הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 343

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ט"ו באייר התשע"ו (23 במאי 2016), שעה 13:20

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

יצחק וקנין

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

רחל עזריה

רועי פולקמן

מיקי רוזנטל

אברהם נגוסה

סגן שר האוצר יצחק כהן

דורית סלינגר - הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

הראל שרעבי - רו"ח, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

דודי קופל - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

פרופ' שמואל האוזר - יו"ר רשות לניירות ערך

גיתית גור גרשגורן - מנהלת המחלקה הכלכלית, רשות לניירות ערך

דודו לביא - מנהל מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - עו"ד, היועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

מאיר לוין - יועץ בכיר ליושב ראש רשות לניירות ערך

יוסי ביינארט - מנכ"ל הבורסה לניירות ערך

רונן סולומון - עו"ד, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

שמואל פרנקל - מנכ"ל אפסילון בית השקעות בע"מ, איגוד לשכות המסחר

חיים ונציה - מנכ"ל פרוקסימה ניהול השקעות בע"מ, איגוד לשכות המסחר

משה יונס - מנכ"ל משה יונס ניהול השקעות בע"מ, איגוד לשכות המסחר

משה דרנגר - מנכ"ל פיטנגו השקעות בע"מ, איגוד לשכות המסחר

יוליה מרוז - מנכ"ל בתי השקעות

אלי בבלי - יו"ר איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016.

התקיים דיון על החוק הזה ואני מבקש להקריא אותו כך שנוכל לדון על הסעיפים.

אני רוצה להגיד כמה מילים. אני חושב שזה דיון שהוא לא שייך לוויכוח בין רגולטורים אלא הוא שייך למשהו מאוד מאוד עקרוני. אני אומר את הדברים בקיצור נמרץ ואני אודה לכם אם תאפשרו לי. אני באמת חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק טובה ואני מברך את חבר הכנסת, סגן שר האוצר איציק כהן על קידום ההצעה הזאת. אני חושב שזה עניין מאוד מקצועי ואני אומר את זה בתוקף תפקידי כיושב ראש רשות ניירות ערך מתוך דאגה עמוקה. מדובר כאן בחוק טוב אבל אם לא יעשו בו את השינוי הקטן אותו אנחנו מבקשים, ומיד אני אסביר אותו, אנחנו מדברים כאן על אסון קיומי לבורסה. נמצא כאן גם מנכ"ל הבורסה ואני מציע שגם תקשיבו לו. הוא יגיד לכם היכן נמצאים. נמצאים כאן גם גופים אחרים. זה לא פחות מאסון קיומי על הבורסה.

מדוע ההצעה הזאת טובה, כי היא לטובת הציבור. מדוע ההצעה הזאת רעה, משום שהיא לוקחת תעשייה שלמה כמו קרנות הנאמנות ומנהלי התיקים והיא תחסל אותם, היא תגרום לריכוזיות, היא תגרום לכך שנפחי המסחר בבורסה ירדו. הוועדה, חברי הוועדה כאן, הכנסת, ישבו אתנו, איך דואגים לייבוש הבורסה, זאת הצעה שתייבש את הבורסה אם לא יעשו את השינוי הקטן שאנחנו מבקשים.

השינוי הקטן אותו אנחנו מבקשים הוא להגביל ל-25 אלף שקלים והשינוי הקטן אותו אנחנו מבקשים הוא להגביל לתקופת מינימום של שש שנים. אם לא יעשו את זה, מי ייהנה מהטבת המס? ייהנו אותם אלה שיש להם כסף. אותם אלה שלא לטובתם נעשה החוק. החוק נעשה כדי לעודד חיסכון לטווח בינוני וארוך לאותם אלה שחוסכים כסף לבר מצווה, לחתונה ולפרישה. שש שנים לא סותר את זה אלא נותן להם את כל ההזדמנות לעשות את זה. 25 אלף שקלים, זה נותן הטבת מס עד לאלה עם 25 אלף. מי אלה שיש להם יותר כסף? הם לא צריכים את ההטבה הזאת. זה יגרום לריכוזיות שלא הייתה כדוגמתה. 120 מנהלי תיקים, 19 מנהלי קרנות ייעלמו לנו מן העולם. יישארו 17 בתי השקעות שמנהלים שני שלישים מנכסי הציבור. היום הם מנהלים ארבעים אחוזים ואנחנו נקבל ריכוזיות. זה אסון קיומי לבורסה. זה יגרום לייבוש הבורסה, זה יגרום לחברות לא לרצות להנפיק בבורסה. העברנו שורה של הקלות לפני פסח וועדת הכספים העבירה אותן.

אני מבקש בכל לשון של בקשה את חברי הכנסת לשקול ברצינות את ההמלצה כי אנחנו בעד ההצעה וחושבים שהיא הצעה טובה אלא שאנחנו מבקשים את השינוי הקטן. זה גורם לכך שגם הציבור נהנה וגם שוק ההון. תודה רבה.

תודה. יש כאן את הסעיפים. אני מציע לקרוא אותם.

אם אפשר, לפני ההקראה.

בסדר. מנהל הבורסה, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. מבחינת הבורסה הבעיה היא יחסית פשוטה. מצד אחד המדינה עושה מאמצים אדירים להביא חברות לבורסה. החברות היחידות שאולי נצליח להביא, אלה חברות קטנות והיחידים שמשקיעים בחברות קטנות, אלה מנהלי תיקים קטנים כי המוסדיים לא יכולים, כי להשקיע עשרה מיליון שקלים בחברה, זה דבר שמגדל לא יכולה לעשות כי זאת יותר מדי עבודה בשביל שום דבר.

מצד שני, מיד אחר כך, תיקנו את נושא ההיצע ועכשיו מצד הביקוש אנחנו עושים מהלך שיש סיכוי סביר מאוד שיקטין את כמות מנהלי התיקים בצורה דרמטית ואומר למה. הטענה היא שהכסף לאותו מוצר חדש יבוא מהרי השקלים שנמצאים בבנקים. אני חושב שזה לא נכון וזאת מסיבה פשוטה. הסיבה שיש הרי שקלים בבנקים היא לא בגלל שאין אלטרנטיבות להשקעה אלא בגלל פרופיל הסיכון של האנשים ששמים את הכסף בבנקים. הם לא רוצים סיכון יותר גבוה. הם רוצים שקלים ולכן הם שמים את הכסף בשקלים. מאיפה זה יבוא? מאלה שכן רוצים סיכון יותר גבוה ואלה אנשים שכבר שמו כסף בשוק ההון. אזי יש להם פתאום מכשיר חדש שיש לו הטבת מס פנומנלית ובסופו של דבר הוא פטור ממס כשהם הולכים לפנסיה.

בגיל הפרישה.

עדיין. הטבת מס.

ימשוך את זה קצבתי בגיל הפרישה.

נכון.

אז מה הפנומנלי כאן? אין לו שום הטבת מס רק כי הוא מושך את זה קצבתי בגיל הפרישה. על מה אתה מדבר?

גם בקרנות נאמנות יש הטבת מס.

גם בקופת חיסכון להשקעה יש את זה. בוא נשמע מה פנומנלי.

אני מבקש, צריך לאפשר לאנשים להתייחס.

הוא לא מאמין במה שהוא אומר.

לא, אל תגיד את זה. כל אחד כאן אומר את מה שהוא חושב ואת מה שהוא מאמין בו. אני מבקש לאפשר לו לומר את הדברים ולא להפריע לו.

למיטב הבנתי, יחסית לקרנות נאמנות רגילות, יש הטבת מס. יחסית להשקעה אצל מנהל תיקים רגיל -- -

למה?

אני אפסיק את הישיבה. אני לא מסכים לתהליך כזה. לא יהיה דבר כזה בוועדה בראשותי. אני רוצה לשמוע אותו עד הסוף. גם אם אני אצביע נגדו, אני רוצה לשמוע אותו ואני רוצה לאפשר לו לומר את כל הדברים. אני הרי לא למדתי ליבה ואני רוצה להבין.

להפך, אני שואלת שאלה כדי להבין.

לא באמצע דבריו.

כסף שיושב אצל מנהל תיק משלם מס רווחי הון בבורסה. כסף שיעבור ממנו למכשיר הזה ישלם בפרישה פחות. זאת הטבת מס. זאת הבנתי. בנוסף לכך יש הטבת מס במעבר.

תסביר את המעבר.

יש שתי הטבות מס. הטבת מס אחת שהיא רק בפרישה והיא לקופת גמל אם אתה חוסך עד הפרישה, יש לך הטבת מס.

על זה כולנו מסכימים.

קצבתי.

אתה תמיד חושב שאני לא מבינה, אבל תמיד אתה טועה.

אני מיד אסביר שגם זאת טעות אבל זאת לא הטבת המס היחידה אלא יש עוד הטבת מס. כשאתה מחזיק קופת גמל, אם עברת מקופה אחת לקופה שנייה, אתה לא משלם מס.

כמו פוליסה לחיסכון. זה כמו הפוליסה לחיסכון? אתה בכוונה לא עונה לי.

אני אענה.

זה כמו הפוליסה לחיסכון? יש מכשיר כזה? אתה לא עונה.

אני אענה לך. נניח לרגע שיש לי מאה שקלים והשקעתי אותם לשנה בקופה אחת ועברתי לקופה שנייה והסכום עלה ל-120 שקלים ואחר כך עברתי לקופה אחרת ואחרי שנה הסכום ירד ל-110 שקלים. בקרן נאמנות אתה תשלם במעבר ממאה ל-120, בקופת גמל לא תשלם כי מעבר מקופה לקופה לא משלם.

כמעט ולא קיים אירוע כזה.

אם יש לך תקופת אחזקה, אתה לא משלם מס. אתה משלם רק אם אתה לוקח את זה כמזומן, אם עברת למקום אחר.

אתה חייב לי תשובה. בפוליסה לחיסכון.

אני אענה לך. אתה לא רוצה לשמוע את התשובה.

לא, אני רוצה לשמוע. אני משתוקק לשמוע את התשובה. המכשיר שנקרא פוליסה לחיסכון, יש לו את ההטבה הזאת?

יש לי בית השקעות שרוצה להציע לך תיק של קופת גמל או קרן נאמנות, שמונים אחוזים אגרות חוב ועשרים אחוזים מניות. הם יכולים להציע את שניהם.

זה לא אותו הדבר.

אני שואל אותך, במה תשקיעי? את לא יודעת כמה תשקיעי בשנה-שנתיים אבל תשקיעי באחד שנותן לך את ההזדמנות גם במעברים לא לשלם מס או אחד שלא נותן לך שום הטבת מס?

על זה אני רוצה לשמוע את תגובת אגף שוק ההון כי על פניו נשמע שיש הגיון בדבריך לגבי זה.

בין שתי האלטרנטיבות - - -

אלה לא אלטרנטיבות זהות.

בכל מצב טבע, היא נחותה. אני רוצה להראות לכם שגם בדיון של אחד מבתי ההשקעות בדוח שנתי כתוב באופן מפורש שזאת אלטרנטיבה למסלולי השקעה אחרים, זאת אלטרנטיבה גם לתעודת חיסכון.

פוליסה.

פוליסת חיסכון. זאת אלטרנטיבה לקרנות נאמנות. נאמר שם במפורש שהסיבה שבתי השקעות חפצים בעניין הזה, היא משום שדמי הניהול בקרנות הנאמנות נשחקו וירדו בגלל כל הפעולות שעשינו. אני אראה לכם את זה בדיון, אם תרצו, בדוח שנתי של אחד מבתי ההשקעות.

בקיצור, אתה מסכים שעניין הקצבה לא משפיע ולא מתחרה, הטבת המס בקצבה לא מתחרה במקרה הזה.

לא לזה זה נועד.

לגבי הדבר שהצגת עכשיו, מה קורה במעברים, אני אשמח שאגף שוק ההון יתייחס ויסביר לנו את התפיסה שלו לגבי העניין הזה כי על פניו נשמע שיש כאן הטבת מס במעברים.

אני רוצה לענות.

לא. אני צריך לקבל תשובה. יש מכשיר כזה היום?

כן, יש מכשיר כזה. גם את זה תקרא באותו דוח שנתי.

לא. יש מכשיר שבמעברים?

הם יגידו לך.

אני יודע מה אתה רוצה להסביר אבל תענה על השאלה שלי. יש מכשיר כיום שהוא מ-2008 עם אותן הטבות והוא גדל רק בעשרים מיליארד והקרנות גדלו פי שתיים, ב-240 מיליארד. תן לי תשובה על זה. זה עונה לחששות שלך. למה אתה מסביר להם את זה? אותו מכשיר שמקבל את אותן הטבות והוא גדל מאפס לעשרים.

אני אענה לך תשובה עניינית.

לא. אני אאפשר לך. על סגן השר אני לא משתלט אבל על האורחים אני יכול להשתלט.

אם אני לוקח מאה אלף שקלים ונותן אותם למנהל תיקים ומחכה עד הפנסיה, אני משלם מס חיסכון. אם אני שם אותו במכשיר הזה ויש לי קצבה, אני לא משלם. אז יש כאן הטבת מס גם במקרה השני.

זה לפנסיה.

בסדר, זה עבר לקופת גמל אבל זה אותו כסף.

מעודדים לפנסיה.

מעודדים להעביר את זה לגמל. בקופת גמל באופן טבעי יש פחות סחירות. סוחרים בה פחות. זה נזק לנו.

אם יורשה לי לענות לסגן השר לעניין פוליסות החיסכון.

כולל המספרים. אני אעזור לך. הם התחילו באפס.

כולל המספרים. אני מבקש להתייחס לשאלה הפתוחה שהציג סגן השר. אני מנהל מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך.

בבקשה.

לגבי פוליסות החיסכון.

לא בגלל שהוא מרשות לניירות ערך אלא מאחר ויש פרוטוקול. הרי יוגש בג"ץ על החוק הזה ולכן צריך שהכול יהיה רשום.

פוליסות החיסכון נבדלות מקופת גמל להשקעה בכמה מישורים. מישור אחד הוא ערוץ ההפצה של פוליסות החיסכון. פוליסות החיסכון מופצות באמצעות, בעיקר, סוכני הביטוח. הן לא רשאיות להיות מופצות באמצעות מערך ההפצה הבנקאי שאנחנו יודעים מה ההשפעה שלו ומה התפוצה שלו והנגישות שלו לציבור הרחב.

אני דיברתי על הטבות מס.

זה דבר אחד. לגבי הטבות המס. דרך אגב, למרות שהוא לא מופץ באמצעות מערך הפצה בנקאי, הוא הצליח תוך פרק זמן קצר לגייס סכום של עשרים מיליארד שקלים - - -

עשר שנים.

אבל לא באופן ליניארי. הרוב בזמן האחרון כי הכול אלה גם דברים שקשורים בתודעה.

ומה קרה לקרנות?

רק בשנה-שנתיים האחרונות ההפצה של המוצר הזה, גם מלווה בקמפיינים פרסומיים לרבות בטלוויזיה.

מצוין. מה קרה לקרנות? תעשה לי טובה, תענו לי. חבר'ה, אתם נמצאים בוועדת הכספים, חברי הכנסת רוצים תשובות, תענו להם. מה קרה לקרנות?

אני אענה על כל שאלה.

הקרנות ירדו בשנתיים האחרונות.

אני רוצה תשובות. אתם כאן זורים חול בעיניים. תענו תשובות. מה קרה לקרנות? מה גדלו? באיזו נקודה לאיזו נקודה ובכמה?

ירדו בשנתיים האחרונות.

אם אתם רוצים לצעוק, תקראו לנו בסוף להצבעה אבל אנחנו רוצים להבין. כך אי אפשר להבין שום דבר.

נכון. אתה צודק. הם לא עונים תשובות. מנסים להטעות אתכם.

כמה זמן אפשר להמשיך כך?

אתה לא נותן לענות.

אני רוצה תשובות. אתם מטעים.

רבותיי, רק רגע. זה מתחיל להיות לי לזרה כל העניין הזה. אני מבקש שהדיון יהיה מסודר. אם תהיינה התפרצויות, אני פשוט אעצור את הדיון ונמשיך אותו ביום אחר. אני מבקש לקיים דיון מסודר. תאמר את דבריך. אם סגן השר ירצה להשיב לך, הוא ישיב לך, אבל קודם נשמע אתכם.

הסוגיה שהועלתה כאן היא סוגיית הטבות המס. נשאלה שאלה לגבי לכאורה תופעת דחיית המס גם מתאפשרת בפוליסות החיסכון. כאן צריך להתייחס לזה בשני מישורים. האחד, לפני מספר שנים עבר תיקון 190 שהוא תיקון מאוד חשוב כי הוא יוצר תמריץ סמוך להגעה לגיל פרישה להפקיד כספים בקופת גמל ולהפוך אותם לקצבה פטורה. לצורך זה לא צריך את הצעת החוק שמונחת על השולחן. כל אדם, סמוך לפני מועד יציאתו לפנסיה, יכול לקחת כל נכס שהוא, הוא יכול למכור בית, הוא יכול למכור אחזקות בקרן נאמנות והוא יכול לממש פוליסות חיסכון, להפקיד את הכסף בקופת גמל, להמיר אותו לקצבה פטורה. לא לשם כך נוצר המהלך הזה. פוליסות החיסכון במובן הזה הן נמצאות להבנתי בדיוק באותה מסגרת בה נמצאים אפיקים אחרים. כאשר אדם מגיע לגיל פרישה, אם אדם החל לחסוך בקופת גמל להשקעה בגיל שלושים והוא חסך שלושים שנים ואפילו לא ביצע טרנזקציות והגיע לגיל שישים וצבר רווח הון מסוים והוא מבקש לנצל את תיקון 190 – הוא צריך לממש את ההשקעה, לשלם 25 אחוזים מס רווח הון ורק אחר כך הוא נהנה מהיתרה על קצבה פטורה.

בקופת הגמל להשקעה, מדובר כאן בנכס נזיל שמציע אופציה יקרה מפז. הנכס נזיל, אתה יכול למשוך אותו כל יום, אם אתה משק בית ממוצע שיש בו חמש נפשות, על פי ההצעה העדכנית אתה יכול להפקיד חצי מיליון שקלים לשנה, להגיע אחרי שלושים שנים עם חצי מיליון שקלים לשנה לסכום של 15 מיליון שקלים ואת כל 15 מיליון השקלים האלה שבאפיק אחר היו צוברים רווח הון - נניח על בסיס הנחות הכי שמרניות של האוצר לצורך החישוב של הקצבה של ארבעה אחוזים ריאלי לשנה על פני שלושים שנים – היו צוברים רווח הון חייב במס בסדר גודל של 12 מיליון שקלים, הסכום הזה היה חייב במס של ארבעה מיליון שקלים. בקופת גמל להשקעה מדובר כאן ברצף שמייצר חבות מס אפס.

אני הראיתי לכם שמשקיע אחד יכול להרוויח, אחד יכול להגיע לרווח תיאורטי של מיליוני שקלים. התחשיב שמונח כרגע במסגרת הצעת החוק מדבר על עלות גלובלית לתקציב המדינה של עשרה מיליון שקלים. זה תחשיב בלתי סביר. בכל מדינת ישראל עשרה מיליון שקלים – זה לא סביר.

תודה. רונן סולומון.

אדוני, אני אקצר. אני מאיגוד לשכות המסחר. אני אשתדל לקצר ולמקד אבל אני מבקש שלא יפריעו לי כי עם כל ההתפרצויות באמצע, זה קשה.

יש כאן אפליה פסולה ובוטה בין מכשירים דומים. יצרו כאן יצור כלאיים שהוא מערבב בין חיסכון קצר טווח לחיסכון ארוך טווח. נתנו לו הטבות מיסוי של דחיית מס, ואני לא אומר מה קורה בסוף, כך שבן אדם הופך את קופת הגמל להשקעה למעין חיסכון יומי, שבועי, חודשי, חצי שנתי, שנתי, תלת שנתי. מתי שהוא רוצה. זה כמו ניהול תיק השקעות לכל דבר. אין שום הגיון וזה לא יעמוד בשום מבחן – ואני לא רוצה להגיד איזה מבחן – שמוצר אחד מקבל הטבת מס ומוצר אחר דומה לו בדיוק לא מקבל הטבת מס. דחיית המס. זה סוג של הטבה שלא תעמוד בשום מבחן. זה נושא אחד.

הנושא השני. אני לא חושב שצריכים לתקן עיוות בעיוות. יכול להיות שיש מוצרים אחרים בשוק כמו פוליסת החיסכון ודומיהם אבל ליצור עוד עיוות נוסף ולהכניס עוד משהו למשוואה כשנוצר כאן עיוות, זה יעשה כאן לדעתי פגיעה שתפגע ב-124 חברות לניהול תיקי השקעות שרובן, מתוכן, חוץ מה-16 הגדולות, כל השאר הן חברות ניהול תיקי השקעות קטנות ובינוניות. הן לא יעמדו במוצר שיש לו העדפת מיסוי כי כל בן אדם סביר, אדם כמוני וכמוכם, שייכנס ליועץ השקעות בבנק, יועץ ההשקעות בבנק יגיד לו שייקח את הכסף שלו מקרנות הנאמנות ותעביר אותו למוצר הנפלא שיצרנו כאן, שזאת קופת גמל להשקעה, תחסוך לשנה, לשנתיים, לשלוש שנים ומשכת ויש לך דחיית מס. היה ותחזיק את זה עד הסוף, עד גיל 67, תוכל לקחת את זה גם כקצבה קשורה

גיל 60.

גיל פרישה. יש כאן למעשה חיסול ממוקד של אותן חברות לניהול תיקי השקעות קטנות ובינוניות. אם בכלל מדברים כאן על לפתח עסקים קטנים ובינוניים, זאת בדיוק הצעת חוק שהורסת את העסקים הקטנים והבינוניים ואין לזה שום פתרון. אני חושב שחברי הכנסת מבינים שזה יוביל לריכוזיות.

הנושא השלישי. אם באנו וביקשנו להחזיר את קופת הגמל ההונית שהייתה פעם ל-15 שנים, אין שום בעיה. זה מבורך. בואו נקבע את זה לתקופה של 15 שנים. אתה רוצה למשוך את הכסף, תמשוך אותו אחרי 15 שנים. לזה יש תכלית ראויה. זה אפילו יעמוד במבחן משפטי. יש לזה תכלית ראויה. אפשר להחזיר את ה-15 שנים. מה שהיה פעם קופת הגמל ההונית, אפשר לעשות את זה. תפקיד ואחרי 15 שנים יכול להיות שזה יעמוד בתכלית ראויה ותוכל למשוך את הכסף אחרי 15 שנים.

גם אותו סכום של מאה אלף שקלים שכרגע מוצע, לדעתנו הוא סכום גבוה מאוד. הערכת התקציב – חבל שאנשי אגף התקציבים, מינהל הכנסות המדינה ורשות המסים לא נמצאים כאן – ומדובר כאן באובדן הכנסות מדינה שגוי של עשרה מיליון שקלים. מה יכול לעשות בן אדם? הוא ייקח ויפקיד מאה אלף שקלים בחברת הראל, עוד מאה אלף שקלים בחברת מגדל, עוד מאה אלף שקלים באילון, עוד מאה שקלים בפסגות, עוד מאה אלף שקלים בחברה אחרת וזה רק הוא. אחר כך הוא ייקח את אשתו ויפקיד בשמה עוד מאה ומאה ומאה ומאה. אחר כך על הילדים שלו. אתם יודעים איזה אובדן הכנסות מדינה? ומי יכול לעשות את זה? רק אנשים הכי עשירים במדינה. זה אובדן הכנסות עצום. ומי ישלם את זה? אחר כך יהיה בור תקציבי ויבואו למעמד הביניים ויגידו בוא נחפש איפה לסגור את הבור. רבותיי, כך זה עובד. אנשים יפתחו 16 קופות על כל בן אדם ועל כל חברה. אין דרך לאכוף את זה. קופת גמל אחת לא מדברת עם הקופה השנייה ויהיה כאן שישו ושמחו. מי שחושב שזה עשרה מיליון שקלים בשנה ובזה נגמר, טועה בגדול.

אבל אין שם הטבות. אין שם שום דבר.

יש כאן דחיית מס וזאת הטבה. דחיית מס היא הטבה.

אין הטבות. מה אתה נותן לו?

דחיית מס היא הטבה.

יושב ראש איגוד מנהלי הקרנות. אני לא אחזור על כל מה שנאמר. אני מסכים עם כל מה שנאמר. אני רק מבקש לענות לסגן השר לגבי מה שהוא אמר קודם בעניין פוליסות החיסכון. פוליסות החיסכון, אמנם נולדו בחטא בזמנו, זאת פוליסה ואין לה ריסק אבל זה לא משנה. זה מוצר שתפס וצבר עשרים מיליארד שקלים. העניין הוא שהן מופצות על ידי סוכני ביטוח. המוצר החדש, קופת הגמל להשקעה, אמור להיות מופץ גם על ידי הבנקים. לנו יש מפיץ אחד והוא הבנקים. ברגע שהמוצר הזה שהוא עדיף באופן מובהק על קרן נאמנות יופץ על ידי הבנקים, לנו אין יותר זכות קיום אצל הבנקים. זה ההבדל בין זה לבין פוליסת חיסכון וחשוב שתבינו את הנקודה הזאת.

יש לי שאלה. עד עכשיו אני יושב כאן ושומע רק נגד. יש מישהו בעד הדבר הזה?

כן. הם פה.

אני מנסה לפשר ביניהם.

כולם נגד.

יכול להיות שהחוק לא מבושל עד הסוף.

מדברים על זה שהחוק לא מושלם.

כולם כאן נגד.

מנכ"לית איגוד בתי השקעות. האיגוד שלנו מייצג את בתי ההשקעות הגדולים.

את בעד החוק?

אני בעד החוק. אני מנכ"לית איגוד בתי השקעות שכולל בתוכו את בתי ההשקעות הגדולים.

שם תהיה הריכוזיות.

הטייקונים.

יש לי בקשה. לא נוח לי כל הדיון הזה. אני מבקש שכל אחד ידבר בתורו, מי שבעד ומי שנגד אבל לא להפריע אחד לשני. אני רק מבקש שתאמרי לי ולוועדה לפני כן מה את מייצגת.

אני מייצגת את בתי ההשקעות, תשעה בתי השקעות גדולים ביניהם מיטב, פסגות, אקסלנס, אלטשולר שחם, שורה של בתי השקעות. אגב, גם אפסילון חברה באיגוד.

הם מתנגדים לחוק.

את הקטנים את לא מייצגת?

לא. בתי השקעות גדולים. מה שמבדיל את אפסילון מיתר חברי האיגוד זה שהם לא מנהלים גמל. יתר החברים, יש בניהול שלהם גם קופות גמל וגם קרנות נאמנות. אחד היעדים המרכזיים של איגוד בתי השקעות מתחילת דרכו היה להביא לציבור מוצר שיהווה חלופה למה שפעם הייתה קופת גמל ל-15 שנים שהוזכרה קודם. זה היה מוצר מאוד מוכר, פופולרי, עם תמריץ חיסכון. זה בוטל בזמנו במסגרת הרפורמה של הפנסיה ולא קמה חלופה למוצר זה. בעצם היום אין חלופה לציבור הפשוט בשביל לשים ולחסוך את הכסף. הנושא הזה עלה גם במסגרת הדיונים כאן בוועדה. אדוני דיבר על כך רבות במסגרת החיסכון לכל ילד. אין היום חלופה כזאת ולכן מה שאנחנו טוענים זה שכאשר יבוא המוצר הזה שיהווה חלופה למה שהיה ונעלם, אותן קופות הגמל, הוא יפנה לא לציבור המשקיעים שמשקיע היום בקרנות הנאמנות ולא בניהול תיקים, שם באמת מדובר על משקיע מתוחכם יותר, על משקיע שבא לשים סכומי כסף משמעותיים יותר, הכסף של הציבור שאליו יפנה המוצר הזה נמצא היום בפיקדונות בבנקים.

לכן אותם בתי השקעות שנמצאים היום באיגוד, שמסתכלים על התמונה המלאה, שיש בניהול שלהם גם קרנות נאמנות גמל וגם קופות גמל, חושבים שהציבור ירוויח . אני לא מנסה להגיד שאין כאן אינטרס. ברור שיש פה גם אינטרס עסקי כי החברות המנהלות של קופות הגמל גם ירוויחו אבל הם חושבים שלא יהיה כאן הפסד, בטח לא בסדרי הגודל כמו שמתואר כאן על ידי חלק מהמשתתפים בישיבה, בצד של קרנות נאמנות ולכן תומכים באופן חד משמעי במהלך הזה וחושבים שזה מוצר מעולה לציבור, עליו מדברים שנים והגיע הזמן לעשות אותו.

תודה רבה. משה דרנגר, פיטנגו.

אדוני, בזמנך תן לי לדבר כי אני לא מבין כלום.

תודה. אני רוצה להתייחס לדברי הגברת יוליה מרוז שמייצגת את בתי ההשקעות הגדולים שדיברה לפני. יש היום מספיק מכשירים שנותנים מכשירים לקופת הגמלה היא. אדם שרוצה היום לחסוך, יכול לעשות חיסכון ולעשות הוראות קבע בתעודת סל ובקרנות נאמנות, גם סכומים גדולים וגם סכומים חד פעמיים בהפקדה חודשית או בהפקדה חד פעמית. כך שהדברים האלה אינם נכונים. יש מספיק מוצרים רבים בשוק.

מה אכפת לך שיהיה עוד מוצר?

אני מיד מגיע לזה. תחזרו רגע אחורה. מה ההיגיון ביצירת המכשיר הזה. מה רוצים להרוויח כאן? אם רוצים לתת הטבות לקצבה, מצוין, אבל כמו שהזכירו קודם יש את תיקון 190 לקופת גמל שנותן מענה מדויק לקצבה. אם רוצים להרוויח כאן הטבות מס לחוסכים לטווח קצר, מצוין, אבל תשוו את התנאים לכלל המוצרים שמתחרים באותו מסלול. איזה הגיון יש לתת לקופת הגמל הזאת הטבות לטווח קצר כשאני לא מקבל את ההטבה הזאת? שמישהו יבוא ויסביר מה עלה בראשו כשהוא בא להתקין את התקנות האלו. למה קופת גמל להשקעה הזאת עדיפה על מוצר שאני נותן לו שירות מבחינה מיסויית. איזה הגיון יש בזה?

לגבי השאלה ששאל סגן השר כהן לגבי פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות. התשובה היא מאוד פשוטה. פוליסות חיסכון צברו עשרים מיליארד שקלים בעשר שנים, זה נכון, אבל כמעט רוב עשרים מיליארד השקלים נצברו בשנתיים האחרונות. קרנות הנאמנות בשנתיים האחרונות ירדו בערך – ויתקנו אותי כאן אנשים אם אני טועה – בעשרים או בשלושים מיליארד שקלים ולא עלו. לבחון נקודת מוצא של עשר שנים אחורה לפני שהתודעה חלחלה לשוק ולפני השינויים שחלו בשוק, זה ממש לא נכון לעשות זאת. צריך להסתכל על מה שקיים היום בשוק והיום בשוק יש ירידות בקרנות נאמנות לעומת עלייה של עשרות מיליארדים בקופות החיסכון.

לפני המכשיר הזה.

לפני המכשיר הזה. זה לשאלתך. אין להתווכח עם הנתונים האלה. אלה נתונים שלקוחים אחד לאחד מאתרים הממשלתיים.

אני רוצה להגיע עכשיו לעצם העניין וקודם הוזכרו חלק מהדברים. נניח שהחוק הזה עובר בצורה כזו או אחרת, איך אתם מונעים – אני חושב שמגיע לנו לפחות הסבר – את זה שאדם לא ילך וישים, כמו שאמרו קודם, עשר קופות גמל על עצמו? אין היום שום תשתית תפעולית שיכולה למנוע את זה שאדם לא ילך למגדל ויפקיד מאה אלף שקלים ומחר ילך לכלל.

זה נאמר קודם. אני רוצה תשובה על זה.

אדם שמושך את זה, מקבל פטור בקצבה אבל האם הקצבה הזו היא בנוסף על הקצבה שיש לו מפנסיה או שזה חופף? כלומר, היום אדם שמקבל פנסיה בסך של עשרים אלף שקלים, רק עד תקרה מסוימת זה פטור. האם המוצא הזה הוא בנוסף?

בנוסף.

כלומר, זה מכשיר נטו לעשירים. אדם שיש לו פנסיה של 10,000 שקלים, הוא פטור ממס. אדם שיש לו פנסיה של 15 אלף שקלים, מתחיל לשלם מס הכנסה. אני לא יודע אם ידעתם את זה או לא. גם בפנסיה אנחנו משלמים מס הכנסה. כאן נותנים הטבה. מה ששאלתם קודם, אם יש כאן הטבה לקצבה – כן, גם בקצבה יש כאן הטבה כי אדם יוכל לחסוך כפל פטור. אדם יוכל לקבל קצבת פנסיה מהשכר שלו שתגרום לו לחיות בכבוד פחות או יותר, אבל אם כבר יש לו את המינימום, עד עכשיו הוא היה צריך לשלם מיסוי, אבל עכשיו יש לו עוד מכשיר שהוא יכול לצבור עוד פעם עד המינימום וכך הוא יגיע לשכר מצטבר של עשרים אלף שקלים. כמה אנשים מגיעים לשכר של עשרים אלף שקלים בפנסיה? שלא יגידו לי שזה לחיסכון של לאנשים שרוצים לחסוך לטווח קצר.

אתה מטעה.

אני ממש לא מטעה.

לגמרי. לחלוטין.

כשאני אסיים, תוכלי להגיב.

דבר נוסף. מזכירים את זה בעדינות, אבל צריך להזכיר את זה באופן הרבה יותר חריף. הפגיעה בבורסה היא מאוד משמעותית. בתי ההשקעות הגדולים, מה החלק שלהם במסחר היומי בשוק ההון? אין לי מספרים מדויקים אבל אני יכול לומר לכם שאנחנו הקטנים מהווים עשרות אחוזים מהמסחר היומי. בית השקעות גדול לא יכול לפעול בשוק המקומי. אם אתם רוצים לסגור את הבורסה, בסדר, תוציאו חוק על סגירת הבורסה וזהו, אבל למה ללכת בדרך כזאת? זה פשוט לא מובן.

שמואל פרנקל, מנכ"ל אפסילון. בקצרה, בבקשה לא לחזור על דברים שנאמרו.

אני אנסה להמחיש לכם על מה מדובר. נגיד שיש שני קבלנים שבונים בניין בשכונה כלשהי, לגבי בניין אחד באה המדינה ואומרת שאם תקנה אצל הקבלן הזה, תקבל הטבה של 300 אלף שקלים. אתם מבינים שהקבלן השני פושט רגל.

אגב, קוראים לזה מחיר למשתכן.

מיועד לקהל מסוים.

ההצעה שעומדת כאן היום טובה לשני גופים, היא טובה לעשירים והיא טובה למנהלים הגדולים, לשבעה-שמונה ששייכים לחברות ביטוח. זה מגדיל את הריכוזיות. אני לא חושב שאתם מבינים את ההשלכות מספיק. אני חושב שיושב ראש הרשות ויושב ראש הבורסה, אם הם אומרים לכם שזה אסון, זאת המילה ששמואל האוזר אמור, לשוק ההון, אסון לבתי השקעות, אסון לקרנות הנאמנות – אני חושב שאתם צריכים לחשוב עשר פעמים לפני שאתם בכלל דנים בזה. אני גם לא חושב שאם זה יעבור כאן, זה יעבור במקומות אחרים. אני חושב שאתם טועים בגדול.

הערה, כנציג המיעוט. אדוני היושב ראש, אני לא מבין גדול בקרנות נאמנות, אני לא מתיימר לרדת למקצועיות או לפירוט או לאנליזה מקצועית של הדבר הזה. אני אדם פשוט. היות ואני אדם פשוט, אני רוצה את טובת האדם הפשוט. יש לי בת שסיימה לימודים לפני שנה-שנתיים, היא עובדת והיא רוצה לחסוך כמה מאות שקלים כל חודש. היא לא יודעת מה זה קרנות נאמנות, היא יודעת מה זה קופות גמל. לכן נדמה לי שקופות גמל זה טוב לאדם הפשוט משני העמים.

אולי הם רוצים שהערבים לא יפקידו.

אני סומך על איציק כהן.

רציתי רק לשאול שאלה קצרה. אמרה כאן מנכ"לית איגוד בתי השקעות שהם רצו להביא מוצר במקום ה-15 שנים. אני שואל. אני בעד כל המוצר הזה אבל האם אפשר לא 15 שנים אלא שש שנים מינימום ואחרי שש שנים ליהנות מכל ההטבות.

זה משהו אחר.

אין הטבות. אנחנו לא נותנים כאן שום דבר.

זה לא קשור אחד לשני.

למה צריך להביא את זה? אז גם השוק עצמו לא יינזק, גם הציבור נהנה, כולם נהנים מזה.

זוג מתחתן, יש לו שלושים אלף שקלים אם הוא אשכנזי במתנות ואם הוא מזרחי, אלה סכומים אחרים.

זה מה שאחמד טיבי התכוון שני עמים?

מי משלם יותר בחתונות, אני או את? אנחנו יורים יותר בחתונות ומשלמים יותר.

בכל מקרה, תודה אחמד על ההבהרה. סכום של שלושים אלף, ארבעים אלף, חמישים אלף שקלים, הזוג רוצה לעשות אתו משהו. פעם היינו שמים בפיקדונות ואנשים ידעו שיש איזשהו סכום. אופציה אחרת הייתה לשים בקופות גמל הידועות וידעת שיש איזשהו סכום. היום אין מה לעשות. אתם חושבים שיש אבל אני כציבור אומרת אין. למה הציבור לא מבין שיש? את זה תשאלו את עצמכם. למה הציבור לא בא לחסוך בבורסה? את זה תשאלו את עצמכם. אבל היום זאת הסיטואציה.

לא. אני צריך להגן עליהם.

הציבור קונה קרנות.

זה מה שהמכשיר הזה בא לעשות, לתת מענה לציבור. אני מבקשת שזה גם מה שאנחנו כנבחרי ציבור נעשה. נחשוב על הציבור. אנחנו צריכים לתת את המענה לציבור שאין לו היום את המענה. אם אתם צריכים דברים אחרים, בואו נדבר על איך הציבור חוזר לבורסה או הולך לבורסה. היינו בפגישה על זה וזה משהו שצריך לעשות אבל לא על חשבון זה שלציבור יהיה איך לחסוך.

הציבור יכול לקנות קרנות נאמנות.

הציבור לא עושה את זה.

יש תכניות. זה בכלל לא לעניין.

כמו שאמר אחמד טיבי, אני לא מהמבינים הגדולים בכל שוק ההון אבל דבר אחד ברור לי, כיוון שיש לי יכולות יותר מהציבור הפשוט. מבחינת הכספים שאני מגלגל. הציבור הפשוט לא מתעסק בכלל בבורסה, לא יודע מה זה בורסה, אין לו שום מושג ואפילו לא לגבי קרנות נאמנות וכל מה שאתם כאן אומרים. אם אנחנו מדברים על מישהו שמקבל 4,500 ו-5,000 שקלים, הוא בקושי חוסך. אם פעם הייתה אלטרנטיבה שכולנו ידענו שיש קופת גמל והיא לא הייתה חייבת במס וכולנו חסכנו בקופות גמל ועשינו את מה שעשינו, אני חושב שכנראה שהפתרון שמביאים כאן הוא פתרון לכלל הציבור בעם ישראל ולא לאותם אלה שבאים להשקיע. עדיין אני לא מבין אתכם. אני לא מבין. שמעתי כאן את הראשון, את השני ואת השלישי, הבנתי מהר מי נגד מי.

כמה אנשים אתה מכיר שיכולים לחסוך מאה אלף שקלים?

זאת בעיה שלכם. אם יש בציבור שלכם אנשים שמסוגלים לקחת מאה אלף שקלים ולא להביא אותם אלא לקחת אותם לכיוון אחר, אתם בבעיה.

תן לנו את אותה הטבה, יבואו אלינו.

אם אני יכול לעזר לציבור, לזה שלמטה, ואני יכול לעזור לו באפיק כזה שהוא יכול לחסוך ושיהיה לו משהו בעוד 15 שנים, לא משנה בעוד כמה שנים, למה לא? אני לא מבין למה אתם מתנגדים.

אני אומר לכם, כנראה שאתם צריכים לעשות חשיבה פנימית איך אתם תיקחו את הציבור, אדם כמוני. אני בחיים לא השקעתי בבורסה. לא יודע מה זה בכלל.

איפה משקיעה קופת גמל?

את הציבור זה לא מעניין.

יש לך היום את אותו מוצר, פוליסת חיסכון.

אתה רוצה למנוע מהציבור לקבל החלטה מה הוא רוצה לעשות עם הכסף שלו.

ממש לא. אני רוצה למנוע ממי שיש לו מאה אלף שקלים כל שנה לעשות את זה.

זאת זכותו הלגיטימית. אני רוצה לעזור לו. זה התפקיד שלי. לא לעזור לעשירים כל הזמן.

זה מה שאתה עושה. מאה אלף שקלים כל שנה.

התפקיד שלי לעזור לציבור הבינוני ומטה.

אז תגביל ל-25 אלף שקלים.

למה אני אגביל אותו? למה?

הוא התחתן, יש לו ארבעים אלף, למה לא?

כמה זוגות אתם מכירים שביום החתונה אין להם כסף לקנות דירה והם נועלים כסף עד גיל שישים?

זה בדיוק העניין. הם לא נועלים עד גיל שישים.

אבל המכשיר הזה מיועד למי שרוצה לנעול.

לא נכון. זה לא נכון. תסתכל מהזווית של הטבת המס. זה לא נכון.

תשאלי את האוצר. האוצר יגיד לך שהמכשיר הזה מיועד לאנשים - - -

אתה רואה את זה מהזווית שלך ואתה לא רואה את זה מהזווית של הציבור. הוא מפסיד את הטבת המס. לא כולם עושים תכנוני מס.

בגדול אני נוטה לתמוך אבל יש לי כמה שאלות בכל זאת לגבי ההשגות שהועלו כאן. כן מטריד אותי למשל למה שלא תשנו את זה למשק בית. זאת אומרת, זה כן מטריד אותי שאדם יעשה מאה אלף ואת אומרת, מאה אלף, אפשר לדמיין שמישהו, חלילה סבתא נפטרה או משהו כזה והוא קיבל כסף. אפשר לדמיין. אבל חמישה או עשרה בני בית ששמים על כל אחד מאה אלף שקלים כל שנה, זה כן מטריד אותי ואני שואלת למה אי אפשר את זה להגביל באיזשהו אופן כדי שזה כן יענה למה שאתם מדמיינים, למעמד הביניים ולאנשים נורמליים שתהיה להם אופציה ושזה לא יהיה כלי. שש שנים זה אולי הרבה זמן, אבל אני שואלת למה אי אפשר לשחק בזה במעבר כדי ליהנות מהפערים, מהמשחקים ומהטבת המס. אני שואלת את השאלות האלה.

חוץ מזה, בגדול, אני נוטה לתמוך.

מאוד בקצרה. השאלה הראשונה הייתה השאלה ששאלה מיכל לגבי משק בית. זה קריטי בעניין הזה כי אם לא, זה עשר הילדים ואז מדובר במיליון שקלים?

מה נתנו?

הטבה שהם באפיקים אחרים.

איזו הטבה?

הטבת מס. מה זה איזו הטבה? זאת הטבת מס.

הטבות מס בסכומים כאלה, יכולות להיות לא מעט כסף רק על המעבר.

עם כל הכבוד, אם לא נתתם כלום, אז לשם מה כל הדיון הזה? מדובר על הטבת מס.

בגיל הפרישה.

לא.

לא רק.

אם לא נתתם כלום, לא נקיים כאן דיון. או שאתם מרמים אותנו או שיש כאן הטבה. אתה אמרת בעצמך, איציק, שאתה רוצה להגביל את זה כמו שיצחק וקנין אמר לציבור הרחב, כמו שמיכל אמרה. או שזה נכון או שזה נכון אבל אני לא מוכן לקבל את האמירות האלו. אם אני יכול לשים מיליון שקלים על השולחן, זה לא מיועד לציבור הרחב. נקודה. באמת, יש גבול.

הדבר השני. עלו כאן טענות של איפה ואיפה מול מכשירים אחרים. צריך לתת לזה מענה. עלו כאן טענות לגבי כך שתיגרם ריכוזיות. אני חייב להגיד שלאחר ששמעתי את הסבב כאן, עולה חשש כבד לריכוזיות כי מי תומך? החברות הגדולות בלבד.

מי מנהל קרנות נאמנות?

תסלחי לי. אי אפשר ככה לנפנף טענות כשהאינטרסים קיימים. כולם מדברים כאן מתוך אינטרסים. כולם, ללא יוצא מן הכלל. אם האינטרס היחיד שרוצה בזה הוא חמשת הגדולות, אני - - -

לא. גם אנחנו רוצים את זה.

אמרתי האינטרסנטים. אתה לא אינטרסנט.

אני אינטרסנט לציבור.

נכון.

גם אתה צריך להיות אינטרסנט לציבור.

מבחינת החברות, הן היחידות שהן בעד, החברות הגדולות. הן יודעות מה הן מייצגות. אי אפשר לנפנף.

אף אחד לא מנפנף.

אלה טענות משמעותיות. אתם באוצר ושר האוצר משקיע הרבה מאוד עבודה כדי להכניס תחרותיות לבנקים ולשוק ההון. נכון? זה מהמפלגה שלך. לא יכול להיות שיד אחת תעשה כך ויש שנייה תעשה אחרת. השיקוף שלך מה שקורה לתחרותיות, זה כאן. אני לא אמרתי את זה אלא זה נאמר כאן.

הדבר הבא הוא ההשלכות התקציביות. תנו אומדנים. לא יכול להיות שכאן מפריחים מספרים ואנחנו לא יודעים על מה מדובר. תנו אומדנים.

הדבר האחרון הוא העניין של ההשלכות על הבורסה. נכון, הוא אינטרסנט במירכאות או לא. אי אפשר לנפנף את הטענות האלה.

אף אחד לא מנפנף. אתה היחידי שמנפנף. אף אחד לא מנפנף.

איציק, תקשיב לי, יש כאן טענות וצריך להתייחס אליהן לגופו של עניין. אני אומר שאם נותנים תשובות מספקות ולא בנפנוף, ולא באמירות לכל הדברים האלה - - -

מי מנפנף? מה זאת הסיסמה הזאת?

הטענה המרכזית שהטרידה אותי היה הסיפור של הריכוזיות וגם שוחחתי עם יושב ראש הרשות לניירות ערך שאכן רוצה לראות הרבה עסקים בבורסה ולא רוצה לראות ריכוזיות. הדבר המרכזי, חוץ מזה שאני כמובן סומך על סגן שר האוצר, ששמעתי מאגף שוק ההון שהרגיע אותי היה – כי שאלתי האם באמת אתה מייצר כאן מוצר תחליפי, מוצר אמיתי שהוא תחליפי – ואני אגיד לכם מה שכנע אותי שזה לא מוצר תחליפי.

קופת גמל היום, זה לא שמחר בבוקר לפי החוק אפשר יהיה לפתוח אין סוף קופות גמל מנייתיות שאתה תעבור בהן כמו שאתה עובר בתיקי מניות. יש את הצרכן המתוחכם שרוצה תיקי מניות שהם שונים, שהם נזילים, שהם נסדא"ק, שהם נצמדים לכל מיני דברים. קופות גמל, תקנו אותי אם אני טועה אבל זה נאמר, יש קופת גמל אחת לחברה - - -

לא נכון.

ההבנה שנאמרה לי בצורה מפורשת על ידי אגף שוק ההון הייתה שקופת גמל אחת, עם עד עשרה אפיקי השקעה. ברגע שזה נכון, מאותו רגע, לרוב המשקיעים זאת לא אלטרנטיבה. זה יהיה מסלול מאוד מסוים שהוא יציב, שאם אני מחר בבוקר חושב שאפיקי הבריק עלו, לא יהיה לי מחר מוצר קופת גמל אלטרנטיבי.

לכן, ברגע שאני שמעתי שלא מדובר במוצר תחליפי, אני השתכנעתי שזה יהיה מוצר שיצא מפיקדונות הבנקים ולא מקרנות הנאמנות.

הדבר האחרון שאני אומר על כל רפורמה שאנחנו עושים זה שנפקח על זה. אם נראה שיש איזו תנועה דרמטית, נבוא ונתקן.

אני מבקש, אדוני סגן השר, לדעת כמה דברים.

אדוני היושב ראש, אני כאן כבר המון שנים בוועדה הזאת וזה הדיון ההזוי ביותר שנקלעתי אליו. יושבים כאן אנשים בפוזיציות ויכול להיות שזה לגיטימי מבחינתם. אנחנו חברי הכנסת צריכים להתעניין רק בציבור ומה טוב לציבור. אדוני מנכ"ל הבורסה, כשהעברתי כאן את תיקון 17 שהיושב ראש לניירות ערך ביקש להעביר אותו, להביא לכאן קרנות זרות שיתחרו בקרנות, לא ראיתי אותך כאן צועק שאתם הורסים את הבורסה והכסף יצא החוצה, יצא לחוץ לארץ. נתתם להם הטבות, שחררתם אותם מרגולציה. אני העברתי את זה עבורכם. תעודות הסל כאן צרחו וברחו.

רבותיי, אני עכשיו מוציא בלי להזהיר. אם מישהו מהאורחים אומר משהו שלא בקבלת רשות דיבור, הוא יוצא החוצה. לא נעים לי כל הדיון הזה. אני לא רוצה שתוסיפו עליו.

שם באמת הייתה פגיעה בקרנות ובתעודות הסל. רמסתם אותם. נתתם לקרנות מחוץ לארץ, לבלייקאוף וכל הקרנות מחוץ לארץ, נתתם להם פטור מרגולציה, נתתם להם פטור מאגרות, העיקר שיבואו ויתחרו בקרנות הנאמנות. שם לא ראיתי את החגיגה הזאת. לא ראיתי אותך מנכ"ל הבורסה.

לא הייתי כאן.

אני שמח שיש תמימות דעים בינך לבין היושב ראש. גם זה חשוב לי.

למה אתה מעביר את זה לפסים האלה?

אני לא מעביר שום דבר לשום פסים. כל הכבוד ל-124 חברות, אותי מעניינים שמונה מיליון תושבים. זה מה שמעניין אותי. אם הממשלה ומשה כחלון והסגן והממשלה שהצביעה בעד זה והשר שהשיק את המכשיר הזה והכנסת שהצביעה, לתת לציבור מכשיר טוב, ואתם כולכם מודים שזה מכשיר מצוין, וזה החשש הגדול שלכם, שיעזבו את התעשייה הלא כל כך מוצלחת ויעברו למכשיר הזה, זה מה שמטריד אתכם ולא הציבור מטריד אתכם.

אין לנו כוונה לפגוע. אנחנו לא רוצים לפגוע בתעשיית מנהלי התיקים.

חס ושלום. לא רוצים לפגוע.

הטבת המס מגיעה מגלגל סגור.

כאשר הושקה פוליסת החיסכון, היא הייתה באפס.

לא רוצים לפגוע בתעשיית קרנות הנאמנות.

לא רוצים לפגוע בתעשיית הקרנות, גם לא רוצים לפגוע בציבור. כאשר הושקה הפוליסה, היה אפס בשנת 2008 והיום היא עשרים מיליארד שקלים. הקרנות היו בסביבות תשעים והיום הן 240 מיליארד. על מה אתם מדברים? על חודשיים אחרונים? על מה אתה מדבר? דבר אתי על עשר שנים. גם אז הייתה היסטריה, אפוקליפטה. לא קרה שום דבר. הפוך. אלה בסך הכול צברו עשרים מיליארד ואתם צברתם 240 מיליארד. יפה מאוד. אל תענה לי.

כפי שאמר רועי, יש 420 מיליארד או 480 מיליארד – תקנו אותי – כספים של הציבור בבנקים שם מקבלים תשואות אפסיות. זה מכוון לשם ולא מכוון לשום דבר אחר. נותנים כאן הטבות לציבור? נכון, נותנים. משיקים כאן מכשיר שהציבור ייהנה ממנו? כן. הציבור מעניין אותנו. זה התפקיד שלנו, עם כל הכבוד לכולם.

אז מה הבעיה לתקן את זה?

לא הפרעתי לך. אדוני, אני מבקש ממך לתת את רשות הדיבור למפקחת שתענה על כמה שאלות ולשרעבי.

אני אתן למי שאתה מבקש, אבל השאלה מתי נצביע.

היום.

היום, בסדר. היום. אם לא נספיק היום, נצביע מחר.

למה?

כי אתה רוצה שכולם ידברו. אני לא נותן יותר רשות דיבור. אני רוצה לדעת כמה דברים. קודם כל, אני רוצה לדעת האם אפשר להפחית את הסכום ממאה אלף שקלים לחמישים אלף שקלים.

לא. התשובה היא לא.

להגביל. לא כל שנה.

לכמה אפשר להוריד את הסכום?

אני לא יודע. אפשר לדון על זה.

דבר שני, אני רוצה לדעת האם אפשר לעשות הגבלה שאדם אחד שיש לו הרבה כסף, שהוא מאוד עשיר, לא יוכל להשקיע את אותו סכום בכמה חברות באמצעות בני משפחתו או באמצעות ילדיו אלא הוא עצמו. האם אפשר להגביל את זה? אחרת זה נראה מכשיר שהוא טוב אבל הוא מיועד לעשירים. יש תשובה לשאלה הזאת.

המכשיר מיועד לעניים, לבינוניים ולעשירים. הוא מיועד לכולם.

בסדר. אני שואל האם אפשר להגביל את זה.

התשובה היא לא.

לעשות מגבלה על פתיחת כמה קופות.

למה אי אפשר?

אמרנו שנתנו כאן הטבות לפרישה. בשוטף, ביום יום. להפך, אין נקנסות כי אין לי כאן קיזוז הפסדים מול דברים אחרים לאנשים אחרים. הוא לא ישים את הכסף שם כי הוא לא יפסיד באפיקים אחרים.

דחיית מס.

פחות משני אחוזים מהאנשים. אתה יכול להגביל, נתת מתנה, נתת איזושהי הטבה, בקרן השתלמות לשש שנים יש הטבה, יש לך פטור ממס רווחי הון. כאן אין לך פטור ממס רווחי הון אלא יש לך דחיית מס אם אתה עובר מסלול.

אבל ארבעים שנה אתה יכול למשוך מס.

פחות משני אחוזים מהאנשים. זה זניח.

מה זה רלוונטי?

אני חוזר על שאלתו. אומר סגן השר ואתם כנראה מסכימים אתו שמדובר על מכשיר חדש שיוצר הטבה. אני שואל האם אפשר להגביל את האפשרות להצטרף לזה כדי שלא יבואו רק אנשים עשירים אלא גם עמך שהם אינם עשירים. האם אפשר להגביל כך שהוא לא יכול להשקיע בו זמנית בחמש חברות?

חמש חברות כפול חמשת בני המשפחה שלו.

צריך להתייחס למציאות הכוללת בהקשר הזה. הזכיר סגן השר את העובדה שקיים היום מוצר שנקרא פוליסת השקעה בחברות ביטוח. אותו עשיר שרוצה להשקיע שם מאות אלפים ומיליוני שקלים, יודע שהמוצר הזה קיים והוא לא צריך להגיע לקופת גמל להשקעה כדי לעשות את זה. הוא יעשה את זה שם.

הוא יקבל את אותה הטבה?

כן. מבחינת דחיית המס, חד משמעית.

אני שאלתי שאלה. תענה לי על השאלה.

המגבלה לא תהיה על העשירים. היא תהיה רק על העניים.

עם כל הכבוד, אני לא מדבר עכשיו ציונות. אני שאלתי שאלה. העשיר לא ילך וישקיע בגלל שיש לו השקעות אחרות, מצוין. אני שואל האם אפשר להגביל את זה בחוק. הרי בלאו הכי הוא לא יבוא ואז תהיה רק אות מתה. שיהיה כתוב שאחד לא יכול להשקיע בכמה חברות בו זמנית.

החוק, זה מה שהוא קובע. החוק קובע שאדם אחד לא יכול להשקיע יותר ממאה אלף שקלים בכל החשבונות בכל קופות הגמל להשקעה. זה בדיוק מה שהחוק אומר.

זה ברור מהנוסח?

זה כתוב בצורה מפורשת.

אין בעיה. ננסח את זה.

זה כתוב.

בסדר. ננסח את זה.

כמה במשפחה? אחד, חמש, כמה במשפחה? כמה יכולים במשפחה אחת להשקיע?

לגבי הנושא של הסכום, כמה אמרת? לכמה אתם מסכימים? שלא יהיה מאה אלף אלא פחות. לפי דעתי חמישים אלף זה מספיק. אחרת זה לתת לעשירים.

אם זה נשאר במשק בית, גם מאה אלף זה בסדר. אפשר לדמיין מישהו שיש לו מאה אלף שקלים. רק אל תכפיל את זה.

מה זה משק בית? לפי האבא? אם הם התגרשו, מה עושים?

אגב, כמה דמי ניהול משלמים?

דמי הניהול הרבה יותר גבוהים מכפי שמשלמים כיום.

כמה דמי ניהול יהיה על זה?

התקרה בעולם קופות הגמל הרגילה היא 1.05 מהנכסים ו-4 מההפקדות. ככל שנרצה לשנות את זה, נבוא לוועדה ונתקן את זה. אילולא מתקנים, זאת התקרה שתחול.

לא הבנתי.

1.05 מהנכסים ו-4 מההפקדות.

אדוני, זה יהיה הרבה יותר יקר ממה שמשלמים כיום.

זה בתקרה. איך יכול לתקן יקר?

אתם רוצים להביא תקנות להפחית את דמי הניהול של זה?

אם נגיע למסקנה. זאת לא שאלה של הפחתה כי זה מאוד תלוי באופי ההפקדה, אם הוא מפקיד הפקדות חד פעמיות או שהוא מפקיד בשוטף. זה טיפה יותר מורכב. הדבר צריך להיבחן ואם ירצו לשנות את זה, צריך לבוא לוועדה לתקן את זה.

בסדר. נקריא את החוק.

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016

תיקון סעיף 1

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "קופת גמל לדמי מחלה" יבוא:

""קופת גמל להשקעה" – קופת גמל המיועדת לתשלום סכום הון לעמית עצמאי או למוטביו".

כאן אנחנו מגדירים את הקופה עליה אנחנו מדברים.

תיקון סעיף 13

בסעיף 13(א) לחוק העיקרי, ברישה, אחרי "לקצבה" יבוא "להשקעה".

זה תיקון טכני שמאפשר לממונה על שוק ההון לתת אישור קופת גמל לניהול קופת גמל להשקעה.

תיקון סעיף 22

בסעיף 22(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואולם עמית לא יהיה רשאי להפקיד בכלל חשבונותיו בקופות גמל להשקעה תשלומים שעולים על מאה אלף שקלים בכל שנת כספים. הסכום האמור יעודכן מדי שנה ב-1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שהיה ידוע באותו מועד, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ"ה בסיוון התשע"ו (1 ביולי 2016).

אני מציע שהסכום יהיה שבעים אלף שקלים.

שבעים אלף לאדם?

לאדם. לקופה. ליחיד.

אי אפשר יותר מזה.

אנחנו לא יכולים לספור את זה על פי בני ביתך או משהו בדומה לזה. לגבי הסכום, סגן השר כאן והוא סוגר.

אני אדם יחיד, יש לי ברוך השם אישה וילדים, יש לי הרבה כסף, אני שואל האם אני יכול להפקיד שבעים אלף שקלים בכל חברה.

בחברה אחת. בכל הקופות ביחד.

תעשו לי טובה, אל תתערבו. אני גם כך מבולבל. שבעים אלף שקלים, אני רוצה עכשיו להפקיד בכמה חברות ואני רוצה להפקיד שבעים אלף שקלים בכל אחת. אני יכול?

לא בכל אחת. ביחד.

אני מבקש לנסח את זה באופן הזה.

כך זה מנוסח.

אם זה מנוסח כך, הכול בסדר. אם זה לא מנוסח כך, ננסח את זה כך.

ועדת הכספים חולקת על זה ואני סומכת על הניסוח שלה.

אין לנו בעיה לתקן את הנוסח.

אדוני, אני יכול להעיר הערה לסעיף הזה?

כן.

כיוון שהייתה בעיה שאי אפשר לעשות את זה בפעם, אפשר לעשות אפשרות אחרת. או שאתה עושה 25 אלף לדוגמה לאדם, או שאתה אומר מאה אלף פר בית אב. אם אתה עושה פר בית אב, זה נותן את הפתרונות. ההצעה שלי היא 25 אלף שקלים לאדם.

מה לגבי הפקדת הכסף ולהיות מחויב לתקופה מסוימת, כי הרי כאשר ביטלו את הטבת המס מקופות הגמל ל-15 שנים, הטענה הייתה - - -

אני עונה לך, לא.

הבנתי, לא, אבל אני רוצה להגיד את הטיעון שלי. הטענה הייתה שהמדינה לא רוצה לעודד חיסכון לטווח קצר או בינוני והיא רוצה לעודד רק חיסכון לפנסיה.

היא הורידה את התמריץ שהיה לה ל-15 שנים. היא הורידה את הטבת המס.

כאן הוא יוכל למשוך את הכסף בכל רגע נתון.

אבל הוא משלם מס רווחי הון.

אין שום הטבה. הוא משלם מס.

כאשר אדם לא משלם מס ארבעים שנים, בסכומים גדולים זה יכול להצטבר.

זאת רק קצבה.

לגבי ניוד הכספים בין קופות.

הוא יוכל למשוך גם מהפנסיה. זאת אומרת, הוא יוכל תמיד לנייד או שאתם תעשו לזה הוראות מיוחדותך?

בין קופות להשקעה הוא יוכל כמובן לנייד. כדי לנייד לקופת קצבה, נצטרך בכל מקרה להתקין תקנות. לבוא לכאן ולהתקין תקנות.

זה בדיוק מה שאין בקרן נאמנות.

אבל הדיון הוא על קופת גמל. הדיון הוא לא על קרנות הנאמנות.

אתם יוצרים קרן נאמנים פטורה ממס.

אנחנו לא רוצים לפגוע בציבור, אנחנו רוצים לתת לכלל הציבור ולא רק לחלק ממנו.

מה המצב כרגע כשאין תקנות?

אי אפשר לנייד.

אנחנו נרצה לנייד את זה.

אם אנחנו מאשרים את החוק, אין ניוד.

נכון.

רק הערה אחת מאוד מהותית. אם יש הסכמה שמאה אלף שקלים הוא סכום שברמת משק בית הוא סכום סביר - - -

שבעים אלף.

משק בית ממוצע, יש בו חמש נפשות. אם אנחנו נקטין כהצעתנו ל-25 אלף - - -

שמוליק הציע את זה. הממשלה באמצעות סגן שר האוצר לא מסכימה. הממשלה נתנה תשובה שלילית.

על זה אני גם אגיד שאני לא מסכימה אתך.

כבוד היושב ראש, הערה לסעיף. איך אפשר כאן להבטיח שאדם לא יפתח כמה וכמה חשבונות?

יהיה נוסח כזה.

אין מנגנון כזה.

קופה אחת לא מדברת עם השנייה. קופת גמל אחת לא מדברת עם השנייה. אם אני פתחתי בהראל, יום למחרת הלכתי למגדל ופתחתי עוד קופה, הראל ומגדל לא יראו את זה. איך מבטיחים את זה?

אני חייבת לעדכן אותך הטכנולוגיה קצת התקדמה. יש לנו מסלקה שבה אתה יכול לראות את זה.

המסלקה לא עובדת.

עובדת מצוין.

כל קופה תוכל לזהות אם אתה פתחת ביותר מקופה אחת.

איפה זה מופיע?

רונן, מספיק. אני אוציא אותך.

אבל יש כאן לקונה.

רונן, לצאת.

אין כאן לקונה.

השאלה אם יש איסור.

אלא אם כן אתה מפסיק.

תיקון סעיף 25

בסעיף 25(א)(1) לחוק העיקרי, אחרי "בקופת גמל לתגמולים" יבוא "בקופת גמל להשקעה, בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 23(א)(2א) ו-2(ב)".

אנחנו מדברים כאן על סעיף שאוסר שיעבוד של זכויות והעברה לאחר. אנחנו מחריגים כאן בהקשר הזה את קופת הגמל להשקעה.

למה מחקתם את סעיף 23? את התיקון שהיה.

הוא בעצם לא רלוונטי. זה אותו מכשיר. חשבון חדש, אלה מכשירים זהים, מתנהגים אותו הדבר.

תיקון סעיף 27

בסעיף 27(ג) לחוק העיקרי, אחרי "לקופת גמל אישית לפיצויים" יבוא "לקופת גמל להשקעה".

זאת בעצם הוראה שתאפשר משהו משותף של מספר קופות גמל לפי הוראות הממונה.

תיקון התוספת הראשונה

כאן אנחנו בתיקון שלא נוגע לקופות גמל להשקעה.

בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, בחלק ב', אחרי פסקה (20) יבוא:

"(21) פעל בניגוד להוראות השר לפי סעיף 6(ד)(6) לעניין סוגי ביטוחים שבהם יבוטחו עמיתים בקופת גמל או פעל בניגוד לתנאים שקבע השר לפי הסעיף האמור לגבי ביטוחים כאמור.

(22) פעל בניגוד להוראות השר לפי סעיף 21 לעניין חלוקת חשבון קופת גמל למרכיבים או ניהול כל אחד מהמרכיבים האמורים".

אנחנו בעצם מוסיפים כאן אפשרות להטלת עיצומים כספיים על הפרה של הוראות במסגרת חוק קופות גמל.

תיקון פקודת מס הכנסה

בפקודת מס הכנסה –

בסעיף 1, בהגדרה "קופת גמל", "קופת גמל לתגמולים", "קופת גמל לפיצויים", "קופת גמל לקצבה", "קופת גמל לחיסכון", קרן השתלמות", "קרן ותיקה", "קופת ביטוח" ו"תכנית ביטוח", אחרי "קופת גמל לחיסכון" יבוא "קרן פנסיה", "קופת גמל מרכזית לקצבה", "קופת גמל להשקעה".

בסעיף 3 -

בסעיף קטן (ה4)(3), במקום "מקופת גמל לא משלמת לקצבה" יבוא "מקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה" ואחרי "לחוק הפיקוח על קופות גמל" יבוא "או שמשך יחיד מקופת גמל להשקעה".

אנחנו מדברים כאן על סעיף המקור שמחיל מס רווחי הון לגבי קופת גמל להשקעה.

בסעיף קטן (ה7)(2), במקום "לקופת גמל לא משלמת לקצבה" יבוא "לקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה".

מדובר כאן בתיקון טכני שנוגע בכלל לתיקון 13 שעבר כאן בוועדה.

בסעיף 9(17א)(ד), בהגדרה "יתרה צבורה" אחרי "תשלומים פטורים" יבוא "סכומים בקופת גמל להשקעה".

זה תיקון שנועד לא לחייב במס לפי חוק חלוקת חסכונות פנסיוני לגבי כספים שמקורם בקופת גמל להשקעה.

בסעיף 9א, בהגדרה "תשלומים פטורים" אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) סכומים ששילם יחיד בעד עצמיו לקופת גמל להשקעה".

כאן זה סעיף הפטור ממס רווחי הון, במקרה שהכספים הללון נמשכים בדרך של קצבה.

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיונים), התשס"ה-2005, בסעיף 1 –

בגדרה "חבה מנהלת" "מדד", "מעביד" "עמית", "עמית עצמאי", "עמית שכיר", "קופת גמל", "קופת גמל אישית לפיצויים", "קופת ביטוח", "קופת גמל משלמת לקצבה", "קופת גמל לקצבה", "קופת גמל לחיסכון", "קופת גמל לתגמולים" ו"קרן השתלמות", במקום "קופת גמל משלמת לקצבה" יבוא "קופת גמל להשקעה".

בהגדרה סוג מוצר פנסיוני", אחרי פסקה (7) יבוא:

"(7א) קופת גמל להשקעה".

שאלה קצרה. לגבי קופת גמל, מבחינת הממשק של קופות גמל בניהול ישיר, איך זה יהיה?

זה דבר שיצטרך להיקבע בתקנות.

אתם רוצים שזה יכלול?

צריך לחשוב.

תיקון חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו

בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014 –

בסעיף 1 -

בהגדרה "חברה מנהלת", "מבטח", "מוטב", "הממונה", "מרכיב הפיצויים", "קופת ביטוח", "קופת גמל", "קופת גמל אישית לפיצויים", "קופת גמל מסלולית", "קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית", "קופת גמל מרכזית לקצבה", "קופת גמל לקצבה", "קופת גמל לא משלמת לקצבה", ו"קופת גמל לתגמולים", במקום "קופת גמל לא משלמת לקצבה" יבוא "קופת גמל להשקעה".

אנחנו מדברים כאן על הכנסת קופת גמל להשקעה במסגרת חלוקת הנכסים הצבורים לפי חוק חלוקת חיסכון פנסיוני.

בהגדרה חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים", אחרי "פסקה (3) יבוא:

"(4) קופת גמל להשקעה".

בסעיף 6(ה)(1)(ב), במקום "בקופת גמל לא משלמת לקצבה" יבוא "בקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה".

תודה רבה.

יש לי הערה. כאן בוועדה נאמר שתעקבו אחרי הנושא הזה, אמר זאת גם חבר הכנסת רועי פולקמן וגם היושב ראש, לכן אני מציע שתהיה כאן הוראת שעה לשנתיים-שלוש ויראו מה קורה לבורסה ואיזה השלכות יש על זה.

הוראת שעה אולי לא, אבל ההצעה היא לדיווח לוועדה ולמעקב.

לא ראיתי אפילו פעם אחת שזה עובד כשמכניסים את זה לחוק.

זאת הערה ראשונה. הערה שנייה. מאחר שלצערי החוק עובר, צריכים לאפשר כאן למנהלי השקעות קטנים ובינוניים, כדי שלא יחוסלו לגמרי, לאפשר להם לנהל קופת גמל להשקעה, אותו המוצר.

יגישו בקשה.

שאלנו אותם את השאלה הזאת על קופת גמל בניהול אישי והם אמרו שהם יבחנו אותה ויבואו עם תשובה.

לבוא ולהגיד לבחון, זה נחמד אבל זה צריך להיות בתקנות.

אנחנו לא מתקינים את התקנות. אתם מתקינים את התקנות.

לא לענות. רונן, נגמר.

הם מושכים זמן.

אז מושכים.

אתה היית אמור להיות בחוץ. אותי השתקת בהתחלה כשאני שאלתי שאלות ענייניות. יושבים כאן אנשים שהם לא חברי כנסת, הוצאת אותו החוצה והוא לא יצא ועכשיו הוא מתחיל לשגע. אני מצטערת, זה לא לעניין.

אנחנו מצביעים. יבואו קרנות הנאמנות ויבקשו גם כן להשתלב בזה.

נבחן אותם על פי אותם כללים שאנחנו בוחנים כל מי שמבקש היתר לניהול קופת גמל.

מי בעד אישור הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016 עם השינויים בהם מדובר על שבעים אלף שקלים ומדובר על כך שהנוסח יהיה כזה שאי אפשר יהיה להשקיע בכמה חברות ובכל מה שדובר כאן? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק אושרה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.