ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13/06/2016

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 63), התשע"ו-2016

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 250

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ז' בסיון התשע"ו (13 ביוני 2016), שעה 11:00
סדר היום
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 61) (החלת האיסור על משלוח פרסומת לשם קבלת תרומות או לתעמולה), התשע"ה-2014, פ/2053/20) (כ/588) של חבר הכנסת מיקי רוזנטל
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

יעקב פרי
חברי הכנסת
נורית קורן

מיקי רוזנטל
מוזמנים:
פאדיה זידאן - עו"ד לשכה משפטית, משרד התקשורת

אלידור בליטנר - עוזרת ראשית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אגם דניאל - רכז בכיר חוקר- אכיפה, משרד הכלכלה והתעשייה

רן שטרית - ראש מטה שר התקשורת

תום שניר - עוזר למנהלת הכללית, ועדת הבחירות המרכזית

יוסי וולפסון - עו"ד, תנו לחיות לחיות

אלדד גת - מנהל חברת טלאול קונטקט סנטר (מוקד טלפוני), חברות לשיווק טלפוני

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רשמת פרלמנטרית
שרון רפאלי

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 61) (החלת האיסור על משלוח פרסומת לשם קבלת תרומות או לתעמולה), התשע"ה-2014, פ/2053/20) (כ/588) של חבר הכנסת מיקי רוזנטל
היו"ר איתן כבל
צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 61) (החלת האיסור על משלוח פרסומת לשם קבלת תרומות או לתעמולה), התשע"ה-2014, של חבר הכנסת מיקי רוזנטל.

בבקשה, חבר הכנסת רוזנטל.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
תודה רבה, אדוני היושב-ראש וחברי חבר הכנסת יעקב פרי. חוק הבזק אוסר על חברות מסחריות לשלוח פרסומות גם באמצעים הטכנולוגיים החדשים, כגון: פקסימיליה מסרונים, מיילים וכולי. אנחנו מבקשים בתיקון הזה לסעיף 30א להחיל את החוק גם על עמותות ומלכ"רים. ההסתייגות היא שזה לא יחול על פוליטיקאים. זאת הייתה ההסכמה עם הממשלה.

החוק המוצע הוא לא המיטבי, אבל בעיני הוא שלב חשוב בדרך להסיר את המטרד הזה בעיני חלק מהציבור שמקבל אין סוף הודעות בכל דרך בבקשות לתרומות, לתמיכה, בבקשות שונות ומשונות. אני מודה שהחוק האמריקני מתמודד עם העניין הזה טוב יותר. החוק האמריקני הקים מאגר של אנשים שמי שלא רוצה לקבל הודעות בתחומים מסוימים נרשם במאגר, ואז האחריות לבדוק אם מותר לשלוח לאדם מסוים או לא חלה על הגוף השולח שבודק את זה במאגר. זה באמת מרחיק לכת במדינתנו, אבל אנחנו בהחלט חושבים שצריך יהיה לשפר את החוק בהמשך.

בכל מקרה אחרי שיחות ארוכות עם עמותות שונות הבנו שגם בגלל האמצעים הדלים של חלק מהן, אני מוכן – ואני לא יודע אם משרד התקשורת מוכן, אבל אם הם יסכימו אני ודאי אסכים – שיהיה שינוי-מה שיחול על עמותות. השינוי הוא שלעומת חברות מסחריות שאסור להן לשגר דבר פרסומת עמותות יוכלו לשלוח פעם אחת, ומי שיבקש להסיר החובה עליהם תהיה להסיר את זה כשהחוק יחול עליהם רק משלב זה. אם זה מקובל עליכם זה טוב; אם לא נישאר בנוסח הקודם.

אנחנו שוחחנו עם עשרות עמותות. הבנו את הבעיה שלהן, וזה יהיה נכון לאפשר להן את ההקלה הזאת שהיא באמת עניינית, לא דרמה גדולה. עדיין זה מאפשר למי שזה מטריד אותו – ויש לא מעטים שזה מטריד אותם - -
לאה ורון
רק אחרי שפנו אליו.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אחרי שפנו אליו. אז הוא אומר, אני לא רוצה לקבל מהעמותה הזאת. זה צריך להיעשות בלחיצת כפתור בטלפון, במסרון או במייל חוזר כמו שמקובל היום. ואז חלה על העמותה החובה להסיר ולא לשלוח יותר כי אחר כך זאת עבירה פלילית, כאמור, כידוע לכולם. תודה.
יעקב פרי (יש עתיד)
עדיין לא ברורה לי ההחרגה של תעמולה פוליטית מהצעת החוק הזאת. כי הרי הצעת החוק הזאת שמה לעצמה למטרה, כפי שאני מבין חברי חבר הכנסת רוזנטל, לשים סוף בסופו של דבר להטרדות הבלתי פוסקות של אמצעי תקשורת חודרניים כמו מסרונים ושיחות מוקלטות שאנחנו מרבים להיות מוטרדים מהם. אני בכל זאת מבקש לבחון את הצורך בהחרגה הזאת.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
לפני שהמשרדים יענו אני אגיד לך, אדוני, אני מסכים אתך באופן עקרוני. מטפטוף קל העניין הזה של ההודעות המטרידות הפך להיות מבול גדול. אין יום שאתה לא מקבל עשרות פניות - -
יעקב פרי (יש עתיד)
אתה אומר שהצעת החוק שלך תצמצם את זה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
גם ציינתי בתחילת דברי שאני לא חושב שהיא הצעה מיטבית. לדעתי, צריך לשפר אותה בהמשך, אבל היא מצמצמת את המטרד הזה. זאת הייתה ההסכמה עם הממשלה. אני נכנע לממשלה באי רצון בולט. זה היה התנאי של הממשלה. אני לא חושב שצריך להחריג את הפוליטיקאים מזה, אבל נתתי את מילתי, ואני מכבד אותה.
היו"ר איתן כבל
לדעתי, הפוליטיקאים היו צריכים להיות מחוץ לעניין הזה. אתה שבא ממפלגה שאין בה צורך – אני לא אומר את זה בסוג של התרסה, אלא שם את הדברים כמו שהם; במפלגות אחרות זה כלי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אבל אז אפשר היה לעשות הפרדה בין הפוליטיקאי לבין המפלגה. כי המפלגה שלו כן משתמשת בזה; הפוליטיקאים עצמם לא משתמשים בזה.
היו"ר איתן כבל
נכון. אני אומר שאפשר היה לקבוע כללים יותר ברורים מי כן ומי לא, מתי כן ומתי לא כי בסופו של דבר אדם שמתפקד יודע.
יעקב אשר (יהדות התורה)
יש נוסח מתוקן? כי אני זוכר את החוק הזה עוד מהקדנציה הקודמת.
היו"ר איתן כבל
מה שיש לך כאן באייפד.

מי מתייחס מהממשלה?
לאה ורון
וגם שיסבירו לגבי המלכ"רים.
פאדיה זידאן
שלום. אני עורכת דין ממשרד התקשורת. אין לנו התנגדות להחיל את ההחרגה הזאת של התרומות. יש לנו היום החרגה לעניין פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק. במקרה כזה אפשר לפנות אליו בלי לקבל את ההסכמה המפורשת שלו מראש או בכתב כמו שהיום מתחייב לפי החוק. אבל זאת פנייה שהיא הצעה להסכים לקבל דבר פרסומת. זאת אומרת אני מציעה לעשות אותו דבר גם בעניין תרומות, כך שהפנייה לא תהיה בקשת תרומה, אלא בקשה לפנות אליו בעתיד ולהציע לו לתרום. כלומר להיות אחידים מבחינת ההחרגות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
זה מקובל עלי. זה גם משרת אותה תכלית.
היו"ר איתן כבל
מהי?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
בזמן שהסברתי אדוני היה עסוק, ואני אסביר שוב.
היו"ר איתן כבל
אני עסוק בעניין הישיבה של 13:30.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני יודע.

אחרי ששוחחתי עם עשרות עמותות הן פנו אליו, ואמרו לי שיש להן קושי ומגייסים תרומות. הם אמרו לי, שהם מבקשים לפטור את הפנייה הראשונה שלהם. דהיינו אם אני עמותה, ואתה קיבלת ממני פנייה, ואתה לא רוצה לקבל ממני יותר פנייה תשלח מסרון, ואז החוק יחול על העמותה. אני ביקשתי שאכן זאת תהיה המתכונת. נציגת משרד התקשורת אמרה שזה חל היום כבר על בתי עסק שאינם פטורים בפעם הראשונה. הם צריכים לשלוח אליך הודעה שהם מבקשים לפנות אליך בעתיד. אם אתה לא רוצה לקבל מהם הודעות אתה שולח הודעה שאתה לא רוצה. הכלל הזה יחול גם על עמותות, וזה בסדר גמור מבחינתי. עמותה שתרצה לפנות אליך לתרומה תצטרך כל פעם לשלוח אליך הודעה שהיא מבקשת. אם תבקש לא לקבל יותר לא תקבל יותר.
פאדיה זידאן
ההחרגה שקיימת היום היא אם אתה פונה לבית עסק ולא לאדם פרטי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
בסדר. הרי יש בזה היגיון רב. מאחר שהאמצעים של העמותות בדרך כלל דלים יותר מאלה של עסקים יש צורך להתחשב בהם.
היו"ר איתן כבל
כן, בבקשה, יוסי וולפסון.
יוסי וולפסון
אני מ"תנו לחיות לחיות". אנחנו גם נפגשנו עם חבר הכנסת רוזנטל. ההצעה המקורית שהוא מציע היא משמעותית.

כמה מילים על החשיבות של הפניות של העמותות ועל ההבדל בין חופש ביטוי מסחרי – להציף בפרסומת מסחרית – לבין פניות של עמותות. החוק יחול לא רק על פניות לבקש תרומות, אלא גם אם אני מפיץ ניוזלטר בנושא של מניעת התעללות בבעלי חיים, מניעת אלימות במשפחה. אני מנוי על הרבה מאוד ניוזלטרים כאלה. מעולם לא ביקשתי לקבל אותם, ואני שמח שאני מקבל אותם, ואני יודע שיש לי בתחתית לחצן שאני יכול לעשות Opt out; אני יכול בכל שלב להפסיק. כנ"ל בנושא התרומות. לא רק שהמגזר השלישי דל באמצעים – המגבלות על גיוס הכספים מאוד גדולות. היום אנחנו רואים שתרומות ממדינות זרות זה תחום שמנסים להילחם בו, ומי שעושה את זה מוקצה מחמת מיאוס; והאפשרות שלנו בצורה הכי דמוקרטית לאסוף כסף כמו שאנחנו אוספים עשרים שקלים בחודש מאזרחים שזאת הדרך הכי דמוקרטית לאסוף כספים – המגבלות האלה גוררות עמותות לנסות להסתמך על אנשים עשירים שיתרמו סכומים מאוד גדולים. האפשרות לפנות לציבור ולקבל תמיכה ציבורית מאפשרת לעמותות לפעול בצורה דמוקרטית ולא על-ידי ההשפעה של גורמים בעלי הרבה ממון.

בהקשר של שתי ההצעות שעלו פה צריך להבדיל בין מצב של Opt in ל- Opt out. זאת אומרת, כמו שאמרה נציגת משרד התקשורת, האם אני צריך להסכים במפורש לקבל את אותו ניוזלטר או שיחות או ההצעה שדיברנו עליה עם חבר הכנסת רוזנטל של Opt out. זאת אומרת בין מצב שברגע שאני מקבל שיחת טלפון כזאת, בתוך שלושים השניות הראשונות יש לי אפשרות ללחוץ על מקש, והעמותה לא תשלח לי יותר. אני מקבל ניוזלטר – אני יכול ללחוץ על קישור ולא לקבל יותר. אם עמותה תשלח שוב היא תהיה אחראית באחריות פלילית; לבין מצב שבו אני יכול לשלוח פעם אחת, ואדם אולי לא ראה את זה או לא פתח את זה, ומאותו רגע אני לא יכול לשלוח יותר אם הוא לא שלח לי הסכמה מפורשת שאני צריך גם לתעד אותה. לכן אנחנו מבקשים מאוד לשמור את העניין הזה של עמותות במצב של Opt out – שאני יכול לשלוח, אבל ברגע שמישהו ביקש ממני להפסיק אני אהיה אחראי על כל הודעה נוספת שנשלחה; אבל לאפשר לי להמשיך לשלוח כל עוד לא ביקשו ממני אחרת.
היו"ר איתן כבל
תודה. כן, גברתי.
אתי בנדלר
קודם כול להערתו הראשונה של חבר הכנסת מיקי רוזנטל שסבור שהשיטה האמריקנית עדיפה על השיטה הישראלית. אני לא זוכרת את מלוא הדיונים שהתקיימו כאן ב-2007 וב-2008, אבל הדברים נשקלו בצורה מאוד יסודית בוועדה – את זה אני זוכרת – לרבות נתונים על השימוש באפשרות לעשות Opt out. למיטב זיכרוני, ואני אומרת את זה במלוא ההסתייגויות, הוועדה החליטה לא לאפשר את השיטה של Opt out. דהיינו, לא שניתן יהיה לשגר אלי דברי פרסומת, ואני אצטרך לעשות פעולה אקטיבית כדי להימנע מזה משום שאנשים בדרך כלל לא נוטים לעשות פעולות אקטיביות, וחוץ מזה מחליפים כל הזמן את השמות של המפרסמים ושל בתי העסק. אז כל פעם להתחיל לעשות Opt out לגבי כל אחד זה נראה בעייתי. זאת הבחירה שהוועדה בחרה לעגן בחוק, דהיינו איסור על משלוח דבר פרסומת, אלא אם כן במקרים החריגים שנקבעו בחוק. כלומר בשיטה שלא שולחים אלי, אלא אם כן אני נותנת הסכמה מפורשת.

לעניין ההצעה החדשה שיש כרגע – אני רציתי להבין האם ההיתר או שינוי השיטה, דהיינו שניתן יהיה לשלוח בקשה לקבל את הסכמתי לשגר אלי בקשות לתרומות או דברי תעמולה, האם היא תחול רק על מלכ"רים או על כל גוף שמבקש תרומה?
היו"ר איתן כבל
אתה רוצה לענות?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
לא, תענה. אני צריך לחשוב קצת.
היו"ר איתן כבל
יש פה דילמה מאוד גדולה. מצד אחד הכמויות הן בלתי נתפסות. אני יודע שיש אנשים שכבר לא עונים לטלפונים בבית כי זה הפך להיות מטרד. יחד עם זאת נושא המלכ"רים כמו אקי"ם – כמה הם בכלל? יש מישהו שיודע?
אלדד גת
אלפים. כי יש עמותות חרדיות - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
יש ארבעים אלף מלכ"רים במדינת ישראל.
אלידור בליטנר
צריך גם לחשוב על אנשים פרטיים שפונים לבקשת תרומה. הם לא בהכרח מאוגדים כעמותה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
נכון. זאת הייתה שאלתך, נכון? האם זה גם יחול על אנשים פרטיים.
אתי בנדלר
או על גופים מסחריים. אותו דבר. גוף מסחרי לפעמים נותן חסות מטעמים של אחריות תאגידית, כפי שקוראים לזה היום, לכל מיני פעולות מאוד יפות. אנחנו נותנים חסות לאסוף כסף למען זה ולמען דבר אחר. אולי אפשר להבליע גם קצת פרסומת לאותו גוף באותה הזדמנות. אבל זה עניין שולי.
היו"ר איתן כבל
בבקשה, אדוני.
אלדד גת
אני מחברת "טלאול" – מוקד טלפוני שמעסיק אלפיים וחמש מאות עובדים. יש לי שלוש נקודות והצעה לפתרון. קודם כול לנו כעסק זאת פגיעה כלכלית מתמשכת – גם החוק הבסיסי וגם ההרחבות שלו שלא מסתיימות; כי אנחנו בעצם מספקים סל שירותים מלא ללקוח, והשירותים האלקטרוניים שהם נשוא החוק הם חלק מהסל, ולפעמים ללקוח הרבה יותר נוח, חשוב ובעיקר זול להשתמש בכלים אלקטרוניים ולא בכלים אחרים מאוישים.

אם הצעת החוק הזאת תתקבל, כלומר לא תרומות ולא פעילות פוליטית – היא תגרום לניוון מוחלט של הענף. זאת אומרת שיגור הודעות קוליות, מסרונים, מיילים ופקס – צריך להחזיק תשתית טכנולוגית כדי לספק את זה. אנחנו למשל מחזיקים אלף שש מאות קווים. אנחנו משלמים למישהו, זה עולה. יש לי מתכנת שמתמחה בזה וגם צריך לפעמים לעבוד בלילה. כך שאם לא תהיה פעילות לא יהיה ענף. אני רוצה להסביר לכם, חברי הכנסת, מה פירוש שלא יהיה ענף. אנחנו נותנים שירות. כמובן, אנחנו לא נותנים היום לשום חברה מסחרית, כולל חסויות. חברה מסחרית פשוט לא מגיעה אלינו. אבל גורמים ציבוריים מקבלים שירותים מהסוג הזה. אז איזה שירותים? אנחנו מדינה מיוחדת, אבל לכל מדינה יש מצבי חירום. יש מצב חירום ביטחוני – ואנחנו מחייגים לפעמים לשדרות ולעוטף עזה כשיש פעילויות מיוחדות; אירועים בטיחותיים כמו שריפות – אני במו ידי ביום שישי אחר הצהריים בשעה 14:00 בשריפה בטבעון עזרתי לראש המועצה המקומית לחייג רחוב-רחוב כדי להגיד לאנשים שיתפנו מהרחוב. יונה יהב עשה את זה עם מתחרה שלי בשריפה הגדולה; חומרים מסוכנים - -
לאה ורון
מדוע חברות מסחריות לא נעזרות בשירותים שלכם?
אלדד גת
אסור. זה כבר לא חוקי.
לאה ורון
לא, לפעילות אחרת שלהם.
אלדד גת
אין להם פעילות פרט להוצאת כסף - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני רוצה לשאול אותך שאלה, ברשותך.
אלדד גת
רגע. אני מבקש לסיים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
בבקשה.
אלדד גת
חומרים מסוכנים. תארו לכם שמשאית מתהפכת באיזשהו מקום עם חומרים מסוכנים ליד איזשהו יישוב – איך אפשר לקרוא ליישוב ולהגיד להם לסגור חלונות? אני כבר לא מדבר על מפרץ חיפה עם תסריטי הבלהות שלנו.

אנחנו מחייגים לקופות חולים בנושא של חיסונים לאנשים מבוגרים. כל הדברים האלה לא יהיו כי התשתית לא תהיה. אף אחד לא יחזיק את התשתית בשביל מקרה חירום שאולי יקרה. אני מבקשת שהוועדה תביא את זה בחשבון.

הנקודה אחרונה – כאזרח, לדעתי, יש כאן גם פגיעה בדמוקרטיה. מה פירוש שפוליטיקאים לא ישתמשו? למועמדים בעלי אמצעים יש אפשרות לפנות לאמצעי התקשורת ההמוניים היקרים – עיתונות, רדיו וכולי. ואלה האמצעים הזולים. מועמד שיצמח בעיירת פיתוח וירצה לפנות לכל התושבים יצטרך ללכת לרדיו או למקומון שלו ולשלם פי עשרה ופי עשרים.
היו"ר איתן כבל
גם מי שבא מתל-אביב יכול למצוא את עצמו באותה בעיה. לא רק מי שבא מעיירת פיתוח.
אלדד גת
יכול להיות. אנחנו זוכרים את חבר הכנסת שמשכן את ביתו. זאת ממש פעולה לא דמוקרטית כי זה לא מאפשר לאנשים שאינם בעלי אמצעים לפנות לקהל.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אבל לא אסרנו את זה על פוליטיקאים, אז כל הטיעון הזה לא עומד.
היו"ר איתן כבל
אמרת משפט אחד.
אלדד גת
ההצעה – אני מסכים שכל הודעה מהסוג הזה הן של עמותות והן של פוליטיקאים תסתיים ב"להסרה". אנחנו כחלק מהשירות נצטרך להבין ולהפנים שהשירות הוא לקבל קבצים, לחייג אותם ולדווח על הסרה. אנחנו מחזיקים רשימות שליליות כבר עכשיו. אם עיריית תל-אביב או מודיעין לוקחת אותי אז יש לי רשימה שלילית.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אתה מתפרץ לדלת פתוחה. היא הנותנת.
היו"ר איתן כבל
ברשותכם, יש כאן סוג של התנגשות. מצד אחד אין חולק על כך שהפעולות שאתה הצגת עוד לפני הפעולות הנדרשות של קידום פוליטיקאים וכדומה – יש פה שאלות. אני לא מזלזל בהן. אבל מצד שני כשאתה בעסק גם כשמתקשרים אליך זה חלק מהעבודה שלך. כשאתה אזרח מן השורה – ואני אומר את זה גם כלפינו הפוליטיקאים שכשאני שולח זה בסדר, אבל כשאני מקבל זה בעייתי. אתה מופצץ בכמויות אדירות. היום השיטה לגיוס כספים היא גם מאוד אגרסיבית. לפעמים גם לא נעים לך כשמתקשרים אליך. למשל איזה גוף עשה לי תרגיל. הוא התקשר אלי וביקש ממני לענות על שלוש שאלות סקר בקצרה: מה דעתך על כך וכך? אמרתי, וואלה, נושא חשוב. עניתי על שלוש-ארבע שאלות, ושעה אחרי זה התקשרו להתרים אותי כי אמרתי שזה חשוב. תודו שזה גדול. צחקתי מצד אחד. אנשים שואלים אותך לגבי חשיבות של פעולה - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
לצערי, החוק לא מגן עליך כי זה לא חל על פנייה אנושית. זה רק חל על אמצעים טכנולוגיים.
היו"ר איתן כבל
מה שאני מנסה לומר לכם הוא שצריך למצוא פה נקודת איזון. אני לא רוצה שהשירות הזה ייעלם. בחלקים ממנו הוא גם נכון. אני לא חושב שהדיון שהתקיים ב-2007 הוא נכון גם היום כיוון שהטכנולוגיה התפתחה מאוד מאז. גם אי אפשר להתייחס לעולם הרשתות החברתיות והפניות כמו שהתייחסנו לפני עשור. היום העסק מאוד התקדם ומאוד התפתח. המודעות של האזרחים היא ממקום אחר לגמרי, ואולי אפשר לחייב סוג של קמפיין שמסביר לאנשים לא בטלפונים, אלא בדרכים אחרות.

אני מודה – אני קרוע פה. אני אומר את זה בצורה הכי כנה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אבל, סליחה, אני מוכרח להגיד שהדברים שאמר נציג "טלאול" הם רק מחזקים את הצעת החוק. א', החוק לא חל על פוליטיקאים, ולכן הפוליטיקאי משדרות לא יסבול מזה. כל הסיפא היא לא מדויקת, ולכן הרישא בכלל לא חלה עליה. כל התשתית שלו לא תיעלם ולא יקרה כלום. הנציג אמר בעצמו שיש להם היום הטכנולוגיה. זה לא מסבך את העניין. אנחנו בסך הכול מבקשים שתחול הזכות להסרה מרשימות תפוצה. הוא עושה את זה היום גם כך . החוק לא רק לא דרקוני ולא משנה סדרי עולם, הוא בסך הכול מגן על מי שמבקש להגיד שהוא לא רוצה להיות ברשימה של אותו גוף.
היו"ר איתן כבל
תודה רבה לכם. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אני דווקא רציתי לדבר על נקודה אחרת שבזמנו דובר עליה. משרד התקשורת טיפל בזה בזמנו באמצעות תקנות בנושא סוגי ספאם כאלה שהם תוכן. זאת אומרת משהו שמגיע אליך לטלפון הנייד ושם יש שירותי תוכן כמו חדשות וכדומה. גם שם אותו אחד שעושה את זה מרוויח מעצם זה שאתה שומע אותו. אני מבקש בכל זאת לנסות לשקול ולהכניס את זה לחוק הזה, אלא אם כן זה מגביל אותו; ואם לא, לקבל ממשרד התקשורת את עמדתם בעניין הזה.
היו"ר איתן כבל
ברשותך, אני רוצה להתייחס. זה לפתוח ממש - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
לכן נתתי את הצד השני.
היו"ר איתן כבל
אני יודע. אני רק מבקש ממשרד התקשורת לתת התייחסות, האם יש בכוונתם להתמודד עם העניין הזה.

רן, בבקשה.
רן שטרית
אני ראש מטה שר התקשורת. פנו אלי מסביבתו של חבר הכנסת מקלב בנושא הזה. אנחנו חושבים, כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, שזה לא המקום, לא האכסניה לזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
גם דין רציפות. אני המשכתי ואמרתי כמו שאמרתי בפעם הקודמת כשהוא ישב כאן.
רן שטרית
בוודאי. הכול בסדר. זה נאמר, זה עלה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
נכון גם שזה טופל על-ידי תקנות מסוימות, אבל זה לא חוסל.
רן שטרית
נכון. אנחנו מציעים לטפל בנושא הזה בשני אופנים: א', כמובן, חברי הכנסת רשאים להגיש הצעת חוק פרטית בנושא הזה, ואנחנו נבחן אותה אחרי שנעביר את כל הנושא לנשואי הרגולציה לבעלי הרישיונות אצלנו, כי חייבים לעשות את זה באופן מאוד מסודר ולהבין את ההשפעות הרחבות. דרך שנייה שהצעתי היא לפנות אלינו כדי לתאר את הבעיה הזאת עם דוגמות באופן בהיר. אנחנו נראה אם אנחנו יכולים, ואם יש לנו סמכות לעשות את זה באמצעות הסמכויות שמצויות לנו ברישיונות. שנית – רשות לסחר הוגן; כי אם מדובר בעוולה צרכנית ובעוסקים, אולי גם הם יכולים לטפל בעניין הזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
זאת בעיה כי זאת לא עוולה - -
היו"ר איתן כבל
לא משנה, חבר הכנסת יעקב אשר, קיבלתי תשובה. התשובה בהירה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אני לא אעכב את החוק.
היו"ר איתן כבל
מישהו נוסף רוצה להתייחס? כן, בבקשה.
אלידור בליטנר
אני ממשרד המשפטים. אני רק רוצה להבין עד הסוף שההצעה של חבר הכנסת לגבי הפנייה החד-פעמית כדי לקבל רשות להמשיך לשלוח חלה לא רק לגבי תרומות, אלא גם לגבי תעמולה - -
אתי בנדלר
זאת השאלה ששאלתי. אני שאלתי: האם רק על מלכ"רים ושנית האם גם לגבי תעמולה? אמרתי שיש לי עוד שאלה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
התשובה היא כן. זה חל גם על תעמולה, אבל לא תעמולה פוליטית מובהקת שנעשית על-ידי מפלגות מועמדים למשרות ציבוריות וכולי שהיא מוחרגת מהחוק.
אתי בנדלר
האם ההרחבה הזאת תחול רק לגבי מלכ"רים או מעבר לכך?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
כן, לדעתי, זה צריך לחול על כל גוף. לא על - - -. גם על גופים עסקיים. האמת שזה צריך לחול גם על אזרחים כי אחרת פחות ינתבו את זה לאזרחים במקום לזה. צריך להחיל את זה על כולם. במחשבה נוספת אין ברירה ומנוס.
היו"ר איתן כבל
גם אני חושב.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אחרת אנחנו פותחים פה פתח שבמקום עמותה יתקשר מישהו פרטי ויגיד שהוא משה.
אתי בנדלר
על כל מפרסם.
היו"ר איתן כבל
בבקשה, פאדיה, רצית להתייחס?
פאדיה זידאן
כן. בהמשך לדברים שנאמרו פה ובהמשך לדבריה של גברתי היועצת המשפטית, כל סעיף 30א לחוק נחקק ואימץ את הפקודה, ונעשתה עבודת מחקר של הכנסת לזה. כל הדברים האלה נידונו. גם בגישה הזאת כשנמען נותן הסכמה שלו לקבל דבר פרסומת – והיום זה כולל גם תרומה ותעמולה – גם אם הוא נתן את ההסכמה שלו עדיין יש חובה למי שפונה אליו, לתת את אפשרות להסרה. גם היום זה קיים בחוק.
אתי בנדלר
זה יישאר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אנחנו לא משנים את זה.
פאדיה זידאן
רק הבהרתי את הנקודה הזאת.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
פנו אלי עמותות ואמרו, אין לנו אמצעים כלכליים מי-יודע-מה, ואנחנו גם לא יכולים לייצר פניות אין-סופיות. הם הסבירו שהם פונים לקבוצות של עשרת אלפים או עשרים אלף איש בכל פעם. פונים לעשרים אלף איש האלה, ומודיעים להם שמבקשים מהם תרומות בעתיד, ואם הם לא רוצים שיבקשו להסיר אותם. מי שלא ביקש להסיר אפשר להמשיך לפנות אליו. נכון? זאת המשמעות.
פאדיה זידאן
גם לגבי תעמולה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
גם לגבי תעמולה.
יוסי וולפסון
פה לא ברור לי לגמרי בינך לבין משרד המשפטים. זאת אומרת צריך להיות ברור שאפשר להמשיך לפנות כל עוד אדם לא מבקש להסיר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
זה ברור לגמרי גם בחוק היום. נציגת משרד התקשורת הסבירה שבחוק היום זה לא שנאסר עליך לפנות לאנשים. גם אם אתה גוף מסחרי אתה צריך לפנות אליהם ולבקש הסכמה. אם הם אומרים לך "לא", אז אסור לך לפנות אליהם יותר.
פאדיה זידאן
היום החוק דורש הסכמה מפורשת מראש מהנמען בכל מצב. יש חריגים. חריג אחד הוא פנייה חד-פעמית לבית עסק שאומר, אני מתכוון לפנות - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אז את הסעיף הזה אנחנו רוצים להחיל על עמותות.
פאדיה זידאן
את החריג הזה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
את הסעיף הזה אנחנו רוצים להחיל על עמותות. ואז כל עמותה - -
פאדיה זידאן
על מסר התרומה, אתה מתכוון.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
על מסר התרומה וגם לא.
אלדד גת
אבל השאלה אם אתה מוכן להחיל את זה גם על הצד המקבל – על הציבור? כי פה זה רק על בתי עסק וזה מיותר לחלוטין - -
אתי בנדלר
לא, על הציבור. אני אקרא את הנוסח המוצע. צריך להוסיף בסעיף קטן (ב) לסעיף 30א. הנוסח המופיע היום: "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת".

עכשיו יש סייג לזה שאומר: "פנייה חד פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה המהווה הצעה להסכים לקבל דבר פרסומת מטעמו לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה". בסיפא הזה, לפי מה שאני מבינה, אתה מציע לתקן כך שייאמר: "פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לאדם לשם קבלת בקשות תרומה או הפצת תעמולה באחת הדרכים". אם אני מבינה, זה התיקון המוצע. נכון?
יוסי וולפסון
אני הבנתי את זה אחרת כי השאלה מה קורה בברירת המחדל כשאדם לא מגיב. אם האדם מגיב, ואומר, אני מסכים – אין בעיה - -
אתי בנדלר
אז הוא לא נתן את הסכמתו, ואי אפשר יהיה להמשיך לשגר.
יוסי וולפסון
כשאני שולח ניוזלטר בנושא של פגיעות בבעלי חיים או מניעת אלימות, סובלנות או כל תעמולה חברתית אחרת, שהיא לא פוליטית פרופר, או אם אני מבקש תרומה, ואני לא מקבל שום תגובה – אני לא יודע אם האדם קרא או לא קרא את המסר – המשמעות של התיקון כמו שמוצע שאני לא אוכל לשלוח לו יותר.
היו"ר איתן כבל
תן לי להעיר. הנחת העבודה שלי היא כזאת. אני לפחות יודע על עצמי שכשאני בכלל לא פותח – יש לי ברשימת המיילים עשרות או מאות שפונים אלי, ואני אפילו לא פותח. אני פשוט מעביר אותם הלאה לדואר זבל. דהיינו הנחת העבודה שלי היא שאם אתה שולח לי מייל, ואכפת לי מהנושאים שאתה מעלה, אני אסכים. אני רוצה להזכיר בעניין הזה שאנחנו כבר בעולם אחר. היום אנשים בתודעה ובמודעות מאוד גבוהים ביחס לעולם הזה של לקבל חומר באופנים שעליהם אנחנו מדברים. ב-2007 כשהתקיימו הדיונים זה היה משהו אחר. אבל היום ברור. להפך, היום הפעולה האקטיבית מתחייבת אפילו יותר מאשר אז כי היום אנשים מודעים, והם יודעים מה הם רוצים לקבל ממך או לא. לכן אני מבין את הטענה שלך אבל אתה צריך גם להבין שהתפקיד שלנו הוא גם להגן על אלה שלא רוצים לראות את הדבר הזה מגיע אליהם.
יוסי וולפסון
אז הם יכולים ללחוץ על "לא".
אתי בנדלר
- - - לדרוש ממני לעשות פעולה אקטיבית, אחרת אתה חודר לפרטיות שלי.
יוסי וולפסון
לא. אישית אני מקבל מיילים ברשימות תפוצה של הרבה מאוד ארגונים. בימים עסוקים אני אפילו לא פותח אותם; בימים לא עסוקים אני לפעמים חוזר. אנחנו בעצם מדברים על סיטואציה שאנחנו שמים את השיח החברתי הפוליטי באותו מקום כמו השיח המסחרי. יש מקום לעשות איזשהו אמצע. אם לפוליטיקאים יהיה מותר הכול, ולבתי עסק יהיה אסור הכול, למעט אם הם קיבלו אישור מראש, התחום הזה דורש משהו באמצע.
היו"ר איתן כבל
יוסי, אני לקחתי בחשבון שההשוואה או ההצמדה לפוליטיקאים תגיע. המדינה התנגדה. אני לא מתכוון עכשיו לפתוח את הדיון או לעשות את ההשוואות האלה. יש לך אפשרות לשלוח לאנשים קמפיין – אם ירצו יפתחו ואם לא ירצו לא יפתחו את העניין הזה של ההשוואה לפוליטיקאים. אני לא נכנס לזה. מנקודת המבט שלי יש קו – אם לא עניתי לך המשמעות היא שאני לא מעוניין להמשיך לקבל את החומר ממך. כי אם אני רואה "צער בעלי חיים" או "תנו לחיות לחיות" אני פותח.
יוסי וולפסון
אבל אתה גם לוחץ על - - -
היו"ר איתן כבל
אם אני אדרש אני אעשה את זה.
יוסי וולפסון
אולי איש החברה פה יענה - -
היו"ר איתן כבל
מתקשרים אלי ממלכ"רים ממספר חסוי, אז מה, אני לא עונה יותר לחסוי? כל הזמן אני עונה לחסוי. אנחנו מנסים למצוא קו כי אם זה לא, אז כאילו לא עשינו כמעט כלום בחוק הזה. אתה מבין מה אני אומר, חבר הכנסת רוזנטל?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
כן, אני בהחלט מבין. החוק הזה בא לא באקראי. הוא בא על קרקע מאוד פורייה של מאות תלונות של אנשים שזה מטריד אותם, וצריך לעשות בזה סדר. אין מה לעשות.
יוסי וולפסון
אני חושב שיש פה הבדל - -
היו"ר איתן כבל
לא, יוסי, העניין ברור. אנחנו לא אתך.
יוסי וולפסון
ההטרדה באה מארגונים שלא נותנים את אפשרות ההסרה - -
היו"ר איתן כבל
אבל יוסי, יש ארבעים אלף ארגונים. כל ארגון אומר: אין צדיק ממני. אני לא יכול להיכנס לזה.
נורית קורן (הליכוד)
בסוף כולם שולחים.
היו"ר איתן כבל
נכון.

בואו נתחיל את ההקראה. מי קורא?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני מוכן.
לאה ורון
בבקשה. חבר הכנסת רוזנטל רוצה לקרוא.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
(הקראה)
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 61) (החלת האיסור על משלוח פרסומת לשם קבלת תרומות או לתעמולה), התשע"ה–2014

תיקון סעיף 30א

1.

בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982‏, בסעיף 30א –

(1) בסעיף קטן (א) –

(א) בהגדרה "דבר פרסומת", בסופה יבוא "וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או הפצת תעמולה; לעניין זה, "תעמולה" – הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט תעמולה שיש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות";
היו"ר איתן כבל
מי בעד – איך אני אומר את זה?
אתי בנדלר
מי בעד תיקון ההגדרה "דבר פרסומת" שבסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים)?
היו"ר איתן כבל
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד תיקון ההגדרה – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תיקון ההגדרה אושר.
היו"ר איתן כבל
בעד – פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הסעיף אושר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
(הקראה)
(ב) בהגדרה "מפרסם", אחרי "לקדם את מטרותיו" יבוא "ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או השפעה על עמדות או התנהגויות";
היו"ר איתן כבל
הערות יש? תודה.

מי בעד (ב)? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף (ב) – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.
היו"ר איתן כבל
בעד- פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הסעיף אושר.

סעיף 2, בבקשה.
אתי בנדלר
לפני כן אני מזכירה שוב שיש תוספת שהיא פסקה 3. בסעיף קטן (ב) בחוק הקיים אחרי "לנמען שהוא בית עסק" יבוא: "או לאדם לשם קבלת בקשת תרומה או הפצת תעמולה". זה הסעיף הזה שלפיו צריכים לקבל הסכמה אקטיבית.
פאדיה זידאן
"לנמען".
אתי בנדלר
"או לנמען". מצוין. צודקת.
היו"ר איתן כבל
אז סעיף (ב) בחוק הקיים עם התוספות ועם השינויים – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הסעיף – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ב) אושר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
(הקראה)
(2) בסעיף קטן (ה)(1)(ג), בסופו יבוא "שוגר דבר הפרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יאפשר המפרסם לנמען, במשך 30 שניות מתחילת הודעת המסר הקולי, להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, בדרך של לחיצה על החייגן."
היו"ר איתן כבל
הערות?
אלדד גת
לדעתי, שלושים שניות זה מוגזם. זה חצי דקה.
היו"ר איתן כבל
אני לא יודע אם זה הרבה או מעט. לדעתי, שלושים שניות על האוזן זה המון זמן.
אתי בנדלר
עד שאתה מוצא איפה ללחוץ.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אנחנו גם לא רוצים את זה בסוף כי אנשים סוגרים. אנשים מנתקים הרבה פעמים, והם רוצים להיות מוסריים. כשמקבלים שיחת טלפון מעמותה אלמונית אתה יכול להסיר את עצמך או להמשיך לשמוע. כי אם אנחנו לא אומרים את זה בהתחלה, אלא בסוף הרבה מאוד אנשים סוגרים את הטלפון ולא יודעים על זכותם או על הטכנולוגיה - -
היו"ר איתן כבל
צודק.
אתי בנדלר
אני רק רוצה להסביר. קודם כול זה צריך להיות בתחילת השיחה, וזה כתוב. שלושים שניות מאפשרות לנמען – למשל, כשאני נמצאת כאן אני צריכה עכשיו לעבור לזה שיאפשר לי לפתוח בכלל את המקום שמאפשר לי לחיצה - -
היו"ר איתן כבל
צודקת.
אתי בנדלר
- - ואז מאפשרים לו שלושים שניות לעשות את זה.
אביטל סומפולינסקי
- - -
אתי בנדלר
במשך שלושים שניות מתחילת השיחה.
אביטל סומפולינסקי
זה אחרי שהפרסומת כבר נאמרת?
אתי בנדלר
בתחילת ההודעה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
הרעיון הוא שיציגו מי הפונה.
אביטל סומפולינסקי
אז צריך בתחילת המסר הקולי להגיד לו, אתה יכול להסיר.
אתי בנדלר
הבנתי את ההערה שלך.
היו"ר איתן כבל
צודקת.
אתי בנדלר
מה שמעירה עורכת הדין סומפולינסקי בצדק, זה שאולי צריך לשפר את הנוסח ולהבהיר קודם כול שהאפשרות או ההודעה שהנמען יכול להסיר את שמו מרשימת התפוצה צריכה להיות בתחילת ההודעה, ולאחר מכן לאפשר לו לעשות זאת במשך שלושים שניות.
נורית קורן (הליכוד)
בדיוק. זה צריך להיות ממש ברור.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
העמותה תציג את עצמה, ואז תגיד מיד לא מה היא רוצה ומה היא עושה וכמה היא חשובה, אלא קודם כול אפשרות ההסרה. זה יהיה בתחילת ההודעה.
היו"ר איתן כבל
כי אם הוא מתחיל אז מה עשינו?
פאדיה זידאן
אולי במקום "יאפשר", "יודיע על אפשרות"?
אתי בנדלר
קודם כול זה צריך להיות בתחילת השיחה, ואז במשך שלושים שניות יאפשרו לו להסיר.
נורית קורן (הליכוד)
צריך שזה יהיה ברור כמו שניסחתם את זה עכשיו.
אתי בנדלר
ננסה להבהיר את זה בנוסח.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
רק למען הסר ספק – סעיף 2 חל גם על עסקים.
היו"ר איתן כבל
- - -
נורית קורן (הליכוד)
על כולם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אבל היום זה לא בחוק. זאת תוספת שלנו לחוק כי זה לא בחוק.
היו"ר איתן כבל
גברתי היועצת, בבקשה.
פאדיה זידאן
זה על כל מפרסם.
אתי בנדלר
זה חל על כל מפרסם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
מאה אחוז.
היו"ר איתן כבל
הוא אומר את זה כדי שלא תיפול שגגה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
בדיוק.
היו"ר איתן כבל
אני יכול להצביע, גברתי?
אתי בנדלר
כן. כפוף להבהרות.
היו"ר איתן כבל
ברור. אני מעלה להצבעה את סעיף (2) עם התוספות, התיקונים וההבהרות. אם יידרשו גם תיקוני ניסוח אז ברוח הדברים אנחנו מאשרים את זה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף (2) – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (2) אושר.
היו"ר איתן כבל
בעד- פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף (2) אושר.

הצעת החוק תעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאה בתום העבודה. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.

קוד המקור של הנתונים