הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 73

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ו (24 במאי 2016), שעה 12:00

קייטנות אוגוסט - פיילוט

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

אורי מקלב

מירי דבוש - מפקחת קייטנות ארצית, משרד החינוך

זאב פיש - מפקח ארצי, משרד הבריאות

נעמי אבוטבול - מפקחת ארצית, שירות ילד ונוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

טלי חן - מנהלת תחום מועדוניות גן, עיריית תל אביב-יפו

ליאל אבן-זהר - עורכת דין, מנכ"לית "כן", יו"ר ועדת קידום מעמד הילד בראשון לציון

לילך נחמיה - עורכת דין, סמנכ"לית המכון לטובת הילד, לשכת עורכי הדין

שרי נוימן - עורכת דין, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, לשכת עורכי הדין

חוה קליין - עורכת דין, יו"ר ועדת זכויות הילד, לשכת עורכי הדין

נורית רפאלי - עוזרת אישית של עו"ד חוה קליין

ינון אדלר - יח"צ חוה קליין

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תמי ברנע

ר.כ., חבר המתרגמים

קייטנות אוגוסט - פיילוט

ברשותכם, אני פותחת את נושא הדיון – קייטנות אוגוסט – פיילוט. בעצם החשיבה היא חשיבה מערכתית, לראות מה קורה בחודש אוגוסט, שבו כבר אין כל כך מענה של קייטנות, או יש מענים באיים בודדים, באופן וולונטרי של רשות כזו או רשות אחרת, ארגון כזה או ארגון אחר. אנחנו יודעים שמרבית הפעילויות שאנחנו נוטים לגבש בשנים האחרונות, מתנקזות לתחילת יולי, ששם באמת זה המאסה הקריטית, ויש פה איזה שהוא ניסיון לחשוב על מענים גם לתחילת אוגוסט.

אני בכוונה אומרת לתחילת אוגוסט, כי זה כן אולי מתחבר לדברים האחרים שלי. צריך גם להשאיר קצת זמן לילדים עם המשפחה. הזדמנות מצוינת לקחת חופשה משפחתית ולחזק את הקשר. ושוב, זה לא חיים להיות אקסטרים, אפשר לעשות את זה גם בזמן איכות בכייף בסביבה הטבעית, ולכן אנחנו נראה מה האפשרויות שבעצם מוצעות לתחילת אוגוסט.

אנחנו נתחיל עם עורכת הדין חוה קליין, שבעצם הביאה בפני את העניין הזה ואמרה – אנחנו עשינו איזו שהיא חשיבה אצלנו, יש איזה שהוא פיילוט, אנחנו נשמח לשתף, ואמרתי שזאת הזדמנות מצוינת לפתוח את זה לדיון ולשמוע אולי יש עוד מקומות שעושים את זה, אולי אנשים רוצים להעלות רעיונות ומפה אנחנו נוכל לצאת עם איזה שהם רעיונות לתכניות שונות ברשויות המקומיות.

אז בבקשה, עורכת הדין חוה קליין.

תודה, גברתי יושבת הראש. ראשית אני רוצה למסגר את הגילאים ואת האזורים ולראות באיזו מסגרת אנחנו עובדים. מה שבררנו זה על ילדים מגיל טרום חובה עד כיתה ג', שעדיין זקוקים להשגחה צמודה רוב הזמן. הם צריכים עדיין את המסגרות. לא מדובר בילדים גדולים ועצמאיים יותר, שגם בקייטנות הרגילות ההיענות היא חלקית בגיל גבוה יותר, אלא דווקא בגילאים האלה, שגם אנשי המקצוע אומרים שהדבר הכי נכון להם רוב הזמן זה באמת מסגרת וסדר יום קבוע.

מהצד השני של זה נמצאים ההורים, כמו שנאמר פה. אני חושבת שרוב ההורים שיכולים לקחת חופשה ולהיות עם הילדים בבית, בכייף, בגינה, בכל מקום, עושים את זה באהבה רבה. אנחנו מדברים על זה – מה לעשות – שמרבית ההורים בישראל שכירים, כשימי החופשה לשכירים בארץ הם כ-12 בשנה וימי החופשה לילדים הם 76 בכל שנה ואז הפער הזה, של 64 ימים שהורים שכירים לא יכולים רוב הזמן, בשום דרך בעצם לצמצם את הפער הזה ולקחת חופש.

גם אם ייקחו לצורך העניין שבוע או עשרה ימים עם הילדים בחופשת הקיץ, כשעדיין, גם במנגנון שאנחנו כרגע בודקים לקייטנות אוגוסט, נשאר בסוף אוגוסט עדיין מספיק זמן לחופשה הזאת. ואז אנחנו מדברים על שבועיים או שלושה בתחילת אוגוסט, שאין את המענים, כשהקייטנות האחרונות שיש נגמרות בשמונה באוגוסט, ואז נוצרים בערך 14 ימים שהם הבעיה האמיתית, שרוב הורים שפנינו אליהם ועשינו איזה שהוא סקר קל בשנה ביולי שנה שעברה, ו-90% מההורים ביקשו מסגרת לא בעלויות של 3,000 ו-4,000 שקלים לשבועיים, אבל 90% מההורים ביקשו שתהיה מסגרת לילדים בתקופה הזאת. וכולם ציינו, ממש באחוזים מאד גבוהים ציינו שהם שכירים – שאין להם יכולת לקחת חופש לשבועיים-שלושה האלה וביקשו את המענה הזה.

בעצם אנחנו מדברים גם על מה שההורים נתקלים מחדש בכל תחילת אוגוסט לגילאים הרכים האלה. פעם ראשונה זה עלויות בייבי סיטר, השגחה, הפעלה של הילדים. פעם שנייה זה חוסר הריכוז גם של ההורים שנמצאים בעבודה, כי הם עדיין כל הזמן בקשר עם הילדים וצריכים לראות מה קורה. פנינו גם לרשויות המקומיות, עיריית באר שבע שמאד מאד תכננו לבוא ולהיות פה בראש המובילים של הדבר הזה. זה חגיגות גדולות מאד עכשיו בבאר שבע.

בצדק.

כן, כולנו חוגגים איתם. אז הם אמרו, גם שלומי נומה, שנמצא שם בראש חברת כיוונים, שהיא האחראית בעירייה וגם מלשכת ראש העיר, שהם בהחלט בעד להפעיל את הקייטנות האלה גם בבאר שבע, בתור פיילוט. הם רוצים ומברכים על זה וחושבים שזה דבר נכון.

נפגשנו גם עם מנכ"ל השלטון המקומי, שלמה דולברג ועם יושב הראש חיים ביבס. הם בדקנו עם האנשים שלהם. היו פגישות המשך ויש להם מנגנון מאד מאד מסודר של מרכזים למפעילים. יש את חברת מרמנת שעובדת איתם ומפעילה את כל המהלך הזה בעצם ברמת האדמיניסטרציה, כי צריך אחרי הכל מערך שיפעיל את זה, ככה שזה בר ביצוע, זה לא משהו - - -

אפשר גם בלי., ואני לא חלילה נגד מרמנת, אבל אפשר גם בלי. יש עוד אפשרויות ואנחנו תיכף נפתח את זה לדיון.

ברצון. אני רק אומרת שכשפנינו אליהם כדי לבדוק אם הדבר הזה הוא בר ביצוע לאוגוסט הקרוב, אמרו לנו כן, יש מנגנון מסודר, תרצו להיעזר בו – מוזמנים. כן דרכם, לא דרכם – אבל זה משהו שהוא כן בר ביצוע.

מעבר לזה, הדברים שעלו זה זמן שצריך היערכות והכנה ושיפוצים במוסדות החינוך, כי הרעיון הוא באמת לפתוח את גני הילדים – טרום חובה, חובה ו-א' עד ג'. אז ביקשו זמן ואנחנו חוזרים שוב לזה שיש בסוף אוגוסט מספיק זמן גם לשיפוצים, אם נערכים לזה בצורה מסודרת.

גם בדרך כלל זה לא מתקיים בכל מוסדות החינוך וגם לא מתקיים בכל הגנים, כך שאפשר לעשות איזו שהיא רוטציה. אנחנו יכולים ללמוד את זה מהמקומות שבהם שוב, וולונטרית, על אותו בסיס של יוזמה שלכם, לקיים קייטנות בגנים מתחילת יולי. הם קראו לזה בשפה מקצועית, מי שיכול בחלק מהמקומות – הארכת שנת הלימודים. ואז זה לא קורה בכל הגנים, אלא זה קורה בקבוצה של גנים, שאליהם מתנקזים כל הילדים, ואפשר על אותו בסיס לעשות את זה גם במיזם של אוגוסט.

אז זה משאיר זמן בתחילת יולי לצורך העניין, או באיזה שהוא שלב לטפל בגנים מסוימים, ואחר כך לטפל בגנים האחרים, כהכנה לשנת הלימודים. שתדעי שזה אופציה.

כן. אוקיי, אז זהו. באנו עם הרעיון הזה. אני חושבת שזה יהיה מבורך בכל רחבי הארץ להורים השכירים. זה באמת תהיה ברכה גדולה. כנראה שנצטרך לעשות את זה בצורה מדורגת ולהפעיל איזה שהוא פיילוט בכמה ערים. מבחינתי אין שום העדפה או סדר לדברים, אבל כמה שנצליח יותר לקבל את שיתוף הפעולה מהרשויות המקומיות, ממשרד החינוך, מכל הגורמים שישתפו פעולה.

לא ביקשנו שכר על הדבר הזה, אנחנו לגמרי באים לזה פשוט כדי לעזור ולהביא בשורה.

חוה, אתם בעצם יצרתם תכנית ברורה, מגובשת מבחינת הפרטים שלה, מבחינת מי מדריך, שכר, כל הדברים האלה שבסופו של דבר הרבה פעמים על זה קם ונופל פרויקט?

כל הפרטים האלה נמצאים ומגובשים כבר היום ברשויות המקומיות. כי כאשר הרשויות המקומיות יוצאות למכרזים של יולי, שהם נכנסים לתוך תחילת אוגוסט - - -

זה בעצם להאריך את זה גם לאוגוסט.

כן. אותם נתונים שעברו כבר את כל המבחנים המשפטיים המקובלים למפעילים הקודמים, שיצאו מבחינתנו עם אותם מכרזים למפעילים הבאים. הדבר היחיד שככה עלה בדרך, זה באמת העלויות ואני חושבת שמהרגע הראשון שאנחנו באים עם בשורה חדשה, צריך גם להגביל את עלויות השכר שדורשים מההורים, כי הבירורים שאנחנו ערכנו עם חברות שמפעילות את הקייטנות האלה, הם בהחלט אמרו – אפשר לצמצם משמעותית גם את השכר וזה יהיה עדיין רווחי מאד.

בוודאי שאפשר. אני רוצה לומר משהו. הוא קשור לנושא, אבל הוא לא מוקד הדיון. הרבה מהקייטנות שמפעילות הרשויות המקומיות באופן מקומם, הן יקרות מאד. מחירים דמיוניים לחלוטין בשביל קייטנה שמפעילה רשות מקומית. זה מהסיבה שהם בעצם משתמשים במרמנת ומשתמשים במפעילים חיצוניים שגם הם צריכים להרוויח. זאת אומרת יותר מדי חוליות בשרשרת המזון הזו, שכולן צריכות לאכול, ובסופו של דבר מי שמשלם זה ההורים.

אני חושבת שאם יוצאים ליוזמה כזו, יש לנו הזדמנות לחשיבה מחודשת, לאיזה שהוא שינוי במיינדסט שלנו. ואני אגיד גם למה אני מתכוונת. רשות מקומית יש ביכולת שלה ובכוחות שלה לקיים מפעל שכזה, בלי להשתמש יותר מדי במיקור חוץ, ואפילו לתת מקום ובמה לצורך העניין למדריכים צעירים שיש במקום, ופעם עשו את זה. לא המצאתי את זה עכשיו. זה לא איזה חכמה שהבאתי מהבית. עשו את זה.

יש מד"צים ויש גם מש"צים ויש מד"בים ויש הרבה הרבה שכבות בוגרות שבעצם עוברים תהליכים של הכשרה, נמצאים בתנועות נוער כל השנה, הזדמנות מצוינת גם לתת להם תעסוקה. אנחנו מדברים הרבה פעמים על תעסוקת נוער. זו תעסוקה של חונכות, ככה שזו גם תעסוקה ערכית-חינוכית לצורך העניין. גם מסייעת להם בהכשרה וגם נותנת מענה לצורך האמיתי שאנחנו מבקשים. כמובן שיהיה צריך ליווי של מבוגר, אבל זה לא על כל קבוצה. זאת אומרת אפשר למנן את זה אחרת.

סיפור שכזה עולה הרבה פחות ממה שקורה היום. אני יודעת שהתקיים היום דיון בוועדת הפנים, לצערי הרב - - -

הוא נדחה ליום חמישי.

אה, הוא נדחה? לא ידעתי. אז לא הפסדתי אותו, ואני הייתי בתחושה של החמצה, אז תודה רבה. עזרתם לי.

את חייבת להיות שם.

הייתי בדיון אחר על המעונות, אבל בדיון הזה בעצם רצו להעלות את כל הסוגיה של מחירים ברשויות המקומיות. אין שום סיבה שזה יהיה מפעל רווחי. זה חלק מהשירות שרשות מקומית צריכה לתת לתושבים שלה, ואני מרשה לכם גם לצטט אותי בעניין הזה.

אז אני אומר ברמה הפרקטית, שהרשויות המקומיות נעזרות לכל הדברים האלה, שהם כאילו אקסטרה, בחברות הכלכליות שלהן, ושם הם כן רוצים לראות רווח. עדיין, זה יהיה רווחי גם במחירים הרבה יותר נמוכים. בדקנו את זה גם מספרית.

אין שאלה.

אז מבחינתנו, אנחנו מוכנים להוביל את זה באמת, לא מבקשים רווח על זה, לא מבקשים כסף על זה בשום צורה.

מי נרתם?

המכון לטובת הילד, אני והצוות שלי.

לא, לא, מי נרתם היום? מה יש לנו בשטח?

יש לנו את עיריית באר שבע, יש לנו את עיריית רחובות.

שהם הולכים להפעיל את זה? הם יודעים להגיד לנו אומדנים של סכומים וכאלה?

אני מאמינה שכן. חוץ מהסכמה עקרונית שלהם להיכנס לפיילוט הזה ולהפעיל בקיץ הקרוב קייטנות באוגוסט לגילאים שאנחנו מדברים עליהם, חיכינו. האמת שקיווינו שהם יגיעו לדיון היום וזאת הייתה מטרת הדיון, כדי שיגיעו ויגידו יותר נתונים. הם לא הגיעו, אבל אני מבינה שיש כן הסכמה ואת ברכת הדרך ושיתוף פעולה מלא בעניין הזה. אנחנו נצטרך את משרד החינוך איתנו, נצטרך - - -

טוב, הסכמה וברכת הדרך לא עוזרים לנו. אני צריכה לדעת תכלס. אני צריכה לדעת אם הולכת להיות תכנית כזו, מה התכנית הזו, מה העלויות שלה באמת, ולא איזו שהיא פיקציה שבסוף אנחנו נגיע לקצה ועוד יאשימו אותנו שאנחנו מציעים תכניות יקרות. כי גם אם יוזילו את זה מ-3,000 שקלים ל-2,000 שקלים, זה גזל. זה גזל. אני אומרת לכם.

כן, אנחנו מדברים על מקסימום – אני זוכרת שדיברנו על 800 שקלים. בין 800 שקלים ל-900 שקלים, למען הזהירות אני אומר, אבל באזור הזה.

לשבועיים?

כדאי לדבר במחיר ליום.

על שבועיים זה מטורף.

ההבחנה הנכונה היא מחיר ליום. קייטנות היום עולות, כמו שאמרה חברת הכנסת שאשא ביטון, בערים הנמוכות ביותר כמו רמלה למשל, משהו כמו 65 שקלים ליום ובערים היקרות ביותר זה יכול להגיע גם למאה שקלים פלוס ליום. כדאי לדבר במחירים יומיים.

אבל צריך לעשות הבחנה מה אורך היום - - -

רק בבקשה שם לפרוטוקול ותפקיד.

אני טלי חן, מעיריית תל אביב, מנהלת את תחום המועדוניות של גני הילדים, צהרונים. צריך לעשות הבחנה כשמדברים על הקייטנות על אורך היום. זה חשוב מאד, כי אם זו קייטנה עד ארבע אז זה סכום אחד ואם זה קייטנה עד השעה אחת, לא כולל ארוחת צהריים, זה עלויות אחרות. ולא תמיד בכל התשאולים האלה, מציינים - - -

לוקחים בחשבון גם את הפרמטרים האלה.

כן, בדיוק.

תדברו אחיד עד ארבע, זה יהיה הכי נכון. רוב ההורים בישראל לא עובדים עד אחת.

בדיוק, צריכים את המסגרות עד ארבע, אין אפשרות אחרת.

אוקיי, אני מסכימה.

רגע, אם כבר עיריית תל אביב התחילה את דברה – בעיריית תל אביב יש מענים היום שהם מעבר לבית הספר של הקיץ, שהם נעשים בחסות העירייה, בחסות הרשות, או מענים באוגוסט שאפשר לדווח עליהם.

אוקיי, אני נציגה של הגיל הרך, של גני הילדים. בתל אביב כל הצהרונים - וצהרונים בתל אביב נקראים מועדוניות גן - הם ממשיכים עד ה-11 באוגוסט, כולל, ברצף. הם עובדים לאורך כל השנה, בכל החופשות.

זה על ידי הרשות?

כן. יש בתל אביב 300 - - -

רגע, אני רוצה לחדד כדי לדעת שאני לא טועה.

אני מסבירה.

לא, בשבילי, לאינפורמציה. את אומרת שהם ממשיכים עד ה-11 באוגוסט. אנחנו מדברים על גיל 3 ומעלה?

כן, על גיל 3 עד גיל 6. טרום-טרום, טרום חובה וחובה.

אוקיי, בסדר גמור. רציתי לראות שאנחנו לא מבלבלים עם גיל לידה עד גיל 3.

כן. והמסגרות האלה עובדות לאורך כל השנה, במשך כל השנה.

ומרכיבות את הפעילות שלהם בעצם גם לשעות הבוקר.

כן. הם מתחילים בחופשות משמונה עד ארבע.

מה העלויות שם?

העלויות, אז צריך לעשות הבחנה. יש ילדים – אלה שנמצאים בצהרונים לאורך כל השנה – הם ממשיכים ביולי ובאוגוסט לשלם את אותו תשלום חודשי. צהרונים שהם עד השעה ארבע וחצי זה עולה 1,110 לחודש.

וחופש הם ממשיכים לשלם, אפילו שזה כבר משמונה עד ארבע וחצי.

בדיוק. וזה כך גם בכלל החופשות.

אוקיי, סביר מאד.

אבל ילדים שלא נמצאים כל השנה במערכת, זה על בסיס מקום פנוי. הם מצטרפים בחופשות, ואז לחופשת הקיץ, שזה שישה שבועות או חודש וחצי, זה שלושה תשלומים חודשיים בעצם. הם משלמים 3,300-3,400 שקלים לכל החודש וחצי. זה משמונה עד ארבע. זה כולל ארוחת צהריים ומכאן העלויות הגבוהות, אם זה נשמע גבוה. אבל יחסית - - -

זאת אומרת שאתם לוקחים בחשבון שילד שנמצא כל השנה, הוא מסבסד באיזה שהוא אופן גם את חופשת הקיץ, כי זה נשמע הגיוני – 1,100 שקלים.

נכון. התשלום של - - -

זה לשבועיים.

לא שבועיים.

לא, זה מתרחק לשתי קייטנות?

לא, זה לחודש וחצי.

לא, זה 1,100 שקלים לחודש ועוד 1,100 שקלים לשבועיים.

אה, זה יוצא 2,200 שקלים לתקופה של חודש וחצי, תודה רבה על החידוד.

כן, כן.

וזה אכן זול יחסית. יחסית.

יחסית זה מפוקח. גם כשמפעילים את זה המפעילים הפרטיים, זאת העלות. בתל אביב יש חלק מהצהרונים שמופעלים על ידי התאגיד העירוני – יובל חינוך, אלה נקראות המועדוניות העירוניות. כל השאר – שזה 310 כיתות לערך, זה על ידי גורמים חיצוניים, מפעילים חיצוניים, שזוכים במכרז, אבל הם מחויבים לאותם המחירים.

בדרום העיר זה מסובסד. בדרום העיר המחיר הוא 830 שקלים.

אוקיי.

וזה מועדוניות עירוניות. גם הקייטנות, אז זה מסובסד ל-830 שקלים לחודש.

אוקיי, תודה רבה טלי.

משרד החינוך, יש כאן נציגים?

אני מירי דבוש, אני נציגה של משרד החינוך. אני אחראית על תחום הקייטנות במשרד. אני מתחברת לדברייך פעמיים. פעם ראשונה, כדאי לכם לדעת את זה חוה גם אתם, כמחפשי כוח אדם, התפקיד שלנו במשרד החינוך הוא לאשר את התכנית הפדגוגית, כוח האדם בקייטנות.

על פי החוק, כל פעילות מעל יומיים למעל 10 ילדים, מוגדרת בחוק בחופשות הלימודים קייטנה. ומכאן נובע ההכרח להוציא אישור פדגוגי. אם זו קייטנה עירונית-רשותית היא פטורה מרישוי עסקים, ואם היא קייטנה פרטית, היא מחויבת גם ברישוי עסקים. אז זה החוק. אנחנו מאשרים את האישור הפדגוגי לכל פעילות כזו, גם ביולי וגם באוגוסט ובכלל בכל חופשות הלימודים. אנחנו מעודדים ומדרבנים ושמחים על היזומה, שבעינינו היא מבורכת, לקיים פעילות באוגוסט.

המקום שלנו לעזור הוא במתן אישורים. צריך רק לדייק ולומר שגם כוח האדם שלנו יוצא לחופשה ובעיקרון אנחנו מאשרים קייטנות של אוגוסט עד ה-15 ביולי. צריך גם את זה לדעת, כדי להיערך בהתאם, כדי שתקבלו מענה ולא חלילה פעילויות כאלה יתקיימו ללא אישור. בוודאי שאם נדרש, אנחנו נקצה כוח אדם במחוזות השונים בארץ, שיאשרו את הקייטנות גם מעבר לזה, אם תתקיים היוזמה הזו, כדי שבאמת יפעלו לפי החוק ובצורה מסודרת.

הדבר השני, זה שבאמת בני נוער יכולים לעבוד. לפי החוק הם יכולים לעבוד 50% מכלל כוח האדם בקייטנות. ויש מפתח לזה בחוזר מנכ"ל קייטנות, בסדר? אז זה מאד קל. אני מוכנה כמובן לעזור ולתת לך את כל האינפורמציה במידת הצורך.

אם אני יכולה לנצל את זה ולשאול למה בעצם בית ספר של הקיץ, או בכלל תכניות משרד החינוך לא ממשיכות באופן אוטומטי?

יש עניין תקצובי.

את זה אפשר להמשיך ולשאול עד בלי סוף. למה זה רק א'-ב' ואחר כך למה זה רק עד סוף יולי ואחר כך למה זה רק עד אמצע אוגוסט ואחר כך זה יהיה גם עד אוגוסט. עזבי, אנחנו לא במקום של לשאול למה אתם לא ממשיכים את הפרויקט, כי זה עניין של תקציב ולא זימנו לצורך העניין את האנשים הרלבנטיים. אנחנו נמצאים פה כדי לנסות לראות איך אפשר ביוזמות נוספות, את מה שאת מביאה - - -

בסדר, אין בעיה. גם אם הגבייה היא עדיין גבייה במתכונת פרטית, יכול להיות שהיה יותר קל אם זה היה מובל על ידי משרד החינוך.

אבל אז משרד החינוך צריך לקחת על זה אחריות ויש פה היבטים משפטיים, את בטח מכירה אותם הרבה יותר טוב ממני. אבל אני בכלל הייתי רוצה להעלות פה שאלה לסדר. אני אתן לך מיד ואם מישהו רוצה להצטרף לדיון, אז בשמחה. אנחנו מנהלים דיון של חשיבה ולא בהכרח משהו שהוא מאד מאד פורמאלי.

אני כל הזמן תוהה, גם אז כשדיברו על בית הספר של הקיץ, על המקום של החינוך הבלתי פורמאלי. כאילו, תמיד בתחושה שלי, במיוחד בחופשים, זה המקום שבו אנחנו יכולים להעצים את התחום הזה שקצת התדשדש לו, התערפל לו במהלך השנים. אני יודעת שהיום ברשויות המקומיות, זה כבר מספר שנים, ממש בשנים האחרונות, נכנס הנושא של רכז יחידת נוער, שהוא בעצם מתוקצב על ידי המדינה, על ידי משרד החינוך והשאלה אם זה לא הזמן לחשוב.

אז אולי זה לא יהיה בשנה הקרובה, אבל זאת הזדמנות מצוינת להתחיל שיח בעניין, לראות איך אנחנו מחיים את החינוך הבלתי פורמאלי ונעזרים בו כמערך יישובי בחופשים בכלל ובחודשי הקי בפרט.

אז תדעי שיש איזו שהיא יוזמה שאני מכירה, של קייטנות דווקא ליותר גדולים, לבני נוער, שחלק מהזמן הם מתנדבים למען הקהילה וחלק מהזמן הם נהנים מפעילות הפגתית, כייפית, מהנה - - -

אני חושבת על איך להיעזר בהם ובחינוך הבלתי פורמאלי, לטובת השכבות הצעירות ואנחנו מרוויחים פעמיים. פעם אחת את בני הנוער יחד איתנו בפעילות כזאת, והפעם השנייה את המענים - - -

ככה הם לא משתעממים.

בדיוק, ואת המענים לשכבות הצעירות. והשאלה איך אפשר להחיות את זה. בבקשה.

אני חושבת שהרעיון הזה באמת יפתור את הקשיים, כי בעצם מה שקורה, אני יכולה לתת לכם דוגמא. אם הקייטנות האלה יפעלו בתוך המרכזים הקהילתיים, אז זה יפתור את הקשיים של אין איפה לעשות את זה. כי בתל אביב למשל, כל הגנים צריכים לעבור שדרוגים. יש לנו את החלון מאד צר מ-13 באוגוסט עד סוף אוגוסט,לעשות את הדברים האלה. והרי אי אפשר להסתמך על כיתות בודדות שפנויות לצורך הזה.

אם זה יקרה במרכזים הקהילתיים, זה יהיה מצוין לגייס אותם לדבר הזה, אבל אני חושבת שצריך להכניס פה גם את הטרום-טרום חובה, כי הטרום-טרום חובה הם כבר במערכת הגנית וחייבים להכניס אותם גם לחבילה הזאת.

פה תרשי לי לחלוק. אני חושבת שבכל המסגרות של עד גיל 6, הרשות המקומית יכולה להיכנס פנימה וליצור מערכים. אני מכירה יישובים, אפילו בואי נגיד בלמ"ס נמוך יותר שעושים את זה, שממשיכים בעצם שוב את שנת הלימודים, חלקם מתוקף אישור וחלקם לא, עד ה-31 ביולי, בהיערכות פנימית דרך הסייעות. הרי אנחנו יודעים שהסייעות מועסקות לא כמו הגננות. הן לא מסיימות את שנת הלימודים ב-30 ביוני, אלא הן מחויבות - - -

לא, אבל הן רוצות.

לא, הן משולמות על זה גם. הן מחויבות בעצם לעבודה גם בחודש יולי, אז במקום לשלוח אותן לסתום כל מיני חורים כמזכירות וכאלה, אפשר להיעזר בכוח האדם הזה, שממילא נמצא בגנים כל השנה ולתגבר אותו ולהמשיך קייטנה של הקיץ. אז לא בהכרח חייבת להיות גננת, אם יש אז מה טוב, אבל אני חושבת שצוות ה - - -

את צריכה לדעת שלפי החוק, החוק מחייב שבגנים עירוניים, אנחנו קוראים לזה אשכול גנים, כל חמישה גנים מחויב שמנהלת האשכול תהיה גננת מוסמכת.

נכון, אבל זה עדיין לא להשאיר גננת בכל גן שבוחר להמשיך. זאת אומרת, מה שאני מנסה לומר, יש לנו פה אלטרנטיבה שהיא ברת קיימה בכוח אדם שהוא נמצא כבר בתוך המערכת ואפילו משולם כבר על ידי המערכת. הוא משולם. אתם מוזמנים לבדוק אותי בחוקים. לא הגיע אלינו השלטון המקומי, נכון?

ולכן זו גם אופציה לחשיבה יצירתית – איך אנחנו נעזרים בכוח האדם הזה, לטובת המערך העירוני, כי בסוף זה אינטרס של כל יישוב, של כל עיר, לתת מענים מהסוג הזה לאזרחים שלה ואפשר לעשות את זה. אפשר לעשות את זה.

ליאל בבקשה.

קודם כל אני מברכת אותך על הדיון הזה ואת חוה על העלאת הנושא. מה שאת שומעת פה היום, זה את הצורך שנובע משינוי שבוע העבודה בישראל. מה שלא היה נכון לפני 20-30 שנה, 40 שנה, כשהורינו היו קטנים, כשאנחנו היינו קטנים, השתנה היום. היום שבוע העבודה בישראל הוא כזה שלמרבית השכירים במשק אין את האפשרות לקחת את החופשות המאד ארוכות האלה, ולכן הלחץ הציבורי הזה גם על הקייטנות.

אני רוצה להגיד שאני מדברת פה גם כמנכ"לית עמותת "כן", שמקדמת נשים בישראל, ואני רוצה להגיד לכם שאחת מהבעיות שלנו כנשים – אנחנו מכירות את זה תמיד – זה המרחב הדואלי בין עבודה – משפחה. זה גם בעיה של הורים - - -

גם גברים היום.

זה גם בעיה של גברים, זו בעיה של גברים בוודאי, זו בעיה של משפחות בוודאי, זה גם כמובן עוד איזה חסם שמעכב קצת יותר נשים. אני גם אדבר פה כיושבת ראש ועדת קידום מעמד הילד בראשון לציון, ואני רוצה לשקף רגע את הסיטואציה, כמו שאני שומעת אותה מהורים בעירנו וברחבי ישראל.

קייטנות גני הילדים הם עקב האכילס של ישראל היום. כי הממשלה נתנה מענה לילדי כיתות א' עד ג' - - -

א' עד ב'.

דווקא בקדנציה הזאת, ויבורכו על כך, זה יוצא מהכלל וזה חשוב מאד וזה הסיר נטל מאד משמעותי מההורים. קייטנות גני הילדים הם עדיין נטל כלכלי מטורף על הורים. אמרתי קודם לתמי, משפחה ממוצעת עם שלושה ילדים צריכה להוציא מהכיס, בעיר ממוצעת בישראל, סדר גודל של 6,000-8,000 שקלים לחודש וחצי. מחירים שאנשים פשוט כורעים תחת הנטל. זה מתווסף למה שחוה מעלה פה, זאת אומרת שבאיזה שהוא שלב גם אין לך את האפשרות בכלל. זאת אומרת אפילו אם היית רוצה לרכוש את השירות, השירות הזה לא קיים

אז מעבר לסוגיה של מה יכולה לעשות המדינה אל מול הרשויות המקומיות, אני רוצה להעיר חפה נקודה שאני בטוחה, חברת הכנסת שאשא ביטון שאת בטח מודעת לה ואני לא אחדש לך, אבל אני אגיד את זה פה לפרוטוקול. ערי ישראל, החברות הכלכליות שלהן, החברות העירוניות שלהן – מרוויחות כסף על הקייטנות. אין מה לעשות. זה המצב.

השירות שלכאורה היה צריך להיות שירות שהוא שירות מלכ"רי, הוא שירות רווחי. והמשמעות של שירות רווחי היא שכולנו, תושבי ותושבות ישראל משלמים אותו. זה משהו שכנראה רק המחוקק יכול להתערב בו וזה בדיוק תפקידך את, כחברת כנסת. אז זו נקודה ראשונה ובעייתית שאותה רציתי להעלות פה על סדר היום.

הנקודה השנייה שהיא בעייתית, מעבר לרווחים שעושות רשויות/המפעילים, שזה לגיטימי. אדם שהוא מפעיל פרטי, מותר לו לעשות רווח. הוא יזם פרטי. כשרשות פרטית נותנת את השירות ועושה את הרווח או חברה עירונית או כלכלית, אנחנו פה צריכים להרים גבה ולהגיד האם הדבר הזה מקובל עלינו כתושבי ישראל וכתושבי ערים בישראל. אז זו הנקודה הראשונה.

הנקודה השנייה היא עצם העובדה שבתוך המרחב הזה של החופש הגדול, האחריות על גבי הילדים צריכה להיות אחריות קולקטיבית. עכשיו, את אמרת חינוך בלתי פורמאלי ואני מצטרפת אלך בשתי ידיים. בוודאי שלו היינו מחנכים את הנוער לקחת חלק בתוך הפעילויות האלה, גם היינו מאד מוזילים את ההוצאות ממילא וגם יוצרים נוער חיובי, פועל, פעיל, שעוזר לילדים. אי אפשר בגני הילדים לנסות לסמוך רק על נוער. צריך כמובן - - -

לא, אני דיברתי על הגילאים היותר גדולים. דיברנו על כיתות א' ומעלה, לא על גני הילדים.

א'-ב' בוודאי אפשר. גם בגני הילדים אפשר לחשוב על תגבור באמצעות שירות לאומי, באמצעות מד"בים או מדצ"ים בכירים.

יש סייעות של הרשות, שכבר עובדות.

גם סייעות של הרשות שעובדות שם, שהן בלאו הכי משולמות, כמו שאמרת, עד סוף יולי. היום כבר חלק מהן משולמות גם באוגוסט, כי יש היום את צו ההרחבה שמחייב.

משולמות כל השנה.

כן, משולמות כל השנה. בסדר, גם להן מגיע חופש, החופש לא צריך להיות כולו באותו זמן.

נכון.

אפשר לדרג את החופשים. גם ההורים מדרגים את החופשים. להורים אין ברירה, אז גם הם עושים את זה.

לא, אבל אני ממסגרת את הדיון. אנחנו מדברים בעצם על מענה בתחילת אוגוסט. אמרתי את זה גם בתחילת הדיון.

על מענה אוגוסט באופן כללי.

מענה בתחילת אוגוסט. אנחנו לא מדברים על השבועיים האחרונים. אמרתי, כולם צריכים גם לנשום קצת, בין אם זה העובדים, סייעות, מבוגרים וגם הילדים צריכים לנשום. בואו נגיד את זה באומץ. גם הם צריכים קצת - - -

אז בשביל הדיון אני אומר שאנחנו מדברים על תחילת אוגוסט. אז בתחילת אוגוסט ברוב הערים בישראל, לא בכולן, זאת אומרת ברוב הערים בישראל יש מענים דרך הקייטנות והצהרונים בתחילת אוגוסט.

אם היה לנו דו"ח של מרכז המחקר והמידע - - -

אבל במחירים שהכיס קשה לו מאד לעמוד בהם, וזאת הסיבה שמרבית ההורים ממדרים את רגליהם מהמרחב הזה.

בואו נזכור גם ששנייה אחרי חופשת קיץ מגיעים החגים תמיד. תמיד החופש – נשימה אחר כך כבר יש את סוכות, שזה חופש ארוך, יש את ראש השנה, יום כיפור.

רוב המשפחות אבל גם נמצאות בדרך כלל בחופשים האלה עם הילדים.

זה בסדר, אבל זה זמן חופש שממילא נמצא שנייה אחרי החופש הגדול תמיד. אז הזמן המשמעותי - - -

לא משנה, מגיעה חופשת הקיץ - בואו לא נהיה גרידים – מגיעה חופשת קיץ לכולם. אנשים צריכים לנשום. אי אפשר לקחת את זה עד הסוף. זה סייעות, ואני מסכימה, ליאל, שצריכות את האוויר לנשימה ולגייס כוחות אחרי עבודה מאד מאומצת עם הקטנטנים שלנו, וזה הילדים שצריכים את החופשה וצריך לראות באמת איך אולי מרחיבים את המענה לתחילת אוגוסט.

ליאל, אני לא חושבת שבמרבית הרשויות. אולי סביבכם, אבל אני ממש לא חושבת שבמרבית הרשויות יש מענים לתחילת אוגוסט, אלא אם כן זה מענים פרטיים שהולכים ומתרחבים.

יש מענים נורא נורא יקרים. אני אחזור רגע על הנתונים, כי עשיתי בדיוק סקר נתונים לא מזמן, בגלל פניות ציבוריות רבות שאני מקבלת מהורים. הממוצע בישראל הוא 90 ומשהו שקלים ליום עד השעה ארבע. זה אומר – תעשו רגע את החשבון לבד – שאנחנו צריכים לממן חודש וחצי. אז המחיר של 3,400 שקלים, 3,500 שקלים, 4,000 שקלים, הם מחירים שגרתיים, מאד יקרים עבור רוב ההורים. לא צריך להסביר למה. זה בא בנוסף לכל יתר הפעילויות שאתה צריך לעשות בקיץ, בא בנוסף לזה שאתה צריך לקחת חופש בסוף אוגוסט, בא בנוסף לכל הפעילויות האחרות שאנחנו מממנים עבור ילדינו, ואני מדברת איתך על ילד אחד, או על שניים. תחשבי על משפחה עם שלושה ילדים וארבעה ילדים. לא צריך לספר. את היית שם. גם אני הייתי שם עם משפחות יותר מרובות ילדים.

לכן אני חושבת שההיבט המרכזי פה הוא היבט כלכלי. זאת אומרת כשאנחנו בודקים את המענים, ושוב, אני מברכת על כל יוזמה שהיא יוזמה מלכ"רית, אבל ההיבט המרכזי הוא היבט כלכלי. אנחנו רואים כמעט אפס רישום לחודש אוגוסט, לא משום שהערים - וכל הערים הגדולות מציעות את האלטרנטיבה הזאת - - -

הערים הגדולות.

כמעט כל הגדולות. נגיד ככה - אם אנחנו נעשה את הסכימה -תבקשי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת - אבל מרבית תושבי ישראל מקבלים תיאורטית את המענה הזה, הם לא יכולים להרשות את זה לעצמם אז הם עושים קומבינות. עכשיו, אנחנו כולנו מבינים שזאת הסיטואציה, אנחנו פשוט לא פותרים אותה.

אז כפי שממשלת ישראל באומץ רב וכל הכבוד - וצריך לברך על כך גם את שר האוצר, את ראש הממשלה וגם את שר החינוך בנושא הזה - החליטו שצריך לעשות קייטנות בתי ספר של קיץ. אז צריך באומץ לב להסתכל על גני הילדים של גילאי 3 והלאה ולהגיד בלאו הכי אנחנו משלמים את הסייעות ובלאו הכי אנחנו משלמים גננות, ויש לנו חינוך א-פורמאלי שאפשר להיעזר בו, בדיוק כמו שאמרת, חברת הכנסת שאשא ביטון, ולהקל את הנטל הזה על ההורים, כי אנחנו מסתכלים על המרחב הכללי - - -

ליאל, יש פתרון לזה. אני אגיד לך למען הגילוי הנאות - - -

סומכת עליך בנושא הזה.

עשיתי את זה בעצמי כמה שנים בקריית שמונה. פשוט ביקשנו להאריך את שנת הלימודים בטופס מיוחד, משרד החינוך בטח יודע על מה אני מדברת בגני הילדים, עד ה-30 ביולי.

אבל נותנים את זה בפריפריה, לא נותנים את זה במרכז הארץ.

אבל צריך לראות איך מרחיבים את המענים האלה. זה לא שההורים לא שילמו כלום, ההורים שילמו, אם אני זוכרת זה משהו כמו 500 או 580 שקלים שזה מחיר סביר. יכול להיות שבמרכז זה יעלה טיפה פחות, כי גם במהלך השנה בפריפריה משלמים פחות על שנת לימודים מאשר במכרז.

במרכז זה יותר.

כן, מה אמרתי – פחות? סליחה, טעות. במרכז זה יעלה יותר כי גם במהלך השנה המרכז משלם יותר מאשר הפריפריה, אבל זו איזו שהיא הסדרה שבשיח עם משרד החינוך אפשר לבנות אותה לפחות לחודש יולי.

אז אני מקווה שמהוועדה הזאת תצא בשורה והנה אנחנו במקום הנכון.

כן, והמענה הוא בעצם בעיקרו על ידי הסייעות, עם הקפדה על נושא של גננות לאשכולות גנים, שזה גננת שבעצם מוכנה להישאר. הרבה פעמים זה גננות של מיל"ת או יוח"א - שבמהלך השנה אתם מכירים הרי איך זה מחולק מבחינת התגמול - רוצות לעבוד גם את החודש הזה, כי זו הכנסה נוספת. ואני חושבת שזה פתרון שיכול להיות נכון אם לוקחים ומקדמים את זה.

חבל לי שהשלטון המקומי לא כאן, כי יכול להיות שדרכו יכולנו לעשות את זה בצורה מסודרת או מאוגדת.

אם מהוועדה הזאת תצא יוזמה של פנייה, כפי שאמרה חברת הכנסת שאשא ביטון, לשר החינוך, לכל רשות שתחפוץ בכך להארכת שנת הלימודים בחודש נוסף, זאת תהיה בשורה יוצאת מן הכלל לכל ההורים בישראל.

כן, אבל זה במתכונת שאני דיברתי עליה.

כן.

זה לא ששנת הלימודים הוארכה. זה לא שהשנה מסתיימת - - -

כן, כן, פנייה רשותית למשרד החינוך עם תקציב משולם כלשהו על ידי ההורים, וכמובן זה יוזיל מאד את העלויות. ואני חושבת שיברכו על זה גם העיריות. אין לי ספק בכך שהם יברכו.

חלק מהיכולת להרים את כל מה שדיברנו עליו, גם לאוגוסט, הוא מזה שבדקנו מספרית שהכל ממומן על ידי ההורים. לא מבקשים תקציב מאף אחד, לא מבקשים. הדברים קיימים.

על מה, על אוגוסט?

על אוגוסט אני מדברת. כשאנחנו מדברים בערך על 800 שקלים - - -

אנחנו צריכים גם להסתכל על הדברים כמו שהם, כי אי אפשר לממן עד הסוף. אז גם אנחנו נרצה שיממנו את השעות של חמש ועד שמונה והרי אין לזה סוף הרי. איפה שהוא אנחנו צריכים לחתוך ולהגיד עד איפה לוקחים אחריות ואני מסכימה שהיום בתפיסה של היום, ועם בית הספר של הקיץ לצורך העניין, שמראה על איזה שהוא שינוי בגישה, לתת מענה עד סוף יולי בקונסטלציה שציינתי, שאגב, לא צריך יותר מאשר המימון של ההורים לתקופה הזו, כי הגננות כבר ממילא משולמות, עם המענה הזה-. לא הגננות, סליחה, הסייעות. עם המענה הזה ובלי המענה הזאת. זאת אומרת שתשלום של ההורים שהוא תשלום שהוא לא גבוה, ושוב אני אומרת, נקבתי בסכום אצלנו, אז אתם יכולים פחות או יותר להבין את ההיקפים.

אפשר לקיים את המסגרת, אבל ברור לכולנו שזו לא מסגרת רווחית. ברור לכולנו שהרשות - - -

לא, זה לא ברור לכולנו. לצערנו זה לא ברור לכולנו.

לא, אני אומרת פה לפחות סביב השולחן וזה מה שצריך להבהיר, המסגרת הזאת היא לא מסגרת רווחית, המסגרת הזו היא מסגרת של שירותים שהרשות צריכה להיות חפצה בעיקרם, כחלק מהמענים שהיא נותנת לתושבים שנמצאים בתחומה. זה מה שצריך לצאת מכאן ולשם צריך לכוון.

ואגב, אני אנצל את הזדמנות ואגיד שגם המענים שניתנים היום על ידי הקייטנות הרשותיות, הן גזל, ולרשויות המקומיות אסור לגבות את הסכומים שהם גובים. הם פשוט עושים הון על חשבון האזרחים שלהם ואני חושבת שזה לא נכון, בלשון עדינה.

בבקשה, שם לפרוטוקול.

נעמי אבוטבול, משרד הרווחה. אני מאד מסכימה עם מה שנאמר כאן, ובאמת הנושא הכלכלי הוא נושא מרכזי, אבל אני רוצה רגע אחד להתייחס או לשים זרקור על ילדים במצבי סיכון, שמצבם בחופשות עלול - - -

שם זה עוד יותר דרמטי.

כן, עלול להידרדר יותר כשנמצאים במשפחות קשות יום, הרבה שעות פנויות עלולות לדרבן את המצב, ובגלל שאנחנו מודעים לזה, אפשרנו למחלקות לעשות פעילויות קיץ. יש לנו תעריף מיוחד לפעילות בקיץ.

יש קושי למחלקות רווחה להקים בעצמן דבר כזה, ויכול להיות שכן חיבור ברשויות שרוצות בכך, כי כן, יש רשויות שמנסות לעשות את זה ולהקים. כמובן שזה צריך להיות בחיבור עם הרווחה ועם ליווי של הרווחה, אבל אני חושבת שזה עוד כיוון ואופציה כן לחשוב עליו, כי יש ילדים במצבי סיכון שונים שהם לא במצבים נורא קשים וכן יכולים להשתלב בקייטנות רגילות, עם תמיכה של רווחה וליווי של הרווחה, ויש רשויות שכן מקצות לזה כספים כשיש להן בפול שלהן.

אפשרות לעשות את זה מבחינת המשרד יש. אז אני כן מציעה לבדוק גם את הכיוון הזה.

את מדברת על ילדים בגילאים צעירים?

כל הגילאים. יש לנו ילדים במועדוניות. הרי המועדוניות שלנו מסיימות פעילות בסוף יולי.

כן, הן מקבלות את המענה מתוקף היותם לילדים.

כל ילדי המועדוניות. בחודש שלם או כמעט חודש שלם - זה משתנה במסגרת המסגרת - זה הרבה זמן חופשה עבורם, יותר ממשפחות רגילות.

אז גם מבחינת משרד הרווחה זה יהיה כן מבורך לעשות את זה ביחד.

כן, אבל את זה אפשר מול רשויות מקומיות – לבדוק את היתכנות.

המשרד יהיה מוכן להעמיד תקציב לזה ברשויות המקומיות?

היא אמרת שיש.

יש לכל רשות. המשרד מחלק מראש תקציב לרשויות. יש רשויות שלוקחות בחשבון ומכסות גם לקיץ ויש שלא. יש אפשרויות, אבל זה מול הרשויות המקומיות.

אוקיי. חבר הכנסת אוקי מקלב הגיע. יש מישהו נוסף שרוצה להתייחס? משרד הבריאות? בבקשה, זאב.

כן, משרד הבריאות הוא החולה היחיד סביב השולחן הזה.

שיהיה לך לבריאות.

אני פשוט רוצה להצטרף למה שנאמר כאן, גם מבחינת היוזמה שהיא ברוכה וגם למה שמירי אמרה. אנחנו לא רוצים להיות בירוקרטים, אבל צריך לקחת בחשבון שהארכת הפעילות הברוכה באוגוסט מחייבת גם המשך הפיקוח.

בוודאי.

אז צריך לבדוק את זה, שגם על ידי הרשות המקומית קודם כל, גם על ידי משרד החינוך ובוודאי משרד הבריאות, ואני חושב שגם משרד הרווחה – שיהיה איזה שהוא תיאום כדי שלא נרוץ קדימה עם הרבה רצון טוב ונעשה - - -

אין שאלה. זה בדרך כלל בא עם אישורים.

דבר שני, נאמר פה גם על ידי נציגת עיריית תל אביב, שצריך לקחת בחשבון גם את מרווח הזמן שהפך להיות מאד מאד קצר, כדי לעשות את השיפוצים והשדרוגים של בית הספר לקראת שנת הלימודים. מהניסיון שלי זה לא פשוט הדבר הזה.

נכון.

אבל את זה אפשר לפרוש, כמו שעושים את זה בכל מקום ופרושים את זה.

הכל ניתן, אבל רק שנהיה ערים.

בואו נגיד את זה, בדרך כלל אין מאה אחוז ילדים שמשתתפים בתוך המסגרות האלה, גם כשנותנים מענים שהם לא מאד יקרים, מכל מיני שיקולים.

נכון.

ולכן אפשר בעצם לשחק עם זה מבחינת חלוקת הזמן לצורך העניין לגנים שונים, וגם לשימוש במערכים הבלתי פורמאליים, שיכולים לאפשר לנו בעצם להוציא את הילדים ממערכת החינוך ולשבץ אותם בתקופה הזאת.

אני מניחה, כמו שאת אומרת, שלא כל האנשים ירצו את המענה הזה בסוף אוגוסט. אז לרכז את הקבוצות, לרכז את הילדים – אז בכיתות במרכזים הקהילתיים – אפשר עם אנשי מערכת החינוך שיעבדו שם, שיאיישו את הקייטנות האלה, אבל הפיזי – לעשות את זה במרכזים הקהילתיים לקבוצות מרוכזות, לא בהכרח אותן קבוצות של גני הילדים המקוריים. זה פשוט מערך - - -

זה תלוי גם בביקוש שיהיה, בהתאם לביקוש.

להציל את המערכים האלה.

חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

אני הגעתי לדיון הבא, אבל אם כבר הגעתי, אז מה, אני אשתוק ולא אברך על היוזמה? קודם כל על הפיילוט, אבל גם על היוזמה וכאן המקום שמארח ודוחף לכיוון הזה. אין ספק שאם ניקח הורים ונעשה להם שיחה ונשאל מה מטריד, מה מעיק עליכם, אחד הדברים המרכזיים שהם יגידו – החופשות של הילדים. אנחנו, בהתמודדויות שלנו מול זה, של חוסר המסגרות המתאימות לילדים בתקופת החופש, בתקופה שאין לנו הלימה בין החופשות של התלמידים לעבודות, וזה מטריד כל אחד – בגיל יותר קטן, בגיל יותר מבוגר.

חופש מלימודים זה עדיין לא צריך להיות חופש ממסגרת. ואם כתובנה קטנה, אם היינו לוקחים את עלות מול תועלת במקרה הזה של חופשים – אם האמא עובד, או אחד מבני הזוג וודאי, שהוא מוטרד ומאחר לעבודה, הריכוז בעבודה, הוא מביא את הילד לעבודה. מציאת הפתרונות לדברים האלה, מול התועלת – שאם היה משהו מסודר – מה התפוקות, מה התועלת – אני כבר לא מדבר חינוכית, אני כבר לא מדבר על עוד דברים ערכיים, אני לא מדבר על ביטחון - - -

מה מרוויח מזה המשק.

מה מרוויח המשק, כן. אפילו כממשלה מה היינו מרוויחים מהעניין הזה, וודאי, אבל אין את התובנה הזאת להסתכל רבע צעד קדימה, לתת, להשקיע, לדרבן, ליזום מסגרות כאלה כדי שאנחנו - - - וכי איזו אפשרות אחרת יש לתת לאנשים, אם לא המסגרות האלה? הרי אי אפשר להפקיר אותם. אנחנו לא גומרים את המחויבות ההורית שלנו בגלל שיש חופש לילדים.

זה היה מספיק קצר?

תודה רבה, חבר הכנסת מקלב.

רק הערה: בחינוך החרדי הבנים לומדים על תשעה באב. הבנות בחופש חודשיים.

זו באמת אחת מהבעיות.

הבנות הרוויחו. אומרים שאין שוויון.

זה לא רווח לאימהות. אני יכולה להגיד כאמא לשלוש בנות, כשהן היו קטנות זה היה בלתי אפשרי. הקייטנות עלו מאד מאד יקר. אנחנו עובדים ולהשאיר שלוש בנות קטנות חודשיים בבית זה בלתי אפשרי. אני לא מדברת על אימהות עם 10 ילדים, שזה בערך כל החברות שלי.

בדרך כלל כשיש 10 אז הגדול שומר על הקטנים. בלי עין רעה ושיהיו בריאים כולם, אבל - - -

אי אפשר להשאיר ילד בן 10 או בן 12 עם עשרה ילדים.

לא, אבל הילד לומד בתלמוד תורה, תעני לה אחרת. אותו ילד שצריך לעשות בייבי סיטר והוא צריך להיות הרכז של הקטנים - - -

אז מביאים אותו בת.

ואם זו בת? גם. לא משאירים ילדה בת 12 עם עשרה ילדים קטנים.

היו שישה בנים ושלוש בנות, אז מה? זה עדיין לא בשליטה מלאה.

אוקיי. אני אסכם ברשותכם, אלא אם כן מישהו מרגיש שהוא רוצה לומר משהו ולא נאמר. אתם בסדר שם, באגף?

טוב, אני רוצה לומר שניסינו להעלות איזו שהיא סוגיה – כולם עסוקים ביולי – ואנחנו ניסינו רגע להגיד אוקיי חברה, בואו ננסה לחשוב גם על תחילת אוגוסט. הייתה פה יוזמה של הוועדה לזכויות הילד בלשכת עורכי הדין, כדי לראות איך אפשר לתת מענה. המכון לטובת הילד. אני כל הזמן עסוקה לתקן לגבי הוועדה שלי, אז צריך כמובן ללמוד גם את שמות הוועדות האחרות.

זה בא בעקבות הבקשה לנסות ולהעלות שיח, כדי שתהיה פה איזו שהיא חשיבה משותפת, איזה מענים אפשר לקדם.

אז אני אתחיל ואומר, חוה, שאני אשמח לדעת איזה רשויות יוצאות עם הפיילוט הזה ולקבל את התכנית בצורה מפורטת, כי כל עוד שאין לנו תכנית בצורה מפורטת, שכוללת את העלויות, את הגופים שאיתם הם עובדים ואיך זה הולך להתבצע הלכה למעשה, אנחנו לא נוכל בעצם להעביר את זה הלאה כדי שאחרים יוכלו ללמוד מהתורה הזו.

גם מאד יכול להיות ששיח על הפיילוט עצמו, אם אנחנו מדברים על סוגית העלות, כי את מדברת על מפעילים חיצוניים וכו', יכול להיות שאנחנו נצטרך לעשות מקצה שיפורים לנוכח מה שעלה כאן בדיון.

אני כן מבקשת שתהיה חשיבה לגבי המערך הבלתי פורמאלי. החופשים זאת הזדמנות מצוינת להעלות בחזרה את קרנו של החינוך הבלתי פורמאלי. הוא חשוב לנו. הוא חשוב לנו חברתית, הוא חשוב לנו קהילתית, הוא חשוב לנו חינוכית ואני חושבת שזאת פלטפורמה מצוינת לראות איך אנחנו מגייסים אותו בתקופה המאד חשובה הזו. דיברנו על המד"צים, המשצ"ים, המד"בים, יש מספיק כוח אדם צעיר לצורך העניין, שאפשר לתת לו גם את המקום לבטא את מה שהוא למד במהלך כל השנה וגם בעצם להרוויח את המסגרות לילדים הצעירים יותר.

דבר נוסף ששווה לבדוק במשרד החינוך – איך מאפשרים את הארכת שנת הלימודים, רק צריך, תמי, להגדיר את זה נכון. אני מפחדת שהארכת שנת הלימודים תתפרש שכאילו מסתיימת השנה ב-30 - - -

חודש לימודים נוסף. פעם זה היה מאושר במגזר החרדי באופן כמעט קבוע, כל שנה.

כשברור שזה לא נשאר עם הגננת שלו של הגן, נכון? אם אני אומרת חודש לימודים נוסף, יבינו שזה בעצם שימוש בשירותים - - -

כדאי לרשום חודש לימודים נוסף לגני הילדים בלבד, כדי שלא - - -

זה רעיון יוצא מן הכלל, שאם תצליחו להוביל אותו, אתם עושים מהפכה בישראל.

תכתבי חודש לימודים נוסף בגני הילדים, המשתמש בשירותים של הרשות, קרי: סייעות, כדי שיהיה ברור שאנחנו לא מבקשים עכשיו להאריך את שנת הלימודים, ששנת הלימודים לא תהיה מ-1 לספטמבר עד 30 ביולי, כי יש לזה משמעויות שהן אחרות. שימוש במערך הסייעות לצורך העניין של הרשות המקומית, להורים שיבחרו בעצם להשתמש בשירותים.

אסור – שיהיה כתוב בכוכבית ענקית – אסור שהרשויות יתייחסו למסגרות כאלה כמסגרות רווחיות, נקודה, סימן קריאה. גם מה שקורה היום ברשויות המקומיות מבחינת המענה שהם נותנים לקייטנות, הוא – איך אני אגיד במילה שלא תשמע מפוצצת, אבל זה פשע. זו שערורייה.

תודה רבה. איזה מזל שיש פה אנשים דתיים שיודעים למתן. זו באמת שערורייה, וזו מילה עדינה. כי לבקש מההורים, כשאני כרשות מקומית אמורה לתת - ואת יכולה לכתוב את זה בהסבר - אמורה לתת שירותים לאזרחים שנמצאים ואני חפצה ביקרם, גם של האזרחים וגם של השירותים האלה, לא יכול להיות שאנחנו נרוויח כל כך הרבה. אני חושבת שזה לא נכון.

דבר נוסף שהעלינו זה באמת את ההקפדה גם בחודשים האלה, גם בקייטנות האלה על כל הנושא של אישורים ופיקוח. זה הילדים שלנו, חשוב לנו שהם יהיו מפוקחים גם במסגרות התוספתיות.

עלה פה נושא נוסף, וזה העניין של ילדים בסיכון, שיתוף פעולה של המיזם יחד עם רשויות רווחה ומשרד החינוך, לראות איך בעצם אפשר לבנות את זה באמצעות התקציבים שממילא מועברים לרשות.

כרגע, בנקודת הזמן הזו, זה דורש מאיתנו קודם כל חשיבה יצירתית, לפני שאנחנו רצים לבקש כסף. חשיבה יצירתית, לפרוט קצת את הגבולות של מה שאנחנו רגילים לחשוב בהם, ואחר כך, אם נצטרך סיוע, אז לפחות גם נדע מה אנחנו רוצים וכמה אנחנו רוצים לבקש.

אז השלב הראשון זה באמת לחשוב איך אנחנו מקדמים את זה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55.