הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 342

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ט"ו באייר התשע"ו (23 במאי 2016), שעה 11:30

אישור מסגרת ערבות מדינה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן"

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

איתן ברושי

זהבה גלאון

יצחק וקנין

אורן אסף חזן

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

אראל מרגלית

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

רועי פולקמן

מיקי רוזנטל

אביגדור יצחקי - ראש מטה הדיור הלאומי בלשכת השר, משרד האוצר

יהלי רוטנברג - סגן בכיר לחשבת הכללית, משרד האוצר

מעיין נשר - רפרנטית, אגף התקציבים, משרד האוצר

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

עדי עמיתי (מתמחה)

טמיר כהן

טלי רם

אישור מסגרת ערבות מדינה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן"

אנחנו עושים הפסקה בנושא הקודם. אביגדור יצחקי יציג את נושא הערבות. אני אמרתי לו ב-11:30, עשיתי חשבון שזה יתחיל ב-10:00 והדיון יהיה שעה וחצי. בגלל הנסיבות שלא תלויות בנו, אם אתם מסכימים, אני מבקש מאביגדור להציג רק את נושא הערבות. זה לא דיון ארוך. אביגדור, בבקשה.

אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הוועדה הנכבדים, במסגרת המאמצים שלנו לפתור את משבר הדיור, הפעולה המרכזית שלנו והעבודה המרכזית שלנו היא להגדיל את מספר הדירות המיוצרות במדינת ישראל.

המשבר נובע בעיקר מכך שמספר משקי הבית שגדלים כל שנה, לא מספיקות להם הדירות שמייצרים עבורם. ואם משקי הבית גדלים בין 50,000 ל-55,000 – בשנה הקודמת זה היה רק 48,000 – עדיין אנחנו מסיימים כל שנה 42,000, 43,000 דירות, מה שיוצר פער של 10,000 דירות כל שנה.

ולכן אנחנו עושים את כל המאמצים כדי להגדיל את המספר הזה. המספר הזה תלוי בעיקר בעבודת הממשלה, ביכולת הביצוע שלה, אך בעיקר בעובדים בשוק הבנייה שאין לנו, בתשתיות-על שהממשלה עושה כל מאמץ כדי להגדיל אותן, וגם כמובן המאבק בהיתרים מול ראשי רשויות שלא תמיד מעוניינים בדירות.

ולכן, בזמן שאנחנו עושים את המהלך הזה של הגדלת ייצור הדירות אנחנו עושים עוד מהלך שמטרתו לדאוג למחוסרי הדיור בשלב ראשון. וכרגע, שר האוצר והאוצר ומשרד הבינוי וכל החברים האחרים יצאו בתוכנית שנקראת "מחיר למשתכן".

תוכנית "מחיר למשתכן", מהותה הנחה משמעותית במחיר הקרקע, ממחירי השוק כמובן, הנחה משמעותית בפיתוח, סבסוד פיתוח, ובנוסף לזה מענקים למשתכנים בפריפריה.

כתוצאה מזה אנחנו כרגע בתוכנית עבודה של הוצאת מספר יחידות דיור כאלה, סדר גודל של 100,000 יחידות דיור עד סוף 2017.

ב"מחיר למשתכן".

ב"מחיר למשתכן". עד היום כבר נפתחו כ-9,000 מכרזים כאלה ויש בהם זוכים. היום, דרך אגב, נפלתם על יום טוב, 4,700 יחידות דיור יילקחו על-ידי קבלנים כזוכים במכרזים והתהליך ימשיך בהם.

אביגדור, כל יום הוא יום טוב.

כן, זה נכון. לעצם העניין, כשארגנו את כל העניין הלכנו על קריטריונים.

יום טוב או לא יום טוב, בינתיים מחירי הדירות עולים.

אז אתה רוצה שנדבר על זה?

קודם כול תקרא את הדוח.

זהו, לא מתאים לך הכותרת. מתאים לך לקרוא את המלים הקטנות.

אבל זה לא ה-issue, רבותי. חברת הכנסת עזריה, אנחנו צריכים להגדיל את ייצור הדירות במדינת ישראל, אין מה לעשות.

זה ברור.

זה ברור. ולכן לצורך העניין, יצאנו בתוכנית כאשר התוכנית הזאת מיועדת לחסרי דיור בלבד, כלומר מי שאין לו דירה ומי שלא הייתה לו דירה בשש שנים האחרונות, או משקי בית או רווקים מעל גיל 35, וברוך השם היום יש לנו כבר 30,000 אנשים שהוציאו תעודות זכאות.

זה לא מספר שאנחנו יודעים להגיד כמה באמת זכאים יהיו בסוף שיירשמו. אנחנו נעשה איזשהו מהלך כדי לבדוק את זה אבל העיקרון הוא שאם זה באמת מסתכם ב-30,000 כפי שנרשמו עד עכשיו, אז אנחנו מייצרים לכולם דירות, ובזה אין בעיה כי אנחנו יוצרים 100,000 דירות.

ולכן, כל פעם שמדברים על סיכוי או לא סיכוי לזכות, גם בהנחה שיהיו 200,000 אנשים שנרשמו, אנחנו נוציא 100,000 דירות כך שבסופו של דבר היחס הוא 1 ל-2, שזה לפי דעתי יחס גבוה.

צריך לזכור שבקריטריונים ניתנת עדיפות לבני מקום בגובה של 20% במרכז ו-32% בפריפריה, ובמקומות שבהם בני מקום נרשמים, אכן הסיכוי הוא גבוה מאוד, כפי שכבר ראינו בשני הפרויקטים שבהם כבר זכאים חתמו על חוזה רכש בלוד ובעפולה.

אלא מאי? בכל תהליך יש גם בעיות, ועל-פי החוק, הערבויות או הבטחת התשלומים של הדיירים, על-פי החוק יכולה להיעשות בכמה מצבים, כששלושה מהם בסיסיים.

האחד מהם זה ערבות חוק מכר, השני הוא פוליסת מכר – שהיא דומה לערבות בצורה כזאת או אחרת – והשלישי הוא הערת אזהרה, זאת אומרת שאתה נותן לדייר ששילם לך X כסף הערת אזהרה בטבו.

נהגנו על-פי החוק ואפשרנו לקבלנים לתת גם הערת אזהרה, אלא מה, הבנקים באו מולנו – מסיבות שאני לא רוצה לפרט אותן כרגע פה, אני חושב שהן גם לא מן העניין – ואמרו, אנחנו במסגרת של הערת אזהרה ניתן משכנתה רק בתקופה מאוד מאוחרת של הפרויקט.

ולכן אנחנו צריכים לגשר על הפער הזה ולדאוג לזה שהדיירים שזכו בהגרלה וחתמו על חוזה הרכישה, יוכלו לקבל משכנתה בתנאים הוגנים על-פי הכללים החדשים של בנק ישראל שאותם גם סיכמנו, שהמשכנתה תהיה 75% מערכה של הדירה ולא 75% מהמחיר שבו היא נקנתה.

שזה יותר.

זה מביא את זה ל-90% בערך?

לא, אי-אפשר 90% כי המינימום הוא 100,000 שקלים, זאת אומרת בן אדם צריך להביא הון עצמי של מינימום 100,000 שקלים.

לעצם העניין, כרגע נוצר מצב שהדיירים לא יכלו לקבל משכנתאות מאחר שהם קיבלו רק הערת אזהרה.

צריך לזכור – הקבלנים לא רוצים את האשראי מהבנקים, יש להם מאה אחוז Presale. כל הדירות נמכרו, עד אחת, גם בפרויקט הזה וגם בפרויקט השני, והן נקנו על-ידי זוגות צעירים כולם, והן נקנו על-ידי משפחות כולן שהן חסרי דיור.

צריך לבוא ולראות, ואני מזמין את כל מי שרוצה לראות באתרי המכירה שלנו את האושר והדמעות שזולגות, יותר מאשר היה לפני יומיים בבאר שבע, לא פחות לפחות.

ולכן, לעצם העניין, נוצר מצב שבו אנחנו צריכים לסנכרן בין שני המצבים האלה, בין המצב שבו הבנקים ייתנו משכנתאות לבין המצב שבו הדיירים יוכלו לקבל את המשכנתאות, וכך נוכל לנהל את הפרויקט.

בחנו את כל האופציות האפשריות על מנת לגרום לזה. קודם כול, יצרנו מצב שבו לא יקרו דברים כאלה יותר ואנחנו מחייבים את כל משתתפי המכרזים ב"מחיר למשתכן" לערוב או להתחייב לכך שהם ייתנו ערבות חוק מכר.

אבל בינתיים זכו קבלנים. בתוך המכלאה הזאת נכלאו כ-7,000 דירות. 7,000 הדירות האלה, חצי מהן, לא ניתן לתת הערת אזהרה כי אין עדיין פרצלציה על המתחמים האלה, ולכן אנחנו יורדים לרמה של 3,000, 3,500.

גם בתוך ה-3,000, 3,500, יש קבלנים שכנראה לגביהם גם זה יורד, אנחנו מסתכלים עכשיו על סדר גודל בסביבות 1,500 דירות שבהן אנחנו צריכים לתת פתרון.

שלושה פתרונות עמדו לפנינו. האחד, להכריח את הקבלן לקחת ליווי בנקאי ולשלם את מלוא העלות של הדבר הזה על-ידי המדינה. הדבר הזה היה גורם לבעיות מאוד קשות, גם אל מול הבנקים אבל בעיקר הדיירים היו נאלצים לבוא ולחתום על חוזים חדשים, לשנות את תנאי התשלום ולעשות הרבה בעיות.

אפשרות שנייה הייתה לתת הלוואה לקבלן, הלוואת גישור. ואפשרות שלישית שהיא נמצאה בידינו, הטובה ביותר והנוחה ביותר ועושה את הזעזועים הקטנים ביותר, היא לתת ערבות לבנקים על הביצוע של הפרויקט. אני רוצה להדגיש את זה – על הביצוע של הפרויקט. זאת אומרת, המדינה לוקחת על עצמה את ההתחייבות שהפרויקט הזה יבוצע במאת האחוזים.

אנחנו לא נותנים ערבויות לדיירים. הדיירים מתנהלים מול הבנקים במהלך עסקים רגיל, זאת אומרת מי שיש לו כושר החזר יקבל את המשכנתה ומי שלא יוכל להחזיר אותה, יעשו מולו את ההליך הרגיל שקיים בין בנקים למשכנתאות לדיירים.

אנחנו מאפשרים או נאפשר, ברגע שתאשרו, ערבות לבנק על יכולת הביצוע של הקבלן.

למה אתם צריכים לתת בעצם? מילא, דיירים אין להם כסף, אבל - - -

חבר הכנסת מרגלית, תן לי לסיים.

- - -

כל תוכניות הדיור שלכם מתרסקות פה על הרצפה - - -

- - -

ומה עדיף? אתה הבאת איזה תוכנית דיור? מה זה הדבר הזה? אז בוא נשמע ונציע. אם אתה לא רוצה תצביע נגד, וזהו. סוף סוף מגיע שר אוצר - - -

רחל, מספיק. אני אקרא לכם לסדר. מספיק.

למה צריך ערבות ביצוע לקבלנים שנבחרו כדין? הם קבלנים שיודעים לבצע - - -

אראל, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

רגע, אז אני גם אצעק, שתקרא גם לי.

לא, אני לא רוצה ואני רוצה שתפסיקו. תמשיך, בבקשה.

לעצם העניין, במהלך הזה הקמנו מנגנון, אל"ף, של הסכם נוסף עם הקבלן, כתב ערבות אל מול הבנקים, וכמובן שהקבלנים מתחייבים לכך שאנחנו נלווה אותם כאילו היינו ליווי בנקאי.

לצורך העניין, הקמנו מערך כזה בחברת "דירה להשכיר", שהיא מלווה את הקבלן. בעצם, הכסף שנכנס מהמשכנתאות, נכנס לתוך מעין חשבון ליווי והוא משוחרר על-ידי המפקחים או המלווים או איך שלא תקראו לזה, על-פי התקדמות הפרויקט ובכך אנחנו מביאים למצב שבו אנחנו בטוחים במאת האחוזים או כמעט במאת האחוזים שהפרויקט הזה אכן מתקיים.

ולכן, הערבות הזאת דרושה לנו על מנת להעמיד אותה לרשות הבנקים כדי שיוכלו לתת משכנתאות בתנאים רגילים וכמובן מוזלים לדיירים, ובכך נגמור את שני הפרויקטים הראשונים.

למה 550 מיליון שקלים? זה מקרה קיצון, לא בטוח שנצטרך את הכול אבל אנחנו מסתכלים על כך שאולי בסופו של דבר גם נצטרך לבוא עוד פעם בפרויקטים הבאים.

לצורך העניין כרגע, כדי לוודא שהדברים באמת נעשים כמו שצריך, אנחנו מבקשים 550 מיליון שקלים על מנת לגמור את הפרויקטים של עפולה ולוד, כאשר הפרויקט של קריית מוצקין נמצא בדרך ובו, רק בחלקו אפשר לתת הערת אזהרה, לא בכולו, וגם הפרויקטים של ראשון, בית דגן, ראש העין ואחרים, שנמצאים כרגע על המדוכה, ימשיכו הלאה.

כמובן שכל הדבר הזה הוא זמני מאחר שברגע שאנחנו נעבור את אותן 7,000 יחידות דיור שבהן נפתחו המכרזים, לאחר מכן יש התחייבות של הקבלנים לתת ערבות חוק מכר לדיירים, או חייבת להיות התחייבות כזאת, ולכן כל העסק הזה ייעלם מאליו.

אבל זה אומר שכל התחזית שלכם לא עומדת על הרגליים הכלכליות.

סליחה. זאת לא מסקנה שאפשר להסיק בשום אופן.

- - -

רחל. תפסיקו לענות אם אני לא נותן רשות. אם הבנתי נכון - - -

"מחיר למשתכן", זה עובד במעגל סגור כלכלית. פה - - -

- - -

זה לא בסדר. מי שרוצה לשאול, אני אאפשר, אבל שזה יהיה מתורבת, לפי הסדר.

מזל שפה אנשים לא מבינים מה זה דיור בר השגה.

אראל, נו באמת. יש לנו מזל שיש - - -

רחל, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. אני מבקש לא לענות.

אבל גם לאראל.

קראתי לו כבר.

אז בסדר.

אני הבנתי כך. מה שאתה מבקש, מה שהממשלה מבקשת עכשיו, היא מבקשת ערבות לבנקים על 550 מיליון שקלים ללוד ולעפולה.

שערורייה.

לצורך סיכון הביצוע.

מאה אחוז. אם יבואו עכשיו יישובים נוספים - -

אבל למה צריך את זה?

- - או אם אתם תצטרכו פעם נוספת ערבות, אתם צריכים לבוא עוד פעם.

יכול להיות שיישאר לנו - - -

לא. אם יישאר, אתם גם צריכים לבוא לכאן.

אתה יכול לטלפן אלי, אני אדבר אתך על כל מה שאתה רוצה, תאמין לי.

אבל עם כל הכבוד, בוועדת הכספים - - -

- - -

אתה מטלפן אלי, אתם עושים תוכניות, המחירים נוסקים, ואתם נותנים ערבות מדינה על משהו שצריך להיות דיור בר השגה, שזה מעגל סגור כלכלית.

אתה רוצה לקבוע אתו פגישה - - -

כל העסק שלכם מתמוטט.

ואז, אתם תצטרכו לבוא לכאן, אבל זה רק - -

פשוט נבנה דירות מהמדינה, כמו ברוסיה.

- - לאותם מכרזים שיצאו עכשיו.

כן.

במכרזים שיבואו לאחר מכן - -

לא צריך.

- - אתם תכניסו בתוך החובה - - -

כבר הכנסנו.

אני הבנתי אותך נכון? ערבות חוק מכר ייכנס בתוך המכרז ואז ממילא המדינה לא צריכה לתת את הערבות הזאת. יפה. בצלאל סמוטריץ' רוצה לשאול.

עכשיו הבנתי מה יקרה אחרי ה-7,000, מה שעכשיו אמרת.

כן, מה שאמרתי.

אתה מאמין לזה. אתה מאמין לזה.

אני מאמין בקדוש-ברוך-הוא.

אני רק שואל דבר אחד. ערבות מדינה הייתה בתוך התוכנית הזאת מלכתחילה?

לא.

- - -

לא. ערבות מדינה לא הייתה בתוכנית הזאת - - -

גם כל הדיבורים האלה, אנחנו לא ניתן לך להרחיק את ההזדמנות שתהיה לזוגות צעירים לקנות דירות. אנחנו לא ניתן לך, גם בכל הדיבורים האלה.

- - -

בצלאל, תבין - - -

אראל, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. בצלאל ברשות דיבור. בבקשה, שאלה.

על רקע ההערה הראשונה של אדוני היושב-ראש, אני רוצה להציע.

רבותי, לא להפריע. רועי, זה מפריע.

זה מפריע לתת 500 מיליון.

זה מפריע לדיון. בבקשה, בצלאל.

אדוני, אראל חייב להבין שכשהוא מדבר יפה לא מקשיבים לו. אם הוא רוצה שיקשיבו לו, אז הוא צריך לדבר לא יפה.

תעשה לי טובה, אל תיתן לו עצות. הוא בחור מספיק פיקח כדי לדעת מתי לצעוק ומתי להיות בשקט.

אני דיברתי אתך לא יפה?

הפוך. לכן לא מקשיבים לך פה, אתה לא מבין. אני רוצה להציע. מכיוון שבסוף מה שבאמת חשוב זה הסכום, 550, תורידו את העובדה שזה דווקא ללוד ולעפולה – הרי אמר לך עכשיו היושב-ראש שאם אתם תרצו להשתמש באותם - -

אני לא מסכים.

- - 550 לפרויקטים אחרים, תצטרכו לחזור לפה.

כן.

תבקשו אישור למסגרת של 550 - - -

אבל אתה לא יכול להסכים לדבר כזה.

העיקרון הוא אותו עיקרון.

בצלאל, עם כל הכבוד, יש פיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה. אם אתה נותן אישור בלנקו ואתה אומר, עכשיו תעשו עם זה, תיתנו את זה גם לאום אל-פאחם – אני בעד.

לא. הוא אמר לך, רק למכרזים שכבר יצאו.

בסדר. אז אני אומר לך שצריך פיקוח של הכנסת ואני מאוד מעוניין שאביגדור יבוא לוועדה יותר פעמים, ותאמין לי, יהיו דברים שנויים במחלוקת וצריך שהוויכוח יהיה כאן ונצביע. והוא אמר את זה, בצדק. מחר אתה באופוזיציה.

אני מבקש משפט. הערבות היא לא על זה שקבלנים - -

ירוויחו.

- - יש בעיה איתם. אין שום בעיה עם אף קבלן.

נכון.

הערבות היא בשביל שהדיירים יוכלו לקבל את המשכנתה בזמן יותר מוקדם. זה כל הסיפור. הקבלנים, אין איתם בעיה, הם כולם נתנו ערבויות, הם כולם קנו קרקע מכספם, שילמו פיתוח מכספם, שילמו תכנון, שילמו הכול, הכול בסדר. אנחנו רוצים שהדיירים, אף אחד לא ייפגע.

אבל אני רוצה להגיד מה חורה לי בתוך המעגל הסגור של התוכנית הכלכלית. ה"מחיר למשתכן", זה פעם ראשונה – ולכן אני מברך על הצעד הזה – פעם ראשונה שעשיתם ניסיון באמת לדיור בר השגה, שהעסק עובד ברמה כלכלית סגורה.

בעצם, אם המדינה עכשיו צריכה להתערב ולשים ערבות מדינה של 500 מיליון, זה אומר שהעסק לא עובד, העסק לא מחזיק מים.

התחלה - - -

- - -

לומדים מטעויות. אז מה אתה רוצה, שלא ילמדו מטעויות?

לא, אבל העניין הוא לא ללמוד מטעויות באופן של התחלה. העניין הוא אם העסק הזה עובד.

עובד.

אתה אומר לנו שזה buffer של טיימינג כי אי-אפשר לקחת משכנתה וזה בעצם כלכלי, שבלוד, גם אם בא בן-אדם בלי יכולת כלכלית גבוהה, מכיוון שאתה עוזר לו ב"מחיר למשתכן", הוא כן יכול לקחת משכנתה, הבנק כן ייתן לו משכנתה, וזה יכול לעבוד מבחינה כלכלית. תבינו שעל זה זה עומד וקם. תבינו שאם זה לא עובד - - -

זה עובד.

אז זה מה שאני רוצה להבין.

זה עובד.

כי אם זה לא עובד אנחנו לוקחים את ה"מחיר למשתכן" והופכים אותו למנגנון של דיור ציבורי, שזה אנחנו לא רוצים לעשות.

אבל זה עובד.

זה עובד.

יש דיור ציבורי, שזה משהו אחר. אז אני רוצה להבין ממך למה זה פער בזמן ולא בעיה מהותית בתוכנית.

אני אסביר.

ואני רוצה גם את הדעה של הפקידים באוצר.

אני אסביר. הם לא כל כך בקיאים בעניין הזה, הם לא עוסקים בזה, יש להם מספיק צרות משלהם.

חבר הכנסת מרגלית, העיקרון הוא שבסופו של דבר לכל מתחם יש קבלן זוכה, כשהקבלן שם את הערבויות המתאימות, עושה את הביטוחים המתאימים, עושה את כל הדברים כרגיל.

אלא מאי? קבלן בחר לא לקחת ליווי בנקאי, וזה אפשרי מבחינתו כי יש לו מאה אחוז מכירות, הוא מכר את כל הדירות. תזרים המזומנים שלו זורם, הוא לא רוצה לראות את הפרצוף של הבנק, אבל הבנק אומר – מי שלא לוקח ליווי בנקאי ומי שעושה את זה לבדו, זה גם מרגיז אותו כי הבנק פתאום לא נהנה מהעמלות שהוא יכול היה לקבל אם הוא היה לוקח ליווי.

כן. ואין מונופולים בבנקים.

כן, בדיוק. ועוד כמה דברים, לא חשוב כרגע. לעצם העניין הוא אומר – אני לא נותן. בהגינות אני חייב לומר שגם קודם, במקום שקבלן נתן רק הערת אזהרה, הבנק נתן משכנתה רק בסוף התקרה של הקומה שבה הדייר קנה את הנכס, אני מוכרח לומר בהגינות לטובתו של הבנק. היום הוא העלה את זה לסוף השלד.

אני צריך לקבל 40% כדי לבנות את הבניין, 40% אחרי התקרה הראשונה. מה אני עושה? אני אומר לבנקים, וכדי שהדיירים לא ייפגעו וכדי שמי שזכה בפועל באמת בזכות הזאת של הנחה - בלוד זה הנחה של מעל 500,000 שקלים על דירה, לך תראה תיפגש עם האנשים, מעל 500,000 שקלים. כדי שהוא לא ייפגע והוא יוכל לקחת משכנתה בזמן ולממש את החוזה שלו, הייתי חייב לפתור לו את הבעיה. יכול להיות שטעיתי, יכול להיות שלא טעיתי, זה לא משנה כרגע אבל אני חייב כרגע לפתור לו את הבעיה, והפתרון הוא – אני מבטיח לבנק, אני הולך לפקח על הביצוע, אני נותן לך ערבות שאכן יהיה ביצוע, תן לבן-אדם את המשכנתה ובוא נגמור את הפרויקט.

אבל זה הולך להיות פרויקט אחרי פרויקט גם הלאה.

לא, לא.

- - -

אני כבר שיניתי את ההוראה. כולם ערבות חוק מכר, נקודה.

בערך 2,000 דירות.

רבותי, אני מבקש לסכם.

אז אתה בעצם אומר שבאופן חד-פעמי פחות או יותר אתה נותן ערבות, המדינה משלמת - - -

לא משלמת כלום. נותן ערבות על הביצוע.

כדי לקחת משכנתה.

אני ערב לבנק שאכן הפרויקט יבוצע.

האם ישחררו לך את הערבות הזאת?

ברגע שאני מוסר מפתח, ישחררו לי את הערבות הזאת.

אביגדור אומר כך. אם הייתה בחוזים הללו ערבות חוק מכר, לא היה צריך את הערבות הזאת, אם לא היה הדיון עם הבנקים. מעל 7,000 הדירות הבאות יש כבר הוראה להכניס בחוזים את ערבות חוק מכר. לכן מבקשים את הערבות הזאת לטובת התושבים, טובת המשתכנים.

אביגדור, למה צריך עד המפתח ולא עד סוף השלד? הרי בסוף השלד הבנק יוכל לתת גם בלי זה.

כי זה המשא ומתן עם הבנקים. אנחנו גם רוצים שפרויקטים, שניים ראשונים יהיו, נפקח עליהם עד הסוף ונראה שהם מתבצעים, וכדי באמת לרכוש גם אמון הלאה אנחנו הולכים להביא 100,000 דירות. יש לנו כבר תוכנית לחסרי דיור, 100,000 דירות. אם היה לי לאחרים – וה"מחיר למשתכן" לא יסתיים בסוף חסרי הדיור, ברגע שאנחנו נגמור עם חסרי הדיור אנחנו נעבור גם למשפרי דיור וניתן להם את הדירות ב"מחיר למשתכן".

תודה רבה. היועצת המשפטית, האם יש בעיה עם אישור הערבות הזאת?

לא.

מי בעד אישור מסגרת ערבות מדינה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן", ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

הבקשה לאישור מסגרת ערבות מדינה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" נתקבלה.

נגד – אין. נמנע – אין.

הוא פשוט לא היה פה.

הערבות אושרה. אני מאחל לך בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55.