הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 232

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ו (24 במאי 2016), שעה 12:00

חידוש השידורים של החדשות המקומיות

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דב חנין

עיסאווי פריג'

נחמן שי

רונן אברמסון - ראש אגף פיקוח ובקרה, משרד התקשורת

ד"ר יפעת בן חי שגב - יושבת-ראש המועצה לשידורי כבלים ולוויין, משרד התקשורת

רן שטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

יונתן בייסקי - מנהל פרויקטים, משרד התקשורת

שירה גרינברג - סגנית ממונה על התקציבים, משרד האוצר

אלידור בליטנר - עוזרת ראשית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אביגדור דנן - יועץ משפטי, תאגיד השידור הישראלי

מיכל ריבלין - מנהלת אגף תוכן ערוצים ורגולציה, חברת "הוט"

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת "יס"

חיים סלוצקי - בעלים של "סלוצקי אפיקי תקשורת", חברות הפקה

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים

זיו מאור - מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת

עדי שמאי - מגישה, אגודת העיתונאים

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

עידית חנוכה

הילה מליחי

חידוש השידורים של החדשות המקומיות

צהריים טובים, גברתי מנהלת הוועדה, דוברת, רשמת, שלום לך, אורחים נכבדים. אני מבקש להתחיל את הדיון בנושא. זה הדיון השני שלנו היום, נכון? חידוש השידורים של החדשות המקומיות. חשבתי שכבר אני לא אשמע יותר על החדשות המקומיות, אבל אי-אפשר, חדשות הן חדשות. אז אנחנו נקיים כאן את הדיון כדי לדעת איפה הדברים עומדים, ומה אפשר לעשות, אם בכלל. ברשותכם, את מבקשת לפתוח? אני מזכיר, שם ותפקיד לפרוטוקול.

אני עדי שמאי, אני מגישה את החדשות המקומיות, המהדורה הדרומית, בהפקת "וואלה ניוז", המהדורה ששייכת ל"יס". המהדורה שלנו הסתיימה ב-20 באפריל, בחודש שעבר, עת תמו שידורינו. זאת הפעם המי יודע כמה שהחדשות עוברות גלגול של שידור, סגירה, עובדים מפוטרים שיושבים בבית, ושוב חזרה. מכל הדברים שעשיתי בתקשורת – רדיו, "ערוץ 10", המהדורה בגלי צה"ל, יותר חדשות ארציות, זאת המהדורה שאני יכולה להגיד שאני הכי חתומה עליה. זו מהדורה חברתית מהמדרגה הראשונה, היא מהדורה חשובה. היא מייצגת את הפריפריה באופן שלא מקבל ייצוג בשום מהדורת חדשות בארץ, בשום תכנית ארצית, ללא יחצ"נים, ללא לוביסטים, ללא שיקולי רייטינג. היא מביאה את הסיפורים שמגיעים לחדשות רק בעטיפה של ענייני ביטחון כאלה ואחרים. פה אנחנו שמים את הביטחון בצד ומבקשים לשמוע את הסיפורים של האנשים שיש להם בעיות בענייני בירוקרטיה, תברואה וחינוך, וביטחון תעסוקתי. מביאים את הסיפורים לעומקם, כמו שכאמור, שלא מתאפשר בשום ורסיה אחרת של ליין-אפ חדשותי ארצי. המגזר הבדואי מקבל אצלנו שתי כתבות במהדורה בממוצע. זה מגזר גדול שמסקרים אותו רק כשיש הפגנות אלימות, ועוד כאלה וכאלה סיפורים. וכמובן, המערכת עם האנשים שמועסקים בדרום. יש לנו פריסה של כתבים וצלמים שגרים בבאר-שבע, בערד, בנתיבות, באופקים. אלה אנשים שעובדים שם, במהדורה הדרומית.

עדי, סליחה, אני רוצה לכוון אותך יותר. קודם כל, כמה עובדים יש היום?

30.

30. איך הפריסה?

המערכת של התכנית יושבת בתל-אביב, כי "וואלה", כאמור, נותנת לנו את שירותי ההפקה. עורך, מגישים, במאים וכל מי שקשור בקונטרול ובאולפן נמצאים בתל-אביב. הפריסה של הכתבים והצלמים מגיעה מהדרום. יש פריסה של כמה כתבים וצלמים בדרום, ויש כמה כתבים וצלמים בקריית-שמונה. הם מביאים את הסיפורים של הצפון, והם מביאים את הסיפורים של הדרום.

מה זה הנהלת החדשות המקומיות? מי הרגולטור? מי הריבון? מי מנהל את העניינים?

אני חושבת שיאיר יכול להסביר יותר בעניין הזה. אני באתי לדבר על החשיבות של המהדורה מבחינה ציבורית תקשורתית ואיך זה מתנהל.

הבנתי. לפני שאני מעביר ליאיר, שהוא אורח נכבד בוועדה, להבין מה זה. אני מנסה להבין מה זה החדשות המקומיות, מעבר לעובדה שאני זוכר את זה מן העבר. הפלטפורמה – היום "הוט" ו"יס" בהסכם כזה או אחר מממנות את זה, מיכל, נכון? יש את המימון של הפלטפורמה הזאת.

עד לפני חודש. עד 21 באפריל. הוא לא קיים מאפריל.

אני מודע לזה. אני מודע לדברים. זה בסדר, נרשם בפרוטוקול מה שאמרתם. אני מנסה להבין מה זה. יאיר, אתה יודע לתת לי עכשיו סקירה מה זה, מי אחראי, מי קובע? אם אני בא ל"הוט" או "יס", אז אני יודע להגיד יש חברת "הוט", יש חברת "יס", מעליהן יש את הכבלים והלוויין ורשות השידור.

מה שאמור לקרות בפועל – ניקח את מודל "וואלה", שזו המהדורה הדרומית. "יס" אמורים להעביר את הכסף ל"וואלה", שהיא על תקן חברת ההפקה. נאמר ככה, אחת המחלוקת בחברה שנקראת "וואלה" אחראית להפיק את זה, ויש לזה עורך, שהוא זה שקובע מה נכנס ומה לא נכנס. וכך אני מעריך שזה גם עם המהדורה הצפונית של "הוט", שאִתה אנחנו פחות בקשר.

יאיר, אני רוצה להבין טכנית, סיפור דרך. אני בא למקום. אני אומר אני רוצה להיפגש עם החדשות המקומיות. מעבר לעובדה שאני במקרה הגעתי - - -

אז אני אומר, היום, החדשות המקומיות הן מחלקה בתוך "וואלה" שממומנת מבחוץ על-ידי "יס", לפחות עד לפני חודש, בהוראת שעה שקבעה ועדת הכלכלה.

אוקיי, התקדמנו. בסוף אני אומר אני הגעתי ל"וואלה" ופגשתי את עדי, והיא הציגה את אשר הציגה. עדי היא רק מגישה. אני רציתי לדעת מה זו המערכת הזו, עם מי אתה מדבר, מי קובע מה, מי את הדברים מעבר לעובדה שיש במאי לתכנית מסוימת. הבנתי. החדשות המקומיות רוכבות על "וואלה", והן משודרות או בכבלים או בלוויין, ו"הוט" ו"יס" מממנות את הפרויקט הזה.

לא מטוב לבן, אגב.

לא ראיתי פה איזה נדיב. העניין ברור. אני מבין את הנקודה. לא סתם ולא לחינם מיכל ביקשה להדגיש – לא בשבילי, אלא בעיקר בשביל הפרוטוקול – שכבר לפני חודש אין כזה מושג יותר חדשות מקומיות.

אני חייב להוסיף משהו בהקשר הזה, כדי לעשות זום אאוט. אין כזה דבר עיתונות מקומית כיום בישראל, לא במלוא מובן המילה וגם לא ברמת המטאפורה. בשנים האחרונות, לצד זה שהחדשות המקומיות הפכו להיות משבע או שמונה מהדורות לשתי מהדורות שמשדרות אפילו לא כל יום, בצוות מאוד מינימלי – כל המקומונים של "מעריב" נסגרו, חלק מהמקומונים של "הארץ" נסגרו. היום, אם מגיעים למקומות שהם לא תל-אביב, ירושלים, חיפה, אין שם באמת עיתונות מקומית. חצי מהעיתונות המקומית זה משהו שמממן סגן ראש העיר במסגרת העסקים הפרטיים שלו, מה שלא מאפשר לעיתונות לעשות את התפקיד שלה. אני חושב שבהקשר הזה, החדשות המקומיות, בטח שבשנים האחרונות, היו רעיון נכון, שהמדינה אומרת יש פה איזשהו כשל שוק וצריך לתקן אותו. אנחנו חושבים שזה ראוי שיהיה סיקור של מה שקורה מחוץ לתל-אביב, ירושלים וחיפה. אני חייב לשים פה דגש. נאמר גם בעבר שמאחר שמדובר במטרה ציבורית, אז מן ההיגיון שמי שיעשה את זה הוא מי שאחראי לקדם את העיתונות הציבורית בישראל, שזה השידור הציבורי. אין ספק שזה הבית הטבעי. גם כשדובר על זה בעבר, או לפחות בארבע השנים שאני מעורב, היה ברור שלמרות שזה הבית הטבעי, אין לו היתכנות לקלוט את זה כרגע. רשות השידור, בגלל שהיא בסגירה, ותאגיד השידור הציבורי החדש בגלל שהוא עוד לא קם.

אגב, נתקלתי בכתבה ב"גארדיאן" הבריטי לפני פחות מחודש שה-BBC משקיע עכשיו שמונה מיליון לירות סטרלינג בשנה בשביל למממן עיתונות מקומית בכל מיני שיטות – סוג של מיקור חוץ על-ידי מימון של כל מיני עיתונאים, שווה להתעמק בזה. אבל אין ספק שמדובר ביעד ציבורי שהמדינה צריכה לדאוג שהוא יהיה. יכול להיות שכרגע, בתצורה הנוכחית שבה אף אחד מגופי השידור הציבורי לא יכול לקלוט את זה – אולי צריך ליצור איזשהו פתרון זמני בשביל שבטווח הארוך זה יתנהל בשידור הציבורי.

אוקיי, יאיר, תודה. תודה. דב חנין, בבקשה. אני אתן, כמובן, את ההתייחסות, כי אני רוצה שנצא מכאן – לנסות לפחות – עם איזה סוג של בשורה.

תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני חושב שהדיון שמתנהל עכשיו מתאר את המורכבות שבה אנחנו עוסקים. מצד אחד, כשאנחנו מדברים על השטח – ואתם אנשים שמחוברים לשטח – חדשות מקומיות זה דבר מאוד משמעותי. אני תיכף אדבר על המשמעות של זה לעניינים חברתיים, למאבקים סביבתיים וכדומה. מצד שני, כמו שאמר, בצדק, יושב-ראש הוועדה, כשאתם מגיעים לכאן, למערכת הפוליטית, אתם כמעט ולא קיימים. אתם לא באמת מוכרים במערכת הפוליטית, וזה חלק מהבעיה. זה חלק מהבעיה. להבדיל מתקשורת – נקרא לזה – ארצית – אני לא יודע בדיוק אם זה הביטוי - - -

זה קורה כשדוחקים את המהדורה לערוץ 98 ב-18:30 שאף אחד לא מכיר.

גברתי, אני בוודאי לא תולה את האחריות עליכם בזה, אני רק מתאר את המצב. אנחנו מדברים על משהו שהמערכת הפוליטית לא באמת יודעת לזהות אותו, לא באמת יודעת להתייחס אליו, מכיוון שבמובן התקשורתי הוא נתפס כמאוד פריפריאלי, וזה חלק מהבעיה. החדשות המקומיות זה שירות מאוד מאוד מאוד חיוני. מאוד חיוני. והעובדה שאין לנו חדשות מקומיות זו אחת ההתפתחויות המדאיגות והמסוכנות שקורות בשוק התקשורת שלנו. חדשות מקומיות הן שירות מאוד חיוני, קודם כל ברמה החברתית. את צודקת, גברתי, זה המקום – לפחות לפי מיטב ניסיוני – שכן נותן מקום לבעיות חברתיות, לקשיים חברתיים, לפעמים יש להם היבטים מקומיים, לפעמים ההיבטים המקומיים הם ההיבטים הדומיננטיים. בצד הסביבתי, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לתאר מאבקים סביבתיים בלי ליווי של חדשות מקומיות. כי כדי שמאבק סביבתי יגיע לתקשורת ארצית, הוא צריך להיות משהו מאוד מאוד דרמטי ומאוד מאוד מרחיק לכת כדי שבכלל הוא יצליח לפרוץ את הדבר הזה. וחדשות מקומיות הן דבר שיש לו משמעות דמוקרטית מאוד מאוד רצינית, ועל זה אני אגיד תיכף כמה מילים.

אני חייבת כוכבית למה שאמרת. זה לא רק שהסיפורים שהם לא דרמטיים לא מגיעים למהדורות החדשות הארציות, הבחירה של מהדורות החדשות הארציות ברובה נשענת על סיפורים שקורים במרכז, ואני אתן כדוגמה את פיצוץ גשר "מעריב", שפתח מהדורות במשך שבוע, כולל שידורים חיים. סיקור לא פרופורציונלי לגמרי לכל מה שקורה בכל המדינה. סליחה.

ההערה שלך נכונה, ואת מביאה אותי לשאלה של פריפריה ופריפריאליות. אם אנחנו רוצים לכל הפריפריה, ולפריפריאליות ולפריפריאליים בחברה הישראלית, אז ברור שהדרך היא חדשות מקומיות, בוודאי, לגמרי. עם זאת, אני רוצה לומר לך, גברתי, שגם בתל-אביב, שאני במקרה מגיע ממנה, המצב של הסיקור של הבעיות האמתיות של התושבים לא טוב. יש לנו מאבק בגבעת עמל, יש לנו מאבק בכפר שלם, יש לנו מאבק בשכונת הארגזים. יש לנו המון מאבקים חברתיים בתל-אביב, ואם אין לנו כלי של חדשות מקומיות – כי אומרים התקשורת נמצאת בתל-אביב, היא לא מתעסקת במה שקורה בתל-אביב. היא מתעסקת במה שקורה בכל מיני מסדרונות בממשלה. אבל היא לא מתעסקת בחיי היום יום של בני אדם. לכן שאלת הפריפריה היא מאוד מאוד חשובה, אבל פריפריה נמצאת גם במרכז. גם המרכז הופך לפריפריאלי. הבעיה העיקרית היא העובדה שהיעלמות החדשות המקומיות מאוד מחמירה את הגירעון הדמוקרטי שאנחנו נמצאים בו בכלל בחברה הישראלית. אנחנו חברה שנמצאת בדפיציט דמוקרטי. היכולת של אנשים לבטא את עצמם, להביע את עצמם, להביא את הנושאים שמעניינים אותם – כל זה הולך ונעלם. יש לנו מעט תקשורת, והתקשורת המועטה שנמצאת, נמצאת במישורים אחרים שאינם חיי היומיום של אנשים.

למה הבעיה הזו היא בעיה פתירה? הבעיה הזו היא בעיה פתירה, כי בסוף אנחנו מדברים פה על מעט מאוד כסף. מה שמהזווית שלכם נראה כעולם ומלואו של השקעה, מבחינת המערכת הממלכתית, תקציב המדינה, זה פשוט גרושים. איפה הבעיה בכל זאת? הבעיה בכל זאת היא שבתוך עולם תקשורת שהוא מופנה רווחים, חדשות מקומיות לא ייצרו רווחים. הן לא ייצרו רווחים. ואני לא מדבר רק על רווחים כלכליים, אני מדבר גם על רווחים פוליטיים. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהכדור הזה נמצא אצלנו. ועדת הכלכלה של הכנסת בעבר עשתה כמה וכמה פעמים מעשה כדי להשאיר את המערכת הזאת בחיים. אני חושב שהכדור הזה חוזר אלינו. הכותרת שניתנה לדיון הזה מאוד מדויקת – מה שצריך לעשות זה למצוא דרך לחדש את השידורים של החדשות המקומיות. אם במערכות הקודמות זה לא עבד, בוא נמצא מנגנונים אחרים.

תודה אדוני. אני פותח את הדיון. ברשותכם, קודם כל אני רוצה לשמוע את עמדת משרד התקשורת ומשרד האוצר, שהם הליבה של העניין. אני רק יכול לומר שעד לפני חודש ימים, כפי שאמרנו, כדי שהדברים יירשמו בפרוטוקול, על-פי הוראת שעה שנקבעה לפני שנתיים – תקנו אותי אם אני טועה, אז אבישי ברוורמן הוביל את זה, וזה נפל על הכבלים והלוויין, "הוט" ו"יס".

ובתקופה הזאת, פחות או יותר "יס" התחייבו למצוא פתרון להמשך הפקת החדשות המקומיות.

עד ה-21 באפריל, תדייקי. אל תדברי בשמי.

מיכל, בינתיים השיח התנהל על מי מנוחות.

צריך דיוק, ועיתונאים בוודאי צריכים לדייק.

אני קובע כאן את הטונז'. כיוון שאני קובע כאן את הטונז', אז שכולם ידברו בטון שלי נכון לרגע זה. קודם כל אנחנו רוצים לברר את העניינים. אני רק יכול לומר לך, עדי, עם כל הכבוד להתחייבויות של הכבלים והלוויין, זה הונחת עליהם. אני לא אומר - - - או לא. זה הונח לפתחם, וזה חוזר לכאן, לבית המחוקקים ולרשות המבצעת. צריך לכבד את ההחלטות לכאן או לכאן.

לפני שאתה מתחיל, איתן, זה מזכיר לי, בכדורגל יש את ליגת העל וליגה לאומית, ויש ליגות נמוכות, שלא מעניינות את התקשורת, אבל מביאים קהל ועניין לא פחות משתי הליגות הבכירות, מה לעשות.

רן, אתה תמתין בשלב הזה. גברתי נציגת האוצר, בבקשה. שם ותפקיד.

שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים. אני לא רואה באוצר שחקן משמעותי.

אני רק רוצה להעיר לפרוטוקול - - -

רגע, אבל אני אסביר מדוע.

שירה, אני מנהל את הדיון. למה אני מתפרץ? אחת הסיבות המרכזיות לעובדת התקיימות הדיון, שאינני יודע מה יהיה בסופו – כבר הרבה זמן לא ראיתי משהו שנולד ברוח הקודש. לא פגשתי מישהו שהוא אחראי על זה. זאת אומרת, כל מי ששאלתי אותו אומר אני לא יודע. אני לא מכיר. דיברתי עם משרד התקשורת, ותיכף רן יציג את הדברים. אין לו מושג. האוצר – אין לו מושג. ברור ש"הוט" ו"יס" ודאי וודאי, זה רק הונחת עליהן על-ידי הרגולטור. חלק מהעניין הוא לנסות ולהבין מי נגד מי פה במובן הענייני. בבקשה, שירה.

אני אמשיך ואומר שנאמר כאן לפני – וזה אכן נכון – שיש כמה רבדים שניתן להשתמש בהם כפלטפורמה. פלטפורמה אחת היא אם רוצים להאריך את הוראת השעה, אז יש פלטפורמה שהיא קיימת, ומשרד התקשורת – ועוד מעט רן יתייחס – יכול להחליט אם הם מעוניינים או לא מעוניינים להאריך את הוראת השעה. פלטפורמה שנייה שנאמרה כאן, שאם רואים ערך במובן של שידור ציבורי, אז המחוקק כבר החליט מה הפלטפורמה של שידור שהוא שידור ציבורי. במידה שאכן לשם זה ילך, אפשר גם יהיה לחשוב בעתיד באיזה מובן זה נכנס לתוך התוכן שהוצג בתאגיד השידור הציבורי הישראלי. אלה שתי הפלטפורמות הקיימות כפי שאני רואה את זה. אלה פלטפורמות שעד היום הממשלה והמחוקק נתנו את דעתם על הנושא, שהוא נושא של שידור ציבורי.

סליחה, יש פלטפורמה נוספת, הרדיו האזורי. הרדיו האזורי.

נכון, בדיוק מה שאני רציתי לומר.

תיכף נגיע לזה.

גם הרדיו האזורי יכול להיות פלטפורמה נוספת. אני רק חושבת שצריך לדבוק באיזושהי לוגיקה שהיא לוגיקה שמדברת עם הפלטפורמות הקיימות, וזה משהו שלדעתי צריך להיות נר לרגלינו, ולא להתחיל - - -

מה שנקרא, האוצר מייעץ לנו איך לטפל בעניין הזה.

זה לא ייעוץ, זה הצגת הפלטפורמות.

אנחנו תמיד נשמח לשמוע את זה.

עצות אנחנו תמיד שמחים לשמוע, תודה. קיוויתי שאולי אני אשמע משהו קצת יותר מזה. הכבלים, לוויין, רוצים להתייחס? בבקשה, מיכל.

אני רוצה לשמוע את יושב-ראש המועצה קודם. אולי אחר-כך.

דוקטור יפעת בן חי שגב, יושבת-ראש המועצה לשידורי כבלים ולוויין. אני אפתח את דברי בכך שאני אסמוך את שתי ידי על הדברים של חבר הכנסת דוקטור חנין. נדמה לי שאין בחדר הזה חולק על החשיבות של החדשות המקומיות - -

יש.

- - בהנכחת הפריפריה במרחב התקשורתי. הערת, בצדק, שהפריפריה היא לא בהכרח גיאוגרפית. בהינתן זה, אני חושבת שהשאלה שאנחנו צריכים להתפנות אליה היא באחריות מי יהיה לקיים את המפעל הזה. במקור, מבחינה היסטורית, האחריות הוטלה על חברת "הוט", כשהטעם היה גאוגרפי, הוא לא היה טעם רעיוני. באותה עת, חברת "הוט", חברת הכבלים, שידרה באמצעות שלוש חברות שהחלוקה ביניהן הייתה גאוגרפית, והיה מקום וצורך – גם בהינתן מפת התקשורת דאז. אנחנו מדברים על לפני 20 שנה.

פעם היו 18 חברות.

היו יותר, נכון. חדשות מקומיות. לימים, החברה אוחדה ומבנה הפעילות שלה שונה. מיותר לציין שהעולם השתנה והתקשורת השתנתה, וכיוצא באלה. גם הפרינט, שבעבר נתן מקום מאוד בולט לחדשות מקומיות – כבר ציינת בצדק – הלך והתדלדל. הבעיה היא בעיה אקוטית, אני לא מקלה בה ראש. הבעיה נוגעת גם לשידורי הברוד-קאסט, היא נוגעת לשידורי הערוצים המסחריים, שבהם הפריפריה לא נוכחת. אבל אני חייבת לומר שבתפיסת העולם שלי, וגם של המועצה שאני עומדת בראשה, לא ברור מדוע החובה צריכה להיות מושתת על חברת "הוט" ו"יס". אני רוצה לומר למעלה מזה שאלו חברות שבכלל מנועות מלשדר חדשות. כלומר, ביד אחת המדינה אסרה עליהן לעסוק בחדשות, וביד השנייה היא חייבה אותן לשדר חדשות. לתפיסתי, החובה הזאת של שידור חדשות מקומיות - - -

מה שאת אומרת, יפעת, שחדשות מקומיות זה חשוב, לא בבית ספרנו.

נכון. אני אגיד גם איפה לדעתי, אדוני היושב-ראש. לדעתי זה צריך להיות בשידור הציבורי, כמו שקורה בכל העולם. לא בכדי ניתנה פה הדוגמה של ה-BBC, שהוא ה-BBS האנגלי. גם לנו יש, ברוך ה', BBS משלנו, כחול-לבן, ואני חושבת שהמשימה צריכה להיות עליו. אגב, אני לא בטוחה שחייבים לשמר את המתכונת הקיימת של מגזין פעם ב-, אולי אפשר ליצור פינה. אולי אפשר בכלל לגוון בחדשות.

אוקיי. יפעת, כבר התקדמנו בעצות, זה בסדר. תודה. כן, מיכל, בבקשה. רק שם ותפקיד.

מיכל רפאלי כדורי, סמנכ"ל הרגולציה של "יס". אני חייבת לדייק פה כמה דברים שנאמרו. אני מקדימה ואומרת, לבי נצבט על כל אדם שאיבד את מקום עבודתו. אבל עדי, שהיא עיתונאית, לא תיארה את הנתונים כהווייתם. אני גם מניחה שהיא לא מייצגת את חברת "וואלה" - -

ממש לא.

- - משום שחברת "וואלה" היא חברה אחות שלנו. אני גם מעולם לא ביקשתי מ"וואלה" לא לשלוח הנה אנשים או לא לדבר. זכותם גם הייתה לבוא הנה. זכותם גם הייתה לקחת את המהדורה ולהמשיך ולשדר אותה בפלטפורמה האינטרנטית שלהם. אם הדבר הזה היה כל-כך בעל ערך, אפשר היה להמשיך לשדר את זה בפלטפורמה הכי מודרנית, הכי נורמלית, הכי נגישה היום, שזו הרשת האינטרנטית. "וואלה" הוא אתר מאוד פופולרי. עובדה שהוא בחר, ברגע שלא קיבל את התקציב מ"יס", לא להמשיך לעשות את זה, למרות שיש לו מערכת חדשות והוא בפריסה ארצית.

אבל אין לו ערוץ טלוויזיה.

לעניין ערוץ הטלוויזיה, בכל הכבוד הראוי – ואני אחזור תיכף למספר האנשים כי אני אוהבת לדייק, ואני רוצה שעיתונאים ידייקו – לא פוטרו 30 איש. לא פוטרו. הלכו הביתה חמישה פרילנסים. עדי עבדה שעה בשבוע באולפן הפריפריאלי בתל-אביב ברחוב אבן גבירול, מאופרת היטב באולפן. היא לא באה מהפריפריה.

לא רלוונטי.

היא לא איבדה את עבודתה, היא עבדה שעה בשבוע. ארבעה אנשים נוספים הלכו הביתה, פרילנסים. כל היתר נקלטו במערכת, חלקם גם עבדו מתוך המערכת. ועדיין אני אומרת, "וואלה" יכלה להמשיך לשדר. מרגע שאנחנו העברנו את זה, לפני שנתיים, דרך "וואלה", ניסינו לקדם את זה בכל דרך אפשרית. היו פרומואים על המסך. בכל דרך אפשרית. תגידו יש ל"יס" עניין ב"וואלה", קידמנו את החדשות האלה מהבוקר עד הערב. נדמה לי ש"הוט" עשו את אותו דבר, אני לא יודעת. אנחנו שידרנו גם את החדשות של "הוט". לשמחתי, יש לי מערכת שיודעת לבדוק רייטינג מאוד מדויק. בערב נתון, צפו בחדשות האלה בין 170 ל-300 בתי אב מתוך 628,000 בתי אב.

כי המהדורה תקועה בערוץ 98 ב-18:30 בערב, ערוץ שאף אחד - - -

עדי, אני באמת אשמח לתת לך את הפריים-טיים בערוץ 22, אבל מה לעשות – גם ערוץ הכנסת - - -

את יכולה לתת אותו בערוץ 3.

גם ערוץ הכנסת הוא ב-99, ובטלוויזיה רב ערוצית לא כולם יכולים להיות בין 22 ל-22. אין מה לעשות.

אבל זה לא בגלל שהמהדורה לא טובה, זה בגלל שהערוץ - - -

לא אמרתי שהמהדורה לא טובה, אל תצטטי אותי. המהדורה נהדרת, היא רק לא מעניינת במתכונת הזאת את עם ישראל. מי שרוצה לתקוף רשויות מקומיות, יש לו "פייסבוק", יש היום - - -

לא, לא, לא, אל תגידי מעניינת או לא מעניינת.

לשיטתה. לשיטתה.

לשיטתה, ברור.

אבל אדוני, הרייטינג מעיד. עם כל הכבוד, זו העבודה שלנו. רייטינג מעיד על מה מעניין.

גם דיור יש בשפע בפריפריה, ואת יכולה להגיד לא מעניין אף אחד. אותו דבר גם לגבי הדיור.

יש הבדל בין מעניין לחשוב. אלו דברים שהם חשובים.

סליחה, יצאנו קצת מכלל - - -

חבר הכנסת שי, אנחנו חברות - - -

מיכל.

אני רוצה לסיים את דברי.

אני אתן לך, בוודאי. קודם כל, יש כאן ערבוב של דברים. יש קודם כל הצגת נתונים, ואחר-כך לכל אחד מותר לקחת את הפרשנות לשיטתו. אני לא אומר שלא. למיכל יש את הפרשנות לשיטתה, ואנחנו יכולים לקחת את הדברים ממקום אחר. אבל קודם כל, העובדות צריכות להיאמר. זה חלק מהיכולת שלנו לקבל את ההחלטות ולראות איך מקדמים את הדברים. חדשות מקומיות – אם זו באמת כמות הצופים, אתה צריך למתוח איזה קו שאתה אומר פחות מזה או מעבר לזה, אני לא יכול להמשיך, כי בסוף, אלו החברות ששמות כסף על העניין הזה. אם אתה אדם שצריך לייעץ להן, אתה אומר אין בעיה, והמדינה עושה את זה, וגם גופים פרטיים עושים את זה, אבל יש איזשהו קו. אני רוצה עכשיו רק לשמוע את הנתונים, אנחנו עוד לא בדיון.

אני חושבת שהנושאים הפריפריאליים, כמו שהוגדרו על-ידי חבר הכנסת חנין ועל-ידי דוקטור יפעת בן חי שגב, באים לידי ביטוי על המסך של "יס", ונדמה לי שגם בשל "הוט" באמצעות ערוץ "יס-דוקו" וערוץ 8 בסרטים מדהימים שאנחנו עושים על דמויות בפריפריה, על נושאים של הפריפריה, על אנשים שונים ואחרים, ולאו דווקא משודרים.

משפט אחרון, מיכל.

המשפט האחרון שלי הוא כזה: אני חושבת שהכנסת הזאת צריכה לזכור, אנחנו כבר לא לבד על המפה. יש את "סלקום-TV", יש אתרי אינטרנט. העולם משתנה. בכל הכבוד הראוי, אם מישהו חושב שזה חשוב, שיחפש את המקום המתאים לזה כדי שאנשים יראו את זה. אתמול בערב הייתה במהדורת ערוץ 10 תכנית שעוסקת בתכנון תחבורתי בשכונות ובפריפריות בפריים-טיים, בחדשות, בערוץ 10. תכנית מצוינת על חוסר תכנון של תחבורה לשכונות – נושא בהחלט פריפריאלי חברתי פשוט. זה המקום של זה. ראו אותה שרים, ראו אותה חברי כנסת, ראו אותה אנשי האוצר, ראה אותה עם ישראל, יש לזה משמעות. למה לעשות דברים כאלה שלא רואים אותם?

תודה. תודה, מיכל.

איתן, אני רוצה להביע עמדה. אני אגיד את דעתי. חברים, שני משפטים. חייבים ליצור המשכיות למצב הזה, נקודה. איך? צריך ליצור המשכיות. אותו דבר, כל הבעיות שמחוץ לתל-אביב, אנחנו נשמע אותן טעונים. חוסר כדאיות, אף אחד לא שם עליהם, לא מעניין – אני חולק עליכם. צריך ליצור המשכיות. אתם ב"יס" ו"הוט" לא חייבים. אתם גוף עסקי, תמשיכו להתנהל איך שאתם רוצים. אני לן על המערכת, על משרד התקשורת, על המערכת הממלכתית, שחייבת לתת מענה וליצור את ההמשכיות הזאת, נקודה. המשכיות. רן, אתם חייבים לדאוג למוצא להמשכיות. איך? תשברו את הראש.

אנחנו נשבור את הראש. תודה, חבר הכנסת, חברי, עיסאווי פריג'. חיים סלוצקי, ידידי, בבקשה.

תודה רבה. חיים סלוצקי, אני הבעלים של "סלוצקי אפיקי תקשורת", הבעלים של ערוץ 8 ב"הוט" ו"הוט בידור ישראלי". אני רוצה להתייחס לזה כי נאמרו פה דברים שזה המקום, החדשות המקומיות, לטפל בפריפריה. אולי זה גם המקום, אבל המקום המרכזי, כמו שאמרה מיכל – גם הלוויין וגם הכבלים משקיעים מיליונים בסדרות על הפריפריה. אני יכול להגיד מה אני עשיתי, מיכל יכולה להגיד מה עושים ב"יס". ערוץ 8 עשה את "כביש 90", הסדרה, "לא בין ייאוש לתקווה", שתי סדרות, "מגש הכסף", "נשים בין קודש לחול" על הנשים בצפת. אנחנו החלטנו כמדיניות אצלנו, ערוץ 8, להתעסק בדבר החברתי. עברנו לדברים חברתיים. אנחנו עושים דברים מדהימים, אני מניח ש"יס" עושים גם כן. אבל אני חושב שיש פה בעיה בתפיסה. אולי אני אנסה להסביר בשתי דקות, כי 47 שנה אני עובד במקצוע, כולל באקטואליה וחדשות. אני חושב שצריך לכסות את הפריפריה, אני לא מתנגד לזה, חד משמעית. אבל אני חושב שזה לא תפקיד של "יס" ו"הוט" לעשות את זה. כי מה קורה? התקציב הוא מוגבל. אם ילך כסף – מה שקרה, שהלך כסף – לחדשות מקומיות, ערוץ 8 ו"יס-דוקו" ירדו בהשקעה, ומה שיקרה, ירדו סרטים שחשובים לציבור, לכלל ישראל. עובדה, תראה, עשינו תאיר ראדה. ראית איזה רעש היה בציבור. אתה רוצה להעביר את הכסף הזה לחדשות מקומיות, שרואים אותן 700 משפחות? זה לא הגיוני. אני חושב שצריך להיות כיסוי.

עכשיו אני אגיד משהו בתור אחד שעובד במקצוע שנים. מי שיכול ליצור הכי טוב הוא מישהו שיש לו חברת חדשות קיימת. כי ליצור חברת חדשות זה המון כסף. המון כסף. ולכן אם למישהו יש חברת חדשות קיימת, שבין כה וכה יש לו פריסה בדרום ובצפון – אני פונה, עוד פעם, לשידור הציבורי החדש. אני חושב שזה המקום. העלות השולית שלו תהיה הרבה יותר זולה. הרבה יותר זולה, כי כבר יש לו את הכתבים בשטח ויש לו את הצוותים בשטח. מה שקרה פה, הכריחו את "הוט" ו"יס" לקחת צוותים ולהוציא אותם החוצה. יש להם את הצוותים האלה, הם יכולים לעשות את זה. מה שקורה פה, אם שמת לב, פתאום עולות עוד חברות, כמו "סלקום" ו"פרטנר". הפונקציה של ההשקעה של "יס" ו"הוט" היא פונקציה של ההכנסות שלהן. ברגע שההכנסות יורדות, ההשקעה בתוכן יורדת. גם ככה הן נמצאות היום בירידה של ההכנסות כי מצטרפות חברות חדשות, זה לא יעזור. ולכן, אני חושב שצריך לשמר את מה שאנחנו עושים היום ולפתור את הבעיה של החדשות המקומיות באמצעות השידור הציבורי. יש חברת חדשות שהולכים להקים, ויהיה לה את כל הצוותים. העלות השולית שלה תהיה הרבה יותר זולה, וזה יהיה יותר מקצועי. תודה.

תודה, חיים. נחמן, אתה רוצה?

כן, בטח. אני מצטער שלא שמעתי חלק מהדוברים, אז זה לא יהיה הוגן אולי, אבל אני רוצה להשמיע את עמדתי העקרונית שחייבים למצוא המשך לחדשות המקומיות. אנחנו היינו עדים לקרב הגדול שהתחולל בכנסת הקודמת אצל יושב-ראש הוועדה הקודם, עד שהוא הצליח למצוא איזושהי פשרה, שגם הייתה מבוססת על חצי מהסכום שהושקע קודם על-ידי "הוט" ו"יס". וגם ידענו שהרגע הזה יגיע . יש איזו תכונה רעה לזמן, הוא עובר. פתאום זה מגיע, ואז אומרים לא חשבנו שנגיע לתאריך הזה. אז הוא הגיע, ואנחנו יודעים שיש עכשיו קושי. אבל אנחנו חייבים למצוא פתרון שיימשכו החדשות המקומיות. אני כן חושב, חיים, שיש הבדל – אני לא מזלזל, חס וחלילה, בעבודה הדוקומנטרית המצוינת שנעשית. הזכרת סדרה אחת, היו עוד, וזה בסדר גמור. אבל יש הבדל בין אקטואליה לבין תחקיר רציני שמוליך לסרט דוקומנטרי, וגם ההשקעות הן כמובן שונות בתכלית. ולא הייתי רוצה לפגוע בעבודה הדוקומנטרית, כי גם הגענו פה בישראל להישגים בלתי רגילים בתחום הזה. אבל אני חושב שבתוך כל הסכומים העצומים שמתגלגלים בענף הזה – גם אם יש פה ירידה – יש המון כסף בסך הכול. לא אמרתי שמרוויחים הרבה, אבל יש הרבה כסף. צריך למצוא איזושהי פינה גם לחדשות המקומיות. זה ביטוי, זה גם נותן להם השתקפות לדברים שמתרחשים שם, שבאופן טבעי, לא מוצאים את הבמה הלאומית.

זו גם דרך לגדל אנשים בהתנסות שמתחילה בשוליים הגאוגרפיים או החברתיים, אבל אחר כך היא מגיעה למרכז. חשוב שיגיעו אנשים מהמקומות האלה, בגלל שאז יש להם גם את המודעות ואת ההבנה מה זה אומר לא להיות במרכז, וגם כשהם מגיעים, הם זוכרים. יש לנו כמה אנשים שפועלים היום בלב החדשות הלאומיות, ואתה רואה איזו זיקה יש להם דווקא למקומות שמהם הם צמחו בעבר, ואין כמו הניסיון הזה. אני לא יודע באילו סכומים מדובר והאם בלתי ניתן לגייס את הכסף הזה. אני לא יודע.

חמישה מיליון שקל לשנה.

חמישה, זה מה שחשבתי.

חמישה מיליון לכל אחת?

לא, ביחד.

חמישה מיליון לשתיהן.

וגם האוצר היה שותף לזה. אני צודק שהיה מימון משולש?

לא.

לא, לא.

רק אתן נתתן, "יס" ו"הוט"?

מיכל ריבלין, מ"הוט". היה הסדר בן שנתיים-שלוש שהחדשות שולמו מתמלוגי חשכ"ל. ברגע שההסדר הזה הסתיים, התקיימה הוועדה שבה נדרשנו לפתרון של הוראת שעה בת שנתיים, נראה לי שלא בכדי. אני חושבת שכולם חיכו שעד אז רשות השידור, או תאגיד השידור בתצורתו החדשה, יעמוד על רגליו ויוכל לשאת בנטל, שאני חושבת שזו המחויבות הטבעית שלו. אני רק אגיד כמה מילים בשם "הוט". אנחנו מלווים את החדשות שנים רבות, עוד מאותם 18 אזורי זיכיון. החלפנו מפיקים במהלך הדרך, תמיד טיפלנו בחדשות בצורה הכי טובה שיש. עברו מ-JCS ל"קודה", רשות השידור גם נטלה חלק בשלב כזה או אחר. חרף כל המאמצים, החדשות הפכו למוצר טלוויזיוני שהצופים שלנו לא מגיעים אליו. גם אחרי סיבוב שעשינו בערוץ 3 – מיזמתנו, עשינו ניסיון להביא את החדשות לקהל יותר רחב – זה לא עזר.

אוקיי.

אני חושבת שלאור החשיבות הציבורית, מחד גיסא, ומנגד, לאור העובדה שהפלטפורמה שלנו היא לא הפלטפורמה המתאימה לחדשות, המקום הטבעי שלהן הוא תאגיד השידור, וזו הפלטפורמה שצריכה להיות לזה.

זיו מאור מהאגודה לזכות הציבור לדעת. אני מחליף את אתי גולדפינגר. יאיר השתמש קודם בביטוי "כשל שוק", ולא מדובר בכשל שוק, מדובר בשינוי של השוק. וגם לא מדובר בכשל של העובדים שהפיקו את החדשות האלה, בדיוק כמו שיצרן של מכונות כתיבה, מוכשר ככל שיהיה, לא יצליח להתפרנס היום. הרשתות החברתיות מחליפות את החדשות המקומיות. חבר הכנסת חנין קודם העלה שורה של תועלות שהן כביכול תועלות ציבוריות שכביכול צומחות מהעניין הזה. הרשתות החברתיות עושות את העבודה, הן מטפלות בדבר הזה. צריך להבין, סיקור תקשורתי הוא לא מטרה, הוא אמצעי. במקרה של החדשות המקומיות זה אמצעי כדי להביא לתודעה של נבחרי הציבור ברמה המקומית את הבעיות שעולות. ואת הצורך הזה הרשתות החברתיות כבר ממלאות. היו פה כמה התייחסויות למהלכים של ה-BBC. אין מקום להשוות, אלו מדינות שבהן השוק המקומי, להבדיל מהשוק הלאומי, גדול כמו השוק המקומי בישראל גם מבחינת אוכלוסין, גם מבחינת תקציב, וכתוצאה מכך, גם מבחינת היקף ההחלטות הציבוריות שמתקבלות.

אני אסיים ואזכיר מחקר של ה-FCC מ-2006. אמנם מלפני ה"פייסבוק", אבל הוא מעלה נקודה מאוד חשובה. הוא השווה בין היקף שידור החדשות בתחנות מקומיות, תחנות מקומיות שהן בבעלות מקומית, לבין תחנות מקומיות שהן חלק מרשת, בבעלות חברות שחולשות על כלל ארצות-הברית. הוא מצא ששיעור החדשות שמשודר בתחנות בבעלות מקומית גבוה משמעותית משיעור החדשות שמשודרות בתחנות בבעלות כללית. וזה חשוב כדי להמחיש את הנקודה שחדשות מקומיות הן מוצר שאמור לצמוח מלמטה. האנשים שמייצגים את האינטרס של הפריפריה יודעים את הדרך לכנסת. הם לא נמצאים פה. אנשים שבאים לדבר בשמה של הפריפריה כולם תל-אביביים. וזו נקודה מאוד מאוד חשובה. השורה התחתונה שלנו היא שהחדשות המקומיות - - -

אני לא תל-אביבית, סליחה.

אוקיי. אז אני מתנצל, כמעט כולם תל-אביביים. השורה התחתונה היא - - -

ומה זה רלוונטי?

השורה התחתונה היא שמי שרוצה לייצג את עניינה של הפריפריה יודע כיצד לבטא אותה כאן, והוא נפקד מכאן. לכן אנחנו טוענים שבשידור המסחרי, שבוודאי לא אמור לשאת בנטל הזה – וגם לא השידור הציבורי, כי בסופו של דבר, חמישה מיליון שקלים זה סכום קטן, אבל עדיין מדובר בכספי ציבור, ואותם צריך להוציא על בסיס הצדקה. אנחנו לא מוצאים לעת הזאת, כאשר הרשתות החברתיות ממלאות את החסך הזה, את הצורך להוציא אפילו חמישה מיליון שקלים על הדבר הזה.

אני חייבת להעיר נקודה קטנה. אני לא ראיתי אף בדואי שניתקו לו את החשמל בבית שלו ובכל היישוב סביבו כותב סטטוס ב"פייסבוק", ומישהו מחברת חשמל מתקשר אליו ואומר לו: אוקיי, אין בעיה, נחזיר לכם את החשמל מחר בבוקר, מה שהמהדורה של החדשות המקומיות כן יכולה לעשות, ומה שסיקור עיתונאי, ברוב המקרים, פותר את הבעיה הבירוקרטית שמאן דהו נתקל בה. אבל יכול להיות שהמחקרים מראים אחרת.

קודם כל, בהמשך לדברים של יפעת ושירה, גם אנחנו חושבים שהחדשות המקומיות, הדיווח בנושא אקטואליה מקומית, הם נושאים חשובים, במיוחד לעניין השמעת הקולות השונים מהפריפריה. אנחנו חושבים, לעומת זאת, בהמשך לדברים שנאמרו כאן, שהחדשות המקומיות מקבלות היום פלטפורמות, דרכים מגוונות, גם דרך הרדיו האזורי, אגב, שמייחד מהדורות ספציפיות לאזורי הזיכיון שלו. אבל, בעקבות הדברים שנאמרו כאן, גם בעקבות פניית יושב-ראש הוועדה למשרד בנושא הזה, משרד התקשורת יפנה למועצת תאגיד השידור הציבורי בבקשה שתבחן יצירת פלטפורמה לחדשות מקומיות שישדרו חדשות מהפריפריה במסגרת שידורי התאגיד, שכיום הם מוקמים. המועצה הרי מונתה ועובדת, והיא המוסמכת על-פי חוק לטפל בנושא הזה, אבל אנחנו עדיין, משרד התקשורת, יכולים לפנות בבקשה שתבחן את הנושא.

ברשותכם, אני רוצה לומר כמה וכמה דברים בעניין. נאמרו פה בסך הכול דברים מכל הכיוונים, אלה שהסכימו או לא. דברים שהם די מקובלים עלי, גם אלה שהסכימו וגם אלה שלא. כל אחד בא מהמקום שלו. אבל אני רוצה לחדד ולהבהיר. חדשות מקומיות זה דבר שזקוקים לו. גם בתל-אביב אין חדשות מקומיות. תל-אביב, לא כולה זה רוטשילד וכולי. רוב תל-אביב – רובנו לא מגיעים אליה בכלל. רובנו לא מגיעים לתל-אביב, העיר תל-אביב, שאתה מסתובב בה, אתה חי בי, אתה פוגש את בעיותיה. ממש לא. זה צד אחד. צד שני, זה כמו דילמה בבחירות אזוריות. מה תעשה בבחירות אזוריות כשכל אזור רוכב כמעט האחד על השני? אבל אני כן סבור שצריך להביא – ואתה צודק לחלוטין, ואי-אפשר להתעלם ממה שאמר זיו. אני מכיר את זה מה"וואטסאפ" שלי, מהמיילים שלי ב"פייסבוק". כמה קבוצות "פייסבוק" ו"וואטסאפ" יש היום ברשתות על עניינים מקומיים. האמת, זה כבר נהיה טורח ציבור הפוך. כל אחד שיש לו איזה סיפור של צינור, של כביש, זה עולה לרשת. והאמת היא שהיום זה הכלי הכי משפיע על מקבלי ההחלטות ברובד המקומי. זו נהייתה סוג של מעצמה, שיצאה, לדעתי, מכלל פרופורציה, אבל לא חשוב, זה המצב. אבל אחרי כל מה שאמרתי, זה לא דומה, חיים ידידי, למה שאתה עושה. אתה יודע, יש חיים. דברים פשוטים של אנשים מקומיים, חדשות מקומיות. מישהו אמר פה כבר אין מקומונים. אני לא מסכים. הפריפריה חיה ממקומונים ומשחקת במקומונים. המקומונים הקטנים האלה, ששני-שליש מהם אמנם פרסומות, אבל החלק שהוא לא פרסומות, יש שם עניינים שנוגעים לחיי היום-יום היישוביים, שלא תראה אותם, לא תשמע עליהם, לא תפגוש בהם בשום מקום. אני יכול להביא אפילו את הדוגמה של השכונה שלי. לא כל דבר הופך - - -

מקומונים יש, עיתונות מקומית אין.

זה דיון אחר. מה שאני מנסה לומר – יאיר, אתה נכנס לרובד נוסף, אבל בוא לא נפתח עכשיו את הדיון הזה, זה לא הדיון הזה. מה שאני מנסה לומר, שזה דבר שלטעמי נדרש, נצרך. הוויכוח אם זה ב-99 או ב-98, ואם זה היה במקום אחר – אני לא בטוח. צריך לחשוב על זה בצורה אחרת, צריך להביא את זה לידיעת הציבור. גם ערוץ הכנסת, אם הוא היה ב-22, או שהיה לו יותר רייטינג – את יודעת מה, אולי בגלל שזה 22. אבל עדיין, לערוץ 10 אין יותר מ-, ולא כי הוא 10. או הערוץ הראשון, שתמיד אני אומר שהוא הכי קל – 11, זה לא פחות מ-22 או 55 ללחוץ. מה שאני מנסה לומר בשורה התחתונה, אני לא מחפש להרחיק עדות או לקרב עדות ממקומות שמבחינתי לא עוזרים. אני חושב שצריך שתהיינה חדשות מקומיות. צריך למצוא להן – כמו שאמר חבר הכנסת נחמן שי, כמו שאמר חבר הכנסת עיסאווי פריג', ואמר דב – את המקום הנכון. אני בכלל לא בטוח – האמת היא שהכבלים והלוויין – תפרו ועדה, אני לא יודע איפה. זה לא טבעי, זה לא אמור להיות המקום שלהן, בכל הכבוד.

אנחנו גם לא משדרים אזורית, אנחנו ארציים.

עזבי, זה בסדר. הנקודה היא כזו: הבית הטבעי של זה – רן, אני הולך לפעול בכיוון הזה בכל הכוח – הוא תאגיד השידור הציבורי. הוא צריך להקדיש לזה שעה יומית.

הוא לא יקדיש. הוא לא יקדיש. הוא עצמאי. נתנו להם כזאת עצמאות, שעכשיו כל נציג של הממשלה אומר מה אני יכול לעשות? הם חזקים עלי. גם אתמול המנכ"ל אמר את זה.

נחמן - - -

שמעת את ניסוחו של רן, - -

זה החוק, לא? זה החוק.

- - הוא יפנה בבקשה.

אבל זה החוק, חבר הכנסת שי.

כי הוא חוק חזק.

כיוון שהייתי זה ששם את הפלטפורמה של החוק, שרצה להרחיק אותנו מכל וכל מכל התהליך ואחר-כך – אני רוצה לחבר את זה גם כן לעניין של הטלוויזיה הקהילתית, שזה דומה ולא דומה. בסוף אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו עושים עם הפלטפורמות האלה.

לגבי הקהילתית, אני שמעתי ממך שיש פתרון, נכון?

כן, יש כרגע פתרון. זה ממשיך במימון המדינה.

כן, אבל מימון המדינה פה הוא בקושי כמה מאות אלפי שקלים.

מיליון וחצי שקל.

אז תעמוד בזה.

אבל צודק היושב-ראש שתגיע השעה שנצטרך להידרש לזה.

מה קורה פה? אתה מקבל את התקציב ואתה כבר נערך למאבק של התקציב הבא. זה לא הגיוני. אתה לא חי, אין לך זמן להתעסק עם אתה מה שאתה לשמו. אתה כל הזמן עסוק לדאוג לשנה הבאה. ואי-אפשר לנהל מערכות בצורה שכזו. אני חושב שיש כאן הזדמנות שצריך לתת לה את המענה. יושב כאן נציג של תאגיד השידור הציבורי החדש.

יש איזושהי התייחסות בחוק לחדשות מקומיות, חוץ מהניסוחים הכלליים האלה של ייצוג פריפריה וכדומה?

יש ניסוח כללי מאוד.

אתה יכול להסתכל רגע בחוק?

יש איסור על חדשות, והיתר למקומיות.

יש אזכור. אין מחויבות. אין מחויבות שאני יכול לומר חייבים הם. ואני אומר לך, נחמן, שלהערכתי – זה לא צריך להיות בשעה 20:00, ולא ב-19:00.

ברור.

אבל אתה יכול, אם אתה עושה את זה נכון, לייחד את השעה המסוימת. גם היום, אתה מעביר שידורים מהחינוכית, אתה מעביר אותם בלו"ז קבוע, והיו שנים שזה היה להיט.

אבל יש הבדל בין פלטפורמה רב-ערוצית כמו "הוט" ו"יס", כשאתה יכול לבחור מה שאתה רוצה, לבין ערוץ אחד בלבד, שתיקח מהם אפילו רבע שעה ביום או חצי שעה ביום.

יש גם ערוץ 33.

התאגיד מנהל כמה ערוצים. יש ערוץ 33.

חברים, אני רוצה להימנע מ- – אבל כן – וזאת חובתנו, ולא רק זכותנו – לתבוע את הדבר הזה. זה יכול להיות רבע שעה, וזה יכול להיות 20 דקות. חברים יקרים, בשעות מהבוקר עד הלילה, אף אחד בעולם לא ישכנע אותי שבשעות אחר הצהריים, בשעות המנומנמות, שכל אחד רק רוצה למצוא מה אתה יכול לעשות – אם אתה בונה פלטפורמה טובה, נכונה, בפירוש. אני אפילו אומר לכם, יש את המשוגעים שרצים בכל יישוב ויישוב, שיודעים שזו יכולה להיות פלטפורמה שלהם להעביר את המסרים שלהם. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה.

איתן, סליחה שאני מפריע לך. נניח לשיטתך נציגי "הוט" ו"יס" יצאו מפה מאושרים. א', אל תוותר על מה שיש לך לפני שקיבלת משהו אחר.

אני עוד לא סגרתי כלום.

אתה סוחר לא קטן. ב', אמור להיות ערוץ לילדים, לא? נכון, בתאגיד?

יש מספר ערוצים.

כן, כן.

- - - אמור להפעיל שלושה, נכון?

מהחינוכית שמתמזגת עם השידור הציבורי.

אבל היא לא מתמזגת.

יש לה עד 2018.

החוק בתיקון האחרון יצר פיצול בין יום התחילה ליום המעבר. יש גם איזו התייחסות לגבי השידורים של הטלוויזיה החינוכית, ששם היא מפסיקה לשדר תכניות בענייני היום. שנה ושלושה חודשים אחרי יום התחילה היא מפסיקה לשדר בכלל. כרגע יום התחילה נקבע ל-30 בספטמבר, אז שנה ושלושה חודשים לאחר מכן זה סוף 2017. בסוף 2017 החינוכית מפסיקה לשדר, ותאגיד השידור הישראלי מתחיל לשדר.

אבל תאגיד השידור הציבורי יפעיל גם ערוץ לילדים?

ב-1.1.2018

הוא מקבל ערוץ לילדים?

זה לא כתוב ככה בחוק, אבל יש את ההבהרה הזו, זו הכוונה.

חוץ מערוץ בערבית.

הערוץ בערבית מההתחלה.

כדאי שאני אסכם את העניין. חברים יקרים, אני גומר ב"הוט" ו"יס". הרעיון הזה הוא מונח עדיין, שיהיה ברור. יכול להיות שאם אני אמצא לנכון להעלות את זה בתוך הכנסת ולנסות – למרות שזאת האופציה הלא מועדפת שלי, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. אני לא חושב שזה המקום הנכון. אני אומר את זה גם לנציגי האוצר, שחושבים שהם לא קשורים לעניין. אני אזמן דיון בדחיפות עם המנכ"ל, עם נציג האוצר, עם נציגי התאגיד, כדי לסגור שזאת תהיה הפלטפורמה, כי זה המקום הטבעי, נחמן.

אתה יכול לעשות את זה רק במצב אחד, שזה יימשך ברצף. אם אתה תפסיק ותגיד בעוד שנה ורבע – אתה צריך ליצור רצף של שידורים שלא מפסיקים.

ברור. ברור לי. בוודאי, נחמן. כבר חודש הם לא משדרים. השידורים כבר הופסקו.

בסוף אפריל.

הם כבר הופסקו. אני מנסה ליצור הרבה מעבר לעדי שמאי וחבריה. אני עכשיו מנסה למצוא את הפלטפורמה העניינית לנושא הזה כדי שזה יהיה חלק בלתי נפרד מהתפיסה. ואני חושב שזה עדיין – למרות כל מה שנאמר פה, אני עדיין חי פה, ואני עדיין צורך תקשורת בדרך כזו או אחרת, וקורא. עדיין, העניינים המקומיים – אני אומר לכם, ואתם רואים את זה, זה כל כך בולט במקומונים, אפילו של שני-שליש לא עיתונאים. בסדר, יאיר? כשמגיעים הביתה, אני רואה את זה, קודם כל לוקחים את המקומון, עוברים על ה"חארטות", כמו שאתה אומר, של המקומון, לראות מי תקף את מי, מי אמר על מי, ואחר כך עוברים לעיתונות הארצית. נדיר הוא שאתה רואה שקודם כל לוקחים את – כי כל אחד חי את הסביבה של המקום שלו. רן, אני רוצה פגישה בשבוע הבא. אני אומר את זה לקיים. אני רוצה לחתוך את זה לכאן או לכאן לאלתר. בכל מקרה, אם צריך, נעלה את זה גם לרמה של שר אוצר, בכל הכבוד. אלו לא סכומים של היום הרת עולם, היום תעמיד למשפט. אבל דבר אחד אני אומר, עדי, הפלטפורמה הקיימת, או האופן שבו זה מתקיים היום, זה מאוד נישתי. בתוך הנישה, זה אימא של הנישה. או שאתה מוציא את זה ואתה הופך את זה למשהו שהוא אמתי – לא בא לי לשחק עם עצמי גם כן, אני אומר את זה כי היה לחץ פוליטי או לחץ כזה או אחר. או שעושים את זה, נחמן, אמתי, או שלא.

יש לי רעיון. אני מציע שתקיים דיון אצלך.

אני אשמח שגם אתה תהיה חלק, ותבוא.

אני באמת אבוא.

כן, אני אומר שתהיה חלק מהעניין.

אני באמת מייחס לזה חשיבות, לא סתם.

כן, גם אני.

עוד מתוך עניין הרדיו האזורי בשעתו. צריך לשבת עם המנהלים של התאגיד החדש. הם צריכים להופיע.

הם יופיעו, הם יופיעו.

עם כל הכבוד ל - - - שלך, הם צריכים להופיע פה בדיונים ולקבל את המסר. זה לא חוכמה לשלוח כל הזמן משפטנים. הם צריכים להראות את הפרצוף שלהם פה, סליחה על הביטוי, ולהשתתף בדיונים האלה, ואני רוצה לשמוע את דעותיהם. הם צריכים להביע את עמדתם העקרונית אם הם מתכוונים, ובאיזה אופן, לתת ביטוי להיבטים המקומיים בחדשות שלהם. שלא יגידו לי שכשיש חדשות מקומיות חשובות הם ישודרו בלאו הכי, וכשהן לא חשובות, הן לא ישודרו.

ברור. אני לא התכוונתי לחדשות מקומיות שעוסקות ברמה כזו שהן - - -

אם קורה משהו בצפון, זה יגיע.

זה לא חדשות מקומיות כבר.

נכון, בדיוק, זה חדשות ארציות. צריך לדעת אם הם מתכננים – הם עכשיו עובדים על לוחות שידורים, אני מניח – אם הם לוקחים בחשבון את ההיבט המקומי, כי זו הציפייה שלנו. ואם לא, הכנסת הזו יודעת להעביר חוק, או סעיף נוסף, שידגיש את החשיבות וידרוש את זה. אבל אני לא מרגיש נוח שאנחנו הולכים לחוקק פה חוקים ספציפיים לתכניות בתאגיד השידור. זה ממש אנטיתזה למה שבנינו פה. בנינו תאגיד עצמאי, לשמור עליו. לא שאנחנו נשב פה, איתן ואני, ונתחיל להעביר – אנחנו רוצים 30 דקות לזה ו-50 דקות לזה. זו תהיה פרסה. דעתי השלילית ידועה, אבל זה בטח לא הדבר שצריך לעשות.

ואני כן חושבת שצריך להאריך את הוראת השעה עד שיימצא פתרון להפקת החדשות המקומיות על-ידי התאגיד הציבורי.

היא הסתיימה.

סליחה, מיכל, לא ביקשתי את העזרה שלך. עדי, אני מודה לך על ההצעה. אני לא מקבל אותה. אני לא יכול לעשות דבר כזה, לכפות – אנחנו שני חברי כנסת פה, זה צריך גם כן להגיע למליאה. ולמה לי לעשות מעשה שלא יעבור? בסוף אני לא משחק עם עצמי. הרי היום יש ממשלה, יש אוצר, הם לא יאפשרו לזה לעבור. אחת מן השתיים, אם את רוצה שאני אעשה מעשה שבסוף יפיל, יסגור ויסתום את הגולל לגמרי על כל התהליך, אפשר לעשות אותו. זה לא מה שאני רוצה. אני רוצה לנסות להמשיך ולשים את הנושא של החדשות המקומיות בצורה משמעותית, אמתית, רצינית. נכון להיום אין סיכום שזה עובר בקדנציה הנוכחית, גם אם כל האופוזיציה תגיד לך שהיא באה. אני אומר את זה מתוך ידיעה, הכרה ורצון כן לקדם את הדברים. דרך אגב, המשרדים הרלוונטיים, גם משרד התקשורת, הוא אדיש במובן הזה שהוא לא נגד כדי שדבר לא יצא מן הכוח אל הפועל, אלא הם נרתמים ומוכנים להירתם כדי לפעול אל מול התאגיד. אני מתחייב להמשיך וללוות את זה בלוח הזמנים הכי קצר, ואז נקבל את ההחלטה הסופית. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.