הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 9

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעה לסה"י בנושא "קשיים ברפורמה בשירות המדינה"

יום רביעי, כ"ד באייר התשע"ו (01 ביוני 2016), שעה 9:00

מעקב אחר יישום המלצות הוועדה המיוחדת לנושא הרפורמה בשירות המדינה, בסוגיות הבאות: - שילוב סטודנטים במכרזים פנימיים, הכרה בוותק ותנאי העסקתם. - מכרזים בשירות המדינה: מעבר ממכרזים פנימיים למכרזים בין משרדיים, קיצור תהליכי בדיקת מועמדות, פיילוט להצהרה..

חברי הוועדה: רועי פולקמן – היו"ר

ישראל אייכלר

מנואל טרכטנברג

מוטי אהרוני - סגן נציב שירות המדינה, משרד ראש הממשלה

רועי דרור - מנהל תחום רפורמות ממשליות, משרד ראש הממשלה

גבריאלה אשכנזי - מנהלת אגף בכיר בחינות ומכרזים, נציבות שירות המדינה

נילי בן משה - מנהלת תחום גיוס ומיון, נציבות שירות המדינה

אילן רם - מנהל מינהל הסגל הבכיר, נציבות שירות המדינה

חגי פיליפסון - מנהל תחום בכיר יישום הרפורמה בסגל הבכיר, נציבות שירות המדינה

אלדד דבורק - רע"נ פניות ציבור, נציבות שירות המדינה

רון צור - ראש המטה ליישום הרפורמה, נציבות שירות המדינה

רון דול - יועמ"ש, נציבות שירות המדינה

רויטל וייצמן - ר אגף מחשוב, נציבות שירות המדינה

עידית ביטמן - עו"ד ייעוץ משפטי, נציבות שירות המדינה

רותם ארנרייך - עו"ד, משרד המשפטים

יפעת פאיס - ר' יח' מכרזים, משרד הביטחון

עדי עינת - מנהל מודול HR במרכב"ה, משרד האוצר

אורנית יחזקאלי - מ''מ מנהל מרכב"ה, משרד האוצר

יעל אבוקסיס - מיישמת HR, משרד האוצר

מלכי אסולין - מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד החינוך

שחר כהן אלית - משאבי אנוש, משרד החינוך

הלל פכלר - סטודנט - יחידת הגיוס, נציבות שירות המדינה

רעיה קלימי - סטודנטית, המשרד לבטחון פנים

ישראל אקוע - מנהל אגף משאבי אנוש, משרד הבינוי והשיכון

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

אמיר יגל - סטודנט, נציבות שירות המדינה

כנרת אסולין - סטודנטית, נציבות שירות המדינה

עמית כתר - מזכיר מניעת דליקות, נציגי הסטודנטים

אלעד דמסקי - לשכת סמנכ"ל תעסוקתי, נציגי הסטודנטים

ג'ודי חזן - נציגי הסטודנטים

תומר לוטן - מנכ"ל, המרכז להעצמת האזרח

מירה פיירשטיין - ראש אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

לבנה כהן - סגנית ראש אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נועה בירן - דדון

יפה קרינצה

מעקב אחר יישום המלצות הוועדה המיוחדת לנושא הרפורמה בשירות המדינה, בסוגיות הבאות:- שילוב סטודנטים במכרזים פנימיים, הכרה בוותק ותנאי העסקתם.- מכרזים בשירות המדינה: מעבר ממכרזים פנימיים למכרזים בין משרדיים, קיצור תהליכי בדיקת מועמדות, פיילוט להצהרה

בוקר טוב לכולם, תודה לכל מי שהגיע. אני רוצה להזכיר: באופן מכוון הוגדרה הוועדה למעקב אחרי הרפורמה למספר חודשים מוגדר, ואנחנו אמורים לסיים בסוף החודש הקרוב, עם נייר המלצות שיונח על שולחן מליאת הכנסת. זה הדיון הראשון למושב הקיץ. הרעיון היה לא להתפרש על יותר מדי דברים, אלא הוגדרו כמה נושאים שעליהם אנחנו רוצים לראות שינוי משמעותי ולראות שאנחנו אכן מתקדמים. לכן אמרנו שנקדיש את הישיבה הראשונה לכמה נושאים שדנו עליהם ברמה כזו או אחרת בפעמים קודמות, ומאוד חשוב לנו שזה לא סתם יהיה דיונים אלא שבאמת נראה שמה שדובר עליו מתקרב לשינוי.

אולי אפתח בכך שאדבר על מה הם אותם נושאים. הכינו נייר מעקב, לבקשתנו, על חלק מהנושאים שהוגדרו ברפורמה ועליהם דיברנו במושב הקודם, עליהם גם נעשה מעקב היום. נבקש לראות איפה הדברים תקועים, מה צריך להיות, איפה יש פער, אולי, בין ההבנה שלנו לגבי איך שהדברים נתפסים בנציבות או במשרדים וננסה להבין איפה הדברים עומדים.

אגיד בקצרה, אחר כך צוות הנציבות, הסטודנטים וכו'. אני רוצה שנהיה ברורים מה הם הנושאים שעליהם אמרנו שנעשה מעקב. אחד הדברים הקריטיים ביותר זה הסיפור של מעבר ממכרז פנימי למכרז בין-משרדי. בעיניי, אחד השינויים הכי דרמטיים שאנחנו יכולים להעביר את המערכת כרגע זה שמפסיקים עם המכרזים הפנימיים. בהדרגה כמובן, אבל מפסיקים. בסופו של דבר לא יהיו יותר מכרזים פנימיים. צריכים להיות מכרזים בין-משרדיים בשירות המדינה כדי למנוע מצב. ראינו את זה, היה כאן דוח מבקר המדינה שקיימנו עליו דיון בוועדה המשותפת לוועדת הביקורת ולוועדה הזאת בשבוע שעבר, והנתונים הראו באופן מובהק שבמכרזים פנימיים מספר המתמודדים מאוד נמוך – לעתים זה מתמודד אחד, לעתים שניים – מכיוון שבשפת העם קוראים לזה "מכרז תפור", במובן הזה שיודעים בתוך המשרד מי אמור להיבחר. הרבה פעמים זה גם הגיוני – לפעמים זה ממלא המקום, זה הסגן. זה גם בסדר, אפשר להגיד שיש למנהל האגף סגן ואם יש מכרז פנימי אז הסגן נבחר. זה לא בהכרח רע, אבל זה בהכרח אומר שגם אם רוצים לפתוח את זה, מכרזים פנימיים לא מייצרים פתיחות. נאמר על פילוט שהתחיל באפריל - - -

זה שלב.

אוקיי, שלב. אבל לא הבנו כמה משרדים, מה לוחות הזמנים. נשמח להבין איך הדברים האלה קופצים מדרגה.

עלתה גם הסוגיה של מכרז בין-משרדי, שיכיל לא רק את המשרדים אלא גם גופים סטטוטוריים נוספים. זה עלה כאן בדיון, ההסתדרות אמרה שהיא מוכנה לשקול את זה. אנחנו רוצים לדעת אם זה נבדק, אם זה עומד על השולחן, אם אנחנו יכולים לעזור בזה, אבל בוודאי לנוע מהר עם הסוגיה והאם היעד הסופי שלנו הוא באמת שלא יהיו מכרזים פנימיים אלא יהיו מכרזים בין-משרדיים. זה יהיה המכרז הפנימי החדש.

הדבר השני - סוגיית הזמנים. גם היא עלתה בדוח הביקורת, כמובן אמרנו את זה גם בדיון עם ועדת הביקורת. הרבה מהדוח היה על תקופות שקדמו לרפורמה. אגיד משהו על סוגיית הזמנים. ה-SLA, תהליכי הבדיקה, כל סוגי ההצהרה האישית – כל מה שקשור לסוגיות הזמן של הבדיקות.

נושא נוסף מרכזי שביקשנו להעלות היום, מה שעלה בדוח מבקר המדינה – מה לא נמדד בזמן, וזה הזמן מרגע הצורך לאפיין את התפקיד ועד פרסומו של המכרז. אמרנו שמה שאנחנו יודעים למדוד היום זה מפרסום המכרז, ואנחנו רואים שיפור בזמן. אבל יש זמן נעלם, שעליו הצביע גם מבקר המדינה, שאנחנו לא יודעים למדוד אותו היום, שבו מתפנה תפקיד ועד שאנחנו מגדירים אותו ומאפיינים אותו אנחנו לא יודעים כמה זמן עובר, ויכול להיות שגם פה יש בור שמעכב אותנו שבועות או חודשים, אנחנו לא יודעים.

עלתה עוד סוגיה בדוח הביקורת, ואני חוזר עליה, היא סוגיית מילוי המקום. איפה היתה סוגיית מילוי המקום בעייתית? במקומות שבהם יש צפי שמשרה תתפנה. יש מקרים שבהם בן אדם קם יום אחד ואומר: אני מתפטר. אבל יש גם הרבה מאוד מקרים אחרים שאנחנו יודעים לצפות אותם: חופשות לידה, פנסיה. זה לא פתאום קם לו בוקר אחד אדם ויצא לפנסיה או שבוקר אחד העובדת יצאה לחופשת לידה. במקומות האלה בוודאי לא יכול להיות מצב שמגלים שבוע לפני וצריך למצוא ממלא מקום, ואז לא ברור אם יש תהליך מספיק סדור, אם עשו חפיפה ועוד.

בעניין הזה, חלק ממה שהעלתה הנציבות זה מערכת המחשוב, שאמורה להציף. לכאורה, אמורה להיות מערכת דגל שאומרת: במשרד הבריאות בחודש אפריל יש 20 עובדים שיוצאים – אלה לחופשת לידה, אלה לפנסיה. המשרד יודע את זה שלושה חודשים מראש, יודע לפרסם נוהל מילוי מקום, נוהל קול קורא, נוהל מכרז. אם זו עזיבה לתמיד זה מכרז חדש שצריך לצאת ארבעה חודשים לפני שבן אדם יצא לפנסיה, אם זו חופשת לידה אז מילוי מקום. בסדר, אבל לעשות את זה למפרע, לא ברגע האחרון. ואז עלתה סוגיית מערכת המחשוב, נתייחס אליה היום. אתמול שוחחתי גם עם עוזי, שאני מבין שאחראי על נושא המרכב"ה מזה תקופה. נדבר גם על זה.

נושא אחרון, שהוא מרכזי מאוד ונפתח אתו את סבב ההתייחסויות, זה נושא קליטת סטודנטים. בדיון נאמר שיוגדר פול של סטודנטים שעוברים הליך שהם נכנסים לאותו פול, ואז זה לא אוטומטי, אבל הם יכולים להתמודד באותם מכרזים בין-משרדיים. להבנת הוועדה זה אמור להיות על משרדי פיילוט, אבל בפועל זה בוצע על מאגרי נושא תכניים. זאת אומרת, רק סטודנטים במקצועות שהוגדרו בחסר נכנסו לפיילוט. תיכף ירחיבו על זה יותר, כי ועד הסטודנטים הכין איזשהו נייר. ננסה להבין איפה הפער בין מה שהבנו למה שלא.

אלה, בגדול, הנושאים שננסה לעשות עליהם בצורה עניינית מעקב: סוגיית המכרזים, לוחות זמנים של המכרזים וסוגיית המחשוב וסוגיית הסטודנטים. נפתח עם עניין הסטודנטים, המעקב אחר כל נושא קליטת סטודנטים והמשמעויות. אני מבקש מוועד הסטודנטים, הכנתם נייר עמדה שהוגש לוועדה, תתייחסו בקצרה לעיקרי הדברים ואיפה הפערים כי אכן, כמו שהנציבות הבטיחה, התחלנו תהליך, נעשה עבודה בנציבות על נושא קליטת הסטודנטים, הם התחייבו לקדם את זה. אני יודע שנעשתה עבודה, אני יודע שהתקיימו פגישות עם התאחדות הסטודנטים. בואו נבין איפה הפערים, כי רצון טוב בוודאי יש.

הייתי שמחה שהנציגות יציגו קודם בשביל שנבין.

בסדר גמור.

אנחנו שמחים לחזור למפגש פה. בזמן שהכנסת היתה בפגרה עשינו לא מעט דברים במסגרת הרפורמה. פתחנו את המדרשה הלאומית.

ברכות.

אנחנו מזמינים את הוועדה לבוא לבקר את הבכירים שנמצאים שם. לפני חודש נפתח קורס בכירים ראשון; סגרנו קורס סמנכ"לים ראשון; התחלנו בפיילוט של פרסום טווח שכר. אני חושב שכל זה נעשה בצורה מאוד יפה. המשכנו עם מערכות עובדים דיפרנציאליות, הרחבנו את זה לעוד עשרות אלפי עובדי מדינה. עוד 15 משרדים הצטרפו לגל שלוש, ובימים אלה אנחנו לקראת סיום המסע הזה. מסע לא פשוט, אבל התוצאות שלו כבר ניכרות: גם במובן של הנחת מסד נתונים מסודר לעתודות ניהוליות, שאילן רם מתחיל את העבודה; תהליכים של סיום העסקה לעובדים שלא מתאימים, כניסה למסלול של אי-התאמה לשירות מדינה. המסע הזה בשנה השלישית, נמצא לקראת סיומו לסבב הנוכחי, ואני חושב שבצורה יפה.

יציאה לדרך למה שנקרא "סקר מקום העבודה הטוב במדינה". דובר על כך שרוצים שלא תהיה רק תמונה מצד ההנהלה כלפי מטה אלא גם מלמטה כלפי מעלה, זאת אומרת כיצד העובדים חשים לגבי ההנהלה. גמרנו את ההיערכות לנושא הזה, יצאה השבוע הנחיה למשרדים לקראת פרסום אותו סקר ואנחנו עומדים לצאת אתו לדרך. עוד נושאים תורתיים כאלה ואחרים, גם בנושא היערכות לאצילת סמכויות. אז מאז שנפגשנו בפעם האחרונה נעשו דברים רבים, והעבודה נמשכת בלי הפסקה.

אם אנחנו מתחילים לדבר על הסטודנטים, אני רוצה לומר אמירה כללית וגבי תרחיב על הנושא עצמו. אני לא רוצה שמישהו מהצדדים ייצא בתחושה שיש שני צדדים למתרס. אני רוצה לומר את זה בצורה מאוד גלויה ומאוד כנה – אמרתי את זה כמה פעמים ואני רוצה לחזור על זה פה: אנחנו מאוד רוצים את הסטודנטים. אנחנו לא רוצים לאבד בשום פנים ואופן את הידע שנצבר, את הניסיון שנצבר, את ההכרות. הנושא הזה נכתב לראשונה בדוח הרפורמה, שבו רצינו והבנו שערוץ הזנת מצוינות הכי משמעותי שיש זה הסטודנטים בשירות המדינה. בצדק יושב-ראש הוועדה והוועדה המכובדת הזאת שמה על זה פוקוס, ואנחנו שמחים על זה. אז גם אם יש תחושה שהיינו רוצים שדברים יקרו ואולי זה קורה לאט, אנחנו אומרים שאנחנו נמצאים באותו צד של המתרס, רק צריך לדעת שרדיוס סיבוב של ספינה נושאת מטוסים הוא לא כמו של ספינת זודיאק. זה מסע, צריך לשנות כללים ונהלים, וחלקם נוגעים קודם כול בעובדי המדינה. אני רוצה לתת דוגמה קטנה: רק בשביל להוציא את הנוהל שאומר איך עושים תקופת ניסיון לעובד מדינה רגיל – אני לא מדבר על הכרה בוותק של סטודנט - רק לפני שבוע הצלחנו לסיים את המסע הזה והוציא נציב שירות המדינה את הנוהל.

לסיכום העניין, אני רוצה לומר שכולנו רוצים שהדברים ייעשו מהר, ותיכף תקבלו את הסקירה מה עשינו עד כה, אבל זה מסע מאוד ארוך. הוא יושב על מספר רבדים – רובד תפיסתי, רובד של כללים ונהלים, רובד טכנולוגי, וכמובן, הרובד הביצועי, ועל כל אחד מהם נדבר בנפרד.

ביקשנו את הדיון הזה לרגל יום הסטודנט הבין-לאומי שחל אתמול. כל הוועדות בכנסת קיימו דיון לכבוד יום הסטודנט אתמול. ברור שיש אתגרים, אבל גם יש דברים שאני חושב שהם מפחות מסובכים, שאפשר לנוע אתם.

אני אומר את זה כאמירה. עכשיו בואו נדבר על הפיילוט.

מאז הפגישה שהיתה בדצמבר, נציבות שירות המדינה התחייבה לצאת עם מכרז של מאגר של סטודנטים, כאשר אנחנו משתמשים בסטודנטים היכן שקשה לנו לאייש. קשה לנו לאייש מהנדסים, אנחנו מנסים לקלוט אותם בטרם עת, וכך עשינו.

למה האמירה היא רק במקומות קשה?

בפיילוט.

בפיילוט.

לקלוט סטודנטים טובים.

המאגר לכל הסטודנטים.

ברור שזה אינטרס של המדינה, ואני מכבד את זה, אבל בגדול, האינטרס של המדינה הוא לקלוט סטודנטים שיהיו עובדים טובים.

נדלג לסוף – המאגר יהיה לכל הסטודנטים. מה שאמרנו הוא שב-steady state, החל מתחילת 2017, הכוונה שלנו היא לעשות כמו שעושים בצבא – גיוס - - -

אז נדייק, כדי שנהיה על אותו דף. אתם אומרים שמתחילת 2017 מאגר המסגרת הזה יכיל את כל הסטודנטים בשירות המדינה.

את כל אשכולות הלימוד.

הנתיב הקריטי, ונדבר עליו תיכף, הוא בדרך כלל הנתיב הטכנולוגי. אבל מבחינתנו, השאיפה - - -

ברור שיש לכם עדיפות למקצועות בחסר בשירות המדינה. מובן, מקובל. רציתי להבין לאן אתם רוצים – ב-2017 זה יהיה פתוח לכולם. בסדר.

בתחילת אפריל יצאנו עם מכרז לסטודנטים להנדסה. הצטרכנו להאריך אותו קצת כי לא היו לנו מספיק מועמדויות. עשינו איתור אקטיבי, ניסינו בכל הדרכים האפשריות, בסופו של דבר התקבלו כ-350 פניות מסטודנטים.

סטודנטים, זה יכול להיות גם מישהו שכבר עובד?

קיים, כן.

זאת אומרת, זה יכול להיות קיים או אדם מבחוץ. גם מישהו שכבר עובד במשרדים. מעולה.

ניגשו גם כמה כאלה.

זה נמצא במצגת שהעברתם?

כן. תוכלו לראות לקראת סוף המצגת את הסטטוס, איפה אנחנו נמצאים, וגם התפלגות של הסטודנטים שקיבלנו. לרוב אלה סטודנטים להנדסת תעשייה וניהול.

אעבור על הסטטוס, איפה אנחנו עומדים כרגע. 350 סטודנטים הגישו מועמדות. הפעלנו עוד מנגנון, לאי-בדיקת מועמדויות, כדי לקצר את לוחות הזמנים. על-פי הצהרת הסטודנט שהוא באמת סטודנט קיבלנו את המועמדות שלו. הסטודנט מצהיר שהנתונים שהוא הגיש נכונים; לא בדקנו אותם והעברנו אותם ישירות לתהליך אבחון קוגניטיבי. הם נמצאים כבר לקראת סוף המיון. אנחנו רואים שהתפלגות הציונים מאוד יפה, רואים סטודנטים עם ציונים יפים מאוד. זאת אומרת, בצד הקוגניטיבי, הצד של הכישורים, אנחנו מקבלים פוטנציאל טוב מאוד. אחר כך נראה את ההתאמה בעבודה.

נעביר ברכות למל"ג.

מה שאנחנו כרגע זה קביעת קו החתך. המועמדים הטובים ביותר יועברו כבר למאגר. אנחנו בודקים אותם – אנחנו חייבים לבדוק שהם באמת סטודנטים. אנחנו מתחייבים לבדוק את זה תוך שבוע מקבלת הנתונים, ואנחנו כבר מכינים הנחיות למשרדים ומזמינים אותם לקחת חלק במאגר – לבקש מאתנו סטודנטים שיוכלו - - -

מי שעבר את מערך המיון ונקלט במאגר, מאותו רגע הוא צריך להתמודד או שלא? הוא יכול להיות פשוט מושם?

הוא כבר בפנים.

ואז, אם מתפנה תפקיד רלוונטי - - -

אנחנו פונים למועמדים שנמצאים במאגר.

כמה זמן תקפה החברות הזאת במאגר?

שנה מהיום האחרון למיון.

ומה קורה אחרי שנה?

במהלך השנה נבדוק את התחזוקה - יכול להיות שחלק מהסטודנטים כבר מצאו עבודה, ואז נפרסם את המכרז הבא. אם יש עדיין אנשים – אנחנו עושים את זה ב-15-17 במשרות הזוטרות - נפרסם אחרי שנה ונזמין את המועמדים שקיבלו ציון עובר להגיש שוב - - -

אני כבר במאגר; נגמרה שנה, אני יכול להמשיך להיות במאגר כל עוד אני סטודנט?

אפנה אליך ואשאל אם אתה רוצה להמשיך להיות במאגר. אם תגיד לי כן אני מכניסה.

כמה זמן לוקח מרגע שסטודנט ניגש עד שהוא נקלט במאגר?

כרגע, תאריך אחרון להגשת מועמדות - - -

לא, כמה זמן לוקח מהרגע שאני מגיש מועמדות עד שאני מקבל אישור שאני במאגר?

אם התאריך האחרון היה 8 במאי, אני מתארת לעצמי שעד אמצע יוני כבר אתן תשובה אם אתה נמצא במאגר או לא.

חודש וחצי, כולל מיון.

כולל מיונים, כולל הגשת המועמדות.

והשנה נספרת מרגע הכניסה למאגר.

מרגע המיון.

אז נגיד, מיוני 2016 עד יוני 2017 אני במאגר, והמשרד יכול למיין.

בטח. הוא ממיין אותו והוא יכול להגיד: אני לא רוצה.

אבל בגדול, מאותו רגע אני יכול להתמודד על משרות פנימיות.

על כל משרה שקשורה להנדסה המועמד יוכל להתמודד.

אדם שהיה במאגר ועוד לא התחיל אצלך לעבוד כסטודנט, אם התפרסמה משרה – הוא לא יכול להתמודד. זה רק במאגר של הסטודנטים.

לא, לא רק משרת סטודנט.

כן. שמתי לב שזה מה שאתה שואל - - -

אסביר. המאגר הוא המתנה לקליטה בתפקיד כסטודנט.

אבל אנחנו דיברנו על השלב שאחרי, המאגר.

עוד לא הגענו לשם. אותו סטודנט נבחר לעבוד במשרד הבינוי והשיכון בתור מהנדס בניין. הוא עובר תקופת ניסיון – יש כבר הנחיות לגבי זה. נוציא הנחיות לגבי הסטודנטים, כמו שאנחנו מוציאיםגם לעובדים. נמצא שהעובד כסטודנט הצליח בעבודתו, אחרי 18 חודש, כפי שקורה עם עובד רגיל, הוא יהיה זכאי להגיש מועמדות למכרז פנימי או בין-משרדי.

הוא עבר את תקופת הניסיון בהצלחה. כמו עובד מדינה.

אז הוא יכול להתמודד במשרד פנימי או בין-משרדי. עכשיו בואו נבין מה קורה בדור הביניים. אני סטודנט שכבר עובד במשרד השיכון ואני רוצה להיכנס למסלול. אני רוצה להיות במאגר, אז אני צריך לגשת למאגר?

עברת את תהליכי המיון בהצלחה, אתה נבחר שוב לתפקיד כזה או לתפקיד ששייך לתחום הלימודים.

ואז אני מתחיל לספור 18 חודש מחדש?

אם עבדת שנה, אז עוד שישה חודשים. לא אמרתי את הדבר החשוב, וזה הישג שהצלחנו להגיע אליו - מועמד שנבחר למאגר, נבחר לעבוד כסטודנט במשרד השיכון, עבד 18 חודש בהצלחה וסיים את הלימודים. בעיקרון, ברגע שהוא מסיים את הלימודים הוא נפלט מהארגון, אלא אם כן הוא ממשיך לתואר שני. אנחנו מאפשרים שישה חודשים – שזה משהו די מהפכני – אפילו אם הוא נפלט מהמסגרת, הוא יהיה זכאי עדיין - - -

לא נפלט, סיים בהצלחה.

סיים בהצלחה את התקופה של 18 החודשים והוא רואה שיש מכרז מתאים לו בתוך שישה חודשים, והוא עומד בתנאי הסף – על זה אנחנו לא יכולים לוותר - הוא יוכל להגיש מועמדות למכרזים פנימיים או בין-משרדיים.

זאת אומרת, אחרי שהוא סיים ועוד כבר לא עובד.

נכון. שישה חודשים אנחנו שומרים לו את הזכאות להגיש מועמדות למכרז פנימי ובין-משרדי.

הרציונל הוא שיש לו זכאות לתואר, כי כל עוד הוא מתנהל כסטודנט בשירות המדינה עדיין אין לו את התואר ולכן הוא עשוי לא לעמוד בתנאי הסף.

אני רוצה לדייק עוד נקודה אחת שעוסקת בהכרה בוותק בדיעבד. אחד האתגרים הוא להתמודד עם תקופת ביניים, כי ישנם סטודנטים שלא עסקו במקצוע שלהם, ושם הבעיה. סטודנט מועסק בתחום ההנדסה ומתמודד לאחר מכן על תחום ההנדסה – אין בעיה, ההכרה תהיה בדיעבד. אבל ישנם אחרים שלא, ישנם סטודנטים שלצורך שעה מועסקים - - -

בסדר, זה הגיוני.

חשוב לי לדייק את הנקודה הזאת. יש סטודנטים שלא מועסקים בתחום המקצועי ואז, כמו לכל עובד, אי אפשר להכיר בוותק כניסיון מקצועי רלוונטי.

כמה פעולות הסברה ושיווק של הדבר הזה עשיתם בקרב הסטודנטים?

פרסמנו בכל המכללות ובכל האוניברסיטאות שלומדים בהן הנדסה, בפייסבוק. הופענו גם אצל אוכלוסיות מיוחדות – אם זה חרדים - - -

אני חושב שבגלל שאנחנו בשלב הפיילוט, בהנחה שאנחנו הולכים לצאת לכל הדרך ב-2017, יש לנו זמן לעשות את ה-fine tuning, ללמוד את הנושאים. עלו שאלות על הוותק, על היכולת להיקלט; עכשיו שמעתי תשובות לרוב הנושאים שעלו בדיון הקודם, מבחינת האפשרות של סטודנט להיקלט במכרז גם אם הוא בשירות המדינה כבר היום, לצבור ותק ואחר כך להתמודד במכרז פנימי.

נעשה עצירה ונתקדם, כי שמעתי עכשיו תשובות לרוב הנושאים שעלו בישיבה שאתה התנענו את המהלך הזה בפברואר. בבקשה.

עוד דבר אחד שלא אמרתי: בנוסף לפיילוט שעשינו כמאגר, לתפקידים של פסיכולוגיה, קלינאות תקשורת, תזונה ועבודה סוציאלית – שבהם חסרים לנו מועמדים – נתנו למשרד עצמו אפשרות לפרסם את זה כמשרת סטודנט בתקופת הפיילוט. לעת עתה, מהבדיקה שעשינו אתמול, אף משרד לא פרסם. כנראה שאין להם צורך במשרות כאלה כרגע.

הם לא יעשו את זה לבד. אני חושב שאתם צריכים ליטול יוזמה גם בהקשר הזה. בעבודה סוציאלית ברור שיש צורך - - -

אז למה המשרד לא מפרסם?

כי זה לחרוג מהנהלים. יש גם אינטרסים אחרים.

אני לוקחת את זה לתשומת לבי. אבדוק.

הנקודה היא שאנחנו לוחצים עליהם, אומרים להם להאציל סמכויות למשרדים ולתת למשרדים לנהל. ועכשיו אנחנו אומרים להם: תכפו על המשרדים לפרסם?

לא לכפות, אבל כמו שעשו עם המאגר להנדסה. הנדסה זו נישה, ופה מדובר על דברים הרבה יותר רחבים – פסיכולוגיה, תזונה וכו' - שנוגעים לשירותים - - -

אבדוק את הנושא. אבדוק אם גייסו סטודנטים לא דרך המסלול הזה.

נציגי הוועד, ראיתי את הנייר, תהיו ממוקדים בסוגיות שבהן, לאור מה שנאמר מהנציבות, יש עדיין פערים.

תודה רבה ליושב-ראש הוועדה שנותן לנו את הבמה הזאת שוב ותודה לנציגי הנציבות על המידע הנרחב. הבנו לגבי הרפורמה. אני רוצה לציין שרוב הסטודנטים, כפי שעולה מהנתונים שהבאתם לנו, נפלטים מהמערכת אחרי קרוב ל-10% - אנחנו מדברים 68% של הסטודנטים. רק 32% באמת שורדים מעבר לשנה. איך אנחנו יכולים להשתלב - - -?

השאלה הקבועה שלי, כשנותנים לי נתונים כאלה על ממוצעים, היא על השונות, מכיוון שאני רוצה להבין מה זה אומר. אם זה משרות סטודנטים במוקדים או כל מיני מקומות כאלה – אז בסדר, אלה עבודות זמניות. השאלה היא מה זה הנתון הזה שאומר שרוב הסטודנטים נפלטים אחרי פחות משנה, האם זה בעבודות יותר מקצועיות. ראינו את זה גם בנתונים של דוח הביקורת.

אלה נתונים שלא קיבלנו מהנציבות.

אני מבין, אבל אני אומר שאם יש סטודנטים שעובדים במוקד, אז אוקיי – סטודנט בא והולך, עובר לאבטחה או למלצרות. זה לא כניסה לשירות הציבורי כסטודנט שמכוון לקריירה בשירות המדינה. אתם מכירים נתון שרוב הסטודנטים - - - ?

זה נכון, אלה נתונים שאנחנו העברנו. לא יודע להגיד בשלוף את שאלת השונות. נבדוק את זה.

זה נובע מנתונים - - - לגבי שינוי וסטיית תקן, קשה - - -

השאלה היא מה עומד מאחורי הנתון. יש קונוטציה ברורה של עבודות סטודנטיאליות. גם אני עבדתי כסטודנט במשרד השיכון ושמחתי מאוד כשנפלטתי, כי הגעתי לשלב אחר. זו לא כוונת המשורר, הכוונה היא לאותן משרות שיש להן אופק; האם שם נפלטים?

נצטרך לבדוק באיזשהו שלב בתהליך הזה לגבי המאפיינים של סוגי העבודה של הסטודנטים. צריך לבדוק לאט לאט, האם חלק מהתפקידים הם תפקידים שהיו צריכים להיות יותר מקצועיים כמשרות תקניות, ואז בעיית התחלופה לא היתה כל כך קשה. להביא סטודנטים בשביל תקופה, אבל המשימות עצמן הן קבועות, אז להוציא אותם אחרי שמשקיעים בהם כל כך הרבה - זה בעייתי. מאחר שזה תהליך שבוחנים עכשיו, צריך לבדוק עם הזמן מה המשמעות, מה התוצאות ולאן הולכים.

ברור. מה חלק מהיתרון בתוכנית הזאת, כמו תוכניות עתודה בכלל? דיברנו הרבה על הדינמיות בשירות, ופה אתה אומר שבמשרות מסוימות – וזה דיון רגיש, איך לא הופכים משרות קבועות למשרות סטודנטיאליות - בתוך העולם הזה זו הזדמנות לקלוט סטודנטים בכל מיני תפקידים זוטרים, אבל גם להתרשם מהם, גם לראות שהם מתאימים, לגדל אותם. יש לזה יתרונות, גם המשרדים ילמדו את זה. מה עוד?

רשמנו נייר עמדה מאוד מפורט, אני מאמינה שכל הנוגעים בדבר יעברו עליו. הנקודות שאנחנו רוצים להתמקד עליהן הן התנאים של הסטודנטים. אני מניחה שאם התנאים יהיו יותר טובים - - -

רגע, תציגי את עצמך. מאיפה את?

אני עובדת במשרד לביטחון פנים ולומדת לתואר שני בבר אילן.

ברשותכם, אני רוצה להתמקד בעקרונות הרפורמה. אני רוצה להזכיר מה נאמר בדיון: לגבי תנאי ההעסקה – זה לא באחריות הנציבות. יש פורום, ואמרתי את זה לוועד, שמי שמנהל אותו זה התאחדות הסטודנטים והסתדרות העובדים הכללית מול הממונה על השכר והנציבות. זה דיון חשוב, אבל הוא דיון הרבה יותר רחב, שעוסק בתנאי העבודה. הדיון שלנו היה על החסם הביורוקרטי המבני בקליטת סטודנטים. אם סטודנט צריך להרוויח יותר לשעה או פחות לשעה – זה לא הנושא שלנו.

לא התכוונתי לגעת בנושא השכר בכלל היום, כי זה באמת מול האוצר ומול ההסתדרות. בתנאים אני מדברת על ימי חופשה שלא מקבלים כמו כולם, ימי חג. תנאים בפועל, הרבה משרדים מפלים סטודנטים לרעה. אני לא רוצה לנקוב בשמות של משרדים בשביל שלא ייווצרו בו מצבים לא נעימים, אבל אני יכולה לומר שבמשרד שבו עבדתי בעבר לא היה לי שם פרטי. אני הייתי הסטודנטית: תגידי לסטודנטית שתעשה; תקראי לסטודנטית. הרבה משרדים מתייחסים ככה לסטודנטים, לא הייתי לבד. זה בדיוק המקום של הנציבות לטפל זה.

ליאת, את רוצה להגיד משהו על הסוגיה הזאת? כי אתם מעורבים בזה, גם בהקשר של תנאי ההעסקה ובכלל. איפה זה עומד?

אני מהתאחדות הסטודנטים. אני לא עוסקת בענייני השכר מטעם ההתאחדות, זה המנכ"ל שלנו מול ההסתדרות. אני לא יודעת איפה הדברים עומדים בדיוק. זה באמת לא חלק מהדיון בנושא הרפורמה, אז לא הגעתי עם המידע הרלוונטי לנושא הזה. מתוך נייר העמדה של הסטודנטים, מתוך ההבנה מהם, נראה לי שהדברים שבאמת רלוונטיים לרפורמה, ואשמח לקבל עליהם מענה, זה קודם כול מבחינת הגמישות של שעות ההעסקה – כמה שעות סטודנט יכול להיות מועסק. לא להגדיר בהכרח הגדלה של שעות ההעסקה, אלא לאפשר איזושהי גמישות, כי יש סטודנטים שלומדים לתארים שונים וזה דורש מהם שעות שונות לאורך השבוע.

בנייר העמדה מוזכרים גם סטודנטים שלומדים דו-חוגי, שלומדים שני תארים במקביל. היום המון סטודנטים הולכים במסלולים כאלה. אני לא יודעת בדיוק את האחוזים, אבל אחוז מאוד מאוד גדול של הסטודנטים עושה היום תארים כפולים, דו-חוגי, וזה משהו ששווה להתייחס אליו פה בדיון, לדעתי.

לגבי התנאים – נאמר. שוחחתי על זה גם עם כמה מנכ"לים של משרדי, ואני חייב לומר לכם שבעיניי זה לא ברמת הנציבות. זה דיון לכל משרד ומשרד.

למה?

מכיוון שבסוף אני יכול להגיד לך שיש עובדים בשירות המדינה שיכולים להגיד: המנהל שלי לא מנומס, הוא לא מקיים ישיבות צוות. כשריכזתי את העבודות בתחומים כאלה עבור עיריית ירושלים, הייתי הולך למנהלים ואומר לכם: אני יכול לחזות לכם סטטיסטית איזה עובד מעל 14 יום בשנה. עשינו רגרסיה על בסיס נתונים והראיתי להם שעובד שניגש למכרז פנימי והפסיד בו, בשנה שאחרי יחלה מעל 14 יום בשנה. היו עוד ניבויים מאוד מעניינים. למשל, אגפים שאין בהם ישיבות צוות – התחלואה גבוהה יותר.

בסוף זה תלוי המנהל הישיר, יש מנהלים טובים ומנהלים לא טובים. סטודנט, כמו כל עובד, אם מתייחסים אליו לא טוב במשרד, הוא צריך לדעת ללכת לממונה שלו, לממונה של הממונה שלו, לכתוב מכתב. יש משרדים שיש בהם מנכ"לים מאוד minded לעובדים ויש להם יחס אישי לעובדים, ויש מנכ"לים אחרים. זה אופי.

אתה צודק, אבל יחד עם זאת, יש תנאי מסגרת שיכולים להתנגש עם היותך סטודנט, או להיפך. במובן הזה, הניסוי יצליח או לא יצליח לא רק על סמך העבודה המאוד טובה שהם עושים, אלא האם כל החבילה הזו היא אטרקטיבית לשני הצדדים. לכן תנאי המסגרת כן חשובים – לא הפרקטיקה של כל משרד.

אז תסיימו את הנקודות, תענו כי אנחנו צריכים להתקדם לעוד נושאים.

באמת כרגע כל מנכ"ל מחליט על המשרד שלו. לא מדובר על יחס אישי; מדובר על אפליה כוללת של סטודנטים במשרדים רבים.

אז הנציבות תתייחס לזה. בסדר גמור.

שיוציאו תקשיר שמפרט את הזכויות והתנאים של הסטודנטים.

מאה אחוז. עוד נקודות שהן מבחינתכם ה-highlights של הרפורמה, במשפטים?

ליאת דיברה על ההרחבה ההגדרה של מי הוא סטודנט. כרגע זה מוגבל רק לסטודנט שלומד לתואר ראשון יחיד או לתואר שני יחיד.

מה זאת אומרת יחיד?

אם למדתי כבר תואר שני ואני משנה תחום ולומדת תואר ראשון אחר – אני לא יכולה לעבוד במשרת סטודנט. זה מאוד מאוד מגביל.

כמעט כולם לומדים תואר ראשון דו-חוגי, אז מה זאת אומרת?

אם היום סטודנט ניגש למכרז, הוא לא יכול לגשת למכרז בגלל תנאי הסף. תנאי הסף אומר שאם אתה סטודנט שכבר יש לו תואר ראשון – לדוגמה, למדת חינוך והתחרטת והיום אתה לומד הנדסה - - -

הוצאת תואר ראשון בחינוך ועכשיו אתה בא ללמוד הנדסה.

אתה סטודנט היום, אתה לומד ארבע שנים להנדסה.

ואתה לא יכול לגשת למשרת סטודנט?

אתה לא יכול לעבוד במשרת סטודנט, לדוגמה בחינוך, לדוגמה - - -

כן כן, זה נכון.

מה שאתה אומר עכשיו חדש לי. לא הכרתי את זה שאם למדת חינוך לפני ארבע שנים ועכשיו אתה סטודנט לכלכלה אתה לא יכול - - -

זה יותר מזה; גם אם אתה בדו-חוגי או דברים אחרים, אתה לא יכול להתמודד - - -

נקודה מצוינת. נתייחס אליה.

חוזר נש"ם האחרון שיצא יצא ב-2006 ועודכן ב-2009.

בסדר. לגבי התנאים, התקשי"ר והחוזר – הערה במקום. נשמעה. מה עוד?

אנחנו רוצים חוזר נש"ם מעודכן ל-2016.

נשמע היטב ואפילו נרשם בפרוטוקול.

יש הסכם קיבוצי חדש עכשיו.

הסכם קיבוצי הוא לא חוזר נש"ם.

בסדר. נשמע התייחסויות, כי יש עוד כמה נושאים שרצינו לגעת בהם.

אבקש, אדוני היושב-ראש, מנאדר שיתייחס גם לנקודה של סטודנטים וסטודנטיות של "בית יעקב", למשל, שאין להם תואר והם לא יכולים להיכנס למכרז סטודנט בשום אופן, למרות שהם סטודנטים לכל דבר. מדובר בעשרות אלפים.

מה זה בית יעקב?

חינוך חרדי עצמאי.

נתייחס. אני מנהל תחום תכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה. אני מתנצל, אני צריך לחזור לוועדת העבודה והרווחה על חוק שירות לאומי. קראתי את המסמך של החברים. אני רוצה לעדכן שלפני חודש, לאחר שלוש שנות דיונים עם ההסתדרות, נחתם הסכם קיבוצי בעניין הסטודנטים. בהסכם הזה יש עדכונים של תנאי ההעסקה של הסטודנטים, וכיום אנחנו מכינים הודעת נש"ם לעדכן את התקשי"ר ובעקבות זה גם ייצא חוזר מקיף על כל תנאי ההעסקה ותנאי השירות של הסטודנטים.

ספציפית לעניין ההגדרה של סטודנט?

בוא נתחיל מזה שכל הדברים האלה נקבעים בהסכמים קיבוציים, אלא לא דברים שהם חד-צדדיים מצד הנציבות. יש הסתדרות, שאתה אנחנו קובעים. בהסכם החדש הרחבנו את ההגדרה והחלנו את זה גם על הנדסאים וטכנאים - אנחנו מרשים שמי שלומד לתואר הנדסאי שיוכל להיות מועסק כסטודנט בשירות המדינה.

מה שדיברו, על סטודנט שלומד לתואר דו-חוקי - - -

לא דו-חוגי. סיים תואר ואחר כך חזר ללמוד.

יש פה את היועץ המשפטי, רון דול, הוא נתן חוות דעת שצריך לאפשר את זה. נכון, עשינו את ההגבלה הזאת בעבר, רון דול נתן חוות דעת שחייבים לאפשר. בחוזר החדש נאפשר את זה.

יופי, אז אתם יוצאים מפה עם בשורות.

אני רוצה להוסיף. היום סטודנט, להנדסה למשל, צריך להיפלט או לעזוב את מקום עבודתו אחרי שלוש שנים, למרות שהוא עדיין סטודנט. יש הגבלה של משך ההעסקה.

כמו שהסברתי, הכול נקבע בהסכם קיבוצי עם ההסתדרות. בהסכם נקבע שלוש שנים לתואר ראשון. אנחנו לא יכולים לחרוג, זה הסכם קיבוצי. צריך להבין שההסתדרות לא כל כך שמחה על ההעסקה הזאת.

ברור, הוא אמר את זה בדיון הראשון.

אנחנו חושבים שזה תפקיד חשוב לשירות המדינה, זה חושף את שירות המדינה בפני הסטודנטים והם עתודה לעובדי המדינה, שאנחנו רוצים אותה. מצד שני, צריך לעשות איזון עם הצרכים של העובדים הקבועים.

קודם כול, אני חושב שלרוב הדברים יש פה תשובות נכון. צריך להבין שהאתגר כאן הוא לא רק הנציבות. ההסתדרות אמרה את זה בפעם הקודמת, שהם לא רוצים מצב שבו עוקפים את כל מנגנון העובדים הקבועים דרך הקליטה של סטודנטים.

יש כאן הצעות טובות בעניין ההכשרה ובעניין תיאור התפקיד. ננחה את המשרדים שתיאור התפקיד יהיה יותר מקיף, שבאמת ייכנס לעומק ולא רק הצהרה כללית. בעניין ההכשרה, נבדוק עם אגף ההדרכה אצלנו אם אפשר לתת להם הכשרות. שאר הדברים זה הסכם קיבוצי, אי אפשר לחרוג ואנחנו לא יכולים לשנות.

נאדר, תודה על המחויבות לעניין הזה. נמשיך לעקוב אחרי זה, אבל נראה שיש התקדמות גדולה.

אעבור לוועדת העבודה והרווחה.

כן, תודה. רועי דרור, על נושא הסטודנטים החרדים.

אני ממשרד ראש הממשלה. באמת בחנו חסמים לגבי כניסה של האוכלוסייה החרדית לשירות המדינה. אחד הדברים הוא שלאנשים יש תואר ראשון, אבל אין להם תעודת בגרות או שיש להם חסמים להיכנס למאגר הסטודנטים. הדברים האלה ייפתרו. בוועדה לשילוב חרדים הקמנו ועדת יישום בראשות הנציב, והחסם הספציפי הזה, אנחנו מתכוונים למצוא דרכים אלטרנטיביות להתגבר עליו. אין לנו סטודנטים חרדים היום.

נהיה ממוקדים לשאלתו של הרב אייכלר; הכיוון הוא שחרדי שבסוף הגיע למוסד השכלה מוכר. כלומר, לא תכיר על בסיס בית יעקב, אבל אתה אומר: נדע לפצות.

נכון. כמו שאנחנו מכירים בנושא של סאלד ואנחנו שינויים עכשיו כדי לא לייצר חסמים

המטרה היא להגמיש קצת.

המטרה היא להגמיש עבור האוכלוסייה הערבית והחרדית, שלא מיוצגות.

כלומר, תכירו במבחני סאלד? זה סגור?

עוד לא סגור.

זה עוד לא סגור, אבל ועדת היישום בדיוק פותרת חסם-חסם שעומד בפני האוכלוסייה שרוצה להיכנס. אנחנו מתכוונים למצוא את הדרכים הנכונות כדי להכניס אותם. אין לי סיכום ספציפי.

לוח זמנים?

יש לוח זמנים ספציפי לוועדת ההיגוי הבאה בעוד חודש. אני מקווה שעד אז זה ייפתר, וכמובן שאהיה אתך בקשר.

לגבי תנאי קבלה, השאלה אם צריך תעודת בגרות, התשובה היא מאוד פשוטה - מה שטוב להשכלה גבוהה צריך להיות טוב גם לשירות המדינה. זאת אומרת, אם בהשכלה הגבוהה אנחנו מקבלים סטודנטיות חרדיות על סמך המבחנים של סאלד, לא יכול להיות שבשירות המדינה זה לא ייחשב טוב לפחות כמו להיכנס לאוניברסיטה.

זה בדיוק מה שהמלצנו. אנחנו מסתמכים על המל"ג - - -

אימוץ של אותם כללים.

פשוט האימוץ והתרגום של הכללים לוקחים זמן.

בי"ת, לגבי סטודנטים חרדים שנמצאים באוניברסיטאות, במכללות, במח"רים וכו', אני חושב שצריך לעשות מאמץ מיוחד, מכוון, בשום שכל, כדי להביא אותם למסגרות האלה. אנחנו יודעים שהיעד שנקבע לגבי קליטת חרדים בשירות המדינה לא התקיים.

היעד הוחלט רק עכשיו.

אוקיי. אבל המשקל שלהם בשירות המדינה מאוד נמוך, ייקח הרבה זמן. זו יכולה להיות דרך טובה מאוד כדי להכניס אותם פנימה. זה יעד לאומי, צריך להבין את זה. האפיק הזה, צריך למצות אותו אל מול סטודנטים חרדים. היום יש 13,000 סטודנטים חרדים, אז זו הזדמנות פנטסטית לעשות את זה.

מה שנאמר קודם על הסכמים קיבוציים – אני מבין את הדבר הזה. יחד עם זה, לא יכול להיות שאין הלימה בין אורך הלימודים לכל מקצוע ומקצוע לבין הכללים שנקבעו. הנדסה זה ארבעה ו-BA כללי זה שלוש שנים, אז לא יכול להיות שלא תהיה הלימה בדברים האלה. צריך לבוא בדברים עם ההסתדרות כדי להתאים את הדברים.

יש הרבה מאוד תוכניות של התמחות סטודנטים בכל מיני הקשרים, כולל בכנסת, שיש בזה הכרה באקדמיה. כלומר, זה חלק מקורס, חלק מהמטלות שמוטלות על הסטודנטים. זה דבר נפלא, זה עובד פנטסטי.

פרקטיקום בשירות המדינה.

תחשבו על דרכים לנצל את התוכנית המאוד טובה שאתם עושים. בואו בדברים עם המוסדות להשכלה גבוהה. תארו לכם שסטודנט לא רק יעבוד בעבודה סטודנטיאלית אלא שזה יהיה קשור גם ללימודים, כחלק ממטלה באוניברסיטה או במכללה. גם זו דרך להעצים את העניין. נסו ללמוד מהניסיון שיש בהקשרים אחרים כדי להשליך אותו גם כאן.

זה צריך להיות חלק מתוכניות העתודה. רצית להגיד עוד משהו?

רציתי לשבח את הפעילות שלך בכלל, אבל לעצם העובדה שאתה נוגע בדברים. אם אתה זוכר, בדיון הראשון לא היה בכלל מושג כמה חרדים יש בשירות המדינה. היום אנחנו כבר מדברים על איזושהי אפשרות, ואותו דבר גם לגבי הסטודנטים. מה שאמר פה נאדר, שיש להסתדרות איזשהו חוסר חשק לקלוט סטודנטים, בעיניי זה מזכיר את הגילדות של ימי הביניים. אני מבין שצריך לשמור על עובדים, אבל אני רוצה לשמור על האחוזות שלי, על הפיאודלים? הפרולטריון צריך לעשות איזושהי מהפכה קומוניסטית בשביל להיכנס למנגנון?

הרב אייכלר, האם אתה קורא למהפכה? אותי לימדו שהציבור החרדי אוהב רבולוציות איטיות.

הייתי רוצה להגיד את זה, אבל הניסיון הוכיח שכל המהפכות שנעשו לתיקון עולם הביאו סבל, דם, עוני ונחשלות. ההתפתחות האבולוציוניות היו הרבה יותר יעילות מאשר מהפכות. מהפכות זה טוב לשירים, לתנועות נוער ולקומזיצים. גם באזור שלנו, אנחנו רואים מה מהפכות מחוללות.

חוץ מהמהפכה הציונית.

לפני שנסיים את עניין הסטודנטים, עוד שתי התייחסויות. קודם כול, לשאלת התנאים. אני רוצה להשלים עוד תמונה, וחשוב לי לשתף גם את חברי הוועדה. אנחנו מדברים על סטודנטים, אבל בואו נדבר רגע על עובדי המדינה. עד הרגע הזה אין הגדרה ברורה ומסודרת מה תנאי השירות שזכאים להם עובדי המדינה בעולם הרווחה. קראתי היטב את שאלת החנייה, מתנות לחגים וסיפורים. רק עכשיו, אחרי ועדה שישבה שנה, אנחנו הולכים לעשות הסדרה מה מגיע לעובדי מדינה בכלל. השונות היא מטורפת. נגע בזה חבר הכנסת פולקמן - מקום שמסתכל על עובד, ולא משנה מי הוא, בתור סטודנט או מספר, הוא גם מתייחס ככה ליתר העובדים שלו, אין ספק. זו תרבות ארגונית קלוקלת; זה מתחיל דרך המנהל הישיר וזה ממשיך דרך ארגון שלם. מקום שלא רואה אנשים לא רואה סטודנטים וגם לא עובדים קבועים. אני אומר לכם שהיו מנהלים בשירות המדינה ששנים אמרו לעובדים שלהם: תסחוב, תציג לי, תראה לי, אבל לשבת אתם ולשאול אותם איך הם מרגישים או מה הם רוצים לעשות בעתיד – לא התקיימה בכלל השיחה הזאת.

לכן אני אומר שהרפורמה מביאה שינוי תרבותי, אבל הוא לא רק ברובד הטכני במובן של מה מותר, מה אסור, כללים ומספרים – את זה נעשה. אבל אחד הדברים שאנחנו מחנכים עכשיו זה להסתכל על אנשים כאנשים, להתחיל להסתכל על אנשים ברבדים שהם יותר מאשר רק יצרן עבודה או משאב פיזי שנועד לעשות עבודה, ואני מקווה שבזה נצליח. יתר הדברים שעוסקים בהסדרה טכנית - האם לתת 100 שקלים או 200 שקלים - זה יכול להיות רק רובד משלים. אני אומר את זה לא כדי לוותר על זה, זה חלק מהעניין.

אוקיי. אני רוצה לסכם.

רגע. התייחסתם לפיילוט ולא פירטתם הרבה לגבי ה-steady state.

זה נאמר. האמירה היתה שעד תחילת 2017 הנושא של מכרזי המסגרת ייפתח לכל המקצועות.

זה מה שמכונה "מאגר כולל" - - -

בדיוק.

חשוב לי להגיש משהו, כי נמצאים פה החברים שלי מהטכנולוגיה, מפרויקט מרכב"ה. כרגע הנתיב הקריטי שבסיכון על הסיפור של מעבר לגיוס מחזור ינואר 2017 הוא דווקא המימד הטכנולוגי. זה קשור לשיח הרחב, כי אנחנו צריכים עכשיו סוג של עבודה שמערכות המידע יאפשרו לנו, לנהל מאגר של עשרות אלפי אנשים.

מיד נגיע לדיון הטכנולוגי והמערכות התומכות. האמירה החשובה שנאמרה כאן היא שאנחנו נעים למכרז כולל לסטודנטים, שמאפשר להם להתמודד אחר כך על משרות סטודנט אבל במכרזים אמיתיים של המשרד, זאת אומרת מכרזים בין-משרדיים. זו פריצת הדרך שרצינו אותה מלכתחילה. נושא הכרת הוותק מוחל כאן, זה הובהר באופן מאוד ברור; לוחות הזמנים לקליטה הם סבירים, כך נאמר; סוגיית התנאים – חלקה יוסדר בהוראת הנש"ם שתצא בצורה מסודרת, על בסיס ההסכם הקיבוצי, לגבי התנאים ולגבי מעמד הסטודנט במשרד; הדבר האחרון היה נושא הסטודנטים החרדים והתנאים לקליטה של סטודנטים חרדים. אלה היו הנושאים הגדולים, ונראה לי שעל רובם קיבלנו תשובות.

אנחנו גם יוצאים במאגר אקטיבי ל-50 סטודנטים כל שנה. מעבר להקלה על כניסתם למשרות ספציפיות, יהיה מאגר סטודנטים של 50 תקנים כל שנה. המטרה שלו ספציפית היא לפנות אקטיבית לאוכלוסייה החרדית, מעבר לתוכנית המצטיינים שגם היא לתקנים קבועים בשירות המדינה. המטרה היא לפרוץ חסמים לא בצורה של להסיר אחד או שני אלא ממש להביא פנימה. משרד ראש הממשלה, הנציבות ומשרד הכלכלה עובדים פה בשיתוף פעולה כדי לשנות את הדבר הזה בשירות המדינה.

יפה מאוד. עכשיו לעניין המכרזים הבין-משרדיים – סטטוס, לוחות זמנים, לאן אנחנו הולכים עם זה – ואז אתגר המרכב"ה ומערכות המחשוב, איפה זה עומד, ונבקש התייחסות ממערך המרכב"ה. אנחנו מבינים שחלק מלוחות הזמנים או מהאפקטיביות של הצעדים האלה תלויה במערכות המחשוב הרלוונטיות, ככה הצגתם את זה. בבקשה.

אם תסתכלו על החומר שהועבר אליכם, אנחנו עדים לצמצום ניכר בלוחות זמנים, במכרזים הפנימיים ובמיוחד במכרזים הפומביים. אנחנו תמיד עושים את הסטטיסטיקות עד 200 מועמדים, כי רק 5% מכלל המכרזים הם מעל 200 מועמדים.

זאת אומרת, 87 ימים מפרסום המכרז ועד בחירת המועמד.

כן. זה צמצום רציני ביותר. נושא המיון כבר התייצב לחלוטין, מה שנמצא באחריות המשרד הולך ומצטמצם בזכות שיתוף הפעולה עם המשרדים. אמנה כמה דברים שאנחנו עושים כרגע כדי להמשיך ולצמצם את לוחות הזמנים. לוחות הזמנים של הפרסום – התקבלה כבר החלטה, ואני מקווה שתיקון התקשי"ר יהיה בימים הקרובים, ואנחנו הולכים לצמצם את פרסום המכרזים הפומביים והבין-משרדיים מ-14 יום לשבעה ימים. כמובן, איפה שלא יהיו לנו מספיק מועמדים נעשה הערכה, הכול בכפוף לאיתור אקטיבי. אבל אנחנו רואים שיש מקצועות שיש היצף של מועמדים, ורוב המועמדים מגישים מועמדות עד היום השביעי לפרסום, ולכן השינוי הזה, שהוא כבר בדרך, יצמצם עוד יותר את לוחות הזמנים. זאת אומרת, אם אנחנו עומדים היום על 87 ימים, זה כולל 14 ימי פרסום.

דבר נוסף מאוד חשוב שאני רוצה להדגיש זה הנושא של בדיקת מועמדויות. אנחנו נותנים לנושא הזה חשיבות מאוד רבה, במיוחד במכרזים הפנימיים. דיברנו על שלושה מועמדים בממוצע, עדיין למשרד לקח זמן לא מעט זמן ב-2015 – 20 ומשהו יום - לעשות בדיקה של שלוש מועמדויות. בעקבות התראות שאנחנו מוציאים מדי יום למשרדים, הסמנכ"לים נרתמו לבעיה והצלחנו לקצר. אתם יכולים לראות בשקף שאנחנו עומדים כרגע ב-SLA – 14 יום לבין-משרדי.

אבל מה שיותר חשוב זה הפיילוט שאנחנו עושים על אישור מועמדות על-פי הצהרה. למרות שאין לנו פתרון טכנולוגי מלא, אנחנו נמצאים כרגע במשרות שאחוז העמידה בתנאי הסף גבוה. בעמוד שש של המצגת תראו את הניתוח שעשינו. אנחנו רואים שבסנגורים הציבוריים 94% מהמועמדים עומדים בתנאי הסף, בפרקליטים, עובדים סוציאליים, משפטנים ומנהלי – שזה מה שאנחנו עושים עכשיו במשרות הזוטרות – אחוז העומדים בתנאי הסף הוא גבוה. לכן, לדעתנו, אין צורך לבדוק את המועמדויות, במאסות. כשאנחנו רואים שיש לנו 300, 400 ולפעמים כמה אלפים, אנחנו לא בודקים אותם ומעבירים אותם למיון. לוקחים את הסיכון של העברה למיון ולפני ועדת הבוחנים בודקים אותם.

תנאי הסף מאוד ברורים. צריך רישיון, אז אין ניסיון שצריך - - -

בגלל זה עשינו את הניתוח. ברגע שיש תפקידים מסובכים וממוקדים, כמובן ששם יש לנו אחריות לא להעביר אותם למיון, כי זה יקר.

למשל, רשות המסים פנו אלי והם הולכים לפרסם, אם לא פרסמו כבר, מכרז למפקחי מס הכנסה. ממה שידוע לנו, יש כ-10,000 מועמדים. תחשבו שפעם, כדי לבדוק מועמדויות אחרי 14 יום, לקח למשרד חודשיים וחצי עד שלושה חודשים עד השלמת המסמכים, ורק אחר כך העברנו למיון. עכשיו אנחנו אומרים שרואים שהרוב עוברים תנאי סף פשוטים, אז מעבירים אותם ישירות למיון. יש כבר סיכום עם מכוני המיון שעמדו בלוחות הזמנים, ובסופו של דבר נצטרך לבדוק 200 מועמדים במשרות שמוצעות, אבל זה לא 10,000. אנחנו מצמצמים לוחות זמנים. אבל זה לא רק צמצום לוחות הזמנים, אנחנו מצמצמים את הנשירה של מועמדים פוטנציאליים מתוך המערכת, וזה מה שחשוב לנו – שמועמדים טובים לא ילכו.

כפי שאמרתי, המיון עובד בסדר. כפי שאמרתי בפעם הקודמת, לא לשכוח את נושא האיכות. פנינו לכלל העובדים שעובדים משמונה חודשים ומעלה, מאז שנכנסה הרפורמה. אנחנו נמצאים כרגע באיסוף הנתונים. זה לא מדגם, אנחנו בודקים את כל מי שנכנס לשירות המדינה. גם פה יש שיתוף פעולה מאוד יפה עם הסמנכ"לים ואנחנו מקבלים את התשובות. לפי הנתונים שהתחלנו לנתח בפינצטה, אנחנו רואים תוצאות יפות – שיש הלימה בין המיון לתפקיד. אם פספסנו מישהו יותר טוב לא נדע לעולם, אבל זה שנכנס כנראה מתאים. נפרסם את תוצאות המחקר, כמובן, אבל מהנתונים שראינו עד עכשיו, הנתונים יפים מאוד ונמשיך עם המחקר הזה הלאה.

דבר נוסף ומאוד מהפכני שאנחנו הולכים לעשות, בעזרת השם, כבר עם המכרז הבא של מכוני מיון – אני חושבת שזה יקח בערך שנה מהיום – זה מה שנקרא "מיונים מסיביים". מה הכוונה? אנחנו הולכים להוציא ארבע-חמש פעמים בשנה מכרז שכל מי שרוצה יגיש מועמדות – כמובן, בתנאי שיש לו תואר. 99% מכלל המשרות במכרז פומבי הן עם תואר. יוכלו להגיש מועמדות להיבחן במבחני כישורים – מה שאנחנו קוראים "מבחנים קוגנטיביים" - ואלה יהיו זכאים להגיש מועמדות למשרה בסופו של דבר.

מכרז מאגר.

אני מפרסמת מכרז של כלכלן במשרד הכלכלה; למועמד יש כבר ציון מהמבחן הקוגניטיבי והוא יצטרך לעשות את המיון הבא או הריאיון. זה מצמצם את לוחות הזמנים בצורה גדולה. זה משהו שכבר עבר את אישור הלשכה המשפטית. אנחנו צריכים, כמובן, להגדיר את הדרישות הטכנולוגיות, אבל אנחנו הולכים לכיוון הזה. אנחנו לומדים מה שקורה בעולם ומנסים לעשות אדפטציה לשירות המדינה. אני חושבת שזה יצמצם מאוד את לוחות הזמנים וגם את השירות שאנחנו נותנים למועמדים ולמשרדים.

אם האבטלה תמשיך לרדת אז יכול להיות שלא יהיו פונים למכרזים.

אל תדאג. שירות המדינה הוא ב-top ten של המבוקשים.

אפילו אם הוא עובד, הוא רוצה להיכנס למדינה.

התחלנו מחקר של נטישת מועמדים, שעושה אותו סטודנט שעומד מאחורי, אמיר, שזו היתה היוזמה שלו. אצלי לא עובדים תשעה חודשים; עובדים יותר, ואחר כך אני מכריחה אותם גם להמשיך לתואר שני כדי שיישארו. תסתכלו על השקף, בעיניי הוא חשוב. תראו את המצב בשירות המדינה, שהוא ראי של מה שקורה במשק התעסוקתי. נכון, יש לנו כ-140,000 מועמדים בשנה, אבל צריך לעשות דיפרנציאציה; בחלק יש לנו היצף של מועמדים - במשרות שהן של פרקליטים ומשפטנים יש היצף של מועמדים, ובאמצעות המאגרים אנחנו צריכים לדעת להתמודד אתם; יש משרות שבהן יש לנו חוסר, כמו מהנדסים, כמו רופאים, ולזה צריך לתת פתרון אחר. המאגרים לאו דווקא יתנו פתרון.

כרגע אנחנו רוצים להיכנס לגיוס אקטיבי באמצעות הרשתות החברתיות, linkedin, סרטי מיתוג. יש לנו תוכנית עבודה, יחד עם רון, על הנושא הזה. יש לנו עוד הרבה עבודה בנושא הזה. החשיפה במקצועות האלה לא מספיק טובה ואנחנו כן רוצים לגייס את האנשים האלה.

חלק משיתוף הפעולה עם המוסדות צריך להיות דווקא בנקודות האלה.

זה לא המאגר הראשון שיצאנו אתו. יצאנו עם המאגר של המנהלי, של המשרות הזוטרות, שבעיניי מצטייר כהצלחה גדולה, מעל 1,000 אנשים הגישו מועמדות. תסתכלו בשקף – אנחנו עדים לצמצום של לוחות הזמנים ב-75%, מ-85 ימים שלקח בממוצע למשרד לגייס פקידה ב-2015, היום אני מעבירה מאגר של פקידות - - -

פקידים ופקידות.

פקידים ופקידות – הרוב, 99% הן נשים. 21 ימים שכתבתי בשקף, זה מה שלוקח למשרד לעשות ועדת בוחנים, את הריאיון. הם מבקשים, יש לי SLA, ואני מעבירה את שמונת המועמדים וזהו. מה שחשוב לי פה זה לא רק הזמנים, אלא שהתאמנו את המיון. איך אנחנו יודעים שאנחנו עובדים טוב? אנחנו מודדים את כל מה שאנחנו עושים. יש לנו בקשות ל-80 משרות בחודשיים, בערך. פנינו למשרדים ואנחנו וראים ששביעות הרצון הכללית היא 5.8 מתוך 6. יש לנו עדיין מה לעשות, כמובן, אבל אנחנו בדרך הנכונה ונמשיך לעבוד עם המאגרים האלה. כמובן, צריך את העזרה הטכנולוגית, כרגע כל העבודה היא ידנית.

הצגת הנתונים מבורכת, כי הדברים מאוד ברורים, וגם ההתקדמות מאוד מאוד מרשימה. יש לנו צורך לראות גם משרות זוטרות וגם סגל בכיר, מכיוון שאני חושב שמעניין לראות איפה הפערים מול המשרדים. אני יודע שאתם עושים את הפורומים האלה מול הסמנכ"לים, כי ראינו פה שהצורך הוא לשדר את שביעות הרצון לדרג הניהולי כדי שהוא ירגיש, כי ההתקדמות נראית מאוד מרשימה.

תתמקדו בעניין הטכנולוגי - איפה זה חסם, ואז נבין על התהליך. איפה קפיצת הדרך נעצרת בגלל בעיות טכנולוגיות?

קודם כול אני רוצה לומר על התהליך. הכנו, אחרי עבודה מאוד רחבה בנציבות שירות המדינה, מכל האגפים, מכל הסמכויות המקצועיות העליונות – אנחנו קוראים לזה "גופים דורשים" - 60 מסמכי דרישות. למי שלא מבין, אני רוצה להסביר. בתהליך סדור, כשמתמודדים עם מאסה מאוד גדולה של עבודה, בעיקר בעניין של פיתוח טכנולוגי, דבר ראשון צריך להסביר בצורה ברורה מה רוצים. עשינו סקרי צרכים, כתבנו מסמכי דרישות, וזה התנאי הבסיסי בשביל להתחיל עבודה מסודרת מול מרכב"ה. יושבת כאן רויטל ויצמן, מנמ"רית הנציבות 12 שנה, היא אמרה שזו פעם ראשונה שעושים סוג כזה של סדר, במובן הזה שמייצרים תמונת מצב ומייצרים מסמכי דרישות.

אז יש 60 מסמכי דרישות. 60 מסמכי הדרישות הללו הציפו חבילת עבודה רחבה מאוד מאוד. הגוף שאמור לייצר עבורנו את הפתרונות הוא מרכב"ה. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה הפלטפורמה הסאפית שעליה שירות המדינה מנהל את ההון האנושי שלו היא מערכת שאי אפשר לבחור מה רוצים. זה לא מייקרוסופט, זו מערכת פנימית.

לאחרונה היתה לנו שיחה על הצורך להכניס open source למערכת שירות המדינה באופן רחב. שוחחתי על זה עם מנהל הרכש, כשנהיה כמו המדינות המתקדמות בעולם.

העבודה עם מרכב"ה היא עבודה צמודה, עבודה מתואמת, עבודה סדורה. העניין הוא שבהיקפי הפעילות שאנחנו דורשים יש פער בין היכולת הביצועית לבין הדרישות מבחינת מה שצף מהרפורמה בשירות המדינה. כשהגענו לפינה שסגרנו וראינו שהם לא לוקחים את הסיבוב, התחלנו לתעדף. התעדוף הזה הלך לשלושה רבדים: מה חייבים מחר בבוקר – זה אומר עד סוף 2016; מה נאלצים לדחות לעומק 2017, ויש דברים שמגיעים אפילו ל-2018. אם ניקח את נושא הסטודנטים – עדי עינת שנמצא פה והוא שותף שלנו ואורנית – התשובה היתה למעבר של ה-Full Monty, מה שאנחנו חייבים בשביל לנהל מאגר כל כך גדול ומסודר, על כל הרבדים, זה 270 ימי עבודה.

למה?

להניח את הפלטפורמה הטכנולוגית שמאפשרת לעשות את מאגר הסטודנטים שעליו דיברנו בשעה האחרונה באופן מלא - - -

לנהל קליטה של סטודנטים.

גיוס הבא, מינואר 2017, הניהול, הבקרה, ניהול מעקב.

לא ניכנס הרי לכל הרזולוציה הטכנולוגית, אבל מה ההבדל בין סתם עובד לבין סטודנט? עובד זה עובד.

הניהול צריך להיות בהתאם למקצועות השונים, צריך להיות בהתאם לדרישות. יש ניהול. כשיש 100 סטודנטים זה פשוט; אבל כשיש 10,000 סטודנטים.

יש 70,000 עובדים בשירות המדינה, שכל אחד מהם הוא רשומה במערכת בנציבות?

כולם.

יופי. אז גם עוד 100,000 - מה זה משנה? זה עוד רשומה.

דיברנו על מכרז המאגר. נתתי דוגמה אחת מתוך רשימת הדרישות – אחת מתוך 60 – בשביל לנהל את מכרז המאגר שעליו דיברנו. דמיינו בקו"ם – שצה"ל עושה תהליך גיוס בחודש מסוים, את כל סוגי המקצועות ועכשיו צריך לנתב אותם. מה שתיארה גבי: משרד אומר שצריך מהנדס עכשיו; איך לשלוף איך לעשות את החתכים, איך לעשות הקצאה ולנהל את הסד"כ הזה - צריך מאגר.

התוכנית עם הסטודנטים היא שאנחנו מדברים על מאגר כללי, שאמור להתחיל ב-2017. אבל אם זה 270 יום עבודה, איך זה יקרה?

זה בדיוק השיח שאנחנו מנהלים מול מרכב"ה עכשיו, כדי שיקצרו את לוח הזמנים, יגייסו יותר אנשים, ובסוף רצפת הייצור שאמורה לתת לנו מענה כדי לאפשר לעשות את זה, חייבת להתרחב. הבעיה היא לא בקצר של שיח תקשורת, יש פה שותפות, אבל רצפת הייצור של מרכב"ה מוגבלת.

אז מה אנחנו עושים כדי שהרפורמה לא תיתקע שנים בגלל בעיות תשתית? האם זה תעדוף? האם זה טיוב תהליכים? אתם אומרים שצריך עוד 20 עובדים וזהו? אני מנסה להבין.

אתמול בפגישה שלי עם עוזי אמרתי, בטעות אולי, שפרויקט המרכב"ה עלה הרבה כסף. הוא אמר לי: לא, זה עלה עד היום 440 מיליון שקל.

ההקמה.

ההקמה של הפרויקט, והתחזוקה היא 1.2 מיליארד.

ההקמה, כולל התחזוקה, הגיעה ל-912 מיליון שקל עד היום, מתוך זה 400 מיליון זה הקמה. צריך לזכור כמה דברים: קודם כול, אנחנו מדברים על מוצר מדף שלקחנו אותו, ולטובת הגיוס האלקטרוני הפכנו אותו שלוש פעמים מלמטה למעלה, מכיוון שהדרישות של שירות המדינה הן דרישות מאוד ייחודיות - יש כאן הרבה מאוד משרדים, יש תהליכי מיון מאוד מורכבים. מדובר פה במערכת מאוד מאוד מורכבת. עכשיו אנחנו נדרשים להכניס שינויים, והנושא של הסטודנטים הוא נושא אחד מתוך רשימה לא קטנה של נושאים שאנחנו מעדכנים ומשנים. הדברים האלה דורשים נגיעה בהרבה מאוד נקודות, בהרבה מאוד חלקים של המערכת, ולגעת בחלקים של המערכת לפעמים יכול להיות יותר מורכב מאשר לפתח את הדברים האלה מחדש.

מכיוון שלא נצלול לפרטים הטכניים של איך עובדים במערכות המחשוב הממשלתיות והממשק בין מרכב"ה ל"ממשל זמין", אני שואל את השאלות הגנריות שאני תמיד שואל בדיונים כאלה. אחת, אנחנו מדינה אחת מתוך מדינות רבות. נוציא חלק מהמדינות שהן לא ברות השוואה לישראל, אבל יש כמה מדינות בעולם שיש להן. אני אומר את זה כי ראיתי את זה באגף החשבת הכללית, אני מכיר את זה ממערכות ניהול כוח אדם שראיתי את מערכות הנתונים שלהן – אלה מערכות גנריות. כדי לנהל את מערך העובדים של "אינטל" או את מערך גיוס העובדים של חברות כאלה רב-לאומיות זה מערכות מדף – יש מערכות CRM, מערכות SAP.

אני רוצה לתת לכם דוגמה. קידמתי כאן חוק לטפסים דיגיטליים. באתי לממשל זמין ואמרתי: אנחנו רוצים שכל הרשויות המקומיות במדינת ישראל, לא רק החזקות, ינגישו טפסים כדי שאנשים לא יצטרכו לעמוד בתור כדי להירשם לגן ילדים. זה נכון בתל-אביב ובירושלים, זה יכול להיות נכון גם בחצור או בקרית שמונה. באנו למערכת הממשלתית, אמרו לנו: השקענו בפיתוח טפסים. כבר לפני שנים הם התחילו להתעסק בפיתוח טפסים, והיום בשביל לשנות – הרי 80% מהטפסים באשקלון, בחצור או בירושלים זה כמעט אותם טפסים. אז אפשר לשנות את הלוגו ולהתאים כמה שדות, זה לא מוצר מהירח. ועדיין, המערכת הממשלתית אמרה לנו: על כל שינוי טופס צריך לאפיין אותו, צריך שיהיה עובד שיתאים אותו. אמרתי: אני יודע לעשות את זה ב"Google Docs". "Google" הציעו, דרך אגב, את השירות הזה לרשויות המקומיות.

אז אני לא מצליח להבין את המציאות הזאת, שבה כל דבר נתפס כאילו זה להמציא מחדש את מערכות המחשוב. למה אין לנו מוצרי מדף גמישים, פשוטים, גנריים מהעולם? שיהיה טכנאי. מה הבעיה ב-CRM להקים שדות או לבטל שדות? למה דברים כאלה עולים מאות אלפי דולרים ולוקחים שנתיים? שלא לדבר על השיטה של מקומות אחרים שיצא לי לראות איך הם עושים, כמו עיריית ניו-יורק – יש להם מערכות open source. למשל, הם אומרים: אני צריך מערכת כזאת. מוציאים מכרז ותוך שלושה חודשים מקבלים פתרון.

אסביר. דבר ראשון, השונות נובעת ברובה לחקיקה. השוני במערכות המחשב וחוסר היכולת של ממשלת ישראל לקחת מוצרי מדף, שאנחנו מאוד רוצים שייקחו, היא באינסוף התאמות שנדרשות כתוצאה מהליכי חקיקה והסכמים קיבוציים והשד יודע מה עוד.

בכל העולם יש.

בבריטניה, לדוגמה, כשעשו מהפכה במחשוב לקח להם עשר שנים. אנחנו פשוט עוד לא התחלנו אותה.

אני כל הזמן שומע את הדוגמה על בריטניה.

כי זה יפה, כי הם לקחו מערכת מאוד מאוד קשוחה, כמו שיש לנו היום, ואמרו: בואו נעשה ב-open source וספקים קטנים ובינוניים, הם שינו פאזה. זה לקח להם עשר שנים. אנחנו, כממשלה, עוד לא התחלנו ללכת לכיוון ומי שצריך לענות זה זו רשות התקשוב, לא אורנית ספציפית. דבר שני, הדרישות הישראליות המחמירות לאבטחת מידע הן קשיחות יותר מכל ממשל ב-OECD שאנחנו משווים אליו.

אבל זו שכבת על גנרית.

לא, היא לא גנרית. בגלל ההתאמות, וההתאמות צריכות לעבור אין-סוף בדיקות של אבטחת מידע, זה מייקר באופן אוטומטי מוצרי מדף ובאופן אוטומטי גם מערכות CRM ואחרות כאלה כבדות. לכן הממשלה הישראלי נמצא איפה שהוא נמצא מבחינה מחשובית. לא שאגיד שיש פה איזו שביעות רצון גבוהה, אבל מצד שני להגיד שהרפורמה תפתור את הרפורמה במחשוב שאנחנו צריכים לעשות – זו התניה בעייתית.

הפוך. אורנית, אני מאוד מודה לך על ההגעה לכאן עם הצוות. אנחנו מבינים את האתגר וגם יש הרבה מאוד הישגים לפרויקט. אבל אני אומר לך כמי שנמצא בכנסת כשנה, שוב ושוב אני נתקל בחוסר יכולת שלנו לקדם מדיניות בגלל פערים במערכת המחשוב. אתן לך דוגמה: עכשיו אנחנו מקדמים חוק על מכרזי רכש ממשלתי לעסקים קטנים ובינוניים. אני מתואם עם החשבת הכללית, ואנחנו לא רוצים ניקוד עודף. אנחנו רוצים כלים אחרים שקשורים לתנאי סף וכו'. מדינת ישראל, שהוציאה מתוכה את "צ'קפוינט" ואת Waze, לא מסוגלת להגיד לכנסת כמה עסקים קטנים יש בכלל ברכש הממשלתי. לא מסוגלת. למה? כי אין את הצ'ופצ'יק הזה בטופס ולא מצליחים להצליב מידע בין רשות המסים למאגר הרכש הממשלתי.

רק לפני חודש, יחד עם חיים כץ, התעסקנו שבועיים רק בזה - להעביר נתוני תעודת זהות מהרשות לניצולי השואה למשרד הרווחה. רק הצלבת דטה בייס, שכשלמדתי מחשבים בכיתה י' זה היה אחד הדברים שלמדנו לעשות. עד שהצליחו לעשות את הצלבת הנתונים הזאת גילינו שיש אלפי ניצולי שואה שלא ממצים זכויות.

אנחנו צריכים לראות שהחסם הזה לא תוקע את הרפורמות. יש עניין אחד שהוא היכולת לצפות מראש – לדעת מה הצרכים של הרפורמות השונות, להיערך אליהן מראש זה לא דברים שלוקחים מהיום להיום. אבל דבר שני – זו האמירה היחידה שאני יכול לתרום בה מעבר לקיטורים - בסוף סוד המערכות הממשלתיות הוא גמישות. אנחנו בעידן חדש של רגולציה, עידן חדש שבו הציפיות והצרכים ישתנו כל יום, כל יומיים, כל שבוע.

היה כנס קיסריה בשבוע שעבר. קיימנו שם מושב מיוחד על חדשנות, עם נציב שירות המדינה, מבקר המדינה, החשבת הכללית של מדינת ישראל ועוד ועוד. הדבר המרכזי שהוצג שם הוא שאנחנו לא מצליחים לייצר גמישות. ישבו שם על ניתוח נתונים במערכת הבריאות הישראלית. כל החדשנות העולמית קורית בישראל, מיוצאת לכל העולם – במובן של ניתוח נתוני מערכות בריאות - אבל שום דבר מזה במערכת הבריאות הישראלית במובן של השימוש הפנימי שלנו.

לכן אני אומר שהמילה כאן, ואין שבוע שאנחנו לא נתקלים בזה, היא שצריכות להיות מערכות גמישות, כי הצרכים השתנו. זה לא כמו פעם שפיתחו מערכת והיא עבדה עשר שנים. זה לא יקרה יותר, העולם הזה נגמר. אם אנחנו, כ-start-up nation, לא מסוגלים – יהיה אבחון ואחרי שבועיים צריך לשנות אותו, פתאום נתחרט ופתאום נגלה שצריך סטודנטים. אני יודע כי עבדתי עם מנמ"רים ועבדתי עם מערכות אפיון. אפיינת, אפיינת, לקח לנו חצי שנה לאפיין, ובסוף כשהייתי צריך לשנות בולט אמרו לי: אבל אפיינת. אני מבין את זה, אבל העולם משתנה. אני לא יודע מה צריך לעשות כדי שזה יקרה - - -

ועדה מיוחדת אחרת.

יכול להיות. אנחנו מאוד מעריכים את העבודה שנעשית, אבל ביקשנו אתכם היום לכאן כדי לומר לכם כמה אנחנו נתקלים בעניין הזה, הצורך הזה בגמישות כדי לממש את המדיניות. אנחנו יושבים להם על הווריד, אותנו לא מעניין שהם יגידו לי 270 יום. אנחנו רוצים מכרז סטודנטים בינואר 2017. אני מבין את הקשיים שלכם, אבל אנחנו צריכים מערכות. תבינו שאנחנו קפריזיים, המחוקק הוא קפריזי, אבל גם כי הוא מתמודד עם עולם משתנה. אז אני מתנצל על המניפסט.

בבקשה.

אנחנו מהכנסת וגם אנחנו התחברנו למרכב"ה. במשך ארבע שנים בערך אנחנו מתחננים לנציבות שיכניסו אותנו למערכת הגיוס. היתה אפילו פגישה בין הנציב לבין מנכ"ל הכנסת הקודם, והבטיחו לנו שאנחנו הולכים לשם. הסיבה שאנחנו רוצים אותם היא לא רק כי הם טובים, כי אנחנו עובדים, פחות או יותר, בהתאם לכללים. אין טעם שנפתח מערכת ולא נוכל לעדכן אותה, כי אנחנו נסמכים על העדכונים שלהם כל הזמן. זאת אומרת, אם נפתח מערכת גיוס משלנו לא רק שזה יעלה לנו יקר, גם נצטרך כל הזמן - - -

ולמה זה לא קורה?

סדרי עדיפויות.

כי זה גם דורש פיתוח מיוחד?

לא לא. ישבנו גם אתך, לדעתי, יחד עם עוז, לפני שנתיים, וזה לא מתקדם. אנחנו כבר בתהליך שאנחנו בוחנים להקים, וזה פשוט טיפשי לנו להקים מערכת.

אני יכול להבין שאם הטענה היא שלפתח ארבע התאמות שצריך לכנסת זה לוקח שלוש שנים, אז בסדרי העדיפויות של הנציבות הם יחכו ל-2023.

אנחנו כבר במרכב"ה והם עושים לנו התאמות בכול – ברכש, במשאבי אנוש. זאת אומרת, זה לא משהו חדש.

אורנית, את רוצה להגיד איך את רואה את זה מהבחינה שלך? איך אנחנו יכולים לייצר מערכות גמישות יותר? כשאמרנו על המרכב"ה שאנחנו צריכים לדעת לסמן ספק קטן, אמרו לי: מצוין, רק הפיתוח הזה ייקח חצי שנה.

חד-משמעית לא. ניקח לדוגמה את נושא הספק, כי זה נושא שקל לי להגיד עליו. הנושא של סימון ספק קטן והאם העסק בשליטה – היתה רשימת נושאים שהתבקשנו לתת להם מענה – אין שום בעיה. להכניס את האופציה לסימון זה משהו מאוד מאוד פשוט. אבל לבוא עכשיו, שהנתונים גם ישבו שם - פה אנחנו נופלים, כי יש ענייני סודיות, שמירת נתונים. לדוגמה, הלמ"ס לא מעביר לנו נתונים מכיוון שהמדיע שלו סודי; לבקש מהספקים לעדכן – לא תמיד ספקים מעוניינים להגיד האם העסק הוא כן בשליטת - - - צריך להבין שמעבר להוספת שדה באיזשהו מקום יש עוד הרבה דברים שמתחבאים מאחור, והם הדברים שמעכבים.

לא נעמיק בזה יותר כי זה לא תפקידה של הוועדה הזאת, אני רק מנסה לנצל את ההזדמנות לשקף לכם את הקושי שאנחנו חווים כאן לא פעם ולא פעמיים. ניהלנו 100 שעות עבודה בוועדת הכלכלה על חוק נתוני אשראי, שחלק גדול ממנו עסק במערך הנתונים הנדרש. רועי, בוודאי שאתם, במשרד ראש הממשלה, צריכים להרים את זה, בשולחן העגול שצריך לדעת לבנות את מערכות הנתונים האלה, כי יש תופעות שחוזרות על עצמן. היכולת לייצר מעבר נתונים בין מאגרי מידע במדינת ישראל כדי שזה יקרה, כי כל פעם זה צץ – זה צץ בנציבות, זה צץ בלמ"ס, זה צץ במכון הייצוא – וכל הזמן אנחנו שומעים את אותם הסברים. אם יש בעיות גנריות שחוזרות על עצמן, אני חושב שאתם צריכים למצוא פתרון שהוא לא אד הוק. כל פעם נחצוב בסלע עד שמעבירים את מאגר הנתונים ואפשר להשתמש בו, צריך לקבל איזה פתרון מדף או אין פתרון מדף. יש פה נושאים שחוזרים על עצמם ואנחנו צריכים למצוא את הדרך שזמני התגובה שלנו יקוצרו. אפרופו הדיון שהתנהל כאן על זמני התגובה של הנציבות, ואנחנו יושבים להם על הראש על הדבר הזה, אני חושב שגם אצלכם אנחנו צריכים לראות שה-SLA של תגובות הוא קצר, מכיוון שבסוף זה נעשה עקב האכילס, וזה כאילו לא הגיוני במדינת ישראל.

אני מסכימה אתך, אבל אתה נותן דוגמאות של הצלבת נתונים בתור סטודנט. אנחנו לא מדברים על סדרי גודל כאלה, ובגיוס האלקטרוני בוודאי ובוודאי שלא. צריך לזכור שנושא הגמישות הוא בערבון מוגבל. אנחנו כן עושים מאמץ לקחת כלי מדף. את מערכת SAP לקחו כי היא מוצר מדף. יש שם דברים שמקובלים בעולם, אבל מה שאנחנו עושים פה ומה שאנחנו נדרשים לתת לא דומה לשום דבר ששייך ל-best pracrice.

למה?

זה אלה הדרישות. הדרישות, מסיבות של חקיקה, מסיבות של המבנה הממשלה – מכל מיני סיבות – הן משהו אחר לגמרי.

אני מבין. סליחה שאני נכנס לתחום הטכני, אבל זה אומר שגם בשלב האפיון אתם צריכים להיות מעורבים, כי אם התהליך הזה מנותק ובו לקוח הקצה שלכם – המשרד הממשלתי, היחידה הממשלתית - מפתחת את החלומות שלה ואז באה אליכם, היא לא יודעת מה יש. היא לא יודעת שבעשר מדינות ב-OECD יש כבר מערך ניהול דטה בייס לקליטת סטודנטים שעובד אחת, שתיים, שלוש, ארבע וזה עונה על כל הדרישות שהם צריכים ב-89%. לפחות מהניסיון שלי, הפער נוצר כשאתם לא מעורבים מספיק בשלב המקדמי.

אני מאוד מסכימה אתך.

ולכן החיבור הזה צריך להיות הדוק. יכול להיות שאם רון וגבי היו יודעים, אם האפיון היה מותאם ב-89% למוצר המדף, זה היה לוקח חודש.

בבקשה, רויטל, ונתקדם.

SAP אמנם נבחרה לפני הרבה שנים, לפני שהגעתי, אבל היא מוצר מדף. SAP, כתפיסה, אמרה: כל מה שנכון בכל המקומות, זה מה שצריך להיות בכל המקומות. לקלוט עובד זה לקלוט עובד, זה לקלוט עובד, לצורך העניין.

אצלנו זה לא ככה. אני מאוד מסכימה עם האמירה שגם 80% או 85% מהתהליך זה בסדר גמור. אם היו אומרים לנו: זה SAP סטנדרט, לעשות 85% מהחלומות שלנו ייקח שבועיים ולעשות את ה-100% מהחלומות שלנו יקח שנתיים – אם מישהו היה אומר ש-80% זה מצוין, נרוץ עם 80%, אני חושבת שזה היה מקצר זמנים.

זה השיח שצריך להתנהל.

הם מעורבים, כעיקרון, בשלבים - לא בשלב הדרישות - - -

בשלב האפיון בוודאי שמעורבים.

בוודאי שמעורבים, אבל לא בשלב של מה אנחנו רוצים. כשאנחנו מתחילים לחשוב על מה אנחנו רוצים, פה אולי צריכים לראות מה יש, ונתחיל להתאים את עצמנו.

תודה, רויטל. בבקשה, אדוני.

אני סגן נציב שירות המדינה. אני לא מדבר על אנשים, כי אנשים טובים במרכב"ה ורוצים לעשות. נגעת בנקודה הכי משמעותית. היום אנחנו מדברים מנקודת המבט של הבקרה – מה הצלחנו, מה השגנו. זה לקחת את המדיניות ולתרגם אותה לטכנולוגיה ונתונים. יש 60 נושאים על סדר היום, וזה רק חלקם עי יש עוד נושאים שנמצאים במדיניות שצריך לעשות, ולתת את התשובות הטכנולוגיות – להשיג נתונים של כמה פרשו, כמה במילוי מקום, כמה בתקינה, ים של נושאים – היכולת שלהם לתת לנו בזמן סביר היא מאוד מאוד נמוכה. המשמעות היא שאם מישהו ישאל בעוד כמה זמן מה השגנו - זה לא פשוט.

אם נקדיש לנושא הזה, לא ממקום של ביקורת על מרכב"ה או על מישהו אחר, יכול להיות שייפתחו ערוצים נוספים איך נותנים פתרונות, כי היכולת להשיג את זה היום היא מאוד קשה, והנקודה היא קריטית.

מכיוון שאנחנו צריכים להתכנס לסיום – אני צריך לעבור לוועדת החוקה – אגיד על הפרק הזה שתי הערות. אחת, בעיניי האתגר של מערך המחשוב, בוודאי המרכב"ה, זה לפתח כלים לגמישות. הדבר השני הוא להקדים את המעורבות בשלבי הגדרת הצרכים. כלומר, במקום שבו צוות הרפורמה חולם וחושב על מה הוא צריך כדי לממש את כל יעדי המדיניות – הם לא אנשי מחשוב - כבר אז צריך להיות צוות הפיתוח המחשובי, כדי לצמצם פערים בין החלום לכלים הקיימים ולראות איך עושים את המפגש הזה. ככל ששלב התיאום הזה קורה נמוך יותר זה מסבך את העבודה.

חוויתי דבר עוד יותר גרוע - שבאות חברות המדף וכופות הר כגיגית עם מוצרי מדף לא טובים ומכניסות את המדינה להיריון עם כל מיני מוצרים שאחר כך המדינה מסתבכת אתם. אם אתחיל עכשיו לתת לכם דוגמאות שנתקלתי בהן במהלך עבודתי - באמת נזקים אדירים למדינת ישראל, בגלל שכל מיני חברות כופות כל מיני מוצרי מדף שבינם לבין הצורך האמיתי של המשרדים אין כלום. לכן השותפות צריכה להיות בשלבים הרבה יותר מוקדמים, כי אני יודע איך תהליכי השיווק האלה נעשים מול המנמ"רים ומול יחידות המחשוב. מוכרים מוצר שהוא מאוד טוב, מאוד גמיש, הוא עובד באיזה 7,500 מדינות, זה נפלא והכול טוב, ואז מגלים שכדי לשנות בר זה תהליכי פיתוח וזה עולה מיליוני דולרים.

רועי, חייבים לתת לזה מענה אצלכם, כי אנחנו נתקלים בזה כחסם שוב ושוב בדיונים פה. יצא לי לפגוש מדינות כאלה, שסיפרו לי איך מכרו להן מערכות, שחלק מהשמות שלהן הושמעו כאן, וכל מערך התקציב שלהן תקוע עד היום. זה לעניין המחשובי. אני שוב מודה לצוות הנציבות על הצגת הנתונים והקידום.

לגבי הסטודנטים – אני חושב שהתקדמו מאוד בהבהרה ובתיאום הציפיות גם לגבי חוזר נש"ם, שנעקוב. ואני אומר גם לאנשי הוועד כאן: תמשיכו להיות בקשר. נמשיך לעקוב ולראות שזה קורה כמו שהתכוונו. שיהיה לכולנו המשך יום טוב. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:37.