הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 346

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ו (24 במאי 2016), שעה 12:25

אישור השקעה לפי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 – בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ ("תדמור")

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

יצחק וקנין

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

רחל עזריה

מיקי רוזנטל

מיכאל רבזין - רכז משרדים כלכליים, החשב הכללי, משרד האוצר

מאיר שמרה - משנה למנהל רשות החברות, רשות החברות הממשלתיות

דן קמינצקי - רפרנט נמלים ותיירות, רשות החברות הממשלתיות

משה כץ - ממונה פיקוח מקצועי פדגוגי, משרד הכלכלה והתעשייה

שולי אייל - מנהל אגף בכיר הכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד הכלכלה והתעשייה

עו"ד עובד קדמי - יועמ"ש, משרד התיירות

איתמר אליצור - יועץ מנכ"ל, משרד התיירות

מינה גנם - מנהלת אגף להכשרה מקצועית בתיירות, משרד התיירות

אורן מוסט - יו"ר דירקטוריון, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

צביקה שפיס - מנכ"ל, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

גיל אשל - חשב, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

פרוספר ביטון - יו"ר וועד עובדים, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

מאיר רייז - ועד עובדים, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

עו"ד גלילה הורנשטיין - עורכת דין של העובדים, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

יואב בכר - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות בתי המלון

יוסי ברבי - המזכיר הארצי של ענף המלונאות, ההסתדרות החדשה

אבי רועה - ראש מועצה אזורית מטה בנימין

שאול בשור - משקיף, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

טמיר כהן

אירית שלהבת

אישור השקעה לפי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 – בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ ("תדמור")

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים של הכנסת. על סדר היום אישור השקעה לפי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 – בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ ("תדמור").

אני מבקש לומר לוועדה כדלהלן. קיימנו על זה כמה דיונים.

על נושאים רצידיוויסטים אנחנו מבקשים תוספת שכר...

לא הכרתי את "תדמור" לפני כן. ידעתי שיש בית-ספר למלונאות "תדמור". אני מניח שחלק מן החברים הכירו וחלק מן החברים לא הכירו. חבל שאני לא יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. אם הייתי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה – ודיברתי עם מאיר שמרה והוא גם בדעתי – מדובר במקום יוצא מן הכלל, מקום שנמצא בלב העיר הרצליה פיתוח, שנמצא במקום יוצא מן הכלל. המקום גדול, מתאים לעניין הזה. מדינה מסודרת הייתה משפצת את המקום הזה. זה משהו יוצא מן הכלל. עובדים שם אנשים מחוגים מכל הסוגים במדינת ישראל: עובדים שם יהודים וערבים, דתיים וחרדים וחילונים, מהפריפריה ומהמרכז. אני לא מבין איך המדינה עמדה מן הצד במשך כל השנים ונתנה לעניין לקרוס. אז היה ניהול לא טוב, מכרו שם נכסים. אני מדבר על שנים עברו. מכרו נכסים.

דרך אגב, המדינה מכרה במחיר לא ריאלי לשוק.

חברת הכנסת אורלי לוי, את מחכה לתשובה על הפנימייה, איפה הכסף.

אורלי לוי, אם הייתי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה יכול להיות שהייתי מקיים דיון אחר, אבל אני יושב-ראש ועדת הכספים ומה שמעניין אותי בסופו של דבר הוא שהעובדים לא ייפגעו.

בינתיים הייתה גם באמצע עתירה לבג"ץ. אני לא רוצה להיכנס לזה בכלל. תמונת המצב היא שהעובדים לצערי הרב היו ממש מיואשים בגלל שזה מתנהל כך כל-כך הרבה שנים. דיברתי עם השרים הרלוונטיים. אני לא מבין איך המדינה הזניחה את זה. זה ממש הופך את זה למעין מדינת עולם שלישי. מקום פורח שנדרשים בו שיפוצים שלא עולים הרבה כסף. פשוט לא יאומן.

בא מאיר שמרה, או רשות החברות הממשלתיות, בדיבור עם העובדים, בסיכום עם ההנהלה, לפני שלא יהיה כסף לעניין כי בשל סיבות רבות יכולות להיות בעיות. הוא הגיע איתם לסיכום לא קל, לא פשוט, אבל כזה שיוצר מצב שהמקום נשאר פעיל, החוגים והשיעורים ממשיכים בלי שינוי, זה ההסכם, העובדים לא נפגעים, העובדים ממשיכים לעבוד, ואם מישהו רוצה לפרוש או אם רוצים להפריש מישהו צריך לתת לו פיצויים מוגדלים וכולי.

אני ממליץ – תיכף נשמע את זה – אם אכן לא היו שינויים ממה שאני יודע- - -

היו שינויים. אני המזכיר הארצי של ענף המלונאות בהסתדרות.

אמרתי שאני ממליץ. אם לא היו שינויים- - -

הוא לא יודע הכול. הוא יודע הרבה מאוד, אבל לא הכול.

שינויים לטובה?

שינויים לרעה.

מתי היה שינוי לטובה עם העובדים?

מותר לי לצפות. את התקווה אתה רוצה לקחת ממני?

עד לפני יומיים-שלושה הכול היה בסדר. פשוט מאוד הכניסו לפה איזו "עז" קטנה שצריך להוציא אותה.

תיכף נשמע אותך. אנחנו לא נאשר בלי שנשמע את ההסתדרות, זה ברור.

אם אין שינוי אבקש שיציגו את פרטי ההסכם. אני ממליץ לאשר את זה. אם יתברר שהיה שינוי דרמטי אז אנחנו ב"בְּרוֹך" גדול. המשמעות של העניין תהיה בסוף, מי שמכיר את כל מה שנעשה, כולל הבג"ץ, כולל מה שנלווה לעניין – אנחנו נשמע, נראה אם יש בעיה, ואם יש בעיה נטפל בה או אולי נוכל לתקן אותה, או לא, נראה מה היא. אני מבקש ממאיר שמרה להציג את הדברים, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה קודם כול להודות לך, הרב גפני. כפקיד ותיק וכאזרח השתוממתי ואני משתומם. אני חושב שאתה תפקדת פה כשליח מצווה. אני שמח לראות שהדברים האלה מתבצעים הלכה למעשה, מעבר לכל הפוליטיקה והציניות של כולנו, בלי קשר כרגע לנושא, שזה תיק זניח יחסית, אבל חשוב לראות שלפעמים הדברים מתבצעים כפי שמתבצעים, ואני חושב שלא מעט בזכותך. אם נוכל להתקדם, מגיע צל"ש. זה כאמירה אישית.

לטובת העניין, היינו פה אכן לפני כמה חודשים. אני מזכיר לכם שמדובר פה על החלטת הפרטה משפטית, אבל מבחינתי זה לא הפרטה, לפחות ברשות החברות וגם לי שמלווה את החברה אין אובססיה להפריט את "תדמור", ממש לא. אנחנו למעשה, ביחד עם הנהלת החברה והדירקטורים והמשרדים האחרים – משרד התיירות הוא המשרד האחראי, משרד הכלכלה הוא המשרד המזין, שהוא הלקוח המרכזי – אחרי שנים של התנהלות כזו או אחרת, ואני לא מטיל סרה בדברים שהיו בחברה, חשבנו לנכון שמודל של זיכיון, העברת הניהול לידיים פרטיות, בדגש על האפשרות בתנאי הסף, בהחלטת הממשלה שהייתה, להביא גורם שמתמחה בתחום הקולינריה והמלונאות, ויש לא מעט רשתות בין-לאומיות שיודעות להגיע לפה והביעו התעניינות, להביא עבודה, למנף את הפעילות. כמובן שהעוגן המרכזי, שגם בית-הספר התיכון ממשיך, זאת המחויבות בהחלטת הממשלה, לפחות לתקופת הזיכיון, שזה 10 שנים פלוס 10 שנים פלוס 5 שנים, בסך הכול 25 שנים ומחויבות של הזכיין להשקיע עשרות מיליוני שקלים בשיפוץ הנכס, על-פי זה הוא יימדד. המדינה לא רואה שקל מהתהליך הזה, כלומר אין פה מכירה והמדינה לא מקבלת כסף. המדינה אמרה: אנחנו מעבירים את זה.

אידיאולוגיה.

זה אידיאולוגיה, בלי ציניות. לא במובן שעוד פעם ניכנס לזה שחברה ממשלתית- - -

לא יהיו דמי זיכיון?

לא.

המדינה תיהנה רק מעצם ההפעלה?

והתחייבות להשקעה בשיפוצים, השקעה משמעותית.

בתוך התהליך הזה אני מסכים שהדינמיקה אחרי עשרות דיונים, התקבלו כמה החלטות ממשלה. בסופו של דבר יש ורסיה שכרגע נמצאת והיא התקבלה בפסח הקודם. היא הייתה, מחד, להגיע לפירוק מרצון, המותנה בכך שבסופו של יום יימצא זכיין שיניח את דעתנו שהוא יודע לקיים את הפעילות ולעמוד בשני הסכמי ליבה: הסכם של משרד הכלכלה ל-6 שנים שגם הוא בתוך התהליך הזה ותוקצב ב-24 מיליון שקל, והסכם של משרד התיירות לטובת קורסים, והסכם של מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר להחכרת הנכס לטווח ארוך. כרגע יש מחלוקת על הזכויות בנכס וכדומה. המוטיב המרכזי, שהחברה, על אף שהיו רעשי רקע של גורמי מדינה שונים וכמעט לצערי הגענו להוציא את החברה מן הנכס למקום אחר, ההסכמה הייתה שהחברה נשארת בנכס העכשווי.

כדי להגיע לסיטואציה הזאת אנחנו מדברים על פירוק מרצון. התקיימו דיונים לא מעטים, גם עם דירקטוריון החברה. לקחו יועצים.

משרד האוצר ביקש להוציא מן הנכס?

היו תקופות שכן, בפירוש כן. היו דיונים.

זו קרקע לא רעה, כפי שאומרים.

אני יועץ מנכ"ל משרד התיירות. בהחלטה הנוכחית אנחנו שומרים על הנכס, על האפשרות של ההפעלה ל-25 השנים הבאות, עם כל מה שמאיר שמרה אמר, שומרים על התיכון, שומרים על ההכשרה המקצועית, שומרים על שיעורים של הצבא. אנחנו שומרים על כל הפעילות כפי שהיא, ואפילו משרד התיירות מתגבר שם פעילות, פעם ראשונה מתגבר ונותן שעות של משרד התיירות לקורסים.

אמר לי השר. דיברתי אתו בשבוע שעבר.

כפי שאמרת, הפנינה הזאת נמצאת בהרצליה פיתוח, במקום מאוד-מאוד יוקרתי. דרך זה אנחנו מסבסדים בגדול, אנחנו עוזרים להכשרות המקצועיות, לבית-הספר התיכון ולכל המוסד הזה לפרוח ולהפוך להיות מה שהוא אמור להיות.

לשאלתך, לא רק משרד האוצר רצה לפנות את החברה מן הנכס, היו עוד משרדים. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה.

זה לא קשור. אם היינו רוצים לחטט בעבר אז היינו צריכים לעשות משהו אחר לגמרי. אמרתי גם לעובדים, אני עוזב את העבר. העבר זה לא התפקיד שלנו. כסף זה דבר שהוא הווה.

העבר עבר והעתיד גבר.

רק להשלים את הדברים לגבי הנושא עצמו, בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות. כדי לתמוך בתהליך הזה בכללותו החברה נדרשת, בגדול, ל-30 מיליון שקל לפחות לצורך ההתמודדות עם הצהרת כושר פירעון, 15 מיליון שקל באופן מיידי ועוד 15 מיליון שקל מותנה. למען הסר ספק, בנוסף יש חובות של החברה למדינה בסדר גודל של 12-13 מיליון שקל. מדובר פה עד 45 מיליון שקל שאנו מבקשים לאשר כמסגרת שמותנית באישור ועדת הכספים לצורך ניהול התהליך הזה.

עם הכסף הזה תשלמו גם לסטודנטים בהתאם לפסק-הדין?

כן, בהתאם לפסק-הדין, המנה הראשונה. אני לא נכנס כרגע לצד המשפטי. אם החברה תמצא לנכון לערער על פסק-הדין, עדיין יש החלטה של בית-המשפט העליון לגבי נושא אי-עיכוב הכספים.

שההחלטה לא תיפגע ושהעובדים לא ייפגעו.

הכסף מתוך 30 מיליון השקלים ישוריין לטובת תביעת העובדים.

בפעם הקודמת שהיינו פה נושא העובדים לא "נסגר". חשבנו שצריך להאיץ את התהליך, לראות שאנחנו מתנהלים מול הדירקטוריון. הדעה פה הייתה אחרת, ואכן בסיוע של הרב גפני נפגשנו עם העובדים וניהלנו איתם שיחות. בצד האידיאולוגי – לא שצריך להאשים אתכם – אבל אני חושב שכאשר אפשר לתת אז נותנים בגבולות ההיגיון. הייתי במגמה של לאפשר כמה שאפשר. אני חייב לערב את הממונה על השכר ואת אגף התקציבים בתחומים האלה. אגף התקציבים היה ב-loop לגמרי.

לממונה על השכר היו מספר הערות בימים האחרונים, זה הגיע דרך יוסי כהן, וידאתי את זה. הערה אחת יצרה מין מיני-מהומה ואני חושב שאפשר להתגבר עליה, למצוא איזה פתרון אחר של ניסוח כי אני יודע מה מטריד אותם. אני מבין שבודקים את זה עם הלשכה המשפטית של ההסתדרות. וגם אם לא, אנחנו יכולים לשים שם כוכבית ולהגיד שהניסוח של הנושא הזה יתבהר. אני לא רואה בזה דרמה, וזה גם לא בא ממני.

מה המחלוקת בעצם?

לפני המחלוקת, תיכף נשמע, מה לגבי העובדים, שזה היה הנושא העיקרי?

יש הסכם שנותן פיצויים מוגדלים וזכויות עודפות במקרה מסוים שהעובדים יפוטרו. בסיטואציות כאלה ואחרות הוא נותן הרבה יותר ממה שמגיע להם. הממונה על השכר רצה לוודא שפיטורים זה לא, לצורך העניין, עובד שגנב. כלומר, אם יש אפשרות לפטר מישהו מחמת עבירות משמעת אז הוא לא זכאי פה לפרס ניחומים. זה בעיני טריוויאלי. השאלה עכשיו איך מנסחים את זה.

מצד שני, יש חשש שבתהליך הזה גם- - -

סלח לי, יש לי שאלה מבחינה משפטית. הרי גם בנושא של עובד גונב וכדומה יש הוראה מאוד-מאוד ברורה, שאומרים שאי אפשר לקחת את זה מהשכר שלו, שאת זה בית-המשפט יקבע. אתם בעצם מנסים לעשות פה איזה הליך שמחליף את ההוראה הזאת.

ההסכם כאן הוא לפיצויי פרישה מוגדלים. מדובר על הדלתא הזאת, שניתנת לאחוז מסוים מן העובדים.

למי שמפוטר – זה כל העובדים.

נכון, זה לא הפרישה. בפרישה הם נותנים את זה לחלק מן העובדים.

ברור, אבל השאלה אם הסמכות פה היא לא של בית-משפט שקובע.

לא. מכיוון שלפני יומיים לצערי – מה לעשות, אורלי לוי, אנחנו לא נפגשים עם כל העולם וכולם נותנים את חוות דעתם – ההערה הזאת התקבלה. אני הצעתי, הרי בסופו של יום אני מכיר את החברות הממשלתיות. גם אם החברה רוצה בסוף זה מותנה בהסכמת ההסתדרות אם יש ועדה פריטטית, ואם לא אז זה הולך לבורר. מה שחל פה הוא ההסכם הענפי. אמרתי: "כפי שחל בהסכם הענפי". אני חושב שזה נוסח טוב. העובדים אומרים: אנחנו לא יכולים בלי הסכמה של האגף המשפטי. אני מבין. גם הצעתי שנשים שם הערת שוליים: "כפי שיכריע הרב גפני".

אסור לעשות את זה.

אני מוכן גם לזה, כי זה בעיניי כל-כך שולי שזה לא כזה בעייתי.

אני לא יכול. אני הרשות המפקחת.

אין פה כוונה לרמות אף אחד.

עוד יחשבו שבכלל התאהבתי ב"תדמור", ולא, אני רוצה לפתור את הבעיה.

בבקשה, ההסתדרות.

אני מזכיר ארצי למספר ענפים: עובדי קבלן, שמירה, ניקיון, תחזוקה וסיעוד, ובנוסף לזה עכשיו הצטרפתי להיות מזכיר ארצי של ענף המלונאות. יושב פה מולי יואב בכר שחבר בוועדה הפריטטית, אנחנו חברים בה ביחד.

נחשפתי לנושא של "תדמור" בחודש האחרון ולמדתי את המקרה. נמצאים אתנו פה גם ועד העובדים ועו"ד גלילה הורנשטיין, שהיא היועצת המשפטית של העובדים. בישיבה האחרונה אצל מאיר שמרה ברשות החברות הממשלתיות הגענו לשם אחרי ויכוחים ואחרי שנה שלמה שהבנתי שהיו שם חילוקי דעות. בעקבות התערבות, פיזית אני קורא לזה, של הרב גפני, יושב-ראש ועדת הכספים- - -

מה זה "פיזית"? עוד מישהו יחשוב שנתתי מכות...

הציעו לו להיות שר בכיר והוא לא מוכן, הוא מעדיף להישאר פה.

הוא יודע למה. גם משה כחלון יודע למה.

רק רגע, יש דברים שאתה יודע ואני לא יודע?...

הרב גפני נכנס לעובי הקורה והגיע גם פיזית למלון "תדמור". הוא הסתובב בתוך המלון, פגש את העובדים. זאת אומרת, יושב-ראש ועדת הכספים- - -

מה הבעיה? תגיד לי, אתה עושה לי פריימריז עכשיו?...

אגיד לך למה אני אומר את זה. הגענו בסוף להסכם עקרונות שעליו כל הצדדים הסכימו עד לפני יומיים.

מה קרה?

ופתאום בתוך יומיים הוסיפו פה בסעיף 1, שעד עכשיו היה כדלקמן: "תינתן רשת ביטחון בדבר תנאי פרישה לעובדי החברה למקרה של פיטורים בלבד, החל ממינוי המפרק או כניסת ההסכם לתוקף...". לפני יומיים הגיע המסמך החדש, וכל המסמך מקובל, הכול בסדר.

מה השינוי?

צמצמו את הכול. הוסיפו את המילים "מחמת צמצומים, שינויים ארגוניים או אי-התאמה". זאת אומרת, כל שאר הדברים, יקום מעסיק עם גחמה ויעשה בהם שימוש. לשם מה כל המילים האלה?

הורדתי את זה והצעתי נוסח חלופי אחר, שהסברתי מה הוא.

אם הורדת אז בסדר.

הערתך התקבלה. אם היועצת המשפטית של העובדים רוצה להתייחס, בבקשה.

למען הדיוק, הורדתי את זה מכיוון שאני יודע מה מטריד את העובדים. הצעתי נוסח חלופי אחר שנראה לי הגיוני. אני לא בא לרמות.

הוא הציע לכם נוסח חלופי. זה מקובל עליכם?

אני רוצה שהוא יקרא את הנוסח בצורה ברורה, ותוריד את המילים האלה.

אומר מאיר שמרה שהוא הוריד את זה.

הוא אמר שיש נוסח חלופי ולא שמעתי מה הוא.

אני רוצה שהוא יקריא את זה לפרוטוקול.

מאיר שמרה אמר קודם שזה היה צריך לעבור את הממונה על השכר, היה צריך לעבור את אגף התקציבים. אנחנו מכירים את כל התהליך הזה, זה סיפור לא פשוט. יש הערה, שלא הכרתי אותה קודם, שמעתי אותה עכשיו. אומר מאיר שמרה שהוא משנה את זה.

הוא יקריא כדי שתגידו אם יש לכם הערה.

עו"ד גלילה הורנשטיין הציעה נוסח. אין לי אותו מול העיניים.

אתה כבר אומר שאני מציעה נוסחים? לא השלמת את הדברים. אמרת שאתה רוצה עוד נוסח, להוסיף עוד סעיף. תגיד את זה לחבר הכנסת גפני.

גלילה הורנשטיין, איזה נוסח את הצעת?

אני יכול לעזור, אני יכול להקריא למאיר שמרה את הנוסח.

יש פה קצת בלגן.

חלילה, המטרה קדושה. זה נושא כאוב.

אנחנו יודעים, בגלל זה אנחנו פה.

כדי להגיע לפשרה ולא "לפוצץ", ואנחנו לא רוצים "לפוצץ", הצענו שבמקרה של הפרת משמעת זה הכול בכפוף להסכם ענפי. לענף המלונאות יש הסכם ענפי שמכיל את כולם. אז התחיל שוב ויכוח, כן או לא. הלכנו להתייעץ עם האיגוד המקצועי. אנחנו מחכים עכשיו לניסוח של הסעיף הזה. הצעתי את הסעיף הזה ואנחנו מחכים לניסוח של האגף לאיגוד מקצועי.

כל ניסוח שאומר שככל שאפשר לפטר עובד מחמת עבירות משמעת בהתאם להסכם הקיבוצי התקף, במצב שאפשר לפטר אותו אחרי שעברו את כל המשוכות, הוא לא זכאי לפיצויים המוגדלים, בהנחה שהוא חטא, פשע וכולי, אם אכן כך.

כבר החלטת שהוא לא זכאי? אז למה הולכים לבוררות? למה הולכים לוועדה פריטטית?

אחרי שכל ההליך נגמר.

יש ועדות פריטטיות שמחליטות: זכאי או לא זכאי.

המרחק ביניכם לא גדול. תגמרו.

מה שמציע מאיר שמרה, נעזוב את כל התהליך, בסוף אתם ניצחתם בעניין הזה. אם מישהו יצטרך לעזוב או ירצה לעזוב הוא יקבל פיצויים מוגדלים. העובדים כן מרוצים או לא מרוצים, אבל בסוף העובדים רוצים את זה. אחרת היה פה תהליך של התפרקות מוחלטת, ואתם יודעים את זה, אז לא היה בכלל עם מי לדבר. עד לכאן הגענו.

עכשיו באים גורמים בממשלה, אולי הממונה על השכר, אני לא יודע – לא הכרתי את זה, שמעתי את זה רק עכשיו בישיבה – ואומרים: אנחנו נותנים פיצויים מוגדלים. הוא אמור לקבל 100% והוא יקבל 150%. סתם אני אומר לשם הדוגמה כי אני לא רוצה להיכנס לפרטים, זה לא התפקיד שלנו.

100% פלוס X.

אומר הממונה על השכר, או אומר ראש הממשלה, או אומר שר הביטחון, אני לא יודע מי בממשלה אומר, יש מישהו שעובר את התהליך של פיטורים כמו עובד רגיל, שההסתדרות מגבה את זה וגם את כמשפטנית מגבה את זה, עובר תהליך. התהליך הזה הולך לבירור, הולך לוועדת משמעת, ההסתדרות בעניין, עורך-הדין של העובד נמצא בעניין. בסוף-בסוף אחרי כל התהליך הרגיל שמתקיים בכל מפעל נורמלי, בין אם הוא מופרט ובין אם הוא לא מופרט, האיש לא זכאי לפיצויים מוגדלים. את זה אומר מאיר שמרה. אני מבקש שזה ינוסח לפי הדברים האלה ביחד אתכם ואת זה נאשר.

בסדר. נחזור עוד מעט עם הנוסח.

זה הנוסח שיאושר.

ברגע שנחזור עם הנוסח ונקרא אותו בפני הוועדה תחליטו אם צריך עוד לתקן את זה או לא.

למה צריך אותנו?

אבל הוועדה לא מאשרת את ההסכם אלא רק את העיקרון.

הוועדה איננה הפקולטה למשפטים. הרב גפני הקריא את רוח הדברים שיסוכמו. עכשיו זה רק עניין של ניסוח. אתם לא צריכים אותנו בשביל זה.

אנחנו קבענו את העיקרון. מאיר שמרה הסכים לעיקרון הזה, עו"ד גלילה הורנשטיין הסכימה לזה, ההסתדרות הסכימה לזה, הממשלה הסכימה לזה, רשות החברות הסכימה, מאיר שמרה אמר את זה במפורש. אנחנו מאשרים את העיקרון הזה. אני מבטיח לכם שעד שלא ייגמר הניסוח, אנחנו כאן. אבל נאשר את זה כאן עכשיו, לא נחזיק את הוועדה בגלל עניין של ניסוח. מגיעים אלינו חוקים כבדי-משקל שפעמים רבות אנחנו לא מתעכבים על הניסוחים אלא אומרים את העיקרון.

אגיד לאדוני רק את החשש. אני מבקשת הקשבה של דקה. הצעתי את הפשרה אבל מה אומר מאיר שמרה? שהוא לא יהיה זכאי. תהיה ועדה פריטטית והוא לא יהיה זכאי. הוא כבר מחליט שהוא לא זכאי.

לא, שינינו את זה. בוויכוח בינך לבין מאיר שמרה אנחנו בצד שלך.

תודה רבה.

אפילו מאיר שמרה עבר לצד שלך.

זה נאמר 7 פעמים, העיקרון ברור. אתם לא צריכים אותנו יותר.

הנוסח יועבר לשגית אפיק?

אני יכולה להקריא את הנוסח? אחרי המילה "פיטורים" יבוא "למעט בפיטורים בגין ביצוע עבירת משמעת חמורה שהוחלט בגינה לפטר את העובד תוך שלילת פיצויי פיטורים, והכול בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הענפי".

למה המילה "חמורה"?

כי יש הפרת משמעת לא חמורה.

העיקרון הוא אותו עיקרון. הניסוח יהיה בהתאם לרוח הדברים האלה. אני לא משפטן לדעת מה זה עבירה חמורה ולא חמורה. הכול יהיה בסדר. הלוואי ואלה יהיו כל הבעיות שלנו כאן בוועדה, במיוחד אחרי הקואליציה החדשה.

עוד מישהו רוצה להתייחס? בבקשה.

אני יושב-ראש הדירקטוריון של "תדמור". ראשית, אני מצטרף לתשבחות של יוסי ברבי על הביקור שלך.

בסדר, תעזוב.

אני מאמין בזה. הייתי שם אז אני אומר.

אמרו כבר. אני לא צריך יותר. עוד יבואו אלי ויגידו לי: למה דווקא שם? לך לעוד מקומות.

ברשות החברות לא ביקרת כדי לאזן, זה לא בסדר...

לבוא לרשות החברות הממשלתיות? אני לא יכול לבוא לשם בגלל שברשות החברות הממשלתיות לא מקבלים חרדים...

לא נכון, יש שם אפילו מזוזה...

בנבחרת 500 הדירקטורים לא היה אפילו חרדי אחד אז אני לא יכול לבוא שם. בבקשה.

לא סתם אמרתי את זה כי כילד ראיתי את בן גוריון באותו מלון ומאז לא ראיתי אף אחד, אז אני לא סתם אומר את זה, אני מתכוון לזה.

בבקשה, לגופו של עניין.

כיושב-ראש הדירקטוריון מזה כשנה וחצי, אנחנו מאמינים שלמקום הזה יש תקומה ויש לו עתיד. העובדים שהביאו אותו עד הלום, למרות הכשלים שראית במו עיניך, בזכותם ואיתם הזכיין שיבוא, וייבחר בתהליך מסודר מקצועי, רצוי בין-לאומי, על-ידי רשות החברות, יוביל את זה. זאת נקודת המוצא שלנו. כל השנה וחצי האחרונות על זה אנחנו עמלים.

יש נושא, שמבחינה משפטית הולכים לפירוק מרצון של החברה כדי לצאת למכרז לבחירת הזכיין. עשינו אומדנים מאומדנים שונים מה גודל החשיפה נכון להיום של החברה, כי אנחנו כדירקטורים מתבקשים להצהיר הצהרת כושר פירעון, שאלה החובות של החברה והתחייבויותיה לשנה הקרובה. זה כבד-משקל מבחינת האחריות האישית של הדירקטוריון ושל נושאי המשרה. האומדן היה 30 מיליון שקל נכון לאוגוסט שעבר. אנחנו חושבים שייתכן שהסכום יגדל עד 5 מיליון שקל נוספים.

מאיר שמרה ציין קודם שסך החובות הוא כ-45 מיליון שקל, כולל החובות לממשלה שאמורים להימחל. כך שה-30 מיליון שקל לוקח את זה בחשבון. אנחנו מבקשים שתהיה גמישות. אם צריך, שהכיסוי יהיה להתחייבויות בפועל שהמפרק יכיר בהן ויחליט לשלם אותן, שזה יגדל עד 35 מיליון שקל. לא הזרמה עיוורת של כסף שיישב בחברה, לא מדובר על זה.

תודה. מאיר שמרה, בבקשה.

מה שמופיע בפנייה שלנו מדצמבר 2015 תקף, צריך רק לדייק את הפרטים. יכול להיות שחובות החברה למדינה גדלו. כתוב שם למען הזהירות: כ-10 מיליון שקל. הבקשה שלנו מן הוועדה, בסופו של יום זה יגיע בפרוצדורה לדירקטוריון, הדירקטוריון ידון ונראה מה השתנה.

כלומר, אתה לא דוחה את הבקשה שלו.

זה לא עניין של לדחות או לא. זה לא כלל אצבע. אמרו: בואו תוסיפו. אנחנו יודעים להוסיף.

אם יתברר שבאמת מה שהוא אומר נכון.

כרגע המסגרת שביקשנו, כפי שמופיע פה בנייר, היא סדר גודל של כ-40 מיליון שקל, ואמרתי למען הזהירות שזה יכול להגיע בגלל חובות אולי עד 45 מיליון שקל. זו המסגרת. נעמוד על כך שזה יהיה 30 מיליון שקל במסגרת שדיברנו. אנחנו גם יודעים להסביר את זה לדירקטוריון. אם נשתכנע שלא, נראה איך מנסחים את זה אחר-כך מבחינת סעיף 10 והאישור. אבל אין פה הסכמה להוסיף כי מדובר פה בתקצוב. אבל מבחינת הוועדה, אם נחליט שצריך נדע להתמודד עם זה כדי לא לחזור לפה שוב.

תודה. פרוספר ביטון, יושב-ראש ועד העובדים, בבקשה.

אני יושב-ראש ועד "תדמור". בשם העובדים ובשם חברי הוועד וההנהלה אני מודה ליושב-ראש הוועדה, לעוזרים שלו, שגית אפיק וטמיר כהן, ולכל חברי הוועדה, מיקי לוי ומיקי רוזנטל, כמובן אורלי לוי אבקסיס, יצחק וקנין וכל השאר שהשתתפו. אני מודה לכולם, גם למאיר שמרה שסייע לגמור את הפרשה הזאת בכי טוב. לא נשאר לי אלא להודות.

תודה רבה. שיהיה לכם בהצלחה.

אני מהחשב הכללי במשרד האוצר. אני מבקש לעדכן את הוועדה שבהתאם להחלטת הממשלה החובות כלפי הדיור הממשלתי נמחקו, חובות הבעלים, הלוואות בעלים שניתנו בשנים הקודמות נתקבלה החלטה למחוק אותם. זה בהליך ויימחק בימים הקרובים. מבחינת הממשלה אין חובות של "תדמור" כלפינו.

תודה רבה. פנייה לוועדת הכספים, בית-הספר המרכזי למלונאות בע"מ תדמור, הבקשה שהגישה רשות החברות הממשלתיות להעברת סכום של 30 מיליון שקל פלוס מחיקת חובות, כל מה שנאמר.

אני רוצה לשבח את מאיר שמרה מרשות החברות הממשלתיות על הגמישות שהייתה בעניין הזה. לא תמיד אנחנו נתקלים בתופעה כזאת, לפעמים אנחנו צריכים לנהל מאבק. כאן לא היה צריך לנהל מאבק. גם המשרדים שהיו בעניין, גם משרד התיירות.

ובית-הספר ניצל.

מה שיותר חשוב כאן הוא שמשרד הכלכלה התחייב להעביר הכשרות מקצועיות. הרווח הוא כפול, לאותם ילדים וצעירים יש גם אופק תעסוקתי.

דבר אחד לא ברור לי. אפשר לשאול חצי שאלה? אני ממשרד הכלכלה. מה שאומרת פה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס הוא נכון, התחייבנו, אבל שמעתי גם מיושב-ראש הדירקטוריון וגם ממאיר שמרה וגם מן העובדים, אני רוצה שזה יהיה ברור. חלק גדול מן המורים פנו אליי ואמרו שהם מברכים על כך שהמפעיל החדש מתחייב לקחת חלק גדול מאוד מן המורים. זה נכון? כי אני יודע שהמפעיל החדש מתחיל עם שולחן נקי.

אין עדיין מפעיל.

נעקוב אחרי זה.

פרוספר ביטון, תחדד את הדברים.

זה היה בהסכם, אבל הם טוענים שזה לא רלוונטי. כבר "טחנו" את זה קודם לכן.

אין בעיה, עזוב את זה.

אנחנו לא יכולים להחליט, אנחנו יכולים רק לבקש.

רבותי, מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

הפנייה לאישור השקעה לפי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בית-הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור), נתקבלה.

הפנייה אושרה.

תודה רבה. אני מאחל לכם בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.