הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 191
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ב באייר התשע"ו (30 במאי 2016), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 30/05/2016
חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016
פרוטוקול
סדר-היום
הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015.
נכחו
¶
חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכאל אורן
זאב בנימין בגין
יואב בן צור
ענת ברקו
יעל גרמן
אורי מקלב
אוסאמה סעדי
אלעזר שטרן
חברי הכנסת
¶
איל בן ראובן
עמר בר-לב
מכלוף מיקי זוהר
אורן חזן
חיים ילין
מנחם אליעזר מוזס
רחל עזריה
עיסאווי פריג'
מוזמנים
¶
רז נזרי - המשנה ליועמ"ש, משרד המשפטים
ענר הלמן - פרקליט במחלקת בג"צים, משרד המשפטים
אורלי בן-ארי - משנה לפרקליט מחוז מרכז, משרד המשפטים
נעמה פויכטונגר - עו"ד, מנהלת מחלקה, משרד המשפטים
נעה לוזנר - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רותם סלמה - מתמחה, משרד המשפטים
שגיב ליכטמן - ס' פרקליט, איו"ש, משרד הביטחון
א' - שב"כ, משרד הביטחון
מ' - שב"כ, משרד הביטחון
גל כהן - עו"ד, משרד הביטחון
אבריאל גיל - היועמ"ש, המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה
אילנית כהן - מתמחה בלשכה המשפטית במל"ל, משרד ראש הממשלה
ד"ר עמיר פוקס - חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
דורון סלע - אחראית קשרי מימשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה
עדי קראוטהמר - מתמחה, הרשות לאיסור הלבנת הון
סבטלנה גרנר - מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון
קרן אבירם - חוקרת, המכון למחקרי ביטחון לאומי
עדי טל-נוסבוים - עו"ד
עידן שחם - מתמחה
יובל רזין
רועי שיף
טל שטראוס
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בוקר טוב לחברי חברי הכנסת, לאנשי הממלכה, לכל המצטרפים והמלווים אותנו לאורך הדרך, זה באמת, לא יכול להגיד רגע גדול, כי זה באמת יהיה רגע גדול אחרי שנגמור ונאשר את החוק, שהוא באמת חוק לתפארת. אני חושב שכל אומות העולם באות לראות וללמוד מהניסיון.
אבל יש לי שאלה לפני כן אלייך, נעמה. העברתם אלינו את טיוטת ההנחיות של היועמ"ש כמו שסוכם, הייתי רוצה רק שתסבירי לי לפני שאני מתחיל את סעיף 8, אם את בקיאה בזה – בקיאה בזה?
נעמה פויכטונגר
¶
אז אגיד בדיוק. טיוטת ההנחיה – נתבקשתי להדגיש שזה כמובן עוד לא מסמך חתום, אבל העברת הטיוטה כפי שהיא אושרה על-ידי לשכת היועץ המשפטי לממשלה – הסעיפים 7-1 משקפים חד-משמעית את עמדת הממשלה בעניין הזה.
נעמה פויכטונגר
¶
סעיף 8 - אני לא רוצה לכנות אותו סעיף ליתר ביטחון, כי באמת הכוונה היא לא לייצר איזושהי נקודת מפלט, אלא לתת שסתום חירום, הייתי קוראת לזה. כמו שבהצעת החוק השארנו תקופת חפיפה מסוימת עד לביטולן של תקנות הגנה רק שמא יתגלו תקלות חמורות, שמשום מה פספסנו בדרך ולא קיבלו מענה, בעצם התפקיד של סעיף 8 הוא אותו תפקיד - רק לוודא שלא נגרמו קטסטרופות. אבל בשום אופן הוא לא אמור להיות מופעל כדבר שבשגרה כאשר משום מה לא נוח לנו ההסדר החוקי החדש, זאת לא הכוונה. נדמה לנו שהוא נוסח בהתאם, יכול להיות שכדאי לחדד את זה יותר.
נעמה פויכטונגר
¶
למצבים חריגים ביותר שנחשוב שהתוצאה לא סבירה בדרך אחרת. ולכן יחשוב היועץ המשפטי לממשלה עצמו כמובן, ולא אף גורם מטעמו, שיש פה איזו הצדקה יוצאת דופן.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
למה טוב? אני שומע את ההסבר. גם ההסבר איננו לגמרי מניח את דעתי. אבל מה שנציגת היועץ המשפטי אמרה איננו כלול בנוסח. לפחות לו הדברים האלה היו מובהרים בנוסח, אז זה היה מחזק אותו. אבל אני חושב שהנוסח הזה לוקה בחסר, פותח פתח בכל זאת לשימושים שנובעים מנוחות של התביעה, גם אם במקרים חריגים. אני חוזר על הבחנתי הקבועה במקרים דומים. הרשות המבצעת נבחנת בביצוע, ויש לה נטייה, ותהיה לה נטייה בעתיד, לכל רשות מבצעת, ללכת בשביל היותר נוח או הפחות קשה. ולכן אני חושב שצריך לסייג את ההנחיות ביתר שאת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בגלל זה שאלתי, יש לכם איזה רעיון מה להוסיף לסעיף הזה כדי שמה שהיא אמרה יתממש ולא החשש שלנו?
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אני מתכוון למונחים שהשתמשו בהם. אנחנו הרי מאמינים בתום הלב של כל היושבים בחדר, אבל החוק הזה, יעמוד 50-30-20 שנה עד שתשקוט הארץ 40 שנה, ולכן הביטוי "אין זאת הכוונה" הוא בכוונת הדוברים בדור הזה או בסבב הזה של הדיונים בוועדה. אני מבקש שייקבע באופן יותר הדוק, אם הייעוץ המשפטי של הוועדה יכול לסייע – אני לא רוצה לעכב את הדיון – אבל בשעה הקרובה נצטרך לראות נוסח יותר ברור.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
ואם זה מובן מאליו אז אני חוזר להנחייתו בת 400 השנים של קרדינל רישלייה, חשמן בעברית, אם הדברים מובנים מאליהם אז תכתבו אותם. אז אני מבקש שהדברים האלה ייכתבו כהלכה. בורותי בענייני משפט איננה מסייעת לי ברגע זה, אבל אם דרוש סיוע אני מוכן גם לסייע בעניין זה.
נעמה פויכטונגר
¶
אדוני, אין לנו התנגדות לנסות להדק את הסעיף ולהביא לידי ביטוי בצורה יותר חד-משמעית. אם מה שחבר הכנסת בגין אמר שזה לא מספיק ברור, אין לנו בעיה. כן אומר, קשה לי כאן להתחייב על נוסח מכיוון שזה מסמך שהיועץ המשפטי לממשלה עצמו צריך לאשר את נוסחו ולחתום עליו, כך שאין לי מנדט פה להגיד באופן סופי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז נבקש שתשבו עם היועץ ועם הייעוץ המשפטי שלנו כדי למצוא נוסח שיהיה יותר ברור.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
כזכור, בסיום הישיבה הקודמת הזכרתי את החסר בהנחיות היועץ המשפטי. הבנתי שצריך היה להיות מייד אחרי הפגרה, כלומר בישיבה בשבוע שעבר, לא קיבלנו את זה. אבל הייתה לי איזו הבנה כללית לנוסח שיונח בפנינו ושיהדק יותר את המשמעת של התביעה בעניינים שבוודאי יהיו קשים.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
השאלה איננה לייעוץ המשפטי, השאלה היא לחברי הכנסת, עם כל הכבוד לייעוץ המשפטי של הוועדה.
נעמה פויכטונגר
¶
אני עצמי יכולה לעשות מאמץ לנסח משהו עוד היום. כמו שאמרתי, מכיוון שאנחנו זקוקים לאישור של היועץ המשפטי לממשלה, אני לא יכולה להתחייב בשמו. אני יכולה להבטיח שמאוד נשתדל שזה יהיה תוך ימים ספורים, אבל אני לא יכולה להבטיח טווח של שעות מפני שזה לא תלוי בי.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אז נדחה לשבוע הבא, לא נורא. הרי הביטול של תקנות שעת חירום חיכה 68 שנים, אז זה יהיה 68 שנים ועוד שבוע.
נעמה פויכטונגר
¶
הבטחנו שנוציא נוסח מהודק יותר, אבל היועץ צריך לאשר אותו כדי שיהיה אפשר יהיה להציג אותו לוועדה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז אתם תחשבו, ואנחנו בינתיים נתקדם עם ההסתייגויות. בני, אם לא, אז יכול להיות שלא נצביע על זה במליאה לפני שיהיה לנו את זה. יש לנו הרי את ההצבעה גם במליאה. כי גם סיגל אומרת שקשה לה תוך כדי הישיבה להתרכז, אז לא נעלה את זה למליאה כל זמן שזה לא מנוסח.
סיגל קוגוט
¶
ההצדקה המיוחדת – פשוט רק להבין, כי אז אפשר לנסח – האם זה כשיש לקונה בחוק או האם כשהחוק לא מאפשר משהו שחושבים שחייבים לעשות אותו על אף החוק, זה הבדל. ולפי זה גם כותבים.
נעמה פויכטונגר
¶
אלו שני דברים שונים. נדמה לי שבמצב שיש לקונה בחוק, שיש סיטואציה שברור שאיכשהו פספסנו ולא נתנו עליה את דעתנו, על פניו נדמה לי שיכולה להיות יותר הצדקה לעשות שימוש בכלי שעומד לרשותנו מאשר כאשר ההסדר שנקבע בחוק הוא לא נוח.
רז נזרי
¶
מה הכוונה להדק? חבר הכנסת בגין, כשאתה מבקש להדק, מה הכוונה להדק יותר? זאת אומרת, אם מקובל העיקרון שיש מקרים חריגים - יש למחוק את הסעיף ויש להדק.
סיגל קוגוט
¶
כי זה כתוב: "על אף סעיפים 6 ו-7". הרי יש שתי סיטואציות: יש סיטואציה שהחוק אולי לא חשב על משהו, יש איזה ריק, ואז גם אם מדובר בטרור, אומרים: טוב, אין ברירה, חייבים ללכת לתקנות ההגנה; ויש סיטואציה אחרת, שהחוק חשב על משהו והסדיר אותו, אבל עכשיו רוצים לפעול בניגוד לחוק ותקנות ההגנה מאפשרות את זה, וזה המקרה החריג. אלו שתי סיטואציות שונות לגמרי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
חבל, אני לא רוצה שנשקיע. מה שאני מבקש, רז, מאחר שזה כן מפריע, זה עלה גם על-ידינו וגם על-ידי חבר הכנסת בני, לכן אנחנו מרגישים שיש כאן אופציה תיאורטית תיאורטית לעשות מה שנקרא כביש עוקף ירושלים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אומר שמאחר שלא זו הכוונה שלכם, אז ננסח את זה כך שנהיה רגועים שאם יש בעיה עם החוק נתמודד עם החוק, לא דרך העוקף הזה. אם יש לקונה אז זה בסדר, אני מבין שאין ברירה ומשתמשים בזה עד שאולי נתקן את הלקונה. אבל אם זה משהו שמשנה את החוק, אז מה עשינו?
רז נזרי
¶
קודם כול אני רוצה לומר שוודאי לא חיפשנו פה עוקף כזה או אחר. הנחנו בפניכם את הטיוטה הזאת, למרות שזה דבר חריג – אני יודע שעשינו את החריג הזה גם בסיפור של הלבנת הון – אבל זה דבר חריג שאנחנו מביאים טיוטה של הנחיית יועץ כטיוטה עדיין בתוך מהלך הכנסת, מתוך כוונה של שקיפות מלאה ושל רצון באמת להבהיר שאנחנו לא מתכוונים לעשות את המעקפים האלה.
אני מציע כזה דבר, כי כשנכנסתי שמעתי את המילה דחייה. אני מאוד מקווה ומבקש שלא נדחה את הדבר הזה היום. אנחנו נחשוב גם תוך כדי היום וגם תוך כדי השבוע על חידוד יתר בתיאום אתכם, עם היועץ המשפטי, וכמו שאמרת, הרי אתם לא מעלים את זה מחר בבוקר למליאה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בדיוק. אני מציע שלא נעלה את זה למליאה עד שנתקן את זה. נגמור היום. אם תחשבו ויהיה לכם פתרון – מאחר שאנחנו מדברים ואומרים למעשה אותו דבר ואתה מסכים אתנו, רק צריך לנסח משהו.
רז נזרי
¶
יש פה שתי שאלות: א', השאלה של חידוד יתר; השאלה השנייה, האם החריג הזה חל רק במצב של לקונה, אני רוצה לחשוב ולבדוק גם אצלנו, לראות, ואם כן, אז נדבר.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אז אני מציע שתבחנו כקנה מידה את הנוסח הבא, או משהו דומה לו: לא יעשה שימוש בתקנות שעת חירום אלא אם כן לא נמצא לסוגיה או לבעיה תשובה בחוק המאבק בטרור תש"ט, ת"ש - מה? למ"ד?
רז נזרי
¶
זה ניסוח שהוא ודאי מתאים, ככל שבאמת נגיע למסקנה שרק בלקונה אפשר לעשות את הדבר הזה, וגם אז נעשה את זה חריג ביותר.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אני לא שנים רבות מאוד בבית – רק 15, בהפסקות כמובן – אבל גם כשהייתי מחוץ לבית למדתי משהו על החיים רק מעודף ימי הולדת, זה הכול. אני בכל זאת מבקש לראות נוסח לפני שנצביע, כי לא נוכל אחר כך לפקח על הנוסח. המשפט שהצעתי איננו משפט שסותר את הכוונות כפי שהיועץ ונציגי היועץ המשפטי לממשלה ציינו כאן בפנינו.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אז, אדוני היושב-ראש, אני מבקש – אנחנו זה פלורליס מיסטאטיס, זה רבים מלכותי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני הרי העליתי את זה ראשון בנושא, אני רק לא רוצה לדחות היום את העניין. והראש שלהם –לפחות סיגל אומרת שקשה לה תוך כדי הדיון פה לחשוב.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
זה מה שאמר רז עכשיו. הנוסח שהצעתי נראה לו, אלא אם כן לא יקבלו את העיקרון. אדוני היושב-ראש, לא יקבלו את העיקרון, לא נוכל להעביר.
רז נזרי
¶
חבר הכנסת בגין, מה שאני מנסה לומר זה שהנוסח שהצעת, כמו שאמרת למרות שאתה לא עורך-דין מ-15 שנים מעודף ימי הולדת כאלה ואחרים, אתה כבר יודע לנסח בצורה מצוינת, והנוסח הזה פשוט משקף את ההכרעה שמשמעותה - רק בלקונה יהיה את החריג הזה. בהחלט יכול להיות שזאת הכוונה, רק אני בדרך כלל נוהג לבדוק ולחשוב לפני שאני אומר כן או לא. אמרנו שננסה אולי אפילו תוך כדי היום לנסח.
רז נזרי
¶
ככל שלא, אולי גם, חכה אולי תשאיר פתח קטן, ברשותך, מאחר שאולי נגיע למסקנה שצריך להשאיר לא רק בלקונה, ואולי נשכנע אותך. גם זאת אופציה קיימת. לא צריך לנעול את הדלת לשום כיוון.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
ואני חושב שהדיון צריך להיות בפורום של הוועדה, כלומר, אלה מחברי הוועדה שיהיו באותה עת. אני מבקש שתראו איך חלק מן החברים רואים את זה בצד הזה של השולחן. השקענו מאמץ רב, אם אנחנו הולכים אחורנית של חמש שנים או בין חמש שנים בעניין זה, כולל הביטול המבורך ועבודתכם המצוינת של יותר מ-70 תקנות שעת חירום, אנחנו מבקשים לא לעשות את עבודתנו המשותפת פלסתר על-ידי עוקפים. ביטלנו את תקנות שעת חירום, אז הן מבוטלות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, מיצינו את זה במובן שאתם תחשבו, תתייעץ עם מי שצריך, נתקדם. בוא, בינתיים נתקדם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אנחנו עוברים להסתייגויות. כדרכנו, כינסנו את הישיבה בשלב הראשון כדי לנמק את ההסתייגויות, ואחר כך יתחילו ההצבעות. כדי לנמק את ההסתייגויות, מאחר שיש כאן בינתיים חבר כנסת אחד שמייצג את המסתייגים אז זכות הדיבור שלך, אני לא מגביל אותך בזמן, אבל שיהיה סביר.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
זאת אומרת, יהיה קצר. ראשית, לגבי ההגדרה של חבר בארגון טרור - בעצם ההגדרה הזאת חסרת משמעות כפי שהיא כתובה, כי כתוב: אדם הנמנה עם ארגון טרור ובכלל זה, ויש כאן סדרה של סעיפים. מה זה אומר? זה אומר שחבר בארגון טרור הוא מי שמוגדר על-יד כל הסעיפים האלה, אבל זה רק "ובכלל זה". זאת אומרת, יש עוד הגדרות אחרות לחבר בארגון טרור שהם לא זה.
אז אם זה נכון שיש הגדרות אחרות, אז מה הטעם בהגדרות האלה? זאת אומרת, או שמוחקים את הכול ומשאירים "חבר בארגון טרור, אדם הנמנה עם ארגון טרור", נקודה; או שמורידים את ה"בכלל זה", ואומרים: חבר בארגון טרור זה רק מי שהוא: אחד, שתיים, שלוש, א', ב', ג'.
סיגל קוגוט
¶
מהסיעה. הוא לשנות את זה באופן שחברות פסיבית ללא מעש לא תיחשב חברות ולא תהיה עבירה. זה מה שהצעתם.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
נכון. זאת הכוונה מאחורי העניין. אני מסביר למה אנחנו מתכוונים, כי אחרת כפי שזה כתוב כאן, אז אם זה בנוסח הזה אז אין לו שום משמעות. יש כאן שלושה או ארבעה סעיפים, אבל הם רק בכלל זה. זאת אומרת, יש עוד אולי אין סוף סעיפים אחרים שלא מוגדרים, אז אין טעם בהגדרת הסעיפים האלה, ולכן צריך לסיים את הסעיף הזה ב"אדם הנמנה עם ארגון טרור", נקודה. או שאם רוצים את ההפך, ולומר: זה רק הדברים האלה – שכאן באמת אין שום חברות פסיבית, זאת רק חברות אקטיבית – אז להוריד את ה"בכלל זה".
סיגל קוגוט
¶
לא. יש להם נוסח. הם החליפו. ההכרעה של הסיעה הייתה שלא תהיה חברות פסיבית, וחבר ייחשב רק אדם שהוא פעיל בארגון.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
כן. אני אומר, יש שתי אפשרויות: או "חבר בארגון טרור", נקודה; או שאם רוצים לציין את ההגדרות האלה – זאת תוספת שלי – שכולן הן הגדרות של פעילות אקטיבית, אז זה בסדר, אבל זה לא יכול להיות "בכלל זה". זאת אחת משתי האפשרויות.
רחל עזריה (כולנו)
¶
נכון, אז יראו אותו כחבר באותו ארגון, "אלא אם כן הוכיח כי חדל מלהיות חבר בו; ואולם אם לא נטל חלק פעיל בפעילות של ארגון טרור ולא פעל כנציג או כשלוח מטעם ארגון הטרור ועורר ספק סביר לעניין חברותו, יפעל הספק לטובתו." נראה לי שזה נותן מענה למה שאתה אומר.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
לא. ברגע שכתוב "בכלל זה" זה אומר: כל אלה ועוד דברים. זה "ובכלל זה", את מבינה? עוד דברים שלא מצוינים. אז או שיורידו את ה"בכלל זה" או ש - - -
רחל עזריה (כולנו)
¶
סליחה, כבוד היו"ר, אני חושבת שנאמרים פה דברי טעם, למה ההתנגדות? אני מבינה שאלו הסתייגויות, אבל אנחנו - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו בהסתייגויות, ואנחנו לא רוצים להתחיל את כל החוק מחדש. הם פשוט בדעה שמישהו שהוא פסיבי לא ייחשב, אבל כבר קיימנו על זה דיונים.
רחל עזריה (כולנו)
¶
מה לעשות? היום, עכשיו הפכתי להיות חברה בוועדת החוקה ואני צריכה לוודא שאני עושה את עבודתי נאמנה, אז אעשה את זה במתינות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רחל, שוב, אם לדעתך החוק הקיים עונה אז זה בסדר גמור. הרי אנחנו נשאיר את החוק הקיים.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
הסברתי. א', לך תדע, אולי אני אשכנע, כי אני חושב שמה שאני אומר הגיוני. הלוא אנחנו בסך הכול בעד החוק הזה. אני אומר, או שמורידים את ה"בכלל זה" – כי אחרת ההסבר בעל-פה שניתן בנושא הפסיביות הוא לא מספיק, כי מחר בבוקר יחליט מישהו שזה שמישהו עבר במקרה ליד הפגנה של איזה ארגון זה אומר שהוא חבר פסיבי באותו ארגון. אין כאן הגדרה בחוק לפסיביות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שנתיים, קיימנו דיון על כל פסיק בו, לא פותחים אותו עכשיו בנושא הזה. הסברת את הדברים, ומבינים שההסתייגות מכובדת. יש כאן הסתייגויות שהן אולי הזויות, אבל זאת הסתייגות מכובדת, ודיברו על זה, וקיבלנו כבר את ההחלטה בעניין, אז תמשיך הלאה.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
בסעיף 22 יש (א), (ב) ו-(ג). ב-(ב) וב-(ג) מצוין עונש מאסר של שבע שנים, ב-(א) - - -
סיגל קוגוט
¶
(א) זאת פשוט ההשלמה של החברות הפסיבית. אם אתה מוחק את זה בהגדרה אתה מוחק את זה גם בעבירה.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
בסדר, אני מסכים. אני גם מדבר אלינו, גם מדבר לפרוטוקול, וגם לפחות שיבינו מה אנחנו אומרים.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
לכן, המאסר של חמש שנים הוא כאילו מאסר מופחת למישהו שהוא חבר פסיבי. ומכיוון שאין כאן הגדרה של מהו חבר פסיבי, ואנחנו מתנגדים למהו חבר פסיבי, אנחנו רוצים למחוק את סעיף 22(א).
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
66, כן. סעיף 66 אומר: "ניתן צו תפיסה מינהלי, רשאי שר הביטחון לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו, במועדים אלה, לפי המאוחר". בלי כל קשר להדחת שר הביטחון יעלון ואולי קביעת שר ביטחון חדש, ממש בלי כל קשר לנושא הזה, אנחנו לא חושבים שזה ראוי או נכון – לא ראוי – שזה נכון ששר הביטחון הוא זה שיחליט. אנחנו חושבים שכמו במקרים אחרים בנושא של חילוט רכוש, בית-משפט יחליט לגבי חילוט רכוש. לי יש אפילו הצעה נוספת.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
לי יש אפילו הצעה נוספת שלא נדונה בסיעה, אבל אני מעז לומר, אם משום מה חושבים שבית-משפט זה ארוך מדי ומסובך וזה סיפור, אז הייתי אומר ראש השב"כ. ראש השב"כ הוא civil servant, ראש השב"כ אחראי על נושאים שקשורים בביטחון פנים במדינת ישראל, הוא לא בן-אדם פוליטי.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
ולכן, אני חושב שזה בוודאי לא צריך להיות שר הביטחון. כאמור, העדיפות הראשונה שזה יהיה ראש השב"כ.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
לענות להסתייגות האחרונה. הוועדה הזאת בדרך כלל מאוד מקצועית, אבל אני אעיר הערה פוליטית. יש בי פליאה על כך שהסיעה מפלגת העבודה והתנועה המחנה הציוני מעדיפה החלטה על חילוט סופי בסמכותו של פקיד של המדינה על סמכותו של שר חבר הממשלה. בעיני זה משהו מאוד מוזר שסיעתכם תציע הצעה כזאת.
עמר, הייתי מאוד קרוב לדעתך, אבל קיבלנו כאן פשרה, ועל-פיה אני מפנה את תשומת לבך. אומנם ההחלטה המקורית לא תהיה בידי בית-המשפט, אבל העותר נגד ההחלטה יענה על-פי החוק מן היכולת של בית-המשפט, אם אני זוכר נכון את הלשון, לשקול את כל השיקולים שעמדו בפני שר הביטחון. ראינו בזה מעורבות חריגה או מתן סמכות לבית-המשפט למעורבות חריגה, וזו הייתה הפשרה שהושגה. אבל ודאי לא איש המנגנון הממשלתי.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אי לכך שהצטרפתי לחוק, והייתי פעיל בחוק בעקבות האירועים שהיו במעבר כרם-שלום על ציוד אזרחי שמשתמשים בו לצורך ביטחוני נגד תושבי עוטף עזה, ובכלל נגד אזרחי מדינת ישראל – וכשידעתי גם שחלק מאותם אנשים שעושים את הפעילות הם תושבי עוטף עזה בעצמם – קראתי לזה בזמנו בוגדים. אני לא חושב שיש מילה יותר חזקה. זאת אומרת, אויב, יודעים שהוא אויב, ואנחנו יודעים מי הרע ומי הטוב לפי תפיסתנו. בוגד זה הדבר הכי קשה שיש להגיד על בן-אדם, שהוא מתוך עמו בא ומבריח בגלל בצע כסף. ואני מודה שהתחלתי משם. ובאמת, אתם רואים, ההסתייגויות שלי טכניות, בכלל לא מהותיות. אתמוך בחוק, ואני גם מברך על הדיונים ועל הפשרות שנעשו.
ואני אומר את זה לבני, שכל הזמן עדכן אותי גם בדיונים שלא הייתי פה, על זה שבאמת קיבלו את דעתי למרות שלא כולם הסכימו אתה, וזה בסדר גמור. מי שחווה את זה על בשרו כראש רשות, ומי שראה את האנשים ומכיר את האנשים שעשו את הפשעים האלה – אני אומר לך, עמר, גם עכשיו, אם, אם שר הביטחון יעשה חילוט ואפילו זמני ואפילו סופי, לאורך כל הדרך אני אומר, זה יהיה הרבה יותר מהיר מאשר שופט בבית-המשפט. אני מדבר פה על מהירות, אני לא מדבר פה על מי יעשה יותר במהות, אלא שהמהירות פה היא בעצם המהות של הדבר הזה. ואם שר הביטחון, ואני יודע איך משרד הביטחון עובד, יודע להוציא חתימה מיידית על חילוט זמני או סופי, אז אני אומר לך, זה לא שייך לאופוזיציה וקואליציה, זה שייך לביטחון של התושבים.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני אומר שזה מה שצריך להיות מבחינת המהירות. אני רוצה לצאת מתוך הנחה בסיסית שהפוליטיקאים יכולים לשחק בפוליטיקה עד הגבול שזה חיי בני-אדם. זאת אומרת, ברגע שזה חיי בני-אדם, הפוליטיקאים - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אבל אני דן כרגע על חוק הטרור, אני לא דן על הערכים של צה"ל. אם חושבים שצריך חקיקה לערכים של צה"ל, אז אני חושב שפשטנו את הרגל, אבל בחקיקה בטרור אני חושב שכולנו נתמוך וגם הסיעה.
ומה שחשוב לי להגיד עוד זה שצר לי, באמת אני אומר לך כיושב-ראש, צר לי שלא הצלחנו להביא את כל החוקים הפוליטיים לתוך חוק הטרור, מחוק המישוש עד כל החוקים, שעשו את זה בשביל כותרת בעיתונות, ולא במהות של איך אנחנו יכולים ביחד בלי לריב להגיע להסכמות ולהבין שהביטחון של התושבים זה הדבר הכי חשוב שיש, והוא מעבר לכל פוליטיקה. זהו. אני מאוד מקווה שהחוק יעבור ברוב קולות באמת בכנסת. וזהו, אין לי יותר מה להגיד.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נראה לי שאנחנו, ואולי החברים ממרצ, המתנגדים שהגשנו באמת התנגדויות לגופו של חוק, ולא התנגדויות של המחנה הציוני שברובה תומכים בחוק הזה, וגם חברי חיים אמר שהסיעה שלו גם תומכת בחוק הזה. חשבנו שאנחנו הולכים להביא בשורה וחוק חדש שיחליף את החוקים הישנים ואת התקנות הישנות, את תקנות ההגנה ואת התקנות שלא יפה היה שנכניס את זה לחוק ולחקיקה הישראלית, אז השארנו את זה. והיה לנו ויכוח בעניין הזה סביב תקנה 119 והריסת בתים ואטימת בתים. גם אני וגם חברותי גרמן ורוזין התנגדנו לזה, שאלנו למה זה נשאר בחוץ, אז ידוע שלא רצו בחקיקה הישראלית המודרנית לבוא ולהגיד שהחקיקה הישראלית מצדיקה להרוס ולאטום בתים, אז השארנו את זה כביכול לתקנות ההגנה.
לקחנו את מה שיש בתקנות ההגנה, הרחבנו את זה באופן משמעותי, הוספנו בענישה בלי פרופורציה - 35, 25 עונש מאסר עולם בלבד וכל הדברים האלה, וגם ההגדרות. פה עיקר ההתנגדות שלנו היא להגדרות הגורפות הכוללניות הרחבות מאוד, שלמעשה ניתן להכניס לגדר אותן הגדרות כל פעילות פוליטית, שאפילו בעקרונות של חופש הביטוי ושל חופש ההתאגדות אנחנו פוגעים פגיעה קשה. ואת זה לא רק אני אומר - חבר כנסת עורך-דין אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת, אלא אנחנו פה במשך עשרות דיונים של הוועדה הזאת – ובאמת, לפחות ניתן לציין שבאמת היו אין ספור דיונים בכל סעיף וסעיף ושמענו את כל המומחים – ושמענו גם את ההתנגדויות של ארגוני זכויות אדם, ארגונים שמומחים בדברים האלה שאמרו שההגדרות רחבות מדי, ושיש בהן פגיעה קשה בזכויות יסוד כמו זכות חופש הביטוי וזכות ההתאגדות.
אני רוצה להדגיש כמובן שאנחנו כעיקרון נגד טרור ונגד פגיעה בחפים מפשע, זאת העמדה שלנו וזו עמדה ידועה עקבית. אבל יש פה גם לפעמים ערבוב של מושגים כאשר לפעמים כל סוג של התנגדות מחשיבים כטרור וכשימוש בטרור. אני מודע לזה שהחוק הזה הוא חוק שאמור לחול אך ורק בתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל. אבל אני כבר אומר לכם שהצעד הבא הוא שיבקשו לקחת את החוק הזה ויפעילו את זה גם בתוך השטחים הכבושים. והניסיון מלמד שגם חוקים שאנחנו, בני בגין, חוקים שכבר חוקקנו פה בעניין החמרת עונשים, בעניין ענישת מינימום של זריקת אבנים, שאמרו שזה כמובן בתוך מדינת ישראל, עכשיו לוקחים את זה, ויושב פה סגן הפרקליט איו"ש, התובע באיו"ש, ועכשיו לוקחים את זה ורוצים ליישם את זה גם בבתי-משפט צבאיים בשטחים הכבושים.
רז נזרי
¶
בוודאי. הדין באיו"ש הוא דין שהוא יותר – כלומר, אם ההסתייגות שלך היא שנשווה, אדרבה, החוק פה פחות מרחיק לכת מכל מיני הסדרים שקשורים בדין באיו"ש. אני לא מניח שאתה מתכוון - - -
רז נזרי
¶
מה זאת אומרת? בדין באיו"ש אין מניעת פגישה עם עורך-דין? אתה יודע, בעצמך סיפרת לי שהיית מנוע.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לכן אני אומר, כל החזקות שבהגדרות וההגדרה של מה זה ארגון וטרור ומי זה חבר בארגון טרור והחזקות שמופיעות בסעיפים 2(א), (ב) ו-(ג), ש"מי שהיה חבר בארגון טרור יראו אותו כחבר באותו ארגון, אלא אם כן הוכיח כי חדל מלהיות חבר בו". אנחנו זוכרים, בני בגין, שהתווכחנו על זה המון שעות והמון ישיבות, אלו חזקות מרחיקות לכת שאדם צריך להוכיח שהוא חדל. אנחנו הופכים פה את הנטלים, את הנטל שאדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו, את הנטל שהתביעה צריכה להוכיח את היסודות של העבירה, בין אם זה יסוד עובדתי, בין אם זה יסוד נפשי. פה אנחנו הופכים את הכול, אתה צריך להוכיח שאתה לא חבר בארגון טרור ושחדלת להיות חבר בארגון טרור.
תראו גם את החזקה בסעיף (ג), את ההגדרה של חבר בארגון טרור: "לא ייחשב חבר בארגון טרור מי שהוכיח שלא היה מודע לכך שהארגון הוא ארגון טרור". זאת אומרת, הוא צריך להוכיח שלא הייתה לו מודעות, לא שהתביעה צריכה להוכיח שהוא כן היה מודע. ובעבירות אחרות כאשר אנחנו מדברים על הזדהות עם ארגון טרור, אין שם את היסוד הזה שצריך להיות מודעות, אלא מספיק שמישהו לובש כובע שכתוב עליו "חמאס" אז הוא כבר מזדהה עם ארגון "חמאס", והעונש שלו יכול להיות שלוש-ארבע שנים.
כל העניין הזה גם שניסינו כל הזמן להגיד ארגון ראשי וארגוני מעטפת וכל זה, זה קשה מאוד במיוחד – אני יודע שהעמדה של השב"כ ושנציג השב"כ פה כל הזמן אמר: מבחינתנו הארגונים ההומניטריים וארגוני המעטפת הם לפעמים יותר חמורים, ונותנים את העזרה ואת הסיוע לארגונים הראשיים. אבל בכל זאת צריך להפריד בין הארגונים האלה. אי-אפשר להשוות בין ארגון טרור שמשתמש באמצעים צבאיים ופוגע פגיעה באזרחים ויש לו פעילות צבאית לבין בתי-ספר, לבין עזרה ליתומים, לבין חינוך, לבין כל הדברים האלה. וגם להשוות בעונשים, אפילו בעונשים את ההבדלה הזאת. חבר ארגון טרור בין אם הוא עסק בחינוך, בין אם הוא עסק בסיוע הומניטרי, העונשים הם אותם עונשים כנגד אותו חבר ארגון צבאי שיש לו פעילות צבאית.
אנחנו חושבים שפה יש ליקוי בהגדרות האלה, ולכן כל הזמן התרענו מפני ההגדרות הרחבות מדי גם של ארגון טרור, גם של מעשה טרור, ומיוחד למה אני אומר, רז, שאם אנחנו הולכים לעניין הזה שאנחנו מיישמים את זה בשטחים הכבושים. מבחינתנו ולהשקפתנו ולטענתנו יש כיבוש, יש כאלה שחושבים שאין כיבוש, אבל אנחנו חושבים שיש כיבוש, המשפט הבין-לאומי מכיר שיש כיבוש, וגם לפי המשפט הבין-לאומי זכותו של עם שנמצא תחת כיבוש להתנגד לכיבוש. לפי ההגדרות האלה כל התנגדות של כיבוש, אולי חוץ מזה שלזרות אורז על החיילים, כל דבר נחשב להתנגדות, נחשב לטרור, ואם זה בין הזדהות לטרור, בין אם זה פרסום דברים, בין כל הדברים האלה זה ייחשב - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אבל זה בישראל, לכן אני אומר – זאת הערה בתגובה למה שאמר רז. כאשר זה בישראל אין את העניין הזה של פעילות צבאית וכל זה. בתוך ישראל אנחנו אומרים, האמצעים שצריכים להיות הם אמצעים דמוקרטיים, אמצעים במסגרת החוק, אסור לעבור על החוק, זאת העמדה שלנו. אבל בתוך השטחים הכבושים יש שם התנגדות לכיבוש. לפי החוק הזה כל התנגדות, כל סוגי ההתנגדות, אפילו הסוגים שראש הרשות הפלסטינית היום שתומך במאבק עממי לא אלים, נחשבים לעבירות ויכולים להיכנס לתוך המסגרת הרחבה מאוד של מעשי טרור.
רז נזרי
¶
אבל אתה יודע מה הדיון היום באיו"ש בהקשר הזה. אתה יודע שגם היום בדין באיו"ש יש עבירות על תמיכה בארגון טרור וכו'. זה שלשיטתך מתנגדים לכיבוש, או איך שלא תגדיר את זה, זה עדיין לא אומר שמותר למישהו לתמוך בארגון טרור. כלומר, טרור זה טרור. ארגון טרור גם באיו"ש הוא ארגון טרור. מי שהוא חבר בארגון טרור אז זאת עבירה גם היום בלי קשר לחוק הזה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
יש פה רחבה מאוד מאוד בעניין של ההגדרה, בין אם זה מה זה ארגון טרור, בין מה זה מעשה טרור, בין מי זה חבר בארגון טרור. אתם לא אומרים. אתם אומרים: אנחנו רוצים כלים להתמודד עם הטרור, ולכן אנחנו מבקשים את הסמכויות האלה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לא חסרות סמכויות, אמרתי את זה במסגרת כל החוקים האלה, חוקי המישוש למיניהם וחוקי החמרת העונשים, וכל הדברים האלה. אנחנו אומרים, המאבק צריך להיות – אין פתרון צבאי. את זה לא אני אומר, אלא גדולים ממני במשרדים הממשלתיים שאומרים: אין, אי-אפשר להכריע את הסכסוך הזה באמצעות פתרון צבאית, וגם לא במסגרת של כלים משפטיים. יש פתרון מדיני, אנחנו תומכים בפתרון המדיני, שם הדרך.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
חיים, אנחנו נגד הדברים של כל פגיעה באזרחים חפים מפשע. אם יש לו כוונה והייתה לו כוונה והוא ידע. אבל נגיד שנהג המשאית הזה בכלל לא ידע שיש שם דברים, אלא שלחו אותו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כל הפרק הזה שמתייחס להארכות מעצר ושאי-אפשר להביא חשוד אפילו למשפטים, פה כמובן שההסתייגויות האלה משותפות גם לנו וגם למרצ. אנחנו היום עושים את זה כהוראת שעה, אבל פה אנחנו כביכול מקבעים את זה בתור חוק קבוע בלי הוראת שעה. ואני אומר, אלו זכויות בסיסיות של אדם שיהיה מיוצג על-ידי עורך-דין, אדם שיהיה נוכח בשעת המשפט שלו. אפשר פה לקיים משפטים חשוכים בלי עורך-דין, בלי נאשם, בלי שום דבר, וזה נקרא משפט והליך הוגן.
אני חושב שכל הפרק הזה – ניחא, בני בגין, שזה היה נשאר עדיין במסגרת של הוראות שעה שאנחנו מחדשים אותו פה ושם, ופה אני חושב שהביקורת היא משני הצדדים. שמענו ביקורות שהיו בתקופה האחרונה גם בעניינים של המעצרים המינהליים שבאמת העמדה שלנו, ושלי אישית הייתה שכל הזמן אנחנו נגד זה, גם בצד הזה וגם בצד הזה. אם יש מישהו שעשה עבירה, פגע בחוק והפר את החוק, כמובן שאנחנו בעד להעמיד אותו לדין, יקבל את העונש שלו.
אבל כל העניין הזה שפה יש יותר מדי חומרים סודיים, חומרים חסויים שאי-אפשר לגלות את החומר הזה. זה מגביל מאוד את היכולת של ניהול הליך הוגן, של להגן על עצמך, בין אם זה בהכרזות על ארגונים שכמובן מסתמכים המון על חומרים סודיים ואז הצד השני לא יודע מה יש ואיך הוא יתגונן, ובין אם זה במעצרים מינהליים, או בין אם זה אפילו בהארכות מעצר שמסתמכים על מזכרים סודיים ועל חומרים חסויים, והרבה מהארכות מעצר מתנהלות על בסיס חומרים חסויים.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
דווקא, אוסאמה, בעניין הארכת מעצר קבענו דירוג, אני חשבתי שהוא נאה, שאיננו מקל עם רשויות המדינה, איננו מקל על התביעה, וככל שהמעצר מתארך אנחנו מבקשים בקשת מעצר, עוד אחת ועוד אחת. הדרג שרשאי לבקש את זאת מבית-המשפט, בית-המשפט לא חייב לקבל, הוא נעשה גבוה יותר ואחראי יותר ורואה תמונה רחבה יותר. אני חושב שפה שיפרנו מאוד את המצב.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אתה צודק. אבל אני מדבר גם על מה שאנחנו רואים, וגם אני חוויתי את זה אז כעורך-דין - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
ברגע שמביאים בקשה מנומקת עם חומר חסוי, מה השופט יכתוב? מביאים לו מחברת יפה מנומקת עם פעולות חקירה, עם זה, עם זה - מה יגיד השופט? שלא ישמע את הצד השני בכלל ולא ישמע את החשוד, וגם החשוד לא נמצא והוא לא יכול להגן על עצמו. ולכן, כל הפרק הזה של הסעיפים שמתייחסים - 45, 46, 47, כל הדברים האלה אני חושב שהם - - -
בעניין חילוט מינהלי אין לי מה להוסיף מעבר לזה שאני חושב שצריך לבטל את כל הפרק הזה. כאשר יש את העניין של חילוט אזרחי וחילוט פלילי, אני לא חושב שצריך להשאיר בספר החוקים את העניין הזה של החילוט המינהלי.
הגשנו את ההסתייגויות בכתב. אנחנו גם מבקשים להצטרף להסתייגויות שהגישו חברינו מסיעת מרצ, וגם מגישים רשות דיבור. תודה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני מכיר את ההתגלגלות של החוק הזה, את המשיכה שלו, ניסיתי לקדם אותו קצת. הייתי יושב-ראש ועדת משנה שנתן לי דודו, זיכרונו לברכה, להוביל את החוק הזה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני חושב שהמאמצים והזמן שהושקעו כאן מביאים את החוק הזה לידי סיום. איפה שצריך לפרגן אנחנו מפרגנים, ובאמת כל הכבוד. אני שמח.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני רוצה רק להגיד לחברנו אוסאמה ולחברים המתנגדים, גם אני חושב שהפתרון צריך להיות מדיני, ואני חושב שהחוק הזה תומך בפתרון מדיני. אולי ניסן לא יאהב את זה. אני חושב שטרור מפריע לפתרון מדיני.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני גם מסכים שזה צריך פתרון מדיני, אפילו יש לי הצעה. שתי מדינות לשני עמים – אני אומר באמת, זאת עמדתי, שתי מדינות לשני עמים, זה הפתרון הנכון. מדינה אחת בין הים לירדן ומדינה אחת בין - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מדינה אחת היא בין הים לירדן, והמדינה השנייה היא מזרחה מהירדן, למרות שאתה רואה שיש לנו כמה חלקים עוד שם במזרח.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אתה יודע, העולם של הפנטזיה, הלוואי שהייתי יכול לחשוב כמוך. בעולם הזה אני חושב שצריך פתרון של שתי מדינות כאן, אבל זה לא הדיון.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אבל אני באמת חושב שבאמת לכל מי שרוצה שיהיה פה שלום פעם החוק הזה הוא חוק חשוב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בני, הם יתמכו, והוא מוסיף עוד משהו יותר. ראיתי את ההסתייגות שלו, אז הוא מוסיף משהו לטובה אפילו.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני רק רוצה להגיד משהו לחברי בני בגין, אנחנו משוחררים ממבחני הלאומיות שחלק מחברי הקואליציה מעמידים לנו השכם לבקרים, זהו. אנחנו חושבים שאנחנו מספיק לאומיים גם בלי התעודות, לא רוצה להזכיר שמות.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני רוצה להגיד לך משהו, עצם המחשבה – אם היושב-ראש אמר את זה אני לא שמעתי – שיש כזה ביטוי "אוהב ערבים", בעיני זאת גזענות. מה זה אוהב ערבים?
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
שנייה אחת, מה זה אוהב ערבים? יש אוהב ערבים, יש שונא ערבים? כן, אנחנו אוהבים בני-אדם לפי מה שהם ולא משנה מהם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
גם אצל היהודים בתורה כתוב: כי תראה חמור שונאך וכו'. יש מצבים גם אצל יהודים, אז זה לא גזענות.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
כיוון שמאז החוק הזה שבא לאוויר העולם במתכונתו הלא יודע מה, ראינו גם ביטויים אחרים של תמיכה בטרור, אז רציתי להוסיף לסעיף 24(א) לאחר הנפת המילה "דגל" גם עמידת דום לזכר פעילי טרור כדבר שיש בו תרומה לעידוד הטרור. אני מבקש להעלות את ההסתייגות הזאת ולהוסיף את זה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
תראו, אגיד משהו, זה עניין של התקדמות מ-2014 ל-2016. אין לי ספק שמי שעמד רצה להביע הזדהות עם פעולת טרור. וכיוון שבעמידת דום יש הזדהות מוחשית בפרהסיה, אני חושב שנכון להוסיף את זה שם. זה הכול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
למה הסברתי קודם, כי בעיקרון בוודאי שאני מסכים אתך בנושא הזה, וההפך, אני - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הסעיף לא שולל את הדבר הזה גם כי הוא אומר וכו' וכו'. מצד שני, אני בהחלט שמח, לא שמח, אבל אני חושב שכן צריך היה אולי גם להדגיש את הנקודה הזאת. אנחנו צריכים רק לחשוב עד שנצביע האם באמת לפתוח את זה גם לדוגמה הזאת או לרוץ עם החוק.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אני שואל, איך נבחין בעמידת דום - האם זה דום מתוח, האם שתי הידיים מאוגרפות על-יד תפר המכנסיים, האם שתי כפות הרגליים מפוסקות כהלכה. אני מציע להיזהר מחקיקה מהסוג הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שנייה. לדיונים היינו באמת נדרשים למה שבני אומר, ויכול להיות שהיינו מוצאים הגדרה הרבה יותר מדויקת לנושא. זה לא עלה בדיונים, ועכשיו אלעזר מעלה את זה, שזה דבר שאני מסכים, אבל אני מודע שמה שלא עלה בדיונים יכול להיות שכאן נכניס אותו, ואחר כך נגיד: רגע, מה עשינו? הרי לא חשבנו עד הסוף. כי עכשיו בהצבעות אנחנו לא חושבים עד הסוף. בדיון חושבים עד הסוף ודייקנו בכל מילה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ראינו את כל הסיטואציות, מה שנניח עכשיו בני עכשיו מעלה וכו', ואם מחליטים שההגדרה כן מדויקת. כרגע אני מסכים בהחלט עם זה. הדילמה שלי רק, שמאחר שזה לא היה בדיונים ולא חשבנו, יכול להיות שתהיינה סיטואציות ותסבכו אותנו בעניין.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה להוסיף שאני בהחלט מסכים עם ההערות של חבר הכנסת בגין, ואתה הסברת למה ההערות האלה נכונות, כי, רגע, מה זאת עמידת דום וכן הלאה.
סיגל קוגוט
¶
צריכים להעיר פה הערה מקצועית שקשורה למה שהיושב-ראש אומר. אנחנו מדקדקים פה בכתרי אותיות, יש פה סעיף שמדבר על תמיכה בארגון טרור, זה לאו דווקא תמיכה במעשה. התמיכה במעשה זה פרסומים.
סיגל קוגוט
¶
זה לא מתאים לעשות דיון בעבירה שהיא שלוש שנים וחמש שנות מאסר בלי באמת לראות את כל העבירה, איפה מתאים להכניס את זה, האם צריך את זה. יש כאן את התמיכה בארגון טרור לרבות ובכלל זה. ההתנהגויות הנמנות בסעיף הן ההתנהגויות הטיפוסיות הרווחות של דגל והמנון וסמל. הדוגמה הזאת נדירה יותר, היא אגב סיטואציה מסוימת, זה לא אומר שאי-אפשר יהיה גם היום לפי הדין הקיים להכניס את זה אם זאת מחווה ברורה של תמיכה בארגון טרור. אבל פשוט מבחינה מקצועית זאת לא דרך נכונה ככה לחוקק. צריך לראות את העבירה, צריך לראות את הערך המוגן, האם חשוב כאן למנוע תמיכה בארגון טרור, האם חשוב פה למנוע תמיכה במעשה טרור. אלו פשוט שני סעיפים שונים פה, פשוט לא עושים את זה בחטף. זה הכול.
חוץ מזה, בגלל שעל שולחני אני חותמת על כל ההצעות האלה, גם הגישו הצעה פרטית בעניין הזה וכדאי לקדם.
רז נזרי
¶
הבעיה היא, חבר הכנסת שטרן, שכמו שהתחלנו להגיד קודם, וגם סיגל אמרה עכשיו, המיקום שבו אתה רוצה – שוב, ברמה העקרונית זה ודאי סוג של מעשה שיכול להיות תמיכה בטרור.
רז נזרי
¶
אני יודע שיש פה עניין של הזדהות. אפרופו, אתה גם העלית את זה אגב מקרה שהיה שנבחן אצלנו בלי קשר. המקרה הזה שהיה באותו מעמד שבו עמדו, בימים אלה הוא נבחן ביחד עם מכלול של הדברים.
רז נזרי
¶
לפי הדין הקיים בלי החוק הזה אנחנו בוחנים את המקרה, אותו אירוע שבו חלק מחברי הרשימה עמדו במעמד מסוים בסוג של עמידת דום או הזדהות, זה נבחן על-פי הדין הקיים.
המיקום שבו אתה מבקש להכניס את זה עכשיו הוא מיקום של סעיף שמדבר על גילוי הזדהות עם ארגון טרור, ולא תמיד העמידה – אפילו בהקשר הזה, לאו דווקא מדובר שם בשהידים או בכאלה טרוריסטים שבעצם היו חברים בארגון. אלו יכולים להיות אנשים שבאו והיו מה שנקרא מפגע בודד, שלא קשורים לארגון, והתמיכה היא תמיכה במעשה שלו, לכן המיקום של הסעיף שבו אתה מבקש להכניס הוא פחות רלוונטי.
רז נזרי
¶
24(ב) שמדבר על מעשה טרור ולא ארגון טרור מדבר על פרסום דברי שבח. פה זה לא פרסום, זה סוג של מעשה. לכן, אני אומר כזה דבר, על פניו כתפיסה אני לא שולל שסיטואציה כזאת יכולה להיות אגב על-פי הדין הקיים, אבל לא בטוח שאנחנו צריכים במסגרת הסתייגויות להכניס את זה כאן בלי לבחון - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אלעזר, לכן אמרתי שזאת ההתלבטות שלי בעניין. בואו נגמור את ההסתייגויות ונראה אם צריך להכריע.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
השאר עלה פה. אבל אני רוצה להגיד משהו גם למה שאמר חברי חבר הכנסת בגין. חשבתי על השאלה הזאת, ואני חושב שאנחנו יכולים לשפוט ככה הרבה מאוד דברים. הרי יש מעשים – אני מקבל את זה שבמקום שזה נעשה ברור למה זה נעשה. זאת אומרת, מה היה פה בכנסת? בכנסת ב-2014 עמדו לזכר הקורבנות בעזה. אני יכול להיות סבלן לדברים האלה, בעזה נהרגו גם אנשים שלא היו צריכים למות בהקשרים האלה. לא נהניתי מהעמידה הזו – אני מתכוון בצד הפלסטיני – וגם לבי היה צר על זה. אני חושב שכשאתה עומד מצד אחד לזכר קורבנות של מלחמה זה דבר אחד, וכשאתה הולך לאירוע שאתה עומד בו כהזדהות יש בזה סוג של - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אל תסכים אתו מהר מדי. אני חושב שלא – אין לי כוח. עכשיו אני, כבוד היושב-ראש? שלום לכולם. חברים, תראה, יש לנו בשורה טובה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
יש לנו בשורה, ובשורה יפה שאנחנו סוף סוף מציעים משהו שהולך לבטל מספר רב של תקנות שמאוד רצינו בכך, וחבל שלא כל התקנות לשעת חירום נכנסו לתוך כל הביטולים האלו, אבל נמשיך לקוות שאכן זה יגיע. כולנו נגד טרור, נכון?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
מדינה צריכה לתת הגנה לאזרחיה ומחובתה לעשות את זה. אבל צר לי מאוד מה שקורה, ואני רוצה להתייחס לזה ולדבר לא על עצים, אני רוצה להתייחס לזה כיער, לגישה הכללית של הסוגיה. צר לי מאוד שבממשלה הקיימת שאין לה מעצורים אפילו החשיבה היצירתית הולכת באופן חד-סיטרי בלי בלמים, אין לה איזונים, אנחנו מבטלים תקנות ועל הדרך נחמיר ונביע את דעתנו באופן דרסטי. קראתי את רוב סעיפי החוק, קראתי גם מסביב, הגעתי למסקנה שעל-פי החוק המוצע כל ערבי, כל ערבי, החוק הזה יוכל לתפוס אותו כפעיל איש טרור.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אדוני היושב-ראש, לפני כשנה יושב-ראש המפלגה שלך עבר דרך כפר קאסם וראה בכיכר – בכפר קאסם יש את התנועה האסלאמית פלג דרומי.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
ראה בכיכר דגלים ירוקים. שר החינוך יושב-ראש המפלגה שלך עשה עבירת תנועה, עצר באמצע המעגל ואנשים צילמו אותו, ירד והוריד את הדגלים הירוקים והעלה סטטוס: "חמאס" בכפר קאסם. למה? בגלל הדגלים הירוקים.
את עם הצעת החוק, והחברים לקחו חלק, וכל אחד מעלה את הפנטזיה שלו כמו חברי וידידי ורעי שטרן של לעמוד דקה דומיה, שאני מסכים אתך, לא צריך לעמוד, אבל גם תיזהר שחתונת הדמים תהיה שם. כל משתתף - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אני רוצה להכניס אותנו רק למסגרת. אנחנו עכשיו במסגרת של נימוק הסתייגויות, לא בדיון על החוק, אז אני מאפשר באמת היום דיון רחב וכו'.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
למה? אתה רוצה שאני אדבר על ההסתייגויות? כל הסתייגות שלוש דקות, ייקח לי שעה. אני רוצה לקצר. לדבר ככה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא דיברתי עליך. אני מדבר על חברי. אתה בסדר. ואנחנו נותנים למישהו לדבר על כל ההסתייגויות, ובינתיים לא הגבלתי בזמן, ואנחנו עומדים במשימה. ההפך, אני מדבר רק לחברי שלא יפריעו, שייתנו לך לדבר חופשי.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
כשאני אומר ומציג את הדברים אני מסתכל על היער ולא על העצים. יש תופעה עכשיו - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
חברי חברי הכנסת שנמצאים כאן, ואני סומך על חלקם הגדול ועל שיקול דעתם ועל התבונה שאני מאוד מעריך, אני שואל אתכם: בתקופה האחרונה יש לנו תופעה של חקיקה לאומנית וחקיקה אזרחית. בכדי למצוא איזו חקיקה שייכת לערבים נגדיר אותה חקיקה לאומנית, וחקיקה אזרחית שייכת לנו, לנו מדינת היהודים. אפילו זה הגיע לרמת האונס. אם ערבי יוצא עם בחורה, אונס לאומני. אם ערבי מבצע משהו, הכול משייכים ללאומני. כנ"ל הטרור. חוק הטרור הזה שמבורך ותכלית ראויה וצריך שיהיה - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אז אני שואל אתכם, חברים, כשאתם עומדים להצביע בעד החוק, במיוחד אנשי יש עתיד ומפלגת העבודה המחנה הציוני, כשאתם רואים – אנחנו בעד חוק הטרור, חוק שיגן על האזרחים. אבל לצבוע חוק לאומני, נישה אחר נישה, זורק אבן אם הוא ערבי חוק הטרור יחול עליו, אם הוא שבס או אם הוא אתיופי החוק לא יחול עליו. אל תגידו לי: משפטית החוק כן חל עליו. ישנן המון יציאות בחקיקה שאני צריך לשייך – החוק עובד? לא, אתם בסדר. כן, החוק עובד או לא עובד.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אנחנו מגיעים למצב, ואתם שותפים למצב שאני מביא חקיקה לאומנית, שהחקיקה הלאומנית הזו מאוד מסוכנת. אני קראתי את זה, ארז, אל תסתכל עלי ככה, אני יודע על מה אני מדבר.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני שואל את החברים, והדברים רשומים בפרוטוקול, המגמה של החקיקה הלאומנית הזו זה מסוכן וזה מדרון שמביא אתכם לאבד את הערכים ואת התפיסה הנורמלית שלכם. ואני אומר את זה לחברים הח"כים. אני שם את זה בשתי קצוות: א', ישנה חקיקה לאומנית שנותנים לה את הצורה בכל תחום, בכל תחום, ויש את הגזענות שהיא על רקע לאומני. הגזענות, אפילו שזה מחלחל לרמת החקיקה. גזענות אצלנו מוגדרת מגזענות נגד קהילה, נגד מגדר, נגד אתיופים, אבל כשמדובר נגד ערבים, לא, זה לאומני, את זה אפשר להוציא מהגדרת הגזענות. תראו לאיזה מדרון אתם מתגלגלים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני אסביר לך. ב"מיינסטרים", בתודעה, ברמת החקיקה, בהובלה של הח"כים של הממשלה הקיימת ובראשה יושב-ראש הוועדה, אפילו הגדרת הגזענות הוציאה את הערבים מתוך ההגדרה. ובעינינו גזענות - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אבל אני מזהיר אתכם מהחקיקה הלאומנית ורמת החקיקה הדרסטית הזו שבנויה על חקיקה לערבים, וחקיקה לאזרחים שהם יהודים.
רז נזרי
¶
אין לזה שחר. אין שחר למה שאתה אומר. אבל אם אתה יכול לחזור על זה פעם העשירית זה עדיין יישאר בלי שחר.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני לא רוצה לעבור על כל הסתייגות והסתייגות, חברי לפני התייחסו לכל הסתייגות והסתייגות. אני שוב מדגיש ואומר, חקיקה כזו חסרונותיה הרבה יותר מיתרונותיה, זה דבר מבורך לבטל תקנות לשעת חירום, אבל לא לשרוף על הדרך כל ערך דמוקרטי וכל ערך של זכויות אדם, ואתם על הדרך שורפים המון דברים שנבנו בעמל רב במשך עשרות שנים. תודה.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, קצר. אווירה כל כך פסטורלית בוועדה, תן ליהנות ממנה. שאלתי פה שאלה פשוטה, שאלתי מה גובר על מה - האם חוק למאבק בטרור עומד מעל חוק החסינות או להפך. למה? יש פה מצב מטריד מאוד. בתוך הכנסת יש חבורה של תומכי טרור, בתוך כנסת ישראל.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
לא, אמיתי, אני רוצה להציע הצעה. אני גם אגיש את זה כהצעת חוק, ואני אשמח לקבל את ההכוונה המשפטית.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
סתימת פיות אמרנו שזה לא. אני אומר עוד פעם, יש פה מציאות שבה אנחנו בעזרת השם נעביר חוק שהוא יפיפה, שהוא מדהים, שהוא אולי לא מספיק, אבל הוא צעד גדול באמת במאבק בטרור. יחד עם זאת, ישנם חברי כנסת בתוך הכנסת הזו שעושים חלק נכבד מרשימת הסעיפים שעוד רגע יוגדרו כחלק מהחוק למאבק בטרור. ואני שואל באמת ומנסה להבין מה צריך לעשות כדי לשים על השולחן את העובדה שלא יכול להיות מצב – או כדי להבין מה גובר על מה - החוק הזה או חוק החסינות, ואיזה שינוי צריך להוביל.
כי מה יקרה? ההצעה של חברי שטרן נהדרת, עניין הדומייה, ההצעות הנוספות שקיימות פה נהדרות, אבל אנחנו נחוקק חוק, נדבר אל האזרחים, ובעוד חודש יוצאים לקיץ ועונת ההפלגות מתחילה, ונמצא את עצמנו עוד פעם עם חברי כנסת שעולים על משט בדרך לעזה. עיסאווי מחייך, נראה לי שכבר יש לו כרטיס ל"מרמרה שבע".
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
במבחן התוצאה אנחנו לא עושים פה חקיקה רק בשביל כותרות. אנחנו עושים פה חקיקה כדי להיאבק בסוף באמת בדברים שמסוכנים ומסכנים את ביטחון המדינה וביטחון האזרחים. אני אשמח לקבל על הדבר הזה מענה, בין אם עכשיו ובין אם בהמשך כדי שלא נמצא את עצמנו מקבלים כותרות יפות על המאבק בטרור, אבל את חבריו של עיסאווי, כי הוא בינתיים בסדר, הוא לא עושה שטויות, עולים - - -
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
אני באמת אשמח להבין את הדבר הזה, כי זה באמת מטריד אותי. כי כן ניסוח כזה או ניסוח אחר, כן הזדהות או כן מעשה, איך זה בא לידי ביטוי בקרב ההנהגה של תומכי הטרור הפלסטינים בכנסת ישראל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
איל, אתה רוצה להגיב? אז, רבותי, גמרנו את ההנמקות להסתייגויות. נשאר לנו נושא - - -
רז נזרי
¶
בערך עוד 80-70 נשארו, אבל זה מאוד מטעה כי יש א רבתי ו-א2 ו-א3, זה לא זה. אבל בסביבות המחצית ביטלנו. אני מניח שאתה שמח על כך שביטלנו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
יש הבדל בין מה שכתוב למה שנעשה. החקיקה בין השורות שמתבצעת בממשלה מאוד מסוכנת, וסכנתה עוד תגיע. מאוד מסוכנת.
סיגל קוגוט
¶
רק לפרוטוקול, שני דברים: אחד, חברי הכנסת חיים ילין ואלעזר שטרן הסכימו להסיר את ההסתייגויות של סיעת יש עתיד, במקום זה תהיה בקשת רשות דיבור. ועל חלק מהדברים שדיבר עליהם חבר הכנסת שטרן אפשר שנדון לחוד במסגרת הצעת חוק פרטית שהוא הגיש.
סיגל קוגוט
¶
בהנחיות היועץ בסעיף האחרון יהיה כתוב כך - הכוונה היא שאפשר יהיה לפנות בכל מקרה במקרים מאוד חריגים ונדירים, אבל כשיש לקונה היועץ ייבחן כל מקרה וייתן הנחיות פרטניות. לעומת זאת, דברים שהחוק מטפל בהם, בשנתיים הראשונות אפשר יהיה לפנות, לבחון את זה, זה יאפשר לראות את ההטמעה של החוק, אולי גם אם יש צורך להביא בו תיקון, לעשות בחינה.
סיגל קוגוט
¶
בהנחיה. במקום הסעיף האחרון יהיה כתוב כך: במקום 8 שהחברים הסתייגו ממנו – יש לך שם את הנחיות היועץ המשפטי, טיוטה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק שנייה, לאלה שהצטרפו אני אומר, לפני שהתחלנו את הדיון בהסתייגויות ובנימוקים קיבלנו לבקשתנו, שזה קצת חריג, ביקשנו את ההנחיות של היועץ המשפטי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כן. והטיוטה בסדר, 7 סעיפים ראשונים. הסעיף השמיני עורר שאלות גם אצלנו וגם אצל חבר הכנסת בני בגין, שיכול היה להיות שהסעיף הזה כאילו יהיה עוקף. כלומר, אנחנו הולכים לבטל רשימה ארוכה של תקנות לשעת חירום דרך החוק הזה, וסעיף 8 בניסוחו הראשוני - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - היה כזה שניתן היה להבין - אופציה אחת הייתה שאם יש לקונה, כי יכול להיות שלא חשבנו על הכול, שמערכת הביטחון לא תישאר בידיים ריקות בלי כלים אז יש אפשרות לחזור לתקנות, זה בסדר. אבל היה אפשר להבין גם שאם יש מקרה חריג שסותר את החוק גם כן יוכלו ללכת לתקנות שביטלנו, ולזה לא הסכמנו. אמרנו שזה לא, כי יש חוק ועל זה עמלנו כל הזמן ואנחנו לא רוצים, וביקשנו שיעשו שינוי. ובאמת, הם עמלו על זה בזמן שכאן נימקו את ההסתייגויות, ואני חושב שיש עכשיו נוסח שמקובל גם עלינו וגם על חבר הכנסת בני בגין. אני חושב שהוא נוסח שמונע את המעקף של החוק.
סיגל קוגוט
¶
אקרא את הנוסח: על אף האמור בסעיפים 6 ו-7, במקרים שבהם בשל נסיבות העניין נראה כי יש הצדקה מיוחדת לעשות שימוש בסמכויות שמכוח תקנות ההגנה - בנושאים אשר חוק המאבק בטרור עוסק בהם יש לפנות בבקשה מנומקת מראש לקבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה לשם כך. אישור כאמור לא יינתן, אלא במקרים חריגים ביותר שבהם לא נמצא מענה בחוק המאבק בטרור לבעיה שהתעוררה והנושא לא הוסדר במסגרתו. בשנתיים הראשונות שלאחר תחילתו של חוק המאבק בטרור ניתן יהיה לפנות גם בעניינים שהחוק עוסק בהם, במקרים חריגים ביותר שבהם נמצא כי השימוש בתקנות ההגנה הכרחי בנסיבות העניין כדי למנוע פגיעה חמורה וחריגה בביטחון המדינה. בכל מקרה, השימוש בסמכות ייעשה רק בהתאם להנחיות פרטניות שתינתנה בכל מקרה לגופו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני מתנצלת, לא הבנתי, סיגל. אני לא רוצה להפריע לבני יותר מדי. אנחנו מבטלים מה שאנחנו מבטלים – לדאבוני לא כל מה שאני חושבת שצריך לבטל, אבל לא חשוב, מה שביטלנו ביטלנו – האם הסעיף הזה מאפשר למרות שביטלנו?
סיגל קוגוט
¶
לא. הסעיף הזה מדבר על תקנות שלא בוטלו. מה שבוטל בוטל. בחוק כתוב שארבעה חודשים עדיין אפשר – הביטול של תקנות ההגנה קצת מעוכב כדי לראות שלא הייתה תקלה תחת ידינו.
סיגל קוגוט
¶
זה משהו אחר. אלו תקנות שבוטלו. כל ההנחיה הזאת נועדה עבור תקנות שלא בוטלו, על מנת שיהיה ברור שבסמכויות בתקנות האלה לא ישתמשו לצורך הדברים שמוסדרים בחוק הזה. בשביל זה עשו את החוק. התקנות כתובות בצורה מאוד רחבה, יש צורך בהן גם לשימושים צבאיים שלא קשורים לטרור.
סיגל קוגוט
¶
כי חוץ מהריסת בתים התקנה הזאת מדברת על החרמה. השימוש בה היום הוא מסוים, בפרשנות אפשר להשתמש בה גם לעניינים אחרים.
סיגל קוגוט
¶
ולכן, ביקשנו הנחיית יועץ שתבהיר שדווקא השימוש בתקנות שלא בוטלו, שנותרו על מכונן, לא יהיה בעבור הדברים שהחוק שלנו מטפל בהם, הן אם הטיפול מגביל את שיקול הדעת, מרחיב את שיקול הדעת, לא משנה. זה מה שנעשה היום ואקסקלוסיבי לשימוש בחוק.
וכאן הסעיף האחרון בהנחיות, אם תראי את סעיף 8, אפשר סדק להמשיך להשתמש בתקנות. אז רצינו לצמצמם את הסדק הזה כך – וזה מה שהקראתי עכשיו – בדברים שיש איזו לקונה בחוק, איזה חסר, באישור מפורט ומפורש של היועץ המשפטי מראש. תחת הנחיותיו אפשר יהיה לעשות שימוש בתקנות שלא בוטלו.
לעומת זאת, בדברים שהחוק הזה מתייחס אליהם, רק בשנתיים הראשונות. זה דומה קצת למה שעשינו עם עיכוב הביטול של תקנות ההגנה שביטלנו, שאם יהיה איזה מקרה חריג נדיר, היועץ יוכל לראות אם יצאה תקלה חמורה לביטחון המדינה. אנחנו לא צופים שזה יקרה, מקווים שזה לא יקרה, אבל זה התיקון שבסוף קיבלנו.
סיגל קוגוט
¶
עוד דבר, ההגדרה של זכות ברכוש. זה דבר שאני צריכה להגיד לפני ההצבעות. איגוד הבנקים העיר לנו באמת שאמרנו שנמחק את ההגדרה הזאת, ואכן נמחק אותה. שכחנו למחוק אותה בטקסט.
סיגל קוגוט
¶
מספיק להגיד "טוען לזכות ברכוש", וזה ייעשה לפי הפרשנות שהיום מפרשים את תקנות ההגנה. אבל בכפוף לכל זה, זה מוכן להצבעות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כשמגיע הרגע של הבחירות אז פעם הראשונה יש עתיד גנבו לנו, פעם שנייה ראש הממשלה גנב לנו.
רז נזרי
¶
חסינות זאת לא חסינות בפני העמדה לדין. חוק החסינות אומר שאנחנו צריכים לבדוק אם יש חסינות מהותית או לא. זה לא אומר שהיא נגישה לפרשנות.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
השאלה היא בגלל הסיפור של הפרשנות. כי יש פה סעיף שקובע שבמקרה הזה החסינות מתבטלת אוטומטית. אני אנסה, אני אעשה את זה.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
אני צופה פני עתיד. יש לי יכולת כזו. אני לא באבא, אני גם לא נביא, אבל בשנה האחרונה אנחנו למדים שדברים שאמרתי קורים.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
אני גם לא בובה, זה בטוח, את זה כולם יודעים. זה מטריד אותי באמת כי זה מה שיקרה. יהיה החוק, ואז יעלה פה חבר כנסת על משט לעזה, שזה פר-אקסלנס מעשה תמיכה בארגון טרור, פר-אקסלנס הזדהות עם, ויבואו ויגידו: לא, בתוקף סמכותו כחבר כנסת החסינות עומדת לו.
רז נזרי
¶
אין חסינות מוחלטת בשום דבר ויש חברי כנסת שעמדו לדין ויש חברי כנסת שנחקרו. אתה בוחן, אתה חייב לבחון לפי חוק אם יש חסינות מהותית. זה לא שיש חסינות - - -
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
הייתי מסכים עם מה שאתה אומר, זאת אומרת, ברמה הפילוסופית זה נכון מה שאתה אומר.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
ברמה המשפטית אנחנו רואים פה חברי כנסת שיושבים בבית הזה שנפסלו בוועדת הבחירות בגלל תמיכה בטרור ובג"ץ החזיר אותם, וחברי כנסת שרק בשנה האחרונה עשו פה מעשים שהם על סף הפלילי ולא קרה עם זה שום דבר. אז אני אומר שאולי שווה - - -
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
למה? למה שטויות? אני לא רוצה שהחברים שלך ימשיכו לתמוך בטרור. חבורה של מחבלים בתהליך השלום.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
יש פה חבורה של מחבלים בתהליך השלום. אני רוצה שלום.
Hi Michael, how you doing today? You look tired. Good to see you. I love you.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אני רוצה רק לתת תזכורת שבחוק המאבק בטרור עשינו פיצול. פיצלנו לכמה חלקים את הסעיפים: 115, 120, 131 , ובפרט את 42(2), כי רצינו לסיים את החוק הזה, ואז נתחיל בסעיפים שפיצלנו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ששש. רבותי, בואו ניכנס עכשיו למסגרת של הצבעות, ועכשיו רצות ההצבעות. כפי שאנחנו יודעים, היועצת המשפטית תקריא את הסעיף, לכול אחד יש, יוכל לראות, היא תקריא ואנחנו מצביעים בעד ונגד. זאת אומרת, להפיל את ההסתייגות או לא.
אני רק רוצה לפני ההצבעה שוב לחזור על מה שאמרנו כבר בזמנו. יש לנו חוק שעבדו עליו הרבה מאוד זמן, ואני חושב שהוא חוק לתפארת. זה חוק שמורכב מצד אחד ממתן כוח לכוחות הביטחון כדי באמת להיאבק בטרור כמו שאנחנו רוצים, אבל מצד שני הוא עם איזונים מאוד עדינים ומאוד נכונים כדי שהכוח שניתן יהיה כוח שנמצא בריסון ושימומש למה שצריך. כלומר, זה חוק עצום עם כוח חזק, עם איזונים נכונים.
ונקודה מאוד מרכזית של הייחוד שבו, ותכף אגיד למה אני אומר את זה, זה שהוא שואב מהמציאות בשטח. יש כל כך הרבה ניסיון בשטח שעזר לנו מאוד לבנות את החוק הזה. ואני אומר את זה, כי באו אלינו נציגים מאומות העולם, היה כאן גם המשנה למזכ"ל של האו"ם שעוסק בטרור, באו גם מגופים אחרים. לצערי אולי, הם היום מתמודדים עם הטרור שפעם הם לא התמודדו אתו, עם דילמות גדולות גם בצורה של איך להתמודד, ובעיקר בדרך של איך לאזן בין זה לבין פגיעה אולי היתירה שיכולה להיות, כי הם נתקלים בתופעות שאף פעם הם לא נתקלו בהן. ושמעתי מכמה מהם שהם אמרו שישראל שמה אותם – הם אמרו, ראשי ארצות-הברית ועוד – ישראל שמה אותם בבעיה בנושא המוסרי. כלומר, אחרי שהם ראו איך פה עובדים ואיך מוותרים לפעמים על דברים שאתה יכול להשיג רק כדי לא לפגוע פגיעה יתירה, הם אומרים ששמנו אותם בבעיה שהם לא יודעים אם הם יהיו מסוגלים להגיע לרמה שפה הגיעו. אז רק שנדע לזכותנו את הנושא זה. חוק מצוין מלא איזונים, שישמש לדוגמה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
והוא ישמש לדוגמה. ואני יודע שכבר היום על-פי בקשה מתרגמים אותו לאנגלית כדי שאחרים יקראו אותו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
וחשוב להם מאוד גם הניסיון מהשטח שקיים פה. אז איך אומרים, מותר לנו גם לפעמים לחלק קומפלימנט לעצמנו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם הוא הולך זה בסדר. חשבתי שהוא נשאר אז היו להם פתאום ארבעה. שלא יהיה. אז יש עכשיו שלושה. רבותי, כולם מסודרים? שלא יהיה מצב שמישהו מצביע - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אנחנו מתחילים את ההצבעה. בבקשה. ואני מבקש מכולם להצביע, לא להסתמך על זה שזה בסדר. בבקשה, סיגל, המיקרופון לרשותך.
סיגל קוגוט
¶
רק אומר שליש עתיד אמציא שתי הסתייגויות דיבור בגלל עשר הדקות במליאה, אז לא צריכים להצביע עליהם.
הסתייגות 1 של מרצ והרשימה המשותפת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 1 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לשם החוק לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 2 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 3 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 4 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 4 לחלופין של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 5 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 6 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 6 לחלופין א של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 6 לחלופין ב של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 7 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 8 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 9 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 10 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 10 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 11 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 12 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? מי נגד, רבותי? להרים את היד.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 13 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 14 של קבוצת סיעת המחנה הציוני לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 15 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
את היועץ המשפטי אתם לא רוצים?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 15 לחלופין א של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 15 לחלופין ב של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 15 לחלופין ג של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? תגידי של מי תמיד.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 16 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 16 לחלופין א של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 16 לחלופין ב של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 17 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 18 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 19 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 19 לחלופין של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 20 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 21 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 4 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 22 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 4 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 22 לחלופין א של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 4 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 22 לחלופין ב של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 4 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 22 לחלופין ג של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 4 לא נתקבלה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
הגשנו הסתייגויות טכניות כמו שאתה לימדת אותנו בשביל שיהיה לנו זכות דיבור. סיגל נתנה לנו זכות דיבור בלי זה. אמרנו, מה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מרצ והרשימה המשותפת - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 24 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 5 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 25 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 5 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 25 לחלופין של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 5 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 26 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 5 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 27 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 5 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
27 לחלופין של מרצ - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 27 לחלופין של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 5 לא נתקבלה.
סיגל קוגוט
¶
עכשיו, חבר הכנסת סעדי, אנחנו יכולים לעשות כמו בחוק ההסדרים - להצביע על כל ההסתייגויות לסעיף, ואם מתקבלות אז אחת אחת, כי חבל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 29–30 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 6 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 31–34 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 7 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 35 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 8 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 36–37 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 9 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 38–41 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 11 לא נתקבלו.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
אני עוקב.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 42–43 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 12 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 44 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 13 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
של מרצ. מי בעד? מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 45–46 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 14 לא נתקבלו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אפילו לנוכחות המבקש אתם נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 48–49 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 16 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 50–52 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 17 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 53 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 18 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מרצ - מי בעד? מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 54 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 19 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 55 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 20 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 56–57 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 21 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 58–60 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 22 לא נתקבלו.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
אולי אני אצביע עם הציונים?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 61 של קבוצת סיעת המחנה הציוני לסעיף 22 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 62–64 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 23 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מרצ - מי בעד? מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 65–70 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 24 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 72–74 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 25 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 75–76 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 26 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס'77 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 27 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 78–80 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 28 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 81–84 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 29 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 85–88 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 30 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 89–91 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 31 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 92–94 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 32 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 95–96 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 33 לא נתקבלו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני חושב על ענף היצוא החדש שאנחנו מחוקקים כאן, שניסן התחיל עם נאום הפתיחה, אנחנו מתרגמים את זה ומייצאים את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מרצ - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 97–98 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 34 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 99 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 35 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 100 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 36 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 101 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 37 לא נתקבלה.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
עיסאווי, צריך להעריך אותו לפחות על זה שהוא יודע שזה קרב אבוד מראש והוא ממשיך להתעקש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 102–104 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 38 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 105 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 39 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 106 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 40 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 108 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 42 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 109 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 43 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 110 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 44 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 111 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 45 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 112–114 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 46 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 115–116 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 47 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 117 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 48 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 118–119 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 49 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 120–122 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 50 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 123–124 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 51 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 125–126 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 52 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 127–128 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 53 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 129 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 54 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 130 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 55 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 131–133 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 56 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 134 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 57 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 135 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 58 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 136 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 59 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 137 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 60 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 138 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 61 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 139–141 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 62 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 142 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 63 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 143 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 64 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 144 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 65 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? רבותי, להצביע. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 145 של קבוצת סיעת המחנה הציוני לסעיף 66 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 146 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 66 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 147 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 67 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 148 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 68 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 149–151 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 69 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 152–155 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 70 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 156 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 71 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות מס' 157 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 72 לא נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, מי בעד ההסתייגות של מרצ לסעיף 76? מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגויות מס' 158–165 של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 76 לא נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את זה כבר אמרתי בהתחלה, אבל אין מה לעשות, זה קיים.
מי בעד לאשר את הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, כנוסח הוועדה עם התוספת שאמרת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ששש. מי נגד?
הצבעה
בעד – 10
נגד – 2
נמנעים – אין
חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015, אושר.
רז נזרי
¶
מעבר לציניות, אני באמת רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת. בכנסת דנים בזה בצורה אינטנסיבית בשנה האחרונה. אנחנו כממשלה דנים בזה דומני בשש-שבע שנים האחרונות. אני רוצה להודות מאוד, קודם כול לאכסניה, כלומר, להודות מאוד גם ליושב-ראש הוועדה שהוביל את הדיונים האינטנסיביים בשנה האחרונה, לחברי הכנסת שהשתתפו.
וגם מבחינתנו, אמרתי את זה גם במהלך הדרך, אנחנו מביאים הצעה ממשלתית, אמרתי את זה גם בישיבה הראשונה, אנחנו לא רואים שום דבר ככזה ראה וקדש, ולא כל החוכמה והתובנות נמצאים אצלנו. יש לא מעט הערות שקיבלנו מכם גם תוך כדי הדיונים וגם בדיונים שהיו אצלי בין הישיבות, וגם מהייעוץ המשפטי וגם מחברי כנסת, ובחרנו לעצמנו את הדברים. חלק קיבלנו כי חשבנו שנכון לקבל, חלק קיבלנו כי חשבנו שצריך להיות פרקטיים ולהתפשר, לא בהכרח הסכמנו. אבל אני חושב שזה תהליך עבודה נכון וראוי בין ממשלה לכנסת.
לכן, אני שוב רוצה להודות ליושב-ראש, לייעוץ המשפטי של הוועדה ולחברי הכנסת. וכמובן, גם להודות לכל חברי ונציגי הממשלה כאן ממשרד הביטחון, השב"כ, למשטרה, למל"ל, לפרקליטות שעשו עבודה אינטנסיבית ביותר, לילות כימים בדבר הזה.
רז נזרי
¶
24/6, היא מתקנת נכון. ה-24/7 זה במחשבה. זאת אומרת, לא בשבת. במוצאי שבת היו לה תובנות ואז - - -
רז נזרי
¶
והכי חשוב בעיני, ברצינות, מעבר לזה, אמרתי בישיבה הראשונה בסבב הזה, אדוני היושב-ראש, לפני כשנה כשהתחלנו לדון בתקופתך, אני זוכר שבדברי הפתיחה שלי כשהצגנו את החוק אמרתי בין השאר שמבחינתי חוק המאבק בטרור לא אמור להיות, כמו לא מעט חוקים פה, חוק פוליטי שההתפלגות היא אוטומטית - - -
רז נזרי
¶
שההתפלגות בו היא אוטומטית בין ימין לבין שמאל, כי בסוף כולנו אזרחים - ערבים, יהודים, ימין ושמאל, וכולנו אמורים להיות נגד טרור. וכולנו אמורים להיות בעד איזונים ובעד שמירה על עקרונות של זכויות אדם, וכולנו רוצים לחיות במדינה יהודית דמוקרטית, שגם כשהיא נלחמת בטרור היא עושה את זה בצורה שבה, לא צריך לזלזל בזה, שבה מדינות רבות – גם אתמול בערב נפגשנו עם תובעים מחוזיים מארצות-הברית וגם היום אנחנו נפגשים עם משלחת צרפתית – מדינות רבות בעולם שמתמודדות בהקשר הזה עם טרור. בארצות-הברית זה כבר מזה כמה שנים, באירופה זה בשנים האחרונות יותר, הם באים – אפשר להסתכל על זה בציניות, אבל אנשי משפט ואנשי ביטחון מהמדינות האלו באים, נפגשים אתנו, נפגשים אתכם ולומדים את - - -
רז נזרי
¶
ניסינו ליצור מוצר משובח ביותר. אם היית משתתף בדיונים אז אולי היינו מייצרים אותו יותר טוב, אבל לא כל כך היית.
רז נזרי
¶
אני מסיים. מבחינתי הנקודה הזאת חשובה, שזה לא עניין פוליטי, כי שמחתי לראות בסופו של דבר שההצבעה פה גם לא התפלגה לפי קואליציה או אופוזיציה. כולנו בעד מאבק בטרור וכולנו צריכים להיות גם בעד מאבק בטרור בדרך שמדינה יהודית דמוקרטית נאבקת בו ולא בדרך שבה מדינות מסביב, כפי שאמרתי, בשכונה מסביב נאבקות בטרור. ושוב, תודה רבה לכולם.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
בני האציל את כובד משקלו על חלק ניכר מהסעיפים של החוק. את זה הוא לא יוכל לומר, אבל אנחנו יכולים לומר.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
לצערי, בשנים האחרונות אני מוסיף לכובד משקלי למרות הנחיותיה של אשתי, אבל נשארת צרות הכתפיים.
גם אני מבקש להודות לנציגי הממשלה על העבודה הרבה המאומצת ועל הנכונות לשמוע את חברי הכנסת, וככל שניתן לדעתכם גם להסכים לניסוחים שהוצעו.
הציבור רואה לעתים, אנחנו בשידור, את העבודה כאן סביב שולחן הוועדה, הציבור איננו יודע, איננו מכיר את עשרות השעות ואולי יותר שהיועצים המשפטיים מתדיינים ביניהם, הייעוץ המשפטי לממשלה המצוין, והייעוץ המשפטי המצוין לוועדה - סיגל ואפרת שמוצאות את הניסוחים המתאימים ומציעות כאן ליד השולחן. למדתי רבות בשנה הזאת בחקיקה בכלל ובנושא הזה.
תודה רבה ליושב-ראש שביד בוטחת הוליך את הדיונים, ולחברים שהשתתפו בדיון. ב-99.9% הדיון היה טוב, ענייני, ולכן גם חשוב, אני חושב, שיש גם בכך לקח טוב לציבור לגבי העבודה המצוינת שהכנסת וועדותיה עושות, למרות שמועות הפוכות. תודה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני רק רוצה אולי בהמשך למה שרז אמר גם להודות לאנשי הייעוץ המשפטי, וגם לומר שבדיונים בוועדה הזאת גם בקדנציה הקודמת, ואני חושב שגם כאן, מצאו את עצמם הרבה מאוד פעמים שמאל וימין נלחמים על אותם דברים ועל אותם תיקונים. אני חושב שאפשר להגיד שיש פה סוג של הרכב בין הביטחון לבין זכויות הפרט. אני חושב שגם המלחמה בטרור זה חלק מזכויות הפרט של המדינה הזאת, ואני חושב שכל הדיונים היו בתוך שמירה על זכויות הפרט.
באמת אמרתי קודם, אגיד עוד פעם, אני חושב, לפחות בזמן שאני כאן, שזאת פעם ראשונה שהאינטנסיביות, שהדיונים על החוק הזה נוהלו ברציפות שבאמת אפשרה את מה שלפחות חלק מהייעוץ המשפטי של הוועדה כמעט היה על סף ייאוש בכנסות קודמות מהיכולת לקדם את זה.
ואני באמת חושב שהתרומה של הייעוץ המשפטי של הוועדה וההערכה שיש לכל חברי הוועדה לייעוץ הזה תרם הרבה מאוד. תודה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
חברים, ברצוני להדגיש כמה נקודות. א', שיהיה ברור לכולם - המלחמה בטרור היא תכלית ראויה וכולנו צריכים יד אחד להילחם בטרור, כולנו נגד. זה דבר שצריך להיות מובן מאליו, לא משנה מאיפה אתה בא - ימין, שמאל, ערבי, יהודי, בטרור צריך להילחם, ומדינה צריכה לשמור על אזרחיה, שהדברים יהיו ברורים.
אבל כשאני שומע את כבודך, היושב-ראש, אתה נרגש, אני לא רוצה שמדינה שלי תתמחה ביצוא חקיקה כזו. אני חולם שהמדינה תתמחה בתרומה לאנושיות, תתמחה בתרומה לזכויות אדם, תתמחה בהמצאות. אז בוא נרד לקרקע, בוא נהיה מציאותיים, החוק הזה עבר כל פרופורציה. אנחנו על הדרך, כפי שאמרתי, לקחנו הרבה דברים שהיינו יכולים גם לחיות בלעדיהם ולייצא מוצר הרבה יותר טוב.
אני רוצה לקחת את הדברים הטובים, להסתכל על חצי הכוס המלאה, ועצם העובדה שאנחנו מבטלים מספר רב של תקנות שעת חירום בעיני זה הישג. נכון שהחלופה יותר דרסטית, אבל כשאנחנו נהיה בשלטון נחליף את זה, ואני מאוד מקווה שהמציאות תעזור לנו לעשות את זה. וזאת הפוליטיקה. חבל שלא שמעתם בקולנו, כי אנחנו חושבים שטובת המדינה היא לא לייצא חוק דורסני בצורה כזו. שיהיה לנו בהצלחה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהחוק הזה הוא חוק ייחודי מאוד, מצד אחד התכלית שלו, שאין ספק בחשיבותה – והדרך לחקיקה לא הייתה פשוטה, והיא צריכה להילמד. מצד אחד עומדים גופים מקצועיים שהרגישו בדחיית הדרך, אולי גם היום, שכל הידע, החוכמה ובעיקר האחריות מוטלת על כתפיהם, ומנגד - בית המחוקקים, המחוקקים. הוועדה ראתה בעיניה את החוק כשאין לנו ויכוח, ככה לפי דעתי, על תכלית החוק, מה הוא רוצה למנוע, מה הוא רוצה לייעל ומה הוא רוצה לעשות. ודרך החקיקה הזאת שנעשית גם בסבלנות הגדולה שלך, וגם באופן מיוחד אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת בני בגין, שעמדת מבחינה מקצועית, מבחינה השקפתית, השקפת עולם, בדרך ללא סטייה, ובניסיון כמה פעמים להוביל להבנות של שני הצדדים. והייתה באמת למידה לא רק שנבחן את החוק בעוד כמה שנים מה החוק עשה, שזה דבר חשוב, ובאמת הגענו לתכלית שלו, ליעדים שלו, אלא בדרך שאנחנו כמחוקקים ראינו בדבר הכי ערכי, הכי חשוב לנו באופן מעשי, ואת הדרך שאנחנו רוצים לעשות את זה.
גם למדתי שהגופים המקצועיים איך שהם רואים בתחילת דרכם, אולי גם בסוף, שהדרך לא יכולה להיות פשרות. מי שניסה להציע משהו אחר הוא בעצם מפריע, עוזר אולי לטרוריסטים מצד אחד, עד כדי ביטויים כאלה, ומצד שני ודאי מפריע לכוחות הביטחון לפעול.
אני מאוד מקווה שבאמת בסופו של דבר, ואני מרגיש שהגענו באמת לפשרה ולתוצאות נכונות ולהבנות טובות מאוד בלי לפגוע בשום דבר. אני מקווה שגם הצד המקצועי מרגיש ככה. מבחינתי זה יהיה הסוף אם הצד המקצועי, נציג השב"כ יודה באמת לייעוץ המשפטי פה, לעבודה שהוא עשה פה, בגלל שאני חושב שלא פעם - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא פעם ראינו פה - - - ואולי בלהט הוויכוח, אבל גם באופן מובנה שמפריעים להליך הזה, מפריעים לעבודה החשובה. האומץ והמקצועיות של הייעוץ המשפטי שלא נרתע משום דבר, אני חושב שראוי לציון, אני יודע את העבודה הרבה שעשיתם, אני יודע אולי לא פעם ספגתם בשביל זה, אולי היו לכם נקודות משבר, אי נעימויות ודאי שהיו בחלק הזה.
אני חושב שהליך החקיקה כאן היה מיוחד ולא רק היעד, אלא מלמד בעבודה שהייתה. לפי דעתי היה תהליך מצוין וחשוב מאוד.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא. אני חושב שהסבלנות שלו לפעמים הייתה יותר מדי. גם הכנו את האפשרות לתת את המגוון, ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם כדי להגיע למשהו מזוכך יותר. חבר הכנסת פריג', המבחן שלנו צריך להיות באמת מה התכלית, מה היעדים, איך אנחנו באמת נראה שהשינויים האלה ינסו למנוע ויעשו מניעת טרור בישראל. תודה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני חושב שזה אחד החוקים המסוכנים שהכנסת הזאת עומדת לחוקק. ההיסטוריה תשפוט. אין מחלוקת שהתכלית ראויה, אבל איך אמרתי - זאת לא הדרך ולא האמצעים. יש פה דברים הרבה יותר מסוכנים ממה שאנחנו חושבים, וזה יתגלה בעתיד ביישום של החוק הזה, ואני חושב שאנחנו צריכים להיות עם יד על הדופק.
אנחנו נכווינו במגזר הערבי, בסקטור הערבי, באוכלוסייה הערבית מההכרזה על אחת מהתנועות הפוליטיות במגזר הערבי והוצאתה מחוץ לחוק, ואם זה הכיוון של החוק הזה, אז אנחנו כנראה נהיה צפויים למאבק קשה עם השלטונות. אני מדבר על הוצאתה של התנועה האסלאמית, הפלג הצפוני. הוציאו ארגון ופלג מחוץ לחוק, כאשר אמרנו כל הזמן: אם יש מישהו שהפר את החוק, עבר על החוק מהתנועה האסלאמית – אם זה העומד בראשה, אם זה כל מי שהשתייך לתנועה הזאת – אז בבקשה, תתכבדו ותגישו אותו ותעמידו אותו לדין, ושיקבל את העונש שמגיע לו.
אבל להוציא תנועה שלמה, ואחרי זה להוציא עוד 20 עמותות שהיו קשורות או לא קשורות, אנחנו לא יודעים, עם התנועה הזאת הוציאו אותן, כאשר חלקן הנכבד עסק בסטודנטים ערבים בנגב, ביפו, בבריאות, בחינוך. אם זה המודל שאתם הולכים ליישם בעתיד אז אני אומר: צפויים לנו ימים קשים ביותר. אני מזהיר פה מההשלכות החמורות של החוק הזה על זכויות בסיסיות, על זכויות אדם, על חופש ביטוי, על חופש התאגדות, במיוחד כלפי המיעוט הערבי במדינת ישראל. הלוואי שאני אתבדה. הלוואי ואתבדה.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
אני לא חבר בוועדה בחלק גדול מהזמן, אבל קראתי את החוק ועקבתי אחרי העבודה, כי הנושא מאוד מאוד חשוב. אני חושב שאנחנו צריכים דווקא היום כשהחוק הזה עובר בוועדה, אני מניח גם שהוא יעבור במליאה.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
אני חושב שצריך להתייחס לדרך הצגת החוק. אני רואה בחוק הזה חוק שחשיבותו בשני צדדים: אחד, בכך שהוא מאפשר אכן לדרגי הביצוע לעשות מה שהם צריכים בלחימה כנגד טרור; אבל מצד שני, אני לפחות רואה בחוק הזה חוק שיש בו הרבה מאוד מרכיבים שעניינם איזונים ובלמים בדרך שבה אנחנו מפעילים את עוצמת החוק הזה בשטח. ואני חושב שכך צריך גם להציג ולראות את הדברים.
אנחנו שמחים היום על כך שהסתיימה פה העבודה, אבל זה לא חוק של שמחה גדולה. צריך גם להגיד את זה. כלומר, אני מאוד מאוד מדגיש את הנושא של איזונים ובלמים בכל סוגיית הלחימה בטרור. ראינו רק לאחרונה תופעות שלא הבנו באותה מלחמה, והחוק הזה צריך להתמודד עם התופעות האלה.
ולכן, אני חושב שחשיבותו גדולה, וגם אני מצטרף מאוד למה שראיתי, לעבודה המאוד מאוד יסודית ורצינית של הדברים שעלו פה, שוב, ברמה של איזונים ובלמים כפי שהדברים הוצגו. תודה רבה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני רוצה לפתוח ולומר שצר לי שהציבור, וגם סביב השולחן הזה, וחברי הכנסת נוטים לחלק את הציבור לימין ולשמאל על-פי עמדותיהם כלפי זכויות האזרח. אני חושבת שזאת תעודת עניות לימין, מפני שבימין ישנם אנשים, גם בני בגין שלא נמצא כאן לידי וגם רובי ריבלין ועוד רבים - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
בסדר, אני בטוחה שהוא יצא. ועוד רבים וטובים שזכויות האזרח ושמירתם מאוד מאוד חשובים להם לצביון החברה במדינת ישראל. וחבל מאוד שברגע שחבר כנסת מביע דעה שבה הוא מבקש לשמור על זכויות האזרח, על זכות הדיבור, על חופש הדעה, מייד מלבישים עליו את התווית, שאני לא חושבת שהיא בכלל בושה, אבל היא הפכה להיות בושה לדאבוני, של שמאל. והייתי מאוד מאוד רוצה שסביב השולחן הזה ובכנסת ידעו לחצות – לא במובן של חצי, אלא במובן של לרוחב – ושיהיה ברור ששמירה על הצביון שלנו, על הצביון האנושי, שהרצון שלנו למנוע לפגוע בחפים מפשע, שהרצון שלנו לשמור על חופש הדיבור, שהרצון שלנו לתת, לאפשר לביקורת להיות לגיטימית, ולא לתת לכך שמי שמבקר יהפוך להיות לא לגיטימי, ויהיו חוקים נגדו. מאוד מאוד הייתי רוצה שיום אחד באמת הרצון הזה והדאגה הזו, שהיא למעשה צביון החברה במדינת ישראל והיא הבסיס שעליה אנחנו רוצים לגדל את הילדים, תחצה ימין ושמאל. ואני חושבת שכולם יודעים מדוע אני אומרת זאת.
ולאחר שאמרתי זאת, אני רוצה שיהיה ברור שאין ספק – ואמר את זה דרך אגב גם עיסאווי פריג' – שאין ספק שביטחון המדינה הוא אחד הערכים החשובים שאנחנו אמונים עליו ואנחנו שומרים עליו. אני הצבעתי בעד החוק הזה, כי אני חושבת שאנחנו חייבים למנוע טרור, וצריך לשמור על ביטחון המדינה. אני לא שלמה אתו, והבעתי את דעתי, ואני מקווה שיום אחד אותו סעיף שעליו דיברתי, סעיף 119, לא יהיה בו בכלל צורך, או שבית-המשפט יבטל אותו או שאנחנו נבטל אותו, לא חשוב, וישנם אולי עוד כמה דברים. אבל אין ספק שבמכלול החוק הזה היה נחוץ, לדאבוני הרב, למדינת ישראל, וגם אין ספק שכאשר אני משווה אותו לחוקים שקראתי שקיימים, אפילו לא חוקה שלמה, אלא סעיפים של חוקים שהיום מנסים לחוקק במדינות אירופה, אני חושבת שבאמת אפשר גם ללמוד מהחוק הזה. אני בהחלט מסכימה.
ולכן, היה לי חשוב לבוא ולומר את שאמרתי, הייתי בעד החוק, אני בעד החוק. אני לא שלמה עם חלק ממנו, ומקווה ששמירה על זכויות האזרח ומניעת פגיעה בחפים מפשע לא תהיה נחלת השמאל בלבד, אלא גם הימין יתגאה בכך.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
דה-פקטו, קיים מתח בין מלחמה בטרור לבין זכויות אדם, ואני חושב שזה מתח שקיים בהרבה מאוד מקומות, לא רק בטרור אלא גם בין שיווק לייצור. המתח הזה בעצם בא לידי ביטוי בדיונים בשולחן הוועדה.
אני חייב להגיד שבחלק מהדיונים שמעתי את נעמה ואת סיגל מתווכחות ודווקא זה היה נחמד, כח"כ אני אומר את זה ברצינות, לשמוע דעות שהן לא הדעות שלי בהכרח, וגם מקצועיות, ולהבין לאן מובילים. לדעתי זה האתגר הכי חשוב. אנחנו כח"כים לא יודעים הכול. מה אנחנו יודעים? יש לנו מה שנקרא ניסיון חיים, כל אחד מביא אותו, כל אחד חושב שהוא יודע הכי טוב איך מנצחים את הטרור. במדינת ישראל יש 8 מיליון ראשי ממשלה. אין מה לעשות, כל אחד יודע מה לעשות, כל אחד מומחה לזה, אבל בסוף צריך לכתוב את זה, צריך שתהיה איזושהי חקיקה בסיסית.
אני אומר עוד פעם, יש פה המון פשרות מבחינתי, אבל אני חושב שכמו שאומרים שאחד הדברים הכי טובים שיש בהסכם זה כשלא צריך להוציא אותו מהמגירה. ואני מאוד מקווה שהחוק הזה זאת תקווה, באמת, שנוכל להסביר אותו בצורה כזאת בתוך מדינת ישראל, שבאמת לא כדאי, שיש דרך אחרת. דרך אגב, היסטורית, ממדינת ישראל הצליחו להוציא גם שטחים וגם הסכמים לא מתוך מלחמות.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני לא רוצה לציין, אבל אחד האנשים שחי בשנות ה-60, כי אם אגיד את השם אז כולם יתחילו לשים תוויות, אמר שהמלחמה זה השלום של העתיד. זאת אומרת שכנראה שאנחנו חייבים לעבור עוד כמה סבבים ולהפעיל את החוק הזה עד שכולנו נבין שבסופו של דבר אנחנו רוצים ביטחון. והביטחון הזה, לדעתי, מגלם בתוכו את זכויות הפרט, את זכויות האזרח, וגם את הערכים של כוחות הביטחון שצריכים להילחם. בואו לא נזלזל בזה כי זה הנשק האולטימטיבי שלנו. כשריונר ותיק אני אומר לכם, תמיד למדו אותנו – עמר לא מכיר את זה, איל אולי מכיר את זה יותר – שהאדם - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
מה היינו אומרים תמיד? שלא הטנק מנצח, אלא האדם בתוך הטנק. ולכן, אני עוד פעם אומר, מי שחושב שהטנק ינצח ולא הערכים של האדם אז הוא מטעה את כולם, ואני חושב ששם הכוח שלנו גם כעם וגם כמדינה.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
אני לא רוצה להוסיף על דברי חברי, שאני מסכים לרובם, אני רק רוצה להוסיף נקודה נוספת. אני חושב שהחוק הזה בא לבטל כל מיני תקנות ישנות, מנדטוריות וכן הלאה, ובמובן הזה אני חושב שזה – אפילו רק במובן הזה אני חושב שזה מהלך מאוד חשוב, מאוד ראוי. אני יודע שעובדים על המהלכים האלה גם בתקנות אחרות – חלקן ממש מגוחכות ולא רלוונטיות – בוועדות נוספות, בכנסת הקודמת, בכנסת לפניה, וזה נושא שצריך לגמור אותו אחת ולתמיד, כל התקנות האנכרוניסטיות האלה.
לעצם העניין של החוק, שאני כמובן בעדו, אני חושב שההסתייגויות שהצגנו, סך הכול שלוש הסתייגויות, הסתייגויות שמתייחסות לעמידה על הסף של מדרון חלקלק שאם נעשה עוד צעד קטן קדימה ואנחנו מידרדרים במדרון. אלה ההסתייגויות שנתנו. וזה בעיקר מתוך חשש שלא בממשלה כזאת או אחרת הרשות המבצעת תעשה את רבע הצעד הזה, ובאמצעות החוק תגיע למקומות שאף אחד מאתנו לא התכוון שנגיע אליו, בלי כל קשר כאן לחלוקה למפלגות. אז יש כאן עמידה על הסף של כמה מדרונות חלקלקים. אני מאחל לכולנו שבאמת הרשות המבצעת הנוכחית והרשויות המבצעות בעתיד לא יעשו את רבע הצעד הזה, כי אנחנו יכולים להידרדר למקומות שממש אסור לנו להגיע לשם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תודה רבה. ושוב, באמת, תודה עוד פעם לחברי חברי הכנסת, לאנשי הממלכה על כל המגוון, לייעוץ המשפטי שעשה עבודה אדירה, ולמרות שהיו לנו הרבה חילוקי דעות, ברוך השם, לאסף ולכל אלה שליוו אותנו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי. לאנשי הממלכה כבר אמרתי. אמרתי גם לכל אלה שליוו אותנו מחוץ לממלכה. אני מקווה עכשיו שנצטרך להשתמש כמה שפחות, אבל אם נצטרך שיהיה לנו עם מה להשתמש. תודה רבה, ושיהיה בשעה טובה לכולם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:25.