הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 243

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ט באייר התשע"ו (06 ביוני 2016), שעה 11:45

תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז – החלפת ספק גז) (תיקון), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

עיסאווי פריג'

חן בר-יוסף - מנהל מינהל הדלק והגז, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

אחמד עאמר - מנהל מחלקה בכיר, ייעוץ משפטי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

יהודה גסנר - מנהל ענייני בטיחות הגז, מינהל הדלק והגז, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

עמוס קמחין - מהנדס תקינה, מינהל הדלק והגז, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

נחום יהושע - כלכלן ראשי, מינהל הדלק והגז, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שניר ניב - רפרנט אנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר

אוריאל סיטרואן - ראש צוות במחלקה הכלכלית, רשות ההגבלים העסקיים

ניר קנטור - מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכה"ס, התאחדות התעשיינים

משה ורדי - יו"ר מכון ורדי - נציב כבאות בדימוס, התאחדות התעשיינים

כרמל פלדמן אבוטבול - ראש תחום בכירה לענפי הכימיה, התאחדות התעשיינים

יעקב בורובסקי - עו"ד, התאחדות התעשיינים

שולמית אשבול - עו"ד, התאחדות התעשיינים

גיל ברגפרוינד - כלכלן, המועצה הישראלית לצרכנות

אלדר גילרן - כתב "הכול כלול", ערוץ 10

אברהם פרל - יו"ר ש.א.ם מרכז הגז

יורם טמיר - מנכ"ל ש.א.ם מרכז הגז

זאב גולן - סמנכ"ל דור אלון טכנולוגיות גז

אמנון בן ארצי - מהנדס דור אלון טכנולוגיות גז

ארנון גמליאל - סמנכ"ל אינטר גז

יצחק בית הלחמי - בעלים של אינטר גז

דוד בן יהודה - מנכ"ל ישראגז

לירון בן יהודה - סמנכ"ל ישראגז

יעל קושניר - מנהלת בישראגז

חגית הלר קוצר - יועצת משפטית, אמישראגז

רונן לשם - יועץ משפטי, סופר גז

אייל מאמו - יועץ משפטי, התאחדות בוני הארץ

מידד גיסין - יו"ר צב"י – צרכני בריאות ישראל

בני פרץ - פעיל חברתי, "הפנתרים השחורים"

צבי לביא - ynet

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אתי בנדלר

לאה ורון

ירון קוונשטוק

תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז – החלפת ספק גז) (תיקון), התשע"ו-2015

אוקיי, חברים, ובמעבר לא חד אנחנו ממשיכים כמעט עם אותו פורום לדיון הבא. תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז – החלפת ספק גז) (תיקון), התשע"ו-2015. חתום: יובל שטייניץ,

שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. חן, מי מציג את זה?

אציג או שנעבור להקראה?

קודם כול, תגידו, ברשותכם, במה מדובר.

מה אנחנו עושים פה. אין בעיה. פה אנחנו לא מדברים על אירוע בבניין, אלא דווקא על האירוע שבו בית פרטי או לקוח של שני בלוני גז מעוניין להחליף את הספק שלו. זה יותר קל, לא צריך להתייעץ עם השכנים, וזה קורה באמת גם קצת יותר.

מה, צריך פה אישור מיוחד?

לא, לא צריך אישור.

זאת אומרת, יש לי בלון פה - - -

לא, לא צריך כלום. אבל כיוון שזו מערכת גז, וכמו שאמרנו, מערכת עם אלמנטים בטיחותיים, הוא צריך להודיע לספק היוצא והוא צריך לבחור לעצמו ספק נכנס.

זו החלפה בין ספקים.

בדיוק.

בהרבה מקומות לא יודעים על זה.

נכון. אבל הספקים - - -

ולא אמרתי כלום.

בפועל, התהליך הזה כלל תהליך של – אחת, יידוע הספק היוצא, זמן התארגנות בשבילו לבוא לקחת את הציוד שלו. לרוב בפרקטיקה זה לא מה שקורה. שתיים, הספק הנכנס, הרבה פעמים מה שהוא עושה, זה מקבל ייפוי כוח מהלקוח, אוסף את אותם שני בלונים של הספק הקודם, שם אותם אצלו.

אלינו הגיעו תלונות שונות ורבות על כך שחלק מהחברות נוהגות בכל מיני פרקטיקות, מה שנקרא "לייבש" את אותו ספק שהחליף אותן, ולהשאיר אותו עם הבלונים, ולא לאפשר לו לקבל את הכסף ואת התמורה שלו. צד אחד. צד שני, הבלונים לפעמים נשארים בשטח, שזו פעילות שגם אנחנו מאוד רוצים להימנע ממנה, בלונים זרוקים בשטח זה דבר לא טוב.

ולכן התקנות האלה באות לעשות סדר בתהליך הזה, ולקצר - - -

במערכת היחסים.

במערכת היחסים ביניהם, במערכת היחסים ביניהם לבין הלקוח שלהם, ולקצר לוחות זמנים לרמת זמנים סבירה – יש שם עשרה ימים שמתקצרים לחמישה ימים מרגע ההודעה, לא יכול להיות שבן-אדם מחכה שבוע וחצי עד שייקחו ממנו. זה תחום אחד.

תחום אחר זה תחום התשלום. אותו ספק יוצא, שלא טרח לבוא ולקחת את הבלונים שלו מהספק הנכנס, בעצם תוקע לו את המחסן הלא מאוד גדול שהוא הצליח לבנות לעצמו. ולכן, כדי שהוא לא ייתקע עם סט בלונים - - -

שממילא הוא לא יכול להשתמש בהם.

הוא לא יכול להשתמש בהם, זה אסור על-פי חוק. הזכרנו קודם, פעלנו בצורה אינטנסיבית השנה בעניין הזה.

כי הגיעו אלי כמה - - -

נכון. ולכל הפחות, היות שהוא בפועל מקצה שטח עבור אותו ספק יוצא, שישלם לו על השטח איזשהו מינימום. זה התחום השני.

התחום השלישי קשור לתשלום שהספק היוצא, שלא החזיר את הפיקדון ללקוח, ישלם לו. אז שוב, זה כנראה התבסס על מספרים מאוד היסטוריים. נקבע שם שעל אי תשלום הפיקדון בזמן, הספק היוצא צריך לשלם 5% ריבית כל שבוע.

20% לשבועיים הראשונים, ואחר כך.

כן, זה היה כנראה בימים של 400% אינפלציה. אז כיווצנו את זה. גם זה עוד מן הסתם יכול להיות נדון, אבל כיווצנו את זה ל-1%.

אדוני לא יהיה מודאג, אף אחד לא שילם.

אגלה לאדוני, לא הייתי מודאג. תיארתי לעצמי.

עדיין, גם כאות בספר שעליה חתומה כנסת ישראל בצורה כזאת או אחרת, היה בעינינו לא נכון שיישארו אותות כאלה בספר. ולכן אנחנו מכווצים את זה פה ל-1%.

אוקיי.

זה למעשה המשמעות של התקנות.

תודה. הסבר מפורט, ממוקד. נתחיל את ההקראה, ברשותכם. מי מקריא? כן, רצית לשאול, סליחה.

בנושא שדיברת עליו בישיבה הקודמת, העניין של הבדיקות והבטיחות. ומגדילים את כוח האדם לעשות את הבדיקות ולהקדים תרופה למכה. אז אני שואל: האם אתם גם נכנסים לאוכלוסייה הערבית? כי רובה ככולה מקבלת אספקת גז דרך בלוני גז, שעליהם דיברת עכשיו. ואני לא יודע כמה מאלה שמספקים להם מורשים ולא מורשים. הם נמצאים במקומות בשמש, הם יכולים גם להתפוצץ, אולי שריפות. יש לכם תוכנית בכלל לטפל בנושא הזה של בלוני הגז החשופים האלה, שאין להם שום מתקן, אין להם שום כלום? יש לכם דברים בכיוון הזה? במיוחד באוכלוסייה הערבית, כי מידיעה שלי, אני לא יודע אם בכלל נכנסו אלא אם הייתה תאונה או משהו.

חס וחלילה. קודם כול, מה שנקרא ברמת המדינה. אנחנו פרוסים בשלושה מרחבים, כמובן בכוח אדם מצומצם מאוד, ולכן מרבית האוכלוסייה בישראל לא ראתה את המפקחים שלנו עדיין. עד שיגדילו לנו עוד את התקציב, ויש פה נציג האוצר, אני בטוח שהוא ישמח. אבל אנחנו כן מגיעים. באוכלוסייה אנחנו לא עושים שום הבחנה בין אוכלוסייה יהודית לאוכלוסייה ערבית.

לא, אני מדבר על העניין של האספקה דרך בלונים.

אני מבין. אנחנו לא מתייחסים רק למרכזיות ולצוברים. אנחנו בודקים גם בתים שמחוברים עם שני בלונים.

אם יורשה לי, אם אנסה לחדד את הדברים שחברי חבר הכנסת חאג' יחיא אומר, פשוט מיידע אישי, יכול להיות שהידע האישי הזה אין לו שום בסיס, אבל חלק מהכוחות הפועלים שלא על-פי דין, אני אומר את זה בעדינות כי אני לא רוצה להטיל דופי, אבל הוא פועל בתוך המגזר הערבי, שהוא נובע מן העובדה שאין פקחים.

נכון. אין פקחים, וזה בלונים.

וזה שוק שיותר קל בו, כי צובר צריך להעביר, פה הטכניקה היא מאוד פשוטה. והוא מעלה פה בצורה ברורה: הסיכון שבו נמצאת האוכלוסייה במגזר הערבי, בנקודת המוצא, היא חשיפה יותר גדולה לסכנות מאשר במקומות אחרים.

לא רק זה. בנוסף, אם יש תקנות ואתם בודקים אותן, ומציבים את העניין של הבלונים. אני אומר לך מידע אישי, ויש לי ידע כלשהו בבטיחות, אני מהנדס אזרחי, אז גם את המרחק ואת הבלון ואת האש – אני מכיר את הדברים. לכן אני אומר: לפי מה שאני רואה הם לא עומדים בתקנות הבטיחות.

האם יש תקנות, שמעבירים לאלה שמתקינים, שבודקים אותם? כל הדברים האלה יש? כי אני אומר לך מידיעה, לפי מה שאני רואה בסביבתי, מי שמתעסק בזה לא מבין בבטיחות לגמרי. הוא לא מבין בבטיחות. השאלה אם אתם נכנסים גם לשם. זו הנקודה.

ברשות אדוני, אענה. יש שני תקנים מובילים, שניהם רשמיים, זאת אומרת חוק. תקן אחד, תקן 70, מתייחס לאותם בלוני גז, ומגדיר איך צריך לבנות אותם וכן הלאה. והתקן השני, תקן 158, שמגדיר איך מתקינים את המערכת.

עכשיו, אני יכול להרגיע את אדוני, גם אם הבלון יעמוד חשוף בשמש, הוא לא יתפוצץ, בסדר?

אני יודע. אבל המרחק שלו מהאש עצמה?

לגבי מרחקים ולגבי צורת התקנה ולמה לקשור ואיך – הכול מוגדר בתקן. אוסיף ואומר: מי שמותר לו להתקין את המערכת זה רק מי שקיבל רישיון ונבחן ויודע.

עכשיו, זה לא מונע את העובדה, שאני בחורף האחרון, לצערי, הגעתי לבית מסוים במקום מסוים, ומישהו לקח את בלון הגז עם צינור השקיה, עלה אתו שלוש קומות, עשה את מה שעשה וילדה נהרגה. אז הדבר שאני יכול לעשות, ואני עושה, זה להביא לידי הציבור, להיפגש, לפרסם, כדי שאנשים יבינו עד כמה הנושא - - -

אני מבקש בקשה אחרונה, שהתקנות האלה יתורגמו לערבית, יפורסמו, ויהיו באתר שלכם בתרגום לערבית ויגיעו, כי זה גם החוק, דרך אגב, ועד היום זה לא מיושם.

אדוני, הבקשה שלך, לא רק שהיא לגיטימית, היא נכונה. ואני גם מצפה, שאכן בדברים האלה שנוגעים לבטיחות, אדוני הסביר, שגם יינתן לזה ביטוי בשפה הערבית. תודה, חבר הכנסת חאג' יחיא. בוא נתחיל את ההקראה, בבקשה. רק שם ותפקידך לפרוטוקול.

עורך-דין אחמד עאמר מהלשכה המשפטית, משרד האנרגיה.

בבקשה.

תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז - החלפת ספק גז) (תיקון), התשע״ו-2016.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 19 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט-1989, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1.

בתקנה 1 לתקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז - החלפת ספק
גז), התשנ״א-1991 (להלן - התקנות העיקריות), לפני ההגדרה ״ספק גז יוצא״ יבוא:

״״יום״ – ימים א׳ עד ה׳, למעט מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח-1948, וערביהם, ויום העצמאות;״.

יש הערות?

יש לי הערה.

בבקשה, שם ותפקיד.

אבי פרל, יושב-ראש "מרכז הגז". אדוני, אי-אפשר להתעלם באמת מתחושה שאדוני שאל אותה בעדינות, איך באמת כל כך הרבה שנים בגז שום דבר לא קורה? 26 שנה, למעלה מ-95% נשלט על-ידי החברות הגדולות.

אני מתייחס לתיקון שאומר, שאי-אפשר להתעלם ממצב, ש-90% מהמכלים שנמצאים כרגע אצל הלקוחות, ובפרט במגזר הערבי, אין קשר בין המכלים והזהות שלהם. ואסביר. ישנם אנשים שיש להם מכלים, שהם מחזיקים שני מכלים של "פזגז".

אני רוצה לעצור.

זו התקנה, את זה אני מסביר. זו המהות שלה, שאני מתנגד.

דיברנו על ימי העבודה.

אדוני, אני מבין את מה שאתה אומר, אני מכבד את מה שאדוני אומר, אבל אני מבקש, כשהתחלנו את ההקראה, להתייחס לסעיף הרלוונטי. אם אין הערה מהותית לסעיף הרלוונטי בהגדרה "יום". אחר כך אאפשר לאדוני, זה לא שאמנע ממך לומר את אשר על לבך, רק אנחנו עכשיו בעניין הזה.

פה יש חגי ישראל. לכלול גם את החגים של הערבים, שזה יהיה ברור.

אולי נסביר. זה לעניין הימים שהחברות צריכות לאסוף, שאנחנו מונים את הימים, ימי עבודה. זה בעצם מנסה להגיד: ימים שאנשים עובדים: א' עד ה' - - -

אוקיי, הבנתי.

לא, בסדר, וגם התקופה שספק ערבי שעובד, גם החגים שלו. זה צריך להיות מובן מאליו.

סליחה, הטענה שחאג' מעלה, מעבר לספירה, כשיש עובד ערבי שמבקשים ממנו - - -

או ספק, לא רק עובד.

לא אמרתי ספק.

ספק או עובד.

ספק או עובד, כן.

ההוראה מתייחסת לפעולות של החלפת ספק, הפעולות של הספק עצמו.

אם יש עובד ערבי, אז אפשר עובד אחר לשלוח באותו יום, אני מניחה. זה לא על עובד מסוים, החובה הזאת, זה על הספק בכללותו. האם לספק אין אף - - -

לא, הנקודה היא כזו: ואם הספק הוא ערבי? ואני מכיר לפחות אחד כזה. והוא במקרה נותן גם שירות ליישובי האזור היהודים.

יש לי הצעה.

לא, לא הצעה. אני כבר אומר לכם, חברים יקרים: זה לא יום לימודים ארוך, נחת האדם על הירח, נא להכניס גם את ההתייחסות שמתייחסת גם כן - - -

לגבי ספק - - -

אדוני רוצה שזה יהיה נכון לכל הספקים?

לא.

כי אצלנו הם לא מקוטלגים לפי - - -

אדוני, אבל אפשר לחסוך את זה - - -

זהו, יש משהו קצת בעייתי בלתת תווית. זה קצת מטריד אותי.

והשאלה גם איזה מועדים: מועדים של מוסלמים, של דרוזים, של נוצרים. יש יותר מדי מועדים, ברוך השם.

אז תכניס: לפי העדה או הדת של הספק.

לא, אבל ספק שמגיש בקשה לרישיון, הוא לא צריך להגיד את הדת שלו. ואם יש שני שותפים יהודי ודרוזי - - -

חברים יקרים, בכל הכבוד, יש כאן 30% - - -

הנה, אני יכול להקריא אולי מ-18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט. יכול להיות שהתשובה נמצאת שם, כי זה מפנה למועדים.

בבקשה, גברתי.

שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות – הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל. לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם. חגים אלה ייקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות.

זה לא עוזר. זה לא עוזר, כי כאן מפנים בפירוש: למעט מועד ממועדי ישראל המפורטים.

כאילו ספקי הגז הם רק יהודים.

זה כתוב פה - - -

סליחה. אם מה שהקראת היה כתוב, אז זה בסדר, אין לנו בעיה. מאותו רגע שהייתה צביעה, מרקרת את העניין הזה של א' ה', הכנסת אותנו למחוזות אחרים.

ההמשך פה הוא שהוראות חוק שעות העבודה והמנוחה יחולו לגבי יהודי – על מועדי ישראל; לגבי מי שאינו יהודי - על מועדי ישראל או על חגי עדתו, הכול לפי המקובל עליו.

אבל, מבחינתי לפחות, אז צריך להחיל את זה על כולם על כל המשתמע מכך, כי אני לא רואה אפשרות שספק – איך תעשה את זה, חן, תבקש ממנו בבקשה שיצהיר את הדת שלו גם? זה נראה לי קצת - - -

לא. אנחנו יכולים להצהיר איזה ימים הוא מבקש חופש.

שנייה. בוא לא נעשה מזה יום לימודים ארוך.

מי שמגיע לספק, הוא לא יודע למי הוא מגיע?

חברים יקרים, נו באמת. אני טוען שזה גם להגן על הספק.

כשספק גז מגיע לרישוי, ואנחנו בוחנים ונותנים לו רישיון, מעולם לא בחנו את דתו.

יש לי הצעה.

חן, לפני ההצעה שלך. חברים יקרים, אני רוצה להזכיר לכם ממה נבעה השאלה: מהעובדה שנכתב פה בצורה ברורה העניין הזה. אם לא היה כתוב הדבר הזה, אף אחד כאן סביב השולחן לא היה עוסק בשאלה הזו. מהרגע שכתבתם את זה ונתתם - -

הגדרה ל"יום", וכתבתם מועדי ישראל.

- - הגדרה ל"יום", וכתבתם מועדי ישראל, איך אומרים, מה לעשות, יש כאן עוד איזה 30% שהם ציבורים אחרים.

אולי נכתוב ימי עסקים?

ימי חג של המוסלמים הם ימי עסקים בישראל. יש לי הצעה חלופית, במקום שמה שנקרא נשאל אנשים לזהותם, וזה לא ראוי.

בבקשה. אף אחד לא ביקש - - -

לא, לשם זה הולך.

אתה אומר: מי שבא, הוא יהודי – אתה יוצא מנקודת הנחה שהוא יהודי.

לא, אני לא שואל אותו בכלל, זה לא מעניין אותי השאלה הזאת עד היום. יש לי הצעה אחרת: כל ספק, ברישיון שלו, כשהוא מבקש, יבחר לאיזה ימי מועד – הפחד הוא - - -

הבנתי. העניין ברור.

יבחר לאיזה ימי מועד הוא רוצה את החופש שלו.

יש לי הצעה יותר טובה.

מה ההצעה היותר טובה?

היותר טובה היא בתקנת משנה א' למחוק עשרה ימים. לא צריך להמתין בכלל.

לא, לא, לא.

אני מתנצל, זה פחות טוב. יש את מספר הימים, שזה דיון אחד, ואת הימים שאנחנו מבקשים הגדרה, הימים שבהם מותר – איך קראנו לזה פה? הימים של מה שאנחנו אוספים או מוסרים את הבלונים. זה הכול. אתה רוצה להגיד שזה לא עשרה ימים?

לא צריך עשרה ימים.

אבל אין לזה שום קשר, ולא נותן מענה לעניין הפשיטא הזה.

חוץ מאשר מבטל את הצורך בו.

לא, לא, עזוב, עזוב. פה אתה מכניס אותי – אחר כך ההוא זה, אבוא מחר, מחרתיים.

אני מציעה, אדוני, שההגדרה תהיה ימים א' עד ה', למעט מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח-1948, או ימי מועד אחרים שהספק הודיע עליהם בבקשתו לרישיון, וערביהם, ויום העצמאות. בסדר?

מי בעד?

הצבעה

בעד תקנה 1 – רוב

נגד – מיעוט

תקנה 1, בכפוף לשינויים, אושרה.

תודה. אושר עם התיקון והתוספת.

ימי מועד אבל - - - לפקודת סדרי השלטון והמשפט, כי לא כל יום שהוא מודיע עכשיו שזה המועד – אני עכשיו חוגגת את חג השתיקה.

לא, בסדר. העניין ברור. נשפר את הנוסח.

נשפר את הנוסח, העיקרון ברור.

אוקיי. הלאה. בבקשה.

תיקון תקנה 3

2.

בתקנה 3 לתקנות העיקריות ¬

(1) בתקנת משנה (א), במקום ״עשרה ימים״ יבוא ״חמישה ימים״ ובמקום ״שלושה ימים״ יבוא ״יומיים״;

תראה איך הלכנו לקראתך כל כך מהר.

אבל סליחה, קודם כול איפה כתוב שלושה ימים? אין בשום מקום שלושה ימים.

3(א).

איפה, בתקנות? מה זה שלושה ימים? עבור מה יש שלושה ימים? בתקנות כתוב עשרה ימים.

חברים יקרים, סליחה. אני קודם כול מבקש שפה לא יתפוצץ איזה בלון ביניכם.

כן, ברור שלא.

לא, נראה שתיכף יתפוצץ פה. אז אנא. את העניינים שלכם תיקחו למקומות אחרים, פה אני דן בעניינים שנוגעים לוועדה. קודם כול, הסעיף הזה מופיע, כאילו מופיע פה מולי.

זה תיקון.

זה תיקון. אז ברשותכם, בואו נתקדם. הלאה, תסיים בבקשה.

(2) בתקנת משנה (ב), במקום ״ספק הגז היוצא יטול״ יבוא ״ספק הגז הנכנס, ואם מכלי הגז והציוד המושאל פורקו באמצעות מי שמוסמך לבצע עבודות גז כאמור – הצרכן, יודיע לספק הגז היוצא, בכתב, על פירוק מכלי הגז והציוד המושאל ועל מקום אחסונם תוך יומיים ממועד הפירוק וספק הגז היוצא ייטול״, ובמקום ״48 שעות״ יבוא ״עשרה ימים״;

שיסביר.

בעיקרון, סעיף 1, כמו שאמרנו, ניתן לספק הגז היוצא עשרה ימים לצאת.

קיצרתם את זה לחמישה ימים. ברור.

כן. לא צריך לחכות לנצח לדבר הזה. זה אחד.

שניים, מרגע שיש מסירת הודעה, צריך גם לעדכן את הלקוח: אני בא לקחת לך, אני הולך להיכנס לך לחצר, אני הולך לקחת את הבלונים שלי. גם את זה לא צריך שלושה ימים, קיצרנו לו את כל פרק הזמן, אז חייבים בהתאם לתת לו את זמן התגובה שלו, אז קיצרנו גם את זמן התגובה של הספק ליומיים. זה (1).

להסביר את (2)?

כן, כן.

טוב, במקום "ספק הגז היוצא יטול", אנחנו מאפשרים פה לספק הגז הנכנס לקחת את המכלים אתו, זו פרקטיקה שקורית מרבית הזמן במשק. הוא למעשה מאותו רגע גם מודיע לו, הוא צריך להודיע לספק הגז היוצא: המכלים שלך אצלי במחסן. אלה לוחות הזמנים וזה התהליך שאנחנו מציעים פה. ואחרי העשרה ימים האלה מתחיל התהליך שתיכף נדבר אליו.

ומה עם ספק שמספק דרך צוברים?

לא, זה לא פה, זה לא הדיון הזה, זה לא התקנות האלה. כן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אז אני עכשיו רוצה להתייחס למה שביקשתי, ברשותך.

בבקשה.

והשוק הזה הוא שוק בעייתי, כפי שאתה בטח מבין אותו, ולצערי שום דבר גם לא נעשה. אבל לא ניכנע, ואתה רואה שאנחנו מגיעים וממשיכים להביע את דעתנו ולהשתדל. נמשיך להשתדל.

בפועל, כרגע בשטח, המכלים שנמצאים אצל הלקוחות הם לא המכלים שהם באופן ישיר עם החוזה של הלקוח. כלומר, אפרט ואסביר בקצרה, החוזה המקורי של הלקוח היה עם "פזגז", עבר מחלק של "אמישראגז" – ויש על כך הוכחות ובכתובים, אדוני יבקש ויקבל את זה מיד באימייל, הכול כתוב, הכול מוכח – עבר מחלק של "אמישראגז", החליף לו את המכלים. בפועל יש לו מכלים של "אמישראגז" והחוזה עם "פזגז". שאנחנו ניטול, שאנחנו ניקח, שאנחנו נעשה – קודם כול יש בעיה מהותית של הקניין עצמו פה.

אז מה קורה? הופכים אותנו למין סוג של גנבים. אנחנו מפרקים ללקוח מסוים, כמו שאמרתי, את המכלים שהיו שמה – זה מה שהיה לו, זה מה שהוא לקח. וגם רובם לא זוכרים. לא אומר לאדוני, שאנשים מבוגרים בראש-העין זוכרים את כל החלופה. וככה השוק הזה עבד. והם לא יודעים ממי לקח, ממי נתן.

ואז אנחנו שולחים, לוקחים את שני המכלים האלה של "אמישראגז", ובעצם שולחים אותם ל"אמישראגז", כי הם מזוהים עם "אמישראגז". ואז "אמישראגז" אומר: אלה גנובים, אין לנו כזה לקוח, ואין לנו שום דבר כזה, ואנחנו לא יודעים וכו'. ויש פה בעיה של קודם כול בכלל הזיהוי. כלומר, אין קשר.

אוקיי.

זה דבר מהותי.

דבר אחרון, אנחנו לא צריכים לקחת שום דבר, ולא צריכים שום דבר לעשות. כמו שב"סלקום" וכמו שב"פלאפון" צריך לעשות את זה מאוד פשוט, לפשט את העניין, ולא כל היום להכביד. ללקוח יש שני מכלים, ולא משנה לי כרגע של מי, אנחנו שמים לו אותם בצד לידו, שמים שני מכלים שלנו חדשים, עושים את הבדיקה, ובמיידי מעבירים את הלקוח, ושהספק היוצא יבוא וייקח את המכלים ממנו לבד.

הודעת לו?

בוודאי הודעתי לו. עד היום לא רק שהודעתי לו, הודעתי לו והמתנתי עשרה ימים.

טוב, חברים, אני רוצה להעיר הערה. אני חושב שהעניין המהותי היה הסעיף הראשון - - -

אי-אפשר להשאיר מכלים אצל הלקוח.

למה אי-אפשר להשאיר מכלים אצל הלקוח?

תעשה אצלו מחסן - - -

מה שם אדוני?

מ"אמישראגז".

לא, התאחדות התעשיינים.

ובעברו הוא נציב הכבאות הארצי.

נכון, אני עכשיו נזכר בשם. אני רוצה להעיר הערה. מה שאותי מטריד יותר זה הסעיף הראשון שהתייחסת אליו. אני רוצה שתדע, אני אומר את זה לחן, לפחות אני יכול לומר לכם מידע אישי, רוב הציבור, אין לו מושג אפילו שבתהליך הזה – צובר זה סיפור אחר.

לא, אני מדבר על מכלים.

אדוני עוזר לי ואני בסדר.

עוזר לעצמי.

בצובר זה צובר, זה סיפור נפרד. בבלוני הגז לא כל האזרחים יודעים לעשות את החיבור הזה, דהיינו יש לי ספק, נניח רכשתי או ביצעתי את העסקה הראשונה אל מול חברה, תהיה אשר תהיה, ויום אחד בא מישהו ואומר לי – עבר, יש כאלה עוברים – הוא אומר לך: אני נותן לך על זה חצי מחיר. הוא בא, הוא לא אומר לו: תשמע, אני צריך להודיע. הוא מחליף.

עכשיו, אני אומר את זה, אני פעם ראשונה האמת נחשף לזה. הוא בא, מחליף לו את המכלים, לקח והלך. זאת אומרת, אף אחד בכלל אפילו לא יודע על מה מדובר. דרך אגב, אני אומר, שזה מסוג הדברים שצריך להביא לידיעת הציבור. אני אומר לך, חן, אם עכשיו תשים טלפנים או טלפניות, ותבקש מהם להתקשר ל-1,000 בתים, אם אתה לא מקבל 800 – לא רוצה להגיד 1,000 – שאומרים לך: אנחנו בכלל לא - - -

מודעים.

מדובר בבתים פרטיים.

על זה אנחנו מדברים.

- - - כולם.

אני יודע, עיסאווי, לא צריך להרחיב. שנינו יודעים ומבינים את העניין. זאת אומרת, רוב הציבור בישראל, אם לא כולו, אין לו בכלל מושג שהוא צריך להודיע שיש לו את הספק וכו'. עבר, בא מישהו, אומר לו: אני יכול לתת לך יותר בזול. זה היום כמעט כמו למכור אבטיחים. הוא עובר, הוא צועק, והוא אומר: בוא הנה, אחליף לך.

אבל יש החזר פיקדון.

אבל אני אומר לך, נשמה, את יודעת, תאמיני לי, כל אשר אמרתי – אני לא רוצה - - -

לאה, ככה הדברים מתנהלים.

אני אומר את זה בצורה הכי ברורה.

לפחות במגזר הערבי ככה הדברים מתנהלים.

לא רציתי לתת – אבל אגלה לך סוד, לא רק במגזר הערבי.

נכון, נכון.

זה לא רק. אוקיי, אז אני קודם כול מבקש - -

ליידע את הציבור.

- - שהדברים האלה יובאו לידיעת הציבור. ואני אומר, כמו שחאג' ביקש קודם בעניין השני של הבטיחות, אני מבקש את העניין הזה של נוהל החלפת בלוני הגז להביא לידיעת הציבור בכלל. אתה יודע מה? אם זה נוגע לענייני בטיחות, זה לא רק עניינים - - -

זה לגמרי בטיחותי. מה שתיארת זה אירוע בטיחותי ממדרגה ראשונה.

נכון. אתה מבין? אני אומר לך, חן, אם אני לא צודק – קודם כול, הלוואי, אבל לצערי אני צודק בריבוע. לצערי. כן, בבקשה.

יש לי הצעה לסדר.

אדוני, כדי שתגיש הצעה לסדר אתה צריך לעבוד יותר קשה.

לא הצעה לסדר שלך. הציגו פה מבקר המדינה. מבקר המדינה הציע דבר מאוד פשוט. לפני שנבוא לכזאת ועדה מכובדת, ונבזבז את הזמן שלה פה ועכשיו נתחיל ללמוד אותה פה, מבקר המדינה דאז כתב שתקום ועדת הוראות בין החברות הקטנות והגדולות ביחד עם המשרד. ונשב איתם, ונעלה להם את הדברים ונסביר, ונבוא לפה קצת יותר מגובשים.

אוקיי. תודה. בבקשה, שם ותפקיד.

חבל על הזמן.

ניר קנטור מהתאחדות התעשיינים. רק התייחסות קטנה לסוגיה שהעליתם. המעבר מחברה לחברה היא לא כל כך טריוויאלית בגלל היבטי הבטיחות. וכמובן צריך לוודא בתוך ההוראות הללו, שגם בוחנים את התשתיות - - -

אגלה לאדוני סוד. מנהלת הוועדה זה מה שהיא פחות או יותר לחשה לי בדרך כזו או אחרת לאוזן, מהפיקדון. רק אתה יודע, יש הבדל גדול בין מה שאדוני יודע לבין מה שהציבור יודע. לזה חבר הכנסת פריג' ואני התייחסנו. רוב הציבור לא יודע את אשר אדוני אמר. אגיד לך משהו, רוב הציבור אפילו לא יודע שיש פיקדון לעניין הזה. אבל עזוב, אני חושב שאמרנו את הדברים שלנו בצורה ברורה.

הוא לא יודע, הוא שוכח.

זה נראה לך אותו בלון. אתה בכלל לא יודע שאפילו כשמילאת את הפרטים וביצעת את עסקת ההתקשרות הראשונה, שבכלל שילמת פיקדון על דבר כזה.

בוא נצביע קודם כול על התיקון. תקנה 2(1), (2) ו-(3) – נכון, הקראת גם את (3)?

את (3) לא הקראתי.

אז אוקיי. אז קודם כול (1) ו-(2), מי בעד?

הצבעה

בעד אישור פסקאות 2(1) ו-(2) – רוב

נגד – מיעוט

הפסקאות אושרו.

אושר. כן, תקריא את (3), בבקשה.

(3) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:

״(ד) ספק גז יוצא שקיבל הודעה מספק גז נכנס על פירוק מכלי הגז והציוד המושאל ועל מקום אחסונם, ולא נטל את מכלי הגז בתוך עשרה ימים ממועד מסירת ההודעה על פירוקם לפי תקנת משנה (ב), ישלם לספק הגז הנכנס 4 ש"ח לכל חודש או חלק ממנו, בעד אחסון של כל מכל; לא נטל ספק הגז היוצא את מכלי הגז בתוך 6 חודשים ממועד פירוקם, ספק הגז הנכנס יעבירם לגריטה לאחר שרוקנו מגז.

התשלום בעד אחסון של כל מכל, לפי תקנת משנה (ד), יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה –
״המדד״ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
״המדד החדש״ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
״המדד היסודי״ – המדד שפורסם בחודש ספטמבר 2015.

מנהל מינהל הדלק יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים את סכום התשלום בעד אחסון של כל מכל, כפי שהתעדכן לפי תקנה זו״.

תודה. יש לי שאלה, חן, שלא ברורה לי. בכל זאת מכל, יש לו ערך, יש לו שווי. למה לא נגיד שאם אדם לא הגיע או ספק לא הגיע תוך נניח חודשיים - -

שישה חודשים ממועד פירוקם.

- - או שישה חודשים, שהוא יוכל להשתמש בזה. למה לגרוט אותו? לא חבל?

יש חוק סימון מכלים.

שיבוא לקחת אותו.

לא, הוא שואל למה אי-אפשר להשתמש.

אה, למה אי-אפשר להשתמש?

ניתן להסב את המכל לשמו של ספק הגז החדש, והתנאים נקבעו בתקן.

אה, יש תקן לעניין הזה.

כן, אבל צריך הסכמה של המוכר והקונה.

- - - לא יכול לקחת בניגוד לתקנה.

הם כותבים פה גריטה.

נסביר רגע. כשחברה א' מוכרת לחברה ב' מכל שלה, יש תהליך שלם שעובר במכון התקנים, שבו מוסר שמה של חברה א'.

ברור, ברור.

אבל צריך פה עסקה של קונה מרצון למוכר מרצון. בלי זה, שזה התהליך פה, הוא שכח אצל את המכל, כנראה בכוונה, בשביל לא לשלם לך משהו, אתה לא יכול לבד על דעת עצמך להגיד: המכל הזה עכשיו שלי, ללכת למכון התקנים. מכון התקנים לא יקבל אותך להסבת השם בלי שיש לך הסכמה. עכשיו, האם אנחנו רוצים לתלות את היכולת של להשתחרר מהמכל הזה עכשיו בהסכמה בזה שבכוונה נשאיר אותו אצלך?

לא, סליחה. אפשר לקבוע שאחרי שישה חודשים הבעלות תעבור אליו.

נכון, זה מה שאני אומר. במקום גריטה.

למיטב בדיקתנו אי-אפשר היה.

חן, אני שואל שאלה פשוטה. זה כאילו הוצאת לו עין, עכשיו תוציא לו את העין, תגרוט את זה. מה שאני אומר זה ככה: יש תהליך, התהליך אמר ארבעה שקלים לחודש עבור האחסון. חצי שנה לא הגעת לקחת את הבלונים – הולך לגריטה. אני חושב שבלון יש לו איזה ערך כלכלי. זאת אומרת, בסופו של עניין אם אני אחרי חצי שנה גורט את זה, למה שלא אעשה את ההסבה?

אם הוא רוצה, הספק הנכנס.

אם הוא רוצה, הוא לא חייב. סתם אני שואל למה.

כי אז תגיע למצב שבו יגיעו מכלים ויגידו עליהם שהם אחרי חצי שנה, ואתה לא תדע אם הם באמת אחרי חצי שנה. אולי הם גנובים. אתה לוקח את זה לכל מיני - - -

לא, אני מניח, הרי יש מועד, שולי, לספירה. בסוף גם אם הוא גורט את זה, הוא צריך להביא לגורט את האישור שהוא חצי שנה על-פי התקנות שמר אותם אצלו. אם לא, אני מניח שהגורט לא יסכים לגרוט לו את המכל.

אין חובה כזו.

סליחה, אז על מי אתם עובדים? נו באמת, אז על מי אתם עובדים? יש מילים? בבקשה, כן, גברתי.

כרמל פלדמן, התאחדות התעשיינים.

חבר'ה, תקשיבו. אני מצטער שאני מסבך אתכם ב"חארטות" האלה, אבל אם כבר כותבים מילים, לפחות שנדע לעמוד מאחוריהן. בבקשה.

אני מסכימה לעניין הגריטה עם אדוני היושב-ראש. אני גם חושבת שחסר פה בתקנות עוד סוגיה, שהרבה פעמים אנחנו נתקלים בחברות שלא מודיעים בכלל שהוחלף ספק הגז. ואז מה שיוצא, באמת מתחילה איזה סוג של ספירה, או לא, מישהו גנב את זה ואז הוא יתחיל לספור או לא לספור. והבעיה היא שהוא יתחיל להשתמש בזה, הוא ממלא את זה ומעביר את זה, וזה בכלל לא נכנס לספירה של - - -

אבל הצרכן חייב, נדמה לי, פה להודיע – תוך כמה זמן?

לא הצרכן, הספק.

או הצרכן או הספק.

לא. מה זה או או?

הספק אחראי על זה.

הצרכן יכול להודיע באמצעות הספק הנכנס.

אה, בסדר. לא משנה.

מה קורה עם לא?

חברים יקרים, תקשיבו שנייה.

כתוב: מיום ההודעה.

חן, אם הושבתם אותנו פה, ואנחנו יושבים על זה כבר עוד מעט שעה, אז אנא, בוא נעשה את זה כמו שצריך. זאת אומרת, אין או או.

לא - - -

תרשה לי. אם יש הודעה, אני רוצה לדעת מי זה שחובה עליו להודיע.

זה מופיע בתקנה המקורית.

שמה כתוב?

ספק גז יוצא שקיבל הודעה מצרכן גז על סיום החוזה – קודם כול.

מה כתוב שם?

הרי התקנות האלה זה תקנות - - -

נכון, אני יודע.

בתקנה המקורית 3(א): ספק גז יוצא - -

תוך שלושה ימים.

- - שקיבל הודעה מצרכן גז על סיום החוזה כאמור בתקנה 2(ג), חייב לפרק ולפנות, על חשבונו – זה גם עונה למר - - -

אוקיי, למה שנאמר, כן.

זו ההודעה של ספק הגז היוצא, הוא מקבל אותה מהצרכן. יש אפשרות לצרכן, וזה מה שקורה הרבה פעמים, ליפות את כוחות של הספק הנכנס.

אני חושב שזה הכי – חברים יקרים, אם זה יונח בידיו של - - -

הרגע דיברנו על אוזלת ידם וחוסר המידע שיש אצל הלקוחות. אני לא חושב שלתת להם לנהל הליכים בירוקרטיים כאלה זה טוב כל כך. אנחנו בוודאי מאפשרים את זה, כל צרכן מודע שיעשה את הכי טוב שהוא יודע, אבל בסופו של דבר זה שהוא יכול להשתמש בספק הנכנס, זה חוסך לו את הבירוקרטיה שבהחלפה.

אני בעד.

הוא מעדיף שהוא יודיע. הוא מייפה את כוחו, הוא אומר לו: לך תטפל לי בכל העניינים ושים לי שני בלונים.

לא, זה ברור, זה ברור. בכל מקום. כי יש לו אינטרס, הוא הרי נכנס לנעליים.

טפל בי.

טפל בי, אוקיי.

אנחנו באמת חושבים שהספק הנכנס הוא זה שצריך להודיע, לא רוצים להטיל חובה על הצרכן, שבעצמנו אמרנו שהוא - - -

בני.

הוא שאל איפה אני.

מי החצוף הזה ששואל איפה אתה?

חבר מ"הפנתרים".

וואלה, שיהיה בריא. לא בסדר.

אדוני היושב-ראש, אפשר להתערב?

רק תן לי לסיים. מה שאני מנסה לומר לכם, חברים יקרים, כדי להתקדם. אני מקבל את העובדה שצריך – הצרכן, בכל הכבוד, אני לא רוצה, אתם יודעים, אנחנו מכירים, כל אחד ינסה לחשוב כמה מטלות יש לו, שהן לא במסגרת עבודתו היום-יומית. למה אנחנו מבקשים שהספק יעשה את זה? כי זה חלק מההתנהלות היום-יומית השוטפת שלו.

כשאת יושבת בביתך, ויש לך את זה ואת זה ואת זה, הודעתי לך, כבר שכחת כמה, כי זה לא לחם חוקך או לחם חוקנו בחיי היום-יום. זאת נקודה אחת.

לא, הנקודה היא שצרכן גם בדרך כלל לא קורא את התקנות. מי שאמור להכיר את התקנות אלה הספקים.

הם גם כתובים בשפה כזו שהוא לא יבין.

זאת אומרת, גם אם הוא יקרא.

אז מה שאני מנסה לומר, לפעמים אתה קורא את התקנות, לא נעים לך לשאול, שיחשבו שזה כל כך פשוט אולי – מה, אתה לא מבין מה כתוב?

כן, נכון, נכון.

אז מה שאני אומר לך, לגבי העניין הזה של השישה חודשים, אני לא עומד על רגלי האחוריות פה בעניין הזה, ולא אעכב את העניין, אבל נראה לי שזה שווה מחשבה, שאחרי שישה חודשים, יכול הספק להתחיל את התהליך של הסבה לעצמו.

אנחנו נבדוק את זה. אם זה קשור בתיקון צווים נוספים, נביא את תיקון הצו הנוסף - - -

אוקיי. תודה.

אדוני היושב-ראש, הערה לזה.

כן, בני.

אני באמת חושב שהאחריות צריכה להיות בין הספק היוצא לספק הנכנס, ולא האזרח.

זה מה שהוא אומר.

כי אחרי חצי שנה יכול לבוא הספק היוצא ולתבוע את האזרח, הצרכן המסכן הזה, ולהגיד לו: לא קיבלתי. וזה יכול לקרות, וקרו הרבה דברים בנושאים האלה. אני חושב שיהיה חוזה מפורש - -

טוב, זה סוכם.

בין היוצא לצרכן הנכנס, החברה הנכנסת, היא תעשה חוזה, שהיא לוקחת על אחריותה. אין יותר לצרכן שום עניין או קשר לנושא הזה.

תודה, בני.

אדוני צודק, וזה היום כבר מופיע, כי חובה לספק ביחד עם חוזה כתוב. לא מספיק היום לספק בלונים, התיאור שתואר פה זה תיאור עברייני.

אפשר לחדד נקודה?

משפט.

שנייה, איתן.

כן, בבקשה.

הוא אומר תיאור עברייני מה שתיארת, אבל אתה יודע ש-50% מהאוכלוסייה נוהגת כך.

לא, אדוני, לא 50% מהאוכלוסייה, אני מאוד מצטער.

אה, לא 50%?

ממש לא 50%.

אז יפה מאוד, 20% הערבים נוהגים ככה.

אני לא יודעת חלוקה בין העדות.

אני אחד מהם. אני אחד מהם.

יש תהליך כזה, זה לא באחוזים שאדוני מתאר.

לא, אני בכפר-קאסם, כל היישוב מתנהל כמוני. אז הוא עברייני. נו, 24,000 תושבים.

אין חוזים, אין חוזים.

על מה אתה מדבר?

איזה חוזה, איזה בטיח.

משפט. חן, מספיק.

כפי שצוין פה בדיון, יש ערך הרי לבלונים שמתנתקים. וצריכה להיות איזושהי סנקציה על הספק הנכנס, על מנת שבאמת הוא יעביר את זה הלאה, כי אחרת - - -

טוב, חברים יקרים, אתם ב-delay. אני כבר סיכמתי עם חן את הנוהל, שהוא יבחן ויבדוק את העניין הזה. אני רק רוצה לומר לחן, שאדוני טועה, הלוואי והנתונים הם כמו שאתה מציג אותם. לצערי, חבר הכנסת עיסאווי פריג', וזה לא רק נחלת – כפי שאמרתי לך, לא רציתי לתת סימנים בכפר ערבי כזה או אחר, זה גם נחלתם של יישובים יהודים רבים ברחבי הארץ, ללא הבדל דת, גזע ומין, שאין להם מושג בכלל בעניין, לא של הפיקדון ולא של החובה ולא של כל הדברים האלה. בגלל זה אנחנו כאן, כדי להסדיר את העניין. מי בעד?

רגע, אז אדוני מאשר את הגריטה אחרי - - -

כן, כפוף לזה שהוא עושה בדיקה.

כפוף לזה שחן בר-יוסף יבדוק את הנושא. וככל שצריך הם יעבירו תיקון לתקנות האלה ותיקון לתקנות שעניינן בסימון של המכלים.

הוא רוצה לבדוק שאין לו איזה מגבלה.

יש עניין של התקנות של סימון מכלים.

מי בעד 3, סעיף קטן (ד), (ה) ו-(ו).

(ה) עוד לא קראו. את המדדים הם קראו?

הקריאו.

(ה) ו-(ו) הוקראו.

אז מתי יהיה העדכון הראשון? מדברים כאן על ספטמבר 2015, העדכון הראשון יהיה רק בינואר 17'?

כן.

כן, ינואר 17' פעם הבאה.

אוקיי. אז מי בעד 3(ד), (ה), (ו), עם התיקון - - -

אין כרגע - - -

לא, העדכון של ינואר.

זה יהיה בינואר 17'. זה בסדר.

זו כוונתי.

אוקיי, מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פסקה 2(3) – רוב

נגד – מיעוט

פסקה 2(3) אושרה.

תודה. אושר. תיקון תקנה 5 – 3.

תיקון תקנה 5

3.

בתקנה 5 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (ב) יבוא:״(ב) החזר דמי הפיקדון יחושב לפי הקבוע בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לפיקדון בעד ציוד גז), התשע״ו- 2015״.

הערות? כן, בבקשה, יורם.

יש צרכנים ששילמו לפני התקופה של הצו, והם שילמו מחיר מלא. זאת אומרת, אנחנו מגדילים את קופת החברות.

לא. הצו מתייחס לכל תקופה ותקופה. לא אכנס פה לצו, אבל הצו הוא באמת - - -

אוקיי, נחה דעתו. אוקיי, מי בעד תיקון תקנה 5?

רגע, לפני 3.

רגע, ואם שילמתי 5,000 שקל לפני 30 שנה?

יש לך פתק?

יש לי שעון של 30. מה, אין אינפלציה?

לא, יש לך פתק על כמה פיקדון שילמת?

אני לפני 30 שנה שילמתי על השעון 5,000 שקל בשביל שירכיבו לי אותו.

שעון זה צובר, זה לא - - -

זה בצובר, אבל זה אותו דבר גם בבלון.

אנחנו לא בצוברים.

אנחנו לא בצוברים.

אנחנו בלוני גז. די, מספיק, חברים, מכלי גז.

איתן, סעיף 5, מה הקשר ל-3?

לא הבנתי את השאלה.

סעיף 5.

תיקון תקנה 5?

לא, תחילתן.

אה, עוד לא הגענו.

לא, כי יש קשר ל-3. שאבין, למה החריג את 3?

למעט תקנה 3 – לא יודעת.

לא, כי זה מיידי, זה החזר פיקדון. אין שום סיבה שזה לא יתנהל מהרגע. לא צריך להתארגן לזה.

בגלל שאין התארגנות.

זה מה שאומר חן בר-יוסף.

אוקיי. מי בעד תקנה 3 – תיקון תקנה 5?

הצבעה

בעד תקנה 3 – רוב

נגד – מיעוט

תקנה 3 אושרה.

אושר. תיקון תקנה 5א – 4.

איזה סנקציה יש לזה?

תיקון תקנה 5א

4.

בתקנה 5א לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), במקום הקטע החל במילים ״בעד השבוע הראשון״ עד סופה יבוא ״בעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחר המועד הקבוע לתשלום דמי הפיקדון – תוספת של 1% מדמי הפיקדון (להלן - הפיצויים)״.

זה מה שהורדת מהאינפלציה על - - -

כן, מ-5%.

כן, אוקיי. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד תקנה 4 – רוב

נגד – מיעוט

תקנה 4 אושרה.

תודה. התיקון אושר. תחילה.

תחילה

5.

תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 3, 60 ימים מיום פרסומן.

אוקיי. יש הערות? תודה.

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד תקנה 5 – רוב

נגד – מיעוט

תקנה 5 אושרה.

אושר.

התקנות אושרו. אני רק, חן, רוצה לבקש, קודם כול, אתה שם לב - - -

אני רושם לעצמי שיעורי בית.

קודם כול, אני מזכיר לך, בדיון הקודם יש רשימה של שאלות שנעביר אליכם, שנבקש לקבל תשובות. אני נחוש, באמת, יחד עם חברי הוועדה, לעשות סדר בתחום הגפ"מ. כל מה שתלוי בנו, נעשה סדר – נשתדל לפחות לעשות את הסדר הזה.

אז תקבל מאתנו סדרה של שאלות. העברנו כאן עכשיו את התקנות על בלוני הגז. אני מסב את תשומת לב אדוני, להוציא פרסום שבו אנשים פשוט – עם כל הכבוד, אנשים אין להם מושג, לא מודעים בכלל לדברים, שיש לזה משמעויות לא רק כספיות, יש לזה משמעויות בטיחותיות מאוד מאוד גדולות, שחס וחלילה עלולות להשפיע בצורה מאוד לא טובה על מי שמשתמש בבלונים כאלה.

אם אדוני שם לב, המשרד בהשקעה לא מעטה עשה פרסום לסכנה הגדולה שיש בכל תהליכי הגפ"מ, ובין השאר מוזכר שם, זה מודגש שם, להתקשר עם ספק גז מסודר, כמו שהוזכר פה בוועדה. הספק בוודאי יודע מה הכללים שחלים עליו.

ברור. הבעיה היא לא – הבעיה אומנם היא הספק - - -

כל מי שפונה לאלטע זאכן שעבר ברחוב, בהגדרה מבין שהוא כנראה לא הולך - - - אז לא משנה מה נכתוב.

אתה יודע, חבר הכנסת גואטה אמר לי כך: כשאתה הולך לקנות אבטיח – אבטיח – אתה אומר לו: תפתח לי אוטו. כשאתה הולך לקנות בית, אתה ברוב המקרים "עלא באב אללה".

אז תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:38.