PAGE
8
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

12.03.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 78

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ב באדר התשס"ז (12 במרץ 2007), בשעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם

פגיעה בעולים קשישים כתוצאה משיטת מתן הסיוע בשכר דירה

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן - היו"ר

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

יוסף שגל

ישראל שוורץ

- סמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון

חביב קצב

- מנהל אגף בכיר לדיור, המשרד לקליטת העלייה

יובל רז


- עוזר סגן החשב הכללי, משרד האוצר

מיכאל גינקר

- יועץ לענייני קליטה, מרכז השלטון המקומי

אבי שץ


- מנהל פרויקט סיוע, חברת עמידר

ערן כהן


- עוזר יו"ר, חברת עמידר

בצלאל סינואני

- סמנכ"ל נכסים וגבייה, חברת עמיגור

אברהם נגוסה

- מנכ"ל ארגון מכנף דרום לציון

יעקב סדן

- בעלים של חברת מתן חן

משה באטה

- הסוכנות היהודית

דנה גורדון

אורית מרסיאנו – חבר המתרגמים בע"מ

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
פגיעה בעולים קשישים כתוצאה משיטת מתן הסיוע בשכר דירה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא בו אנו דנים היום הוא פגיעה בעולים קשישים כתוצאה משיטת מתן הסיוע בשכר דירה. אולי הכותרת היא לא כל כך מדויקת כי התקיים כאן דיון בנושא הזה, ואכן יש שיפור במצב למרות שאולי יש עדיין שאלות. אני מבקש ממיכאל לומר לנו באיזה מצב אנחנו נמצאים אחרי שקיימנו כאן דיון בנושא.

קודם כל אני רוצה להודות לוועדה על כך שהעלתם את הנושא. אמנם צריך לציין שהיו כמה פניות מהחברות, כאשר רשויות מקומיות חשבו איך לשפר את השירות שניתן על ידי החברות שזכו במכרז. מדובר בחברות שהן חברות מסחריות לכל דבר.

כאשר קרינה גרינברג הייתה פה, היא אמרה שהיא מוכנה לתת.

גם בבית שמש היו שיחות אבל זה היה ברמת שיחות בלבד, זאת, אומרת אין משהו כתוב ואין סיכום. זה כנראה זה מה שאני יודע צד החיובי. הצד השלילי הוא שבעצם אין שיטה כוללת למציאת פתרון וכנראה נציגי משרד השיכון ונציגי החברות חשבו שמי שיגיע לוועדה, אלה רק המקומות שם קיימת הבעיה אבל זה לא כך. אם הייתי יודע, הייתי מביא אולי 60 אנשים מרשויות אחרות שם הבעיה קיימת ואז הייתי אולי גורם לכך שיתייחסו לכלל הרשויות.


בשבוע האחרון עשיתי כמה בדיקות טלפוניות כדי לראות איפה ישנה התקדמות אבל לצערי הרב אני לא רואה הרבה שינויים. לא קיבלנו דיווחים אחרים, גם לא ממשרד השיכון וגם לא מהחברות. הם מעדיפים ליצור קשר ישירות עם רשויות אבל לא, ואני מדגיש, לא עם כל הרשויות.


יש גם כמה דוגמאות בצפון כאשר הדוגמה הבולטת היא נהרייה, שם סגן ראש העיר מדווח שאין שום פתרון, אין שום שיטה למתן שירות בתוך הישוב והאנשים הקשישים צריכים לנסוע לעכו ולקרית-אתא. אותו מצב קורה כאשר צריך לנסוע לקריית-ביאליק. אמנם הם מציינים שהגל של הפניות ושל התלונות ירד כי חלק מהאנשים פשוט עברו את הייסורים האלה וכבר הסדירו את תעודת הזכאות ומקבלים, אבל מי שחדש, הוא צריך להיכנס, הוא צריך להסדיר תעודת זכאות והוא צריך לנסוע למקום אחר. גם מצפת נוסעים לטבריה. סגן ראש העיר מר ערקבי מצפת מדווח שישנן בעיות מאוד קשות ועל זה מדווח גם ולדימיר ויצמן, מנהל מחלקת הקליטה. בערד שמעתי שמנסים לפתור את הבעיה, ואתמול שוחחתי עם מרינה גלזר, מנהלת מחלקת קליטה. בעיה מאוד קשה כי צריכים לנסוע - על מנת להוציא תעודת זכאות - לבאר שבע. אפילו מנהל סניף עמידר מסכים שישנה בעיה ובשיחה איתם הם הסכימו על כך.


זה הדיווח שקיבלתי אתמול מנציגת הרשות. מבחינתי מקור מידע הכי אמין הוא מחלקת הקליטה. הרשות היא פרטנר שלי. זה פחות או יותר המצב. ואני חוזר ואומר שבעצם מבחינתנו אין פתרון חוץ מכמה ניסיונות להסדיר את זה - שעל כך אני מברך - בכרמיאל ובבית שמש.

אני מבקש מהוועדה להמשיך לפעול באותו כיוון שפעלתם ולעזור לעולים לקבל תעודת זכאות ולקבל סיוע בשכר דירה ללא כל התופעות לוואי האלה שהן לא רצויות.


אנחנו ממשיכים לפעול. גם מרכז השלטון המקומי חושב כך. אני לא יודע אם בשלב זה או בשלב של אחרי סיום תקופת המכרז, הרשות המקומית כן יכולה לתת את השירות הזה אבל אני חושב שאפשר לשקול את זה.

אני רוצה קודם כל להודות כאן לרשויות המקומיות, וקודם כל לוועדה על ההתערבות. ההתערבות הייתה מועילה וכל החברות גילו באמת רצון טוב ועשו מאמץ והסכמות ביניהן כדי לאפשר את שיפור השירות.

אחרי פסח אנחנו נפתח נקודות שירות בכרמיאל, בבית שמש, בעפולה, בקרית גת, במעלות, בערד, במצפה רמון, בקרית שמונה, בצפת ובחצור. זו פריסה די גדולה וזה לא לפי מי שהיה כאן ומי שלא היה כאן.. הגברת מבית שמש אומרת שהיא מוכנה לתת מקום, וזה בהחלט מספק ואני מודה להם. זה לא נכון יהיה להגיד שמי שלא היה כאן נשכח מהעין.


בסך הכול אני חושב שבכל המהלך הזה השירות לאזרחים שופר. גם לפני כן לא היו בכל מקום נקודות שירות. המעבר עשה רעשים ואנשים התעוררו וזה לא בגלל שלפני כן היה טוב. למשל בעבר כאשר אדם היה רוצה לקבל שירות, הוא היה מגיע לבנק ואמרו לו לבוא בעוד חודש, גם אם הוא צריך את הכסף עכשיו. לפעמים היו אומרים לו שאם הוא יפתח חשבון באותו בנק, הוא יוכל לעבוד עם הבנק, אבל אם הוא לא יפתח חשבון, הוא לא יוכל. היום זה בלתי תלוי. החברות רוצות שאנשים יבואו אליהם כי הן מרוויחות מזה וזה טוב. היום יש שירות טלפוני שפועל, כל אדם שרוצה לקבל שירות יש מה שנקרא "קול סנטר", הוא מרים טלפון ומקבל את כל המידע שהוא צריך, מתי הוא יקבל כסף, כמה כסף וכולי.

אבל אנשים יודעים שיש שירות טלפוני כזה?

זה אינטרס של החברות כי זה מקטין את העומס על הסניפים. למיטב ידיעתי אנשים יודעים.

למה לא לפרסם את זה בעיתונות רוסית?

אני מוכן לבדוק את זה. אני לא רוצה להתחייב, אבל אני מוכן לבדוק לשים את מספרי הטלפונים בעיתונות של התחנות של "קול סנטר". יכול להיות שנוכל לעשות זאת עם משרד הקליטה.

היום למשל, כל הקשישים שגרים בהוסטלים, שבעבר היו צריכים ללכת מההוסטל, ממקבץ הדירות, כדי להירשם, היום החברות באות אל מקבצי הדירות ו-10,000 איש מקבלים את השירות במקבץ והם בכלל לא צריכים לצאת.


3,500 נכים שגרים במה שנקרא דיור מוגן, שבעבר היו צריכים ללכת לבנקים לעמוד בתור, היום החברות באות לדיור המוגן ונותנות את השירות שם. היום לעומת העבר מספיק פעם אחת בשנה להיות לצורך הרשמה, כל השאר יכול לעבוד דרך הטלפון או בדואר. גם היום יש שירות שתמורת 50 שקל מי שלא יכול או לא רוצה או לא מתאים לו וכולי, בא נציג החברה אליו הביתה ונותן לו את השירות.

אתה חושב שאם בערים שאתה עובד יהיו סניפים זה יהיה מספיק לכל התושבים? לכל האזרחים שיש להם צורך בשירות?

הכי טוב אם יהיו בכל רחוב שתי תחנות שירות אבל אני חושב שאנחנו חיפשנו את המקומות הרחוקים בהם איש צריך לקחת את עצמו בארבעה אוטובוסים ולהגיע ממקום למקום. את זה ניסינו למנוע.

מיכאל, על כמה ערים אתה מדבר?

עכשיו שמעתי התייחסות לערד ולעוד כמה מקומות אבל שכחתי להזכיר את מעלות ומצפה רמון. לגבי הקשר הטלפוני, יש הרבה תלונות שאדם קשיש, לא מקבל מענה. הוא מצלצל אבל אין לו מענה ואף אחד לא עונה. לכן הוא נוסע על דעת עצמו. אני מדבר על אדם קשיש שעם קושי רב מגיע, אבל הדלת סגורה. הוא חוזר בלי כלום. בפעם הבאה הוא נוסע ומשיג שם מישהו. אני בהחלט מברך על התופעה ואני גם שמח שגרמנו לכך. אני מבקש להוציא את זה לפועל כך שאנחנו נראה אחרי פסח שכן קיים שיפור ואם אפשר לעדכן גם אותנו במרכז השלטון המקומי.

לגבי הטלפונים, כמו שהתבקשנו, נפרסם בעיתון את מספרי הטלפון. אני רוצה לומר שאנחנו בעצמנו עושים בקרה טלפונית, כלומר, אנשים שלנו מתקשרים כדי לראות אם מקבלים מענה טלפוני. בחלק מהחברות זה אפילו ממוחשב ואנחנו יודעים בדיוק כמה פנו כל יום, כמה קיבלו מענה. כלומר, המידע קיים. עם הפרסום בעיתונות אני רוצה להאמין שזה יגיע אל כולם וישפר את השירות.

אני הבעלים, המנהל של אחד הזכייניות במכרז, מתן חן. לא השתתפתי בדיון הקודם אבל אני באמת רוצה לבטא איזושהי עמדה. במכרז, כפי שנאמר בדיון הקודם, נפלו ליקויים רבים. חלק מהליקויים האלה גרמו לנו לתחשוב שגוי. התשלום שמשולם היום על ידי האוצר הוא בערך שליש ממה ששולם לבנקים. כלומר, האוצר חוסך פה כשני שליש מהתשלום ששולם בעבר לבנקים וגם הם התלוננו על כך שהתשלום לא מספיק להם.


אין ספק שהאוצר חסך פה הרבה מאוד כסף ולפי העיתונים זה חסכון של כ-50 מיליון שקלים או בערך או משהו כזה שאני לא יודע להגיד אותו בדיוק, אבל יובל בוודאי יוכל להגיד דברים יותר מדויקים.

אני צריך לומר שלא מעניין אותנו איזה חסכון יש במדינה אלא מעניין אותנו איזה שירות מקבלים הפונים.

רוב כספי החיסכון שהלכו כדי להגדיל סיוע בשכר דירה, חזרו לאנשים.

כתוצאה מהפעילות הזאת עד היום נגרמו לנו הפסדים של מעל שני מיליון שקלים. אנחנו מוכנים להעמיד את הספרים לטובת כל מי שירצה לבוא לבדוק אותם ואני רוצה לציין שבכל התקופה הזאת אנחנו לא לקחנו לעצמנו ולו שקל אחד. האוצר פנו אלינו וביקשו, על מנת לשפר את השירות, כפי שהיה בדיון הקודם, שיפתחו סניפים נוספים ונתנו את הסכמתנו לכך כי אנחנו בסך הכול עובדים עם אנשים ואנחנו מבינים שצריך ללכת לקראת ואכן מבחינתנו הלכנו לקראת זה.


חשוב לדעת שכל סניף לוויין שנפתח, פוגע עוד יותר בכלכליות. אני רוצה להסביר את העניין. אם נפתח סניף בעפולה, כלומר, אותם לקוחות שהיו אמורים להגיע לנצרת מעפולה, לא יגיעו מעפולה לנצרת ואז הסניף הזה בנצרת יהיה עוד פחות כלכלי. אם פותחים סניף במגדל העמק ואותם לקוחות שהיו אמורים להגיע מאשקלון לא יגיעו, הסניף הזה נעשה עוד פחות כלכלי ואני אומר שזה רק עשוי להחריף את תמונת המצב.


מה שאני אומר זה שמה שלא יהיה, זה מגדיל את ההוצאה וכולי. לכן מה שאנחנו טוענים הוא שהתשלום שמשולם היום לא נותן לנו אפשרות לתת מענה כפי שאתם רוצים וכפי שאפשר היה וצריך לתת אותו.

אני חושב שהאוצר ומשרד השיכון חייבים לעשות, ואולי בעזרה שלכם, איזושהי התעמלות כי ברור להם היום שבאמצעים שעומדים לרשותנו היום אנחנו מתקשים לענות על אותו צורך כפי שהוא בא לידי ביטוי ולכן זה בעצם לב הבעיה. בבעיה הזאת צריך לטפל כמו שצריך. ואני יודע שיש מגבלות מכרז ויש מגבלות כאלה ואחרות, אבל לדעתי אפשר לעשות עוד.

אני מבין שמישהו עשה טעות.

שוב אני אומר, בחלק מהדברים היו לנו נתונים. אם אומרים לנו שגודל המשרד שצריך לפתוח הוא של 15-17 מטרים ועוד דברים שמופיעים במכרז - וזו רק דוגמא - ואנחנו בעקרון צריכים משרד של 100 או 120 מטרים, ברור שההוצאה היא אחרת. יש מקומות ויש ישובים שהחלפנו משרד שלוש פעמים כי כל פעם ראינו שהמשרד הנוכחי לא נותן שירות טוב לאוכלוסייה. אני יכול להביא כמובן רשימת ישובים וחוזים לכל מי שרק מעוניין בכך.


אני מסכם. האוכלוסייה הזאת היא אוכלוסייה שבאמת שקשה לה. אני לא אומר שהיא אוכלוסייה קשה. תמיד כאשר עובד אומר לי שהיו פה אנשים קשים, אני אומר, לא. אלה אנשים שקשה להם ולכן כדי שאפשר יהיה לתת שירות לאוכלוסייה שמאוד מאוד קשה לה צריכים אמצעים ועם האמצעים שמעמידים היום האוצר ומשרד השיכון קשה לפעול. לכן יכול להיות שאפילו צריך לשקול לבטל את המכרז הזה.

אדוני היושב-ראש, אני חושבת שרואים את התוצאות של הישיבה הקודמת. מרגישים שיש כוונה גם במשרד בינוי ושיכון וגם בחברות. עכשיו מתעוררים נושאים חדשים כמו הרווחיות של חברות. אני לא חושבת שתנאי המכרזים הם עניינינו.

אבל אם הם לא רווחיים, הם לא נותנים שירות כמו שצריך.

אני חושבת שכאן יושבים אנשים עם הרבה ניסיון. אני רואה את מר ישראל שוורץ, מר חביב קצב ואחרים ואני מבינה שיש לכם יכולת להבין מה קורה לחברות. הם יכולים ביחד, אם זה חשוב, להציג את העניין לפני משרד האוצר שכנראה עשה טעויות במכרזים.

את המחיר שהציעו החברות הן הציעו על סמך נתונים שהן קיבלו כולל על מספר הזכאים בדיוק בכל ישוב וישוב. לא אני הוא זה שקבעתי את המחיר, אלא היו אלה החברות שקבעו את המחיר במכרז כאשר הכול היה ידוע להן.

אני אומרת שוועדת העלייה והקליטה כרגע לא נכנסת לזה בגלל שאני חושבת שזה עניין שאפשר לעשות. מה שחשוב לנו הוא שירות טוב ללקוחות שלנו. אני רוצה להדגיש שנלחמתי מאוד בזה שלא מבינים דבר מאוד פשוט והוא שאם רוצים לשלב ולהודיע לציבור שעדיין בכלל לא יכול לדבר עברית בגלל הגיל ובגלל שנת העלייה, אני חושבת שקודם כל צריך לפרסם בכלי תקשורת בשפה הרוסית. זה מאוד חשוב.


אני רוצה לדווח לך אדוני היושב-ראש, שהייתי במפעל של נכים באשקלון, בחברת המשקם של משרד העבודה והרווחה, וגיליתי שם בצורה אקראית לגמרי שיש 100 מקומות בעיר אשקלון לנכים והנכים לא יודעים. אני מקבלת מכתבים מנכים מחפשים עבודה ולא מוצאים.

את מתכוונת למקומות עבודה לנכים.

כן. מקומות עבודה.יש 100 מקומות באשקלון. בערים כמו ערד, דימונה, נתניה. דיברתי עם חברי ועד עובדים של חברת המשקם ושאלתי למה הם לא מפרסמים זאת מיד בעיתונות הרוסית. הגיעו פניות מאנשים. משרד הקליטה יודעת איך להשתמש בתקשורת רוסית. אני מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון שישתמש בכלי הזה. אם יהיו טלפונים, גם אנחנו לא נקבל תלונות.

אני מקבל את ההערה שלך אבל במשך השנה, פעמיים, שלחנו מכתבים הביתה ברוסית. עשינו מכתב כאשר בצד אחד הוא כתוב עברית ובצד השני ברוסית. שלחנו פעמיים מכתבים לאנשים הביתה, אבל, בסדר, נמשיך לפרסם.

מתי הייתה הפעם האחרונה?

לפני בערך חצי שנה, בסוכות. פעמיים שלחנו מכתבים לכולם.

כדאי לפרסם שוב.

הערה לגבי המקומות הנוספים. זה באמת היה חשוב לנו לתת שירות גם במקומות אחרים כי לעמידר יש סניפים לדוגמא בערים כמו מצפה רמון, ערד וכולי. זה די עוזר לנו לתת שירות יותר טוב כאשר אנחנו יכולים להשתמש בסניפים של עמידר שהם קיימים ממילא.

רציתי להוסיף לגבי הפרסום כי חשוב שתדעו. חברת עמידר פרסמה את העובדה שהיא נותנת שירותים לזכאים לסיוע בשכר דירה, היא עשתה פרסום על חשבונה באמצעות טלפון מספר 6266* של חברת עמידר, גם בעברית וגם בעיתונות רוסית, על האוטובוסים וגם בעיתונות הרוסית, ארצית ומקומית.

אני רוצה לומר שצריך לברך על כל מה שנעשה עד עכשיו כי זאת כמות מאוד רצינית במתן שירות לזכאי. כל מה שנעשה עכשיו וכל מה שהולך להיות עד אחרי פסח, עד אמצע אפריל, צריך לברך על זה. צריך לקחת בחשבון שמדובר בתנאי מכרז. למרות שמדובר בתנאי מכרז, נכנסו בתאום עם החברות ומשרד השיכון ומשרד האוצר ולדעתי זו עבודה נהדרת. צריך לברך על זה.


אמר ישראל שוורץ, ואני אומר את זה ביחד איתו, שאנחנו נפרסם כל מה שצריך, נשתמש בכל הכלים התקשורתיים שעומדים לרשותנו, גם בכלי התקשורת הכתובים גם בכלי התקשורת האלקטרוניים. נעשה כתבות מיוחדות לאחר שהנושא של הסניפים החדשים יהיה מסודר. נעשה זאת ביחד, נארגן את כל המידע, נביא אותו גם באמצעות הקשר שלנו עם העולים שיש לנו, גם בקשר ברדיו רקע וגם באמצעות העיתונות הכתובה.

יוצאי אתיופיה גם שייכים לדברים האלה? גם הם מקבלים כסף לשכר דירה או לא?

זה שונה. במרכזי הקליטה היום יש הרבה קשישים שאין להם פתרון דיור וכמובן שישנם גם צעירים. היום המשכנתא ניתנת לבעלי משפחה, אבל כמה חודשים זה מוקפא. וכל המשכנתאות הוקפאו. אם אני לא טועה, כבר חודשיים או שלושה חודשים שאין משכנתאות אלא הן הוקפאו. לקשישים אין משכנתאות. לצעירים הבודדים אין משכנתאות.

הבנתי. אבל אנחנו מדברים על השכירות. אם יש בעיה במשכנתאות, בנושא הזה אפשר ישיבה נפרדת.

יש גם בעיות בעניין השכירות לצעירים והם לא מקבלים כמו שצריך. זה לא במובן של מה שאתם מדברים על העולים הקשישים בנושא שכר דירה.

כי הם לא גרים בשכר דירה.

מה שקרה בעבר קצת שונה לגבי עולים מברית המועצות ולגבי עולי אתיופיה. לפני שנתיים נעשה פיילוט. משרד הקליטה רוצה בעצם להכניס גם אותם לדיור מוגן ולכן פיילוט בצפון אבל הוא הראה שמעטים בצפון נכנסו לגור בדיור מוגן. עד כמה שאני יודע אלה שנכנסו, נקלטו טוב שם.ץ כך בכל אופן דווחתי. אני הייתי מנהל מרכז הקליטה כאשר הם עברו לשם. הדבר הזה קצת הופסק כי יש מקומות שרוצים בהם הקרובים שלהם. לכן הנושא הזה הופסק וכמו שנאמר קודם לכן, כיום בעצם יש קשישים בודדים וזוגות קשישים שאין להם פתרון דיור. זה גורם למלא את מרכזי הקליטה.

אני יכול להגיד שליוצאי אתיופיה אין בעיות בכל הנושא של ביצוע סיוע בשכר דירה.

אני מבין שאין טענות.

חברי הכנסת ואורחים, אנחנו מסיימים ישיבה.

אני רוצה להודות למשרד השיכון ולחברות על שהם עושים מאמצים כדי לשפר את המצב כאשר חלק מהערים קיבלו עכשיו עזרה. שמענו ממר ישראל שוורץ שזה יהיה יותר אחרי החגים. אני צריך לומר שאני שמח על שיתוף הפעולה של הוועדה עם משרד השיכון ועם החברות, שיתוף פעולה הביא לתוצאות טובות.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35.