא כאוב שעלה מחברי הכנסת, כן, הוקצה תקציב לאזורי תעשייה. אגב, משני טעמים, אל"ף, קירוב התעסוקה לערים הערביות וגם חיזוק הרשות המוניציפאלית, כי היא תוכל לגבות את המסים. שם יש הצלחות, נגיד בכפר קאסם יש אזור תעשייה, וגם בעידן הנגב וגם יש לנו את הצד השני של התעשייה, שזה מרכזי הכוון תעסוקתי, שאולי משרד הכלכלה יפרט עליהם, שעשו כבר 14,000 השמות ב-21 מרכזים שפזורים לרוחב הארץ.

כפי שאמרה חברת הכנסת בירן, זה רצף. אתה צריך להסתכל גם על שוק ההיצע וגם שבן אדם יתחיל במערכת החינוך, והממשלה עושה את זה, ויקבל את הכלים הראויים או הנכונים המתאימים לשוק התעסוקה העתידי, וגם שמצד הביקוש תהיה שאיבה של העובדים הללו. אנחנו רואים שלאט לאט חל שינוי. דוח המבקר פירט באופן ברור מאוד מה עובד יותר טוב, מה עובד פחות טוב, אבל בפירוש זאת הכוונה, שיהיה את הרצף הזה, החלטת הממשלה הגדולה, זה היה הרעיון שלה, שיהיה רצף, שמישהו יוכל לקבל גם חינוך, גם חינוך בלתי פורמלי, כמו כל אחד אחר במדינה, ולהגיע בסופו של דבר, 922 אינו עוסק עיקרו בתעסוקה, אבל ההחלטה הקודמת שבוקרה כן מתעסקת עיקרה בתעסוקה, כן ייושם, גם בכלים ביקושיים וגם בכלי היצע.

משרד הכלכלה רוצה להרחיב?

כן, אני אשמח להרחיב לגבי מרכזי ההכוון התעסוקתי ריאן. אני לא יודעת אם גברתי שמעה בין השורות את עורך דין גולדמן בפתח דבריו, אבל גם אנחנו, כמו עורך דין גולדמן שציין פה, רואים במרכזי ההכוון ריאן תועלת רבה. זו תכנית צעירה מאוד, היא לא מתוקצבת בבסיס, בפועל היא התחילה בפיילוט ב-2010 וב-2012 יצאנו בעלייה אדירה של פריסה עד 21 מרכזים ששירתו ב-2015 יותר מ-8,000 אנשים. חשוב להגיד, אנחנו מאוד רוצים להרחיב את הפריסה הגיאוגרפית.

הפריסה הגיאוגרפית, שנקבעה לאותם 21 מרכזי ממשלה וחבל שמשרד האוצר יצא מכאן, נקבעה על פי יישובים בתוך החלטות הממשלה. זאת אומרת היא לא נקבעה ואמרו בואו תשרתו את כל מדינת ישראל, כל האוכלוסייה הערבית, אנחנו מאוד רוצים להרחיב את זה, בעיקר כי אנחנו מודדים את עצמנו ואני מאמינה שאף אחד לא אוהב שמודדים אותו, אבל אנחנו מודדים ביעדי התעסוקה של 2020 והמטרה שלנו היא לעבור את ה-41% בגילאי העבודה העיקריים לנשים. אנחנו מוצאים שם פערים בתוואי ובוודאי עובדים היום על ההרחבה של הפריסה הגיאוגרפית.

מעבר לכך, חשוב לי לציין, כי עלה העניין של סוגיית מעונות היום, השינויים בשנה האחרונה בתחום הזה ובהקצאה לרשויות המקומיות שאמורות להקים בפועל הם פנומנליים. אני אתן לך דוגמה, רמת הזיקה לקרקע, שהיא בעיה אדירה ביישובים הערביים, משרד הכלכלה שינה את זה וכיום הזיקה לקרקע, שהייתה נדרשת להיות בעלות, היום היא עומדת על שכירות. נכנס נוהל תכנון, שמסייע להם בכל ההליך התכנוני ומתקצב אותם. רמת השריון התקציבי עלתה מ-20%, כבר אז הקצינו כחלקם באוכלוסייה, אבל עלינו ל-25%, והדברים מתחילים להיות, לראות אותם בשטח. היום כבר אתה רואה מעונות יום אמיתיים שנבנים. שוב, כמו כל תשתית, זה לוקח את הזמן, אבל אתה רואה את השינוי. חשוב לי להגיד שאנחנו שם, אנחנו לגמרי מלווים את הרשויות בביצוע, בתכנון ובסוף נוכל לראות את הילדים.

במרכזי ריאן, נכון לכתיבת הדוח היו 18,000 איש שמקבלים את השירות.

אנחנו כבר על 24,000. שוב, אנחנו פותחים השנה במזרח העיר מרכז הכוון גדול. אף אחד לא האמין שנצליח, שם אנחנו היינו בפיילוט קטן. החלטת הממשלה 922, שצוינה, אמורה להקצות עוד שני מרכזים אזוריים. יש אזורים לא משורתים, אני אומרת כאן, ואנחנו רוצים לשרת אותם וכמובן אנחנו עושים תמיד ייעול פנימה. אחד התהליכים המרכזיים שצוין בדוח מבקר המדינה זה העניין של שיתוף הפעולה שלנו עם משרד הרווחה. חשוב לי לציין אותם ולתת שירות למקבלי שירותי רווחה. בהקשר הזה, גם אמרתי ביני לבין עורך דין גולדמן, בשיחות פנימיות, אתה צריך לבנות משהו כדי שהוא יוכל להתחיל לשתף פעולה. היום, אחרי שלוש-ארבע שנים של בנייה ופריסה רחבה ואני לא רוצה בכלל להתחיל ולספר איך זה להיכנס ולבנות את מרכזי ריאן.

חבר הכנסת טיבי, חשוב לי לציין, אצלנו 99.5% מהמועסקים הם מתוך האוכלוסייה הערבית, צעירים וצעירות, אקדמאים, אנשים שהם סוכני שינוי בתוכם פנימה, בתוך החברה, והם עושים שינוי אדיר ומרגש אפילו. אני מזמינה אתכם - - -

איך מרכזי ריאן מתכתבים עם השירות של שירות התעסוקה? יש נוהל שמסדיר? התחילו שיתופי פעולה, יש קושי מה שנקרא למסמך את זה, סוגיות ארגוניות כרגע בתוך שירות התעסוקה ומולנו, אנחנו, וככה הצוותים מונחים, כל שיתוף פעולה ברמה אד הוקית צריך להתקיים וזה קורה. למשל פנו אלינו מאום אל פחם, ביקשו שוברים, שנעביר משוברים של ריאן לשירות התעסוקה, כי שם נגמר. באום אל פחם זה קרה. זה ברמה הזאת, אנחנו כן נפעל ככל הניתן לייצר נהלים. אני כן אגיד, שוב, אולי חבריי ממשרד הרווחה - - -

אני מיד אתן למשרד הרווחה.

זה בתהליך מאוד מתקדם עם משרד הרווחה, אנחנו פועלים טופ דאון בוטום אפ, אחת, ברמת השטח, עם כל הצוותים, למשל צוות ריאן רהט נפגש עם שירות הרווחה רהט, צוות מול צוות, מדברים על שיתופי פעולה ונהלים לטיפול באוכלוסיות. אנחנו אותו דבר מלמעלה, צוותים מהמשרד כבר בסיומן של חמש פגישות ארוכות מאוד במטרה להוציא נוהל מסודר שידון על כל התכניות ועל כל כלי השירות שמרכזי ההכוון נותנים.

חשוב לי להגיד שמרכזי ההכוון התעסוקתי ריאן לא נוגעים רק במשרות תחיליות, אנחנו פועלים עם תכנית לכל הסוגיה של אקדמאים בחברה הערבית, שזו סוגיה כואבת, הרבה מהם מועסקים בתחום שלא הולם את השכלתם ובוודאי בשכר שלא הולם את השכלתם. אנחנו פועלים שם במספרים מאוד רחבים, אנחנו מפעילים את תכנית השילוב בהיי טק באמצעות שני גופים, צופן ואיט-וורקס, כבר הכנסנו בשנת 2015 לבדה 263 השמות בחברות היי טק ברחבי מדינת ישראל באמצעות שני הגופים האלה במטרה תוך שלוש שנים להגיע ל-1,000 השמות, לעשות שינוי, לעשות את החבר מביא חבר, כפי שקיים היום בהיי טק, שיהיו שם את אותם אלה והם יתחילו להביא את החברים. היי טק שהוא מנוע צמיחה. אנחנו פועלים באמת בכל הזירות ובמטרה להרחיב את הפעילות. תודה.

תודה. משרד הרווחה, בבקשה.

משרד הרווחה מטפל באוכלוסיית רווחה, זה המטרה שלו. אנחנו לא מתחרים ולא נכנסים לאוכלוסיות שאינן שלנו.

אתם צריכים כמה שפחות. אליכם צריכים להגיע כמה שפחות, זה היעד.

המטרה היא להוריד את האנשים שמגיעים אלינו ולא להעלות, כמו שבמקומות אחרים, ולכן שיתופי הפעולה הם מאוד מאוד משמעותיים, כי אנחנו לא מעוניינים לטפל באוכלוסיות רחבות, אלא באמת באוכלוסיות מוחלשות שחייבות איזה שהוא מענה קצת יותר רחב. אני חייבת להגיד קודם כל שדוח מבקר המדינה מראה נתון, אמנם מ-2014 ובינתיים יש לנו עלייה נוספת, עלה ב-100% מספר האנשים שמטופלים במשרד הרווחה במגזר הערבי בנושא התעסוקה. אחת התכניות המרכזיות היא באמת 'אשת חיל', שעמיתתי לינדה, היא מפקחת ארצית אצלנו, היא תוכל להרחיב יותר על הנתונים של 'אשת חיל', אבל לי חשוב להדגיש את התכניות האחרות.

יש לנו שיתופי פעולה, כמו שאמרתי. אחת התכניות המרכזיות שלנו היום, שממש בימים אלה היא מתהווה זה מה שאנחנו קוראים מרכזי עוצמה מורחב. מרכזי עוצמה זה מרכזים שנועדו למיצוי זכויות, הם ברחבי הארץ כולם, ב-95 יישובים. 43 מתוך ה-95 יישובים של מרכזי עוצמה הם במגזר הערבי, זאת אומרת הרבה יותר מאשר היחס שלהם באוכלוסייה כי המטרה שם באמת להעצים באופן משמעותי ולספק מקום למיצוי זכויות עבור האוכלוסייה של המגזר הערבי.

דבר שאנחנו בימים אלה ממש עושים, אנחנו עומדים להוציא מכתבים בנושא, זה להכניס רכז תעסוקה לכל אחד ממרכזי עוצמה. זה אומר שבכל אחד מהיישובים האלה, אני מדברת על 43 יישובים ערביים, יהיה גם רכז תעסוקה שהתפקיד שלו יהיה תעסוקה עבור האוכלוסיות המוחלשות. לצורך זה חלק מהמטרה זה שיתופי הפעולה שאנחנו יושבים עם משרד הכלכלה, כי בחלק מהמקומות יש מרכזי ריאן ואנחנו לא רוצים ליצור כפילות, אנחנו רוצים ליצור תגבור ולא כפילות ולכן אנחנו עכשיו ממש עובדים על שיתופי הפעולה. אנחנו נוציא נוהל מסודר בעניין הזה. עוד אין לנו רכזים, הנוהל כבר יהיה קיים, עוד אין לנו את הרכזים, כשהמטרה היא באמת להגיע למצב שבו רכז התעסוקה יהווה מין מתווך גם בין הרווחה לבין מרכזי ריאן, אבל גם ייתן שירותים בעצמו וכך אני חושבת שאנחנו נגיע לפריסה מאוד מאוד רחבה. זאת אחת המטרות שלנו.

אני חושבת שאפשר לדבר עוד על שיתופי פעולה. יש תכנית אחת שאנחנו עושים, תכנית תנופה, שהיא תכנית שהיא גם לאוכלוסייה הכי חלשה, הייתי אומרת, שנמצאת בהבטחת הכנסה, אותה אוכלוסייה שאפילו במעגלי תעסוקה לא מסוגלים לתת לה את השירות. בתכנית תנופה, אין לי כרגע את המספרים, רייצ'ל תדע יותר טוב ממני, אחוז מאוד מאוד גבוה של המגזר הערבי שנמצאים בתכנית הזאת. תכנית מאוד אינטנסיבית, אולי הכי אינטנסיבית שקיימת היום בשוק. חוץ מזה אני רוצה שאולי לינדה תאמר כמה מילים על 'אשת חיל'.

בבקשה.

אני חושבת שרועי מרוה"מ דיבר קצת על התכנית שלנו.

ושוויון חברתי.

ושוויון חברתי, נכון.

שוויון חברתי זה המשרד, נכון?

כן.

כמה ערבים יש שם?

אמרנו.

אחד.

איך אחד? כל הרשות שלנו תהיה ב - - -

בסדר, אבל היום במשרד לשוויון חברתי, על פי הנתונים של נציבות שירות המדינה, יש עובד אחד.

הם יתעדכנו ב-16', יש גם במעמד האישה.

אוקיי, אנחנו מצפים לבשורות טובות.

החלטת הממשלה 4193 קבעה שמשרד הרווחה יוביל תכנית וירחיב את התכנית שהייתה קיימת כבר, מ-16 קבוצות ל-49. אנחנו הגענו ליעד הזה, קיבלנו אישור לאחרונה להשתמש ביתרות תקציב. היו יתרות כי נכנסנו לאט לאט, מן הסתם, מ-16 ל-49 צריכים להכשיר, ליצור קשר עם ראשי רשויות ולהיכנס למחלקות לשירותים חבריים. היום אנחנו ב-49 יישובים, יש לנו היום פעילות 1,434 נשים בתכנית שהיא תכנית טווח ארוך, תהליכית, מלווה את האישה גם ליווי פרטני וגם קבוצתי, גם עושים עבודה בקהילה, ואנחנו מדברים על 63% הצלחה של השמה בעבודה ואנחנו פה מדברים על קבוצה של נשים ש-90% לא עבדו כשהם נכנסו לקבוצה. לפעמים בתכניות תעסוקה יש כאלה שעובדות לפני שהן נכנסות, אנחנו בחברה הערבית, כמעט כולן לא עבדו, אז 63% אחוזי הצלחה מרשימה. וממשיכים.

תודה. דובר אחרון, מוחמד זידאני, עדאללה.

ממה ששמעתי פה המצב מאוד טוב. כולם עובדים, כולם - - -

אז תפסיק להתלונן.

בדיוק. לצערי המצב הוא לא כמו שמוצג ורציתי לדבר על כמה סוגיות. אני מתחיל בסוגיה אחת, אני מזכיר את הכותרות ואחר כך אני אכנס קצת, אדבר על מה שרציתי ותכננתי ואחר כך יש לי כמה תשובות לכמה הערות שהועלו בדיון עצמו. על מנת לפתור את הבעיה אנחנו קודם כל צריכים כמה דברים, הראשון זה תשתית נכונה, עם מספרים נכונים, דבר שני זה ממשלה ומדינה שרוצה לקדם את הדברים האלה ודבר שלישי, ולא פחות חשוב, תכנית מערכתית כוללת שתסיר את כל החסמים.

אני אתחיל קצת לדבר על המספרים ואני אתן דוגמה בתוך חצי השנה שאני עושה בה מחקרים מכל מיני סוגים על בעיות או הטיות שנמצאות במספרים שמוצגים בתוך דוחות רשמיים של מדינת ישראל ומוסדותיה. למשל בדוח העוני של 2015, של המוסד לביטוח לאומי, נאמר כי העוני גדל ב-1% באוכלוסייה הערבית, למרות מה שנכון זה 5% גודל העוני במהלך שנה אחת בתוך האוכלוסייה בחברה הערבית.

הלמ"ס כבר הפסיק לפקוד את הבדואים בנגב מאז שנת 2012, אז כל המספרים שאתם מדברים עליהם זה כבר לא כולל את הבדואים בנגב, שאנחנו יודעים שהמצב שלהם הוא הכי רע בתוך המגזר הערבי.

לגבי הדוחות שהוגשו ל-OECD, הוגש דוח על חינוך ונאמר בו ש-100% מהילדים בגילאי 3 רשומים ללימודים. אנחנו יודעים מכתבה שהייתה ב'הארץ' לפני כמה ימים - - -

הנתון שנתת עם הלמ"ס זה בדוק?

כן. בתוך הדוחות של הלמ"ס יש כוכבית והם אומרים שהם הפסיקו לפקוד והם אומרים שהם הפסיקו לפקוד כי אין להם מספיק פוקדים. בתשובה לאחד מחברי הכנסת בשאלה למחקר הזה.

זה מעניין.

בקשר לדוחות ה-OECD, הוגש בדוח של 2015 לגבי חינוך שרשומים 100% מהילדים בגילאי 3 במדינת ישראל לחינוך. פתאום, לפני כמה שבועות, אנחנו יודעים על 5,200 ילדים שאין להם נגישות ללימודים. ממחקר שעשינו בעדאללה אנחנו יודעים שלמשל בכפר אל-סרה בנגב, 16 ילדים בגיל הזה הם עם אפס רישום לגיל הרך.

לגבי דוח הייצוג ההולם בשירות המדינה, בדוח של 2014, הדוח של נציבות שירות המדינה, אגף בכיר לתכנון ובקרה, נאמר שכיום שיעורם של עובדי המדינה מקרב החברה הערבית זה 12.47%, שזה לא נכון, כי זה שיעור הקליטה באותה שנה ולא שיעור העובדים מהחברה הערבית עצמה.

אז לגבי המספרים אני לא מאוד חושב שאנחנו צריכים להסתמך עליהם בעין עצומה. לצערי כל המספרים הלא נכונים, כולם הציגו מצג יותר טוב ממה שהוא בפועל ולכן זה גובל בהטעיה. אילו הייתי רואה מספר שמראה משהו יותר טוב מהמספר שמראה מצב יותר רע, אז היינו יכולים לדבר על טעויות.

לגבי המדינה והממשלות השונות, צר לי לבשר רעות, אבל מהנתונים שלי עד לסוף 2014, אני מדבר על שירות המדינה והכנתי את החומר דווקא על שירות המדינה מסיבה אחת פשוטה כי אני מאמין שלממשלות ולמדינה הכי שליטה שם, אז עשיתי מחקר קטן לגבי המספרים. מספרים זה דבר מאוד חשוב, כי אי אפשר להתווכח עם מספרים, הבעיה בסטטיסטיקה שאתה צריך לפרש את המספרים וכל אחד מפרש את המספרים איך שנוח לו. כל מי שלמד סטטיסטיקה א' וסטטיסטיקה ב' באוניברסיטאות יודע שיש מה שנקרא אאוטליירז. אם אני לוקח ומוציא את משרד הפנים ואם אני מוציא את משרד הבריאות, בסוף 2012 ערבים בשירות המדינה זה 5.88% ולא 9.27%, ולמה אני אומר משרד הפנים ומשרד הבריאות? משרד הפנים כי הם חייבים, אנשי דת מוסלמים, מואזינים וזה, 300 ומשהו אנשים ולכן זה לא בזכות המדינה, זה בזכות הדת. ולגבי מערכת הבריאות זה בגלל שמקצועות פרא רפואיים, סיעוד, רפואה וכל זה, זה בזכות זה שהחברה הערבית הולכת ולומדת ורוצה להיכנס לתחומים האלה ולא בזכות פעילות של הממשלה.

אז אם אנחנו מוציאים את המספרים האלה מסך הכול עובדי המדינה, 5.88% בסוף שנת 2014 הם ערבים. העלייה משנת 2007 עד 2014, אם אנחנו לוקחים את המספרים האלה, זה 0.32% לשנה, זה אינטרוול של שש שנים, זה אומר שעוד 46 שנה אנחנו יכולים להגיע לשוויון, ואני גם לא לוקח בחשבון את זה שהאוכלוסייה הערבית גם מתרבה יותר מהאוכלוסייה היהודית, האחוז שלהם הולך לעלות. אז אני לא יודע מה הבשורה הכול כך טובה שאנחנו דנים בעוד 0.5% פה ועוד 0.5% שם ועוד דברים.

לגבי החלטת הממשלה 922 שדובר בסוף הפתיח לדוח עצמו. לצערי למרות שמברכים על ההחלטה כל הכשלים והליקויים שמצאתם בכל החלטות הממשלה האחרות נמצאים בהחלטת הממשלה 922. אין מנגנוני בקרה, אין תקציבים, זה שנוח לממשלה ונוח למשרדים להציג את הסוגיה כאילו אנחנו שמים את היעד ואחר כך גוזרים את התקציבים, זה בגלל שהם לא רוצים לנקוב במספרים, לא רוצים לשריין את המספרים האלה. אפילו עוד יותר, אני לא בטוח שהם לא יודעים כמה מתוך סך התקציב הזה, בתוך החלטה 922, הוא תקציב תוספתי וכמה מתוך התקציב הרגיל.

לא, אבל הם דווקא אומרים שהפעם הם קודם כל שריינו אחוז תקציב ורק אחר כך הם הולכים ליעד, בניגוד לפעם הקודמת.

אז בואו נדבר על מעונות יום, ה-25% הקצאה. כשרוצים לבדוק כמה באמת אנחנו עושים הקצאה אנחנו צריכים לבדוק לא רק את החברה הערבית, אלא הסגמנט הספציפי בתוך החברה הערבית. גילאי 3 עד 4 - - -

3 עד 4 זה לא מעונות יום, זה משרד החינוך.

באופן כללי אני מדבר על משרדי הממשלה, הממשלה עצמה, על כל הגופים הרשמיים. ה-25%, אם אנחנו לוקחים את מספר הילדים בגילאי 3 עד 4 בחברה הערבית, הם משהו כמו 23.5% ללא הבדואים בנגב. זה אומר 25% שהם רוצים לשריין זה דבר של מה בכך, זה מה שצריך להיות ולא לדבר על ההפרשים ועל האפליה רבת השנים שצריך לתקן. באים ואומרים בניית מעונות יום זה תקציב תוספתי, זה לא תקציב תוספתי כשיש חוסר מהמון שנים וכאשר יש צורך לבנות עוד ועוד ועוד.

ואם מדברים על חסמים, אז אחד החסמים זה קרקעות. זה שהמדינה אפשרה את האפשרות שהקרקע לא תהיה בבעלות אלא תהיה בשכירות, אני חושב שהממשלה צריכה קודם כל, מינהל מקרקעי ישראל, להקצות קרקעות, ואז הם יוכלו לבנות את מעונות היום שם.

לגבי המספרים של השתתפות נשים ערביות בתוך התעסוקה, יש גידול מ-25% עד 32%. שאלה לי לגבי המספרים האלה, כמה מתוך זה חלקיות משרה, לא משרה מלאה, ואיזה חלקיות משרה מתוך ה-32%. אם יש לי מתוך ה-32% כל הנשים עובדות בחצי משרה, אז זה אומר 16% ולא 32% השתתפות בכוח עבודה. כמה הכנסות יש מתוך זה. אז לזרוק מספרים בלי לעמוד מאחוריהם - - -

המספר האחרון הוא מספר למ"סי, יש לך דוח שכתוב בפירוש מה המתודולוגיה הלמ"סית, איך הגיעו לזה, כמה שעות, את מי שאלו. זה לא מספר סתמי.

אני לא אומר שזה סתמי, אני שאלתי האם 32% - - -

יש לך תשובות רשומות בדוח. זה דוח סטטיסטי.

עוד הפעם, אתה אמרת שמ-25% עד 32%, השאלה הייתה מאוד פשוטה, האם אנחנו מדברים על משרות מלאות.

אבל אני אומר לך, יש לך שנתון סטטיסטי, בשנתון הסטטיסטי יש - - -

המספר הזה לא - - -

רגע, מוחמד, שנייה. אם אתה שואל שאלה אתה צריך לתת לו להשיב. אתה רוצה שהוא ישיב?

אני עוד לא סיימתי את השאלות וההערות.

אבל אני צריכה שתקצר, כי יש לי חמש דקות לסיום כולל דברי סיום שלי.

אני כמעט סיימתי. לגבי צוערים בשלטון מקומי. ספציפית בתכנית הזאת, וחבל שהם יצאו, בשנה שעברה הייתה בעיה עם התכנית כי בתוך התכנית, זה צוערים בשלטון מקומי, לא שירות המדינה, לא למשרד החוץ ודברים אחרים, הם מתנים את ההשתתפות בתכנית הזאת בהשתתפות בכל הכנסים שנמצאים ובכל ימי העיון. חלק מימי העיון נמצאים בהתנחלויות וזה שבן אדם שהוא הולך להיות צוער בשלטון מקומי ולא הולך לייצג את המדינה בחו"ל, אני חושב שלשים דברים כמעין דברים שהם מתנגשים עם ראיית עולמו הפוליטית, זה גם מעין הכשלה, להגיד שאנחנו מקצים 50% מ-, אבל אנחנו מתנים בזה שהם יילכו להתנחלויות, זה גם בעייתי.

תודה. אדוני ממשרד ראש הממשלה רוצה להגיב?

אני אגיב בקצרה. קודם כל זה יפה שעושים מחקר מתודולוגי, הכול בסדר, רק אם עושים מחקר מתודולוגי אז צריכים להתייחס למתודולוגיה. הנתון שציינת בדוח העוני לצערי הוא נכון, רשום, זה מה שרשום, אבל זה אומר שנעשתה עבודה יסודית. ברגע שאתה אומר שיש דוח למ"סי, נגיד 32.4% שזה מה שיש, יש לך נספח מתודולוגי ורשום לך בדיוק את כל השאלות שענית. יותר הגיוני היה לבוא ולהגיד למה 32% זה אחוז גבוה. זה אחוז לא מאוד גבוה, אני רק אומר שנעשה פה מאמץ ממשלתי מאוד גדול וכן יש פה הצלחה מסוימת, מדידה, אז לכל השאלות שלך יש תשובות טובות. אגב, מעונות יום, זה לא מגיל 3 עד 4. 3 עד 4 זה חוק חינוך, יש לך טרכטנברג, הרחיבו את הממשלה, 0 עד 3 זה מעונות יום.

אני מאוד שמח שעושים עבודה יסודית, זה תפקיד הוועדה לביקורת המדינה זה לתקוף את הממשלה בסוגיות איפה שצריך, אבל כדאי מאוד להיות נקודתי נכון כי אז זה גם מסייע לנו להשתפר. זאת אומרת יש משהו שאנחנו לא רואים, זה מה שעושה דוח המבקר. זה להערות שלו, שהוא שאל.

אני רוצה לסכם. אני לא מרגישה שמיצינו, אני אקדים ואומר שיהיה דיון מעקב בעניין הזה. אני מתרשמת גם ממה שכתוב בדוח מבקר המדינה וגם מהדברים שנאמרו כאן, נעשים דברים. להגיד שזה מספק, לא. להגיד שאחרי כל התכניות וכל ההקצאות וכל הדברת שהייתה סביב הנושא הגענו למקום שכיוונו אליו? אני לא יודעת, אני חושבת שזה לא המקום שכיוונו אליו, אלא אם כן יגיד לי מישהו אחרת.

כדי באמת להפוך את זה לתכנית מוצלחת, ישימה, שמראה גם תוצאות בשטח, צריכים כל המשרדים הממשלתיים לשלב ידיים. ראיתי שהייתה התחלה עם משרד הרווחה ומשרד הכלכלה, אני מציעה שגם שירות התעסוקה יהיה בלופ. האוכלוסיות הן אולי לא זהות אחת לאחת, אבל בסוף זה מגזר שלם שמנסים לתת לו מענים ואני לא חושבת שיש נקודה אחת בסקאלה שהיא חזות הכול וזה הפתרון הגדול. זה לא יהיה רק תחבורה, זה לא יהיה רק מעונות יום, זה לא יהיה רק תעסוקת נשים, זה גם מפעלים, זה גם הנגשה של המידע, זה גם לעשות פעילות שהיא אאוטריצ', ללכת ולחפש את האנשים, אין מה לעשות. בהתחלה צריך לחפש את האנשים, לא ראיתי שזה עשה נזק גדול, לא בתחום נשים ומתחיל עכשיו תחום הנשים עם מוגבלויות וזה משמח, אפשר, אפשר ורצוי וצריך.

וגם כמובן בהשכלה הגבוהה. באמת, זה מתחיל מהחינוך כמובן שנותנים את כל המערכת בצורה שוויונית לכולם וזה פוגש אותנו אחרי זה בעולם התעסוקה. בעולם התעסוקה יש עדיין פערים מאוד מאוד משמעותיים. בשנת 2016, שיבוא בנק ישראל ויגיד 'תראי איזה מדהימים אנחנו, עלינו מ-1% ל-1.5%', אני לא יודעת באיזה מדינה מתוקנת זה היה מתקבל בשאגות שמחה. זה לא משמח, זה עדיין עצוב. זה שהייתה עלייה זה אולי משמח, עדיין עלייה מינורית, אבל אני נותנת את זה רק כמספר אחד ולא שבנק ישראל מייצג משהו, אבל גם המשרדים הממשלתיים, המשרד לשוויון חברתי, בטיחות בדרכים, מה לזה ולעניינים ביטחוניים, למה שם לא נמצא אנשים מהמגזר הערבי? אני לא יודעת.

אני אהיה אופטימית ואני באמת אומרת, אני לא חושבת שיש למישהו כוונה רעה, אין מישהו שבמזיד אומר, או לפחות כך אני רוצה להאמין, ערבים לא. ועובדה שנעשו תכניות ממשלתיות, אבל זה לא מספיק להקצות וזה לא מספיק החלטות ממשלה, צריך להתקדם. עברנו את השלב הזה, זה לא עבד מספיק טוב, צריך להתקדם הרבה הלאה.

עד הדיון הבא, שיתקיים בתחילת מושב החורף, או כנס החורף, איך קוראים לזה, גברתי המנהלת? אני תמיד מתבלבלת.

כנס, אבל זה יהיה גם מושב.

זה יהיה גם מושב, אני מבקש לקבל את מה שביקשתי קודם בתחילת הדיון מנציבות שירות המדינה את הנתונים שהועברו בוועדה, ביחד עם מספר העובדים בכל גוף, מספר העובדים הערבים, שכר ממוצע ושכר ממוצע של האוכלוסייה הערבית בין השנים 2013-2015, בנוסף גם את הפירוט של התפקידים. לא מהדוח השנתי, אלא תפקידים ממש, באופן ייעודי. ואני רוצה את זה תוך חודש. אני רוצה מהנציבות גם תאריך יעד להנגשת פורטל המשרות לשפה הערבית, ואת זה אני מבקשת גם תוך חודש.

מבנק ישראל נתונים לשנים 2012-2015, מספר העובדים הערבים, שכר ממוצע של כלל העובדים, שכר ממוצע של העובדים הערבים, פירוט תפקידים, שזה גם מעניין, הם אומרים שזה בעיקר כלכלנים ועורכי דין, בנתיב הפקולטה עברו לא מעט, אני בטוחה שהם כשירים לתעסוקה לא פחות מאחרים. אותו דבר מרשות שדות התעופה.

מרשות התעסוקה, אני מבקשת לקבל נתונים על כלי השמה, מה הם כלי ההשמה וכמה אנשים מהאוכלוסייה הערבית, במספרים, זוכים להשתמש בכל כלי בכל שנה, 2012-2015, כולל צפי יעד ל-2016 עד 2018, תוך חודש.

משרד הכלכלה, אני מבקשת להעביר את התכניות של מרכזי הריאן לשנים 2016-2018, גם יעדים וגם תקציבים וגם כתיבת הנוהל. אני יודעת שזה בתכנית, אני מדברת על כתיבת הנוהל מול שירות התעסוקה.

משרד הרווחה, להעביר את הנוהל. אני מבינה שהוא ממש בשלבי כתיבה, אז ברגע שהוא עובר להעביר אותו ופירוט התכניות המתוכננות לרכזי התעסוקה, איפה יהיו וכמה ותאריך יעד לאיוש המשרות. גם תוך חודש.

ממשרד ראש הממשלה ומאגף התקציבים, גודל התקציב המושקע בתעסוקת ערבים. שמעתי פה על אחוזים, יודעים לחשב אחוז מהתקציב הכולל, אז אני רוצה מספרים וגם כמה ממנו הוא תוספתי וכמה תקציב רגיל וכמובן כמה מהתקציב כבר נוצל, כי מדצמבר 2015 עבר קצת זמן. מה שלא נוצל מתכניות קודמות שהיו, אז מה עשו איתו, לאן זה עבר.

אני מודה לכולם, תודה, חבר הכנסת טיבי, שנשארת איתנו עד הסוף. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.