הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 240

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ו (24 במאי 2016), שעה 13:33

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

יגאל גואטה

אילן גילאון

מאיר כהן

טלי פלוסקוב

דב חנין

חיים ילין

אוסאמה סעדי

יואב קיש

מיכל רוזין

יואל לופובצקי - ראש מינהל שירות למעסיקים ועובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

שושנה שטראוס - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, לשכת האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

אפרת לב ארי - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

מוריה ברוט - מנהלת תחום תיאום יחידות מקצועיות, משרד הכלכלה והתעשייה

הילה קפלן רענן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

שי סומך - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורי שיינין - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יהודית כרמי - מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ארנה זמיר - מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

שרון אסיסקוביץ - מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי

מיכל מזוז - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

נטע ויג מלכא - עו"ד, איגוד הבניין והעץ, ההסתדרות החדשה

יניב וייס - עו"ד, אגף הפנסיה, ההסתדרות החדשה

אילן שנקר - אחראי תחום עובדים זרים, הסתדרות העובדים הלאומית

מיכל תג'ר - עו"ד, קו לעובד

עידית ליבוביץ - רכזת סיעוד, קו לעובד

נועה שאואר - רכזת חקלאות, קו לעובד

יצחק גורביץ - מנהל אגף כוח אדם ויחסי עבודה, התאחדות בוני הארץ

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

יפתח בן דוד - חקלאי, התאחדות חקלאי ישראל

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל

דובי אמיתי - נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

ישי פולק - סמנכ"ל התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

אלי אהרון - מזכיר מגדלי הירקות

דורון רז - יו"ר איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל

ארנון אלחנני
חיים שרון
מרים

–
-
-

יו"ר עמותת חברות הסיעוד
יועץ מס
עוצמה, פורום משפחות נפגעו נפש

גדעון זעירא - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ה-2015

צהרים טובים. היום יום השפה הערבית בכנסת ואני מציין זאת כי חשוב שנדע שהשפה הערבית היא חלק אינטגרלי של המדינה הזאת.

היום ה-24 במאי 2016, ט"ז באייר התשע"ו, השעה 13:33 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו מדברים על תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים).

אני רוצה מראש לומר לכם מה כללי המשחק, כדי שתבינו. היום אנחנו לא נדון בכל מה שקשור לתקנות של העובדים הזרים המועסקים על ידי אנשים פרטיים. חד משמעית.

מעסיקים פרטיים בסיעוד.

בסיעוד, ודאי. תודה. מזל שיש לו אותך. שיהיה ברור. זה מוציא מהמשחק היום את כל המעסיקים הפרטיים של עובדים זרים בסיעוד. מי שמרגיש שהוא מיותר בדיון, יכול לצאת, ומי שרוצה להישאר כחבר, ברוך הבא. שיהיה ברור, אין דיון על זה וזה הסיכום שיש לו עם ראשי ארגון הנכים.

רצינו להגיד לך תודה.

אני שמח שאנחנו יכולים לעמוד בזה. אני גם אגיד שבכוונתי, וזאת לא רק כוונה אלא זה התחיל להיות, אנחנו מחפשים דרך שכל פעם שתוטל מעמסה כלשהי על המעסיקים הפרטיים בעקבות החלטות רוחביות, אנחנו נחפש לשפות את המעסיקים הפרטיים כדי שזה לא יצא מהקצבה שממילא היא לא מספקת.

כל הכבוד.

כללי המשחק ברורים. אתם יכולים להיות רגועים. תודה לכם.

אנחנו נדון עכשיו בתקנות הקשורות גם לחקלאים, בלי לקבל החלטות היום, אבל אני מתחייב שלפני סוף המושב הזה שמסתיים ב-3 באוגוסט, להגיע לסיכום סופי. נשמח לדיון, נשמח לשמוע את ההערות שלכם אבל כפי שהתחייבתי כלפי משרד הכלכלה וגם כלפי נציגי החקלאים, אנחנו לא נקבל החלטות היום, לא על ההוצאות הכרוכות בשהות העובדים הזרים אצל המעסיק שלהם ולא בנושא הפיקדון והדרך לכך. נשמח לדון גם בפיקדון שלהם ולהגיע לסיכום כפי שאמרתי.

לגבי עובדי בניין. למיטב ידיעתי אנחנו כן יכולים לסכם. לגבי עובדי הסיעוד באמצעות החברות, אני מקווה שנגיע לסיכום ולפי הדיון נקבל את ההחלטה בנושא.

ברשותכם, בואו נתמקד בקריאת התקנות ונתקן, אם יש צורך, סעיף זה או אחר בהתאם להערות שיתקבלו. תודה רבה.

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016

בתוקף סמכות שר הכלכלה לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים, ובתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיפים 1יא(ב1), (ד) ו-(ז) לחוק, בהסכמת שר האוצר לעניין סעיפים 1יא(ב1) ו-(ז) לחוק, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

הגדרות

בתקנות אלה –

"הסכם קיבוצי" ו"צו הרחבה" – כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957.

"חברת סיעוד" – תאגיד שנותן שירותי סיעוד.

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.

"חשבון הבנק" – חשבון כאמור בתקנה 5.

"מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית" – קבלן כוח אדם, הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 וכל מעסיק אחר, ובלבד שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובדים בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית.

"מעסיק בענף החקלאות" – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף החקלאות.

"מרכיב פיצויים" – הסכום שעל מעסיק להפקיד לקופת גמל לקצבה בעד פיצויי פיטורים.

"מרכיב תגמולי מעסיק" – הסכום שעל מעסיק להפקיד בקופת גמל לקצבה בעד תגמולים ואינו רשאי לנכותו משכר העובד.

"עבודה בטכנולוגיה ייחודית" – עבודה המבוצעת לפי היתר מיוחד לפי סעיף 1יג לחוק לעבודה בטכנולוגיה ובמיכון ייחודיים שאינם בנמצא בישראל, ואשר ניתן לבצעה רק באמצעות גורם זר כאמור בסעיף 5 להחלטת הממשלה 4617 מיום כ"ח בכסלו התשס"ו (29 בדצמבר 2005), אשר תיקנה את סעיף 2 להחלטת הממשלה 3021 מיום כ"ה בטבת התשס"ה (6 בינואר 2005), כפי שישתנו מזמן לזמן.

"עובד זר" – עובד זר בעל רישיון.

(מדובר רק על עובדים בעלי רישיון ולא על עובדים זרים שאינם בעלי רישיון בגלל סעיף הניכויים שיש בתקנות האלה וגם בחוק).

"קופת גמל" ו"קופת גמל לקצבה" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופת גמל), התשס"ה-2006.

"רישיון" – אשרה ורישיון ישיבה מסוג ב/1 לפי תקנות הכניסה לישראל, התשל"ס-1974.

"שירותי סיעוד" – שירותים ליחיד המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה, ובכלל זה בניהול משק הבית, שלא במוסד סיעודי, כהגדרתו בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי.

"תום התקופה לשהייה בישראל" – כל אחד מאלה:

המועד שבו עליו לצאת מישראל בהתאם לתנאים שבהם מותנה תוקף הרישיון, לפי סעיף 6 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

המועד לעזיבה את ישראל כפי שנקבע בהחלטה על ביטול הרישיון.

"תקנות פיקדון בחשבון הבנק" – תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס"ח-2008.

כפי שאמרנו, בעקבות הערה שנשמעה בדיון הקודם לגבי תום תקופת השהייה, תוקן הנוסח ומדובר על המועד שבו עליו לצאת את ישראל בהתאם לתנאים בהם מותנה תוקף הרישיון לפי סעיף 6 לחוק הכניסה לישראל.

אבל שישים הימים לא מופיעים בסעיף 6.

שישים הימים לא מופיעים בתוקף הרישיון.

זה נוהל של משרד הפנים. שישים הימים האלה לא מצוינים בתוקף הרישיון. זאת אומרת, הסעיף הזה לא מספיק כדי להבטיח שיינתנו להם שישים ימים להתארגנות עד שמתחילה קצבת הניכויים.

אני בכלל חושב שהסעיפים האלה והסנקציות כלפי העובד הם כבדים מאוד. התקופה היא קצרה יחסית והסנקציה היא מאוד קשה. להוריד בתקופה כל כך קצרה, אני הייתי שוקל את זה ואני מבקש שתבדקו את האפשרות לשקול את זה. זה נראה לי מאוד מוגזם שכבר אחרי שבועיים מתחילים להוריד לו בסכומים כבדים, 25 אחוזים אם אני לא טועה.

לא. אחרי חודש.

אחרי חודש, 25 אחוזים, ואנחנו מגיעים לשישים אחוזים תוך חצי שנה.

מגיעים למאה אחוזים בתוך חצי שנה, אבל זה בגלל הוראת החוק. החוק קובע שהעובד זכאי לקבל את הכספים שבחשבון הבנק רק אם הוא עוזב את הארץ תוך חצי שנה מתום תקופת השהייה שלו. זאת אומרת, זאת הוראת החוק. אחרי חצי שנה, הוא לא זכאי לכספים בכלל.

אני חושב שיש כאן סנקציה מאוד קשה. תבינו, אדם שעבד הרבה שנים, פתאום מורידים לו את זה בלי להתחשב. אולי הוא חולה או היה חולה? אולי יש לו סיבות אנושיות שמחייבות אותו להישאר? לא שואלים אלא מורידים גזרה של 25 אחוזים. אני לא יודע איך קבעתם את זה אבל זה נראה לי מאוד מאוד כבד. אני חושב שזאת נקודה שכדאי שנבדוק אותה. לא לשכוח, אלה בני אדם ששירתו את המדינה, שירתו את החברות, שירתו את האנשים ואני חושב שההתנהגות שלנו אתם צריכה להיות קצת יותר אנושית.

אני אזכיר אדוני שיש הוראה שמאפשרת, אמנם לא מראש, כפי שאדוני אמר לא שואלים אותם מראש האם להוריד או לא להוריד, אבל כן מאפשרים להם להגיש בקשה ולהוכיח שהם לא עזבו את הארץ מסיבות מוצדקות ואז אפשר לא לזקוף לחובתם את זה. יש בדיעבד אפשרות לבדוק.

אני מקו לעובד. בהתחשב בזה שהורידו כרגע את החובה של מעסיקים פרטיים בסיעוד להפריש את הכספים האלה, יש כאן הגבלה על הזכות של העובדים האלה לקבל את הכסף הזה בסוף תקופת העבודה. למעשה זה ייצור מצב שבו חברות הסיעוד יפרישו את הכסף הזה ואילו במקרה של מעסיקים פרטיים יצטרכו העובדים לבוא ולדרוש מהם את הכסף הזה. למעשה ינכו להם את הכסף הזה לפני שהם הספיקו ללכת למעסיקים פרטיים בסיעוד ולדרוש כסף שמגיע להם בגין תקופת העבודה שלהם. זאת אומרת, דווקא לאור השינוי שנעשה כאן, שהורידו את המעסיקים הפרטיים בסיעוד – אני רואה שאני לא מובנת.

לא, את לא מובנת. אני לא מבינה ממתי עובד זר מוגבל בתביעת הזכויות שלו כשהוא נמצא בחוץ לארץ.

ברגע שהוא יצטרך לצאת מהארץ.

יש בחוץ לארץ עורכי דין שמגישים בשמם תביעות.

זה לא כל כך פשוט. הגישה לערכאות של עובדים כלל לא פשוטה. אם הם צריכים לעזוב בשנייה הזאת את הארץ כדי לקבל את הכסף שחברות הסיעוד הפרישו להם, למעשה הם יצטרכו להיות בישראל כדי לדרוש את הכסף הזה ממעסיקים פרטיים ונותנים להם פחות מחודש לפני שינכו להם את הסכומים האלה מחברות סיעוד, זה לגמרי לא סביר.

אז תשאירו אותם בישראל.

העלינו סוגיה אחת ואל תיקחו אותנו לסוגיות אחרות. אם העובד לא יוצא, מתחילים לספור לו את הימים ולפי זה יש קנס. אני רוצה לשמוע אם זה נראה לכם סביר שמישהו שנשאר כאן חודש, לוקחים לו מהפיקדון 25 אחוזים.

לא.

אחרי חודשיים, לוקחים לו 35 אחוזים. אחרי ארבעה חודשים, לוקחים לו 65 אחוזים. הם עבדו ולוקחים להם 65 אחוזים. זה לא נראה לכם גזל?

זה גזל מוחלט.

אני שואל את המשרדים. תגידו לי בבקשה למה מגיעים למצבים כאלה.

הסכומים האלו הם דומים לסכומים שנקבעו בחקיקה ראשית לגבי מסתננים והם שונים מהסכומים שהפעלנו עד היום בענף הבניין, שם התחלנו עם 15 אחוזים והשלבים היו שונים. אפשר גם לשקול לשנות במקצת את השלבים ובלבד שאחרי שישה חודשים לפי החוק נסיים.

שי, אני אשמח לשמוע חוות דעת.

דבר ראשון צריך לציין שיש חודשיים של התארגנות, בעקבות התיקון שעשתה נעה הם כבר בתוך החוק.

הם לא בתוך החוק.

זאת הכוונה. אם יש בעיית נוסח, נתקן. הכוונה היא שיהיו חודשיים של התארגנות שהם עוד לפני החודש.

מכוח ההוראות שקבע השר, בין בנוהל או בין בתקנות, לעניין.

למרות שחשוב שאני אעיר שכרגע הנהלים נותנים שישים ימים לענפי החקלאות והסיעוד ואחר כך יש עוד שלושים ימים בתחילת הניכוי אבל הכוונה היא שמרבית כספי הפיצויים יהיו בתוך הפיקדון.

אני לא מצליח לקבל תשובה. אני מבקש תשובה. אני שואל שאלה פשוטה. לי זה לא נראה. אני באופן אישי, בשמי האישי – וחברי הכנסת האחרים יחליטו לעצמם – אני לא מרים את היד בעד העונש הזה, בעד הגזל הזה. אני מבקש שתתנו לי את הדרך לתקן את הגזל הזה.

קודם כל צריך לומר שיש שלושה חודשים. אלה חודשיים שהם בתוך הרישיון שמאפשרים התארגנות מעבר לתקופה של הרישיון. אם יש בעיית נוסח, נתקן, אבל זאת הכוונה. יש חודש נוסף. אני מצטרף לדברים שאמרה שושנה. מה שאפשר לעשות, אנחנו לקחנו עכשיו נוסח שהוא מחמיר יחסית, שהוא מתאים לחוק שנעשה לגבי המסתננים. אם הוועדה מעוניינת, אני מצטרף למה שאומרת שושנה, אפשר לקבוע קנסות נמוכים יותר בהתאם לקנסות שהיו עד היום.

יש לי הצעה לחברי הכנסת כדי שיחליטו. אני בעד לקצץ בשלושים אחוזים את כל הקנסות האלה. להשאיר את התקופות ולקצץ בשלושים אחוזים את הקנס.

למה בכלל הקנסות האלה?

זה צורה לחייב אותו לצאת את הארץ. זאת דרך.

זה תמריץ.

זה תמריץ לעודד אותו לצאת.

בעיקרון כל המסים וכל מה ששילמו על עובד זר, נועדו כדי להקטין. זאת אומרת, שלא יהיה מצב שהמעביד משלם מעט, שהעלות תהיה כמה שיותר גבוהה כדי שכמה שפחות עובדים זרים ייכנסו לכאן. זאת התפיסה העקרונית. בסופו של דבר עובדים זרים מגיעים לכאן והם באים למקצועות שישראלים לא רוצים לעבוד בהם ואת זה צריך לשים על השולחן. בסיעוד לא רוצים, בחקלאות לא רוצים, בבניין לא רוצים. לכן יש עובדים זרים.

לא נגענו במהות.

אבל צריך להבין את המהות.

ההצעה שלי קשורה רק בפיקדון. היום הפיקדון הופך לאפשרות של המערכת לסחוט יותר מעובד הזר המסכן הזה שעבד ועבד ושולם לו כפי ששולם לו ואני לא נכנס עכשיו למהות, אם צריך עובד זר או לא צריך.

זה על המעביד. זה מה שאני מנסה להסביר לך.

זה כל הפיקדון. הפיקדון, חלקו כזה וחלקו כזה. זה נכון. את זה אני משאיר כמו שזה אבל תבינו, אל תשכחו שהאנשים האלה הופכים להיות שגרירים של המדינה שלנו. מה יגידו? מדינת גזל?

אני יועץ מס. הפתרון, חילוט הפיקדון לא יפתור את הבעיה. צריך להבין שאותם עובדים באים ממדינות נחשלות, מרוויחים פרוטות, והפיקדון לא יעזור אם יחלטו להם שלושים או ארבעים אחוזים או חמישים אחוזים. הם מרוויחים כאן כסף, המון כסף, וצריכים להאכיל משפחות שלמות. אני חושב שאם יפגעו להם בפיקדון, מזה לא תבוא הישועה. אני חושב על אותם מעסיקים שמעסיקים את אותם עובדים בצורות מחפירות, בצורות של גניבות, ואני אומר שהמעסיקים האלה הם אלה שישלמו את הקנסות. אז יפחדו להעסיק את העובדים ואז הם יפחדו להישאר כאן.

אדוני, עם כל הכבוד, אני לא מתכנן לתקן את המהות של הפיקדון.

אני מרכזת את תחום הסיעוד בקו לעובד. בתגובה לכך שעובד כן יכול או לא יכול לתבוע מחוץ לארץ. בעצם זה שמטילים קנס כל כך גבוה ובעצם זה שמשאירים לעובד פתרון יחיד של לתבוע, אתם בעצם גורמים לזה שעובדים שיכולים להגיע להסדרים עם המעסיקים - אנחנו מדברים על קשישים ועל נכים ועל אנשים שלא מארגנים את כל הכסף הזה ביום, ביומיים ולפעמים גם לא בחודש וחודשיים ואנחנו רואים את זה בקו לעובד כל הזמן.

אני שוב חוזר ואומר שהיום לא מטפלים בזה. זה מחוץ לתחום.

נכון. בגלל שזה מחוץ לתחום, כדי שהעובדים יוכלו להשיג את הכסף הזה, הם צריכים להישאר כאן. אני לא יכולה לצפות מזקן שצריך לשלם לעובדת שלו את הכסף, כי הכסף לא בפיקדון - - -

אנחנו לא מדברים על זה. אני מבין את ההערה שלך אבל כרגע אני לא רוצה להיגרר לזה.

אני חושבת שאתה לא יורד לסוף דעתי.

אני אולי אסביר. הטענה הנטענת כאן היא שצריך להשאיר את העובדים כאן בארץ כדי שהם יוכלו לתבוע את המעסיקים שלהם.

לא לתבוע. חלילה לתבוע. כדי להשיג את הכסף.

לעמוד על זכויותיהם לקבל את הכספים שמגיעים להם כפי שהיו מגיעים להם מכוח צו ההרחבה כמו שאמרנו. הם מגיעים בכל מקרה, גם אם לא מפקידים אותו לחשבון הבנק.

בעצם אתה אומר לעובד שאם הוא רוצה להשיג את הכסף מהמשפחה, שיוותר על הפיקדון. זה מה שאומרים לו.

מעבר לזה, תתחילו להטיל קנסות.

האם אדם שעבד אצל קשיש שנפטר, אחרי עשר שנות עבודה, האם משפחת הקשיש מצופה במקרה הזה תוך שישים ימים להשיג את כל עשרות אלפי השקלים שמגיעים לעובד?

או לחסוך את הכספים האלה בדרך אחרת. זה לא איזה דבר שצנח משמים.

האלטרנטיבה היא להפחית את הקנסות ולאפשר לעובדים יותר זמן למצות את הזכויות שלהם. זה בדיוק מה שאמר יושב ראש הוועדה.

הם אמורים להפקיד את זה מדי חודש. זה לגבי הטענה שלך לגבי התארגנות..

את זה את לא צריכה להגיד לי. את זה את צריכה להגיד למעסיקים.

אתם גורמים לפרוטוקול לא מוצלח ואתם גם גורמים לבזבוז זמן. על הנושא הזה אנחנו כרגע לא מדברים.

אני חושבת שיש כאן אי הבנה.

הפיקדון אמור להצטבר לכל עובד מעבודתו.

הכסף מחברת הסיעוד. כן.

מכל מעסיק. בשלב זה אנחנו מוציאים מהמשחק את המעסיקים הפרטיים בסיעוד.

אני מדברת על העובדים שמקבלים גם מהמעסיק וגם מהחברה. מה הם עושים?

נעשה עכשיו הפסקה בנושא ונחזור אליו לאחר מכן. עוד הערות.

אני ממושב פארן, חקלאי הפריפריה.

יש חקלאים של המרכז?

אני לא יודע. אני לא מכיר אותם אבל יש. לפני שהזקן שלי היה לבן, הייתי שם.

אני חקלאי מהמרכז.

יש עניין שנקרא בסלנג, גם של רשות ההגירה, ברחן.

מי רודף אחריו?

ברחן. זאת ההגדרה שרשומה עם כוכבית.

אני אסביר לך למה הם בורחים. הם בורחים כי הם במלחמה בצוק איתן והם לא רוצים להיות במלחמה הזאת ולכן הם בורחים לערבה או בורחים למקומות אחרים. הם לא בורחים בגלל שהמעביד לא היה צודק או בגלל שעשקו אותם. לא בגלל זה. אני אומר לך, 2,500 עובדים זרים בחקלאות שנמצאים בעוטף עזה, החלק הגדול ברח בגלל זה. מה לעשות, אין להם ממ"דים, אין להם כלום.

אני מבינה את זה.

את מסתכלת כאילו שמעבידים אותם ומצליפים בהם יום ולילה ובסוף הם בורחים. תסלחי לי, בסוף אנחנו גם בני אדם.

קיבלנו את ההבהרה.

אני אוסיף עוד רבע דקה לברחן, לעשות ומאות המכתבים שקיבלתי כשר הרווחה. הם היו בורחים כאשר הם היו מטפלים במישהו סיעודי שמצבו היה מחמיר. באמצע הלילה הם היו נעלמים. עם כל הכבוד לקו לעובד, גם לנו יש מה לומר.

יש מצפון גם אצל אחרים.

בדיוק.

בכל מקרה, אותו עובד נטש את החקלאי אחרי 63 חודשים, שזאת הקדנציה שמותר לו להיות אצל החקלאי. לא יותר מ-63 חודשים. יש לו חודשיים התארגנות ואז הוא נעלם. אם לא יהיה איזשהו שוט או משהו שיסביר לו שכדאי לו ללכת הביתה, הוא לא ילך אלא יחפש מעביד אחר ואז יהיו לו לא 63 חודשים אלא 163 חודשים. לכן צריך למצוא לזה איזון.

זה פשוט. הוא לא מקבל את הפיקדון שלו.

אבל הוא ממשיך להיות רשום על שם החקלאי שבמשך שלוש שנים לא יכול לקבל עובד אחר.

אתה מעביר את הבעיה לרשות ההגירה והטיפול שלה. אל תפתחו את כל בעיות העובדים הזרים באמצעות הפיקדון וההוצאות המיוחדות שלו. בבקשה. אני מבקש.

אני יושב ראש התאחדות החקלאים החדשה בישראל, איגוד לשכות המסחר תל אביב. הפיקדון לא נותן לנו שום פתרון. גם אם העובד יברח לחצי שנה, הוא ירוויח את סכום הפיקדון. הפיקדון הזה הוא מיותר, הוא נטל על החקלאי ואני גם אסביר למה.

העובד מגיע לארץ לחמש שנים וזאת תקופה קצובה מראש. הפיקדון הוא הפנסיה והפנסיה היא לעת זקנה.

אנחנו מתייחסים רק לסעיפים שקראנו. מה שלא קשור למה שקראנו, לא נדבר עליו.

שאלה אחת אדוני היושב ראש. מדוע לא מקיימים דיון על כל המיסוי של החקלאים בעת ובעונה אחת?

זה לא תפקידי עכשיו.

תפקידו של מי?

המיסוי הוא בוועדה אחרת.

כל ועדה דנה על חלק ואנחנו חוטפים אותה.

אני לא דן במיסוי.

אדוני, אנחנו נבדוק אם צריך לתקן את הנוסח.

הערות לסעיפים שקראנו?

אחראי תחום עובדים זרים, ההסתדרות הלאומית. לנושא הפיקדון. קודם כל, לא כל עובד זר חוקי מקבל כיום את הפיקדון הזה. אני יכול לדווח על עובדים בתחום המסעדנות. אף אחד לא מקבל פיקדון, הוא מקבל בסוף מהמעסיק שלו מתנה, בלשון העובדים. אני כבר דובר סינית ואני מדבר עם העובדים והם מדברים אתי על כך שהם לא מקבלים מתנה מהמעסיק בסכומים הנקובים. אם כן, התופעה הזאת לא חלה באופן גורף על כל העובדים הזרים החוקיים.

אתה רוצה להוסיף להוראות את ענף המסעדנות?

כן. יתרה מכך, יש גיליון שמתפרסם על ידי רשות האוכלוסין, נתונים על עובדים זרים בישראל. המספר של העובדים במסעדנות הוא אפס. מה זאת אומרת? אתם לא הולכים לאכול אוכל אסיאתי מדי פעם? אתם לא רואים שיש שם בן אדם סיני שמבשל לכם את האוכל? איך בנתונים כתוב אפס? זה מאוד מפתיע.

יכול להיות שהם עובדים ללא רישיון? ללא היתר?

לא. כולם חוקיים.

הם באים כמומחים ולא במכסה של עובדים זרים כפי שפעם הגיעו בשכר מינימום. היום אלה רק מומחים.

לגביהם אתם לא מציעים כרגע לקבוע פיקדון והם יישארו בחובה הכללית להפריש הפרשות פנסיוניות.

קיבלת תשובה. זה לא קשור אליהם. הפיקדון לא חל על העובדים במסעדות.

התייחסות שנייה. הכוונה שלך מבורכת, לתת לעובד זר יותר זמן להתארגן לקראת הנסיעה שלו ולוודא שאכן הוא מקבל את הכסף. השאלה היא מתי הוא באמת מקבל את הכסף. כיום הוא מקבל אותו בשדה התעופה, בסניף של בנק הפועלים, רגע לפני שהוא עולה למטוס. הוא לא יודע לבדוק אם הוא קיבל את כל הכסף, אם הוא קיבל את מה שמגיע לו או לא. גם אם הוא היה רוצה, ואכן הוא מקבל את הכסף, הוא לא יודע לבדוק כמה הוא קיבל והאם זה הסכום הנכון.

יש לך פתרון אחר? שהוא יקבל כשהוא יגיע הביתה? זה הפתרון הלא נעים אבל האפשרי.

כתוב בתקנות. אם הוא יקרא את התקנות, כתוב שהוא צריך עשרה ימים מראש לפנות והוא יודע.

למי הוא יפנה?

בתקנות עצמן כתוב שהעובד צריך לפנות עשרה ימים לפני שהוא עוזב את הארץ כדי לקבל את הכסף ולכן הוא יודע את הנתונים.

היום הוא צריך לקבל את הנתונים. הוא לא צריך לקבל את הכסף. את הכסף הוא מקבל רק בשדה התעופה לפני ההמראה. הוא צודק. הוא לא יקבל את הכסף מראש. הוא יקבל את הנתונים, הוא חייב לקבל את הנתונים, אבל את הכסף הוא יקבל בשדה. יש למעסיק חמישה ימים כדי להשלים את ההעברות שהוא נדרש להעביר. אני לא הייתי רוצה עכשיו להיכנס לפתרון אחר. אם היה לך פתרון, תגיד. לא לשכוח שיש כאן מן הצדק לחייב את הבחורים האלה או הבחורות לחזור לחיק משפחתם ולעזוב את הארץ כדי לאפשר לאחרים לבוא. יש בזה גם הגיון.

יש לנו כאן דיון שמצד אחד יש לנו רצון שבשלב מסוים הם יעזבו אתה ארץ ומצד שני, כפי שאמר היושב ראש, לא לגזול אותם. אני חושב שמה שנכון לעשות זה לתת זמן סביר ונורמלי שמקובל על כולם שכן אפשר להתארגן לגבות את הכסף ולא לגזול אותו בתקופה הזאת אבל בהחלט מעבר לתקופה הזאת, שזה זמן סביר לכל הדעות שאפשר לטפל בקבלת הכסף, כן לקנוס אותו. זה כבר לא נקרא גזל.

אני אומר לקנוס כן, אבל ברמות אחרות.

יפה. בוא נשב ויחליטו הגורמים ביחד כמה זה זמן סביר לטפל בגביית הכסף הזה שלו.

אני הצעתי לא לתקן את הזמן אלא את האחוזים. אני לא חושב שהזמן הוא חשוב. אם אתם תנסו לשכנע אותי גם בזמן, נוכל לתקן את זה. לדעתי הזמן סביר אבל האחוזים הם גבוהים מדי.

כשאתה אומר זמן סביר, אתה יכול לומר מהו הזמן שאתה מבין מהתקנות?

הקנסות נופלים אחרי חודש, 25 אחוזים.

וזה כולל בתוך זה את שישים ימי ההתארגנות?

שישים ימי ההתארגנות, כפי שהסביר שי סומך, זאת הייתה הכוונה. שישים ימי ההתארגנות הם במסגרת מה שקובע השר.

אלה שישים ימים ועוד חודש?

שישים ימים ועוד חודש.

אם כן, אלה שלושה חודשים.

יש לו בעצם שלושה חודשים.

מישהו כאן חושב ששלושה חודשים זה לא זמן מספיק סביר להתארגנות?

סביר.

השישים ימים הם בתוך אותו נוהל עליו דיברה שושנה.

אם שלושה חודשים הם זמן סביר, אפשר לסכם שבשלושה חודשים האלה לא יוטלו סנקציות ומעבר לשלושת החודשים יתחילו הסנקציות.

אדוני היושב ראש, אני חושב שאפשר לנעול את הישיבה. כולם חושבים ששלושה חודשים הם זמן סביר. בשלושת החודשים האלה אין סנקציות ומעבר לשלושת החודשים יתחילו סנקציות וזה כבר לא בגדר של גזל כי נתנו לו מספיק זמן לטפל בזה.

אני מציע שכאשר נגיע לטבלה, נתייחס לזה.

אדוני היושב ראש, אני צריך לצאת לדיון אחר. כולנו כאן סומכים עליך בעיניים עצומות. אמרת שאין היום הצבעות.

לא. יהיו הצבעות.

אנחנו מציעים טבלה מסוימת.

אם אפשר, ברשותך, לגבי הטבלה. אני רוצה לומר דבר אחד. אני מארגון מגדלי הירקות וארגון לחקלאות אורגנית. רציתי להתייחס לשתי נקודות.

לגבי מה שאמרנו?

כן. אחד קשור בשני. בפתח הדברים אתה אמרת שעל החקלאות אנחנו רק נדון ואת ההחלטות נקבל בהמשך. אתה מדבר עכשיו על הנושא ולא דנו על הפיקדון, אנחנו כחקלאים מתנגדים לעניין של הפיקדון אבל אתה כבר רצת, אדוני היושב ראש, לקטע של הקנס המוטל על העובד הזר. זאת אומרת, רציתי רק להבהיר שאנחנו כחקלאים מתנגדים בכלל לעניין של הפיקדון.

נגיע לדיון הזה.

עוד נקודה. ליבנו עם העובדים הזרים ואנחנו לא רוצים לעשוק אותם אבל כדאי שתדע דבר אחד. כל חודש שהעובד הזר לא יוצא את הארץ, ואני מדבר בעיקר על אלה שנקראים ברחנים, זאת התעללות בחקלאי. החקלאי, כל עוד העובד הזר, זה שברח לו, לא יוצא את הארץ או לחילופין לא מסדיר את מעמדו, וזה מה שבדרך כלל קורה, שלוש שנים החקלאי נשאר ללא עובד. תביא בחשבון את זה. אנחנו כמובן חלילה לא בעד התעללות בעובדים הזרים אבל תחשבו גם על החקלאי.

אבל זה עוזר לכם.

עובד שלא יוצא את הארץ, כל חודש שהוא לא יוצא את הארץ, אני מדבר על הברחן, החקלאי נשאר ללא עובד על כל המשתמע מכך. צריך לחשוב גם על החקלאים.

רשמנו את זה.

יש לי עוד שאלה לגבי התקופה המותרת. עובדים שממתינים לאישור הוועדה ההומניטרית, עובדים בסיעוד שהגישו בקשות מטעמים הומניטריים, גם זה לא מוזכר כאן. הם הרי נמצאים כאן בלי מעמד. איך סופרים את הזמן שלהם?

אני לא יודע מי מדבר. לא קיבלת אישור לדבר.

אני מתנצלת.

אתם עושים עבודה נהדרת וכבר אמרתי לכם את זה אבל קצת סדר.

אני יכולה לשאול שאלה שמתייחסת לסעיף הזה?

כן, בבקשה.

אני מקו לעובד. עובדי סיעוד שהוגשה עבורם בקשה לוועדה ההומניטרית לקבלת היתר, יש כמה אלפים כאלה, יש כאלה שממתינים בין חודש לבין שנה לאישור ובתקופה הזאת הם תיאורטית לא חוקיים כי אין להם אשרה. מתי מתחילים לספור להם?

השאלה אם אחרי כן תאושר להם אשרה חדשה או לא. אם תאושר להם אשרה חדשה, ממילא הסעיף פותר את מצבם.

ואם לא תאושר?

אם לא, הם יצטרכו לבקש אולי בקשה לדון במצבם כדי לראות האם הייתה הצדקה או לא.

אם הם עבדו כאן במשך שנה אצל קשיש סיעודי, עבדו, היו אצלו בבית, טיפלו בו, המתינו לתשובה של הוועדה, אחרי שנה הוועדה אומרת להם לא, אז הלך להם כל הכסף של הפיקדון?

השאלה מה היה מעמדם.

משרד הפנים לא נותן להם מעמד.

אפשר להפיל את כל התקנות האלה על כל מיני בעיות שאתם רוצים לפתור.

אבל זה נוהל של משרד הפנים.

השאלה אם זה מה שאתם חותרים אליו. אם הוועדה ההומניטרית אישרה להם בסופו של דבר את התקופה הזאת - - -

כאן יש אשרה ואין בעיה.

נכון.

מה עם אלה שנדחתה בקשתם אחרי שנה שהם עבדו בטיפול סיעודי?

הממונה יבדוק האם הייתה הצדקה. אם הייתה הצדקה להנחה שלהם שהם יכולי להישאר כאן.

יש להם אישור של משרד הפנים להישאר כאן.

אם זה כך, כנראה שהממונה יאשר.

משרד הפנים תישארו כאן עד שהוועדה תחליט. אסור לגרש אותם. הם נשארים כאן באופן חוקי כי משרד הפנים אומר תישארו עד שנחליט.

משרד הפנים לא קובע שהם חוקיים. אם אדם מטפל באדם סיעודי, בדרך כלל משרד הפנים לא ייכנס ויוציא את העובד הזר מבית של אדם סיעודי. זאת לא המדיניות של המשרד. אבל העובד לא נשאר כאן כדין. לכן בהתאם לנסיבות, אם הייתה דחייה מיידית או לא הייתה דחייה מיידית או שהזמן הוארך, כל מקרה יידון לגופו או שייקבע כלל לכל המקרים.

אלפיים עובדי סיעוד שמטפלים עכשיו בחולים סיעודיים וממתינים לתשובת הוועדה ההומניטרית שוהים כאן שלא כדין? זה מה שאת אומרת? אם זה כך, למה הוועדה ההומניטרית לא דוחה או מאשרת להם? למה הוועדה ההומניטרית מחזיקה אותם שנה שלא כדין בישראל?

אני מצטער, אנחנו נמשיך הלאה.

הם מקבלים ביטוח לאומי, הם מטפלים בזקן, הכול בסדר אתם.

סיימנו את ההערה הזאת.

פיקדון בעד עובד זר המועסק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית או בענף החקלאות

מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית שהוא מעסיק, החל מהחודש הראשון לעבודתו, פיקדון בסכום של 710 שקלים חדשים.

הצענו לעשות עדכון מסוים לסכום הזה כך שהוא לא יהיה רק 700 שקלים כפי שמופיע בחוק אלא בחוק הזה זה מוצמד. הצענו לעשות הגדלה מסוימת של הסכום.

מעסיק בענף החקלאות ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף החקלאות שהוא מעסיק, החל מהחודש הראשון לעבודתו, פיקדון חודשי בסכום של 516 שקלים חדשים.

הסכום האמור בפסקת משנה (א) יעודכן במועד שבו חל שינוי באחד מאלה, בהתאם לשיעור השינוי שחל, ויעוגל לשקל חדש שלם הקרוב ביותר:

שכר המינימום הענפי, ואולם אם שכר המינימום הענפי נמוך משכר המינימום לחודש – שכר המינימום לחודש. לעניין פסקה זו -

"שכר המינימום לחודש" – כמשמעותו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

"שכר המינימום הענפי" – סכום ההוספה לשכר המינימום בענף הבניין, בדרגה הראשונה, לפי הוראת הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחבה בצו הרחבה.

שיעור ההפרשה לקופת גמל לקצבה בעד מרכיב תגמולי המעסיק או מרכיב הפיצויים לפי הוראת הסכם קיבוצי כללי שהורחבה בצו הרחבה.

הסכום האמור בתקנת משנה (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מעוד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה ויעוגל לשקל חדש שלם הקרוב ביותר. לא חלה עלייה במדד המחירים לצרכן, לא יעודכן הסכום האמור.

השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה את סכומי הפיקדון כאמור בתקנות (א) ו-(ב) כפי שעודכנו כאמור בתקנות משנה (ג) ו-(ד).

על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), עבד עובד זר כאמור בהן רק בחלק מימי החודש, בשל אחד מן הטעמים המפורטים להלן, יהיה סכום הפיקדון שעל המעסיק לשלם בעדו בשל אותו חודש שווה למכפלת הסכום האמור בתקנת משנה (א) או (ב), לפי העניין, במספר ימי עבודתו של העובד הזר באותו חודש, לרבות המנוחה השבועית, חופשה שנתית, ימי מחלה וימים שאין עובדים בהם לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובכלל זה ימי חג, כשהוא מחולק במספר כל הימים שבחודש האמור:

תחילת עבודה שלא בתחילת חודש.

סיום עבודה שלא בסוף חודש.

חופשה ללא תשלם בשל מחלה וכן חופשה בלא תשלום בעת שהייה זמנית מחוץ לישראל אם העובד הזר הורשה מראש לחזור אל ישראל לפי חוק הכניסה לישראל.

אדוני, בסעיף הזה יש לנו את סעיף קטן (א) לגבי גובה הפיקדון בבניין ובעבודה בטכנולוגיה ייחודית. סעיף קטן (ב) הוא לגבי גובה הפיקדון בחקלאות. סעיף קטן (ג) לגבי אופן העדכון של הפיקדון בענף הבניין שהוא מתעדכן או לפי שינוי בשכר המינימום הענפי, שזה אותה תוספת לשכר מינימום שנקבע בהסכם קיבוצי, או במקרה שהייתה עלייה בשיעור ההפרשה. זה בגלל שהסכום שמדובר בו הוא קרוב לסכום שצריך לשלם כיום עבור עובד בדרגה הראשונה עבור פנסיה. סעיף קטן (ד) מדבר על עדכון אחת לשנה של מדד המחירים לצרכן את הסכום של העובד הזר בחקלאות. הסכום שקבוע כאן, 516 שקלים, אין לו זיקה לסכומים שיש להפריש לפנסיה. סעיף קטן (ה) מדבר על חובת הפרשה. סעיף קטן (ו) מדבר על מקרה של עובד שעובד רק חלק מהחודש, במקרים מסוימים תחילת עבודה, סיום עבודה, או חופשות ללא תשלום.

כל מה שקשור לחקלאות, אנחנו לא מצביעים עליו. אתם רוצים לתת הבהרות, בבקשה, אבל לא מחליטים. על כל השאר אנחנו נחליט עכשיו.

תודה אדוני היושב ראש. הסעיף הזה בחקלאות מופיע מההסכם בשנת 2009 והוא נתון במחלוקת קשה. אני אומר כאן לפרוטוקול כדי שיהיו דברים ברורים. היו לנו הבנות עם יושבי-ראש הוועדה לדורותיהם שעד שלא ייפתר כל הנושא של העסקת עובדים זרים בחקלאות, המכלול, כולל האגרות, כולל מס מעסקים שבוטל על ידי שר האוצר ושר החקלאות הנוכחיים כאשר באיחור של שבע שנים נעשה דין צדק, כולל הסיפור של נקודות הזיכוי לעובדים הזרים ששר האוצר הקודם חתם ביום האחרון מבלי שהבין על מה הוא חותם ואחרי כן התנצל מעל כל במה אפשרית ובשבוע הבא מגיע לסיכום בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק. כל המכלול הזה קשור.

הסיכומים גם עם שר האוצר היום, שהנושא של הפיקדון יבוא רק לאחר שנושא ההכרה בהוצאות יאושר ואנחנו מנהלים משא ומתן עם המדינה על כל הנושא של עלות העבודה, כולל אגרות אין סופיות בסכומים מאוד משמעותיים. אמרנו שבמסגרת הסדר כולל, יידון גם נושא הפיקדון.

אלה היו ההבנות, אלה היו הסיכומים עם שר האוצר ועם שר החקלאות וגם אתה אדוני היושב ראש דיברת אתי לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש. להביא את זה עכשיו להקראה בוועדה גם כאשר לא מצביעים, לפני שדנו בכל המכלול, זה נראה לי לא נכון ולא ראוי. אתה אמרת בתחילת הדיון שאתה את נושא החקלאות תרצה לסכם עד סוף המושב. הגיוני.

אני לא מבין. אתה עושה נזק.

למה?

כנראה לא שמעת את המשפט ההתחלתי שלי בתום הקריאה של היועצת המשפטית. אני אמרתי שאתם יכולים להתייחס, אבל אנחנו לא מצביעים היום. רק התייחסויות.

זה מה שביקשתי, אדוני היושב ראש. לאור המשפט שאמרת, אני מבקש לא להתייחס היום אלא לדון בזה בבוא העת.

אני לא חשבתי שזה טוב לא לאפשר לכם להתבטא. אתם לא רוצים להתבטא, בבקשה. אנחנו נקיים דיון במיוחד אתי, לא אחרי שסיכמתם מה שסיכמתם, כדי שאני אבין מה הדרישות שלכם. בינתיים אמרו לי שאתם לא רוצים פיקדון. את זה הבנתי. אחר כך אמרו לי שלא כדאי שאדון בהוצאות הנלוות, ה-537, אז הורדתי. אני אומר לך שאם אתם לא רוצים, אתם משוחררים כמו המעסיקים הפרטיים. אם אתם רוצים לקום וללכת, אני לא אפגע. אתם יכולים לעשות את זה. אני לא סותר את דבריך.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? הסעיפים האחרים הרלוונטיים שאינם לגבי החקלאות, הם רלוונטיים כי עליהם כן נצביע.

הבהרה. היום מצביעים רק על כל מה שקשור לפיקדון חברות הסיעוד? אין שום התייחסות היום לחקלאות?

גם על הבניין. על החקלאות, לא. את זה הסברתי.

אני מבקש לא להפריע. אתם יכולים לצאת בשקט.

סליחה על האיחור, היינו בדיון אחר. אני מבינה שהחלטתם לא לעסוק בחקלאות ולכן כולם נוטשים אותנו בנטישה המונית. אבו, שלם, היה נעים מאוד, נתראה בפגישות הבאות. הכול בסדר.

יש לנו סיכומים.

הכול בסדר. זאת לא הייתה אמירה ערכית. רציתי שתגיד לי שלום. זה הכול.

אבו וילן, אני לא מבין. ניתנה לכם אפשרות להתבטא כשמראש קיבלתם תנאי בלתי רגיל בעיני שרק תביעו את עמדתם ולא אמרתי שאני אחייב. אני לא אעשה תרגיל מתחת לשולחן. אני למדתי ממך בהתערבות שלך לפני מספר שניות שהיו עוד תנאים. אלי זה לא הגיע. גם אתה לא הסברת לי למרות הפגישות שלנו. עכשיו אני מבין יותר ואני אדע להתמודד. תאמין לי, אני אתמודד.

אם לפתוח כאן את כל הדיון, זה דיון ארוך וכבד. אתה עוסק היום בסיעוד וזה בסדר. תקבע את הדיון הבא לגבי החקלאות.

לא רק הסיעוד. גם הבינוי. הסיעוד המנוהל על ידי חברות הסיעוד נתנו לנו אפשרות להתבטא ונאפשר גם להם להתבטא כמובן. אני לא מבין אתכם. אתם לא רוצים, אתם רוצים דיון מיוחד, אני מוכן.

בהחלט.

לפי מה שאני מבין יש דיון מיוחד.

רוצים דיון מיוחד.

רק בנושא החקלאות.

בסדר. אנחנו נדון בזה.

אני בכל זאת רוצה לומר שאני לא חושבת שזה מה שאתם רוצים. סליחה. אתם רוצים דיון רק על החקלאות? הרי לא יפתחו כאן דיונים שמתקיימים מול הממשלה על עתיד החקלאות ועל מצב החקלאים. זאת לא השאלה.

סליחה שאני מפריע לך. אנחנו בעיצומו של דיון עם הממשלה על כל הנושאים האלה.

אני יודעת. גם על הניכויים.

זה חלק מתוך המכלול. להביא את זה כרגע, זה הסעיף הכי בעייתי מבחינתנו, ראשון, בלי המכלול, זאת שגיאה. לא צריך לעשות את זה. לכן נקיים דיון בנפרד. יש לנו התחייבויות מממשלת ישראל ללכת לקראתנו. אנחנו לא ניכנס עכשיו לדיון הזה כי יש כאן מכלול יחד עם ענפים אחרים.

אני חושב שנתנו הצעה מאוד הגונה וגלויה. לא טרטרנו אתכם בדיון מיותר. אמרנו מראש מה כללי המשחק של היום. מיכל, לא היית ולכן אני חוזר על הדברים. הכללים של היום בדיון היו שנדון רק בפיקדון בענף הבנייה - - -

שכבר יש וזה מוסדר. זה מוסדר שנים ועובד כמו שצריך. אין שום סיבה שזה לא יעבוד בשאר התחומים.

נדון בחברות הסיעוד והוצאנו מהמשחק גם את המעסיקים הפרטיים, הנכים, כדי לא לחייב אותם בפיקדון. בשלב זה צריך להתדיין אתם בנפרד. בנושא החקלאות התחייבנו לסגור את התיק הזה עד ה-3 באוגוסט, יום תחילת הפגרה הבאה שלנו. אלה כללי המשחק ואני עומד מאחוריהם. אפשרנו לאנשי החקלאות לבטא את עצמם. אני לא רואה בזה שום תרגיל. זה בדיוק התיאום אתך.

אנחנו לא רואים בזה תרגיל.

אני מציע שנעבור הלאה לקריאת התקנות.

תודה רבה.

אני מההסתדרות הכללית. יש לי שלוש הערות בנוגע לסעיף 2. הערה ראשונה כללית היא שלעמדתנו צריך להיות ברור שאין בסכום הפיקדון לגרוע מחובת המעסיק לשלם את העלויות המוטלות עליו מתוקף ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה, מה שמשתמע מהנוסח הנוכחי.

על המעסיקים יש חבויות, בענף הבניין למשל, מכוח צווי הרחבה בענף הבניין. התקנות מדברות על סכום, 710 שקלים לצורך העניין. אני אומר שאם החבות מכוח צו ההרחבה עולה על אותו סכום של 710 שקלים, לא צריך לגרוע מהחבות הזאת.

אני מסכימה אתך. אני חושבת שזה גם מה שעולה מסעיף 1יא(ו) לחוק שהוא בעצם אומר שמעסיק שיש עליו חבות לתשלומים סוציאליים מכוח צו הרחבה, הוא צריך לשלם את אותם תשלומים לחשבון הבנק, גם אם זה מעבר לפיקדון. בוודאי שהפיקדון לא מחליף אלא הוא רק בא על חשבון התשלומים האלה והוא לא מחליף אותם.

כך נוסח ההסכם הקיבוצי. אני מהתאחדות בוני הארץ. כך מנוסח ההסכם. זאת אומרת, הפיקדון בא על חשבון ואם צריך להשלים, צריך להשלים. ה-710 שקלים בהחלט זה סכום שתואם.

בקשר למה שדובר קודם בנושא של הקנס, בעיקר על רקע הסעיף הזה. חלק מהתשלומים הם תשלומים שמבטאים פנסיה, חלקם מבטאים פיצויי פיטורים. נדיר שבתי הדין בישראל פוסקים על אי תשלום פיצויי פיטורים, אפילו במצב פלילי. לא נראה לי שצריך להטיל קנסות כאלה כבדים של 25 אחוזים וכולי על הכספים הללו. אני כן חושב שצריכים להיות קנסות כדי לעודד את אותם עובדים לעזוב אבל לא בצורה כזאת. יש את הדוגמאות של עובד בחברת החשמל שקיבל פיצויי פיטורים גם כשהוא גנב ציוד. עובד שלא הצליח להתארגן או שלא רצה להתארגן, לא נראה לי שזה המקום לשלול ממנו בהיקפים כאלה. כן נראה לי שהמנגנון יכלול על כל עיכוב של חודש, עוד ארבעה חודשים שהוא מקבל את הכספים בחוץ לארץ. חלק מהתשלום הם תשלומים שמגיעים לעובד בזכות או הסכם קיבוצי או חוק. אני חושב שצריך לשקול את הנושא.

קודם כל, הפיקדון כולל רק הפרשות המעסיק לפנסיה ולא להפרשות העובד עצמו. הקנס שמוטל כאן הוא קנס שהמטרה שלו הגירתית. בעצם עובד זר, אחרי שהוא סיים את תקופת העבודה בישראל, והייתה לו גם תקופת היערכות ליציאה מעבר לתקופה שנקבעה לו ברישיון, הוא אמור לצאת. זאת דרך טובה, אנחנו מרגישים שזאת דרך חיובית לתת לו לצאת כי בשדה התעופה, כשהוא יוצא, אנחנו נותנים לו כסף מזומן ביד. זאת דרך יפה להגיד תודה על העובדה שלך ולהתראות.

עדיין אפשר לא לקשור את זה לפיקדון. עדיין אפשר לתת לזה סכומים, אלף שקלים על כל שבוע, אלפיים שקלים, אבל לא לקשור את זה לזכויות הסוציאליות. גם המעסיק ייתבע בסופו של דבר על הדבר הזה. הרי המטרה של מדינת ישראל היא שהוא יעזוב, ואם הוא לא עוזב, הפיקדון לא באמת מעניין אותו. אבל אם הפיקדון מעניין אותו, אי אפשר לוותר עליו.

יושב ראש איגוד חברות הסיעוד. קודם כל, אנחנו מברכים על התקנות ואנחנו מחכים שהן יצאו.

לפחות אתה עקבי. אמרת את זה גם בדיון הקודם.

נכון. אני עקבי. אנחנו לא רואים את זה כפיקדון. אנחנו נותנים לעובד את זכויותיו הסוציאליות על פי חוק כמו לעובדים ישראלים. כאשר מגדירים את זה כפיקדון, הקנסות הם שונים.

אני מתחבר למה שאמר קודמי וחושב שאנחנו צפויים להיות בבעיה. אם אתם לא תאמרו בתקנות האלה שמעסיק, חברת סיעוד שהפרישה את כל הכספים לחשבון לפי החוק כפי שהייתה צריכה להפריש, תהיה מכוסה לפי סעיף 14 ואי אפשר יהיה לתבוע אותה, מה שיקרה זה שאתם, המדינה לא תשלם לו כסף ויתבעו אותי כדי שאשלם לו את הכסף ואין לי שום כיסוי לזה. ברגע שיהיה לי כמו בקרן פנסיה סעיף 14, שמכסה אותי מפני תביעה נגדית מהעובד, כי החברה פשטה את הרגל, לא שילמה או משהו קרה, אני נמצא בבעיה. אתם מנהלים על הכסף של הפנסיה שאנחנו משלמים לעובד, וזה בסדר, שהוא יעזוב את הארץ, שוט שהוא יעזוב את הארץ, אבל משאירים אותנו חשופים אחר כך לתביעות כי הכסף לא הגיע אליו. הוא ילך לקו לעובד ויתבע אותנו למרות שאנחנו הפרשנו את הכסף.

אם אפשר להפנות אותך - - -

אני יודע. דיברתי עם הגברת שושנה שטראוס והיא אמרה שאין מניעה שבתקנות האלה יוסף סעיף לפיו על ההפרשה יחול סעיף 14.

אני לא מכירה את האפשרות הזאת.

משרד הכלכלה, היום אתם שקטים. יש מישהו אחר שעובד בשבילכם כמובן בהתנדבות. יש לכם התייחסות להערה?

סעיף 1יא(ו)(3) לחוק עובדים זרים קובע שמעסיק ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר, לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים.

זה מכסה שני עניינים. דבר ראשון, זה אומר להערה של מר גורביץ, שאין כאן שלילה של פיצויי פיטורים. משלמים תשלום פיקדון שמכסה עד גובה הסכום ששולם כפיצויי פיטורים ואת שאר פיצויי הפיטורים הוא יצטרך לקבל. אין כאן שלילה של פיצויי הפיטורים. יש סכום אחר במקומו שהוא פיקדון.

לגבי הנושא של התשלומים שחייבים בהם לפי ההסכם הקיבוצי, באותו סעיף, סעיף 1יא(ו)(1), בסופו כתוב שאם הוא העביר את הסכומים שהוא חייב בהם לאותו חשבון, הוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לעניין זה לא יחולו. למעשה ההפרשה לחשבון הבנק פוטרת אותו וההפרשה הזאת מתייחסת לתשלומים שהם חבות המעסיק או לפיצויי פיטורים או חבות המעסיק לתגמולים. היא לא מחייבת את חבות העובד ואפשר לראות מההיסטוריה של אותו תיקון לסעיף שזה לא מחייב את הפרשת החלק של העובד.

נכון מה שאמרת. קראתי את הסעיף הזה. אין שום מניעה שבתקנות האלה זה יהיה כתוב.

אנחנו לא יכולים בתקנות לכתוב את ההוראה.

סעיף 14 למי שהפריש את כל הזכויות יחול עליו.

אנחנו בחקיקת משנה.

הכנסתם לתקנות הרבה דברים שנמצאים בחקיקה הראשית.

לפי הבנתי אנחנו עושים את חקיקת המשנה הזאת בהתאם לסמכויות שקבועות בחקיקה הראשית. אנחנו לא יכולים לקבוע הוראות שלא נקבעו בחקיקה הראשית.

אבל את אומרת שזה כתוב בחקיקה הראשית.

יש כאן הוראה שמסדירה את הנושא של פיצויי פיטורים. יש הוראה שמסדירה את הנושא של חבות לפי הסכמים קיבוציים. הכול במידה שהכספים באמת הועברו לחשבון הבנק.

אני מההסתדרות הכללית, מאיגוד הבניין והעץ.

כמה נציגים יש כאן להסתדרות?

שניים. רציתי לשאול לגבי ההצמדה לשכר המינימום. אני לא רוצה להגיע למצב שעובד זר בענף הבניין כעבור שלוש שנים מועלה לדרגה 2. בעצם ההפרשות לפנסיה וקרן השתלמות צריכים להיות משכר הדרגה. לכן זה לא נכון להצמיד את זה לדרגה 1 אלא צריך להצמיד את זה לשכר הדרגה באשר היא.

צריך לזכור שהפיקדון – וזה מה שאמרנו קודם – לא מכסה את כל התשלומים. הרי יש גם חבות לשלם לו אחרי שלוש שנים קרן השתלמות וקרן ההשתלמות היא גם חבות סוציאלית. לכן ציינו. סעיף 1יא(ו) אומר שהכספים האלה צריכים להיות מופקדים בחשבון אבל לא כפיקדון. זה לא הפיקדון. הפיקדון הוא סכום קבוע של 700 שקלים.

אבל בהסכם בענף הבנייה נאמר שהפיקדון הוא בעצם פנסיה, פיצויים וקרן השתלמות. אם עובד עובר לדרגה 2 או מקודם לדרגה 2, זה לא מכסה את זה. אני חוששת שתאגידים לא יפרישו מדרגה 2 אלא יפרישו מדרגה 1.

את אומרת שהתאגידים, למרות החבות שלהם לפי צו ההרחבה ולפי החוק, לפי סעיף 1יא(ו) לחוק, הם לא יפרישו את הסכום.

הם יקדמו עובד בשכר בסיס לדרגה 2 ולא יפרישו לפי דרגה 2.

ואז מה תהיה התוצאה? התוצאה היא שאפשר יהיה לתבוע אותם על ההפרש.

נמשיך הלאה. תודה.

אנחנו בתקנה 3.

פיקדון בעד עובד זר המועסק בענף הסיעוד בידי חברת סיעוד

חברת סיעוד תשלם, בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף הסיעוד שהיא מעסיקה למתן שירותי סיעוד למי שקיבל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, פיקדון בסכום הגבוה מבין אלה:

סכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעל חברת הסיעוד לשלם לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו.

סכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעל חברת הסיעוד לשלם לפי ההסכם שבין חברת הסיעוד ובין מי שהזמין ממנה שירותי סיעוד.

על אף האמור בצו הרחבה, בהסכם קיבוצי, בחוזה עבודה או בהסכם כאמור בתקנת משנה (א)(2), תשלום סכום הפיקדון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בעד חודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך.

על אף האמור בתקנת משנה (א) ובלי לגרוע מהוראות סעיף 1יא(ו) לחוק, סכום הפיקדון לפי תקנה זו לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 1יא(א) לחוק, כפי עדכונו לפי החוק.

החוק קובע שסכום הפיקדון אסור לו לעלות על 700 שקלים – זה היה בזמנו והיום הסכום קרוב יותר ל-920 שקלים. כאן החבות של חברות הסיעוד אומרת שאנחנו לא קובעים סכום אלא אנחנו קובעים את החבות שעל חברת הסיעוד להפריש. איזה סכומים היא חייבת להפריש. כיוון שכך, אנחנו אומרים שהפיקדון לא יעלה אבל זה לא גורע מסעיף 1יא(ו) שמחייב אותן להעביר את הסכומים החריגים לחשבון הבנק.

יש לי הערה לסעיף (ב). אני יושב ראש עמותת חברות הסיעוד. עיקרון הפשטות מבחינתנו היה שכל מה שחל על הפקדות לעובד ישראלי, חל כאן אלא כפיקדון כזה או אחר. אותנו זה באמת לא מעניין. סעיף (ב) הוא דוגמה להטבה לצורך העניין שניתנה כאן לעובד הזר ושינוי מהחוק, זה גם רשום שזה שונה מצו ההרחבה וההסכמים הקיבוציים, על תחילת הפקדות מהחודש הראשון, בעוד החוק מדבר על חצי שנה או על שלושה חודשים למי שהגיע עם קופה. זאת דוגמה למשהו שמחר לא יצליח. ברגע שיהיה שינוי בחוק הפנסיה בצורה זו או אחרת, אנחנו תקועים עם משהו שלא בטוח מה המטרה שלו. ממילא אנחנו משלמים רטרואקטיבית כך שהחודש הראשון קורה. אותו הדבר בסעיף 5(א) בו מדובר על תאריך הפקדה לא יאוחר מה-15 לחודש. תארו לכם שמחר הממונה על שוק ההון מחליטה שההפקדות הן עד ה-12 לחודש או עד ה-20 לחודש ואז התקנות האלה הופכות להיות מכבידות ולא רלוונטיות. לכן עיקרון הפשטות שאנחנו מבקשים - - -

אני סומך על משרד המשפטים שיעשה סדר.

שמונה שנים לקח לעשות את התקנות האלה.

אל תבוא אלי בטענות.

א, לא באתי בטענות.

אם יקבעו שאת הפנסיה מעבירים ב-15, צריך לעשות איזשהו שינוי. צריך לזכור שזאת לא פנסיה. זה פיקדון.

זאת פנסיה. סליחה. מבחינתנו זאת פנסיה.

מבחינתכם, אבל מבחינת החוק זה תשלום שקוראים לו פיקדון. הוא אמנם בא על חשבון תשלומים סוציאליים, הוא בא על חשבון פיצויי פיטורים אבל זאת לא אותה חיה וזה לא אותו הדבר. לכן התשלומים הם מהחודש הראשון.

זה שאת קוראת לו פיקדון, את פותחת פתח ומחר יתבעו אותי גם על פיצויים בנוסף לכך.

אם יהיה תיקון חקיקה כזה, מה הפתח? כאן מחייבים אותך לשלם יותר. אתה אומר שמחייבים אותך לשלם מהחודש הראשון.

עיקרון הפשטות אומר שזה צריך להיות צמוד להוראות שעושים לעובדים ישראלים. ראשית, אין סיבה לעשות אפליה, ושנית, זה מסבך את המעסיקים.

הפיקדון הוא הסדר מיוחד לעובדים זרים.

אני אחזק את דבריך. בסוף חברות הסיעוד ניזונות על כספי הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי מעביר מהחודש הראשון.

לא קשור.

מה זה קשור? אנחנו משלמים את זה.

כאן הבעיה היא טכנית והיא עתידית. היא לא מיידית. כשיהיה חוק שיסתור את החוק הזה, נטפל בכך.

הוא כבר סותר. החודש הראשון כבר סותר את הוראות החוק הקיים כי היום ההפקדות, למי שאי לו קופה, הן אחרי חצי שנה, ולמי שיש קופה, אחרי שלושה חודשים.

אנחנו מפרישים רטרואקטיבית מהיום הראשון.

אתם מקבלים את הכסף כבר בעד החודש הראשון.

מפרישים אותו.

תפרישו בעד החודש הראשון.

בואו נמשיך הלאה. ברשותכם, אין מה לתקן.

תשלום הפיקדון לחשבון בנק.

פיקדון לפי תקנות אלה ישולם לחשבון בנק נפרד המיועד אך ורק למטרה זו שנפתח ומנוהל לפי תקנות פיקדון בחשבון הבנק, מדי חודש בחודשו, במועד האמור בתקנה 6.

מיועד להפקדת כספי הפיקדון

הפיקדון ישולם לא יאוחר מה-15 בכל חודש בעד החודש שקדם לו.

על אף האמור בתקנת משנה (א), בחודש שבו חל מועד עזיבתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ישלם המעסיק את יתרת סכום הפיקדון בעד תקופת העסקתו של העובד הזר עד למועד האמור, חמישה ימים לפחות לפני מועד זה, ככל שהוא יודע על מועד העזיבה כאמור.

הייתה הערה לחברות הסיעוד, איך הוא יודע על מועד העזיבה. כתוב ככל שהוא יודע.

חובת דיווח לממונה

מי שמשלם פיקדון לפי תקנות אלה ידווח לממונה באופן מקוון, במועד ביצוע התשלום, על תשלום הפיקדון לגבי כל עובד זר המועסק על ידיו, על סכום הפיקדון ששולם והתקופה שבעדה שולם, ועל פרטיו ופרטי העובד הזר שלגביו שולם הפיקדון.

הערה קטנה. בהגדרות לא נאמר מי זה הממונה הזה. אנחנו גם לא מכירים אותו והוא לא בתהליכים אצלנו, כמו שאנחנו מדווחים לקופות הגמל.

מי זה הממונה?

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה.

צריך להוסיף בהגדרות.

הוא כבר בתוק בחוק והתקנות הן מכוחו של החוק.

אנחנו מעבירים את הכסף לחשבון בנק שהמדינה בחרה אותו לצורך העניין עם רשימות מעודכנות של ההפרשות. למה הבנק לא צריך להעביר את הרשימה הזאת? אני העברתי את הכסף עם רשימה מעודכנ לבנק.

מי הבנק יעביר?

לממונה. למה אנחנו צריכים?

הבנק הוא נציג המדינה לצורך העניין. הוא קופת הפנסיה של המדינה. מעבירים אליו עם רשימות את הכספים עם רשימה שמית של העובדים.

לבנק יש אינטרס לא לדווח. הכסף עובד אצלו. אתם יותר אמינים בעניין זה, בלי לפגוע באחרים.

אם כבר מדווח, אנחנו נשמח שזה יהיה לפי ההוראות שחלות על הפקדות לעובדים ישראלים כאשר יש קובץ דיווח אחיד שיודעים איך זה הולך כי זה יוצא ממערכות השכר. אנחנו לא נתחיל להכין לממונה איזשהו קובץ אחר שונה.

יש הרבה בזה. אנשי הכלכלה, חשבתם על זה?

זה אנחנו. אנחנו נבנה יחד אתכם קובץ דיווח שיתאים, כמו שאנחנו עושים כבר היום עם תאגידי הבניין שמדווחים.

יש איזשהו פורמט?

בוודאי. כל תוכנת שכר, יש לה פורמט של דיווח של הפרשות לזכויות סוציאליות לקרן פנסיה. זה צריך להיות זהה לזה.

רשות ההגירה עושה את זה עם מעסיקים גדולים אחרים ומגיעים לפורמט שמתאים.

יש כאן התחייבות ממשרד הפנים לתאם אתכם את הדיווח.

כן.

ברוכים הבאים לצה"ל. אני רואה שכל הצבא בא אלינו.

מסירת מידע לעובד זר

הממונה, באמצעות הגוף המנהל את חשבון הבנק, יעביר לעובד הזר, לפי בקשתו וללא גביית תשלום או עמלה, מידע בכתב על הכספים המתנהלים לגביו בחשבון הבנק, לרבות תשלומי המעסיק, סכומי הפיקדון, הרווחים שנצבו, והעמלות ודמי הניהול שנוכו.

למה שלא יעביר כל חצי שנה באופן אוטומטי?

מי יעביר למי?

מי שגובה. הבנק מנהל את החשבון, שיעביר כל חצי שנה דיווח כמו שקופות הגמל מדווחות לנו.

לא לנו. לעובדים.

לכל האזרחים.

השאלה אם יש לי את כתובת העובד.

אני רוצה להסכים ולהגיד שאלה בעצם כספים שהם כמו קרן פנסיה. אלה כספים שנובעים מהביטוח הפנסיוני של העובדים. בדומה לזה שלקופות הפנסיה יש חובת דיווח רבעוני, צריכה להיות כאן חובת דיווח רבעוני. זה לא כל כך מסובך כי יש היתרים לעובדים האלה ויודעים את הכתובות שלהם. זה לא מסובך להעביר להם בדואר דיווח רבעוני. כך הם גם יוכלו לדעת אם הפרישו להם את הכספים האלה או לא הפרישו להם אותם בזמן.

אין להם תלוש.

זה מופיע בתלוש אבל כמו לכל אזרח, זה מגיע אחת לתקופה. הקיום של הדיווח הזה חשוב לא פחות מעצם העובדה שהוא יודע שהפיקדון קיים וכשהוא ירצה לצאת, הוא ידרוש אותו כי אחרת זה ייעלם מעיניו.

יש לי הצעה. אולי אנחנו נבקש שהבנק ידווח לחברות והן יעבירו את זה לעובדים שלהן.

אין בעיה. זאת אפשרות. אם התקנות אומרות שאנחנו רוצים שהעובד ידע בכל זמן נתון כמה כסף יש לו, רק הגוף הזה שצבר רווחים גדולים יוכל לדעת כמה כסף יש לו. לא אנחנו. התלוש רק אומר כמה הפרשנו ולא כמה יש לו.

תרשו לי לרגע לצאת מהדיון שלנו ולהסביר לאורחים שלנו מה אנחנו עושים. ראשית כל, ברוכים הבאים לוועדת הרווחה, הבריאות והתעסוקה של הכנסת.

בראשות מר אלי אלאלוף.

יש כאן שני חברי כנסת, יגאל גואטה מ-ש"ס ואלי אלאלוף מ-כולנו. אנחנו דנים כרגע בנושא של פיקדון והוצאות מיוחדות הנלוות לעובדים הזרים בזמן שהם אמורים לעזוב את הארץ. הנושא הוא עובדים זרים ושמירת זכויותיהם ועל כך שיצאו מהארץ בכבוד כאנשים שנהנו ונהנינו מהם.

שיהפכו לשגרירים טובים. אנחנו דנים בתקנות שאמורות להשלים את חוק העובדים הזרים.

הערה לנושא הזה. על פניו אין לנו איזשהו התנגדות מהותית. ההסדר הנוכחי, בשונה מעובדים ישראלים רגילים, בסוף כל הפקדה כזאת יש עובדים של רשות האוכלוסין וההגירה שמוודאים שכל הפקדה והפקדה מבוצעת אחת לחודש באופן נכון ומיטבי ואם יש שגויים, הם מטפלים. כל התפקיד שלהם הוא לאתר את השגויים. אין תקדים לזה לגבי עובד ישראלי. בהסדר הנוכחי יש גם אפשרות לעובד הזר לקבל את המידע כל הזמן. אני רק אומר שאם אנחנו נקבע עכשיו הוראה שמחייבת את הבנק לתת דיווח, הבנק לא יסרב. אין לו שום בעיה אבל הוא ידרוש על זה איזושהי עמלה. אני לא יודע לומר מהי העמלה אבל יכול להיות שיבוא שכרנו בהפסדנו. זאת אומרת, לטובת העובדים הזרים בסוף נרע את מצבם. מי שרוצה לקבל את המידע, מקבל אותו בתעריפים הקיימים והוא יכול כל חודש וחודש לבוא ולבקש את המידע. צריך לשים לב לזה.

אני אישית, בגלל זה, דווקא נוטה להשאיר את הנוסח הקיים לטובת העובדים ולא לרעתם. אני אומר כאן בפה מלא. מה עוד שאנחנו יודעים שהמדינה מבצעת באופן חסר תקדים פיקוח על כל הפקדה והפקדה.

הטיעון הזה לא ברור לי. הרי גם עובד ישראלי שמפרישים לו קרן פנסיה, את דמי הניהול, יש התחייבות לדווח לעובד על מה שהפרישו לו לקרן הפנסיה. הם מקבלים עמלה עבור זה שהם מנהלים את זה ובתוך העמלה הזאת הם צריכים לדווח לעובד מה הכסף עשה.

יש מכרז שלא כולל את התנאים. תקבע אותם.

אני מבקש מהאוצר לנהל משא ומתן עם הבנקים כדי להגיע למצב שזה חלק אינטגרלי מההוצאות. במידה ולא, אנחנו נתקן. אני לא בעד להטיל הוצאות נוספות על העובדים.

בנוסף לסעיף הזה, אין לי מושג מה התנאי אומר במכרז מול הבנקים ואיך אנחנו מקבלים אישור על אותן הפקדות גם כדי להגיש את זה כאישור למס הכנסה כהוצאה.

אני בטוח שחשבו על זה.

אין לי מושג.

אני מציע שתפיצו את ההסכם בין הבנקים לחברות והאוצר. תראו את המכרז. אם אני לא טועה, נעשה מכרז.

כן. יש זוכה.

תעבירו את ההסכם כדי שידעו איך לפעול.

הערה נוספת. אני מנהלת אגף סיעוד בביטוח לאומי. בנושא דוחות. גם המוסד לביטוח לאומי, שהוא עורך בקרות על ידי רואי חשבון אצל נותני השירותים, מבקש לקבל דיווחים על ההפקדות שהתבצעו עבור העובדים שעלו במדגם.

מי אמור לתת לכם את הדוח הזה?

כאשר מדובר בקרנות פנסיה של עובדים ישראלים, חברות הסיעוד - - -

לא. ספציפית לדיון שלנו.

לפי דעתי הממונה.

תרשמו את זה. תודה. הממונה יעביר לביטוח לאומי ולכל הרשויות.

את הדוחות הנדרשים.

לפי בקשת הביטוח הלאומי.

כן.

אדוני, אנחנו נשארים כרגע בנוסח כאן שהוא לפי בקשת העובד, ולביטוח הלאומי לפי בקשתו.

כן.

שני תיקוני נוסח קטנים לגבי הסעיף שקראנו לגבי העדכון של הפיקדון. שכר המינימום הענפי, אנחנו מתכוונים לתוספת לשכר המינימום כי זה במת מנוסח בהסכמים כתוספת. כמובן שאם יחול השינוי בסכום הזה, זה לא מנוסח הכי טוב ולכן נשנה קצת את הנוסח. אבל הכוונה היא למה שנקרא היום שכר מינימום ענפי.

גם בסעיף קטן (ה) לא לחייב את השר לפרסם אלא זה צריך להיות מפורסם באתר האינטרנט של המשרד ולא דווקא השר הוא זה שצריך לפרסם.

ניכויים

עזב העובד הזר את ישראל לאחר תום תקופת השהייה בישראל החלה לגביו אך לא יאוחר משישה חודשים מתום התקופה כאמור, יהיה זכאי לקבל את הכספים שבחשבון הבנק בתוספת רווחים ובניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק ובניכויים נוספים כמפורט להלן, ולפי הסדר כפורט להלן:

הוצאות ההרחקה החלות עליו לפי הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל.

סכום השווה למכפלת הסכום שנותר לאחר הניכוי לפי פסקה (1) בשיעור הניכוי המפורט בטור ב' בטבלה שלהלן, בהתאם לתקופה שחלפה מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו ועד למועד עזיבתו את ישראל (בתקנה זו – תקופת השיהוי), המפורטת בטור א' בטבלה שלהלן:

אדוני, הזכרת את זה בתחילת הדיון ואני רואה שיש כאן הצעה של הממשלה שמציעה להקטין את האחוזים.

מסכימים להצעה שלי להקטין את האחוזים.

נכון. לפי בקשתך והצעתך. מסכימים.

טור א' טור ב'

תקופת השיהוי שיעור הניכוי באחוזים

מעל חודש עד חודשיים 15 אחוזים

מעל חודשיים עד שלושה חודשים 25 אחוזים

מעל שלושה חודשים עד ארבעה

חודשים 35 אחוזים

מעל ארבעה חודשים עד חמישה

חודשים 50 אחוזים

מעל חמישה חודשים עד שישה

חודשים 65 אחוזים

זה אומר שיש פער של עשרה אחוזים פחות בשתי הדרגות הראשונות ובשלושת הדרגות האחרונות, פער של 15 אחוזים.

אני שוב מציע. אני מבין את הצורך בקנס ואני מציע לא לתת לו זיקה להפקדות. אני הייתי מציע מעל חודש עד חודשיים, ארבע פעמים סכום הפיקדון.

אחר כך זה קשה למערכת. אני כל כך מעריך את עמדתך ועמדת חברות הסיעוד אבל בואו לא נפרט יותר.

לפני שאני מביאה להצבעה, אני רוצה להודות לכם, לחברות הסיעוד ולהתאחדות בוני הארץ, על שיתוף הפעולה ועל הנכונות ועל הכנות שלכם בהתייחס לאוכלוסייה המיוחדת הזאת אותה אנחנו צריכים לכבד יותר, וזאת משאלה אישית.

יש לנו עוד סעיפים להקריא.

מותר לי לשאול שאלה? יש לי עובדת זרה ואנחנו שייכים לחברת כוח אדם אבל לא עובר דרכם שום כסף. זאת אומרת, הכול אני משלמת.

כנראה לא היית בתחילת הדיון. אמרנו שכל הנושא של המעסיקים הבודדים לא נדון היום. תודה.

מס כדין על הסכם הנותר לאחר הניכוי לפי פסקה (2), בהתאם להוראות סעיף 1יא(ה)(2) לחוק.

(ב) על אף בתקנת משנה (א), מצא הממונה, לפי בקשה של עובד זר, כי נבצר ממנו לעזוב את ישראל עד תום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, או כי בתום לב ובשל טעות של העובד הזר הוא לא עזב את ישראל עד תום התקופה האמורה, וכי בשל כך לא יהיה זה צודק לזקוף לחובתו את תקופת השיהוי, כולה או חלקה, רשאי הממונה להחליט על הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו לעניין תקנת משנה (א)(2).

זה אותו שיקול דעת שניתן לראות במקרים מסוימים שהשיהוי היה מוצדק במידה מסוימת.

(ג) הממונה לא יפעיל את סמכותו לפי תקנת משנה (ב) לגבי עובד זר, אם חלפו מעל 18 חודשים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו עד המועד שבו התבלה בקשתו במשרדי הממונה.

(ד) הגשת בקשה של עובד זר לפי תקנת משנה (ב) כשלעצמה לא תמנע את הרחקתו מישראל ולא תעכב הרחקה כאמור.

תשלום כספי הפיקדון לידי העובד הזר

הכספים שבחשבון הבנק ישולמו לעובד הזר כאמור בתקנות אלה באמצעות הגוף המנהל את חשבון הבנק באחת מן הדרכים המפורטות להלן:

ישירות לידי העובד הזר – לאחר שהעובד הזר עבר את ביקורת הגבולות בנמל התעופה בן גוריון בעת עזיבתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ובלבד שהעובד הזר הגיש לממונה בקשה בכתב למשיכת הכספים וצירף אליה צילום כרטיס טיסה ודרכון או מסמך נסיעה תקף אחר להנחת דעתו של הממונה, עשרה ימים לפחות לפני עזיבתו את ישראל אך לא יותר משלושים ימים לפני המועד האמור.

בהעברה בנקאית לזכות חשבון בנק המתנהל על שמו של העובד הזר – בתוך שלושים ימי עבודה מהיום שנודע לממונה כי העובד הזר עזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ובלבד שפרטים מלאים ומדויקים על חשבון הבנק נמסרו לממונה. לא נמסרו פרטים כאמור, תתבצע ההעברה הבנקאית לפי פסקה זו, בתוך שלושים ימי עבודה מיום מסירת הפרטים כאמור.

סעיף (1) לא קצת מכביד? אני לא יודע מה קורה בענף הבניין, אבל כל הבירוקרטיה הזאת של להגיש טפסים עשרה ימים לפני, לא ישאיר בסוף את העובד הזה במצב שהוא יגיע לשדה והכסף לא יהיה?

זה פועל היום ופועלכ בר הרבה שנים.

כך זה פועל בבנייה וזה בסדר?

כן.

למה זה צריך להיות בהעברה לחוץ לארץ.

האופציה הראשונה היא ממש לקבל מזומנים בשדה התעופה. אם הוא לא מבקש בזמן או יש איזו תקלה אחרת, הוא יכול לבקש כשהוא בחוץ לארץ ויעבירו אליו.

יכול להיות שהוא לא רוצה לסחוב את הכסף אתו.

אם הוא לא רוצה, הוא יקבל את זה אחר כך בחוץ לארץ בהעברה בנקאית.

רק שיהיו האופציות.

זכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד הזר

נפטר עובד זר בטרם עזב את ישראל, והממונה אישר שהעובד הזר היה זכאי לכספי הפיקדון לפי תקנות אלה, אילו היה עוזב את ישראל ביום פטירתו, יועברו כספי הפיקדון שלהם היה זכאי העובד הזר אילו עזב כאמור למי שהוכח שהוא בן זוגו. באין בן זוג – למי שהוכח שהוא ילדו, ובאין בן זוג וילד – למי שהוכח שהוא הורהו.

לא הוכח כי לעובד הזר בן זוג, ילד או הורה כאמור בתקנת משנה (ב), יועברו כספי הפיקדון למי שנקבע שהם יורשי העובד הזר, בהחלטה שיפוטית סופית או בהחלטה רשמית סופית אחרת שניתנה לפי דין הירושה החל על העובד הזר ואושרה כדין בישראל.

אם הוא מראש רוצה להעביר את זה למישהו שהוא לא קרוב משפחה, שיעשה את זה. למה אנחנו יכולים להעביר כאן למי שאנחנו רוצים? למה זה צריך להיות קרוב המשפחה מדרגה ראשונה? למה להכתיב לו את זה?

בין היתר בגלל מצבים שהם צריכים לשלם דמי תיווך. כדי שזה לא יגיע לאנשים שזה לא אמור להגיע אליהם.

אם אלה דמי תיווך, הוא חותם על דבר שהוא מעביר לדמי תיווך.

קרוב משפחה לא יכול להעביר?

אני חושב שזאת סתם הכבדה.

בנושא של תאונות בניין למשל, זה עולה כל פעם מחדש. נהרג עובד ואז מנסים לאתר את המשפחה שלו בחוץ לארץ על מנת להעביר להם את הכספים. בסעיף (ג) כתוב שזה ניתן לפי דין הירושה שחל על העובד. מה דין ירושה למשל בסין? אין דין ירושה. שם יש טריבונל אזרחי ופקיד מאשר שהם אכן משפחה ואז אפשר להעביר את הכסף הזה. המסמך הזה לא תמיד מתקבל.

לגבי הסינים, אנחנו עובדים ישירות עם שגרירות סין שעוזרת לנו בנושא הזה.

יש הרבה מקרים שנופלים בין הכיסאות במקרי מוות של עובדים.

אלה עד ארבעים מקרים בשנה.

יש פתרון מעשי. כשמגיע עובד לארץ, עם הגעתו לישראל, כל עובד עתידי שהולך להגיע, להחתים אותו מי יהיה המוטב שלו במקרה של אסון. היום זה לא קורה.

תעשו את זה בבקשה. זה רעיון טוב. בינתיים הוא ישנה את דעתו. אל תטילו עליהם.

אם הוא רושם את שם הבן אדם בחוץ לארץ, אין לנו דרך להגיע אליו.

אדוני, אנחנו משאירים את הסעיף הזה כמו שהוא?

כן.

זה כמו בפיצויי פיטורים. כאשר עובד נפטר, הסכומים מגיעים לשאיריו.

כן.

יש כאן דמיון מסוים. לא מלא אבל מסוים.

שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי עובד זר

בכספים שבחשבון הבנק שלא הוצאו על ידי עובד זר מחשבון הבנק, ובכלל זה סכומים שנוכו לפי תקנות אלה בשל שיהוי בעזיבה לאחר תום התקופה לשהייה בישראל, ניתן לעשות שימוש אך ורק למטרת רווחתם ובריאותם של עובדים זרים כהגדרתם בסעיף 1 לחוק, ובכלל זה לצורך תגבור של שירותי טיפול ותמיכה בתינוקות ופעוטות זרים חסרי מעמד אזרחי, בתום שנתיים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגבי העובד הזר שבעדו שולם הפיקדון, ולגבי עובד זר שהיה זכאי לכספי הפיקדון, כולם או חלקם, אך לא קיבל אותם, בתום שבע שנים מיום יציאתו מישראל.

מי מחליט על חלוקת הכסף?

עד היום זה היה באמצעות החלטת ממשלה.

הממשלה עסוקה בדברים יותר רציניים. למה לא להחליט באמצעות המנגנון של האפוטרופוס הכללי או אנשי עיזבון?

אדוני היושב ראש, עכשיו היינו בוועדת חוקה בעניי תובענות ייצוגיות, כל התרומות שבית המשפט פוסק, ואז הייתה הצעה שאנחנו נקים קרן מיוחדת לטפל בכספים אלה ואחרי כן משרד המשפטים בדק ו אמר שהאפוטרופוס הכללי הוא זה שינהל את זה.

אני חושב שזה טוב גם כאן.

האפוטרופוס הוא בסוף גורם ממשלתי.

אבל לא הממשלה.

אל תזמין לחץ פוליטי אליך. תעביר את זה לאפוטרופוס הכללי.

אפוטרופוס לאותן מטרות.

אפוטרופוס למטרות כפי שהוגדרו.

יש החלטת ממשלה בתוקף לגבי הכספים האלה. לגבי חלק מהכספים.

כל עוד לא היו תקנות אבל עכשיו יש תקנות.

אני אסביר מה המשמעות של החלטה כזאת על הוועדה.

זה מספיק רגיש כדי שזה לא יהיה בהחלטת ממשלה. כל שנתיים תבואו לממשלה להגיד שנשארו כאן מיליון שקלים במקרה הטוב ביותר? הממשלה תדון בזה? באמת.

כאשר מקבלים החלטות על כספים רטרואקטיבית והמשמעות היא גם משמעות תקציבית. ההחלטה הופכת להיות כבר החלטה תקציבית.

זה לא כסף של המדינה.

יש החלטת ממשלה שמקצה 24 מיליארד שקלים לטובת המעונות של ילדי מסתננים ועובדים זרים בדרום תל אביב. המקור התקציבי למימון ההחלטה, חלק ממנו בא מהכספים בעבר, כספים של לפני שנים. אם אנחנו נקבל את ההחלטה לגבי האפוטרופוס מכאן והלאה, אין להחלטה הזאת משמעות תקציבית. אני לא אוהב אותה, אבל אנחנו לא נתנגד לה.

אתה עושה את זה מכאן והלאה. לא רטרואקטיבית.

אם זה מכאן והלאה, אני אומר שזאת משמעות אחת. אם זה מכאן רטרואקטיבית, משמעות אחרת.

לא. מכאן והלאה.

מה שהיה, היה. אנחנו עושים תקנות חדשות ומעכשיו זה מתחיל. כל הכספים האלה לאפוטרופוס לאותן מטרות אבל לא הממשלה צריכה להחליט.

אנחנו נתקן את זה, מכאן והלאה זה באמצעות האפוטרופוס הכללי. הכול לפי אותם עקרונות שנקבעו.

אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. כפי שנאמר כאן, הפיקדון עובד כבר בענף הבנייה לפי נוהל וכבר עכשיו בעצם נצבעו כספים של עובדים שיצאו מהארץ, היו זכאים לכספים ומכל מיני סיבות לא קיבלו את הכסף בשדה התעופה ורשות האוכלוסין לא הצליחה לאתר אותם. מדיווח של רשות האוכלוסין בינואר 2015, עד שנת 2006, כולל, מהתקופה של יציאה עד 2006 כולל, נותרו 680 עובדים שלא אותרו. כלומר, הם נכנסים בתוך שבע השנים.

שבע שנים אחורה. מתוך זה אמרנו שכל שנתיים אפשר לנצל את הכסף שנשאר בקופה.

יש קבוצה אחת של עובדים שיצאו לא בזמן. עליהם, אחרי שנתיים, אתה יכול לחלט את הכסף. יש עובדים שהיית צריך לתת להם אלא שפשוט לא אותרו כי בתחילת תקופת הפיקדון ובשנים 2005 ו-2006, עד שזה התייצב.

אנחנו יכולים לדעת מה עושים עם הכסף שנשאר?

כרגע לא עשו אתו שום דבר, לא עם השנתיים ולא עם שבע השנים.

אני מבקש לקבל דיווח רשמי מאגף התקציבים, לדעת מה עשו עם הכסף הזה. עד אז אנחנו לא נחליט.

אם לא עשו כלום, למה שזה לא יעבור לאפוטרופוס הכללי?

זה כסף של העובדים. אדוני, ההערה הזאת של נציג המחקר והמידע של הכנסת היא חשובה ומפנה אותנו לשאלה.

אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה. בבקשה. הגעת לפני שנייה וחצי לדיון הבא.

לא, הגעתי לדיון הזה. אני אומר לך את זה בקצרה אדוני היושב ראש. לא באתי לעשות פיליבסטר. באמת לא. אני אומר שההערה הזאת מפנה אותנו לבעיה מאוד מהותית. כל הרעיון הזה של הפיקדון הוא רעיון שיש בו טעם אם אנחנו באמת מייצרים בו כסף שבסוף הוא משמש לביטחון סוציאלי לעובדים האלה. בסדר. לוקחים, מפקידים, שומרים. בסוף זה חוזר אליהם באיזושהי דרך או אולי אפילו מעודד אותם לעזוב את הארץ. כל המטרות ובלבד שזה חוזר אליהם. המנגנונים שכאן קיימים, אני אומר את זה באופן כללי בלי להיכנס אפילו לפרטים, הם מנגנונים מאוד בעייתיים. בסופו של דבר בן אדם מאחר, גם אפילו לפי הנוהל של משרד הפנים אפשר להישאר יותר ממה שאתם מאפשרים כאן. לפי הנוהל של משרד הפנים אפשר להישאר שישים ימים להסדרת העניינים.

זה כבר כלול.

התוצאה היא שאנשים נפגעים וכסף שמגיע להם כשכר עבודה שלהם, עובדים שהם ממילא מוחלשים, שהם ממילא עובדים בשכר מאוד מאוד מצומצם, בסוף הכסף לא מגיע אליהם בכל מיני מנגנונים ובכל מיני צורות. הדבר הזה הוא דבר מאוד מאוד בעייתי.

בואו ניקח את המספרים ונראה. בשבע שנים, 680 עובדים לא נמצאו. המספר הזה, מתוך כמה אלפים בשנה שיוצאים? באמת, האחוזים הם קטנים. הכסף הזה לא ילך לאזרח ישראלי רגיל אלא ילך רק לטובת בניהם של אזרחים זרים שגם מבחינת זכות השהייה אין להם זכות שהייה. זאת אומרת, הולכיםך לעזור לחלשים ביותר. בואו לא נעשה מהזבוב הזה את הבעיה המרכזית.

אני רוצה לתת דוגמה.

לא. תסיים את הדברים.

אני מסיים. כמו שאדוני יודע היטב, עובדים, גם עובדים זרים, כדי להגן על זכויותיהם, צריכים ללכת לבתי משפט. נמצא כאן חבר הכנסת אוסאמה סעדי שמכיר היטב את הנושא הזה. עד שהם ממצים את זכויותיהם עובר הרבה זמן. אם הם ינסו למצות את זכויותיהם וללכת בהליכים של המשפט הישראלי, ולא שום דבר אחר, הם יאבדו את הזכויות שלהם כי הם יאחרו ביציאה מהארץ, לפי המנגנונים שמוצעים כאן, ואנחנו בעצם מייצרים כאן מנגנון שמאפשר למעסיקים להתחמק מהחובות שלהם כלפי העובדים.

ישאירו ייפוי כוח בקו לעובד.

זה ייתן פתרון? מי יעיד במשפט? הנציגים של קו לעובד?

הרגישות היתרה התבטאה לכל אורך הדיון. בבקשה, בואו נסיים.

אדוני, אנחנו אומרים שהכספים האלה שנוכו יועברו לאפוטרופוס הכללי בתום שנתיים מתום התקופה לשהייה בישראל, לגבי עובד שהיה זכאי לכספי הפיקדון אך לא קיבל אותם בתוך שבע שנים מיום יציאתו מישראל. ניתן יהיה לעשות בהם שימוש אך ורק לרווחתם ובריאותם של עובדים זרים, לרבות התגבור בטיפול ותמיכה בתינוקות ופעוטות זרים חסרי מעמד.

אני מבינה שאם אתם לא עושים שימוש עד היום בכספים, אין סיבה שהם לא יועברו.

יש החלטת ממשלה.

אבל עד היום לא נעשה בזה שימוש.

החלטת ממשלה אמרה שהכסף לטובת הדבר הזה.

נכבד את החלטת הממשלה. עם סיום ביצוע החלטת הממשלה, מתחילים להעביר את הכסף אל האפוטרופוס הכללי. רק מציינים שהכסף הזה בינתיים עוד לא הועבר למדינה אלא נמצא בבנק הפועלים. כדאי שתבדקו את זה.

סייג

אין בהפקדת סכום הפיקדון לגבי עובד זר בחשבון הבנק לפי תקנות אלה או בדיווח לממונה לפי תקנה 7 משום אישור לחוקיות העסקתו של עובד זר בידי מעסיק או לחוקיות שהייתו או עבודתו של עובד זר בישראל.

זאת למרות שאנחנו אומרים שכל החובה היא רק לגבי עובד ברישיון.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה –

לגבי מעסיק בענף הבניין ובעבודה בטכנולוגיה ייחודית – מה-1 בחודש שלאחר פרסומן.

לגבי חברת סיעוד – מה-1 בחודש שבתום שנה מיום פרסומן.

כאן דובר על שנה מיום פרסומן, אבל אני מבינה שאתם מוכנים לקצר את התקופה.

למה שנה? תוך חודש. לעשות אותו הדבר. חודש. עכשיו המדינה מעכבת את זה?

כן, והיא תמשיך לעכב את זה.

אני אומר תוך חודש. כמו בענף הבנייה.

אני מבקשים לפחות תוך שישה חודשים.

לצערי לא נספיק תוך חודש. צריך כאן ממשק מחשובי שלם עם החברות. עם הבניין זה עובד עשר שנים ולא הגיוני שתוך שלושים ימים, גם אם נהיה סופר-מנים, זה לא יעבוד.

על כמה זמן אתם מדברים?

תוך חצי שנה.

חצי שנה לא ישלמו פיקדון?

הם יכולים לשלם. אם צריכים לשלם את הזכויות לעובדים. זה לא קשור.

איך ישלמו?

בינתיים אנחנו הניזוקים מכל הסיפור. אנחנו מפרישים את הכסף גם היום לחשבון בנק וזה לא מוכר לנו כהוצאה. שבע שנים התהליך הזה נמשך. תגמרו אותו.

אפשר לקבוע שלושה חודשים ותעמדו בזה? בסדר. תודה. אם כן, שלושה חודשים.

תתכוננו שגם הפיקדון של החקלאות יבוא ולא ניתן להם עוד שנה.

הוראת סעיף 14 מדברת על הוראת מעבר מיוחדת לגבי חברות הסיעוד.

הוראת מעבר

חברת הסיעוד תשלם לחשבון הבנק סכומים שהייתה חייבת לשלמם כפיקדון לפי תקנה 3 לתקנות אלה, לגבי תקופה שקדמה ליום התחילה כאמור בתקנה 15(2), אילו התקנות היו חלות באותה תקופה, ובלבד שהתקיימו במועד תשלום הכספים לחשבון הבנק כל אלה:

העובד הזר טרם עזב את ישראל, וטרם תם תוקף רישיון הישיבה שלו בישראל.

לגבי תקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר יום פרסומן של תקנות אלה – ניתנה הסכמת העובד הזר בכתב, בטופס שבתוספת, המתורגם לשפה שהעובד הזר מבין.

הכספים אינם מופקדים בחברת ביטוח או בקרן נאמנות על שם העובד.

הנושא של התרגום, נראה לי אבסורד. יש כאן את הטופס של העובד בעברית. עכשיו 130 מעסיקים, כל אחד יתרגם כראות עיניו? למה שהמדינה לא תוציא כאן שמונה שפות לפי העובדים הזרים ואנחנו נוכל לשלוף את זה?

הוא צודק. אנחנו נחייב את המדינה לספק את הטופס המתורגם לשמונה שפות.

משרד הכלכלה יפרסם באתר האינטרנט את הטופס הזה בשפות מתורגמות.

אנחנו נבדוק את זה. אני לא יכולה להתחייב.

לא. אל תבדקו. תעשו את זה. התקנה מחייבת. זה נורא, אתם לא רוצים כללי משחק הדדיים. אתם דורשים מהמעסיקים ומהזרים ומכולם ולא דורשים מעצמכם. חבר'ה, המשרדים הממשלתיים, לא לשכוח לשם מה הם קמו. הם קמו כדי לשרת את האזרח.

הוא בעל הבית.

המשרדים הממשלתיים מנסים להעביר את התקנות האלה כבר עשור.

בסדר. אל תבואי אלי בטענות. אני כאן רק שנה.

לא, לא אליך.

רציתי להפנות את תשומת הלב שלגבי הדרישה להסכמת העובד חלה רק לגבי התקופה, ה-1 בחודש שלאחר יום הפרסום של התקנות. זאת אומרת, יש לנו עוד פער של חודשיים בהם התקנות עוד לא נכנסות לתוקף ובכל זאת לא צריך את הסכמת העובד ואפשר ממילא להפקיד לחשבון הבנק, אף ללא הסכמת העובד. יש כאן את הסמכת העובד בגלל הנושא של מעבר לפיקדון עם אפשרות ניכוי ולגבי המס.

אפשר להסביר את זה?

נדרש הסכמת עובד לגבי הכספים הרטרואקטיביים. אלה כספים שעד היום היית חייב לשלם עבורם או להעביר אותם באמצעות הפקדה לחשבון או באמצעות הפרשה לפנסיה.

מתחילת החוק?

לא. אחורה, לא קדימה.

מתחילת החוק?

אני לא מבינה את השאלה שלך.

מה זה החוק? איזה חוק?

חוק העובדים הזרים.

מהרגע שהתחילו להעסיק אותו. התחלתם להעסיק עובד זר לפני שהתקנות חלות, מתחילת ההעסקה.

שילמה חברת סיעוד סכומי פיקדון כאמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה על הסכום האמור.

שולמו על ידי מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית סכומים לחשבון הבנק לפני תחילתן של תקנות אלה, יחולו על הסכומים האמורים הוראות תקנות אלה.

אני מבינה שזה למעט ההוראה של השימוש בכספים כי אתם לא רוצים את זה דרך האפוטרופוס הכללי.

כן. הערה קטנה לגבי האפוטרופוס. אני חושב שהאפוטרופוס לצורך העניין יהיה ראש הצוות שיהיו בו הנציגים של המשרדים הרלוונטיים. אין לו תחומי התמחות.

הוא יודע להעביר לרווחה, הוא יודע להעביר לחינוך, הוא יודע להעביר לכולם.

כדאי שיהיה צוות ממשלתי שהאפוטרופוס יעמוד בראשו.

לא. אחר כך לא יהיה לכם זמן להיפגש. הוא יחליט. אם הוא רוצה להתייעץ, הוא יתייעץ. בלאו הכי האפוטרופוס לא עושה כלום ללא התייעצות.

שאלה אחרונה.

לא. חבריי, חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, לשניים מכם יש זכות הצבעה.

אני רק אומר שיש כאן גם את נוסח כתב ההסכמה. כמובן צריך לתקן את הסכומים.

אני מסכים שכספי הפנסיה, לרבות קצבת פיטורים בסכום של כך וכך שקלים שנצברו לזכותי בחברה כך וכך בעד התקופה שמיום עד יום, יבוא לידי חברת הסיעוד על חשבון בנק הרשום על שמי ואשר מנוהל על ידי בנק שמפוקח במדינת ישראל לפי חוק עובדים זרים.

בעת מתן הסמכתי זו, הובאו לידיעתי כל אלה:

הכספים שייצברו בחשבון הבנק יינתנו לי במועד יציאתי את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה לפי הוראות חוק עובדים זרים בתוספת רווחים או ניכוי עמלות בשל ניהול בנק ומס כדין בשיעור סופי של 15 אחוזים הקבוע בחוק.

אם אצא מישראל בתום התקופה בה אני רשאי לשהות בישראל ולא יאוחר משישה חודשים מאותו מועד, ינוכו מהכספים גם הוצאות הרחקה מישראל וגם שיעורים אלה.

כאן יש את אותה טבלה שהופיעה בחוק.

אם אצא מישראל לאחר שישה חודשים מתום התקופה שבה אני רשאי לשהות בישראל, לא אהיה זכאי לסכום כלשהו שנצבר בחשבון הבנק.

ידוע לי עוד כי גם אם לא הייתי נותן את הסכמתו להפקדת הסכומים כאמור לחשבון הבנק, לא היה הדבר פוטר את חברת הסיעוד מביצוע התשלומים בעד פנסיה לרבות פיצויי פיטורים המחויבים מכוח הוראות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה החלות עלי.

ידוע לי כי אם חברת הסיעוד לא תשלם את הסכום לחשבון הבנק או לקופת גמל או לחברת ביטוח או לקרן נאמנות – יש לכם כאן את האפשרויות – אהיה זכאי בעת סיום העסקתי אצל אותה חברה לפיצוי חלף התשלומים שלא שילמה כאמור.

הסעיף הזה בגלל שהמסמך הזה מהווה גם הסכמה מדעת. הוא מגלם את המידע שנותנים לעובד כדי שהוא ייתן את הסכמתו. הוא יכול לא לתת את הסכמתו ולכן המידע הזה מובא.

ידוע לי כי גם אם לא הייתי נותן את הסכמתי להפקדת הסכומים כאמור, לא היה בכך כדי לגרוע מחובתה של חברת הסיעוד להפקיד סכומים לפיקדון מיום ה-1 בחודש שלאחר פרסום תקנות הפיקדון ואילך לפי חוק עובדים זרים.

אני מציעה שבאמת יהיה כאן המועד.

כאן מופיע מספר תעודת הזהות, מספר הדרכון והמדינה בה הוצא הדרכון.

זה כתב הסכמה לכספים רטרואקטיביים. השאלה מה קורה קדימה. איך מיידעים את העובד הזר שהולכים להפקיד מעכשיו והלאה כספים.

זה חלק מהזכויות שלו.

איך הוא יודע שהולכים להפקיד את זה?

כאשר לעובד פותחים הפרשה לקרן קופת גמל, מחתימים אותו על הסכמה. את אותו דבר שאתה עושה אחורה, אתה צריך לעשות קדימה.

לא. החוק מאפשר לקבוע חובה על מעסיק להפקיד את הפיקדון. מכאן ואילך לא צריך. זאת אפשרות של חובה שהחוק מאפשר.

לא כדאי שיהיה דף הסבר של משרד כלשהו לגבי הכספים האלה ולאן הם הולכים?

אני חושב שיש להם זכותון.

יש זכותון.

אפשר לעשות דף הסבר?

כן.

יצורף לזה דף הסבר.

מתורגם לשפות.

אומרים לי כאן שזה יפורסם באתר. בתרגום.

היה עוד איזה נושא שביקשו ממני להכניס לתקנות. אני מבקשת עוד דקה כדי לנסות להיזכר מה הוא היה.

כולם כאן צריכים להיות בעד. אני לא מבין את ההיגיון להתנגדות.

אני רציתי להסביר אבל אמרת שבאתי בסוף הדיון.

אני חשבתי שאתם אוטומטית מגינים על החלשים.

בדיוק. לכן באנו להצביע נגד כי אנחנו מגינים על החלשים. אם אדוני ייתן לי להסביר, אני אשמח להסביר את ההסתייגויות שלנו לתקנות.

אדוני, הייתה בקשה להבהיר את זה שההפרשות לפיקדון לא פוטרות מהחובה להפריש את ההפרשות. אתה הערת את ההערה הזאת. אתה מבקש שזה יירשם במפורש במסגרת התקנות?

כן. יש עוד נקודה שלא הספקתי להתייחס אליה. העיקרון של הצמדה למדד המחירים לצרכן. כמו שכתוב כרגע, זה רק לגבי ענף החקלאות. למה זה לא חל על הבניין למשל?

זאת חלופה להפרשה לקרן פנסיה. זה מה שאמרתי קודם. סעיף 14.

אני לא מדבר על סעיף 14. אני מדבר על סעיף 2(ד).

אי אפשר לעשות כפל הצמדות. ההצמדה שאנחנו כבר יודעים שהולכת להיות, היא עשרה אחוזים בנובמבר 2017 על כל הסכום הזה. אנחנו יודעים שמגיעים לשכר מינימום של 5,600 שקלים. לעשות עוד הצמדות ועוד הצמדות? כל תוספות השכר במסגרת הסכם קיבוצי באות לבטל גם את הנושא הזה וגם אולי תוספת עתידית. אין מה להוסיף גם וגם.

דב, אתה רוצה לנמק משהו? אני רוצה שאחר כך תצביע נכון.

אני בטוח אצביע נכון. אני לא בטוח שאנחנו רואים את ה-נכון אותו הדבר. אני בהחלט אשמח לנמק. תודה לך אדוני היושב ראש.

אני מתנצל שהגעתי בסוף הדיון, הייתי בדיון של ועדה אחרת.

חשבתי שזאת הוועדה הכי חשובה.

אתה צודק, אבל אנחנו לפעמים צריכים להתחלק בין הדברים החשובים ביותר לבין הדברים החשובים קצת פחות.

אני אומר בקצרה כי אני רואה שאדוני הביא את חברי הקואליציה.

אתה מופתע כאילו זאת הפעם הראשונה שאתה רואה את זה קורה.

לא רק זה אלא הפעם גייסת, אדוני יושב ראש הוועדה, את היושב ראש המיועד של ועדת הכנסת החדש. כבוד הוא לנו.

יש קואליציה.

אני אומר את הדברים בתגובה להערתו של אדוני. העמדה שלנו היא בהחלט בעד להגן על המוחלשים ועל החלשים. כשאנחנו מדברים על עובדים זרים, אנחנו מדברים על העובדים החלשים והמוחלשים ביותר. אנחנו חוששים שהתקנות כפי שהן הובאו לכאן, למרות ההתערבות המבורכת של אדוני והשינויים שאדוני עשה במהלך הדיון, הם בהחלט בכיוון החיובי, אבל התקנות האלה כמו שהן הובאו לכאן לא עונות על מה שצריך.

אם היה מדובר בפיקדון שאנחנו באמת מבטיחים בו שאותו עובד זר יקבל בפועל את מה שהופקד, אפילו כשהוא עוזב את הארץ, אבל שהוא יקבל את מה שהופקד, וזה יהיה איזה סוג של מנגנון של חיסכון, ביטוח, איך שתקראו לזה, שמאפשר לבן אדם כחלק משכרו אולי, למרות שזה בעצם סוג של סנקציה שאומרת לו שאתה תקבל את זה כשדאתה יוצא. יש כאן שורה ארוכה של מנגנונים שבעצם משתמשים בפיקדון הזה כסוג של שוט. אם לא תעזוב ככה, תקבל ככה. אם אתה לא כך, תקבל כך. כל הדברים האלה בעצם לוקחים מהאדם את שכר העבודה שלו ומשתמשים בו למטרות אחרות.

אני אומר שזאת ההתנגדות שלנו שהיא התנגדות עקרונית. לכן אני אומר את הדברים מעבר לתיקונים החיוביים שאדוני עשה ואני מעריך את זה. אני לא אומר את זה למען הנימוס אלא אני באמת מעריך את העבודה של אדוני כיושב ראש הוועדה ואת הניסיון לשפר ככל הניתן. תודה רבה אדוני היושב ראש.

תודה. אני רוצה להודות על הדיון הזה. אני מזכיר שתקנה ניתנת לתיקון אחרי שהיא מתבצעת ומתגלים דברים לא נכונים.

אני רוצה להודות להסתדרות הכללית ולהסתדרות הלאומית. במיוחד אני רוצה להודות ל-קו לעובד שבדרך כלל הוא מאחורי הדרבון המרכזי ולכל המשרדים הממשלתיים.

יש טעות קטנה אבל היא חשובה. הסעיף הרטרואקטיבי סוכם אתנו בתנאי שלא יהיה מיסוי של 15 אחוזים. כאן כנראה בטעות הוסף בנוסח שיהיה ניכוי של 15 אחוזים.

אני לא מבינה איך אפשר להתגבר על הוראת החוק.

זה מיסוי רטרואקטיבי.

המיסוי הוא בעת הגעת הכספים לידי העובד.

אני מצטער. אנחנו נחיה עם מה שאנחנו כתבנו. אל תשכחו מי בעל הבית. זה שאנחנו נותנים בצדק רשות דיבור לכל אחד מהנציגים, כולל של הממשלה, כדאי שגם נציגי הממשלה יתעוררו לפני הדיון הסופי. יש לכם את זה מול העיניים הרבה זמן לפני שזה מונח לפנינו. אם יש לכם הערות, תעשו אותם לא בדקה התשעים.

שוב, אני רוצה להודות לכם. אני לא רוצה לסיים את הישיבה בדברי ביקורת אלא רוצה להודות ובמיוחד אני רוצה להודות לשני הגופים שאפשרו את ההתחלה. למרות שלא דנים היום בחקלאות, זה יכתיב לחקלאות את הדרך. אנחנו נגן על המעסיק הבודד שכרגע לא דנו בו מפני שאנחנו לא רוצים לפגוע בו לאור מצבו כבר היום כמעסיק בודד בסיעוד.

אנחנו מצביעים.

מי בעד אישור תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ה-2015 כפי שהוקראו? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנות – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

התקנות נתקבלו.

תודה. התקנות אושרו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:27.