הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה

ועדת משנה לנושא החלל

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ו (24 במאי 2016), שעה 14:00

פעילות סוכנות החלל הישראלית, בהשתתפות מנכ"ל משרד המדע מר פרץ ואזן, יו"ר סוכנות החלל הישראלית פרופ' (אלוף במיל') יצחק בן ישראל, מנהל סוכנות החלל הישראלית (הנכנס) מר אבי בלסברגר

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

אורי מקלב- מ"מ היו"ר

יעל כהן-פארן

יפעת שאשא ביטון

פרץ ואזן - מנכ"ל, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אברהם ענתי - סמנכ"ל תיאום תכנון ובקרה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר טארק אבו חמד - סגן מדען, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אביטל סויסה מויאל - יועצת חינוך וקשרי קהילה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

מג'ד תאבת - מנהל מרכז החלל הדרוזי בכפר ירכא, משרד המדע

פרופ' (אלוף במיל) איציק בן ישראל - יו"ר, סוכנות החלל הישראלית

אבי בלסברגר - מנכ"ל, סוכנות החלל הישראלית

יעל גורן חזקיה - יועצת קשרי חוץ וממשל, סוכנות החלל הישראלית

דניאל ברוק - יועץ לשיתופי פעולה בין-לאומיים, סוכנות החלל הישראלית

עפר לפיד - יועץ, סוכנות החלל הישראלית

שלמה אנג'ל - יועץ, סוכנות החלל הישראלית

איתי לוי - יועץ, סוכנות החלל הישראלית

ד"ר דגנית פיקובסקי - יועצת בתחום החלל, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

קרן שחר בן-עמי - מנהלת מחלקת אמנות, אגף משפט, משרד החוץ

שמעון לביא - ס' ר' מת"א, מפא"ת, משרד הביטחון

איתן קופרשטוך - מנהל תחום הסכמים מסחריים וכלכליים, משרד הכלכלה והתעשייה

שלמה פשקוס - רכז מו"פ והשכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר

גרשון כהן - מנהל אגף טכנולוגיה, משרד החינוך

ד"ר אירינה גוזמן - ר' מחלקת סביבת חלל, המרכז למחקר גרעיני נחל שורק

ד"ר רונן ורקר - חקר השפעת סביבת חלל על חומרים, המרכז למחקר גרעיני נחל שורק

הראל בן-עמי - ראש חטיבת מדעי החלל, מרכז נשם; יועץ לסוכנות החלל, האוניברסיטה העברית בירושלים

ד"ר יוחאי כספי - מדען, מכון ויצמן למדע

פול (דוד) כמון - אחראי על פעילות החלל, המרכז האקדמי לב

שלמה בלבן - מנהל פרויקט, הטכניון

פרופ' ארי לאור - המחלקה לפיזיקה, הטכניון

מאיר חן - מנהל מו"פ חלל, התעשייה האווירית
אלי מזור - ר' מנהלת מוצרי מנור בחטיבת מנור וטכנולוגיות, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ

שמואל גניחוביץ - ראש קו "חומר", רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ

יגאל לוי - מנהל המכללה הטכנולוגית לתעופה וחלל, מעלה אדומים, אורט, בתי ספר בתחום החלל

דן סלסקי - סמנכ"ל בכיר, מנהל חטיבת מערכות אוויריות ולייזרים, חברת אלביט - אלאופ

מעתז תלאוי - אחראי מרכז חלל טייבה, מרכזי חלל ע"ש אילן רמון

תא"ל מיל' אברהם עשהאל - מנכ"ל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

טל ענבר - ראש המרכז לחקר החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

רן ליבנה - מנכ"ל, קרן רמון

עמנואל בלאס - יו"ר האגודה, האגודה הישראלית למדעי תעופה והחלל

אליעזר הרשקוביץ - יועץ, חברת אפיקי תקשורת בע"מ - בעניין תקשורת לוויינית, חברות יעוץ ומחקר

גיל רידר - מנהל מח' תעשיות ביטחוניות, מכון היצוא הישראלי

איציק וולקן - מנכ"ל נובלסט בע"מ - תקשורת לוויינית

יוסי ימין - מנכ"ל "ספייס פארמה" מו"פ ישראל

זהר שלגמן - מנכ"ל משותף "ניורוקט" – הנעה רקטית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איילת חאקימיאן

אושרה עצידה

פעילות סוכנות החלל הישראלית

שלום לכולם. נא לשבת, בבקשה. אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה, ועדת המשנה לנושא חלל.

אני חושב שזו הפגישה הראשונה של ועדת המשנה הזו, בוודאי בכנסת ה-20. אני לא הייתי בכנסת ה-19 אז אני לא יודע כמה, אם בכלל, נפגשה הוועדה.

נמצא אתנו מר פרץ ואזן, מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, פרופ' אלוף במיל' איציק בן ישראל, יו"ר הסוכנות החלל הישראלית שיציג את המצגת, מר אבי בלסברגר מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית. בנוסף, יש לנו נוכחות מאוד יפה של אנשים שבאמת עוסקים בתחום.

לפני שנתחיל נעשה סבב שמות כדי שאנשים יידעו מי שיושב. אנחנו לא יותר מדי אז שכל אחד יציג את שמו ואת תפקידו ומה הוא מייצג, בבקשה.

(הנוכחים מציגים את עצמם)

הצטרף אלינו חבר הכנסת אורי מקלב יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. אני רק אספר לך שעשינו סבב היכרות ובאמת יש פה נציגות מאוד מאוד יפה ומגוונת. נמצאים פה אנשים גם ממשרדי הממשלה וגם של החברות הגדולות וגם של החברות היותר קטנות. יש פה מגוון מאוד חשוב של התעשייה ואני מאוד שמח שאנחנו מתכנסים.

אני מתנצל על האיחור.

כן, בבקשה.

רוב המצגת, כמו שאמרתי, תוצג על ידי המנכ"ל החדש מזה שבועיים אבי בלסברגר של סוכנות החלל.

אני רוצה להקדים לה איזה הקדמה בשביל להגיד איך הגענו לכאן. המצגת שלו תתרכז יותר בהווה ובעתיד. זאת אומרת, איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו רוצים להגיע.

עד לפני שלוש-ארבע שנים לא היה למעשה לסוכנות החלל תקציב, מלבד החזקת עצמה שזה תקציב התפעול. זה השתנה אחרי שנשיא המדינה שמעון פרס בזמנו וראש הממשלה בנימין נתניהו ביחד הקימו צוות שקראנו לו צוות הנשיא כשם קוד כזה, שהגיש לשניהם תוכנית שהרעיון העיקרי שלה היה להישען על תשתיות החלל שניבנו על ידי מערכת הביטחון, לא צריך לבנות את זה עוד פעם, ולמנף את זה לטובת הכלכלה. היתה שם תוכנית עם יעדים ועם תקציבים ועם יעד די אמביציוזי של אם יושקע כ-300 מיליון שקל בשנה בחלל אזרחי בארץ, בלי לגעת בביטחוני כך שהביטחוני ימשיך את שלו, אפשר היה להגיע, היה ויכוח, בין 3% ל-5% מהשוק העולמי ייצוא ישראלי. אני רק רוצה להזכיר שכל אחוז מהשוק העולמי זה משהו כמו 2 מיליארד דולר, אולי אפילו קצת יותר.

זה היום. אז זה היה פחות.

אז זה היה טיפה פחות, אבל להגיע לבין 3% ל-5% זה אומר אי-אלו מיליארדים רבים שאין לזה כבר משמעות. לכן, בסופו של דבר ראש הממשלה הינחה את האוצר וקיבלנו כסף. כמו כל דבר בחיים, ביקשנו 300 מיליון שקל לשנה, נתנו לנו 90 מיליון. זאת אומרת, התקציב היה גם אז דו-שנתי. קיבלנו 180 לשנתיים, אבל בגלל כל מיני סיבות כאלו ואחרות זה נפרס על שלוש שנים עד שאושר התקציב ומהעודפים. שלוש השנים האלה זה השלוש השנים האחרונות, הן היו די בעייתיות מבחינת בחירות ודברים כאלו. גילינו את הדבר העצוב שידענו אותו קודם, אבל גילינו אותו על בשרינו, שאם זה לא בבסיס התקציב אתה מקבל אחד חלקי שתים-עשרה ממה שאין כלום, מהבסיס, כל חודש. זאת אומרת, אתה לא יכול אפילו. בגלל הבחירות וכל הדברים האלו היה קשה להוציא אותו. בסוף הוצאנו אותו. בכל אופן, התוכנית התעכבה מאוד בגלל כל הדבר הזה. אפשר להגיד שהיא באמת באופן ריאלי התחילה להיות מותנעת לפני כשנה וחצי-שנתיים.

זה תוקן השנה. בתקציב של השנה רוב הכסף נמצא בבסיס. בתקציב הנוכחי שלנו עכשיו, רוב הכסף נמצא בבסיס, אבל תמורת זה הורידו אותו עוד קצת. אנחנו מאוד רחוקים מאותם ה-300 שראש הממשלה הנוכחי שהיה גם אז, ושר האוצר של אז שהיום הוא שר אחר בממשלה וזה יובל שטייניץ, אמרו: תתחילו בשנתיים הראשונות עם 90 מיליון שקל לשנה. אם נראה שזה מגלה סימנים של התקדמות בתחום הזה אנחנו נגדיל את זה בסוף ל-300 מיליון המבוקשים. אנחנו נמצאים היום בדיוק במצב הזה.

יושבים כאן כמה אנשים שקודם הציגו את שמם שאפשר להגיד שאת תחילתה של הדרך - אמרת: סטארטאפים, זה לא בדיוק התחום בחלל - אז יש גם סטארטאפים. יש מגמה עולמית שלא קשורה אלינו בכלל, והזכרת את השיגורים, למשל, של מה שקוראים לזה בארצות-הברית New Space בשם קוד של לצאת לתעשייה האזרחית יותר ויותר, לא רק הממשלות עם הכלים הכבדים, כולל שיגורים, לקנות שיגורים בתעשייה האזרחית. בשביל שזה יהיה באזרחית זה צריך להיות כמובן הרבה יותר זול. אני משוכנע שכולכם ראיתם את כל הסרטים על כל הדברים שקורים בזמן האחרון.

גם בארץ בקטן זה מתחיל, אנחנו הרבה יותר קטנים כמובן. המסר העיקרי שלנו, לפני שאני מעביר את המקל לאבי, הוא שאנחנו צריכים לחדש את התוכנית הזו. אני רק אוסיף שבין לבין עברו כמה שנים, ולכן בוועדת החלל של המועצה הלאומית למו"פ שעומד בראשה חיים אשד שהיום לא היה יכול להגיע, ועדת החלל עדכנה את התוכנית הזאת. זאת אומרת, ישבה עוד פעם על התוכנית ושר המדע הנוכחי אופיר אקוניס בהיותו יושב-ראש ועדת השרים למדע וטכנולוגיה מתכוון להעלות באחד הדיונים הקרובים של הממשלה את הנושא של תוכנית לאומית לחלל מבוסס על אותה תוכנית שגובשה במועצה הלאומית למו"פ. למזלנו הרב, מזכיר הוועדה שעשה את העבודה זה אבי בלסברגר שהיום הוא המנכ"ל, ולכן הוא מצוי בפרטים שלה.

בזה אני מסיים ומעביר את המקל לאבי.

בבקשה, חבר הכנסת מקלב.

קודם כל, זו ישיבה חגיגית. זו הישיבה הראשונה של ועדת המשנה לנושא חלל.

היא התכנסה בכנסת ה-19?

בכנסת ה-19 אני לא יודע. לא הייתי חבר בוועדה הזו ואני לא יודע. בכנסת ה-18 זאב אלקין היה יושב-ראש ועדת המשנה.

וב-19?

לא היה.

הוא קידם מאוד את הדברים. הוא היה מאוד דומיננטי ופעיל. הוא מגיע רחוק, במהירות של חללית, בעניין הזה לעומת מדינות אחרות. אני יודע שלא מעט אנשים ביקשו ממני כאן. אבל אנחנו בחרנו בחבר הכנסת יואב קיש גם בגלל היכולות הגבוהות שלו וגם בגלל הנגישות שלו בעניין והמקצוע שלו.

הוא גם הגיע הכי קרוב מכולנו פה לחלל.

אז זה כי יימצא חלל בקרבך, ואז מצאנו אותו חבר בוועדת המדע ומינינו אותו. אנחנו עכשיו מייעדים לו תפקידים אחרים שהם לא פחות חשובים ומאוד תובעניים. בהזדמנות חגיגית זו שאנחנו ממנים אותך אנחנו מבקשים ממך להתמיד. אל תיסחף פוליטיקה, תיסחף לדברים האמיתיים. בוועדת הכנסת מאוד משפיעים על הפוליטיקה וזה אולי מנוף לקידום לא מעט פוליטי. אבל הוועדה הזו, החלק הזה, זה החלק המקצועי. אתה עושה כאן למען מדינת ישראל ולמען תושבי ישראל. לא צריך להכביר לכם במילים על החשיבות והתרומה של כל חקר החלל. זה משאב אסטרטגי מאוד מאוד חשוב לכן, הקמנו את ועדת המשנה. הפעילות בכל הנושא הזה היא מנוף טכנולוגי רב. ההשפעה של זה ביישומים הטכנולוגיים היא היום במגוון נושאים. אין היום משרדים, אין היום דברים, שהמדינה פועלת, בין אם זה בתחבורה, בתקשורת, בחקלאות, באקלים, שאין בהם הנושאים שבהם אנחנו דנים היום. ההשפעה והתועלת הם גדולים מאוד, וגם הצורך הוא מאוד מאוד רב.

אנחנו באמת רוצים להקים כאמור את ועדת המשנה המיוחדת בראשותו של יואב שכולה תיוחד לעניין הזה. היום יש לנו הזדמנות לשמוע ולהתרשם מהפעילות, אבל זה לא העיקר. הוועדה תרצה לדון בחסמים, בקשיים, בין אם הם תקציביים, בין אם זה סדרי עדיפויות שיש. אנחנו גם רוצים למנף וגם לקדם את הפעילות ולהרחיב את נושא השקעות במחקר. אין ספק ואין חולק על כך שזה כלי שצריך לקבל באמת ממד אחר והשפעה אחרת ויכולות אחרות, וגם תשומת לב אחרת לגמרי. לכן, אנחנו מקימים את זה ונעקוב אחרי זה. אנחנו נותנים לו את כל תשומת הלב.

איילת היא מנהלת את ועדת המשנה ושיהיה ברכה והצלחה. אנחנו יודעים שזו לא מעט עבודה לארגן את כל הגורמים סביב שולחן אחד ולא מעט תיאומים. אנחנו מאחלים לכם הצלחה גדולה.

יואב, אני מבין שבאיזשהו שלב תעזוב אותנו.

כן, אמרתי והסברתי.

איחרתי מכיוון שהיינו צריכים להיפרד מד"ר יצחק קדמן. צריך להקדים את הנושא האנושי לפני הנושא המקצועי. היינו צריכים לברך אותו ולכן זה התעכב. אבל אני מקווה שזה ייכנס למסלול שלא יתעכב.

יש מצגת של המנכ"ל. קודם כל, בהצלחה.

קודם כל, תודה רבה. אני שמח על ההזדמנות שניתנה לנו כאן להציג בפני ועדת הכנסת את תוכנית החלל כפי שסוכנות החלל רואה אותה. אם היית ממשיך עוד שתי דקות יכול להיות שהמחשב היה עולה עוד פעם כי באמצע הוא החליט שיש לו חיים משלו.

נעמי נמצאת פה והיא אחראית על הציוד הטכני. אוי ואבוי אם ועדת המדע והטכנולוגיה לא מסוגלת להתגבר על זה. אני גם רוצה לציין שהכנסת עברה לסוג של שידורים של ועדות ברמה טכנולוגית ודיגיטלית גבוהה כמו כל שידור טלוויזיה. הוועדה הזו משודרת. אנחנו היינו הנחשונים, חנכנו את זה ביום ראשון. הכנסת חנכה את זה ואנחנו כוועדת המדע תרמנו את החדר להרבה זמן. אני רואה את זה עולה עכשיו מפה. זה מערכות חדשות. יש לנו בכניסה מערכות זיהוי ויש את זה בזמן נתון למנהלת הוועדה. הכנסת מנסה להיות שקופה ולהתאים את עצמה לחידושים שאתם קשורים לחלקם.

בינתיים המצגת עלתה מחדש. כמו שאמרתי, אני מודה לכם על הזכות להציג את זה בפני ועדת הכנסת. כמו שהוצג, אני כשבועיים וחצי בתפקידי. אם אני אצטרך עזרה, איציק שמכיר את כל ההיסטוריה יוכל לסייע בידי למרות שגם אני מצוי בתחום אי אלו שנים.

נתחיל בהצגת עיקרי התוכנית הלאומית. אקצר בזה כי איציק כבר עסק בזה. נציג קצת את הסוכנות וקצת מה שאנחנו עושים בהווה, ומה היינו רוצים לעשות בעתיד. זה סקטור החלל בארץ שהוא בנוי מהלקוחות שלנו שהם: אקדמיה, תעשייה, וקהילה, שלהם אנחנו רוצים לסייע בנושא החלל.

למעשה, החלל בישראל בעיקר התמקד בלוויינים קלי משקל. בצד שני, הוא התמקד בתחום התצפית האלקטרו-אופטית וה-SAR ולוויינות היפר-ספקטרלי, ובתחום המזעור. כל זה התבסס על תוכנית של משרד הביטחון ולא על תוכנית של משרד המדע. יחד עם זאת, נוצרו נכסים גדולים במדינת ישראל שמן הדין היה למנף אותם ולהשתמש בהם. לכן, יש לנו כוח אדם איכותי ומנוסה, מסורת, בסיס אקדמי הן בנושא הנדסת חלל, ובעיקר יש לנו בסיס אקדמי איתן בנושא אסטרופיזיקה. יש נושאים שאנחנו מובילים בהם אפילו בעולם. ישראל היא מדינת הסטארט-אפ אז יש גם סביבת היי טק. יש לנו שיתופי פעולה בתחום החלל. למרות כל העוינות מדינת ישראל מצליחה לייצר שיתופי פעולה בתחום החלל עם מדינות רבות.

עדיין יש לנו הרבה קשיים וחסמים כמו צמצום ייצור שוטף של לוויינים כחול-לבן. אין לנו הזמנות מחו"ל, למעט הזמנות שנוצרו על בסיס מדינה למדינה, או מה שאנחנו קוראים G to G. אין הרבה תקציב מו"פ, למעט תקציב מו"פ של משרד הביטחון. זה מביא אותנו לזה שפעילות חלל של ישראל בתחום האזרחי היא קטנה. תעשיית החלל מוגבלת בכושר התחרותי. אתה כבר ציינת שכדי שנהיה תחרותיים צריך איזה מנוע שמאפשר את התחרותיות שזה בדרך כלל הממשלה. מעל לכול, גם תחום לוויינות התקשורת נמצא היום בסכנה כי אין פרויקטי תקשורת מעבר לאותו "עמוס 6" שישוגר במהלך השנה הזו.

צוות הנשיא - איציק כבר דיבר על זה - כבר מסר את מסקנותיו ב-2010. הגדירו יעדים והיעדים שאני מציג כאן הם לא היעדים של צוות הנשיא. זה יעדים כבר של משרד המדע ומשרד המדע אימץ את היעדים האלה. כדי לממש את היעדים אנחנו רואים מקום ראשון שיתופי פעולה בין-לאומיים, פיתוח מוצרים וטכנולוגיות, קידום מחקר בסיס וחינוך וקהילה שזה המנדט. אתה תראה גם שהתקציבים שלנו שהם מתחלקים לפי ארבעת הסעיפים האלה.

שלב א' של אותם 180 מיליון שאיציק הציג. אפשר לראות שבמעט כסף הזה, בשליש הכסף שקיבלנו, הצלחנו לייצר שיתופי פעולה עם NASA, עם CNES , עם סוכנות החלל האיטלקי,, עם סוכנות החלל האירופית, עם הקהילה האירופית. אבל כל אלה זה הנבטות. לא הצלחנו עדיין לייצר פרויקט מלא. במחקר הבסיסי תמכנו באקדמיה וקולות קוראים, וגם נכסנו למו"פ לחיזוק התעשיות בנושא שלא היה עד שלא קיבלנו תקציב לסוכנות החלל. בפן הרביעי פיתחנו הרבה, ואנחנו מקנים לזה חשיבות מאוד גדולה, לנושא של הנגשת חלל לקהילה ולחינוך. כי כמו שמדינות אחרות גילו את זה, גם מדינת ישראל גילתה את זה שאם אנחנו נגיש חלל אחר כך יהיו נוער ובוגרים שיפנו למדעים, לאו דווקא לחלל. אם הם עסקו בילדותם בחלל, אחר כך כשהם יהיו בוגרים הם ילכו ללמוד פיזיקה והנדסה. זה נושא שיש כרגע מחסור במדינת ישראל. גם משרד החינוך מקנה לזה חשיבות. בכוחותינו הדלים אנחנו חושבים שגם כן אנחנו יכולים לסייע לנושא זה.

כתוכנית המשך היתה התוכנית של המולמו"פ שגם היא הגיעה למסקנות דומות, אבל בצורה טיפה יותר מעמיקה מתוכנית הנשיא. לא בגלל שאנשים יותר חכמים, אלא בגלל שזה היה יותר מאוחר. במולמו"פ, בוועדה של חיים אשד, ישבו האקדמיה והתעשייה ומשרד הביטחון. כולם ביחד גיבשו את התוכנית שעיקרה כמו שנאמר שחייבים השקעה ממשלתית בחלל אזרחי. חייבים לייצר פרויקט לאומי שכרגע אין, והשקעה בפרויקטים חינוכיים. כרגע הסטטוס הוא שהוועדה הכינה לשר המדע שאישר את התוכנית בינואר השנה, הצעת מחליטים. כמו שאמר איציק, זה אמור לעלות לממשלה.

זה הסיכום של הוועדה?

זה בשקף האחרון שהוצג לשר שהוא אישר את מסקנות הוועדה, זה חלק מהסיכום. זה נקודות עיקריות, כאשר מודגש באדום שהשר אישר את המסקנות של הוועדה והוא ביקש נייר של הצעת מחליטים שכבר נכתב לשר. עכשיו זה בתהליך להגיע איכשהו לממשלה.

עד שזה לא יגובה בתקציב אנחנו לא יכולים להעלות את זה להצעת מחליטים. לכן, יש כוונה להעלות את זה בדיוני התקציב.

אני מתנצל. כמו שאמרתי בפתיחת דבריי, אני אפנה לחבר הכנסת מקלב את ניהול הדיון. אני אשתדל לחזור.

אני ממלא את מקומך לזמן קצוב, ואתה משתדל להגיע כמובן.

תודה רבה. כרגע יש לי שעה מסוימת.

(היו"ר אורי מקלב, 14:30)

כרגע אושר תקציב 2015 עד 2017. למרות שאין תקציב 2017 לכאורה יש סיכום עם האוצר מה יהיה התקציב ב-2017 לנושא החלל, כאשר התקציב שאושר הוא 180 מיליון שקל לשלוש שנים כאשר זה מתחלק ל-71, 71, ובשנת 2015 היה רק 37 כי התקציב אושר רק בנובמבר וכמובן שאי-אפשר היה לנצל אותו.

ברשותכם, אני מציע לעשות פסק זמן דווקא בנושא התקציב כיוון ששלמה פשקוס שהוא רכז מחקר ופיתוח והשכלה גבוהה באגף התקציבים צריך לצאת. אם הוא ייצא והוא ישאיר אותנו רק עם החובות ובלי שום בשורה, אז מה עשינו? נושיב אותו עכשיו על הכיסא, אולי הוא איש בשורה. שלמה, אתה שמעת מה שנאמר עד עכשיו.

כן, לא הבנתי מה הבעיה.

אחזור על מה שנאמר, מדובר על קיצוץ.

איפה היה קיצוץ?

לא. יש שני דברים: אחד, בתוכנית הקודמת היה לנו 90 מיליון שקל לשנה כפול שנתיים, ועכשיו זה יוצא בערך 60 לשנה, תמורת – זה שיפור, משהו שהוא חיובי - שחלק גדול ממנו עבר לבסיס התקציב, שזה הצד החיובי של המראה, וזו סוגיה אחת. בכל זאת יש ירידה בתקצוב.

הסוגיה השנייה שהיא העיקרית, זה שבתוכנית הקודמת שקיבלנו את הכסף היתה הבנה שאנחנו בצעד הבא, שזה עכשיו בערך, נתקרב ליעד של ה-300 מיליון שקל לשנה שביקשנו. קרה הפוך.

אומר כמה דברים: קודם כל, לא אני, אלא קודמיי בתפקיד, ליוו את הקמת הסוכנות משנת 2011, וועדת הנשיא וכו', ולדעתי בהרבה מאוד רוח גבית. אני לא הייתי שם, אבל זה מה שאני שומע. כמו שאתה אומר, כבר בשנים הראשונות שמו סכום כסף לא מבוטל של כמה מאות מיליונים – 180, 190, אני כבר לא זוכר את המספר. זה לא טריוויאלי לפרויקט שרק מתחיל ולא יודעים עדיין מה ההיתכנות, מה הביצוע. זה לא מובן מאליו. שוב, זה גם רוח גבית שהנשיא הביא בזמנו, וגם תפיסה שלנו שיש הרבה פוטנציאל בכל תחום החלל האזרחי שבשלב זה לא ממומש באופן מספק למרות שיש הרבה יכולות ביטחוניות שמי כמוך מכיר אותן.

לגבי השנים הבאות ולטענתכם עניין הקיצוץ - קודם כל, קיצוץ זה אומר שיש משהו בבסיס תקציב. זאת אומרת, בסיס תקציב ומפחיתים אותו. זה לא היה. זה למען הסדר הטוב מה זה הגדרה של קיצוץ.

על זה הם בוכים. עכשיו נהיה מצב שאפשר לקצץ כבר. עד עכשיו לא היה. בישלו תקציב של בחירות, ואז מה שקרה זה אחד חלקי שתים-עשרה וחיכו לסוף השנה וקיבלו ולא קיבלו. גם איך אפשר לממש תוך חודש את הכול.

גם ב- 13' ו-14', כבוד היושב-ראש, התקציב היה מה שנקרא על שינוייו. זה בא על שינוייו, הוא לא בר קיצוץ כי הוא לא תקציב בבסיס תקציב. תקציב בבסיס שבשעה טובה זה התקדמות, זה משפר מאוד את יכולת הביצוע של המשרד, כי שוב, זה מראה כבר שהממשלה רוצה את הכסף הזה לטווח ארוך. בבסיס זה אומר לטווח ארוך.

התקדמות גדולה מאוד.

זאת אומרת, שוב, זה התקדמות בהבנה של החשיבות. זה רק היה בבסיס סכום נמוך יותר. אני מסכים, זו העובדה.

כולנו יודעים שדיוני תקציב לא נמצאים רק באיזה ואקום. זה הסכמה שהמשרד הסכים באמצעות השר. לדעתי, לא השר הנוכחי, עוד השר הקודם. היתה הסכמה. במסגרת גידול מאוד יפה בתקציב המשרד באופן כללי עם הקמת קרן למחקר הנדסי וכו', הוחלט לסגור על הסכום הזה. לא הייתי שם, אבל זה סביר ששר ומנכ"ל יבואו ויגידו, גם זה היה המנכ"ל הקודם, בסדר. הם יבואו ויגידו: מצד אחד, קידמתי מאוד ושמתי תקציב יפה לבסיס לטווח הארוך. מצד שני, את החד-פעמי הפחתתי קצת. בעיניי סביר.

ב- 2015 היה לסוכנות תקציב בערך של 37 מיליון שקל. מתוכו, להבנתי, בוצע רק 10 מיליון שקלים. ושוב, עניין של שינויים ארגוניים ומנהל יצא ומנהל נכנס, וצריך להתארגן וכו' - בסדר. צריך לזכור שגם ב- 2015 שזה השנה האחרונה של ביצוע תקציב, לא בוצע התקציב במלואו.

אבל רק בנובמבר.

בסדר גם תקציב המשכי וגם - - -. אני מסכים שהיתה בעיה רוחבית במשרדי הממשלה.

אי-אפשר, במיוחד במקום כזה. יש משרדים שיודעים לשחק איזה משחקים. יש להם כל מיני סעיפים והם משחקים עם החודש האחרון.

תן לי להגיד הערה חשובה, כבוד היושב ראש, אין כמעט משרד שאני מכיר שיש לו תקציב כבר מובטח לשנת 2017. יש לכם תקציב מובטח כבר לשנת 2017 בסדר גודל של 70 מיליון שקל שזה לא מעט. זה לא כל תאוותכם, אבל זה לא מעט. זה כבר מובטח עכשיו שאפשר לתכנן עליו. בגלל החשיבות ובגלל שזה פיתוח תעשייה נתנו ודאות לטווח ארוך, ובעיניי זה גם משהו מאוד מאוד חיובי.

דבר אחרון - אני בתפקידי כבר ארבעה-חמישה חודשים. כבוד המנכ"ל בתפקידו שלושה חודשים. מעולם עוד לא דנו על הנושא כי אני מבין, גם הכניסה של בן-אדם חדש, וגם הכניסה של מנכ"ל חדש. יש לנו עוד חודש דיוני תקציב, בשמחה נדון גם על זה.

קודם כל, אנחנו מודים. ניכרים דברי אמת – רואים. אנחנו גם מכירים שכשהם באים מהאוצר ואיך שהם מדברים באיזה ניכור מסוים, ואנחנו מבינים שהפערים נמצאים גם בגלל שלא מוקירים ומכירים את חשיבות העניין. אני באמת שואל כאן על מנת לחדד את זה. האם משרד האוצר, הממשלה בכלל, רואה את כל התפקיד של סוכנות החלל לא כדבר שאנחנו צריכים גם וכמדינה מתקדמת שצריכה גם. אבל בסך הכול אם נשאל אנשים, אנחנו מכירים את הדימוי הזה. אנחנו חיים בזה. את חטאיי אני מזכיר. עד שנהייתי חבר בוועדה ונהייתי היושב-ראש היה נראה שסוכנות החלל זה משהו ראוותני, אולי אפילו בזבזני במידה מסוימת, שאנחנו צריכים כדי שיהיה לנו ברזומה גם נושא של סוכנות חלל. אבל זה לא באופן אמיתי שמוקירים את התועלת האמתית, את המנוף הגדול, שיש בתוך סוכנות החלל ובכל מה שנלווה לכך.

אני אפילו הייתי שואל עכשיו שאלה מקצועית, אתה בעל מקצוע. אם למישהו באזרחי, במישור הפרטי, היה כזה כלי ביד עם היכולות האלה, עם החשיבה, ודאי שאם הייתם משווקים את זה כמניות בבורסה, לפי דעתי זה היה משווק כאחד הדברים הכי פופולריים שיכול להיות בגלל היכולת הכלכלית, כמנוף כלכלי, ואני אומר השקעה מול תועלת. נשאיר את זה עכשיו מבחינה עקרונית מדינית לאומית, נסתכל פרקטית תקציבית, מקצועית, וכאן אולי לעשות חשיבה. עזוב עכשיו את הפוליטיקה, יש לנו צרכים וקשיים. אבל כפי שאתם יודעים, לפעמים כשמשקיעים בכביש ובתשתיות זה לא רק בגלל שצריך את הכביש. אתם יודעים מה התועלת הכלכלית שיש לכם. זה לא למען התושב, זה התועלת הכלכלית המלאה, ואתם יודעים על הדברים האלה, ובתשתיות אתם יודעים טוב את העבודה. לפעמים אנחנו ככה נדהמים מרוחב הלב שלכם בהשקעות. אנחנו יודעים שכל ההשקעה הזו היא כדאית לנו, ולא משנה באיזה שיטה אתם עושים את זה.

אני אומר שאולי לתפוס יותר את נושא החלל ולבדוק אותו כמו התשתיות. מה התועלת שיש לנו מכך, ולא רק מהרמה הלאומית, אלא ברמה הפרקטית והמעשית. כפי שאני הבנתי, וגם ברישומים ובמחקר, באופן אמיתי יש לנו את היכולות להגיע כאן עם השקעה קצת יותר גדולה ועם מינוף יותר גדול, באמת ל-3% - 4% כשמדובר בהכנסות ובתקציבי עתק שהמדינה רק תרוויח מזה.

ככלל המדינה משקיעה מאוד הרבה בפיתוח ה- RND בתעשייה, וכמובן באקדמיה דרך המועצה להשכלה גבוהה ומשרד המדע. היא משקיעה הרבה מאוד תקציבים שבעיקרם מחולקים ומתוקצבים לחברות על-ידי גוף שנקרא המדען הראשי במשרד הכלכלה שעושה את זה באופן רוחבי בלי לתעדף תחומים. הוא אומר: על בסיס מצוינות, מי שיגיש הכי מצוין. זה מתוך תפיסה של הממשלה, שהיכולת של הממשלה להגיד: זה העתיד, Machine Learning זה העתיד, פארמה זה העתיד, היא מאוד מאוד מוגבלת. זה מה שמכונה עולם הטארגטים. יכולת הממשלה לצפות את העתיד, מה הדבר הכי חזק במדינת ישראל, היא מאוד מאוד מוגבלת. למרות זאת, שלושה תחומים המדינה כן שמה לעצמה, למיטב ידיעתי, אולי יש כמה תחומים שאני מפספס, ואמרה: כאן יש פוטנציאל להשקיע, גם כי יש לזה ערך שהוא לא רק ערך כלכלי אלא גם ערך לאומי, ביטחוני, מדיני וכו', וגם ערך כלכלי. זה סייבר שאתה מכיר מצוין, זה תחליפי נפט לתחבורה וזה החלל. כל היתר עדיין זה על בסיס מצוינות רוחבי. פה המדינה אמרה: זה יעד אסטרטגי, זה חזון, פה יש פוטנציאל.

כמו שאמרתי קודם, אני חושב שגם במעשים הוכחנו שאנחנו מבינים את הפוטנציאל ומבינים את ההשקעה. שוב, אני קורא לדיון פתוח עם מנכ"ל משרד המדע, וכמובן עם אנשי המקצוע הרלוונטיים ככל שהוא יחליט מי רלוונטי, לחשוב על זה שוב. אבל זה צריך להיות במסגרת דיוני התקציב כמו שמתנהל כל דיון עם כל נושא.

רציתי להוסיף שהשאיפה של המשרד זה להגדיל את בסיס התקציב של סוכנות החלל לשנים הבאות, עד שהיכולת שלהם לתכנן תהיה רחבה יותר, והשגת היעדים כפי שאתם תראו אותם פה במצגת תהיה יותר ממוקדת, ויותר טובה ויותר אפקטיבית. לכן, צריך לתת לזה, להגדיל את בסיס התקציב. אנחנו נכנסים עכשיו. זה בדיוק הזמן להיכנס לסדרת דיונים עם האוצר לקראת התקציב הבא. אני מניח שהדברים האלה יידונו בינינו כדי להעלות אותם על סדר היום.

מאה אחוז. אנחנו נמשיך להיות בקשר, נמשיך לעקוב. תודה רבה. אם כבר דיברנו על הדימוי, אז שיהיה לכם ברור. יש אנשים, כולל אפילו שרים ואני לא רוצה לקרוא בשמות - לא כולם - שרוצים להוריד את עצמם ממשרד המדע הטכנולוגיה והחלל. יש כאלה שרואים בזה איזשהו תפקיד שהוא נושא לכל מיני תוכניות או לעקיצות כאלה ואחרות. שר החלל זה שיימינג, זה איזה ביזוי מסוים כי לא רוצים לתת לך משהו אחר. זה נתפס כאילו זה משהו שהוא מתאים לטיפוס מרחף והממשלה וכולם נסחפים לעניין הזה. יש לנו את הנושא הביטחוני, דורשים מאתנו לשלם פנסיות ועוד דברים כאלה מהר יותר, וכל זה לעומת השקעה במחקר ובקידום. אבל אנחנו צריכים לא לוותר על זה.

עשינו פסק זמן במצגת.

זה איך שאנחנו חילקנו את אותם 180 מיליון שקל שקיבלנו לשלוש שנים בפילוח לפי ארבעת הנושאים שאנחנו הגדרנו אותם: מו"פ בתעשייה, פעילות חינוך וקהילה, למחקר הבסיסי, ולשיתופי פעולה בין לאומיים - זה החלוקה. ניתן לראות גם לפי הפלחים כאן איך זה מתחלק בתוך הפלחים.

אבל כמו שאמרנו, מה אין בתקציב? זה למעשה הדברים שאנחנו חושבים שמאוד חשוב שיהיו בתקציב ושזה למעשה יאפשר לנו למנף את פעילות החלל קדימה: אחד, אין כל תכנית לאומית ממומנת. בשנת 2017 ישוגר לוויין "ונוס" שזה היה התוכנית הלאומית האחרונה האזרחית, אני מדבר על התכנית האזרחית. יש לנו הרבה ניצנים של תוכניות שמימנו את זה משיתופי פעולה בין לאומיים, אבל אנחנו לא יכולים להתקשר לתוכנית מלאה כי אין לנו תקציב לתוכנית שלמה כמו לוויין "שלום" שזה בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל האיטלקי, או "אולטראסט" שזה לוויין מדעי בשיתוף פעולה עם NASA או כל תוכנית דומה שיש לנו ניצנים כאלה. אין לנו את האפשרות, אלא אולי לגמור את חיקרי ההיתכנות ושמה לעצור. אין תקציב שאנחנו רואים בו נושא חשוב לאסטרונאוט או אסטרונאוטית מישראל בשיתוף פעולה עם סוכנות חלל אחרת. אין תקצוב הולם לתשתיות סל"ה להנגשה לחינוך וחברה. אנחנו אומרים שבתקציב המעט שיש לנו אנחנו עושים את המיטב ואנחנו עושים הרבה, והתקדמנו הרבה. אבל התקצוב הוא לא מספיק. אין תמיכה מספקת בתעשייה. במחקר הבסיסי היה איזה נושא בנושאי האסטרופיזיקה שעלה מספר פעמים וזה השתתפות ב- European Space Observatory שיקנה לאקדמיה בארץ זכות להשתתף במחקרים פורצי דרך בתחום האסטרופיזיקה ששמה כל התצפיות ניתנות רק לחברים ב-ESO. זה בשוליים, יש גרעון במזומנים ל-2016. אבל זה דברים שיסתדרו, אני לא חושש שלא יסתדרו.

חבל שהאדון מהאוצר עזב, אבל יש לי גם שקף.

הגיעה אלינו גם חברת הוועדה, חברת הכנסת הד"ר יפעת שאשא ביטון שהיא יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד. היא חברה פעילה ויש לה רצון להשתתף הרבה בוועדות. אני חושב שאני החתמתי אותך גם על ועדת המשנה. בכל מקרה, תהיה המשכיות לדברים האלה. אנחנו לא מתכוננים לעשות ועדה אחת ובזה לגמור.

אנחנו נגיד מה היינו עושים אם היה לנו את אותם 300 מיליון שאנחנו חושבים שצריך בתקציב. עשינו את זה, שוב פעם פילחנו את זה לתחומים. זה תחומי העבודה שבתוך זה אנחנו רוצים כ-27% או 80 מיליון שקל בשנה לפרויקט לאומי, ושיהיה רצף של פרויקטים. לא כל פעם שיהיה פרויקט אד-הוק. אנחנו חושבים שחייב להיות רצף של פרויקט לאומי, לפחות אחד. שת"פים עם סוכנויות בין לאומיות, שת"פים קטנים ובינוניים.

זה לא שזה 37 מיליון כל פעם כל שנה פרויקט לאומי אחר. פרויקט לאומי עושים פעם בכמה שנים, אבל הוא נמשך כמה שנים. זה אומדן הנתח התקציבי השנתי. אבל פרויקט לאומי אופייני עולה 100 מיליון דולר או דברים כאלה. זה סדר הגודל ואז אתה צריך למשוך אותו על כמה שנים. זה הנתח השיקלי השנתי המשתמע מהדבר הזה.

כן. בהנחה שכל חמש שנים לפחות יש לנו פרויקט לאומי אחד, זה ככה מתוקצב אצלנו. מעבר לזה, אנחנו רוצים לעשות גם פרויקטים קטנים, לא רק פרויקטים גדולים. אנחנו צריכים להכין את הפרויקט הלאומי הבא. זה לא בדקה אלא נדרשות הרבה הכנות לפרויקט כזה.

פרויקטים לאומיים זה בשיתוף פעולה?

כן. היום עשינו את "ונוס" שזה בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הצרפתית. פרויקטים שיש לנו בקנה זה או בשיתוף פעולה עם NASA או בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל האיטלקית, או עם ESA.

באיזה תחום? האם בתחום החקלאות או בתחום התקשורת?

יש לנו את פרויקט "שלום" שהוא תצפית בתחום רב-צבעי שזה בתחום החקלאות, ניטור משאבים, ניטור זיהום אוויר. זה פרויקט שיש לו גם פוטנציאל מסחרי גדול מאוד.

במסגרת הדיונים העקיפים בנושא הזה דיברו באמת שכל הנושאים האלה הם היום פופולריים מאוד גם באו"ם, אבל בכלל כפרויקטים בין-לאומיים. רואים בזה דבר שהוא בסיס לפרויקט משותף.

יש לנו פרויקט אחר שהוא בתחרות נמצא כרגע ב- NASA. הוא מתחרה בין פרויקטים אחרים של NASA. אבל אנחנו בשיתוף פעולה עם NASA מתחרים על הפרויקט הזה, או למעשה שיתוף פעולה עם אוניברסיטת קליפורניה אפשר לקרוא לזה. מתחרים בתוך NASA על הפרויקט הזה שהוא בתחום האסטרופיזיקה, הוא בתחום המדע הטהור.

מעבר לזה, יש את כל הנושאים של תמיכה בתעשייה. אתה יכול לראות כאן רשימה ארוכה של תעשיות שעוסקות בנושא, כולל סטארטאפים. אבל כמו שאמרתי, גם בנושא התקשורת אנחנו שמים דגש רב כי חייבים שתהיה המשכיות לנושא תקשורת בארץ. יש כאן גם נתח לפרויקטים באקדמיה, גם בתחום האסטרופיזיקה וגם בתחום ההנדסה, הנדסת החלל, חינוך וקהילה, ויש נתח של 3% מהתקציב שמוקצה לתפעול שוטף של הסוכנות.

המחקר מתוקצב ב-13%. האם זה כורח המציאות או שבארגון כזה מקובל שזה הנתח שנתון למחקר כשיש תקציב מוגבל? משום מה אני רואה שנושא המחקר נפגע ראשון.

אם אתה שואל מה מקובל בסוכנויות אחרות בעולם, זה מספר יותר נמוך באחוזים. אבל אני לא רוצה להשוות את זה, באבסולוטי זה בכלל - - -. אנחנו היינו עם השר לא מזמן בוושינגטון, פגשנו את ראש NASA. הוא אמר שהוא מאוד עסוק כי הוא קיבל הפתעה מהקונגרס. הוא הגיש בקשת תקציב והוא קיבל קצת יותר אז הוא צריך לרוץ לעשות. כמה ביקשת וכמה קיבלת? ביקשתי 17 מיליארד דולר לשנה, קיבלתי 20. זאת אומרת, הוא קיבל 3 מיליארד דולר יותר ממה שהוא ביקש.

בעיות של עשירים.

האחוזים המקובלים בעולם הם יותר גבוהים. הנתחים פה מסודרים במיטה הצרה הזאת בניסיון לתת משהו לכל המגזרים עם איזשהו סדר עדיפות.

בזה אני פחות מסיים את מה רצינו לעשות. יש לי כאן עד מצגת שלמה מה עשינו בשנים האחרונות, אני אראה את זה בקצרה קצרה רק להשאיר מקום לדיון. כמו שאמרתי, שיתופי פעולה בין לאומיים הם ליבת העשייה שלנו, גם כי זה נותן לתעשייה וגם לאקדמיה פתח להיפתח החוצה ולעבוד עם התעשיות הזרות ולעבוד עם סוכנויות אחרות. זה רשימה קצרה ממה שאנחנו עושים, אבל אנחנו רואים שעם כל הסוכנויות המרכזיות אנחנו עובדים. אנחנו עובדים עם הסוכנות הצרפתית, עם הקנדית, עם הגרמנית, כמובן עם NASA, עם הסוכנות האירופית. לאחרונה, וזה נקודה שאני רוצה לציין, הצטרפנו ל-so called סוכנות החלל של האו"ם. אחרי הרבה הרבה מאמצים של משרד החוץ ומשרד המדע הצלחנו להתקבל, ונדמה לי שזו החלטה פה אחד, שנה שעברה לסוכנות החלל של האו"ם. אנחנו פתאום מגלים שרוצים אותנו שם. זה אחד המקומות באו"ם שכן רוצים אותנו ודעתנו נחשבת שם. זה פעילות שעשו משרד החוץ ומשרד המדע שנה שעברה. היא נגמרה שנה שעברה, הם עובדים על זה כבר שנים.

החתימה היתה לפני כחודשיים.

חתימה היתה לפני כחודשיים, כפי שמציין המנכ"ל.

מתברר שלא כל כך רצו אותנו. היום מדירים ומוציאים אותנו ממקומות, כך שכל הכנסה זה ודאי בשורה טובה.

פרויקטים שעשינו - למעט "ונוס" שזה פרויקט שישוגר שנה הבאה, כל מה שמצוין לפחות בשורה העליונה - - -

יש כבר תאריך ויעד ל"ונוס"?

כרגע זה יוני 17'. אני מסתכל לנציג התעשייה האווירית כי הם עושים את זה והם משגרים. אני מוודא שאני אומר תאריך נכון. למטה יש כמה פרויקטים באקדמיה.

תוכלו להזמין את חברי הוועדה לשיגור.

זה בדרום אמריקה, זה מאתר השיגור של התאחדות החלל האירופית.

זה בגלל המקום הצר שיש לנו לשיגורים כאלה? אם כי זה צד מערב וזה בדיוק הפוך ממה שצריך לשגר. בחלק המזרחי שלנו אנחנו בכלל לא יכולים כמעט בגלל השכנים שלנו.

כדור הארץ מסתובב ממערב למזרח. לכן, צריך לשגר את זה ככה, עם התנועה. אנחנו מזרחה אי-אפשר כי השלבים של הטיל המשגר נופלים בדרך. אנחנו משגרים הפוך ומפסידים אנרגיה. בגלל הפסד אנרגיה הזה אנחנו היינו צריכים להשקיע בהקלת המשקל של הרכיבים. אפילו הברגים בלוויינים חלולים, אפילו הברגים. אתה לא חוסך כמעט כלום, אבל בהקלת המשקל כדי שנוכל. את הלוויינים הצבאיים אנחנו לא יכולים לשגר מחו"ל והכל בנוי על התשתית הביטחונית, כמו שאמרתי קודם. הלוויינים האזרחיים כמובן אפשר לשגר מחו"ל ואז אנחנו מסתובבים ומנסים לקנות. לצרפתים יש במרכז אמריקה, מרכז היבשת, מושבה. כולם מדברים, דרך אגב, על ישראל ועל קולוניאליזם. צרפת מחזיקה את גינאה הצרפתית עד היום רק בשביל זה, בשביל לשגר משם כיוונים שהם צריכים. מצרפת שוב יש בעיה מזרחה.

אני אדלג על הפירוט של הפרויקטים, שוב, אני מדגיש את החשיבות של ההמשכיות של לווייני תקשורת בישראל. אנחנו עושים מו"פ באקדמיה. יש כאן את המוסדות שאנחנו משקיעים בהם במו"פ. פרויקט שנעשה בטכניון, פרויקט הנדסי, שזה נקרא אצלנו מו"פ באקדמיה, אבל בסופו של דבר זה לוויינים שמשוגרים על-ידי עבודה של סטודנטים. גם בפרויקט הזה אנחנו תומכים, הוא נקרא /SAMSON גם הוא ישוגר בשנה הבאה, וגם לו צריך לדאוג להמשכיות אחרי הפרויקט הזה. פיתוח בתעשייה, יש כאן רשימה של תעשיות, החל מהגדולות שזה תעשיה אווירית, רפאל, אלביט, גילת, והתעשיות החדשות או מה שנקרא New Space הקטנות שגם הן זוכות לתמיכה מאתנו. יחד עם זאת, כפי שהדגשתי תקציב התמיכה הוא מאוד קטן. לא דומה למה שיש במדינות דומות לנו בעולם, ולא בטוח שהוא יאפשר להם לפרוץ קדימה עם התקציבים האלה.

חינוך וקהילה זה נושא שאנחנו משקיעים בו הרבה, בעיקר בהנגשת החלל, בפיתוח תשתיות ידע לצעירים, ומסלולי העשרה ומחקר לתלמידים, תוך כדי אמונה שהנגשת החלל וחינוך של צעירים בסופו של דבר יתמוך באופן כללי בחינוך למדעים של צעירים שזה נושא שכאן עומד היום בחזית העדיפויות של מדינת ישראל. זה בגדול מה שאנחנו עושים. יש פרויקט בנושא חינוך שאולי כדאי לציין אותו וזה SPACE IL. למעשה זו עמותה שמשתתפת בתחרות של גוגל להטסת לוויין, או חללית כפי שהם קוראים לזה, לירח. אבל דרך הפרויקט הזה הם עוסקים הרבה הרבה הרבה בחינוך וזו פעילות מבורכת.

דבר אחרון, באוקטובר 2015 הצלחנו להביא את כנס החלל העולמי, כנס עם 3000 משתתפים, לכאן, לירושלים. זה הכנס המרכזי בנושא חלל בעולם שכל שנה מתקיים במדינה אחרת, ויש על זה מכרז ותחרות היכן הוא מתקיים. הצלחנו להביא אותו לירושלים והוא היה הצלחה למרות שהוא היה בתקופה קשה מאוד.

הוא היה בתקופה ביטחונית, אירועים ביטחוניים בירושלים. נפגשתי עם שר המדע והטכנולוגיה עם מנכ"לית חברת התעופה בארצות הברית לוקהיד מרטין. היא אמרה לנו אז שהיא מאוד התרשמה, זו הפעם הראשונה שלה בישראל. בכל אופן יש לה מושגים קצת והיא היתה מאוד מרוצה. אנחנו באמת עמדנו במשימה בכבוד גדול, בצורה מכובדת ביותר.

מודה לכם על ההקשבה, קיצרתי ככל האפשר.

זה בסדר גמור. זו פגישה ראשונה ואנחנו רוצים קצת לשתף. אנחנו בסך הכול מדברים באופן כללי ואנחנו רוצים לשמוע משהו מכם. אבל לפני זה, אנחנו ממש נבקש מחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון להגיד כמה דברים.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. ראשית, אני מתנצלת כי אני במקביל מנהלת דיון בוועדה. עשיתי הפוגה קצרה כדי לבוא לכאן, למרות שהם נורא ככה לוחצים. אני יכולה רק לבשר לכם שהיום כבר הגענו לסיכום שאנחנו נתאם, ננסה לתאם, את הוועדות שלנו כדי שאני אוכל גם ליהנות מהדיונים שמתרחשים כאן.

היה לי מאוד חשוב להגיע משני טעמים: אחד, לברך על הקמתה של ועדת המשנה. אני חושבת שזה מאוד חשוב. זה מאוד חשוב גם ברמה התודעתית של להבין מה זה באמת החלל. בגילוי נאות אספר לכם שבשבילי עד המפגש שקיימנו במסגרת ועדת המדע, חלל וחללית ואסטרונאוטים, ובאמת כמו שכתוב פה במסמך של מרכז המחקר והמידע זה איזושהי תפיסה של מותרות. כמשתעשעים קצת ויש באמת זמן אז נתעסק בחלל. פתאום אני מגיעה ומגלה שזה נוגע לחיי היום יום

לא תיאמנו את הדברים, אני אמרתי כמעט את אותם דברים בלי שתדעי.

סליחה, אני מתנצלת.

הפוך, זה סימן שהדברים נכונים. איך כתוב? כיון שהדבר נשנה פעמיים סימן שבאמת הדבר אומר ה' לעשותו.

אני גם מגלה, אני חוטאת בבורות. אבל אני מוכנה לחטוא בבורות הזו בשביל להבהיר עד כמה חשוב שיהיה את המידע הזה, עד כמה חשוב להביא את המידע הזה לציבור כך שהציבור יבין שכשמדובר בחלל, ומתקצבים חלל אז לא מתקצבים מותרות. זה לא רק האסטרונאוטים והשיגורים שנוהגים להראות לנוף אלא זה באמת היום יום שלנו, אם זה הלוויינים וכל הרשתות השונות שאף אחד מאתנו לא יהיה מוכן להיות בלעדיהם, ואפילו לכמה שעות בודדות. בתוך כך, כמובן להכניס את זה לתוך מערכת החינוך בהקשר הנכון ובמשמעות היומיומית של זה.

אני באמת כאן כדי לברך, אני כאן כדי להגיד לכם כמה חשוב להביא את זה כמו שזה, ולא להשאיר את זה רק בכותרת שנקראת חלל, כדי שיהיה אפשר באמת לגייס יותר תמיכה גם במשאבים וגם בדעת קהל לקידום הנושא החשוב הזה.

תודה, וכולי באמת התנצלות. אבל השארתי קבוצה שם שגם בפניהם אני הולכת להתנצל עכשיו על זה שהם המתינו לי.

אנחנו מאוד מעריכים את ההשתתפות שלך ואת המאמץ שעשית. גם ערכית חשובה לנו מאוד ההשתתפות שלך. אנחנו מודים לך על כך.

תודה רבה. אני אשתף פעולה בהמשך. הנה, כבר באו לקרוא לי.

מר גרשון כהן, מנהל אגף הטכנולוגיה במשרד החינוך בבקשה. דיברו כאן על חינוך. הם אמרו שהם משקיעים קצת בעניין הזה ממה שיש להם. נשמח לשמוע על קהילה על בתי ספר. זה דור העתיד שלנו בעניין הזה. זה לא דיון ראשון שאנחנו נוגעים בעניין הזה. בהקשרים אחרים אנחנו חושבים שהנושא הזה של טכנולוגיה, מדע וחשיפה, גירוי הנוער, זה דבר שצריך להתחיל מגן הילדים. כבר בגן הילדים צריך להכשיר ולתת מנוף לכל אחד בכישורים שלו וביכולות העתידיות שלו ככל שאנחנו יכולים לצפות את העתיד. כמשרד החינוך יש לכם תפקיד חשוב מאוד בעניין.

אנחנו בסך הכול בערך בשמונה בתי ספר התמחינו בתחום הזה שנקרא חלל במסגרת מגמה מדעית טכנולוגית שכל התלמידים לומדים לפחות 5 יחידות פיזיקה בבחירה ראשונה. הם לומדים במדעי ההנדסה שזה שלושה ערוצי ידע: בתחום האלגוריתמיקה, תחום האלקטרוניקה, ותחום שהוא תחום בחירה, במקרה בשמונה בתי ספר זה תחום החלל. יש שיטה אנלוגית ובהזדמנות אחרת ארחיב את הדיבור. מבצעים פרויקט גמר בהיקף של 5 יחידות. אנשים בתחום עוזרים לנו והם המדריכים של התלמידים שלנו. אזכיר רשימה קצרצרה של כמה פרויקטים שרק בשנה האחרונה עשינו: זה מערכות לצילום לספורט ימי מהאוויר, איתור קליטת לוויינים, חישוב מסלולם המדויק של ננו-לוויינים בטכנולוגיית SLR, מנגנון שיגור ננו-לוויינים, וכן הלאה וכן הלאה.

שלחתי לכם את המצגת, וברצון רב אני מאשר להפיץ אותה לחברים כדי שתראו את היכולות שלנו. אנחנו רק רוצים להרחיב ולהעמיק ולהגדיל את כמות התלמידים. זה תלמידים ש-100% זכאים לבגרות. כשאני אומר 5 פיזיקה אז זה ברור שזה 5 במתמטיקה וזה ברור שזה 5 אנגלית ועוד כמה חמישיות. זה התלמידים הכי טובים.

כל בתי הספר האלה הם במגזר היהודי?

בעיקר במגזר היהודי, אין לנו במגזר הערבי. אנחנו לא יכולים להכריח, אנחנו רוצים להרחיב את זה.

בתחרויות שהיו פה דווקא ראינו שהמגזר הערבי הצטיין במסגרות אחרות במגמות האלה.

גם בתחרויות שלנו המגזר הערבי - - -

הצטיין בעניין הזה.

אנחנו רוצים להרחיב ולהעמיק את הנושא הזה. כמובן שזה מיועד לטובים שבטובים.

אתם רואים בזה כדבר מספק או שאתם רואים בזה כזה מה שיש?

אחת הבעיות הקשות שלנו זה מורים.

סיפרת בהזדמנות אחרת שאתה מאשר משרה וחצי או משרה ושליש למורים.

זה מדבר על משהו אחר. גם לקבוצה המצומצמת הזו קשה לנו להשיג מורים ומנחים של פרויקטים בעלי יכולות. התלמידים האלה הם מצוינים. יש לנו בעיה של כוח אדם. מה שעשינו זה סיפור אחר ונפרד.

ישבה אצלנו מנכ"לית אינטל בארץ והיא שאלה במה היא יכולה לעזור לקהילה. בין שאר הדברים המשותפים, במיוחד בתחום הנוער, בתחום קידום מגזרים שצריך לתת להם העדפה מסוימת ולהכשיר אותם, דיברנו גם על זה שיש בתוך אינטל חומר אנושי פדגוגי מעולה מאוד מאוד. גם אדם מקצועי לא תמיד יודע להעביר את החומר בצורה נכונה ומרתקת ומעודכנת בבית הספר. דיברנו על זיהוי אנשים שלא רואים את עצמם מורים בעתיד, אבל כתרומה לקהילה וכשיתוף פעולה עם אינטל הם יכולים לשמש ככוח הוראה מקצועי מעולה בתחום הטכנולוגי ובמדעי המחשב. זה בסיס לשיתוף פעולה. יכול להיות שגם כאן אפשר לעשות את זה וצריך לחשוב על שיתוף פעולה בתחום הזה. זה יכול להיעשות פעם בשבוע. אני יודע שהגמישות של משרד החינוך בעניין הזה היא לא גדולה, אבל אולי כפרויקטים מסוים עם עמותות ניתן לעשות זאת. יש לא מעט עמותות שרוצות להשקיע בחינוך והן מחפשות את שיתוף הפעולה. אולי תוכל לזהות את האנשים הללו ולעשות ממשק וחשיבה קצת יותר גדולה.

אנחנו עושים המון בנושא הזה. קשה, קשה להתחרות במערכת התעשייתית. לא הטובים ביותר מגיעים להוראה, לצערנו הרב. עושים את כל המאמצים כדי להרחיב את המעגל. יש לנו שבעה-שמונה בתי ספר, ואם מחר ארצה לעשות עוד עשרה בתי ספר אינני יודע מאיפה אביא מורים. אם אינטל או חברות אחרות וכן הלאה – ברצון רב. הלוואי ונוכל לעשות. אתה יודע שעשינו קורסי הסבה של אקדמאים ושל פורשי היי טק, זה היה בדיון הקודם. לצערנו הרב, לא שרדו במערכת.

מה השכר?

השכר - שכר. זה לא תלוי בי. צריך לברר.

ודאי שאחד הדברים זה השכר. גם המגזר הפרטי מציע אחרת. זה חלק מהדברים שעליהם אנחנו צריכים לחשוב.

הוא נגע בנקודה העיקרית. אם יהיה כסף יגיעו. אם לא יהיה כסף לא יגיעו. אני לא יכול להתחרות.

ודאי. אדוני, רצית להתייחס?

כן. אני רן ליבנה ואני מנכ"ל קרן רמון. אנחנו מפעילים תוכניות ליבה שמאושרות על-ידי משרד החינוך בתחום החלל. בשנה הבאה אנחנו מפעילים ב-30 בתי ספר. אנחנו מתעסקים רק בחינוך לחלל. הממשק שלנו עם סוכנות החלל הוא נהדר, ואנחנו נהנים. בניגוד לרוב האנשים כאן, אנחנו גם לא דורשים תקציב, וזה בכלל כיף.

מאיפה התקציב שלכם? האם הוא מתרומות?

התקציב שלנו הוא ממכירת שירותים ומתרומות. אני מתנצל שאצטרך ללכת כי אני בדרך לפגישה עם תורם, ובגלל זה אני גם מרגיש over dressed.

בהצלחה.

יהיה בסדר. הסיפור של חינוך לחלל הוא לא 5 יחידות בגרות בחלל, הוא גם. הסיפור של הנגשת חלל לבני הנוער מתחיל בזה שהורה שרוצה ללמד את הילד שלו תכנות, סייבר, רובוטיקה, יכול לקחת את הילד שלו לחוג אם זה לא נמצא בבית הספר. לא בכל בית ספר צריכים ללמוד 5 יחידות בגרות. אם אני רוצה ללמד את הילדה שלי רובוטיקה ארשום אותה לחוג, ואם אני רוצה ללמד אותה חלל אני יכול לקחת אותה לפלנטריום. החברים הנכבדים שמבינים הרבה יותר בטכנולוגיות חלל ממני יגידו: חביבי, פלנטריום זה אסטרונומיה. זה נחמד, זה חשוב. אבל זה לא זה. לשמחתי, בסוכנות החלל אנחנו מנסים לייצר להם את האקו-סיסטם הזה של לימודי חלל שהוא מעבר לחינוך הפורמלי. זה כולל יצירת קהילת מורים או מורים שאנחנו נמצאים איתם בממשק. מדי שנה יש כנס של מורים שמגיעים אליו 500 מורים ומאוד נהנים, מורים היום בפיזיקה, בכימיה, לביולוגיה, לכל מקצועות המדע. הם מאוד רוצים לקבל תכנים לחלל ואנחנו צריכים לעבוד על זה ביחד ובכוחות משותפים. זה צריך להיות שיתוף פעולה בין מגזרי.

אני כן אומר שאחד הדברים שנצטרך זה גם הסיפור הזה של התעשייה, כמו שאמרת. כי התעשייה בישראל, ואנחנו יכולים להתווכח פה הרבה מאוד, היא פחות פתוחה לשיתופי פעולה עם מערכות חינוך. כל אחד פה יגיד שיש פרויקט "דוכיפת" שהוא מקסים וכיוצא בזה. אבל היום אם מנהל בית ספר פונה לאחת התעשיות לסיור סביר להניח שאם הוא לא יעבור דרך סוכנות החלל או דרך קרן רמון או דרך גורם שהוא קצת יותר מוכר, יהיה קשה לו לקבל סיור. ההבדל ביני ובין רוב האנשים שלי כאן הוא שרוב העבודה שלי היא מול תורמים ומול מנהלי בתי ספר. זוהי לפחות התחושה של מנהלי בתי הספר. יכול להיות שהם גם לא יודעים לפנות, זה גם כן אפשרי. זה נושא ששווה להתייחס אליו. אני צוואר הבקבוק.

זה נכון לחלוטין.

זה נכון לחלוטין. אנחנו מתכננים בשנה הקרובה לעשות מהלך גדול ואנחנו מקווים מאוד שהוא גם לא דורש כסף. אנחנו מקווים מאוד שנצליח.

רן, תודה רבה על הדברים. הצפת נושא, אבל אין לך שולחן. אתה גם לא יוזם דברים כאלה כי אתה עסוק ביעדים שלך. אבל כדאי שיהיה שולחן איתך ועם משרד החינוך ועם גופים כאלה כדי לקחת את הנושא. חלק מתפקידיה של ועדת המשנה הוא להציף את הנושאים במסגרת הוועדה, אבל היא צריכה להיות גורם שדוחף לדיונים שבהם חושבים איך פותרים ואיך מקדמים את העניינים האלה משום שאם זה נשאר בחלל זה לא מתקדם. צריכים לחשוב על כוחות ההוראה, על הגברת המודעות לנושא.

מאיר חן, בבקשה. אתם יושבים ביהוד והוועדה ביקרה אצלכם.

כן, בהחלט. אני רוצה להביא את הפן של התעשייה ולחדד ולהוסיף על אבי. כמובן איחולי הצלחה לאבי. שוק החלל העולמי הוא שוק מאוד גדול בכסף והוא שוק שגדל. אומנם השוק הזה הוא מאוד מאוד גדול אבל הגנרטור שלו זה הרבה מאוד השקעות של מדינות שהכירו בחשיבות האסטרטגית של החלל, גם ברמה לאומית וגם ברמת החינוך וגם ברמת הכלכלה. כתעשייה אנחנו צריכים להילחם בהשקעות האלה. עד היום לא הצלחנו למצות את תקציבי סל"ה. לא בגלל חוסר תקציבים אלא גם בגלל כלים שיש לסל"ה או שחסרים לסל"ה בשביל להשקיע בחלל, וחלל זה כסף גדול. הנתח הכי משמעותי בשוק החלל זה שוק לווייני התקשורת ושירותי התקשורת. הרבה מאוד מדינות משקיעות סכומים ניכרים בתחום הזה. אנחנו, לעומת זאת, נמצאים במצב שהתחום הזה עומד להיסגר בקיץ, תחום לווייני התקשורת בתעשייה האווירית. אין שום פרויקט לאומי, אין שום השקעה לאומית, לא במשרד הביטחון ולא במשרדים אחרים. אם בקיץ לא יהיה איזשהו שינוי משמעותי אנשים ייאלצו לעבור לפרויקטים אחרים ויהיה מאוד קשה להקים את התחום הזה מחדש. התחום הזה הוא אסטרטגי, לא בהיבט הביטחוני אלא בהיבט של מדינת ישראל. מדינת ישראל מקושרת לעולם על-ידי לווייני התקשורת וסיבים אופטיים. בלי הלוויינים האלה אין לנו קשר לעולם. פה אני מציע שנסתכל על תוכנית רב-שנתית.

יש הזמנות מגורמי חוץ בתחום הזה? האם יש לנו מתחרים יותר טובים?

אין הזמנות בכלל.

אני רוצה להתייחס ללווייני התקשורת. לווייני תקשורת זה עניין מסחרי ואפשר לרכוש בעולם לווייני תקשורת. למדינה בגודל של ישראל שהיא מייצרת במקרה הטוב לוויין אחד פעם בשלוש שנים, במקרה הטוב, קשה מאוד להתחרות בחברות שמייצרות חמישה-שישה לוויינים בשנה, ויש כאלה – מסחרית.

עד היום היכולת של התעשייה האווירית היתה בנויה בעיקרה על איזה קומבינציה של הזמנות שחלקן ניצול הזדמנות מסחרית וחלקן מתת-מערכות בתוך הדבר הזה לפחות ממשרד הביטחון. כך הגענו לחמישה לווייני תקשורת כ"שעמוס 6" הולך להיות משוגר. אחד מהם נקנה בחו"ל. אפילו מדינת ישראל קנתה לעצמה לוויין אחד בחו"ל כי היה קשה לעמוד בהפרשי המחיר. חמישה לווייני תקשורת יוצרו בארץ.

איך אפשר להיכנס לשוק הזה? בתוך התוכנית הלאומית שהזכרנו לך קודם יש שני תתי-תחומים מרכזיים טכנולוגיים שאחד מהם זה לווייני תקשורת. בשביל להיכנס לשוק אנחנו לא יכולים להגיד לתעשייה האווירית: קחי את לווייני התקשורת ותייצרי אותם בחצי המחיר. היא לא תעשה את זה בחיים, מה גם שרוב המערכות שקונים אותן מאותן החברות שאחרי זה מתחרות על הלוויין כולו. לכן, צריכים לבוא עם איזושהי גישה אחרת, כמו שעשינו עם לווייני קלי המשקל, הזעירים יותר, שאומרת: יש משהו בלוויין שלנו שאתה לא יכול לקנות בלוויינים בארצות הברית או ברוסיה. זה דורש השקעה במחקר ובפיתוח. זה היה חלק מהתוכנית הקודמת שלנו. אמרתי לך שבמקום 300 מיליון קיבלנו סכום שבסוף היום הוא בערך 60 מיליון, וזה לא נכנס כי מדובר בהשקעות גדולות. אבל אין דרך אחרת. הדרך הנכונה להיכנס לתוך הדבר זה היא דרך השקעה במו"פ.

מאיר מלין ואומר שעד שיהיו לנו תקציבים ועד שהממשלה והאוצר, בינתיים יש לנו תשתית שנצטרך לסגור אותה כי אחרי "עמוס 6" אין יותר הזמנות. זה נכון מאוד, זה המצב. זה במישור אחר.

אנחנו לא נעשה את זה בדיון הקצר, אבל בוודאי שדרושה חשיבה בעניין הזה. אנחנו לא יכולים להיות ייחודיים ומיוחדים בהכל, אבל אנחנו צריכים להתמקד במשהו. לעם הארץ היה נראה שבלווייני התקשורת יש לנו איזשהו ערך מוסף בגלל שהיו כמה. אם אתם אומרים שלא אז צריך לעשות מה שצריך. אנחנו צריכים להשתמש ביכולת שלנו.

אנחנו שמטנו. היה לנו איזשהו יתרון לפני 10 - 15 שנה. אגב, זה הולך וקורה לנו לאט גם בלוויינים הקלים. עדיין יש לנו יתרון בלוויינים הקלים, אבל לאט לאט היתרון הזה הולך ונשמט מידינו. לכן, אסור לחכות יותר מדי.

אתם בוודאי מעלים את זה בדיונים המקצועיים. אבל מטרת השולחן הזה היא שזה גם יעלה לתודעה ציבורית. כשהציבור שומע איזה יתרון איבדנו ומה אנחנו עלולים לאבד גם היום ומה מידת ההשקעות ולמה אנחנו עושים את זה זה משפיע. בשביל לקבל היום מעונות אתה צריך לעשות מחאת העגלות, כך זה היום עובד בכל תחום. גם חברי הכנסת עובדים כך. אם זו הגישה אז אנחנו נמצאים כאן כדי להעלות את הנושאים ולשמש שולחן לדבר הזה.

בתחום לווייני התצפית אנחנו כמובן נמשיך לתת מענה למשרד הביטחון. אבל אם אנחנו רוצים לפרוץ אז אנחנו צריכים פרויקט שהוא גנרטור. הוזכר פרויקט "שלום". עשינו המון עבודה וגם כל התעשיות בארץ. הוא בהחלט בעל פוטנציאל כלכלי מאוד גדול גם בתחום חלל וגם בתחום העיבוד ופיתוח תחומים חדשים במדינת ישראל. אני מאוד אשמח אם תהיה השקעה משמעותית בהתנעה של הפרויקט הזה.

באופן כללי, אני חושב שהתעשייה בארץ, גם הקטנים, וגם הגדולים, יודעת מה לעשות. אנחנו רק צריכים את הכלים ואת העזרה שלכם לעשות את זה.

אני מודה לך על הדברים. היינו אצלכם בסיור ומאוד התרשמנו. אנחנו מזכירים את זה שראינו את היכולות הגבוהות את הפוטנציאל הטמון בכם. אנחנו באמת נהנים מכך. בראייה אמיתית בוחנים את הדברים, ולא רק מקצועית ולא רק שנהיה על המפה מבחינה לאומית אסטרטגית. אבל גם בתפיסה הכלכלית אנחנו חוטאים. זה לא רק ברמה שיש סדרי העדיפויות, ברמה הכלכלית אנחנו טועים בעניין הזה.

נמצא כאן פרופ' פול כמון מהמרכז האקדמי לב? אוקי, ויתרת.

פרופ' ארי לאור מהטכניון.

רציתי לתת כמה מילים על הנושא של החברות בארגון האירופאי של האסטרונומים. זה מאמץ שכבר התחיל ב-2002 בעקבות דוח של האקדמיה הישראלית למדע שהמליצה להצטרף לארגון כזה.

רק שתי מילים על המחקר בנושא בארץ. באוניברסיטאות יש כ- 30- 35 חוקרים באקדמיה. רמת החוקרים היא גבוהה. אני לא מעיד על עצמי, אלא סקרים שנעשו בעולם מצאו שלמעשה ישראל נמצאת מקום ראשון בעולם באיכות המחקר כשזה נמדד ברמה של מספר הציטוטים של המאמרים.

זה באמת אינדיקציה אמיתית?

כן. זה אחת האינדיקציות אבל אינדיקציה שנחשבת למשמעותית. דרך אחרת להסתכל על זה זה מספר הציטוטים הכולל שיש לחוקרים. בארץ או בעולם חוקרים שיש להם מעל 10,000 ציטוטים זה משהו כמו אחוז או שניים, ובארץ זה בסביבות ה-20%, 25% מהחוקרים בתחום של אסטרופיזיקה. אבל הקהילייה מאוד קטנה ורובה עוסקים בתיאוריה כשבעולם בדרך כלל רוב הקהילה עוסקת בעבודה ניסיונית. זאת אומרת, בתצפיות בטלסקופים. הסיבה לזה - כי פשוט אין לנו נגישות לטלסקופים הגדולים, ועל-ידי חברות בארגון הזה תהיה נגישות.

אבל יש לזה אספקט הרבה יותר משמעותי שזה הצד הטכנולוגי כמובן. כי ברגע שישראל חברה בארגון אז יש לה אפשרות להתחרות על פיתוחים. כרגע הפיתוח באמת המשמעותי ביותר של הארגון זה מה שנקרא Extremely Large Telescope. זה טלסקופ בקוטר של 30 מטר כאשר הטלסקופים הכי גדולים היום הם 10 מטר. זה פרויקט של בערך מיליארד יורו. זאת אומרת, זה משהו שאפילו מדינה אחת לא יכולה להרים, ולכן צריך את כל האיחוד האירופי, את הארגון הזה, להרים את זה. אנחנו ניסינו או עשינו פעולות באמת להיכנס לארגון שהתחילו לפני כמו שאמרתי בערך 14 שנה, גם כאן במדינה וגם עם הארגון עצמו. למרבה הצער, בסביבות 2009 התשובה היתה שהזמן הוא לא מתאים. זה היה למעשה בעקבות "עופרת יצוקה". אמרו לנו חד משמעית: אנחנו מקפיאים את הנושא, זה לא זמן שישראל תוכל להיכנס לארגון כזה. למרבה ההפתעה לפני כשנתיים הם פנו אלינו, המנכ"ל של הארגון, פרופסור טים - - -. הוא פנה אלינו ואמר שהם מעוניינים שישראל תצטרף, ועכשיו הכדור נמצא בידי ישראל. אנחנו צריכים לעשות את הפעולות. העלות של הצטרפות לארגון הזה היא פשוט בחישוב של התמ"ג של ישראל יחסית לתמ"ג הכולל של המדינות החברות שזה בערך אחוז כפול ההשקעה שלהם. זאת אומרת, השקעה כוללת היא בערך מיליארד וחצי. זאת אומרת, זה בין 10 ל-15 מיליון יורו לקנות את המניה שלנו בארגון. אחרי זה יש תשלום שנתי של משהו כמו אחד או אחד וחצי מיליון יורו.

אם ישראל תצטרף לארגון זה דבר מאוד יוצא דופן כי למעשה הארגון עד עכשיו הוא רק מדינות אירופאיות. אנחנו מקרה חריג של מדינה שהיא לא אירופאית. למעשה הם פנו אלינו. ההנחה שלנו כי הם מבינים את היתרון הטכנולוג של ישראל שיכול לחסוך להם הרבה כסף בפרויקט הזה.

מה ההיתכנות שזה בעצם ייצא לפועל?

רק כסף. כמו שהוא אמר לך צריך לקנות כרטיס חד-פעמי שהוא בערך בגודל תקציב סוכנות החלל השנתי. כל הזה שלנו זה אותו זה. אחר כך צריך לשלם מיליון וחצי יורו בשנה. שום דבר נגד אני לא יכול להגיד, זה רק טוב. כל מה שהוא אמר - הוא עוד הצטנע. זה עוד יותר טוב.

זה גם פותח אפשרויות כלכליות.

זה גם פותח אפשרויות כלכליות ולא רק מדעיות.

יש איזה מסמך שאומר: תמורת זה אפשר - - -

כן. זה דומה לכל ההסכמים עם האירופאים שאם אתה חבר אז קונים ממך חלק מהציודים. זה רק כסף. אין כאן שום דבר נגד להגיד.

אני אייעץ ליואב שיעשה דיון שכולו יוקדש לנושא התקציבים עם משרד האוצר עם בכירים שיבואו לכאן. אנחנו גם נסנן את האנשים. רפרנט - כבודו במקומו מונח. אבל אנחנו נרצה ראשי אגפים יותר שיבואו לכאן. כמו כן, מאגף התקציבים של האוצר, ממשרד ראש הממשלה האנשים שממונים על כך. אנחנו רוצים לעשות איזה דיון, וזה מה שאני אציע לו מתובנה שלי מהדיון הראשוני שאנחנו מקיימים פה היום. אני כבר אומר לכם את דברי הסיכום שלי. איילת, חשוב מאוד שגם הם יבואו אז, ולא רק מהסוכנות וכאלה אלא עוד גופים. גם אם יש מסמכים מקצועיים שאומרים לך השקעה מול תועלת. זה לא רק כרטיס כבוד וחברות במועדון יוקרתי. מדברים על משהו שהוא מקצועי.

ברור שהשותפות כאן צריכה להיות של ות"ת, התמ"ס, כל הגופי שבאמת יש להם benefit.

אין ספק. תודה רבה פרופ' אבי לאור.

דני ברוק מסוכנות החלל הישראלית, בבקשה.

אני אקצר מאוד. היה כאן ייצוג לאוצר. משרד הביטחון הוא כמובן שותף ותיק להקמה של התשתיות. אבל אני מבקש לנצל דווקא את ההזדמנות לעלות על נס את שיתוף הפעולה שיש לנו עם משרד החוץ - פן שהוא פחות מוכר - בפתיחת דלתות ובמערכות שאנחנו מקיימים בעולם.

יש כאן נציגות?

יש לנו כאן נציגה בכירה ממשרד החוץ, ועל זה באמת הרבה תודות.

בהמשך לדברים של אבי בנושא שיתופי פעולה בין- לאומיים, נתת קודם את הדוגמא של השקעה בתשתיות בדרכים. אני עד לתופעה שאני קורא לה נדידה של צוואר בקבוק קדימה. כלומר, כל פעם במחלף חדש צוואר הבקבוק. אנחנו הצלחנו, לדעתי, יפה מאוד לשפר תודעתית את נושא החלל בציבור בישראל. נפתחו דלתות בעולם והיום אנחנו כבר נמצאים בשלב שמדברים איתנו ומוכנים לדבר. עם זה בעצם נוצרו ציפיות והמבחן האמיתי שאנחנו כרגע ניצבים בפניו זה לעמוד בציפיות האלה. זה אתגר לא פשוט במציאות שאנחנו חווים אותה היום. שם המשחק זה מסה קריטית.

אתה אומר שיש צוואר בקבוק, אבל ברור שהתשתיות האלה על אף צוואר בקבוק גורמות למנוף כלכלי התפתחותי מאין כמוהו. אני אספר לכם באווירה הנחמדה שיש לנו כאן שאנחנו ישבנו, דווקא כסיעת יהדות התורה, אצל ראש הממשלה, לא בכנסת הזו, קודם לכן, על פרויקט שמשרד השיכון קידם. משרד השיכון דרש מאלה שזכו במכרז או מאלה שקידמו את זה לעשות את הפיתוח הסביבתי. התקציב שהוא דרש, לצורך הדוגמא, היה 150 מיליון שקל. באו אלינו היזמים ואמרו: למה אתם מכריחים אותנו? בסך הכל 150 מיליון האלה יועמסו על ציבור הקונים. מי משלם את זה? זה אנחנו כיזמים. בסופו של דבר, זה עליהם מוטל. שאלתי אותם: מה אתם רוצים בעניין הזה? זו באמת הייתה העמסה גדולה מאוד ועלות גדולה מאוד. נאמר: אנחנו מביאים לכם מסמך שנבדק על-ידי כל אנשי המקצוע. המשרד הזה הוא מספר אחד בפיקוח בארץ. זאת אומרת, אף אחד לא יכול להגיד שאנחנו מביאים מישהו שנחשב פחות טוב לעומת מישהו שיביא משרד השיכון. אם אתם עושים את זה, הלוואי שתיקחו את האנשים האלה. אנחנו לוקחים את הטופ. דובר על מערכת פיקוח, מערכת הנדסה, מערכת ביצוע. בסך הכל זה מגיע ל-100 מיליון. למה אנחנו צריכים לשלם 150 מיליון?

ראש הממשלה היה איש מעשי והוא קרא למי שצריך לקרוא בלשכה ואמר להם: מה התשובה שלכם לטענות האלה? מתברר שבמחלף 431, במקרה הזה, על כל הפיתוח שהמדינה כאילו השקיעה שם, כל מה שניבנה מסביב באותו פרויקט דרומה, צפונה, מזרחה, מערבה מבאר יעקב, התושבים שם משלמים. זה נקרא העמסה בלשון המקצועית. מעמיסים על הפרויקט הזה של נניח 500 יחידות דיור, ואחרי כך יהיו עוד 500, וכאן מתוכנן 3,000 יחידות דיור. 3,000 יחידות דיור ישלמו. לא היום. עכשיו אנחנו משקיעים בזה. לא משנה באיזה שיטה אנחנו עושים זאת, האם זה הכסף שלנו או שעושים את זה בשיטת BOT. יש כל מיני שיטות היום שאתה לא חייב להשקיע מהכסף שלך. יש כבישים שאתה מוסר אותם לשיטות ליסינג או שיש BOT שהחברות משקיעות. אתה משלם להם שכירות ואחרי זה זה חוזר אליך. גם כביש 6. מדובר בזכיינים כאלה ואחרים שיודעים לעשות את זה היום מאוד טוב בתחום התשתיות והתחבורה. בסופו של דבר, אתה משלם את זה. הם לא נותנים לך את זה. זה העמסה. זה לגיטימי. למה היום באים לגור בסביבת כביש 431, למשל? כי קירבת את כל האזור הזה לאזור המרכז. הערך של המקום עלה מכיוון שאנחנו השקענו בתשתיות וזה מה שמביא את הציבור. אבל מישהו צריך לשלם את זה.אני אומר את זה לטוב. רואים כאן חשיבה לטווח ארוך. ראו כאן משהו שזה השקעה עכשיו. הם משקיעים או שחברות אחרות משקיעות, אבל יודעים שההיתכנות הכלכלית והמנוף הכלכלי הם לאין ערוך.

החשיבה הזאת צריכה להיות בעוד דברים, זה לא צריך להיגמר כאן ודווקא בדברים האלה. בשביל זה צריכה להיות עוד מודעות, בשביל זה צריך להיות קרוב לעניין, להכיר את העניין, להאמין בו ובדברים האלה. צריכה להיות פתיחות קצת יותר גדולה ולא כל הזמן להצטמצם בשוטף. אני רואה בזה את החלק הציבורי שלנו כדי להציף את הדברים. תודה רבה.

קרן שחר ממשרד החוץ, קיבלתם הרבה מחמאות היום על ההצלחות.

קודם כל, תודה. גם אני רציתי לציין באמת את שיתוף הפעולה המצוין שלנו עם סוכנות החלל ומשרד המדע. מבחינתנו, לעיסוק בחלל יש שלושה ממשקים עיקריים: האחד הוא מדיני, השני הוא כלכלי, והשלישי הוא משפטי. השגרירויות שלנו שפרוסות ברחבי העולם, אגף כלכלה אצלנו במשרד הנציגים שמייצגים אותו בשגרירויות והאגף המשפטי שלנו, כולם מעורבים בעשייה בתחום החלל שמתבטאת גם בהסכמים בינלאומיים דו-צדדיים שאבי ציין בתחילת דבריו, גם בשיתוף פעולה עם האו"ם שעיקרו באמת בהצטרפות ישראל ל- COPUOS שזה הארגון המרכזי של החלל באו"ם. זה המקום שבו נוצרים דיני החלל הבין-לאומיים, זה המקום שבו נוצרת המסגרת להתנהלות של מדינות בחלל. יש לזה חשיבות רבה שישראל עכשיו היא חברה מן המניין בדיונים. אנחנו כבר מגיעים ומאיישים שם את המקום ומשתתפים בדיונים בצורה אקטיבית.

כאן המקום לבקש באמת הבטחה של השתתפות רציפה בוועידה, כי יש שתי תתי-ועדות לארגון: יש תת-ועדה משפטית שאנחנו מאיישים אותה, האגף המשפטי, המחלקה שלי, ויש תת-ועדה טכנית שסל"ה מאיישים אותה. זה כמובן דורש תקציב מאוד מאוד קטן, אבל זה משפיע מאוד בסופו של דבר על גיבוש של המשפט הבין-לאומי בתחום החלל, מה שישפיע על כולנו. כי מדברים שם, למשל, על ניצול משאבי טבע, על חקיקות לאומיות, על סטנדרטים שלאט לאט יהפכו להיות משפט שיחייב את כולם גם אם הוא לא יהיה מעוגן באמנות שנצטרף אליהן.

מעבר לזה, רציתי לציין את הממשק שלנו כמשרד חוץ כחלק ממערך הפיקוח על הייצוא. אנחנו מנסים להסיר חסמים מפני צמיחה. זאת אומרת, אנחנו מנסים להסיר חסמים באופן כללי במערך הפיקוח על הייצוא ואנחנו גם נכנסנו לשיח גם עם משרד הביטחון וגם עם גורמים בתעשיית החלל ובאופן כללי, כדי להקל ולנסות לראות איפה אפשר להקל כי כמובן אי-אפשר לרדת מתחת לסטנדרים בין-לאומיים מקובלים.

אני אישית לא מכירה את הארגון שדיברת עליו. אבל כל ארגון בין-לאומי, כל פורום בין-לאומי, יש בו חשיבות מדינית מבחינתנו כי זה עוד פן לשיתוף פעולה, עוד פן להתקרבות מדינית. כמובן שבהינתן התקציב אנחנו שמחים ומברכים על כל הצטרפות לארגון כזה.

באמת ברכות על ההצלחות, וברכת הדרך הלאה. אנחנו גם מציינים את מה שציינתם, את שיתוף הפעולה שיש. הנה קירבנו עוד משהו שאפשר להיעזר. לפעמים גם משרד החוץ יכול לדחוף מהכיוון הזה. אם יש חשיבות אז מקבלים את זה מעוד מקום אחר וזה גם כן מעלה את הדברים האלה.

מעתז תלאוי ממרכז החלל בטייבה, בבקשה. ספר לנו על מרכז החלל בטייבה.

שלום לכם. אנחנו בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית כבר כמה שנים. יש פה אנשים מבורכים שהיו בהקמת המרכז בטייבה ועד עכשיו אנחנו בשיתוף פעולה איתם. אני לא יודע אם אני הדובר של המגזר, אבל אני אחד הנציגים שמדבר בשם המגזר הערבי שאומר שיש פוטנציאל גדול במגזר הערבי בתחום החלל. יש שאיפות גדולות אצל בני הנוער והסטודנטים ללמוד את הנושא הזה. אבל צריך לחשוב הלאה. כלומר, לאן ילך הסטודנט והאקדמאי הערבי אחרי האקדמיה ואחרי הלימודים והיכן הוא יעבוד. זה עניין שצריך באמת לתת עליו תשובות.

אנחנו עכשיו בטיפול נקודתי מטעם הממשלה והם תומכים במרכז החלל טייבה בסכום של מיליון שקל לשלוש שנים. יש פה אנשים כמו אביטל ואנשים אחרים ואנחנו באמת מחפשים רכז לתחום החלל והאסטרונומיה במרכז אצלנו, וקשה למצוא אחד כזה.

יש לכם כבר בוגרים?

לא. אם אנחנו נמצא אז זה אחד בתוך אלפים מהמגזר היהודי, ויכול להיות שהוא לא בא מהסביבה שלנו.

בסוף נמצא אותם יוצאים לחוץ לארץ.

יכול להיות שאנחנו נמצא. בתוך בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים במגזר הערבי - בתיכונים זה פחות לעומת חטיבות הביניים והיסודיים - כולם פותחים מגמות לחלל והעניין ממש תופס תאוצה ביסודיים ובחטיבות הביניים. אבל אני אומר לכם עוד פעם, הנקודה היא מה הלאה. איך אנחנו נגיד לילדים האלה: בואו תלמדו בתיכונים מקצועות טכנולוגיים, תלכו ללמוד באקדמיה אווירונאוטיקה ומדעי חלל ואנחנו נקלוט אתכם. אנחנו לא מדברים על תחום ביטחוני ולא על תחום צבאי, אנחנו מדברים על תחומים אזרחיים.

מאיפה כוח ההוראה שלכם? מאיפה אתם מביאים אותו? איך מתמודדים עם הבעיה?

אנחנו מביאים יועצים מהמגזר היהודי שנותנים השתלמויות למורי המדעים בתוך בתי הספר. המורים בכוחות עצמם לומדים, קוראים, ואנחנו מובילים את התחום. יש לנו מרכז שנחנך החל משנת 2012 ואבי ענתי היה השותף שלנו.

מה גורם לזה שאנחנו רואים במגזר הערבי יותר התעניינות? האם זה בגלל שאתם נותנים תמריצים או בגלל שיש משהו שמאתגר אותם? האם זה נעשה בשיתוף ההורים או שזה רק עם הילדים?

התחום הזה הוא תחום ישן-חדש במגזר הערבי. בהיסטוריה שלנו אכן יש לו פן חזק. התחום הזה גם מעניין את הילדים כילדים והוא מסקרן אותם והם רוצים ללמוד את התחום הזה. כל הספרים בתחומי האסטרונומיה והחלל, במיוחד האסטרונומיה, נשענים על מקורות אסלאמיים ועל מקורות ערביים שהתמחו בנושא הזה. אז זה כאילו ישן-חדש.

החומר הלימודי הוא מקצועי, אין שם עוד חומר אחר.

כן, הוא מקצועי.

כשרואים שיש באמת גירוי לנוער והוא רוצה את זה, ובמיוחד שאתה אומר שזה לא בגלל האופק העתידי הכלכלי שלהם אלא בגלל משיכה אישית בעניין הזה, צריך ללמוד מאיפה זה נובע ואולי אנחנו יכולים להעתיק בדברים מסוימים את הדברים האלה. עוד לפני שדיברת אמרתי שראינו את זה גם בדברים אחרים, בתחום הטכנולוגי ובפרסים שחילקנו של משרד המדע, בתחום המחשוב, בתחום ההמצאות, בתחום הרובוטיקה. תחום הרובוטיקה זכור לי שם באמת לא מעט ובאופן מאוד מרשים בבתי ספר כאלה ואחרים ובקבוצות נוער שבאמת הצליחו מאוד. הם יצאו לתחרויות בין-לאומיות. אני מניח שגם שם הם קטפו פרסים לא קטנים. הם הצטיינו מאוד. בדקו את זה אנשי המקצוע. זה לא היה משהו תמריצי או איזה פרס עידוד או תעודת הצטיינות. מדובר על פרסים מקצועיים שניתנו בתחומים מאוד מקצועיים. אנחנו מודים לך בעניין הזה. אנחנו ודאי עוד ניפגש ואנחנו נשמח שתהיה שותף בעניין הזה.

לא תכננתי לנהל את הישיבה הזו אלא היה מדובר שיואב כפי ששמעתם. השעה כבר 15:30 וכבר לוחצים עליי. אני אבקש ממש מדוברים אחרים בהתנצלות מראש לקצר.

אלי מזור מרפאל.

קצת על פעילות החלל ברפאל, אני אעשה את זה בקצרה. אני מבין שיש פה הרבה דוברים. קודם כל, אציין שפעילות החלל ברפאל משלבת פעילות עסקית עם פעילות מחקר ופיתוח כאשר בפעילות המחקר והפיתוח, חלקה הגדול או רובה כמעט, בעצם מתבצע מול שני גופים, סוכנות החלל ומת"א. אנחנו פועלים בתוכניות גם קצרות וגם ארוכות טווח, גם בפיתוחים שהם עם תכלית קרובה וגם פיתוח של טכנולוגיות עתידיות. המקומות שאנחנו שואפים אליהם הם כמו בהרבה תחומים אחרים בשורה הראשונה של העולם. אני אציין את הדוגמא המובהקת. אני רוצה להביא כדוגמא את אותה פעילות שאנחנו עושים בנושא של פיתוח מערכות הנעה חשמליות שזה מערכת הנעה חשמלית ללוויינים והיא ממש הפתרון האולטימטיבי בנושא של הנעה ירוקה ונמצא היום בשורה הראשונה של הפתרונות בעולם לנושא של הנעה. אנחנו שם הרבה בזכות פעילות ב"ונוס" שהחלה לפני למעלה מעשר שנים ופעילות אחרת שאנחנו מבצעים היום. אנחנו נמצאים בקשר הדוק מאוד עם שורה מאוד גדולה של סוכנויות.

נושא החלל - כמה הוא בנתח של תחום רפאל?

רפאל היא מעצמה גדולה, אבל פעילות החלל היא בין 70 ל-100 איש וההיקף שלה בסך הכול הוא בסביבות ה-100 מיליון שקל לשנה שכמו שאמרתי חלקה עסקי, אבל הרוב או החלק הגדול הוא מחקר ופיתוח.

אני חייב לציין לטובת כל מי שנמצא פה מסביב שמה שאיציק בן ישראל ציין קודם על ה-20 מיליארד שיוצרים כאב ראש בארצות הברית למי שצריך לנהל את הכסף, התנובה שיוצאת פה מסביב היא בעוצמה הרבה יותר גדולה ממעט הכסף שאנחנו מקציבים בכל הגזרות. כנראה שזה מביא לידי ביטוי את הצורה שבה אנחנו מנהלים, בצורה יעילה, גם את מעט הכסף שיש וגם ממנפים את היכולות שיש מסביב. אנחנו עובדים עם CNES, עם ESA, עם ארגנטינה, וכך הלאה.

אני רוצה לגעת בשלוש נקודות מרכזיות: הדבר הראשון שאני רוצה לומר הוא שחייבים לחזק את סוכנות החלל הישראלית. זאת אומרת סל"ה ככל שהיא נמצאת, היא לא מספיק חזקה. היא לא מספיק חזקה לא רק בהיבט התקציבי, אלא צריך לתת לה יכולת לתת מענה. אחד הדברים המעודדים מהדיון, ובכלל מהבשורה, הוא שיש 180 מיליון שקל והם נמצאים בבסיס התקציב. אני חייב להגיד שעד היום אנחנו אחרי כל גרוש שכבר הוצאנו לפני שנה, לפעמים צריכים להוציא את הנשמה כדי להביא אותו חזרה. זאת אומרת, אין נגישות לכסף וזאת בעיה. אני מקווה מאוד שהבשורה שקיבלנו תאפשר לנו לעבוד גם בתכנון וגם מול תקציבים.

שני חסמים שאני חושב שכדאי להתייחס ולדון בהם: האחד זה ESA. היום בעולם יש שני גופים גדולים: אחד זה ארצות הברית שככל שהיא גדולה היא לא נגישה בצורה יותר מדי סבירה, ולמדנו את זה והתאכזבנו יותר מפעם אחת. השנייה זה ESA כש-ESA זה סוכנות החלל האירופאית והיא מאגדת 22 מדינות. ESA מחזיקה בהמון המון כסף מבחינת התקציבים שהיא מגיעה. מה שאנחנו מזהים זה שחלק גדול מהמדינות שתורמות ל- ESA לא יודעות לנצל את הכסף. זאת אומרת, כל מדינה שתורמת יכולה למנף אותו. להערכתי, מה שיש לנו במדינת ישראל יכול להביא לידי ביטוי את זה שההשקעה תהיה נמוכה בהרבה מהיכולת שלנו לנצל. יש מדינות שמייחלות לסיוע שלנו כדי לנצל את זה כמו: יוון, איטליה, ספרד, הולנד. הם נותנים הרבה יותר כסף ממה שהם יודעים לנצל, ולדעתי חסם כזה - אם מדינת ישראל תימצא דרך להצטרף ל- ESA להערכתי זה מנוף אדיר.

מה זה דורש? זה דבר חוץ או שזה משאבים כספיים?

בדרך כלל, זה כמו שנאמר קודם. זו השקעה שנעשית לתוך ESA.

זה שילוב של שני הדברים. האם יש לנו אפשרות מבחינה מדינית?

מבחינה מדינית אני חושבת שזה עולה מדי פעם ויורד מדי פעם. אפשר לנסות לקדם את זה, אבל אני חושבת שהשאלה העיקרית היא תקציבית.

אם יש היתכנות. אם יש כסף אז את אומרת שתוכלו לפעול.

נוכל לנסות.

באיזה תקציבים מדובר?

יש דמי חבר שהם מיליונים רבים.

דמי חבר והשתתפות, וההשתתפות היא בעשרות מיליונים בשנה.

מיליון יורו.

עשרות - השאלה אם 10, 20 או 80.

יש מדינות שתורמות שם עשרות בודדות. זאת אומרת, זה לא תרומה כי הכסף חוזר. יש מדינות ששמות מאות.

אין עשרות. אני חושב שהכי קטנה זה בסביבות 100 מיליון.

קודם כל, אנחנו מקדמים בברכה את חברת הכנסת.

יש לבחון את זה. להערכתי, הכסף החוזר הוא גדול כי אחרים לא יודעים לנצל אותו. הנקודה השנייה והאחרונה מבחינת חסמים זה נושא ההיתרים. בעולם נושא החלל הוא בהגדרה אזרחי. אם יש פעילות אחרת היא לא מוזכרת. אנחנו, לצערי, עדיין תקועים פה בנושא ההיתרים בזה שיש כיוונים ומדינות ותהליכים שאנחנו לא יכולים למנף את היכולות.

למגבלות אתה מתכוון, למגבלות בהיתרים.

כן, יש לנו חסמים בהיתרים. זה בעיקר רישיונות ייצוא, אבל זה הרבה קודם. בכלל ההיתר להיפגש ולחשוף ולשתף. היתה לפני שנה או שנה וחצי תערוכה בסין שהיא אחת מתערוכות שנודדת בעולם. כשהיא מגיעה לסין אסור לנו להשתתף וזה מחריג אותנו.

אתם חושבים שאפשר לגלות גמישות בעניין הזה? התעשייה האווירית גם סובלת מזה.

כולם באותה סירה.

זה זכותה וחובתה של ועדת המדע, היא יכולה לקיים דיון סגור בנושא הזה ולהביא את הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ולקיים דיון בעניין הזה. היום צריך לדון בכל. לפעמים זה קיבעונות כזאת ואין מי שהולך ומניע את זה ודוחף את זה כדי לצאת קצת מהקיבעונות וקצת להרחיב את האפשרות. אני חושב שצריך לעשות את זה. ראינו כבר דברים שאמרו שאי-אפשר ואי-אפשר, ופתאום התברר שאפשר, ואז נפתחו עולמות חדשים לגמרי.

אני מקדם בברכה את חברת הכנסת יעל כהן פארן. הקמנו עוד ועדת משנה אחת בנושא אנרגיות מתחדשות בעקבות ועידת האקלים ובעקבות עוד דברים שמדינת ישראל צריכה להיות שותפה. זה עולם מלא. בוודאי גם לכם יש איזה נגישות לעניין הזה בצורה זו או אחרת.

יוסי ימין מ"ספייס פארמה", בבקשה.

תודה על ההזמנה. אני נציג סטארטאפים. אפתח ואומר שבאמת לא היתה "ספייס פארמה" אם לא היתה סוכנות חלל בתקציב ראשוני. הצלחנו למנף את ההתחלה. לא חצינו את רוב הרוביקון אבל כן מצליחים להגיע למטרה. אנחנו באמת מבינים שיש דיסציפלינה חדשה שהיא אינטרדיסציפלינרית, וזה מעניין. היא חוצה השקעות, או בתחום המדע, בתקשורת, או בתחום המדע לבריאות או בתחום המדע ל-GPS. פתאום אתה מוצא איזושהי נישה שהיא סרגל שאם תצליח לחבר אותו יש פה משהו חדש. זה בעצם ה-New Space כמו שכאן עלה.

אנחנו מבינים שיש עולם תוכן חדש ומעניין מדעי שלא הכרנו אותו שנקרא Space Health, שזה עירוב של בריאות האדם, אם זה החקלאות, הבריאות. המדע הבסיסי שלו הוא מי אני, מה אני, מה נכון לי שיהיה לי, ומה לא נכון.

כשהתחלנו חשבו שאני שיכור, וככל שאנחנו ממשיכים ומעמיקים בדבר אנחנו מוצאים שגם תרופות חדשים ומודלים מחקריים מתחילים להיבנות על בסיס של מחקר בתנאים של חוסר כבידה, וזה המשחק שלנו. סביב השולחן הזה יש שחקנים מקצועניים והיתרון שלנו הוא שאנחנו דיסציפלינות עוינות. אנחנו די עוזרים, די לומדים. מהצבא מגיעים אנשים ומהאקדמיה מגיעים מומחים שעוזרים לנו לחבר את המודל הזה. זה יתרון יחסי חדש של המדינה.

אתם הנחשונים בעניין הזה?

אנחנו ממש ראשונים. אנחנו לא הראשונים ברמה של לעשות את זה, אנחנו הראשונים בלערבב ולשחק אחרת, קטן, ננו-טכנולוגיה, מידות קטנות, להכניס גנים, תאים, לערבב את הדברים האלה. היום בחברה יש 21 עובדים וכשהתחלנו היו ארבעה. חבר'ה עזבו את צ'ק פוינט ואת אינטל ואת מייקרוסופט. זה לא שהחברות האלה נפלו, אבל נוצר משהו חדש. הדבר שמייחד 70% מהחברה הוא שכולם עם רקע בחלל.

מי היזם? זאת אומרת, שני בעלים?

התחלנו עידו ואני. ברקע שלי הייתי מפקד יחידת הלוויינים. אבל הטכנולוגיה משכה אליה אנשים. יש לנו מדען ראשי שהוא חרדי. הוא המציא כבר שש תרופות, והכול גם כשר, אגב.

אנחנו מצליחים לייצר פה מודלים עסקיים מעניינים חדשים. לא בטוח שנצליח. אני חייב להגיד שאנחנו גם לא משקיעים הרבה כסף. אבל בזכות הסוכנות ובזכות העירוב הזה פה יש לנו פתרונות להרבה הרבה מאוד דברים שאנחנו צריכים. זה לא מה שהיום הקלאסיקה של החלל.

אסכם ואומר, אתם לא יכולים לתאר לכם יום בלי חלל. אתם לא יכולים לתאר, אבל בוא ננסה.

ה-GPS נכבה לך, האינטרנט, הטלוויזיה, החקלאות, הבריאות.

בסופו של דבר, אני חושב שדווקא לעשות ועדה משולבת ממשרד החקלאות וממשרד הבריאות ולהגיד לה: תראי כמה שחקנים טובים יש פה בתת-הוועדה לחלל, בואו נראה מה אפשר לעשות ביחד. אני אומר לך, אולי תיקון עולם.

היה שווה לשמוע אותך במיוחד. גם חידשת לנו וזה באמת יפה מאוד. תודה רבה. בכלל, דע לך שאין סתירה בין דת ומדע. אבל זה לא הנושא שלנו עכשיו ואני לא רוצה להרחיב בנושא.

אחרון הדוברים הוא איציק וולקן.

הקשבתי לכל מה שנאמר פה. אני חושב שכל הדיון נעשה במנותק במידה מרובה מכל מה שקורה בעולם. העולם היום עובר סערה אדירה בתחום הלוויינות ששקולה אולי וגדולה מהמצאת הלוויין המקורי. יש היום כמה חברות שנשפכות לשם ועובדות שם, החל בגוגל, המשך בספייס-אקס, המשך בפייסבוק, המשך באמזון. יש קרוב למאה חברות. התעשייה משנה את פניה בצורה מוחלטת. המעבר מהתשתיות הכבדות שכל הדוברים פה התעסקו בהן ומתלוננים על היעדר תקציבים, יש תקציבים, אנחנו מדברים שבחמש-שש השנים הקרובות עומדים להיות בין 15,000 ל-20,000 לוויינים בהשוואה לסדר גודל של כאלף שיש היום בחלל. כלומר, התעשייה עומדת לשנות את פניה לחלוטין לשימושים אחרים, לאפליקציות אחרות. הלוויין שהיום הוא המתחרה או שהוא רק ברירת מחדל - - - לא עובד עומד להפוך למתחרה מיידי ש- - -

ישראל לא נמצאת בעניין הזה?

אנחנו בשולי השוליים. התעשייה בהתהוות והחשיבה הלאומית, וזה תפקיד רשות החלל, זה למקד את המאמצים בכיוון הזה. היתרון שבזה שאנחנו עוברים מלווייני ענק מסדר גודל של מ-300 מיליון דולר עד 1.5 מיליון דולר באפליקציות הצבאיות האמריקאיות, ללוויינים שברמה הפרקטית הם אלפית ממחיר הלוויינים הקיימים. כשגוגל מדברת על לוויינים היא מדברת על סדר גודל של 125,000 דולר. כשסקיי בוקס מדברת שהיא חברת של גוגל, זה הסכומים שהם מדברים. התעשייה בשינוי מבני דרמטי. יש פה הזדמנות אדירה למדינת ישראל לתפוס את המקום שלה כי גם חסמי הכניסה וחסמי התקציב לתפוס פוזיציה פה הם שונים לחלוטין. הלוויינות בטווח של שנות ה-20 עד 25, לפי כל התחזיות אם היום מדברים שבתחום הלוויינות המסורתית יהיה כ- terabit per second 2.5 באוויר, מדברים שבדור החדש של לוויינים קטנים על terabit per second 40. כלומר, בערך פי 20. יש פה הזדמנות אדירה, אבל התעשייה צריכה לעבוד במיקוד אחר. אני חושב שרשות החלל להוביל את המיקוד הזה.

אני מודה על ההשתתפות. איציק, אתה מסיים בדבר שאולי אנחנו צריכים להתחיל אותו בפעם הבאה. אני מניח שצריכים לענות למה שאתה אומר. לטוב ולמוטב יש מה להגיד, אבל אנחנו צריכים ללכת למליאה ואין לנו את המסגרת הזמן להתייחס לדברים. יכול להיות שאם היית אומר את הדברים בהתחלה אז זה היה לכיוון הזה או גם לכיוון הזה.

לגבי כל נושא התקציב – השמיכה היא קצרה. מצד אחד, זה קהילה. מצד שני, כמו שאמרה נציגת משרד החוץ, השתתפות בכל הכנסים. מצד אחד, סיוע שהוא בעיניי חשוב ביותר לתעשייה. כלומר, אנחנו אוחזים פה בהרבה מאוד מקלות חשובים ביותר. בסוף השמיכה היא קצרה וצריך להבין את זה. אנחנו צריכים לחשוב על פילוח התקציב. הזכרת פה את היחסיות של המחקר, אנחנו צריכים לחשוב על זה.

הדבר השני הוא הקהילה. כבודו גם מוזמן ביום שני לפתוח את סל המדע שמשרד המדע הולך להשיק. בתוך זה אנחנו הולכים להרחיב את הפעילות הקהילתית וההדרכתית לאוכלוסייה. לא רק בתחום החלל, אבל גם בתחום החלל כמובן וגם בנושאים אחרים, ולתת יותר עצמאות לרשויות המקומיות לתכנן ולבצע פעילות קהילתית.

אני גם אגיע לכנס הזה יחד עם השר.

איציק, הצגתי קודם שיש לנו שני כיוונים מרכזיים בתוכנית שאותה לא הצגנו, תוכנית החלל הלאומית, כי אנחנו צריכים להציג אותה לשר. אחד מהם זה לווייני התקשורת. אמרתי גם, ובזה יש גם משהו נכון במה שאומר איציק וולקן, שאנחנו לא יכולים להתחרות בשוק במובן של הלוויינים הגדולים הכבדים, אלא באמצעות איזה יכולות שאנחנו מביאים שהן לא אצל אחרים, כך שזה התפרצות לדלת פתוחה.

אתה לא משאיר את זה ללא תשובה, אבל אנחנו צריכים להרחיב ולשמוע על זה – אדרבא.

רבותי, קודם כל, אני מאוד מודה לכם על ההשתתפות. מאוד נהניתי. זה אומנם עולם שאני לא מצוי בו, אבל הצלחתם לפשט אותו גם לאנשים שהם פחות מקצועיים בו. הדבר המשותף לכולם שהנושא הוא חשוב.

ועדת המדע והטכנולוגיה מחזקת את העוסקים בדבר וחוזרת על מה שנאמר על-ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי שתשתיות החלל שהוקמו מאז 1984 נתפסות כנכס לאומי המעניק לישראל מעמד מיוחד בקרב הקהילה הבין-לאומית.

הפעילות במחקר ובפיתוח בנושא החלל מהווה צומת לאומי למפגש בין מדע, טכנולוגיה, התעשייה הצבאית והאזרחית גם יחד שמשמעותה ביטחון לאומי.

התרומות והתפוקות של תחום החלל יצרו סינרגיה בין החוסן הלאומי, המדעי הטכנולוגי והכלכלי.

קהילת החלל הישראלית השכילה להשתלב בתוכניות החלל של מדינות שונות התורמות רבות לקידום שיתופי פעולה בין-לאומיים.

ועדת המדע והטכנולוגיה באמצעות ועדת המשנה שהקמנו לנושא תמשיך ותפעל לקדם ולעקוב אחר כל הפעולות בתחום, ותפעל להעלות את הנושא לראש סדר העדיפויות הלאומיות. כדבר ראשון ניקח על עצמנו את הנושא התקציבי כמשימה, וכפי שאמרתי.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 16:05.