הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 71

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שני, ט"ו באייר התשע"ו (23 במאי 2016), שעה 11:00

פיקוח ואכיפה על עבודת נוער בחדשי הקיץ

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

יגאל גואטה

איילת נחמיאס-ורבין

הדרה רוזנבלום - מנהלת יחידת מועצות תלמידים ונוער, משרד החינוך

אילון גולדשטיין - מנהל מינהל מטה ההסדרה ואכיפה, משרד הכלכלה

נדב ברוך לזר - מינהל אכיפה והסדרה, משרד הכללה

שירה קוה - דוברת משרד הכלכלה

נטע דונחין - סגנית דוברת, משרד הכלכלה

נצ"מ יהושע באואר - סגן ראש האגף למניעת פשיעה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ליאת לב - יועצת משפטית, מחלקת נוער, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

גונן ירום - מנהל תחום בכיר עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון פנים

הדר אליהו - רכזת תחום צעירים, מרכז השלטון המקומי

תימור שילו - מחלקה משפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

רויטל שמר - חברת הנהלה, ארגון ההורים למערכת החינוך בירושלים, ועדי ההורים העירוניים

אלמוג בן משה - יו"ר הוועדה האתית משפטית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

נועם פלקה - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

הרב שמואל סלוטקי - צהר לחקיקה, רבני צוהר

מוסא אבו גוש - ועד הורים ארצי

אבו רחמן - חבר ועד הורים, אבו גוש

אורי מתוקי - רכז, הנוער העובד והלומד

שרית אולשביץ - רכזת האיגוד המקצועי בנוער העובד והלומד, הנוער העובד והלומד

ורד בכר - פעילה, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תמי ברנע

ר.כ., חבר המתרגמים

פיקוח ואכיפה על עבודת נוער בחדשי הקיץ

בוקר טוב לכולם. אני מתנצלת על האיחור הקל, אבל הדרכים הן בלתי צפויות. לא משנה כמה אני אקדים בבוקר, בסוף מגיעים באותו זמן.

אין דבר יותר כייף לפתוח איתו גם את הבוקר וגם את המושב, מאשר ישיבה כמו שלנו, שבעצם מסכמת תהליך של עבודה מאד רציני ואינטנסיבי, ושותפות שהיא באמת לא מובנת מאליו מבחינת כל הגורמים וכל השותפים. אז אני בהחלט שמחה לפתוח את הדיון בוועדה בנושא של פיקוח ואכיפה על עבודת נוער בכלל ובקיץ בפרט. התגבשה פה תכנית במהלך החודשים האחרונים, ומה שאנחנו נעשה היום זה נציג את התכנית במלואה, נראה את החלק של כל אחד מהשותפים בתוך הפסיפס הזה שבנינו כאן ויישאר לנו לצאת לדרך וליישם את זה הלכה למעשה.

יש לי הערה לא קשורה לזה.

בבקשה.

יש עכשיו מערכת חדשה שהותקנה פה לשידורים. רואים את כולם באיכות HD באתר האינטרנט.

בקיצור, תבואו מתוקתקים.

בדיוק. דברו יפה.

אוקיי, אז אנחנו פותחים. אני אתחיל איתך, הדר, כי אני חייבת לומר מילה טובה על השלטון המקומי. גם זה לא מובן מאליו, לא כי אתם לא עושים את העבודה שלכם, אלא כי באמת הייתה פה הירתמות יוצאת דופן שלך כביכול כאן, אבל הצלחת לרתום גם את כולם מאחורי הקלעים. זאת אומרת אנחנו ראינו את כל המכתבים שיצאו ואת ההתארגנות של כולם.

אז אנחנו נפתח איתך ואני אשמח לראות את החלק של השלטון המקומי, בבקשה.

אוקיי. מתחילתו של התהליך, בעצם אני כנציגת המרכז לשלטון מקומי, בחרתי לעבוד בשני ערוצים. האחד הברור מאליו מבחינתי – זה שמרכז השלטון, נקרא לזה יניע את כל ראשי הרשויות לכדי בראש ובראשונה מודעות שלהם, וכנגזרת מזה, להרחיב את המודעות של הקהילה שלהם, לא רק של בני הנוער, אלא גם של הוריהם ובטח ובטח של בני הנוער ושל הצוותים החינוכיים.

כדי לעשות את הדבר הזה אנחנו הוצאנו מכתב מבחינתי בשיטת מניפה, לראשי הרשויות, שבעצם קורא להם באמצעים מאד ברורים, שנתנו גם דוגמאות, אם זה בפייסבוק, באתר העירוני וכו', להעלות את המידע והמידע העדכני, אותו קיבלתי מאילון, שותפי לעניין, לצד עוד שותפים - תיכף נדבר גם עליהם - ממשרד הכלכלה. ובעצם קיבלתי חוברת סדורה, עם לינק לאפליקציה. זאת אומרת זה ממש מבשל את הדברים בכדי לשים בכפית לראשי הרשויות, ומשם הם התבקשו להעביר את זה לבעלי התפקידים הרלבנטיים.

אני מבחינתי לא הסתפקתי בזה. גם העברתי את זה ישירות לשני יושבי ראש של איגודים מאד חשובים לעניין הזה, אחד זה אביב קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך, והשני זה יו"ר האגודה למנהלי יחידות נוער, שזו ליאת מוסרי.

שהתייעצנו איתם תוך כדי תנועה, כי הבנו את החשיבות והמשמעות של השותפות שלנו.

כן, בדיוק, נכון. כי באמת בסופו של דבר מי שנמצא און ליין וקרוב לשטח, ברמת הניהול אני אקרא לזה, אלה מנהלי יחידות הנוער ומנהלי אגפי החינוך. אז זה ברמה הזו. במקביל אני הייתי שותפה לאי אילו מהלכים שנעשו על ידי משרד החינוך, שהדרה כמובן תציג אותם.

אני רק אגיד עוד משפט. מבחינתי, גם ברמת התפקיד שאני נושאת וגם ברמה האישית, אני חושבת שהמהלך הזה הוא מהלך נכון, הוא מהלך ערכי, באמת ממדרגה ראשונה. הוא עוטף בתוכו הרבה מאד רבדים של שינויים חברתיים שאני הייתי רוצה שיקרו בחברה שלנו ואני שמחה לקחת בזה חלק ואני מודה לך על זה. מה שמיוחד פה שזאת עשייה הלכה למעשה. בעצם לרתום הרבה מאד גופים לבוא ולעשות מעשה כאן ועכשיו ולא איזה שהוא תהליך חקיקתי שלוקח שנים. לא חלילה שאני מזלזלת בזה, ממש לא.

לא, אני מסכימה איתך.

אני חושבת שאנחנו לא יכולים להישען רק על הדברים האלה, אלא יש מספיק ידע ואנשים טובים בשטח שיכולים לעשות את הדברים כאן ועכשיו מהיש, עוד לפני שאנחנו שואפים ליצור עוד. עד כאן.

יפה, תודה רבה הדר. רק אם פספסתי פה, כי דיברו איתי תוך כדי, העניין של שליחת האגרות דרך הארנונה יקרה, נכון?

אנחנו ביקשנו לעשות את זה.

ביקשתם מראשי הרשויות?

ביקשנו לעשות את זה. העניין הוא שיש היום רשויות או שמפיצות חלק וחלק מודפס ולא מודפס, יש רק אינטרנטי. זאת אומרת שהעבודה שלנו היא גם ללחוץ הרבה על המדיות ולהעלות את זה בכמה שיותר אתרים. בפייסבוק העירוני, בדברים שהם מאד מאד נגישים, כולל התכוננות לטווח שהוא כמה שיותר קרוב לחופשת הקיץ.

חשוב מאד באמת לעשות איזה שהוא פולו-אפ, ושמישהו שם ילחץ ויראה שאנחנו באמת התכוונו.

נכון. ברמה התודעתית הזמן הזה הוא מספיק, אבל בפועל, לבני הנוער, זה רחוק. כך שאני בהחלט מסכימה שצריך להיות עם יד על הדופק וכל הזמן לעשות רענון. אפילו ברמת האתרים. כל הזמן להעלות את זה למעלה, מה שנקרא.

נכון, שזה יהיה למעלה. יופי, תודה רבה הדר. משרד הכלכלה, אילון.

שלום. טוב, אז אנחנו יש לנו את האכיפה ואת ההסברה. מבחינת אכיפה אנחנו ממש מחממים מנועים. הכוונה היא להתחיל באכיפה מוגברת אחרי ל"ג בעומר, כשבעצם בני נוער חוזרים לעבוד באולמות אירועים, ששם אנחנו מתכוונים למקד אכיפה. אז זה מבחינת האכיפה.

מבחינת הסברה, יושבת לידי הדוברת. אחד ממערך - - -

איך אתם מתנהלים עם הנושא הזה, כשאתה מדבר על אולמות אירועים, כשכולנו יודעים שהאירוע לא מסתיים לפני שהשעה 23:00, לכל המוקדם.

היום יש אפשרות עד שתים עשרה גם בחוק, ויש - - - נוהל עד אחת.

יש אפשרות עד שתים עשרה בחופשת לימודים, אם המעסיק דואג להסעה הביתה. דואג להסעה – זה לא מעלה אותו לאוטובוס בקווי לילה.

צריך לטפל גם בנושא של ההסעות, כי בדרך כלל זה לא קיים.

כן, אז אוכפים את זה.

תאכפו גם את הנושא של הסעות.

כן, בוודאי. זה גם נכנס כתיקון לחוק עכשיו.

נכון.

כמה פקחים יש לעניין הזה בארץ?

באופן כללי, אמרתי את זה בעבר - - -

כן, יש 200 פקחים ואנחנו נראה איך אנחנו מרכזים מאמץ בקרב ה-200 האלה, כדי שבאמת יתנו את הפוקוס על עבודת הנוער.

נכון, הדר אומרת משהו מעניין. באמת בעבר היו מעט מאד פקחים.

כן, כבר דיברנו על סוגית הפקחים ואיך תהיה החלוקה.

אז זה בנוגע לאכיפה. אז בנוגע להסברה, כפי שאמרתי יש מערך הסברתי מאד מקיף. דבר ראשון יש את האפליקציה שעשינו תיקון. מסתבר שתיקונים הרבה יותר מורכבים ממה שחושבים, אפילו אם מדובר בתיקונים קטנים. אז עשינו תיקון לאפליקציה והאפליקציה מוכנה ואנחנו נוציא הודעה כדי לקדם אותה ונקדם אותה גם באמצעות רשתות חברתיות וכו'.

יש סרטון שאנחנו עובדים עליו, סרטון שאני לא רוצה לגלות שום דבר. הוא עדיין לא באוויר, הוא פורץ דרך. הוא כאילו משהו אחר.

אתה אומר אנחנו עוד נופתע.

אתם תופתעו. אני הייתי מאד מופתע כשראיתי מה מתבשל.

אילון, איך אתה יכול עכשיו להשאיר אותנו במתח.

א' אני גם סקרן. אני ראיתי איזה רבע טיזר, אבל זה מעניין. זה משהו אחר. אני רק יכול להגיד שזה משהו אחר.

ומתי זה עתיד לפרוץ, כמו שאתה אומר?

אנחנו מכוונים לתחילת יוני.

את כל הפעולות לתחילת יוני.

את כל הפעולות, כפי ששירה אמרה. אגב, שירה קוה, דוברת המשרד. כל הפעולות אמורות להתחיל בתחילת יוני.

עוד דבר שאנחנו עושים זה גם פעילות יח"צ – אנחנו – בעיקר הדוברות – פעילות יח"צ יזומה. אנחנו כמשרד. אני פשוט צריך לתת קרדיט למי שעובד מאד קשה. פעילות יח"צ יזומה, שזה בעצם לתת מידע לעיתונאים, לנסות לגרות אותם בכל מיני מידעים ובעצם לנסות ממש לדחוף להם אייטמים. בסוף האייטמים האלה מגיעים לכל מיני עיתונים ובני הנוער מסתכלים, ולא פחות חשוב – ההורים שלהם קוראים את זה וזה מגביר את המודעות.

בנוסף יש את יום ההסברה, שאנחנו מבחינתנו ערוכים. בכנות, אני לא יודע אם זה ייצא לפועל, אבל אנחנו מבחינתנו ערוכים. רק הבוקר נודע - - -

אתה מדבר על יום ההסברה שדיברנו עליו בשיחת ועידה, לגבי יציאה למוסדות חינוך.

כן, לגבי ההסברה הזאת. אנחנו ערוכים, המצגת מוכנה. הבוקר נדב, שעובד איתי, חזר מבית ספר תיכון גונן, דנמרק, סליחה, זה אחד ליד השני. אוקיי, אז דנמרק, ושם ערכנו איזו שהיא הרצאת פיילוט, קיבלנו משוב מהנערים כדי לדעת מה עוד צריך לכייל במצגת ובהרצאה. מבחינתם אנחנו מוכנים לזה.

סליחה, ההסברה פונה בעיקרון להורים ולילדים, או גם למעסיקים עצמם?

זהו, אז ההסברה – באופן כללי המנהל מנהל הסברה גם למעסיקים וגם לנערים. אנחנו בקיץ הזה מתמקדים יותר בנערים, והתחושה היא שאם יש כתבה בעיתון – כולם קוראים אותה, גם מעסיקים. בהסברה באופן כללי התחושה היא שאתה פונה לערוץ אחד ובדרך כלל זה מגיע לערוץ אחר. בדרך כלל המעסיק – יש הורים שהם גם מעסיקים – קרי לאט לאט זה מחלחל לערוצים הנכונים.

היא נחשבת לחלק - - -

כן, אנחנו ביקשנו שגם המעסיקים.

כי לפי דעתי באמת הרבה מעסיקים לא יודעים מה הם צריכים, מה הם לא צריכים. כמו שצריך לשמור להביא אישור רפואי של ילד. אין להם מודעות בכלל. מדבר איתך בן אדם שהוא מעסיק 30 שנה.

זה נכון. יש מגוון פעולות. אילון נתן איזו סקירה כללית, אבל אנחנו כמובן נעשה המון פעילות גם בפייסבוק בפרט, בניו מדיה בכלל, שזו פעילות יותר ממוקדת, שמאפשרת לנו להגיע לקהלים שאנחנו מחליטים. אז כמובן שאנחנו נתמקד גם בקהלים שהם בני הנוער וההורים, אבל נתמקד גם במעסיקים, הם יקבלו. כל החומר ערוך בצורה כזאת של סוגי מדריכים של שאלות-תשובות, אז כמובן שגם מעסיקים, שיבינו עד איזה שעות מותר להעסיק ובאיזה גילאים, יבינו מה מותר ומה אסור.

איך זה אמור להגיע אליהם?

בדיוור ישיר. גם באמצעות הניו-מדיה וגם סרטונים וגם פניות של חוברות והעברות.

זה מאד מאד מקיף.

ההרגשה היא שהתהליך הוא - - -

יש מגוון של פעולות. אנחנו לא מטיבים בכלים, אנחנו משקיעים בפרסום כסף. אנחנו דיברנו על זה בדיונים הקודמים, כדי שינתרו לנו במיוחד את הקהלים שאנחנו מגדירים אותם מראש כקהלי יעד, בהם גם מעסיקים ואנחנו גם נגיע אליהם, לא רק לבני הנוער. לבני הנוער יש את הפלטפורמות המאד ייעודיות להם, דרך העברת המסרים שרלבנטית אליהם, אנחנו נגיע גם לקהלים אחרים.

אני רק אומר שאנחנו עובדים הרבה פעמים בשיתוף פעולה עם איגוד לשכות המסחר ונשיאות הארגונים העסקיים והחוברת הזאת תועבר גם אליהם לקראת הקיץ. זאת אומרת יש המון קשר עם הארגונים העסקיים, והם - - -

צריך לעשות משהו מאד ישיר, כמו שאמרה יושבת הראש מקודם, שאתם לדוגמא תפרסמו - - -

יהיה דיוור ישיר.

שתשלום המע"מ של החודש הזה או בתשלום הביטוח הלאומי, שיוסיפו להם.

חבר הכנסת יגאל גואטה, אתה הצטרפת ואני מברכת על זה, כי הנוכחות שלך היא חשובה, אבל אחרי סדרה שלמה של דיונים שנגענו בזה.

מה לעשות שלא הייתי חבר כנסת אז? אני ממש מצטער.

כן, הטיימינג, אתה יודע. היית צריך להקדים, אבל אני מבינה לגמרי את מה שאתה אומר, כי זו סוגיה שכן נדונה כאן ואנחנו אפילו לקחנו עוד צעד קדימה ואמרנו שאנחנו נשקול לתת תו תקן של מעסיק שמעסיק בצורה הוגנת בני נוער, תו תקן חברתי, כדי שלמעסיקים תהיה גם איזו שהיא מוטיבציה באמת לשמור על הזכויות של בני הנוער, כי הם יידעו שמי שייכנס לבית העסק שלהם, יוכל לראות את זה. אז תיכף הם יפרטו על זה. שווה לחכות. אנחנו רק בתחילת הדרך.

בבקשה, אילון, משהו נוסף?

לא.

כן. דיווחנו בישיבה הקודמת על הסקר שאנחנו עושים במקביל וקיבלנו גם – מי העביר לנו את הנתונים של הסקר - - -

הנוער העובד והלומד.

נכון, והוספנו אותם לסקר שלנו. כל מיני תובנות שבדקו ביחידת המחקר של לפ"מ. התוצאות של הסקר יהיו בימים הקרובים ואז כמובן שאנחנו נשתמש גם בסקר למרות יח"צ והעלאת המודעות. כמובן נשתף אתכם בתוצאות.

כן, אנחנו נשמח. אני אשמח לקבל את זה ברגע שזה יוצא, ואם יהיה צורך, נקיים פה דיון כדי ללמוד ממנו. תודה רבה שירה ואילון.

הדרה, משרד החינוך.

אוקיי, אז קודם כל שיהיה רבעון מוצלח. איך קוראים לזה?

מושב. הלוואי, אמן.

כן, מושב. ובאמת הדר נתנה פוש בסיפור של המכתב שלה, וזה נפלא. אני רוצה לומר משהו באופן אישי. אני יושבת, אני חושבת, 10 שנים כל שנה בנושא הזה ופה פעם ראשונה-. בהתחלה כל הזמן דיברנו על זה. אנחנו התחלנו עוד כשהיו 6 מפקחים ארציים שלהם. אז כל הזמן דיברו על זה שצריך להכפיל, צריך להכפיל, והפעם באמת זו כבר קבוצה מכובדת.

אני מוכרחה לומר שפעם ראשונה שבאמת יש משהו מעשי, משהו שמדליק את כולם ובאמת כל הכבוד. אני לא אספר על כל הצהרת הכוונות, אבל פה אנחנו ממש מרגישים, שלא לדבר על זה שבאמת כולם התגייסו.

מנהלי מחלקות הנוער אצלנו אחראים כל קיץ על הנושא של ערי ילדים ונוער. אז ראשית, הכנסנו לכל החוברות שלהם והספרים שלהם וכל הדברים שלהם מידע וחומרים שהם צריכים להפיץ ולהוסיף בכל הנושא של זכויות הנוער העובד.

דבר נוסף, לכל המרכזים החברתיים שלנו בקיץ, ואני מדברת על יותר מ-1,000 רכזים חברתיים, שיש להם בקיץ גם השתלמויות וגם הכשרות וכל מיני דברים מהסוג הזה. העברנו חומרים והעברנו דברים והעברנו הצעה להפעלה. עם מועצות התלמידים והנוער, את כיבדת אותנו השבוע בהשתתפותך בוועידה, אבל גם שמנו לכל המשתתפים בתיקים, ותיכף אלמוג תספר. לאלמוג יש היום בחינת בגרות במתמטיקה, ובכל אופן היא החליטה שהיא מגיעה, כי היא מוכרחה להביא את הדברים, כי יש פה התקדמות.

היא באה לקבל מאיתנו ברכה באופן ישיר.

תעודה. פתק מהוועדה.

רגע, אנחנו יכולים גם לתת לך ציון?

רצוי, רצוי.

בכל אופן, באמת יש כאן תחושה שמשהו הולך לזוז. הפוסטרים, אני מאמינה שעד ה-5 ביוני יגיעו לכל מחלקות הנוער, מרכזי הנוער, מרכזי התעשייה, לא יודעת מה. אתה הזכרת משהו לגבי המעסיקים, אז אנחנו באמת בונים על סיירת, ואני בכוונה משאירה לאלמוג שהיא תספר על הסיפור הזה, אבל בהחלט יש איזו שהיא תחושה לגבי הקיץ הזה, שזה לא היה בקיצים הקודמים. אולי גם כי קצת הגיעו מים עד נפש ואולי גם מפני שיש תחושה שכל כך – סליחה על הביטוי – מסדרים את הילדים – אז כולם החליטו לחבור ביחד ולפחות שבמחלקה הזאת תהיה לנו פחות רעה חולה אחת בארץ.

בקיצור, מאד מאד משמעותי ופה אני גם רוצה להגיד תודה לחברה מהנוער העובד. הסיפור הזה של שיתופי הפעולה הוא סופר חשוב.

נכון.

אין פה שום עניין של אגו, יש פה טובת הילדים, הצלחת הסיפור. אני גם נפגשת עם ארגון בטרם – וגם שהם יחזרו הביתה בשלום.

נכון. חשוב לציין שארגון בטרם שותף למהלך והוא עוסק בעצם בכל הצד של הבטיחות בעבודה של בני הנוער. הם פשוט כרגע לא נמצאים, אבל הם לחלוטין חלק מהמיזם הזה.

אלמוג, בבקשה.

טוב, ככה, אז באמת המועצות עבדו השנה על הנושא הזה בכל הכוח. כמה דברים שקרו כבר ממש עכשיו: קודם כל אתמול 'סליחה באיזו זכות' – הפרויקט שלנו שבעצם עסק עד אתמול בזכויות התלמידים, גם בנושא של העלאת המודעות באמצעות הרשתות החברתיות וגם בנושא של אכיפה ומתן מענה, מוקד פניות בווטסאפ, בפייסבוק, בעצם התרחב אתמול גם לזכויות נוער בעבודה. אתמול הייתה הזכות הראשונה, כבר התחילו לפנות אלינו בנושא. זה כמובן נעשה אחרי שיתוף פעולה עם הנוער העובד והלומד, אחרי שהוועדה האתית משפטית במועצה עברה הכשרה בנושא.

דבר נוסף, יש לנו במועצה מין ניו-אתר כזה, שמגיע לכל מי שאחראי על כל הנושא של זכויות בני נוער בתוך המועצות הרשותיות. קוראים לי קוראים לי אתי - - -

אתי מהמילה אתיקה.

מהמילה אתיקה, כן. קוראים לי אתי, ובעצם גם שם אנחנו שמים דגש מאד מאד גדול - החודש ובחודש הבא, עד סוף הקיץ בעצם, על כל הנושא של זכויות בני נוער עובד.

ועוד משהו שלדעתי הוא הכי הכי מרגש, כל הנושא של סיירות בני הנוער.

אין ספק שזה מרגש.

חכי, את עוד לא יודעת. אתמול נסגרה ההרשמה. הגענו ל-56 רשויות שנרשמו - - -

מדהים.

מקריית שמונה עד מצפה רמון, ערים בדואיות, ערביות, דרוזיות – הכל. ממש. חיפה, תל אביב, ירושלים, ערים גדולות, ערים קטנות. מדהים. מדהים. היענות מטורפת. ובעצם עכשיו אנחנו מתחילים להפוך את זה להיות בפועל. עכשיו אנחנו מרכזים את השמות של חברי הסיירות, קובעים תאריך להכשרה וזה כבר הולך לצאת לפועל.

כשהתפקיד של סיירות הנוער זה בעצם שבני הנוער עצמם יסיירו בקרב עסקים שמעסיקים בני נוער, מתוך איזו שהיא גישה שלבן נוער או לבת נוער הרבה יותר קל לגשת ולדבר עם קבוצת השווים שלהם והם יעשו את העבודה. זה נוער למען נוער בצורה הכי טהורה.

כמו תעודת כשרות, יהיה תעודת עסק עובד.

בתי עסק שבעצם בני הנוער מגלים שפגעו בנוער או עברו על - - -

נותנים איזו תעודה שמזהה אותם?

כמובן, כמובן.

יפה מאד.

אז הם בעצם ידווחו למשרד הכלכלה, ובתי עסק שבאמת שומרים על הזכויות, יצויינו לשבח, תעודת כשרות וכל מה שבעצם נלווה.

יש לזה אפילו יותר משמעות מהפיקוח עצמו, של מי שבא ומפקח ואינסטנציות והכל. יש פה משהו חברתי, אמיתי. אי אפשר שלא להתגייס, אחרי שנכנסת אליך סיירת נוער, שבאה לבדוק שהילדים באמת מקבלים את הזכויות שמגיעות להם, שבית העסק מתנהל בצורה הוגנת, ואני חושבת שזה יעשה את שלו בשטח. יישר כוח ענק. זה באמת מרגש ואני באמת לא ידעתי כלום.

אני ידעתי שזה יצא וכשקראתי רק את הכרזה, את הקול הקורא שהזמין את הילדים לבוא ולהצטרף, אז כבר התרגשתי ועכשיו כשאת אומרת לי שיש 56 רשויות, אז בכלל וואו. ואני מקווה שזה ילך וידביק גם את האחרות שטרם הצטרפו ויישר כוח ענק, גם לך וגם לכל החברים ששותפים. אליאב, שליווה אותנו פה ולא נמצא ובאמת כל הכבוד.

כולם בבגרות.

נכון, נכון. ואני מאחלת להם מפה הצלחה רבה. מחזקת אותם. יופי, תודה רבה אלמוג, ואם את צריכה לצאת כדי להספיק, אז בשמחה.

לא, יש עוד זמן.

מאה אחוז. אוקיי, הנוער העובד והלומד. מי מכם? אורי?

שרית תיתן לנו סקירה ואני אוסיף בסוף.

אני אתחיל מלהגיד שעכשיו באמת זאת העונה. אנחנו נכנסים לבתי הספר. עכשיו כל בית ספר ש - - -

זה המאני טיים.

כן. האמת היא שבאמת לקראת הקיץ, אז כל בית ספר שמוכן להכניס אותנו להרצאות, אז אנחנו נכנסים. אנחנו מגיעים למאות הרצאות, גם בבתי ספר, גם בארגוני נוער, בתנועות נוער. בעצם כל מי שמוכן לפתוח את דלתותיו אז אנחנו מגיעים עם מצגת ממוחשבת ועכשיו זה מרכז הפעילות שלנו.

חוץ מזה הזמינו אותנו ל-16 ירידי תעסוקה, שאנחנו משתתפים בהם, פותחים דוכן, מעבירים את חומרי ההסברה, עושים פעילות הכשרה בירידי התעסוקה. זאת אומרת שבני נוער שבאים למצוא עבודה, על הדרך גם יעברו 20 דקות או חצי שעה של הכשרה ויקבלו איזה שהוא אישור, איזה שהוא דף עם זכויות.

העברנו לוועדה האתית משפטית הכשרה, שאחרי זה הם הלכו והעבירו את זה הלאה למועצות תלמידים. העברנו את כל חומרי ההסברה ואני יודעת שהם חולקו.

מבחינת הקשר שלנו עם משרד הכלכלה, אנחנו ממשיכים להעביר בצורה רציפה, כל פעם שיש לנו איזה שהוא תיק או איזה שהוא מעסיק שאנחנו יודעים שהוא מעסיק שיש עליו פניות חוזרות ונשנות, אז אנחנו מעבירים את המידע גם למשרד הכלכלה, שאני יודעת שהם עושים עבודה רצינית ומהגזרה שלהם נותנים את הסנקציות הפליליות.

אוקיי. הקו החם שלכם מפורסם? הוא נכנס לתוך הפוסטרים ולתוך חומרי ההסברה? יש את 'סליחה באיזו זכות' וגם את הקו החם של הנוער העובד והלומד, נכון?

כן, ברור, ברור.

אוקיי.

אני אוסיף שתי מילים. אז קודם כל באמת מורגש שיש היערכות יותר נרחבת. אנחנו גם נערכים ליותר פניות, מתוך הנחה שעוד הסברה תיצור - - -

ככל שיודעים יותר, נכון.

הפניות מגיעות, אגב, בדרך כלל בסוף הקיץ. זאת אומרת אחרי שעובדים, באזור ספטמבר, כשאמורה להיכנס המשכורת, שם מתחילות הבעיות. אנחנו כמובן גם נמשיך את ההסתובבות שלנו. אנחנו נשמח מאד להעמיד לרשות כל סיירת כזאת שתפעל, סיוע, בן אדם שיוכל לסייע ולעזור בלהבין בדיוק את הדקויות.

יש לי נקודה נוספת שחשוב להגיד. זאת אומרת בסופו של דבר פרסום, יחסי ציבור ודברים כאלה הם מאד מאד חשובים מבחינת הצפת העניין. אחד הדברים הכי חשובים שאנחנו ראינו זה הצלחות. אז כל ילד שמקבל כסף אנחנו מפרסמים את זה, אבל אנחנו הולכים במסלול משפטי, זה מסלול שלוקח זמן.

אני מבקש, אם זה אפשרי, אני לא מכיר את החוקים מה מותר ואסור, אבל משרד הכלכלה און ליין יוכל להגיד עסק כזה או אחר נקנס, או להיפך. ראינו שדברים חיוביים זה מעודד אנשים תוך כדי ואת בני הנוער להבין רגע, אם הוא קיבל, אולי גם לי מגיע וכן הלאה.

זה מפורסם, נכון אילון? הבנתי שבדרך כלל זה עולה ברצינות.

כן, - - - מפורסמים באתר. לא על כל עיצום כספי יוצאת הודעה לתקשורת. זה לא ברמה כזאת.

אז בוא ננסה שעיצומים כספיים על עבודת בני נוער כן ייצאו, כדי שזה יהיה חלק מהעלאת המודעות. אני חושבת שהתקשורת תאהב את זה. אם אתה מדבר על לגייס את התקשורת בעצם לעזור לנו בפרסום הזכויות וזה שאנחנו פועלים, מאד יכול להיות שזה יסייע.

אז חלק מההודעות עכשיו שאתם תראו בעיתון, ילוו בנתונים על עיצומים כספיים בנושא הזה. אני אבדוק את האפשרות של להוציא יותר הודעות. שוב, להוציא הודעה על הכל, זה 270 הודעות בשנה. כאילו, זה קצת להציף יותר מדי. המטרה היא באופן כללי לבחור תיקי דגל, דברים שהם יותר משמעותיים ואיתם כן לצאת.

בסדר גמור. זהו?

תודה.

תודה רבה גם לכם, באמת. אתם נכנסתם אחרי הפתיחה שלי, אז אני באמת שיבחתי את שיתוף הפעולה של כולם, שזה לא מובן מאליו ויש לכם חלק מאד משמעותי בזה.

רויטל שמר, בבקשה ואחר כך עיר ללא אלימות.

קודם כל אנחנו מרגישים גם כן את ההיערכות הזאת שנמצאת גם בבתי הספר. יש אדים לזה. פחות מורגשת ההיערכות מול ארגוני מעסיקים, אולי בגלל שזה לא מגיע לעיתונות. שם צריך לתת איזה שהוא מאמץ שיהיה דומה – אולי לא באמצעים שלו – אבל ברמת האינטנסיביות שלו מול מעסיקים. ארגונים מקצועיים יכולים להיעזר בזה ולקדם את האכיפה. גם האכיפה הפלילית, נראה לי שזה לא היה מספיק בשנים הקודמות ואם יש עכשיו סיירת נוער, אז אפשר להרים את זה יותר.

אני רוצה לחבר את הנושא הזה לנושא אחר שהתעסקנו בו לא מזמן, זה המסיבות אפטר פרטי וכו', שם בני הנוער מועסקים במקומות ובנושאים שהם על גבול הפלילי, אפילו לא רך. אז יש פה הזדמנות גם בממשק הזה, ליצור גם אכיפה וגם אולי סיירות ההורים. סיירות הנוער, סליחה. אולי צריך גם סיירות הורים וההורים לא יישמעו כמו הנוער. ולייצר מצב שבו מונעים שימוש בבני הנוער כאמרגנים כדי להביא את המסיבות האלה, לפעמים אפילו גם בלי שכר. זאת אומרת לא רק בלי תנאים, אלא גם זה צינור הניצול של הנוער.

נכון. מצ'פרים אותם או בכניסה חינם או באיזה משהו אזוטרי כזה.

נכון, כדי שהם יביאו את המסיבה שבעצם אנחנו מייצרים פה איזה שהוא פתח גם לעשייה אחרת, פלילית, פחות מוצלחת. אז יכול להיות שהכניסה של בני נוער ליותר מקומות, תסייע באופן כללי באכיפה ובנושאים אחרים של חינוך, וזה ממשק שיכול לעזור.

זו באמת סוגיה ויכול להיות שאנחנו נפרק אותה בנפרד, כי גם הרבה פעמים קשה לאתר אותם. זאת אומרת את מגיעה למסיבת נוער שכביכול יש בה מפיק פורמאלי ואת לא תמיד נחשפת למפיקים, לשוליות שאספו אותם בכיתה, בעיר, בכל מיני מקומות שככה הם נגישים להם ויכול להיות שנצטרך לקיים גם על זה דיון וגם לראות מה קורה במסיבות הנוער האלה, בסופו של דבר, כי הן מוגדרות נוער ואמורות גם למלא את יעודן כמסיבות נוער, ולפעמים יש שם כל מיני חריקות. נושא שבהחלט שווה אולי אפילו לדון בו בפני עצמו, אנחנו נרשום את זה.

אנחנו במנהל חברה ונוער עשינו בשנתיים האחרונות – השנה לא נעשה את זה – 'יורדים בטוח לאילת', ואנחנו יצאנו באוטובוסים בלילה, שיצאו בשתים עשרה מתל אביב, חיפה, ירושלים ושוחחנו עם נוער שירדנו איתו לאילת. זה היה אירוע מתאים, זה היה בערך 300 אוטובוסים בשבוע. יצאנו בחמישי ובמוצאי שבת. זה היה פשוט מקסים. אבל, כשאתה מגיע לאילת אתה פשוט מתחלחל, כי אתה רואה - - -

את מה שקורה שם.

בארבע בבוקר ילדות בכיתה ח' לדעתי, חצי לבושות ומביאות לך כרטיסים לאיפה לשכור חדר ואיפה יש מסיבה ואיפה אפשר לאכול, ובאיזה חוף להיכנס כך וכך. אנחנו עמדנו הכי מזועזעים ממה שיכול להיות ואין אכיפה, אין משטרה, אין סדרנים, אין כלום.

בטוח היה רק באוטובוס עד שהגיעו לאילת.

עד שאנחנו ישבנו ושוחחנו איתם על הסוגיה.

כן. תודה רבה רויטל. עיר ללא אלימות. גונן, בבקשה.

כן, אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה שכל הרשויות שלנו בעצם נערכות לקיץ. בעצם הסוגיה של תעסוקת בני נוער – אני חייב להגיד – היא לא הסוגיה המרכזית בתחום של עיר ללא אלימות, אבל במסגרת ההיערכות לקיץ שאנחנו עושים, אולי אני אגיד בעצם מה עיר ללא אלימות בכלל עושה בתחום החינוך הבלתי פורמאלי, או הפנאי, שלשם בעצם הנושא הזה נכנס.

אנחנו בעצם מספקים לבני הנוער ביחד, לא לבד כמובן, ברשויות המקומיות, עם הרבה מאד שיתופי פעולה ברשויות המקומיות, תנועות נוער וכו' – בעצם מסגרות אלטרנטיביות או חיזוק כוחות מקומיים שפועלים, כדי בעצם לספק לבני הנוער אלטרנטיבות, בין אם זה מגרשים מוארים, בין אם זה חיזוק מועדוני נוער, מדריכי נוער שמסתובבים במקומות בילוי של בני נוער, מפעילים סיירות הורים וכו'.

מה שאנחנו עושים עכשיו זה שמנהלי התכניות מנהלים עכשיו ועדות מקומיות ברשויות, כדי בעצם לבנות את תכנית העבודה לקראת החופש הגדול. זה נעשה דרך אגב כל השנה, לא רק בחופש הגדול, אבל אנחנו מרכזים מאמצים עכשיו, לקראת תחילת החופשה הגדולה, כי זה באמת הזמן העיקרי שבו יש את הצורך שמאות אלפי בני נוער מסתובבים בעצם חסרי מעשה.

בתקופה הזאת אנחנו רוצים למצוא ולרכז את רוב המאמצים ולשם גם אנחנו מפנים בדרך כלל, אם אני מסתכל על התקציב השנתי של תחום הפנאי בעיר ללא אלימות, אז רוב התקציב בדרך כלל מופנה ומנוצל בתקופה הזאת. ומה שאנחנו עושים בתחום הזה, זה שאנחנו בעצם נותנים דגש עם התחום הזה, כדי בעצם להעצים את בני הנוער ולתת חיזוקים כדי שבני הנוער יידעו את הזכויות שלהם. ואיפה שיש פגיעה בבני הנוער, בתחום הזה, אז כדי שכל הגורמים שקשורים, יידעו כל אחד בתחום שלו איך להפנות ואיך לטפל.

הרי בסופו של דבר מה זה עיר ללא אלימות? הרי אנחנו לא מחליפים באמת את משרד החינוך, אנחנו לא מחליפים באמת אף משרד אחר. היתרון של עיר ללא אלימות זה בעצם בחיבור של כל הגורמים ברמה המקומית, כדי להתמודד עם התופעות השונות. אבל זה לא שאנחנו באים לבית ספר, למשל בחינוך, ומחליפים הגורמים הרשמיים. או בתחום הרווחה, אנחנו לא מחליפים בעצם את משרד הרווחה, אבל הכוח שלנו בעצם בזה שאנחנו מתכללים את הטיפול ברמה המקומית יחד עם כל הגורמים.

אני חייב לציין שגם אגף מצילה, ויושב פה יהושע סגן ראש אגף מצילה, גם הרכזים או הרמ"י זה נקרא, ברשויות של מצילה, גם הם עושים בעצם את אותו היערכות בתקופה הזאת של השנה ובעצם גם הם פועלים ברשויות המקומיות ברמת שיתופי הפעולה, כדי להעצים את בני הנוער בנושא הזה.

אוקיי. זאת אומרת מצד אחד אתה אומר שיש פה איזה שהוא תהליך של העצמה של בני הנוער על ידי זה שיש הסברה על הזכויות שלהם, ומצד שני אנחנו יכולים להיות רגועים שמי שלא עובד, אז לפחות אתם נמצאים שם בשטח, כדי לראות שלא קורים דברים לא טובים גם ברחובות.

נכון. תראו, אנחנו היינו רוצים באמת להגיע למצב שכל בן נוער בכל רחבי המדינה, בכל הרשויות המקומיות, בעצם ימצא, כמו שאת אומרת, אלטרנטיבה. אנחנו לא שם. אנחנו לא שם בעיקר בגלל מגבלת המשאבים, אבל אנחנו כן מנסים, עם מה שיש ובמסגרת שיתופי פעולה, לקחת את המעט שיש וליצור מסגרות ולהפנות כמה שיותר בני נוער, שמי שלא עובד או מי שאין לו קייטנה, או מי שאין לו איזו שהיא מסגרת, שימצא את מקומו באיזו שהיא פעילות שמתקיימת ברשות המקומית. וגם מי שלא, דרך אגב, לא יפנה - - -

שהוא יהיה בטוח איפה שהוא בפינה של הקבוצה.

בדיוק, גם שיהיה בטוח וגם שלא יפנה את הזמן הפנוי ואת השעמום לטובת הוצאת השעמום או הפגת המתחים, או כל מה שיש בתקופה הזאת, לכיוונים לא נורמטיביים. זאת אומרת אנחנו מנסים לנטר ולעקוב ולהיות בכל פינה שצריך להיות, כדי להבטיח שהתקופה הזאת עוברת בצורה רגועה ובצורה שלווה - גם למי שיש תעסוקה וגם למי שאין תעסוקה.

נכון. אני מיד אתן לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין שהצטרפה, אני רק רוצה להתייחס פשוט לאמירה. זה לא רק עניין של תקציבים. אסור לנו לשכוח שאנחנו מדברים על גיל שהוא מאד מאד מאתגר. אנחנו יכולים לשפוך הרבה מאד כסף על פעילויות כאלה ואחרות. יש איזה שהוא שלב בגילאים האלה שהם רוצים להיות לבד, הם רוצים להיות בפינה שלהם והם רוצים לנהל את החיים של עצמם. אנחנו צריכים להיות משהו כמו – אני לא אגיד האח הגדול, כי היום זה כבר מילה מגונה – אבל להיות שם כדי לוודא שהם באמת מנתבים את הרצון הזה ואת העצמאות למקום טוב ולא למקום שיוצר איזו שהיא בעייתיות.

אז חשוב שנזכור את זה. אין לנו את האחריות כל הזמן רק לדאוג להם שתהיה פעילות, אלא להתמודד באמת עם האתגרים שהם מזמנים לנו.

אני תמיד אומר, דרך אגב, כשהילדים שלי אומרים לי בבית – אבא משעמם לנו – אז אני אומר שהיכולת להשתעמם, היא יכולת חשובה. זאת אומרת הרבה פעמים אנחנו שוכחים שלהשתעמם זה דבר - --

אני אומרת שהקרקס בדרך.

להשתעמם זה לא דבר שלישי. צריך גם לדעת להשתעמם לפעמים.

כשהבן שלי היה בן שלוש, הלכתי איתו לאיזו מסיבת יום הולדת של ילד שהוא לא נורא נורא הכיר, אז הוא אמר לי – אמא, אני נורא אשתעמם שם. אמרתי לו להשתעמם זו בחירה. זאת החלטה להשתעמם. אתה מחליט להשתעמם. אתה יכול גם לבחור לא להשתעמם.

אני בוחרת. את יכולה למצוא לי איזה פינה בזמן ליישם השעמום?

אני אעזור לך. את רוצה לדבר איתי על שעמום? כי אני חושבת שכל מי שיודע מאיזו מפלגה אני, יודע שמשעמם לא היה לי.

רף הגירוי הוא פשוט כל כך גבוה היום. זאת הבעיה.

נכון.

זאת הבעיה הכי גדולה. שאלה לי אליך. כשאתה מדבר על הניטור, מעניין אותי במספרים, אתם יודעים להגיד כמה? אני כרגע מדברת על בני נוער שאינם מועסקים בחודשי הקיץ. אתם יודעים להצביע על כמה בני נוער אתם מנטרים ומצליחים לעזור להם, או לארגן אותם?

זה תלוי. זה מאד משתנה.

מועסק לא משתעמם.

לא, אני חושבת שהוא מבין על איזה בני נוער אני מדברת. תיכף אני גם אתייחס לזה.

תראי, אנחנו מתעסקים בעצם עם מגוון רחב של בני נוער. גם בני נוער בסיכון וגם בני נוער שהם לא בסיכון. זאת אומרת אנחנו תמיד אומרים – עיר ללא אלימות היא לא תכנית שמטפלת רק בבני נוער בסיכון. אנחנו בעצם באים ברשות מקומית, בעצם מטפלים בכל המגוון הרחב של האוכלוסייה ולא רק בבני נוער בסיכון. זה משתנה - - -

אבל בכל זאת.

התשובה היא שזה מאד משתנה. עוד פעם, כמו שאמרתי, עיר ללא אלימות – אנחנו הרי לא מנהלים את הרשויות המקומיות. אנחנו באים ועובדים יחד הרשות המקומית ומייצרים ארגז כלים לרשות המקומית, כדי לספק פתרונות, ובכל רשות זה מתבצע בהיקפים אחרים. למשל באילת, אנחנו מרכזים שם מאמץ מאד גדול בקיץ.

לא, כי גם כל בני הנוער מאזורים אחרים זורמים לשם.

נכון. אם תלכי לקדומים - שגם שם אנחנו פועלים - אז את תראי שם היקף פעילות מסוים. ואם את תלכי לבת ים, אז את תראי שם היקף פעילות אחר. בכל מקום היקפי הפעילות הם שונים.

לא, אבל זה מהותי להבין. תקשיב, זה קשור, סליחה - - -

כן, אבל זה לא הנושא. למרות שזה חשוב. אני אומרת – זה משלים את מה שאנחנו בעצם מנסים לטפל בו, אבל עיקר ה - - -

נכון.

אני רק רוצה לדעת שהדברים נמדדים. זאת אומרת שאתם יודעים בתכנית. זה נורא מהותי לדעת - - -

יש מערך מדידה בעיר ללא אלימות.

כן, אני יודעת, אבל - - -

יש לנו מערך מדידה. בדרך כלל מה שאנחנו עושים בסוף פעילות, אנחנו בעצם מודדים את מספר בני הנוער שהשתתפו בפעילויות השונות שלנו. אם זה סיירת הורים, אז אנחנו בודקים בכמה בני נוער נתקלה סיירת ההורים. אבל עוד פעם, אם אנחנו מקיימים אירוע גדול - - -

לאילת חשוב לשמוע מספרים ואני חייבת להגיד לך משהו, למרות שיש פה מערכת חדשה ואני מצוטטת עוד יותר טוב, גם לא תמיד המספרים האלה משקפים משהו, כי הרבה פעמים הולכים למקום של בני הנוער שנדרשים לצורך העניין לטיפול הזה. לא תמיד יודעים בסופו של דבר אם הם הגיעו, והרבה פעמים גם מגיעים להרבה ילדים אחרים שהם לא בהכרח הוגדרו כנוער בסיכון, והם רגע לפני מצליחים בעצם להציל. ככה שההתנהלות של עיר ללא אלימות בתוך הרשויות המקומיות, היא משהו קצת יותר.

אני מסכימה איתך. אלמנט המדידה - - -

מדידה - - - על בסיס נתונים היא לעולם מקצועית. יחד עם זאת, הסתכלות דרך פריזמה כזו - - -

לא רק.

רק שנייה. בסופו של דבר לדעתי, זה פוגע במציאות הנתונה ואנחנו, כמו שאמרה פה הדרה מקודם, מי שעובד, מי שעסוק בעבודה, לא בטוח מתעסק, אם יורשה לי.

שהוא לא משועמם.

זה לא אומר שהוא לא משועמם, זה לא אומר הרבה מאד דברים. יחד עם זאת, יש חברה שהם לא עובדים ועם מלח הארץ. יש מכל וכל ויש חברה שבאמת נמצאים ללא עורף משפחתי, נקרא לזה - - -

אבל כן ילד שעסוק הוא פחות משועמם.

יש לו פחות זמן לפרק את השעמום שלו בצורה לא חיובית.

אין ספק. זה גם לא אומר שהנתונים של עיר ללא אלימות, שהם עושים עבודה ראויה ויש להם אחוזים כאלה ואחרים, זה לא אומר שזה לא עובד, זה לא אומר שזה כן עובד, זה לא אומר האם כולם הגיעו. המצב פה הוא כל כך מורכב, שאני חושבת שאנחנו נדרשים להסתכל באיזו שהיא נקודת מבט, לתפיסתי, של רשת ביטחון אני קוראת לה – אמרתי את זה בין לבין – רשת ביטחון חינוכית-ערכית, שהיא צריכה גם להסתכל על הדברים מהבית, הדברים שאנחנו כחברה מחויבים, שבסופו של דבר אותו ילד, שבא לו להשתעמם. גם לי בא להשתעמם לפעמים. אז שיהיו לו את הכלים והמיומנויות להתמודד עם הסיטואציות. וזה בעצם הפלח אולי המקביל או המשלים של הדיון הזה. למרות שגם זה שהולך לעבודה יש לו את זמן השעמום, שגם בו הוא צריך כלים.

זה באמת נושא הרבה יותר מורכב ויש המון השפעות על למה נוער מתנהל בדרך זו או אחרת ואיפה המחויבות שלנו כמבוגרים, וגם המחויבות שלהם לקחת אחריות. אפרופו.

נושא חשוב ומרתק כשלעצמו, ואנחנו נחזור ברשותכם לפרימה של הנוער העובד והלומד, כשהוא לומד, אבל עכשיו הוא בעיקר עובד בחודשי הקיץ. חבר הכנסת יגאל גואטה רוצה להתייחס, בבקשה.

כפי שאמרה יושבת הראש, אני הצטרפתי לנושא הזה מהיותי חבר כנסת חדש רק ממש בסוף, אבל באמת ברכות ליושבת הראש על העלאת הנושא הזה למודעות ועל ההיענות של כל הגופים. זה משמח אותי מאד שנציגי הנוער בעצמם באמת לוקחים את הנושא הזה בידיים וזה ממש משמח.

אני בכל זאת מבקש מהפיקוח, תשימו קצת דגש בפיקוח על נושא השכבות החלשות, כי בדרך כלל זה הולך ביחד. ילד חלש משכבה חלשה הוא יותר מנוצל בדרך כלל. אז אם אפשר לשים שם דגש על הנושא הזה.

אין ספק שיש קשר לתעסוקה של נוער, תעסוקה של כל אדם – לנושא אלימות. הרי חכמים אמרו - בטלה מביאה לידי שעמום ושעמום בסופו של דבר מביא לידי חטא.

איך רואים שלא היית פה לפני כמה חודשים, אבל בסדר.

אבל אמרת לי את זה. את צריכה להגיד לי את זה 15 פעם?

לא, להיפך. שהיה מישהו שיחזק אותנו קצת.

אני מחזק אותך תמיד, את יודעת.

אתה יודע מה עשה המשפט הזה כשאמרתי אותו במליאה?

מה עשה?

אנחנו נראה לך את זה אחר כך. יגאל, נראה לי שיהיה לנו לילה ארוך תודות לחברינו שם באופוזיציה, אז יהיה לי מספיק זמן לספר לך.

טוב. בכל אופן, אז זה דבר שהוא ברור שבסופו של יום הבטלה מביאה לידי חטא ובחלק מהחטאים זו אלימות. באמת ברכות לכולם. אני באופן אישי באמת לא תרמתי כלום לנושא הזה, אבל אני ממש שמח וזו באמת דוגמא איך אפשר לעשות דברים בלי לעשות חוקים גדולים ובלי להסתובב בכל מיני ועדות עם הצעת חוק וקצת כותרות. אז הנה הכותרת הגיעה גם בלי כותרת ויישר כוח לכולם.

בהזדמנות זו אני מאחל בהצלחה רבה לכל בני הנוער בבחינות הבגרות היום ושיהיה בהצלחה לכולם. אני מתנצל. אנחנו היינו כבר בשעות של הבוקר, אז אני הולך כי יש לי עוד ועדה. תודה רבה לכולם.

את שלך עשית, אני מבטיחה לך. תקבל הסבר גם כשנישאר במליאה היום.

בשמחה. תודה רבה.

תימור, מהמועצה לשלום הילד, בבקשה.

אז טוב, לגבי עניין הפיקוח והאכיפה, באמת אנחנו עוסקים בזה רבות. ציינו כאן את העניין של החוק, אז החוק כבר קיים מבחינת שינויי החקיקה והכל. מה שנותר זה שזה לא יהיה לאות מתה ושלא ייתרו את הסעיפים. פה יש לנו את ההגבלה של השעות, הפסקות, איסור העבודה. אז זה לעניין האכיפה והפיקוח.

מהצד השני יש את העניין גם של תמרוץ המעסיקים. אז דיברתם על תו תקן הוגנות, יום מעסיקים, שכל זה צעדים נורא חשובים וראויים, ומבחינת המועצה, יש גם את העניין של תמרוץ כלכלי בדמות אולי פטור ממס מעסיקים, כי צריך לזכור שהיצע המקומות הוא מאד מוגבל מבחינת מעסיקים והביקוש לעבוד הוא אדיר מבחינת ילדים, בעיקר בחודשי הקיץ.

אפרופו מה שהזכרת בעיר ללא אלימות, איך להעסיק אותם מעבר רק לתכניות שהן חברתיות. הרבה ילדים בגיל הזה רוצים לעבוד ואולי גם כדאי לתגמל מעסיקים שרוצים להעסיק וכמובן שגם באופן הוגן ולפי החוק, אבל בכלל עצם ההעסקה עצמה היא חשובה ואולי במובן הזה כדאי לתמרץ אותם גם כלכלית. זו הוצאה כלכלית כמובן, אבל צריך לזכור ש - - -

אני יודע שבחוק יש תמרוץ כלכלי מעצם זה שמשלמים שכר נמוך יותר.

נמוך, נכון, זה מה שרציתי לומר.

זו מין מערכת גומלין שאומרת אתה צריך לתת יותר תנאים, ומצד שני מותר לך לשלם פחות. התמריץ קיים.

נכון, ועדיין הביקוש הוא אדיר מבחינת תלמידים לעבוד. צריך לזכור שתלמידים שלא עובדים, בסופו של דבר, אפרופו העניין הכלכלי והקצאת משאבים, זה ילדים שהרבה מהם פונים אחר כך לפעילויות שליליות שגם דורשות הקצאת משאבים כלכליים.

נכון.

וזה בהיבט הזה. זה הכל.

טוב שאמרת. אני ממש שמחה על החיזוקים ברעיון.

אני אשמח להתייחס, רק כי זה עלה כמה פעמים. חשוב להגיד פה את עמדתי בעניין הזה. אני חושב שעבודה היא לא האמצעי הכי טוב להעביר את הזמן בגילאי נעורים. זאת אומרת יש ערך חיובי בעבודה, בוודאי בנוער העובד והלומד אנחנו רואים ערך בללכת לעבודה, אבל צריך להודות על האמת. מרבית העבודות שבני נוער היום הולכים אליהן הן עבודות – לא רוצה להגיד - - -

לשטוף כלים במקדונלדס.

אני לא רוצה להגיד סווצ'הופ, אבל כבר לא רחוק מזה. זאת אומרת אם ההיגיון הזה, שהיה פעם בחוק החניכות, של מערכת שבה אתה לומד מקצוע תוך כדי לימודים - - -

או לעודד חינוך טכנולוגי - - -

ערבות המקצוע. יפה, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. לבוא מתחילת הדיון, ל - - -

פשוט חשוב לי להדגיש את העניין הזה. בסופו של דבר, גם אם זה מסייע קצת להעביר זמן וגם אם יש בזה גם ערבים חיוביים, גם בלשטוף כלים בבורגר ראנץ' יש בזה ערכים חיוביים שאתה למד, שאני לא נגד זה, אבל צריך רגע להבין - - -

יש פה עניין של התמדה. חברה, היום הנוער שלנו קצת, באמת, הוא נוער טוב ומי כמוכם יודע כמה אני מפרגנת והכל, אבל בתוך העניין של כל המתירנות וקצת פרצנו גבולות והכל כביכול נורא קל ונורא באינסטנט, אין לכולם את ערך ההתמדה והאחריות, וזה דברים שגם צריך לשים אותם פה על השולחן.

ערך לכסף.

ערך לכסף, בכלל אין על מה לדבר. נכון.

אני מסכים מאד. אני רק צריך להזכיר שבסופו של דבר בני הנוער הולכים לשוק עבודה מאד, לצערנו ועל כך דיברנו כל כך הרבה פעמים, מאד פרוץ, שבו בסופו של דבר הצד הערכי-חינוכי שלו מאד מאד יורד לטובת נקודות אחרות.

ופה האחריות שלנו. אם אנחנו לא מתמודדים, זה לא אומר שאנחנו מוותרים, להיפך. אנחנו נעשה הכל כדי שאת הילדים שלנו לא ינצלו הקיץ.

חד משמעית ולא רק במובן של זה. חשוב לי רק להגיד, אני רואה בזה בסופו של דבר כמדינה - זה לא תחומה של הוועדה הספציפית הזאת - צריכים למצוא עוד כלים להעביר את הזמן מעבר לעבודה, ובעיקר צריך שמערכת שוק העבודה, באמת תעשה עבודה משמעותית בעניין הזה ויהיה באמת מקום שהעבודה מהווה מקום יותר טוב, כי אני מתקשה קצת עם האמירה הזאת שאומרת כאילו זה דרך להעביר זמן.

נכון, זה לא רק בשביל להעביר זמן, אבל יש לזה משמעות וכן אנחנו יודעים מה לעשות כשיש גילאים, ואתה יודע – אם כבר פותחים את זה, דווקא בגילאים הצעירים, דווקא גיל הביניים הזה, שבין היסודי לבין התיכון - בחטיבת הביניים - שזה בדיוק השלב שהם לא ילכו לקייטנה והם לא ישתלבו בשום פעילות. זה הקטע שהם רגע רוצים להשתחרר.

זה מזכיר לי קצת את פורים. יש שלב שאנחנו מתלהבים, מתחפשים, שלב שאנחנו מתביישים, זה כאילו לא בשבילנו כי גדלנו, ופתאום כשאנחנו גדלים עוד, אז זה כבר אִין לחזור להתחפש. אותו עניין של להשתתף בפעילויות המאורגנות, אל מול רגע לשחרר לחץ וללכת הצידה. והשאלה איפה אנחנו פה מגייסים אותם נכון, אולי לא רק לעבודה, אבל גם לעבודה.

זה שבעולם התעסוקה ניצלו אותם עד היום, זה לא אומר שאנחנו מוותרים על זה. זה אומר שאנחנו נלחמים על זה, כי התפקיד שלנו הוא באמת לוודא שהנוער שלנו לא ינוצל, וככל שאנחנו נקפיד – אתה יודע מה – אפילו על 80% מכל מה שעלה כאן – אני חושבת שאנחנו נצליח לשנות את התמונה ממה שהיה אז. אבל בואו נראה, העבודה האמיתית עוד לפנינו.

חייבים להגיד שיש גם דברים חיוביים בשינוי. א', בני הנוער הרבה יותר מודעים והיכולת להגיע אליהם בשנים האחרונות הרבה יותר גבוהה ממה שהיה פעם והמודעות שלהם הרבה יותר גדולה להמון דברים, לא רק לסוגיה הזאת.

דבר שני, חוקי העבודה היום הם הרבה יותר טובים ממה שהיה פעם, וגם האכיפה של הרשויות. שוב, כשאני עבדתי מגיל 15, אני לא בטוחה שמישהו אמר לי מה הזכויות שלי, אם היו לי, ודאג לאכוף אותם.

לא היו לך. לא רק שלא היו לך, אלא גם לעובדים אחרים, בואי נאמר למבוגרים יותר, לא בהכרח היו זכויות.

נכון, נכון. זה נכון, אבל דווקא בחוקי העבודה יש שינויים בייחוד מאז שנת 2012, עם חוק הגברת האכיפה, אז אנחנו במקום יותר טוב מהבחינה הזו.

אוקיי, תודה. חברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין, בבקשה.

סליחה, אבל החיים שלנו פה, אתם יודעים. מי שמגיע לפה הרבה יודע שאנחנו נודדים בין ועדה לוועדה.

"ואצלנו במפלגת העבודה בכלל". סתם.

אני לא נודדת ממפלגה למפלגה, אני נודדת מוועדה לוועדה. אני 25 שנה בפוליטיקה, יקירה, באותה מפלגה. אני רק רוצה לומר משהו בנושא הנוער בסיכון, כי אני נורא מוטרדת מהעניין הזה. אני יודעת שאת גם במהלך הפגרה ביקרת בכמה מוסדות ואני הייתי בכמה מפתנים.

כן, שמעתי בביקורים שלי במפתנים מסוימים על הביקורים שלך במפתנים אחרים.

יש לנו מקום גדול למוסדות האלה בבטן וצריך להגיד משהו. רוב המפתנים, מעבר לזה שהם מצויים בסכנת סגירה כל הזמן - - -

זה ספורט לאומי.

פשוט ספורט לאומי, זה בדיוק ההגדרה הנכונה. פשוט ספורט לאומי. אני מאד מאד מוטרדת מזה שברוב המפתנים אין פתרונות לחודשי הקיץ. וכשהם באו, המפתנים בעצמם ויצרו פתרונות מטעם עצמם, אז באו וסגרו להם את השאלטר, אגב מסיבות מוצדקות כאלה ואחרות, כי יש שם כל מיני עניינים סיבוביים של איך מעסיקים אותם לא כדי לפגוע בבני נוער, אלא כל מיני סידורים בגלל שלא מקבלים משאבים מהמדינה כדי לוודא שהנערים והנערות האלה מאורגנים בצורה טובה לחודשי הקיץ.

אני רוצה להגיד לך משהו. זה פשוט תקציבים מינימאליים ואני חושבת שאת ואני אולי נצליח לעשות אפילו משהו בחודש הקרוב בעניין הזה. אני מדברת איתך על תקציבים של כל נוער המפתנים – 3 מיליון שקלים. זה פשוט נשמע לי הזוי. אז אני יודעת שאת ואני מסתובבות בוועדות וכל דבר פה זה שלושה מיליון שקלים ופה זה ארבעה מיליון שקלים. מה, זה רק מיליון וחצי שקלים, זה כלום. והבוקר שמעתי אותך בעניין הקשה ההוא שאת מתעסקת בו. כל דבר זה כאילו טוב, אז הציבור.

אני מכבדת, באמת, יש לי הערכה, כבוד וערך לכל שקל ושקל. גם עבדתי תמיד, גם כנערה, אנחנו מוכרחות למצוא איזה שהוא פתרון לעניין הזה. ופה זה לא רק העניין של הפיקוח. אלמנט הפיקוח הוא מאד מאד חשוב. חשוב שבני הנוער יידעו את הזכויות שלהם. אנחנו מוכרחים לראות איך, ובגלל זה אני ניסיתי להתעקש על הנוער בסיכון ועל מה אתם יודעים על הנוער בסיכון, כי אני מנסה להבין מה היקף הבעיה כדי לראות איך אנחנו בכל זאת מייצרים מסגרות רלבנטיות. ואנחנו יודעים שלא כל הנוער בסיכון יכול לעבוד במסגרות רגילות.

נכון.

ועל כן צריך לדאוג לו למסגרות רלבנטיות - - -

אני חושבת שיש לנו אפשרות לחשוב להתחבר לתעשייה.

אגב, ולא רק. אני פגשתי ילדים נפלאים במפתנים. יש לנו איזו שהיא תפיסה לגבי מה זה נוער בסיכון ואני רוצה להגיד לכם שזה לא בתוך התפיסה הזאת, וראינו ילדים שיכולים להשתלב ברדיו ובתקשורת, ובכל מיני עבודות והם לא - - -

אבל אני רוצה להגיד לך משהו.

בתעשייה.

אני רוצה לפרק את הסטיגמה.

את צריכה להבין משהו. בבית שלי אני פרקתי מוצרים מגיל אפס כי אבא שלי בנה מפעל מכלום. אז אני יודעת מה זה להיות בן אדם כזה. נכון שזה היה בית מלאכה קטן, לאט לאט הוא צמח להיות מפעל. אני יודעת מה עושה תעשייה לילד. אני רק היום, לקח לי שנים להרגיש שיש לי זכות בכלל לקרוא לעצמי תעשיינית. את צודקת בעניין הזה שיש משהו בלייצר מוצר, לעבוד עם האדמה, לעבוד בקטיף, לא משנה במה. יש משהו - - -

להוציא את התלמידים לקטיף. זה היה לא מזמן.

זה בדיוק העניין. יש בזה משהו. אנחנו נכין אותם ללקט. אפרופו נוער עובד, זה בדיוק הדברים שאתה מחפש. זה מצד אחד ההתמדה שאת מחפשת ומצד שני איזה שהוא ערך לעבודה, שהוא יותר מאשר לעשות בייבי סיטר או שטיפת כלים, מבלי לזלזל בכלל במשימות האלה.

הכל בסדר. כל עבודה שהם יוכלו להתמיד ולגלות בה אחריות, היא בסדר.

אבל יש משהו בתעשיית החקלאות שהוא באמת מייצר אצלך באמת. היכולת לראות עגבנייה גדלה - ואני לא צוחקת - הוא משהו בכל זאת אחר.

המוצר - - - את הנראות.

בדיוק. ולכן אני אומרת שזה נכון גם מה שאנחנו אומרות על המשתנים, כאשר אנחנו רואות את הקונדיטוריה שיודעים לעשות שם.

קמח לעוגה.

אבל זה לדיון מחר.

אבל זה לא רק בחינוך הטכנולוגי, זה בדיוק העניין. זה לא רק בעולמות של החינוך הטכנולוגי, זה בעולמות שבהם אנחנו מחליטים שאנחנו לא מוותרים על הציבור שבאופן טבעי לא בהכרח ימצא את עצמו בבורגר ראנץ' או באחת מהחברות האלה, ואיך אנחנו מייצרים להם פתרונות שהם רלבנטיים להם. אני חושבת שאנחנו צריכות לראות אם אנחנו יכולות לעשות עם זה משהו בזמן שנותר לנו עד הקיץ.

חשוב לי להעיר ורק להדגיש בעניין הזה. אני לא דיברתי רק על הפנים של הניצול, הדברים הברורים שהם העבירה על החוק וכל הדברים האלה. אני אומר שיש גם עניין של אווירה. אני מאד מתחבר למה שאמרת ואני יכול להגיד שזה לא חייב להיות תעשייה או חקלאות, שזה באמת מקומות שבהם גם היסטורית יש יותר קשר לעבודת נוער. את חוק החניכות הזכרתי.

אני יכול להגיד תראו, בורגר ראנץ' ופיצה האט הן שתי רשתות שבהן יש הסכם קיבוצי. המעסיקים, כל הסטייט אוף מיינד שלהם רואה בנערים יותר מאשר רק עובד שאמור לתת לי תפוקה מסוימת ביום מסוים.

מה גם שגם זה בניגוד לתפיסה הרווחת בחוץ וזה משהו שצריך לקבוע.

אז זהו, אני בכל מקום מדגיש את המקומות האלה ויש עוד מעסיקים כאלה. לא בכולם יש הסכם קיבוצי, אבל בוודאי איפה שיש הסכם קיבוצי, שם ההסתכלות על העובד היא גם, למשל איך יוצאים למסע לפולין ביחד עובדי בורגר ראנץ', עובדי פיצה האט ואיך יוצאים לפעילות חינוכית. ובקיץ, בסמינרים של הנוער העובד, חלק מהחניכים שמגיעים הם חניכי התאגדויות העובדים. זאת אומרת עובדי מקדונלדס מגיעים כקבוצה בנוער העובד וזה חלק מהעניין. זאת אומרת לחפש את מקום העבודה ככזה שייתן איזה ערך מוסף.

לתת ערך מוסף, נכון.

ועל זה דיברתי, להבדיל ממקום, ולצערי אנחנו רואים את זה. גם אם בסוף הוא קיבל את כל זכויותיו על פי החוק, עדיין היחס אליו הוא מאד מאד אינסטרומנטלי וחסר את המימד הזה. בגלל זה אני אומר, אני לא רואה בזה בהכרח את האקט החינוכי. צריך להכיר בעובדה, הרבה בני נוער עובדים, צריך לטפל בזה קודם כל בפן של הניצול, אבל אני אומר שחלק מהסיפור זה גם להבין שזה לא קייטנה, בקיצור, או פעילות מן הסוג הזה.

אבל לא לכל אחד יש את ה - - -

כן, גם לא מחפשים את הקייטנה בגיל הזה.

זה לא אחד על חשבון השני. זה פשוט עוד אופציה לחודשי הקיץ.

אוקיי. עוד מישהו רוצה? בבקשה, הדר.

שלושה דברים בקצרה. אחד, לעניין הסרטון שאמרת, אילון, אני אשמח לעזור להפיץ אותו, כנ"ל בכל הערוצים שעובדים לרשותי.

הדבר השני, אני באמת לא בקיאה בכל ענייני חידוש רישיון עסק. דובר כאן לפני - - - שאולי אחד מהתהליכים שבעל עסק שמחדש רישיון עסק זה איזה שהוא מידע שהוא יקבל ברשות המקומית, הצהרה שהוא מתחייב ודברים קטנים.

רעיון טוב, לא?

אני מתחננת בפניך, תעזו, תעשו לי טובה. באמת. מבלי לפגוע לשנייה אחת חס וחלילה בבני הנוער, זה פשוט חוסר הבנה מטריאלי למה דורש חידוש רישיון עסק במדינת ישראל.

אני אמרתי ש - - - מעלה את זה. בגלל זה הדיון.

לא, לא, זה מזעזע אותי. לא רק כתעשיינית - - -

זה עסקים קטנים ובינוניים. הדר, בבקשה.

הדבר השלישי והאחרון והוא החשוב, שאני רוצה לתת פה איזו שהיא דוגמא של שיתוף פעולה בין משרדים, שלא קראו לילד בשמו, אבל זה זה. משרד החינוך ממש לאחרונה, להערכתי לפני שבועיים, במסגרת עבודה מאד רחבה - - - החליט להוסיף התניה בקול הקורא של בתי הספר של החופש הגדול – כיתות א'-ב', ש-20% מצוות ההדרכה מוקצה למד"סים.

מי שלא יודע, עד שנה זו, זה היה רק - - - ברור. הייתה עדיפות מוחלטת לאיש חינוך מורה. אם לא היה כזה, בכל מקרה היה מלווה - - -

הילדים שלנו - - -

האמירה הזו מבחינתי היא גם אמירה שאני אמרתי ששאלו את דעתי, אפרופו הוועדה הזאת, שבזה שנותנים ל-20% מבני נוער, שגם כך משרד החינוך משקיע בהם והוא רוצה שהם יעבדו ורוצים שיתרמו וכו' וכו', אז קודם כל תנו להם אתם מקום. אבל מעבר לזה, יש פה בעצם הנפקה של משרד במדינת ישראל, של מקום עבודה בטוח מכבד, שלא יפגע בזכויות של הילדים.

נכון. - - - החונכות שדיברנו עליו.

למה אני נותנת אז כדוגמא? קודם כל שאפו למשרד, בהחלט מגיע. זה ראוי, זה נכון וזה בעצם ממקסם את העשייה החינוכית. אבל מעבר לזה, אנחנו רואים פה דוגמא שבא משרד שבעצם משרת סוג של תפיסה שלנו בוועדה הזו, ומקצה מקומות עבודה. כשאני אמרתי תעשייה, בעצם התכוונתי למשהו קצת יותר רחב.

לא, לא, בסדר. התעשייה באמת זה משהו הרבה יותר רחב ממה שאנחנו - - -

בשיתוף פעולה של משרדים שונים, ואני איד יותר מזה. זה יכול להיות אפילו בני נוער שהם חברים במועצת התלמידים, שיכולים לעזור למשרד הכלכלה לעשות הרצאות. יש לנו כוח אדם. יש את המקומות שאפשר ואני לא יודעת איך הדברים עובדים, אני בסך הכל איש חינוך, אבל החיבורים האלה - - -

בסך הכל איש חינוך?

לא הייתי אומרת דבר - - -

בבקשה, שם.

שמי ורד בכר, אני נציגה של ארגון מעורבות, זה פעילות חדשה של ארגון בסוג הפעילות של המשמר האזרחי – ייצוג של חרדים, התמקדות של נשים חרדיות בוועדות הכנסת. אני הייתי גם בדיון הקודם כאן, ואני חושבת שכל העניין של המגזר החרדי זה דיון בפני עצמו, אז זה סוגיות אחרות לגמרי.

הדבר שהכי בלט לי זה כשנכנסתי, אמרתי בכלל אנחנו מדברים על מגזר שלא מדבר על שיח של זכויות. זאת אומרת המושג הזה בכלל לא קיים כלפי בני נוער. מזה הכל מתחיל. מזה הכל נגזר.

אני חושבת שצריך לתת את הדעת בכלל אולי אוכלוסיות גם מהמגזר הערבי שבדיון הקודם הוזכר בצורה מאד מינורית. המגזר החרדי בכלל, אין אף נציגים. גם חבר הכנסת גואטה שדיבר על זה באופן - - -

אבל יש שיח מאחורי הקלעים לגבי שילוב והנוער העובד והלומד נכנס לעובי הקורה, כי זה באמת דורש התייחסות ייחודית. גם לא שכיח שיוצאים לעבוד במגזר החרדי.

כן, אז א' זה מאד שכיח, אבל מסיבות אחרות. זאת אומרת אנחנו לא מדברים על דמי כיס. אנחנו מדברים לפעמים על ממש כסף קיומו, של מימון לימודים בסמינרים. אנחנו מדברים על זמנים שונים בין בנים ובנות. בנות יוצאות לחופשת קיץ של חודשיים, בנים יוצאים לשלושה שבועות. אנחנו מדברים על סוגי עבודה שונים. אנחנו לא מדברים כמעט על מלצרות, אבל כן על המון קייטנות, ארגוני חסד. זאת אומרת כל דבר הוא שונה לגמרי ואני חושבת שזה מבקש ממש התייחסות נפרדת, וכל שכן פיקוח, שזה בכלל אין על מה לדבר.

אז ראשית אני מסכימה איתך ואני מברכת על כך שהעלית את זה. זה נכון שזה שיח שהוא כביכול נעדר מהשולחן, אבל הוא לא נעדר מהשיח הכולל. הנוער העובד והלומד נמצא בתוך זה גם, מתוך אפילו איזו שהיא חשיבה ארוכת טווח, שבני נוער שהתנסו בעבודה וכו', יהיה להם יותר קל גם להשתלב אחר כך בשוק העבודה. יש פה חשיבה באמת לטווח ארוך.

אם הנוער העובד והלומד רוצה להתייחס, אז בבקשה.

אני אתייחס קצת למה שאת אמרת. באמת נניח מבחינת בתי ספר במגזר החרדי, לא מכניסים אותנו לצערנו הרב. אני גם מאד מבינה את זה. זאת אומרת כל מנהל או מנהלת של בית ספר אומרים לנו שהחברה שלהם לא עובדים. מצד שני, יש לנו פניות של נוער חרדי שכן עובדים. בנות עובדות המון במלצרות ובנים בהרבה מאד דברים. הרבה פעמים כשאנחנו נפגשים, הרי כל נער ונערה שפונים אלינו, אנחנו נפגשים איתם. מבחינתנו זה עניין חינוכי. זה לא רק עניין טכני.

נכון.

והרבה פעמים מבקשים להיפגש לא במשרד, אלא במקום קצת אחר,כדי שהם לא יצטרכו להגיע ולהיכנס לתוך המשרד.

להיחשף, כן.

כן. יש את השלט. קודם כל, לפחות בני הנוער שמגיעים אלינו, נוער מדהים, לפחות מי שמגיע אלינו בערכיות, ברצון לצדק, ומי שמגיע בעיני הוא באמת מאד אמיץ, ואנחנו הולכים איתם לבתי הדין לעבודה. הרבה פעמים זה גם נתקל בקשיים, כי רוצים לפתור את זה בבית הדין הרבני, או אצל הרב הזה או האחר, אבל שוב, זה מקרים מאד ספציפיים.

כן, צריך להכיר את הנוער העובד בשביל - - -

וצריך לראות איך מגייסים את הקהילה לדבר על זה ולא בחדרי חדרים.

כן, צריך גם חשיבה - - -

זה אתגר, אני מסכימה. זה אתגר.

צריך להכניס והיו לנו כל מיני מחשבות לעשות זאת כחלק מהשירות הלאומי, לנסות להכניס מדריכים שהם לא שלנו, מדריכים מהמגזר.

מתוך הקהילה.

כן, מתוך הקהילה. ושוב, זה ניסיונות מאד מאד ראשוניים. אני מקווה שזה יצלח, כי אני יודעת שזו אוכלוסיה שעובדת, רק שלא מדברים על זה. לא בבתי הספר ולא בשום מקום אחר, וכמובן אני מאד מסכימה איתך.

אוקיי, תודה רבה. עוד מישהו רוצה להתייחס סביב השולחן? טוב, אז ברשותכם אני מסכמת את סדרת הדיונים הזו.

אני חושבת שמה שעמד פה במרכז החדר לאורך כל התקופה הזו, שאנחנו לא ניתן שבני הנוער שלנו ינוצלו. זאת אומרת אין מצב שמעסיקים יחשבו שהנה להם כוח עבודה זול והם יכולים לעשות איתו מה שהם רוצים. יש פה עניין של לחזק את בני הנוער. דיברו פה על העצמה של בני הנוער בזה שאנחנו נשים בידיים שלהם את הכלים ואת המידע הדרוש כדי שגם הם יוכלו לעמוד עליו, וגם ההורים שיהיו שם ברגע ויידעו למה הורים שלהם זכאים לו, וגם מעסיקים שיידעו שאנחנו נהיה שם ונדע להעריך כאשר הם יתנהגו בצורה הוגנת.

אני לא אחזור על הכל. רשמתי פה את כל מה שאתם הצגתם. אני אומר את זה רק בראשי פרקים. אז באמת השלטון המקומי יעסוק בעיקר בנושא של הסברה, אם זה דרך יחידות הנוער, שהן במפגש, שהן בעצם נמצאות בקצה עם בני הנוער שלנו ויוכלו להעביר את ההסברה בצורה ישירה; ואם זה להורים, דרך מוסדות החינוך ודרך הנושא של הארנונה. ראשי רשויות מעורבים בסיפור הזה, אז אני רוצה להאמין שגם הם יתנו את הבנפיט שלהם.

משרד הכלכלה, שבאמת עשה עבודה יוצאת מן הכלל גם בהירתמות, בשיחות. זה מעבר למה שישבנו כאן. היו גם הרבה שיחות ועידה מאחורי הקלעים שארגוני את הכל. אז באמת, אמרתם שאחרי ל"ג בעומר אתם תיכנסו בצורה מוגברת ותמקדו בעיקר את העיסוק בנושא של אולמות, שאנחנו יודעים ששם יש חולה רעה אמיתית.

אני יכולה לומר לך שכשאני כבר נמצאת בחתונה, אני כבר לא נהנית מהחתן, מהכלה, אני תמיד תופסת אותם שם ושואלת – תגידו, אתם מקבלים כך וכך? מתי אתם באים? מתי אתם הולכים ואם יש לכם בעיות תפנו לכך וכך. יבואו לדבר אתכם בקיץ, אל תפחדו. זאת אומרת אני כבר מכינה את השטח.

גם אני. כבר אמרו לי שאני אקבל מכות.

אז שתדעו, הנוער מחכה לכם שם. זאת אומרת ממה שהם לפחות מספרים לי, הם מחכים לכם שם. הם מחכים שמישהו יבוא ויראה באמת מה קורה ואיך עוזרים להם. אני מחכה לסרטון המבטיח שאמרת. אתה משאיר אישה סקרנית, זה לא הכי בריא. אתה אומר שבתחילת יוני זה צפוי להיות או סביב תחילת יוני.

גיוס התקשורת הוא באמת חשוב. אני מנסה כל הזמן לגרות אותם לפרסם עוד משהו, כדי שדרכם אנחנו נוכל להעביר להמונים – זה לא רק ילדים והורים – זה גם מעסיקים, זה גם אזרחים בכלל. אתם יודעים, הרבה פעמים ערנות של אזרחים יכולה להאיר סוגיות שונות וחשוב שכמה שיותר יהיו מעורבים ויבינו שזה נושא שהוא חם הקיץ.

אני מסכימה עם חבר הכנסת גואטה - ואמרנו את זה – יש לראות איך אנחנו מרחיבים את ההסברה למעסיקים. אז אתם ציינתם שנשלח להם מידע בדיוור ישיר ואני רוצה להאמין שגם העסיקו של סיירות הנוער שיסתובבו והנושא של תו תקן חברתי, גם הוא יעשה את שלו.

משרד החינוך, שהתגייס במניפה רחבה בכל מקום שבו רק אפשר לשלב מידע על נוער עובד, אז אכן זה היה, וגם בכנס של יושבי ראש מועצת התלמידים, אנחנו ראינו את זה. הפוסטרים שאני מקווה שייתלו בקרוב כדי שיהיו אפקטיביים לקראת הקיץ, ובכלל, כל תהליך ההסברה.

אני מקווה שתמצאו את הדרך או לפחות להשתמש בכוח האדם שמעמיד לרשותכם משרד הכלכלה, ואם לא, אז בכוחות שלכם, יחד עם מועצות התלמידים לעשות את ההסברה בתוך בתי הספר.

מועצת התלמידים – 'סליחה באיזו זכות' – ההסברה שלכם גם אינטנסיבית. שוב, אני חייבת להגיד, כשאני ראיתי את הקול הקורא שלכם, מאד מאד התרגשתי, ולשמוע שיש 56 רשויות – אז זה בכלל מרגש ואני מקווה שזו רק התחלה.

תודה.

אז תמסרי לכולם תודה ענקית על ההירתמות, ותזכרו שאנחנו רק עכשיו מתחילים את העבודה. עד עכשיו אנחנו רק התכוננו.

הנוער העובד והלומד, ששותף גם בהסברה, גם במסד הנתונים שהעברתם, שהוא מאד מאד חשוב, כי אני חושבת שאחד הדברים היותר בולטים במחקר שאתם ערכתם זה העניין שהנוער שלנו לא יודע מה הזכויות שלו, ולכן זה גם אפשר לנו להתמקד ככה במה שבאמת צריך, לפחות בשלב הראשון. אז תודה ענקית על כל שיתוף הפעולה וכמובן על הקשר שלכם עם המשרד. אני מכוונת אליכם בני נוער שטוענים שמעסיקים אותם ומספרת על התהליך, אז בהצלחה גדולה.

עיר ללא אלימות – גם החלק הזה של ההעצמה, אפילו שהוא קטן והוא לא החלק הארי, הוא משמעותי. כי כל מקום שאנחנו נצליח לטפטף את זה, במיוחד לנוער שהוא מורגש מוחלש וצריך באמת את הכוח, אני חושבת שזה מאד משמעותי,אז לא לוותר על זה, אפילו שזה לא הארד קור של התכנית.

שני נושאים שאני לוקחת איתי הלאה ואיך אנחנו מקיימים דיון, אחד זה הנושא של מסיבות בני הנוער, ההפקות למיניהן. זה לא מסיבות בני נוער כמסיבות, אלא הפקות שאנחנו מכירים בחלק מהיישובים. הרבה פעמים גם מגייסים יישובים למקומות אחרים. אני יודעת שבקריית שמונה יש התארגנות וזה אוטובוסים, וזה באמת הפקה שלמה כדי להביא אותם לאיזה שהוא מקום, אם זה בחיפה, אם זה בטבריה, או איפה שהוא שם, וצריך לראות באמת מה עומד מאחורי הסיפור הזה ולאן הילדים שלנו מגיעים.

אני יכולה לספר על דברים שקורים בתוך המסיבות, שאני לא מאד מאד אוהבת ואני חושבת שצריך להיכנס אליהן, וזה ככה מתוך מה שמספרים לי בני הנוער בעצמם.

בני נוער באילת, גם זו סוגיה שצריך לדון בה ולראות איך אנחנו שמים שם פוקוס. והסוגיה של בני הנוער בחברה החרדית, זה אתגר. האתגר הוא קודם כל לגייס אותם לשיח בנושא הזה וצריך לחשוב איך עושים את זה. לשיח ציבורי, אני מתכוונת, כי בחדרי חדרים – כמו שאת רואה – דברים קצת נכנסים פנימה ואנחנו נחשוב איך עושים את זה.

אז תודה רבה לכולכם. בהצלחה רבה לכולנו, ואנחנו נהיה שם. גם אני אהיה שם בשטח.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.