הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 188

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ו (24 במאי 2016), שעה 12:00

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות השיט) (תיקון), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אורי מקלב

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

רענן סטולוביצקי - ק' הדרכה באג"מ, המשרד לבטחון פנים

יובל קרטה - מ' יח' שיטור ימי באג"מ, המשרד לבטחון פנים

סיגלית ברקאי - לשכה משפטית, משרד התחבורה

עמרם בן ישי - מנהל אגף משיטים וכלי שיט קטנים, משרד התחבורה

יצחק בן דוד - סמנכל אכיפה, המשרד להגנת הסביבה

רני עמיר - רא"ג ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

רון יציב - פורום שייטי ישראל, מנהל

ריאד עבדל-האדי - יו"ר עמותת דייגי פאראדיס

תאופיק בריאה - עמותת דייגי פאראדיס

שלום ביטון - יו"ר וועד דייגי נמל הקישון

סעדו זיינב - יו"ר העמותה ועד דייגי נמל יפו

גיל ססובר - מזכיר

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אפרת חקאק

אסף פרידמן

יפעת קדם

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות השיט) (תיקון), התשע"ו-2016

צהריים טובים, אנחנו פותחים את הישיבה של ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני מבין שעל סדר היום שלנו זה הנושא של כלי השיט. זה כולל כלי שיט גדולים, או רק קטנים?

התיקון של תקנות העבירות המינהליות, עיקרו בכלי שיט קטנים. יש מספר תיקונים שנעשו לגבי כלי שיט גדולים, אבל הוא מאוד מאוד מצומצם.

אני מניח שכלי השיט הקטנים שמדובר עליהם נוסעים וקיימים כבר הרבה זמן. התקנות האלו הן חדשות, הן תיקון של התקנות הקודמות, או קרה משהו שצריך היה לתקן - התרבו כלי השיט, התרבו התאונות?

במהלך השנים נערכו תיקונים של התקנות העיקריות, שזה תקנות הנמלים (בטיחות השיט), ותקנות הספנות (כלי שיט קטנים). נדרש לעשות התאמה בהתאם לתיקונים שחלו בתקנות העיקריות, נדרש להתאים את התקנות של העבירות המינהליות על מנת שנוכל לבצע אכיפה שלהן בצורה יעילה ביותר.

עד היום הן גם היו עבירות מינהליות?

חלקן. חלק מהעבירות הן כבר היום עבירות מינהליות שאנחנו עושים התאמות בהתאם לתיקונים השונים. במהלך השנים הותקנו עוד תקנות חדשות, בעיקר הפרק שמסדיר את ההשטה של מתקנים נגררים – אופנועי ים, מצנחים. גם את זה אנחנו מבקשים היום לקבוע כעבירות מינהליות. זה פרק שלא היה. אלו עבירות שלא היו בעבר. אנחנו עושים עוד תיקון קטן בתקנות הנמלים, שמדבר על אחסנה של חומרים מסוכנים. זה גם מתייחס לבטיחות השיט, אבל בהיבט שונה.

אני מבין שאתם רוצים להעביר אותן לעבירות מינהליות, זאת אומרת, עד היום היה החוק ולא כפו אותו, לא מימשו אותו?

יש כבר עבירות מינהליות, אנחנו מתקנים אותן.

אנחנו מתקנים ומתאימים אותן. העבירות האלו מוגדרות היום כעבירות פליליות לפי התקנות.

את הפליליות האלו אף פעם לא מימשו, נכון? בדרך כלל המעבר למינהליות אומר שאנחנו רוצים להתחיל לאכוף. לתבוע לבית משפט זה סיפור, מוותרים על זה מראש. ברגע שאת מעבירה את זה לקנסות, פירוש הדבר שמישהו החליט שמתחילים לאכוף את הדברים.

יש כבר עבירות מינהליות על בטיחות השיט מ-2002. מה שמוצע עכשיו זה לתקן את זה, להוסיף כל מיני דברים. בתחום הזה יש אכיפה בדרך של עבירות מינהליות.

האם ישב מישהו והחליט יום אחד שצריכים לתקן כי המציאות לימדה אותו, או שהעולם התקדם ואנחנו כפופים, אנחנו מעתיקים מהעולם? איך זה קורה?

גם וגם. אני יכולה להגיד לגבי הפרק שנוסף לעניין מתקנים נגררים ב-2012. זה פרק שנדרש היה לאור ריבוי הספורט הימי ופעילות הספורט הימי ברחבי המדינה, בחופי המדינה. היה צריך לקבוע עליו רגולציה מסוימת על מנת להסדיר את הפעילות שלו. נגרמו הרבה מקרי פציעות, אפילו מוות כתוצאה מהפעילות הזאת, לכן נדרש היה להסדיר אותה. זה מה שעשו ב-2012. התיקונים שנעשו לפני היו תיקונים שנדרשו לצורך הבהרת התקנות. זה תיקון תקנות רגיל שנעשה ונבחן לאורך השנים.

פה מדובר רק על הים, לא מדובר על שפת הים.

פעילות ימית בלבד.

מ-2012 עד היום הוגשו משפטים, הוגשו דברים, או שהעבירות נעברו, אף אחד לא טיפל ולא היה מישהו שראה את זה? צריך גם פקח, מה שנקרא.

השיטור הימי וגם המשרד שלנו מבצע אכיפה. צריך להבהיר שההליך של הגשת כתבי אישום הוא הליך מאוד מאוד מורכב. העבירות האלו, עד כמה שהן חשובות ומהותיות, הוא הליך ארוך מאוד. הרעיון הוא ככל עבירה מינהלית.

אם זה על שפת הים, אני מבין שיש את המציל שיכול, או שיש אנשים שמתלוננים אם נוסע טרקטורון. פה, בתוך הים, מי יודע לזהות. אמרת שיטור ימי. מה זה השיטור הימי הזה? אני מכיר את הצבאי, לא את האזרחי, אלא אם כן אתם נעזרים בצבאי. באזרחי יש שיטור ימי?

כמו שכבר הובן, הבעיה הכי גדולה היא בעצם לבצע את האכיפה הזאת כי צריך כוח ימי שמסוגל להגיע לכלי השיט ולקבוע עבירה במעמד הביצוע שלה. מי שנמצא בים לטובת העניין הזה זה כלי שיט של שיטור ימי. לשיטור ימי יש יחידה שכוללת גם הפעלה של כלי שיט. הם מבצעים את האכיפה העיקרית. ישנו גם קצת פיקוח בכנרת, לפעמים גם מישהו אחד או שניים מרשות הספנות. גם השיטור הימי וגם המפקחים האלה בכנרת הוסמכו על ידי רשות הספנות והנמלים כמפקחים ימיים לאכיפת התקנות האלו. הם בעצם הכוח. משרד התחבורה לא מחזיק כלי שיט בים, לכן גם מתקשה מאוד ליישם אכיפה בפועל בים. הוא מסתמך בעיקר על השיטור הימי.

השיטור הימי שייך למשרד התחבורה?

למשטרת ישראל.

למשטרת ישראל יש שיטור ימי שהוא שונה מהצבאי. אני מניח שהמטרה המרכזית שלו היא למנוע הברחות, אולי גם טרור, דברים מהסוג הזה.

לא. אנחנו אוכפים סדר ציבורי וחילוץ והצלה.

אין מספיק כלים בשביל שיטור ימי.

מי מוודא שלא תהיה הברחת סמים, הברחת נשק או הברחות אחרות פנימה או החוצה? הצבא עושה את הכל?

חיל הים אחראי על הביטחון. כל מה שקשור לפח"ע, לטרור, להברחות אמל"ח זה חיל הים. מכס עסוק יותר בהברחות של טובין וסמים.

למכס יש גם חיל שיטור?

יש לו מודיעין בעניין הזה, אין לו שיטור. אין לו כלי שיט כמו לשיטור הימי. לשיטור הימי יש 5 בסיסים ברחבי הארץ. יש לו צי של 10 כלי שיט. יש בסיס בחיפה, בסיס בתל אביב, בסיס באשקלון, אילת וכנרת. 60 ימאים עם 150 מתנדבים. יש 10 כלי שיט שעכשיו אנחנו רוכשים. עד סוף השנה יהיו לנו כלים מסוג צרעות בכל רחבי הארץ למשימות של שמירת הסדר הציבורי, אכיפת החוק וחילוץ והצלה.

נניח שאני רוצה להכניס למדינת ישראל סמים. למעשה הכל פתוח, כי אתם לא מטפלים בזה, הצבא לא מטפל. למכס אין יחידות שיטור, יש לו רק מודיעין. מי חוסם דבר כזה?

לצערי, אין מודיעין ימי חוץ מצה"ל. לפחות למשטרת ישראל הקשב הוא יותר פנימה. כשמובא משהו ליחידה שלנו אנחנו מטפלים, אנחנו עובדים מול שאר הגופים, כמו המכס שהזכרתי וחיל הים, בצורה פורמאלית וא-פורמאלית. אין כרגע כוחות של משטרת ישראל שפרוסים בעומק הים ועובדים עם ציים אחרים. אנחנו שיטור ימי, לא משמר חופים.

יש לנו פרצה גדולה שלא מכוסה.

יכול להיות.

זה לא לגמרי מדויק. המכס עסוק, בדרכיו, באיסוף המידע שנדרש לו. המכס יכול לבדוק כל כלי שיט כזה ברגע שהוא נכנס למעגן, או לפעמים לצאת לים לאור איזה שהוא מידע. זו פעילות שהיא יזומה בידי המכס, זה בתחום אחריותו.

אתה מאמין שמי שרוצה להבריח סמים או דברים אחרים ייכנס לנמל וילך לדבר עם אנשי המכס? הוא ייקח חוף שהוא יכול להתקרב אליו, סירות קטנות, יוריד את זה שם, מישהו יחכה לו ממול ואין משהו שסוגר.

מערך השליטה של חיל הים לא באמת מאפשר נחיתה או כניסה למים הטריטוריאליים עד החוף באופן כזה פשוט. כל כלי כזה חייב לדווח על ההגעה שלו, לוודא שאכן הוא זה שדיווח, לעשות את כל נהלי האימות, כולל, אם נדרש, לבצע גם בידוק של מכס או בידוק של חיל הים, תלוי בסיטואציה. זה לא כזה פרוץ כמו שזה נשמע. יכול להיות שזה לא הראשון בסולם העדיפות של פעילות המכס. עובדתית זה לא ממש קורה באופן שגרתי, כי מן הסתם זה די מורכב, זה לא כזה פשוט.

אנחנו לא יודעים. לפי מה שאני מבין היום אין לנו טיפול מלא. יכול להיות שזה מתבצע ומתממש, רק אנחנו לא יודעים בגלל שאין לנו מישהו שיהיה בתמונה לנושא הזה. אנחנו חושבים שהכל טוב. יש כאן פרצה גדולה.

אין ספק שבהיבט הביטחוני אנחנו מכוסים טוב, בהיבט הפלילי יש ליקוי.

אני מדבר על ההיבט הפלילי, שזו בעיה לא פשוטה. מי שאוכף את זה עבורכם זה השיטור הימי שנמצא פה?

האכיפה נעשית בעיקר על ידי השיטור הימי ועל ידי המפקחים של המשרד שלנו, של משרד התחבורה, באזורים היבשתיים, בפעילות שנעשית מהיבשה.

תני לי דוגמה של עבירה כדי שאני רק אבין איך זה מתנהל. יש מושג של מהירות?

כן.

עד מהירות מסוימת ניתן לנסוע, מעבר לזה אסור.

בתחום ה-300 מטר מקו החוף.

אם יש משהו שנע במהירות יותר גדולה, מי שצריך לאתר את זה, לעמוד עליו ולרשום וכו' זה השיטור הימי.

הם צריכים לדחוף אותם במהלך ההשטה. לשיטור הימי יש את הכלים לדחוף את הכלים בים.

אתם בנויים לדבר כזה? זה נראה לי הזוי. באיזו מהירות מותר לנסוע?

עד 5 קשרים, בערך 10 קמ"ש.

אם מישהו נוסע 6 קשרים, אתם מסוגלים לאבחן, לדעת ולאתר? אתם בנויים לזה?

מבחינת אכיפת העבירות המינהליות או עבירות השיט, המשטרה היא בעצם גוף שמסייע למשרד התחבורה לאכוף את העבירות האלו. למשטרה יש אינטרס משותף מבחינת המטרות של האכיפה. אם ניקח לדוגמה השטה בתחום של ה-300 מטר, שזאת בעצם עבירה מסכנת חיים כי זה בעצם להפריד את כלי השיט מהשחיינים שבחופים, אז האכיפה רובה ככולה מבוצעת על ידי השיטור הימי, על פי הסמכה שהימאים שלנו מקבלים משר התחבורה. הדוחות הם דוחות של משרד התחבורה שהולכים לתביעה במשרד התחבורה. האקט האכיפתי מבוצע על ידנו, שאר הטיפול מבוצע על ידי משרד התחבורה.

בשנה האחרונה, נניח, כמה דוחות הגשתם?

387 דוחות.

אני לא יודע להגיד אם זה קצת או הרבה, אין לי מושג. בכל חופי ישראל?

כן. כמעט מחצית מהם על נושא של סיכון מתרחצים בחופי רחצה, שזה מרבית העיסוק שלנו מבחינת הייעוד שלנו – שמירה על הסדר הציבורי בחופים. בערך מחצית על העבירה הזאת. 50% הנותרים מתחלק בעבירות טכניות, בעבירות של רישוי כאלו ואחרות שמקנות איזה שהוא סוג של סדר בחופים ובהפעלת כלי השיט.

אתם יודעים להגיד על אסונות שקרו בשנה האחרונה?

לא חסרות תאונות שיט שאירעו בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות. כל שנה זה בא לפתחנו. אם ניכנס לתקנות, אז התיקון המוצע הוא בהחלט מדבר על העבירות שמתייחסות לתאונות שבאמת קרו בשנים האחרונות, בשנתיים האחרונות, שהן על נושא ההשכרה של כלי שיט או שימוש בכלי שיט מסחריים לספורט ימי, אם זה אופנועי ים, השכרת כלי שיט קטנים לנהיגה עצמית. שם אנחנו רואים את מרבית התאונות. התקנה לא נוגעת בגורם המרכזי של תאונות השיט, שזה אלכוהול. פה זה לא מובא לדיון. אם נפלח מה גורם לתאונות, אז אלכוהול מקום ראשון, כלי שיט לשימוש מסחרי כזה או אחר במקום שני, ובמקום שלישי זה שיט בתחום חופי רחצה מוכרזים. זה הפילוח.

זאת אומרת, דברים שעומדים לנו ביבשה, כמו אלכוהול שהחוק נותן לנו כלים, בים אין משהו שאנחנו יכולים לאכוף, אין בעצם עבירה.

אנחנו עובדים עכשיו על תקנות בנושא אלכוהול.

נשמע קצת עגום בסך הכל הכולל.

זה לא כזה עגום. זיהינו את נושא האלכוהול כבעייתי. אנחנו עסוקים היום בלהכין הצעה גם בנושא הזה, כולל הסתכלות סביבנו על מה שקיים בעולם. סך הכל לא חסרות דוגמאות בעניין.

השר שאחראי על זה הוא שר התחבורה?

כן.

אתם מושאלים מהשר לביטחון פנים, או שאתם יחידה - - ?

אנחנו גורם מסייע בלבד.

הפיקוח נעשה בשילוב של המשרד שלנו ושל השיטור הימי. אנחנו רואים שהפעילות שלהם נעשית כאחראים על שלום הציבור, הבטיחות ואכיפת החוק. בלי כל קשר, נעשית אכיפה בהתאם לתקנות שקיימות היום. אנחנו שוקדים על תיקון התקנות בהתאם לצרכים ובהתאם לפעילות לאורך כל הדרך. השיטור הימי ממונים כפקחים לעניין התקנות האלו. לא לעניין כל התקנות, לעניין חלק מהתקנות שנאכפות על ידם. שאר התקנות כן נאכפות על ידנו. אני חושבת שכן נעשית אכיפה בצורה טובה שמבטיחה את הבטיחות. אנחנו מבקשים לעשות את התיקון בשביל להוסיף את העבירות שלא נקבעו בגדר עבירות מינהליות, על מנת שנוכל גם לגביהן לבצע אכיפה.

אני לא רגוע.

אין לנו אכיפה באזור חיפה, זאת אומרת, אין לנו שמירה מטעם משטרת החופים. יש להם כלי קטן שמסתובבים איתו. פעם היו כלים, היום אין להם כלים.

בחודשים הקרובים יהיה להם.

אני מקווה. אני במגע עם אריה, מפקד שיטור ימי בחיפה.

זה תהליך של רכש שכרגע מתבצע. הם אמורים לקבל תוך שלושה חודשים כלי נוסף.

אני במקרה שירתתי בחיל הים ביחידה מובחרת. לצערי, יש לי אח שנפל. אני לא מבין איך בנמל כזה גדול, בעיר כזאת גדולה שיש תנועה רבה של אניות וכלי שיט, אין מספיק שיטור ימי. לא יכול להיות עיר כזאת גדולה עם כלי אחד. איפה הם מסתובבים? או בנחל קישון, או בין הנמלים להציק לדייגים. מחפשים רק את הדייגים, לא מחפשים כלים אחרים.

בקשר לדייגים. אני מדבר על אזור מפרץ חיפה. במפרץ חיפה בונים נמל חדש. אנחנו בעד הפיתוח, בעד כל התקדמות במדינה הזאת. זה יפה, זה לטובת העם והמדינה, אבל סגרו לנו, לדייגים הקטנים, לסירות הקטנות, את כל השטחים. לוקח לו לצאת מהנמל 40 דקות עד שעה. שם הוא מתנגש עם הסטי"לים, עם האניות. כמו שאמרת, מותר לנסוע רק 5 מייל בשעה. הם נוסעים גם 20 מייל בשעה, בפרט הנתבים. לפני מספר שנים נתב אחד עלה על ספינה שלמה, חתך אותה לשניים בחיפה. כשהם נוסעים לא מעניין אותם כלום. הוא מחזיק את ההגה, מדבר, מספר סיפורים. לא משנה מה יש בדרך, הוא נוסע. גם חיל הים אותו הדבר, בפרט הדבורים. התרעתי על זה, אבל לצערי אין אוזן קשבת.

חשוב להדגיש שהתפקיד של המשטרה בים לא מתייחס לדייגים כדייגים, הוא לא אוכף מהירות בכניסה וביציאה מנמל. אנחנו לא אוכפים את העבירות האלו, תתקן אותי אם אני טועה. התפקיד שלנו, כמו שאנחנו רואים אותו, כמו שאנחנו מקבלים את ההנחיות שלנו מהשר ומהמפכ"ל, הוא שמירה על האזרחים שמגיעים לחופים. זה המרכיב המרכזי שלנו. אם נסתכל על התקנות, התקנות לא מדברות על סירות דיג. אנחנו מדברים על הגברת מחדרה שיורדת עם שני הילדים שלה לחוף הים ורוצה לחזור בריאה ושלמה. זה התפקיד שלנו, לשם אנחנו מכוונים את הפעולה שלנו. אם היא נקלעת למצוקה, אנחנו מצילים אותה. אם יש אופנוע ים שמסכן את החיים שלה, אנחנו תופסים אותו ואוכפים כנגדו. שם אנחנו רואים את מלוא העבודה שלנו. אנחנו לא מוכוונים לדייגים. גם התקנות שמובאות לכאן בכלל לא מדברות על דיג.

הגבילו אותנו בשטח, כי לקחו לנו שטח ענק בבניית הנמל. הדייגים הקטנים מבולבלים, לא יודעים לאן ללכת. לאיפה שהם הולכים כתוב שאסור. הם עוברים על החוק, כי הם רוצים פרנסה.

אנחנו מרגישים ומבינים את הבעיה. זה לא פשוט. לצערי, לא במעמד הזה נוכל לפתור אותה. הדבר המרכזי שנוכל לעשות זה לגבי החוקים הקיימים. נוכל להקל בצורה כזאת שיהיה קנס במקום שזו תהיה תביעה לבית משפט, כי הסיכוי שבעוד 3 שנים מישהו - - אם העונש לא מגיע מידית, אז לא מרגישים את הקשר. אנחנו נהפוך את זה למינהלית. הכוונה שיהיה קנס. קנס משולם במקום, אלא אם האדם ירצה ללכת לבית משפט. זה כן שינוי.

לעצם הנושא של היכולת של השיטור הימי, אם הוא מספיק או לא, ולכל הדברים האחרים. להערכתי, אין מישהו שחושב שזה מספיק, רק כנראה שזה המקסימום שמשטרת ישראל יכלה לתקצב או להקציב. חבל. בכל נושא ובכל תחום אנחנו אומרים שהיה צריך לתת יותר. תמיד מגיעים לנקודה של כסף. כל פעם שדנים באיזה שהוא נושא, אנחנו אומרים, וואלה, פה ניקח, פה ניתן יותר כי זה הכי חשוב, אבל אחר כך, כשמגיע נושא אחר, אנחנו אומרים, שם זה הכי חשוב. זה לא פשוט.

בסעיף 1 התיקון הוא בהוספת תקנות הנמלים. עבירה יחידה שאנחנו מבקשים להוסיף היא לגבי אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בנמלים.

עד היום אין שום עבירה בהקשר הזה?

יש עבירה פלילית, אין עבירה מינהלית. אנחנו רוצים לקבוע את זה גם כעבירה מינהלית.

זה לא קשור לים. האחסון יכול לעבור גם דרך היבשה.

בסופו של דבר הכל מתקשר לשינוע אל כלי השיט ומכלי השיט. האחסון בנמל משפיע גם על הפעילות הספנותית והימית.

אם יש אחסון בנמל, זה לא משנה אם החומר המסוכן הגיע דרך הים או דרך היבשה, העבירה קיימת.

העבירה קיימת. מדובר רק באחסונים שהם בתחומי נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת, הנמלים המסחריים, לא המעגנות שבהם לא נעשית פעילות כזאת.

התיקון בסעיף 2 הוא בסעיף משנה (3). זה עוד פעם הוספה של תקנות הנמלים. בסעיף (ב) נעשה תיקון לחוק העבירות המינהליות, שבעצם מפנה לעבירה מינהלית חוזרת. עשינו התאמה להפניה, כי הייתה הפניה למקור שכבר בוטל. ב-(ג) נקבע קנס עם עבירה מינהלית נמשכת לגבי תקנה 153 לתקנות הנמלים, שזה אישור של עשירית הקנס מהקנס הנקבע. אלה התיקונים שמבוקש בחלק העיקרי.

לגבי התוספת, התיקון העיקרי שנעשה הוא שטור ב' יימחק. זה עניין ניסוחי. לא נהוג היום לכתוב את תיאור העבירה. אנחנו פשוט מבקשים למחוק את זה בהתאם לנוסח שנהוג היום בכתיבת עבירות מינהליות. אנחנו מבקשים להוסיף שתי עבירות: עבירה מינהלית לעניין סעיף 2, שהיא איסור השטה בכלי שיט לא כשיר, וסעיף 7א, שזה לעניין ציוות כלי השיט וציוד בטיחות. זה תיקון שנעשה בשנת 2008. אנחנו מבקשים גם את זה לקבוע כעבירה מינהלית. יש לזה חשיבות מאוד מאוד גבוהה.

את יכולה להסביר איך הגעתם לסכומים שאתם רוצים?

בסעיף 2 מדובר באחת ההפרות החמורות שיש. מדובר בהשטה של כלי שיט שפשוט לא כשיר לשיט - ללא רישיון, בניגוד לצרכים שלו. מדובר פה בסיכון חיים.

יש מצב של החרמה של הכלי? אם הוא לא כשיר, לא מחרימים אותו כמו רכב שלא כשיר ונוסע על הכביש?

מחזירים אותו חזרה ליבשה.

אנחנו כמשטרה תופסים כלי שיט רק אם נעברה עבירה והם משמשים ראיה לפי סעיף 32 לפקודת סדר דין פלילי. אנחנו לא מחרימים כמו בכביש.

יכול לנסוע כלי שיט שאין לו רישיון, לא כשיר ולא כלום.

אם הנסיבות הן חמורות, אנחנו מפסיקים את העבירה.

מי יבדוק אותו? למה שיבדקו אותו אם הוא לא עשה עבירה?

אני שומע פה דברים שהם לא מדויקים. כל שנתיים צריך לבדוק את הסירות. בתוך השנתיים האלו יש כאלו שפג התוקף של הרישיון שלהן.

מי בודק שעושים את זה?

משרד התחבורה בודק כל שנתיים את כלי השיט. אם יש תיקון שנמשך חודש, חודשים ושלושה חודשיים, מחרימים את הסירה. סירת דייג צריכה לעשות לפעמים שיפוץ במשך 6 חודשים.

לא אמרנו את זה.

אתם אומרים שסירה עומדת בלי רישיון.

לא עומדת, שטה בים.

בים היא לא תשוט בלי רישיון.

למה? מי אמר שסירה בלי רישיון לא תשוט?

היא לא תשוט. אף אחד לא יעשה את זה. צריך ביטוח, צריך דברים. השיטור הימי יושב כל הזמן. מכירים טוב מאוד כל סירה, אם יש לה ביטוח, אין לה ביטוח. מכירים כל אחד.

אתה נותן להם כוח יותר מאשר - -

זה מה שנכון, זה אמיתי. הם יודעים גם את מה שיש לדייגים.

אנחנו אוכפים בצורה של דוח מינהלי, או דורשים מכלי השיט לחזור לחוף, מלווים אותו לחוף אם העבירה היא חמורה. אנחנו לא תופסים כלי שיט.

האם כשאתה רואה כלי שיט שנוסע ולא עשה עבירה, אתה עולה לבדוק אם יש לו רישיון, או לא?

כן.

זה אתם כן עושים.

בניגוד ליפו ששם יש אנשים קבועים שאתה מכיר אותם, בכנרת ובאילת אנשים מגיעים עם כלי השיט ואתה בודק מדגמית, אתה לא יכול לכסות את כולם. לגבי מי שעובר על החוק אנחנו מחליטים. אם יש תאונה אנחנו פועלים.

מאיפה נלקחו סכומי הקנסות?

סכומי הקנסות נלקחו באופן השוואתי לחומרת העבירה בעבירות אחרות. לגבי כלי שיט גדולים העבירה היא אחת החמורות שיש.

ביחס למה שהיה בשנים הקודמות, או ביחס למה שקיים בעולם?

ביחס לעבירות אחרות שנקבעו בתקנות.

היה לכם איזה קריטריון שלפיו קבעתם, או שסתם החלטתם?

הקריטריון הוא ליצור תיאום והתאמה בין חומרת העבירות לשיעור הקנסות לאורך כל התקנות כדי שזה יהיה אחיד - 3200 לכלי שיט קטן, 8000 לכלי שיט גדול, כאשר הסיכון הבטיחותי של כלי שיט גדול הרבה יותר גבוה אם הוא נוסע כשהוא לא כשיר לשיט. 7א הוא באותו מדרג, רק בסכום יותר נמוך.

בתקנה 13(א) מדובר על חובת היתר להפלגה בינלאומית. פה נעשתה הפחתה של שיעור הקנס, מ-1600 ל-800. נציין כי בחלק מהעבירות אכן ביקשנו לעשות הפחתה של הסכומים לצורך ייעול של האכיפה ולצורך הלימה יותר טובה של חומרת העבירה לשיעור הקנס, לכן כאן אנחנו מנסים להפחית את שיעור הקנס.

בתקנה 14(א) נעשה תיקון לצורך התאמה לתיקון התקנות שנעשה. בעבר היה (א) ו-(ב). החלוקה הזאת בוטלה. אנחנו פשוט רוצים להתאים את הסעיף. אנחנו מפחיתים את הקנס, מ-3200 ל-1600. ההפחתות נעשו ב-50% משיעור הקנס שקיים. גם 14(ב) בוטלה, בגלל שהסעיף הזה כבר לא קיים. הוא אוחד לסעיף אחד כולל.

אנחנו מגיעים לסעיפי 26. 26ג(א) מדבר על ציוות כלי שיט במשמרות רצופות בצוות בטיחות הולם. הסכום נקבע רק לכלי שיט גדולים, בגלל שהעבירה הזאת חלה בכלי שיט גדולים, היא לא רלוונטית לכלי שיט קטנים. תקנה 26ה(א) מדברת על העדר צוות בטיחות קבוע בתקנות. יש את אותה מידה של חומרה וצורך בציוות. 26(ז) והלאה אלה הסעיפים שמתייחסים לפעילות הספורט הימי, כלי שיט נגררים: אופנועי ים, מצנחים, כשהמטרה להגביר את הבטיחות.

גם בזה השיטור הימי מטפל?

זה אחד הגורמים המרכזיים.

אתם מסוגלים להשיג אותם מבחינת מהירות?

זה לא רק עניין של מהירות.

אנחנו לא עושים מרדפים בים, אנחנו מנציחים את העבירה.

כמה דוחות הוגשו?

העבירות לא נקבעו כעבירות מינהליות.

כמה הוגשו על כלי הספורט?

החקיקה היא חדשה, היא מ-2012. עד עכשיו הן לא היו מוגדרות כמינהליות, אז לא היינו יכולים לאכוף. לצערנו, עסקנו בהסדרה ובהדרכה.

כלומר, כתבי אישום לא הוגשו.

הוגשו, אבל בודדים. לצערנו, טיפלנו כבר אחרי - בנפגעים, בפצועים, בחקירה של המעורבים. כל הרעיון של התקנות האלו זה לאכוף לפני, לאכוף ביד קצת יותר קשה.

דרך אגב, כשנסיים, אם וכאשר, נרצה שבעוד שנה תעבירו לנו דוח, לראות שחל שינוי גדול, שזה שהעברנו את זה לקנסות עשה את שלו.

אולי זה הפוך, בזה שעכשיו יש הרתעה חזקה לא יהיה שום דבר. אל תדרבן אותם ותמריץ אותם לתת דוחות.

חלק מהמטרה לקבוע עבירה מינהלית היא כדי ליצור הרתעה מסוימת.

אין לכם עניין לתת קנסות.

בשנה הראשונה יהיו הרבה, אחרי זה נראה איך שזה מתחיל לרדת. בשנה הראשונה והשנייה צריכים להיות הרבה, אחרי זה זה צריך לרדת.

אני בכלל חסיד של זה שפעם ראשונה נותנים התראה, אזהרה.

כנראה שהחבר'ה האלה עברו כמה התראות כשעוד לא היו קנסות.

תלוי כמה הסיכון. אם הסיכון גדול מאוד, אי אפשר לתת אפילו פעם אחת.

התקנות קובעות הסדרים לאיך להשיט, איזה הדרכות צריכות להינתן לנוסעים, כיצד הנוסעים והמשיטים יכולים לשוט, איך הנגרר אמור להיות, מה הדרישות לגבי תקינות נגרר.

איך האנשים עצמם ידעו מכל זה? נניח אישרנו את זה ויש מערכת מסודרת, איך אנשים ידעו מזה? יש לכם דרך להפיץ את זה? מחלקים לכל מי שמגיע?

אלו תקנות שכבר קיימות, אנשים אמורים לדעת.

עכשיו יש קנס.

תעודת משיט מתקבלת לאחר בחינה עיונית שכוללת את כל הבקיאות גם בתכנים האלה, לכן המשיט אמור להכיר ולדעת מה חובתו.

כמה משיטים יש?

במדינת ישראל יש כ-95 אלף משיטים בעלי תעודת משיט בכלי שיט קטנים. על חלק מכלי השיט ישנם נוסעים. לנוסעים, מן הסתם, אין תעודת משיט. חובתו של המשיט מוגדרת פה בתקנות, ב-26ט, מה נדרש ממנו לתדרך את הנוסע כדי שאותו נוסע שגם נוסע באחריותו אבל גם לוקח על עצמו איזו שהיא רמה של אחריות, ידע בדיוק מה נדרש ממנו. הדברים האלה מפורטים.

כל כמה זמן צריך לחדש רישיון?

כל 5 שנים. זה מאוד דומה לרכב.

אתם מעבירים קצת פרסום לתקנות החדשות או דברים כאלה?

פרסומים, ללא כל קשר, מפורסמים גם באתר של רשות הספנות, גם בהודעה, גם בחידוד בבתי הספר לשיט. הדברים האלה נגישים לכל אחד.

בתקנה 38 אנחנו מבצעים הפחתה של הסעיף. בתקנה 39א, שהיא השטה ללא רישיון או בניגוד לתנאי הרישיון, מבוצעת ההתאמה של התקנה לתיקון של התקנות שנעשה לפני כמה שנים, ונעשה מדרג של שיעור העבירה לפי החומרה שלה. תקנה 68(ב) זה עניין של ביצוע פעולת ספורט ימי בתחום של נמל אילת. זה תיקון שנעשה בעבר לצורך פיזור של הפעילות הימית במפרץ אילת.

זה ספציפי רק לאילת?

רק לאילת. תקנה 70 – שוב הפחתה של הסכום. כל תקנה 71 זה פשוט התאמה של התקנה לתיקון תקנות שנעשה ובהתאם לזה גם נקבעו העבירות לפי החומרה של ביצוע העבירה. תקנה 3(א) בחלק ב' מדברת על תקנות הספנות (כלי שיט קטנים). תקנה 3(א) זו השטה עם תעודת משיט בהתאם למגבלות של ההשטה.

לגבי הצלילה ראיתי שיש התייחסות מיוחדת, שצריך להניף דגל כדי שידעו שאכן יש כאן מישהו שצולל.

העבירה הזאת הייתה קיימת בעבר, רק שנעשה לה תיקון, פרסו אותה באחד התיקונים לפני כמה שנים. יש פה חובה להציב דגל צוללים, לוודא שיש מישהו שמשגיח על זה. היו תאונות בעבר שנגרמו כי זה לא נעשה. לאחר סיום הפעולה צריך להסיר את הדגל. לא להניף סתם את הדגל, כי זה מפריע לפעילות השיט. עשינו מדרג של הסכומים של העבירות בהתאם לחומרה. הסעיפים של הסרה וכו' זה שיעורים יותר נמוכים.

אני אחזור ל3(ב), לתעודת משיט תקפה. בתקנה 15(א) נעשתה התאמה לתיקון שנעשה בעבר. חלק ג' זה תקנות הנמלים על אחסון חומרים מסוכנים.

בקשר לשטח לא מוכרז, האם הקנס חל על דייג שנוסע בו? בחוף לא מוכרז מותר לדייגים לנסוע.

נכון, יש את סעיף 68 בתקנות כלי השיט. עבירה מינהלית לא אמורה לשנות את התקנות עצמן. בתקנה 68 רשום שעל כלי השיט שמורשה לעסוק בדיג לא חלה תקנה 68ב. זה לא אמור לשנות את ההסדר.

זה לא כולל את הדייגים.

אין שינוי.

תקנות העבירות המינהליות (עבירות בטיחות השיט ומשיטים) (תיקון), התשע"ו-2016. מי בעד לאשר את זה, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות העבירות המינהליות (עבירות בטיחות השיט ומשיטים) (תיקון), התשע"ו-2016 אושרו

שיהיה לכם בהצלחה באכיפה, ולכם הדייגים שיהיה בהצלחה בפרנסה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.