PAGE
1
הוועדה לבחינת העובדים הזרים

26.02.07


הכנסת השבע-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 18
הוועדה לבחינת בעיית העובדים זרים

יום שני, ח' באדר תשס"ז (26 בפברואר 2007), שעה 13:00

דיווחים על שילוב ישראלים בענפי החקלאות והמלונאות.

חברי הוועדה: היו"ר - רן כהן
עמירה דותן

שי חרמש

שרה מרום

שלום בן משה – מנהל יחידת הסמך, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

תניב רופא – סגנית מנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יובל יעקובי – רפרנט תעסוקה ועליה, משרד האוצר

אסתי דומיניסיני – מנכ"לית, שרות התעסוקה

אפרים כהן

חיים חדד – התאחדות חקלאי ישראל

נזימי מוסוואה

אסף אדיב – עמותת מען

גלעד נתן – מ.מ.מ

בת-שבע פנחסוב

אתי בן שמחון

דיווחים על שילוב ישראלים בענפי החקלאות והמלונאות

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


אני מודה לכם על ההשתתפות בישיבה הזאת, בעיקרו של דבר הישיבה היא כדי לנסות ולקבל מושג, וללמוד על הסוגייה של הסיכויים לעבודת ישראליים בחקלאות. ביקשתי ממנהלת שרות התעסוקה, אסתר דומיניסיני, לדווח בעניין הזה. אודה גם לכם, אפרים כהן, אסף ואחרים, שיוכלו לעזור לנו כאן, ללמוד את הסוגייה הזאת.

אני מודה על האמת, שזו מעין ישיבת הכנה לקראת הדיון מחרתיים, בוועדת הכספים של הכנסת, על הצעת חוק לעידוד ישראלים לעבוד בחקלאות, החוק שלי במקרה. מוקצבים שם רק 5 מליון שקלים, שזהו סכום זעיר. אני שמח שגלעד נתן לכם נייר בעניין הזה.


גלעד, אם תרצה להשלים אני אודה לך. קראתי את המסמך, הוא בהחלט מהימן.


הייתי רוצה לבקש ממנהלת שירות התעסוקה, לפתוח בעניין. אני רוצה להודות לך, בפני הפורום הזה, על הביקור שעשינו אצלכם. זה היה פשוט סיור מאלף. באנו לשם, זה שבועיים, שלושה, לאחר הדיון שהיה פה עם בעלי בתי המלון באילת. היו שם אנשים שבאו לעבוד, מכרמיאל מחיפה, אנשים צעירים, ומבוגרים. באו עד ירושלים, כדי לעבור את מבחני הקבלה, ובאותו היום אנשי ישרוטל מבתי המלון בחרו עובדים, וראיינו אותם אחד אחד. דיברנו איתם לגבי העניין של משכורות, אנשים מוכנים לעבוד בשכר מינימום הנוכחי, לא בשכר מינימום שיעלה. פשוט אומרים תנו לנו עבודה, אנחנו רוצים להתחיל לעבוד. כשנהיה שם, כבר נטפס לאחר מכן. זה בהחלט דבר מאוד מרשים. אני מאוד מקווה שיש לנו איזושהי תשובה בשבילם, גם לגבי החקלאות.


אני אבקש מהגברת דומיניסיני, להציג לנו מה את יודעת להגיד לנו בנושא של עבודת ישראלים בחקלאות, כי זה אותנו מאוד מסקרן.


נדמה לי, שמכל מה שלמדתי, ואולי אני טועה, במקצועות שבהם עובדים זרים, המקצוע הקשה ביותר להחלפה בעובדים זרים, זה הסיעוד. למרות שהפתיעו אותי, שגם בזה נמצאו ישראליים.

לסיעוד יומי אין בעיה.

הבנתי שאפילו גם ל-24 שעות נמצאו גם מקרים שבהם אנשים - - -

הקטיף בחקלאות הכי קשה.

היחידים שעושים את זה, זה משרד הביטחון. משרד הביטחון מקפיד שהטיפול בנכי צה"ל נעשים על ידי ישראלים.

אם להוציא את הסיעוד לרגע, החקלאות נראה הכי קשה. ולכן יש לנו איזשהו אתגר גדול לנסות ולפתור את הקושי הזה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לדווח לוועדה, היות והוועדה הקודמת דנה בנושא המלונאות, וכל חודש אני מקבלת דיווח מה מתקדם בנושא גיוס נשים הנשים לתחום המלונאות במסגרת החלטת הממשלה, יש לי פה את פירוט בתי המלון. אבל לא הלאה אתכם בזה, ב-31 בינואר נסגר ענף התיירות באילת, בעצם על ידי זה ענף התיירות כולו. כי בכל רחבי הארץ כבר לא היו, היה 500 עובדים זרים רק באילת. החלטת הממשלה בתיאום עם התאחדות המלונאים קבעה, שבעצם בכל נקודת זמן, למשך שלוש שנים כמעט, תהיה להם סיוע של המדינה לכ-1,300 איש. טענו שהמפתח של ההחלפה, היות ושם מועסקים העובדים הזרים יותר זמן וכו', כשמעסיקים ישראליים צריכה להיות כמות יותר גדולה, ואז הממשלה החליטה על שני מסלולים. אחד, אנשים שכבר מועסקים אצלם, אבל כדי לגרום לזה שימשיכו לתקופות נוספות, המדינה מוכנה גם לתת להם את כל המענקים של התמדה, לימודים וכיוצא בזה. וחוץ מזה, הם אמרו שהם רוצים בערך 500 עובדים חדשים פחות או יותר.

אני אציג את תמונת המצב נכון ל-22 בפברואר.


בעיקרון, במסגרת החלטת הממשלה אישרנו 890 שוברים, כי אנחנו ממספרים כדי לעכוב אחרי הכמויות. למשל מלון ישרוטל ניצל את מלוא המכסה שלו. אנחנו עומדים במצב ש-890 שוברים נוצלו מה-1,300.

1,300 זה גם אלה שממשיכים?


שלום לך חברת הכנסת דותן. אנחנו מדברים על החלפת העובדים הזרים באילת בבתי מלון, ומקבלים דיווח ממנכ"לית שרות התעסוקה.

מכל מקום, מתוך 1,300 שחייבים להיות בכל נקודת זמן, 890 נוצלו כבר נכון ל-22 בפברואר, כי היו שם הקצאות, הגבילו אותם. מה בהמשך.
מבחינת המסגרת, הם דורשים עוד 295 איש, הפנינו לצורך איוש 475 איש, 100 איש כבר נקלטו. אני מוכרחה לומר פה כהערת אגב, שקצב הקליטה מתחיל להשתפר. מיום שהובן שנסגר ענף, כי אנחנו הורדנו חלק מהאנשים לאילת, אנשים שכבר ירדו לאילת, אמרו להם תחכו, אני מבינה וזה בסדר. אבל הקצב עכשיו יגבר. יש לנו תאריכי ירידים מכל בתי המלון, בכל רחבי הארץ. בקריית גת, בקריית מלאכי, אשקלון, נתיבות. מול זה יש לי את כל הרשתות, של ישרוטל, פאתאל, מלכת שבא. אני סמוכה ובטוחה שנצליח לספק להם את מלוא הדרישה שלהם לכוח אדם בענף המלונאות. ואני חושבת שזה חשוב.

מצויין. אבראוו לממשלה, ולשירות התעסוקה.

אני מוכרחה לומר, שכבר מהחלטת הממשלה בינואר, התחלנו לשלם את המענקים, שוברים למענק ממשלתי, וכל הדברים שהממשלה החליטה, היות ואת התקציב אנחנו מנהלים, אנחנו מיידית מסוגלים לשלם את כל המענקים.

שירות התעסוקה משלם גם את המענקים?

אני עמדתי על כך, שאם רוצים שאנחנו נטפל בזה, אני מכירה את הביורוקרטיה.

האוצר נתן לזה תקציב מיוחד.

כן, אבל שירות התעסוקה משלם?

כן. אני ביקשתי שאם הם רוצים שנעשה את זה וואן סטופ סנטר, אי אפשר, כי אחרת נתחיל לרוץ אחרי ההוא וההוא, אתה לא יוצא מזה. כל התקציב אצלנו, אנחנו מחזיקים את השוברים, אנחנו נותנים את הוראות התשלום, יש לנו וואוצ'רים, ואפילו ההדרכה היא בידינו.

רעיון מדהים, ממש נהדר. יישר כוח.

מבחינת הזווית של הטיפול בעובדים הזרים. מכיוון שנגזר עליהם מעכשיו גזירה לא קלה, למעשה הם היו צריכים לעזוב את הארץ. מכיוון שהנושא הוא ברמה האנושית, הסיכום שלנו עם משרד הפנים, שכל עובד כזה שעובד במרכז הארץ, בין 45 ל-60 תינתן לו מעמד בהיתר של אשרת תייר, והוא יכול לחפש לו עבודה במסגרת סיעוד. זה ממש חריג שעשינו הפעם, כדי לאפשר להם להתארגן מחדש.

חלק מהם נקלטים?

אני מעריך שלא, בדרך כלל הקליטה של הסיעודיים זה בעיקר נשים שעובדות, מעט גברים יש בנושא סיעוד.

מי שלא ייקלט יעזוב את הארץ.

במסגרת הברכה שלנו, שתביאו מה שפחות חדשים, אתם יודעים למה. אז יבורך גם השלב הזה.

לאחר ישיבה שהיתה פה, בין השאר היתה התבטאות שאין מי שיעבוד במלונות. שבוע אחר כך, היתה ישיבה אצל יעקב זיגדון, סמנכ"ל השמה של שרות התעסוקה, עם אותם אנשים שישבו פה, בתל אביב. פשוט כאילו לא היתה ישיבה פה. מי שלא ישב פה, לא ידע שהיה דבר כזה. כל הטון השתנה. מתי קובעים, לאן זזים, לאן באים. פשוט, היה איזשהו נפילת אסימון.

אני יכול להשלים את החשיבה. אנחנו ראינו בראיונות, שהיו שם מבקשי עבודה יהודים, גם ערבים, בלי שום קשר אם הם יהודים או ערבים. נכון שזה לא היה רוב של ערבים, אבל זה היה במידה שבה אנשים ביקשו מקום עבודה, על פי התאמה למקצועות, וזה עבד מאוד יפה. ישראלים התקבלו שם כישראלים.

אני רוצה לומר לגבי מה שאמרה המנכ"לית. שישנם אנשים טובים שיודעים לעבוד, זה גם עובד. זה ממש מדהים.

בסיור בשרות התעסוקה, לפני שבוע, היה פשוט מאיר עיניים. כאילו התגלה שיש שירות תעסוקה בישראל, ועובד ופועל, וזה פשוט נפלא. לראות את כל הראיונות האלה שנעשו שם, כל ההמונים שבאו. אנשים רוצים לעבוד. פשוט רוצים לעבוד, ובשכר מינימום.

אני מוכרחה להגיד מלה לשיבחה של התאחדות המלונאים. אני לא יודעת מה הם אמרו בוועדה, כי אני לא הייתי. אבל העבודה שלנו איתם היא טובה מאוד, אני עצמי ירדתי מספר פעמים לאילת, נפגשנו בבתי המלון.

פה אמרו שאין עובדים וגם לא יהיו. אבל יש.

יש, ויהיו, ויעבדו. אני רוצה לומר כמה דברים כלליים לגבי נושא החקלאות. לא מפגש ראשון שיש לנו עם יוסטה בלייר בהתאחדות.

הוא עסוק כרגע בקטיף.

לעצם העניין, אני רוצה להגיד משהו כללי. היצע וביקוש. אין היום זיקת חובה מבחינת החוק, ואנחנו מתנהלים היום בשוק חופשי. אין שום חובה אגב, לקחת עובדים משרות התעסוקה. אפשר לקחת עובדים גם מענפים אחרים, וגם על פי מודעות, ועל פי פנייה לכל כוח עבודה במדינת ישראל. ולכן גם הרבה פעמים, אני מרשה לעצמי לומר, ההתחכמות נגיד טוב, אז תשלחי לנו רק את המובטלים, ואחר כך להגיד המובטלים לא רוצים לעבוד, היא לא מקובלת עליי. כי בסך הכל זה עניין של היצע וביקוש, במסגרת ההיצע והביקוש, המעבידים לסוגיהם יכולים לפנות לכל פלחי השוק, אף אחד לא מונע את זה, כי אין זיקת חובה בעניין הזה.

הדבר השני, בזמנו, אני רוצה להדגיש את זה. דיברנו לא אחת, עם האוצר, עם התאחדות החקלאים, אמרנו בואו קחו גם חלופת הון, שברור שיש פה ענף עתיר כוח אדם, וצריך להתחיל לחשוב על מיכון, על תיעוש.

מה את רוצה מהם? חלופת הון זה לא הם, זה אנחנו.

זה לא מספיק כי הם צריכים להסכים. אז יש לי הפתעה בשבילך. משום שאז שרצינו לבחון עם האוצר כל מיני אלטרנטיבות, זה לא היה כל כך פשוט בנושא הזה. אפשר תמיד לצעוק מה לא, במקום להגיד בסדר, אז מה מוכנים. ביקשנו כמה דברים. אף אחד לא רוצה לפגוע בענף החקלאות, על זה אין ויכוח. לא מבחינת תרומתו למטבע, ליצוא וכו'. אמרנו, נעשה מיפוי, תדרגו את הענפים בחקלאות, תגידו קודם כל מדרג. מה בטוח אתם חושבים שיש קושי אדיר, בבתי אריזה אסור שיהיו עובדים זרים, בטוח שאפשר למצוא ישראלים. ויש עוד תחומים וענפים. אז בואו תסמנו אתם, לא אנחנו. הם לא מבינים כלום בחקלאות.

אין הקצאת עובדים זרים בבתי אריזה.

בבתי אריזה משפחתיים, יש להם היתר.

מכל מקום כדי להתחשב בחקלאים, ללכת בקצב וביכולת של הסתגלות, או הכנה לאיזשהו שינוי לאור החלטת הממשלה לגבי עובדים זרים, אמרנו בואו נעשה מדרג. איזה בתחום ענפי החקלאות כאלה שאתם אומרים הוי, באיזשהו אקומודציה אפשר להגיע יותר טוב. ולפי זה נתחיל להתקדם, אז גם אפשר יהיה לבוא לממשלה, ולהגיד המדרג היורד ייקבע לפי איזשהם טווחי זמן שצריך לעשות שינוי. מעולם לא הצלחנו להגיע לרשימה כזאת, עם כל הנסיונות. שיתפתי את משרד החקלאות, יוסי ישי היה. לא קיבלנו רשימה כזאת. קודם כל ניסו להדוף את זה.

זה נשמע מאוד מוזר. פיתוח המיכון החקלאי במדינת ישראל, כשחבר הכנסת רן כהן עבד

בגן שמואל בכותנה, הסוף היה שהכל היה …

אבל מי שפיתח את האמצעים ואת הכלים, והביא את הכותנה לרמה של פחות מאפס פסיק שישה ימי עבודה לדונאם, החקלאים לא הסכימו לזה. אם מדינת ישראל רוצה, היא צריכה להתחיל.

המדינה צריכה לעודד את זה.

הבהרתי את עצמי.

אנחנו לא בסדר.

ההצגה כזה אחד מול מוטעית. יש פה אינטרס משותף של מדינת ישראל, נכון, יש לו את העניין הסקטוריאלי שלו, ואני מבינה את זה מאוד. אבל עכשיו צריך לאחד כוחות, ולהגיד איך בצורה הכי נבונה, הכי פחות מזיקה, והכי טובה למשק ולחקלאים ולכולם, מצליחים להביא לאיזשהו שינוי, בצורה שלא מיישמת נזקים. כדי שזה יקרה מתחייב שיתוף פעולה. אז פעם אחת אמרנו, בואו ננסה לראות, הרי בינתיים יש 26 אלף בהתנייה מסויימת אישרו עוד 3,000 עובדים זרים לחקלאות. הרי כל שנה רוצים להוריד, לא משנה מצליחים, לא מצליחים, כרגע זה לא משנה. אתם יכולים להגדיל את הייצור, אם יהיה לכם יותר כוח אדם בדברים האלה. אנחנו באים ואומרים, בואו נבנה תכנית עבודה. חלק מתכנית עבודה, זה ליצור מדרג מה צריך להיות. גם אצל המלונאים, וגם אצל הקבלנים, הממשלה, ויושב פה נציג האוצר, אני לא מתחייבת כרגע בשמם, אני מרשה לעצמי להתחייב בשמם. באו ואמרו, אנחנו מוכנים ללכת לתכנית משותפת. בזמנו בנינו תכנית של חונך בתחום הבניין, של לתת הכשרה לתחום פריון יורד, כל מיני תחומים כדי להקל, באופן עקיף זה סיבסוד עבודה.


אני זוכרת את ראש המועצה בערבה, את הגברת מורגן, נפגשנו. אמרנו לה אתם מלינים עובדים זרים, אולי נחשוב להלין ישראלים, זה יקל עליכם. היא אמרה לי זה רעיון טוב. אמרתי, בואו תציעו לנו הצעה. אתם מסוגלים להלין ישראלים. האם אתם צריכים סיוע של הממשלה בעניין הזה. הנושא לא הבשיל לכלום, כי זה המשיך לזה, לא. לכן אני באה ואומרת, צריך להתחיל מכם, ואז מה עושים.

מכם, זה לחקלאים?

מכולם. הם צריכים לייצר איזשהו שיתוף פעולה של בניית תכנית משותפת עם הגורמים המקצועיים. הרי אי אפשר לכפות הר כגיגית על אנשים שמבינים בחקלאות, יותר טוב מכל היושבים פה. צריך להבין מה הצרכים לעומק.

המכון החקלאי בטכניון, פיתחו את כל האמצעים. מדינת ישראל מוכנה לשלם 50, 100, 150 מליון שקלים לתכניות פיתוח אמצעים מחליפי עבודה.

יותר טוב מלייבא עובדים זרים, שזה הורס את החברה, ואגב, זה מקדם את החקלאות.

כותנה התחיל מעבודת ידיים פרופר, ונגמר בענף חסר לחלוטין כוח אדם, למעט....

היוזמה באה ממשרד החקלאות.

ענף הכותנה נעלם כאשר ייקרו את המים.

אגב, הוא לא נעלם לגמרי.

בערבה, גידלו הרבה פלפלים לייצוא. ברגע שייקרו את הדלק במטוסים, אז הפסיקו לייצר פלפלים. למה, כי אמרו ההובלה מאוד יקרה. זאת אומרת, גם החקלאות עושה שיקולים של עלויות.

זה לא סיבה.

אנחנו איתך, לא נגדך.

ביקשתי להכין את הסקירה, תנו לה להעביר את הדברים. זה בסדר שאנחנו עושים פה שיחה פתוחה, הייתי אומר שיחה חקלאית. בבקשה.

ברמת מאקרו, זאת צריכה להיות הנחת העבודה, ולבנות תכנית משותפת שהממשלה שותפה, והחקלאים גם הם שותפים. כי בסופו של דבר, הרווחים הולכים קצת לחקלאים, לא הכל אוכלת הממשלה. נכון שהצגתי בביקור של חבר הכנסת רן כהן אצלנו את הנתונים. קיבלתי פאקסים מכל העולם, כולל מהחקלאים. פרופסור יעקב נאמן מייצג אותנו, הם ייפגשו איתך, אני לא נבהלת כל כך.

- - - לא מדובר בדברים דמיוניים.

יש היום במדינת ישראל פוטנציאל ידיים עובדות של אנשים צעירים ובריאים, שיכול להגיע לענפי החקלאות, במספרים לא קטנים.

אני חייב להגיד שמשפט כזה הוא
משפט מפתח בישיבות הועדה. עוד לא ראיתי את אסתר דומיניסיני לא מקיימת את מה שהיא מבטיחה.

אם אסתי היתה אומרת את המשפט הזה אתמול, היתה חוסכת לנו לשבת עד השעה אחת עשרה בלילה, בדיון ועדת המנכ"לים, שהבעיה היא איך אנחנו מעודדים ישראלים בנושא חקלאות, על מנת לא להביא עוד 3,000 עובדים זרים. הישיבה היתה אצל רענן דינור, לצערי אסתר לא היתה.

זו הטעות של רענן. איך מקיימים ישיבה בלי מנכ"לית שרות התעסוקה, אם הוא רוצה לחפש עובדים ישראליים?

הדיון היה במישור העקרוני לגבי הנושא 3,000 כן או לא.

שלום, עם כל הכבוד, האלטרנטיבה הם הישראלים. אני בודק שתי אלטרנטיבות מול העובדים הזרים, זה ישראלים קודם כל, אולי פלשתינים.

אם תקרא את הפרוטוקול, תבין שהחלופה היא רק ישראלים, כי לפי הפרוטוקול, אין שום סיכוי שיגיע עובד זר אחד.

כדי שאותו פוטנציאל ייצא מהכוח אל הפועל, יושב פה אסף אדיב, אנחנו משתפים איתו פעולה, גם בענף הבניין, וגם עם עמותת מען של המגזר הערבי, וכיוצא בזה. אני חושבת שלתרגם את זה למעשה, צריך לעשות כמה דברים, שגם הצגנו בפני יושב ראש הוועדה. אני חושבת שהמדינה צריכה לסייע בהסעות, כי בחלק מהמקומות שצריך חקלאות אין מספיק כוח אדם. והיות והנושא במסגרת החוק, אותם 291 דמי נסיעה שהמעביד חייב בהם, אין די בהם כדי לממן את המרחקים שמעסיק בחקלאות זקוק. בדרך כלל הוא גם צריך לעשות הסעות מיוחדות, כי שעות העבודה הן שעות חריגות. אני בהחלט חושבת שבמסגרת הרצון של המדינה להקטין את שיעור העובדים הזרים, צריכה להשקיע בנושא של הובלה. ובכלל, בגלל הפערים בין פריפריה ומרכז, צריך לקרב את המרחקים האלה, על ידי השתתפות בהסעות. הממשלה חייבת, יש לה נכונות לנושא הזה, צריך לתמחר את זה בסדרי הגודל. אבל בהחלט יש נכונות לממשלה, וזה אחד הכלים שצריך להפעיל על מנת שיקודם.

בכנסת עוד לא נודע, שלממשלה יש נכונות לעניין הזה.

בנושא ההסעות בהחלט כן.

לא שמענו על זה אף מלה בשום מקום.

יושב פה יובל. אבל בהחלט כן.

לבודדים יש תקציב?

לבודדים יש.

זו מגבלה גדולה מאוד.

אני ערה לנושא של מרחקים.

ההעסקה מוגבלת בגלל ההסעות ליישובים המבודדים, אין לזה מענה נכון לעכשיו.

אני חושבת שזה קריטי.

אני רוצה לחדד את הנקודה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם מען, וגם שירות התעסוקה במצפה רמון, מנסים לגשר על הפערים בכוח אדם. הרבה פעמים העסקה של ישראלים נופלת בגלל בעיה של הסעות. אין לזה פתרון נכון לעכשיו.

יש לזה פתרון לסייע בנושא.

נכון לעכשיו אין, צריך ליצור אותו, אני מקווה שנוכל.

ברשותך, אם אני זוכרת נכון, חברת הכנסת שרה מרום, וחבר הכנסת שי חרמש, דיברו על הצורך בכוח אדם דווקא במרכז. כלומר, בעיית ההסעה היתה מינורית, ובעיות אחרות היו יותר מג'וריות. ולכן, צריך לזכור שלא נשים את כל יהבנו על בעיית ההובלות - - -

גם במרכז זו בעיה, כי מדובר במושבים שהם לא במרכז העיר, אז ההסעות גם במרכז בעיה רצינית, אין לך אוטובוס לכל מושב.

אם אנחנו חושבים שכוח אדם הרלבנטי לענפי החקלאות, זה גם המגזר הערבי, הרי שיש בעיה של תחבורה ציבורית בתוך הכפרים הערביים. ולכן, לפעמים הקושי לצאת לכביש הראשי בשעות ובתדירות של האוטובוסים, גם באזורי המרכז, הוא בעייתי ומקשה. חוץ מזה, הרבה מאוד מהשעות האלה מבוצע מאוד מוקדם, וחשוב האיסוף המשותף, יש צוותים וכו'. לכן נושא ההסעות חשוב. ועל אחריותי בלבד, בסופו של דבר האוצר יצטרך לדון בעניין הזה. לפעמים בענפים מסויימים, כאשר יש יותר עבודה קבוצתית, הממשלה יכולה לסייע למעסיק במימון חלקי של חונך, כדי שהוא יגבש את הקבוצה. כי אם אנחנו מדברים על להביא קבוצת עובדים מהכפר, חשוב שאותו אדם שיוודא שאוספים את העובדים, ושהם מגיעים, וזו עלות נוספת שיכולה ליפול על המעסיק, וזה בעייתי לפעמים. פתרון כזה, הוא בהחלט פתרון שיכול ליצור מצב כזה בשלב ההתארגנות, הגיבוש, לאיזשהו פרק זמן שיקל על החקלאי גם להתרגל להפעלה של האוכלוסייה הזאת.


ואלינו לממשלה, מתוך נסיון בתחום הבניין זו הביורוקרטיה הממשלתית שלפעמים אותו מעסיק פונה, ועד שמקבל את הכסף, זה גם מקטין את האמון שלו בממשלה. אומרים אלה מדברים, בסוף לא מתממש, עד שמעבירים את הכסף. צריך לייצר גם מנגנונים שהם זמינים ומהירים, ולא מייצרים מצב שתמיד המעסיק אומר אלה מרמים אותי, בסוף אני לא מקבל את הכסף, או לא מקבל את זה בזמן. אני חושבת שזה קריטי להסבת התכנית. ראינו בבניין, איך התהליך לא עבד טוב, כי הוא לא נבנה נכון, דווקא האוצר לא היה אשם בעניין הזה. גורמים בירוקרטיים אחרים היו אשמים בעניין, וזה כאילו נסחב מכל ביני בירוקרטיות שחל שהם פגמו, אני לא אגיד שהם לגמרי אשמים בעניין, אבל בוא נגיד תרמו לאי הצלחת העניין הזה.


אני יכולה להגיד, שמבחינתנו, כמשרד התמ"ת, המדיניות שלנו היא חד משמעית לנושא של עמידה על התוואי היורד, וישנה פה נציגה של השר לעניין הזה. שרות התעסוקה יעשה הכל כדי לסייע לחקלאים, וגם בלחץ על מי שצריך שיושבים משמאלנו ומימיננו בעניין הזה, צריך לסייע כדי להכניס את הפרוייקט הזה לתלם, ולסייע להתארגנות של המשק לקליטת ישראלים. זה יקטין את התשלומים וגם יחסוך.

אסתי, לסיום הסקירה שלך, הייתי רוצה לשאול אותך שאלה. את יכולה לדעת אם בעבודה עצמית שלכם, או באיזושהי איטראקציה עם גורמים אחרים בממשלה, מהי חבילת הסיוע שניתנת לישראלים ולחקלאים. בואו נזכור שאצלנו המעסיקים, כאשר מדובר בענף החקלאות, מדובר על חקלאים, לא מדובר על בוסים. אלה חקלאים שהם עצמם אנשים עובדים, כמעט כולם. למרות שענף החקלאות בארץ מאוד מתקדם, עדיין הוא שומר על הרבה מאוד אפיונים של משקי בית משפחתיים.


בסוף השבוע הייתי בגליל, אני חייב לומר, שהמאמץ שעושים מושבניקים למצוא פרנסה מתחת לאדמה, זה פשוט מעורר כבוד והשתהות.


רציתי לשאול אותך, מהי חבילת ההטבות שניתן להציע לעובדים הישראליים שיבואו לעבוד בחקלאות, ולחקלאים כדי שיקלטו אותם, יש עבודה על זה?

כהמשך לשאלתך, לאור העובדה ששמענו על נשים ערביות שעובדות בשביל 12 שקלים לשעה. זו תופעה שצריך לקחת אותה בחשבון.

אני לא חושבת שאפשר להסתכל על כולם באותו סרגל. יש משקים מאוד מבוססים שהם לא משפחתיים בדיוק, עם רווחים אדירים, לא דומים לאותו משק משפחתי, שהאיש כבר בן חמישים, ששים, והבן שלו בקושי עובד במשק, והוא מתקשה. שתי המסגרות קשות.

אין חברת חשמל בבתי זיקוק בחקלאות.

יש לי רעיונות, אבל הם לא שווים הרבה, כל עוד לא מתואמים עם האוצר, מפני שיש לזה השפעות רציניות. אני כן חושבת, שאי אפשר להתעלם מהרעש של יובל בעניין הזה, שלו היו זוכים כל העובדים בענף החקלאות לשכר מינימום כפי שהחוק מחייב, אז כבר היתה התחלה טובה מבחינת ההיצע והביקוש של האנשים. ואם היינו מסייעים להם בנסיעות, שזו הממשלה, אני יכולה להגיד בשם הממשלה, כי בזמנו כבר סגרתי את זה עם יעל, שצריך להקציב לזה תקציב בעניין הזה, והיו ניצנים של העניין. אני בהחלט חושבת, שזה צעד קדימה בעניין, גם לגבי השקעות, יש צורך בתכניות מגובשות.

אז בסדר, בעניין הזה נשמע גם את משרד הממשלה וגם את משרד האוצר.

אפרים אתה רוצה להשלים את ההתרשמות שלכם לגבי הפוטנציאל לעבודת ישראלים.

מתוך כל הדיונים שאנחנו מקיימים, אין אחד שהוא לא בעד הישראלים בחקלאות.

עדיין לא עשינו כלום בעניין הזה.

כמעט להיפך.

זה מבחן התוצאה. ולכן, הייתי מבקש מכל הגורמים, בואו נעשה פיילוט מחדרה לגדרה, לראות איך מיישמים ישראלים. אני לא מדבר על הפריפריה, שם אין פלשתינים.

בוא נתחיל מגבעת אולגה.

אתה אומר את זה בשם המשרד שלך? הממשלה מתנגדת לחוק שלי, זו בדיוק ההצעה של החוק. החוק שלי זה פיילוט.

מהחמישה מליון?

כן. הממשלה צריכה חמישים קולות אם זה מעל חמישה מליון. עשיתי ארבע תשעים ותשע.

אדוני, אני בעד הרעיון, אני בעד היישום, אני בעד הביצוע. צריך לעשות פיילוט, ולהראות שמגדרה לחדרה לקחת נושא מסויים, או ענף מסויים, או אזור מסויים. כמו ענף ההדרים, או כל דבר אחר, ולראות אם אנחנו יכולים להצליח ליישם שם ישראלים במקום עובדים זרים, ולפנות עובדים זרים לפריפריה הרחוקה שאין שם פלשתינים, ויש שם ישראלים. כשאני לוקח את הערבה התיכונה, שם לא יהיה פתרון למקומות אחרים. לכן אני בעד לעשות פיילוט בנושא הזה, ולראות איך ישראלים משתלבים. לאט לאט נתחיל להפחית את העובדים הזרים מאותם האזורים שבקרבת הישראלים, ולראות אם זה יצליח. אחרת, אם נוכל לדבר ברמה הכי גבוהה, לא נצליח מעולם להביא ישראלים לנושא.

אני מאוד מודה לך אפרים.


שלום, אתה רוצה להשלים משהו בעניין הזה?

בישיבה קודמת, בוועדה שהיתה פה, אמרתי שצריך לעשות פיילוט, כדי פעם אחת ולתמיד לראות האם זאת אגדה מכל הכיוונים, יש הרבה ישראלים שמוכנים לעבוד שרק יתנו להם הזדמנות, וכו'. מצד שני, החקלאים אומרים הישראלים לא מוכנים לבוא ולעבוד. מאידך, אם ישלמו להם שכר כזה וכזה יבואו כולם. השאלה היא איפה השכר הזה שעדיין החקלאי יכול להתקיים. בישיבה אצל מנכ"ל ראש הממשלה, בעניין החקלאות, הצעתי לעשות פיילוט. החקלאים מוכנים. אמרתי שעכשיו באוצר יש שעת רצון, בניגוד לנסיון הקשה שלך שהיה לפני שנתיים. אתה יכול לשאול את אסתי כמה כסף האוצר העמיד לחצי שנה עבור הפרוייקט, להוציא את כל אלה שדובר עליהם באילת, זה עולה 12.5 מליון.

12.5 מליון שקלים אתם מוכנים להשקיע בשביל אילת? ו- 5 מיליון לחקלאות לא?

כן. עכשיו יש שעת רצון, זה לא הם, זה אחרים. מכיוון שהחקלאות מוכנה, אנחנו יכולים להצביע על ענף כזה או אחר. יש כרגע מדיניות של ללכת לעשות ניסיונות כאלה, בכל מיני שיטות, חלק בהסעות, וחלק בתוספת שכר, המדינה משלמת כדי שיעודדו וכו'.

אני רוצה לשמוע את משרדי הממשלה העיקריים בעניין. יובל, מה תוכל לומר לנו.

רק לאשר את מה שאסתי וגם מה ששלום אמרו, שבאוצר יש נכונות. אני לא יודע מה היה לפני שנתיים, יש את הטראומה שאתה מזכיר כל ישיבה.

טראומה שלכם לא שלי.

בינתיים הזכרת את העניין הזה במאה אחוז בישיבות, שאני לפחות הייתי.

מה אני יכול לעשות, כל פעם שעולה עניין החקלאות, זה מעצבן אותי שהממשלה לא מוכנה 5 מליון. אתם ספגתם מהחקלאים 140 מליון שקלים, עבור יבוא עובדים זרים, 5 מליון לעודד ישראלים לא הייתם מוכנים.

לא כולל הקנסות.

ובלי הקנסות, נכון. חלקם הגדול עוד לא שולם.

ביקשנו לאשר קודם כל התארגנות.

יש הצעת חוק, בתיאום מלא איתנו.

כמו שעשינו בענפים אחרים, גם בענף הזה אנחנו מאוד בעד כל הסיפור. חשוב שיידעו, כל פעולה כזאת חייבת להיות מותנה, או ללכת בד בבד עם הפחתה של מספר עובדים זרים. עם משרד החקלאות בעניין הזה, צריכים להגיע לאיזושהי הסכמה, או עם החקלאים עצמם. אבל אנחנו רק רוצים להבהיר, לא יהיה זה בלי זה. זה הדבר היחיד. הדברים האחרים שהוספתי פה, העניין של ההסעות, שאנחנו מבינים שזה צורך אמיתי, שיתוף פעולה של החקלאים.

מה מסתתר מאחורי שיתוף פעולה של החקלאים.

זה אומר הסכמה לנקות אזור או ענף מעובדים זרים.

אתה מרחיק לכת.

האם מותר לי פעם אחת להבין את האוצר. מה שהאוצר אומר, אני מוכן לשים בעניין הזה אמצעים, בתנאי שאני יודע שיש לזה תוצאה ממשית שאפשר למדוד אותה במספר, באזור, במקום, בענף.

דוגמת המלונאים. יש שם דוגמה מצויינת, החליפו בענף שלם את העובדים הזרים, נכון להיום אין עובדים זרים באילת. אני מקווה שזה יעבוד יפה.


ועוד נקודה שאמרתי קודם, זה עניין של אכיפה, צריך לשלב גם באכיפת חוקי עבודה. בחקלאות הכי חמור העניין הזה, אבל זה לא יילך, לא נצליח לשלב ישראלים לשתף פעולה בין כולם, אם לא יאכפו שם חוקי עבודה. זאת אומרת, ישלמו לישראלים שכר מינימום לפחות, אני מקווה שיותר.

תודה רבה יובל.


תניב, מה תוכלי לומר על התכניות שלכם. יש לכם בכלל תכנית למשל, לאסון כזה שיהיו

עובדים ישראלים?

כל מי שפותח את השנתון, רואה שיש עובדים ישראלים בחקלאות. יש כ-20 אלף רשומים, ויש עוד רבים אחרים שהם עובדים עם הראיסים שכולנו מכירים, עובדי קבלן שלא רשומים.

65% של העובדים בחקלאות הם ישראלים, 35% הם עובדים זרים.

כולל המעסיקים.

זה אחוז הכי גבוהה בעולם. אין אחוז כזה בשום מדינה בעולם.

במקביל לזה במשרד החקלאות, במכון וולקני, וגם בטכניון עובדים על פיתוח של מיכון, ומביאים כל מיכון שניתן לייבא, ועושים את הפיתוחים בארץ.

יש תקציב לפיתוח?

יש תקציב מסויים לפיתוח.

כמה?

הוא היה שני מליון.

רק שיהיה לך מושג, שכר התקציב למחקר ופיתוח היה מיליארד ושמונה מאות מליון.

לא, זה לא כל התקציב.



זה תקציב המחקר לפעולות, לא להעסקת חוקרים, שמיועד למיכון חוסך כוח אדם, לא לשאר המחקר והפיתוח לחקלאות.

זה לא כסף, זה צחוק.

בהחלט, אני חושבת שזה מעט מדי. זה נכון גם ל-2005.

נכון ל-2006, בדקתי.

אם אני לא טועה, ולתשומת ליבך יובל. מה שמושקע בחקלאות בארץ למחקר ופיתוח, מהשיעורים הנמוכים ביותר בעולם.

3%.

אני חייב להגיד שזה לא נכון.



אני אמנם לא מומחה בחקלאות, אבל יש תקציבים אחרים. אני רק שמעתי את הצוותים שלנו, יש השקעות אחרות אדירות, הם הזכירו לי סכום של 200 מליון שקלים.

התקציב זה עלות של מאכערים להביא אלף עובדים זרים לארץ.

בוודאי, אלא מה. מבריח אחד, ומה שהוא עושה בקופה הצדדית שלו, קונה את המדען הראשי.

יחד עם זאת, מעבר לזה שיש מקום להגדיל את תקציבי המיכון, ולהכניס יותר מיכון לחקלאות, ישראלים יכולים להיכנס לחקלאות. ולראייה, שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם מען. יש מצוקה גדולה של כוח אדם. אנחנו מדברים על בסיס יום יומי, לחקלאים יש מצוקה קשה של עובדים. במידת האפשר אנחנו מפנים אותם למען, ומען מקבלת עובדים. החסם הגדול ביותר, למה שאני רואה, נכון לעכשיו בנסיונות שאנחנו עושים, ההסעות גם במרכז הארץ וגם בפריפריות.

כולם מדברים על הסעות. בשביל שלא יהיה לכם קל על החיים, אני מודיע לכם שההסעות לא יפתרו את הבעיה. זה נכון שהסעות זה דבר חשוב וחיוני. זה לא יספיק, שלא יהיה אף אחד שלא יטעה ויגיד, נתנו הסעות ולא באו לעבוד.

זה בדיוק, ההסעות זה לא הכל.

אם לא יעלו להם את השכר ואת התנאים, זה לא יעזור.

יש במשרד החקלאות מי שיעשה תכנית כוללת אם תבוא שעת רצון מלפני הממשלה, או מלפני הכנסת כדי לתת לכם את הצ'אנס הזה?

משרד החקלאות זה משרד מקצועי. עובדים שם עובדים מקצועיים.

כנראה שאת מרשות התכנון במשרד החקלאות. יש לכם כוח אדם כדי לעשות את זה?

יש כוח אדם, יש כלכלנים, וכמובן זה צריך להגיע מהדרגים הכי גבוהים.

בשיתוף פעולה עם החקלאים.

יש הרבה ממשרד החקלאות.


אנחנו מצידנו עושים כל מאמץ שנדרש מאיתנו לשלב ישראלים בחקלאות. אנחנו מרגישים חוסר רצינות מול הממשלה. ניסינו להשיג תקציבים, ותמיד נתקלים בלאו, לא תקבלו מאיתנו כסף לעודד ישראלים בחקלאות. ניסינו עם הרפרנטים השונים, אנחנו מסבירים להם, שהצורך שלנו בתוספת עובדים הוא קריטי. לצערי, אבל אלו העובדות, כל פעם שהם אומרים לא, מוסיפים לנו עוד 4,000 עובדים. עוד פעם אומרים לא, מוסיפים לנו עוד 3,000 עובדים. וזה ימשיך כך.

אז אתם לומדים שיעור טוב.

הם פשוט לא מבינים. הצורך הוא קריטי. הם מנסים להוסיף עוד 10% מס, אז הם

מורידים לנו ברווחים, לא מביאים עוד עובדים. הם לוקחים מאיתנו כ-100 מליון שקל בשנה מיסוי, מס ישיר.

זה לא מס זה קנס.

גובים מאיתנו את הקנס הזה - - -

האגרות על עובדים זרים?

כן.

זה מס מעסיקים.

הצענו להם, אתם גובים מאיתנו את המס, בואו ותעבירו את זה כדי לעודד ישראלים בחקלאות. תחזירו לאותה מטרה. לא, לא מוכנים. אמרנו, אתם לא רוצים, תנו לנו לעשות את העבודה לבד. אנחנו מציעים לכם הצעה. אנחנו מעסיקים עובדים תאילנדים, תעודדו אותנו להעסיק עובדים ישראלים, הגשנו הצעה מסודרת, שעל כל ארבע עובדים תיאלנדים, אנחנו מתחייבים להעסיק עובד ישראלי נוסף, ובלבד שיוותרו על ה-10%, לא לאוצר. אנחנו משלמים עליהם כל חודש 1,600 שקלים, זה 400 שקלים לעובד תיאלנדי לחודש. במקום שנשלם לאוצר, נשלם לישראלי שבא לעבוד אצלנו. דחו אותנו על הסף.

אתם מוכנים להפחית את מספר העובדים הזרים?

יובל, זה לא מתחיל מההפחתה. זה מתחיל מזה שיש תחליף, בלי עובד ישראלי הוא לא יכול להגיד שהוא מוכן להפחתה.

בזמנו היה שר האוצר שטרית, הצגנו בפניו מצגת מסודרת, איך הוא יעודד אותנו רק במיכון. אנחנו לא צריכים משהו נוסף, וזה לא הכל השקעה למדינה, 60% מההשקעה אנחנו מוכנים לשים מהכיס שלנו בנושא מיכון, וגם דחה אותנו על הסף. כל פתרון שאנחנו מציעים מול המדינה, המדינה מסרבת. בסופו של דבר גם משלמים את הסירוב שלה. יש כל מיני מאעכרים שמסתובבים סביבה.

מניסיונך כחקלאי, וגם כיושב ראש האיגוד, מהם אותם הפיתויים, סליחה על ההגדרה פיתויים, שאתם נתקלים, שאם אתם לא יכולים לתת אותם לישראלים, הם לא יבואו לעבוד. ואילו אם תתנו אותם, הם כן יבואו לעבוד. לגבי הסעות, אמרנו. שכר מינימום לא מספיק.

ההסעות לא יפתרו את הבעיה. כחקלאי אני צריך לדעת, שאם אי מכשיר עובד ישראלי, אני יודע שהוא עובד אצלי שנה שלמה. ולא פתאום, אחרי שלושה ארבעה חודשים הוא בורח לי, ועוד פעם אני צריך להכשיר אותו. זאת אומרת, הזמינות של העובדים לטווח יותר ארוך.

זה גם עם התיאלנדים לא באופן מלא, ישנם ברחנים וכו'.

בחקלאות אפסי מאוד.

הרי אנחנו החקלאים במה מתחרים, במקצועות חופשיים אחרים בשוק. אנחנו צריכים להתחרות בכם, שאתם לא תשלחו את הילדים שלכם לעבוד בחקלאות. צריך להיות משהו מפתה, שאתם תשלחו את הילדים שלכם לעבוד בחקלאות, וזה קשה מאוד. הרי כל אחד רוצה שהבן שלו יהיה עורך דין, יהיה רופא. עשינו מבצע, ופרסנו בכל המודעות, אמרנו לאותם חבר'ה שמשתחררים מהצבא, שהם באים גם לחצי שנה לעבוד, כי זו עבודה מועדפת. אמרנו לא לחצי שנה, בואו תשארו שנה שלמה אצלנו, כל מי שיחזיק מעמד שנה שלמה, טיול למזרח על חשבוננו. אך בכל זאת לא באו לעבוד.

נניח לגבי הנושא של עבודה מועדפת. אם משוחרר מצה"ל היה יודע שהוא יקבל לא בעבור חצי שנה, אלא בעבור שנה שלמה, כפול מהמענק שהוא מקבל היום בעבור עבודה מועדפת, היו באים לעבוד בחקלאות?

הייתי מגדיר כך, כשיבואו לעבוד בחקלאות בעבודות מסויימות, יהיה קשה מאוד להחזיק עובד ישראלי בתוך חממה בחום של הקיץ לקטיף, שום ישראלי ייכנס לקטוף.

בוגרי סיירת מטכ"ל מעבירים רהיטים בניו-יורק, על מה אתה מדבר?

אבל בכל זאת לא באים לעבוד.

לא ב-80% לחות.

נכון, ובכל זאת הם לא באים לעבוד.


היינו בישיבה אצל רענן, הצענו לעשות פיילוט. פעם אחת להעמיד את האגדה, כפי שאומר שלום למבחן אמיתי. בואו נלך על המקצועות הקלים בחקלאות. למשל הרפת, אלו מקצועות שישראלים יכולים לעבוד. למשל לחלוב פרות, אמנם לקום טיפה מוקדם בבוקר, אבל יש שם כ-600, 700 עובדים תיאלנדים ברפת, בואו ננסה להכניס ישראלים, אבל אנחנו נתקלים בסירובים. אמרנו בואו ננסה במגזר הערבי, שם יש מאות תיאלנדים. אז אם יש אבטלה כל כך גדולה ביישובים הערבים, בואו נתחיל קודם כל ביישובים הערבים. הרי לא הגיוני, שבאים מצד אחד להציע לנו ערבים ישראלים לעבודה אצלנו בחקלאות, וצריך לממן להם הסעה, כאשר ביישוב שלהם מובטלים, והם מחזיקים תיאלנדים.

הם גם לא פרייארים.

אני אומר, ובוא ונתמודד. הצעתי גם שבישוב שיש בו אבטלה, לא יתנו עובדים.

תודה רבה.



אני אקדים ואומר, שאני יודע שבענף הבניין על ידי עמותת מען, נעשה מהלך אדיר של תוספת אלפי עובדים.

לא אלפי.

אלפי ישראלים חזרו גם לעבודה.

מאות עובדים לא אלפים.

בכל אופן זה היה בהתחלה, אבל בינתיים חזרו לעבוד. לימים, נוספו בענף הבניין ישראלים, לאו דווקא על ידי עמותת מען.

כדי לדייק, במסמכים שלנו זה עלה את האלף. נושא חקלאות זה לא נושא שלנו.

אנחנו מדברים על ניסיון שאנחנו עושים אותו כעמותת מען, לא כמשהו שהוא עתידי, אלא משהו שיש בו ניסיון שנצבר כבר בשנתיים וחצי האחרונות. אני חושב שהדבר הזה הוכיח שזה ניתן, שיש אנשים שיכולים לעבוד, שיש חקלאים שמפיקים מזה תועלת. מחזיקים עובדים כבר הרבה זמן, והדבר הזה ניתן להרחיב אותו בקנה מידה הרבה יותר גדול, אם תהיה נכונות, ואם תהיה מדיניות שתואמת את זה.


לפי הערכתנו, קיים פוטנציאל גדול מאוד. לפי דעתי, אם להיות ריאליים, עבודת חקלאות יש בה אלמנט של עבודת כפיים. יש ציבור שהיום הוא במצב של לנסות למצוא עבודה מחוץ לשוק העבודה. למשל נשים ערביות, נמצאות מחוץ לשוק העבודה, אנחנו רוצים למצוא פתרונות כדי להתחיל להכניס אותן, ולעודד כניסה וחזרה לשוק העבודה. להתחיל לדבר על אפשרות להשמה במקצועות שהם יותר היי-טק, או דברים כאלה, זה לא ריאלי.

לעומת זאת, יש אפשרות לעשות חיבור בין צורך בעובדים, לבין פוטנציאל של כוח אדם, שזהו דבר שיכול לתת גם תועלת כלכלית, גם תועלת חברתית, וגם לענף החקלאות.


איך הדברים עובדים. אנחנו נמצאים במצב של קשר בשני אזורים מרכזיים. אחד, זה אזור רעננה חדרה, שרון. השני, אזור עפולה בין שאן, יותר צפונה, עם משרד החקלאות. דוגמה מהשבוע האחרון. איש משרד החקלאות בעפולה, פנה אליו מעסיק גדול מאוד בבצל, יש לו מאות דונמים, ממושב אדירים. פנה ושאל אם אפשר לסדר עובדים מהשטחים הפלשתינים. כנראה שלא היתה אפשרות, הודיע לנו שהוא לא יוכל לו פתרון, אין לי זרים בשבילו, ואין אפשרות להביא לו פלשתינים. באותו יום דיברנו איתו, רכז שטח של מען, הכיר את המקום, הכיר אותו, הבין מה הוא צריך, איזה סוג אוכלוסייה, צעירים יותר, מבוגרים יותר. תוך שלושה ימים היו אצלו 20 עובדים שעובדים אצלו. אני רוצה להגיד, שמאגר העובדים שיש אצלנו, ויש אנשים שעובדים פרק זמן. היה סיור עם משרד החקלאות בקיץ, תניב היתה שותפה, מעסיקים אם זה בעולש, פסקאל, בגן יהושיע אצל מעסיקים בתחום הירקות. אלו אנשים שעובדים כבר שנתיים, ושנה וחצי, ורק תתנו. אם מדובר על חקלאים שרוצים אורך זמן, הבעיה העיקרית בעניין של אורך זמן לגבי האוכלוסייה שאני מדבר עליה, זו שאלה של נכונות של החקלאי, להעסיק את האנשים. לא להעסיק אותם לתקופה של פיק, ואחר כך להגיד להם שבו בבית. אלא להעסיק אותם כל הזמן.

זה תנאי שצריך להסתכל עליו בשני הכיוונים.

חשוב לנו להדגיש, שהדבר הזה נעשה בנסיון לשכנע בצורה הדרגתית. לאט לאט את החקלאי עצמו שזה יכול לעבוד. שני דברים שצריך להיזהר מהם. הרעיון של פיילוט, אנחנו בעד להתחיל מדבר מסויים. להתחיל מאזור, או להתחיל מתחום, ולהחליט עליו שבו תהיה החלפה, בצורה הדרגתית, אנחנו בעד. לתת לזה אופי של פיילוט, לשפוט אחרי שנה, או אחרי שנתיים, אם זה עבד או לא עבד. ואז אחר כך להגיד זה לא עבד, אז ראינו גם בבניין, שברגע שאומרים לבעל הבית למגדל, או לחברה, תנסה, ואם זה יצליח אז בסדר. אבל אם זה לא יצליח, אז זה קצת כמו לזרוק את המכשפה לים, ואם היא תובעת סימן שזה בן אדם רגיל. ואם היא חיה אז סימן שהיא מכשפה. זאת אומרת זה לא יעבוד. צריכה להיות מדיניות שאומרת עד כאן, מכאן מתחיל ללכת אחורה. החקלאי מבין, אם יש לו הסתכלות לטווח ארוך, ולא מעט חקלאים יש להם הסתכלות לטווח ארוך, מבין שתוך 5, 7, 8 שנים תיאלנדים לא יהיו. זה לא עכשיו, זה לא מיידי, אבל תוך פרק זמן מסויים, יהיה פה שינוי. אמנם זה התחיל אצל השכן, אבל זה יגיע גם אליי. יש לו התחלה של הבנה, שהוא חייב לעשות מאמץ לפתוח את הראש שלו בכיוון חדש. אם הוא באמת מבין שיהיה קצת לחץ, בסוף עוד 3,000 יוסיפו. התחושה היא שחבל לעשות את המאמץ.

אתה צודק במאה אחוז.

לגבי ההסעות. יש לנו חקלאי שקיבלנו מתניב, גדי אהרונוסון ליד קיבוץ נען. אנשים מגיעים דרך כביש 6, זה אמנם זריז היום, אבל זה עולה כסף. באים מהמשולש, אבל זה לוקח זמן ועולה כסף. הוא קלט את העובדים ללא תלות בעובדה שהוא לא מקבל סיבסוד. הוא לקח אותם, והוא עובד איתם, והוא קיבל אותם, ויש קשר איתו וזה עובד. עכשיו הוא אומר, לאור הזמן זה עולה לי כסף, אולי אפשר לעזור לי להשיג סבסוד. אני חושב שיש פה נקודה שצריך להיזהר ממנה. גם יכול להיות מצב שנותנים סבסוד לאיזשהו נושא, הסבסוד הוא קצר טווח, שלושה חודשים, שישה חודשים. לוקחים את העובדים לסיבסוד, נגמר הסיבסוד, הביתה. יש שאלה שצריך לבנות אותה כמודל שיעבוד גם בלי סיבסוד. הרי אי אפשר להחזיק סבסוד לשנה, ושנתיים ושלוש.

גם החקלאי כמעסיק, יש כדאיות בותק של העובד. ככל שהעובד יותר ותיק, התפוקה ממנו יותר גבוהה. ולכן משתלם לו בעתיד לשלם, אפילו את מחיר הנסיעה.

נכון. אבל זה דורש זמן יותר ארוך. אם דובר שהזמן יהיה ארוך של העובד, אז הזמן של הסבסוד גם צריך להיות ארוך טווח, ולא סבסוד לשלושה חודשים. למשל אם נתנו לעובד באילת, אם הוא ישאר שנה שלמה הוא יקבל 12,000 שקלים, אז יש לו יש לו אינסנטיב להישאר 12 חודשים ולא לעזוב אחרי שלושה חודשים.


חשוב בעניין הזה להבהיר מה התפקיד שלנו בעניין. כפי שהבהרתי, אנחנו גם מוצאים את העובדים המתאימים, גם מנסים לעשות איזשהו סידור, גם לעזור קצת בלוגיסיטיקה. אבל שיהיה ברור, אין לנו שום תפקיד בתשלום של השכר. הנקודה הזאת מבחינתנו עקרונית, ובלתי ניתנת לפשרה. לא נותנים בשום צורה, שיהיה מצב של מן העסקה בשחור, ויילכו ללשכת התעסוקה. אם הסתבר לנו שאחד העובדים לא הבין את זה, ורוצה להמשיך להירשם. אנחנו מודיעים גם לחקלאי וגם לראש הקבוצה, וגם לעובד הזה, אתה תודיע, אין לו בעיה לעזור לך להשיג את הנייר הזה מהחקלאי, שבתאריך כזה וכזה התחלת לעבוד. מעבירים את זה לשרות התעסוקה בסיוע שלנו, יש לנו קשר עם השרות. העובד יעבוד במקום באופן ישיר. לא יהיה שום צורה של איזשהו מישהו מתווך שיקח את השכר שלו ויתן לו בצד, וכל מיני טריקים כאלה. צריך לשים להם סוף. תבינו, שאם עובד, עובד דרך ראיס ומקבל 80 או 100 שקלים, ופה הוא נכנס לעבוד עם תלוש שכר, בשכר מינימום לשמונה שעות 154 שקלים, זו קפיצת מדרגה מבחינתו. הדבר הזה יכול להיות מפתה, יכול להיות דבר שאנשים יבואו אליו.


מבחינתנו, יש איזושהי תרומה שהיא תרומה לתוך המערכת הזאת, שלא קבועה בתקציב. אנחנו מבקרים במאות משקים, חוץ מהתיאום עם משרד החקלאות, וחוץ מהפגישה עם מנכ"לית משרד החקלאות, וחוץ ממשרד האוצר, ומשרד התמ"ת, וכל דלת שאפשר לדפוק. גם העברנו אליך תכנית, ואנחנו תומכים בתכנית שלך. אנחנו גם רוצים לשכנע בשטח עצמו, באופן פרטני אחד אחרי אחד את החקלאי עצמו שהדבר הזה אפשרי, ויש פה גוף שיעזור לו להתגבר על הקשיים האלה. גם בתקופה הראשונה, לא רק לא קשר ראשוני, ותרוצו לבד, אלא אנחנו נמצאים גם הלאה. גדי אהרונסון קלט את העובדים, אחרי שבועיים היתה אצלו נציגה שלנו, ביקרה אותו.

אני חושב שמשרד החקלאות היו צריכים להמציא את מען.

אנחנו מאוד נעזרים בהם, תענוג גדול שיש לנו דבר כזה.

העובדים שנקלטים הם נמצאים. אין בעיה של התאמה לעבודה, או מחסור בעובדים שמוכנים לעבוד בחקלאות. יש כבר היום עובדים שעובדים, השאלה היא של העלות. פה לפי דעתי, השאלה היא של הנכונות. אני טוען דבר כזה, במידה ותהיה נכונות, במקום שיש נכונות, והדבר הזה כבר הוכח, יכול להיות שיש להיות שיש מושבים, לדוגמה מושב עולש הראשון שקלט, גן יהושיה, ואחר כך מאור. יכול להיות באותו מושב, חקלאי אחד שהשתכנע ולקח עובדים והוא מבסוט ושבע רצון. לידו יש 20,30 ו-40 שהם ממשיכים לדקלם את הדקלום הישן של אין ואין, בשעה שהאופציה הזאת קיימת בשבילם בדיוק כמו של השכן שלהם.

תודה רבה.

אתייחס לנקודה הראשונה, שבמגזר הערבי יש פוטנציאל מאוד גדול של עובדים, מכיוון שסוג העבודה הזאת קרוב אליהם, כי הם כולם בני כפר, ויכולים לתרום תרומה מאוד גדולה.

המגזר הערבי איננו עוד נוודים, פלאחים, רועי צאן וקוצרי חיטה. 85% עוסקים במסחר, ובמקצועות חופשיים, מספיק עם המיתוסים.

עדיין שיעורי האבטלה הכי גבוהים בארץ.

שיעורי האבטלה הם מאוד גבוהים, והם מעידים על עצמם. אני לא מדבר רק בתחום הזה. אני בן כפר עד אמצע 1990, עבדו כולם בחקלאות, כולם עבדו בעבודות עפר. הרבה אנשים ישבו בבית.


אני רוצה לתת דוגמה. יש לנו בכפר מפעל לייבוש צמחים, שרוב העובדים שלו הם בני הכפר, נשים במיוחד, בכפר ברא במשולש. אם אנחנו ניתן את היד הזו, והמדינה תשקיע בענף הזה. לאחר שאנחנו מסתכלים שתקציב החקלאות משרד האוצר של המגזר הערבי, פחות ממליון שקלים, בזמן שאפשר לעודד את הענף הזה, לגדל אותו, ולהפיק ממנו הרבה. תסתכל גם בשדות ליד ערבא. שם יש בעיית ניקוז, שהרס את כל הקרקעות, כאשר מחיר של דונאם הגיע ל-4,000 דולר. אם תושקע מערכת ניקוז טובה, ולא יצטרכו לנסוע מערבא מהגליל עד תל אביב בשביל לעבוד במסעדות, אנחנו יכולים לנצל את הפוטנציאל הזה, ונפיק מזה הרבה.

הבעיה שלנו לא שיהיו עוד יותר אדמות טובות. הבעיה שלנו שאין עובדים. אנחנו מדברים על איך לעודד עובדים ישראלים לעבוד בחקלאות.

כשאין תשתית לעבודה בחקלאות, אז העובדים או מובטלים, או שיש עובדים זרים שאי אפשר להתחרות איתם. או שהם צריכים לנסוע למקצועות אחרים, זה הכי קל.

מה ההצעות שאתה רוצה להעביר כדי לעודד יותר ישראלים, ערבים ויהודים לעבוד בחקלאות?

ההצעות שלנו, סיבסוד ענף החקלאות. מבחינת התקציבים, 12 מליון באילת 5 מליון שקלים רק בחקלאות, פחות מליון שקל לחקלאות במגזר הערבי. זה שכר של ממונה אחד בתוך המשרד.

דבר שני, להכשיר. היום ענף החקלאות בישראל הוא מתקדם, והוא אחד הענפים הטובים בעולם. קילו זרע של עגבניות החדש עולה 350 אלף דולר. צריך להכשיר ולהתאים את האנשים למקצוע הזה. היום יש פוטנציאל של נשים שרוצות לצאת לעבודה. לא צריך למצוא אותן רק בבתי חולים בעבודות נקיון, להפסיק עם זה. היום הנשים רוצות ומוכנות לצאת לעבודה. במקביל, שישי שבת אני מסתובב, רואה את העובדים הזרים איפה הם נמצאים, אני מתפלא איך מדינה יכולה להחזיק אנשים כאלה, הם זוועתיים.

בכפר קרע מסתובבים תיאלנדים.

צריך להרחיב את סל ההטבות במס בענף הזה. צריך לשלב אקדמאים ערבים בחברות שמתעסקות בחקלאות, ולא לתת הטבות, למשל במחקר ופיתוח דרך מס הכנסה לחברות שלא מעסיקות אקדמאיים ערבים בענף הזה. מסיימים בהצטיינות ובטכניון בחקלאות, ועובדים בהוראה בבית ספר תיכוני. לא תורמים.

כמובן אני אחזור ואומר שיש להגדיל את התקציב של משרד החקלאות במגזר הערבי, מליון שקלים זה לא תקציב, זה שכר ממונה.

לא נקיים עכשיו דיון על משרד החקלאות. אנחנו מקיימים דיון איך לעודד ישראלים לעבוד בחקלאות.

כשאתה מגדיל את התקציב הזה, ומגדיל את המודעות, ואתה הולך למשרד התעסוקה, ואומר לו, תצא בקמפיין תקשורתי בעיתונות הערבית, על מנת לעודד, להביא אותם לעבודה, הם ייצאו. היום יש פוטנציאל מאוד גדול מתוך המגזר שרוצים לצאת לעבוד, אצל נשים מקובל היום לעבוד בחקלאות, רק צריך להכשיר אותן למקצועות האלה. תודה.

תודה.


נשמע את גלעד נתן שהכין סקירה.

לפני שאגיע לסקירה עצמה, שתי הערות. הנושא של סובסידיות, 200 מליון שקל לא עומד בקנה מידה של אף מדינה מערבית. למען האמת, מדינות בעולם השלישי, כמו נסיכויות ערביות כמו קטאר שמשקיעה בסבסוד עצמאי משלה את אותו סכום בדולרי, זה סכום מצחיק. סובסידיות בחקלאות במדינת ישראל ניתנות במשורה, והתוצאה היא שהמדינה מעדיפה לסבסד בעובדים זרים את העבודה הזולה. זה תחליף לא חכם שלא קיים בעולם המערבי. בעולם המערבי מסבסדים לחקלאי את הניתוח, מסבסדים את הכלים. במדינה כמו גרמניה יש חוק הדלק בחקלאות, לא תקנה. חוק שקובע בדיוק כמה הנחה יקבל דלק שמשתמש בכלים חקלאיים לחקלאות. אין את הדברים האלה כאן.

ודאי שגם במגזר הערבי יש תיאלנדים, זה יותר זול גם שם. מעסיק ערבי כמו מעסיק ישראלי, יעסיק מה שיותר זול, לא מה שיותר יקר. לגבי הזמן שצריך לכל תכנית. ממשלת גרמניה השקיעה כסף רב בתכנית של כמה שנים, של להסב אנשים לעבודה בחקלאות. נתנו הכשרה מקצועית בחקלאות, ונתנו תנאי העסקה, מענקים למעבידים ולעובדים, ונתנו הטבות במשכורת, ונתנו הסעות. אחרי השנה הראשונה הם הורידו 7% מהעובדים הזרים בלבד. והם רואים בזה הצלחה. רבותי, זו תכנית כמו שאמר פה אסף אדיב, רב שנתי. מי שמצפה כמו משרד האוצר, להוריד את כל העובדים הזרים ואז ניתן הטבות, חי באשליות. זה תהליך הדרגתי שלוקח כמה שנים. בסופו של דבר, מפסיקים להשתמש בעובדים זרים. אבל זה לא בא תוך שנה. ההשקעה שהיא נתנה מראש הממשלה שם, היתה השקעה גדולה בחקלאות. דרך אגב, הם רואים את זה כהצלחה, 7% תוך שנה אחת של עובדים זרים.

יש מספר שיטות. אפשר לשלם יותר שכר מינימום, שזה קיזוז שהמדינה מורידה פחות מעלויות מעביד. כי הרי לחקלאי אין איפה לשלם שכר מינימום. אפשר להשתתף באופן עקיף בסובסידיות לעובד בחקלאות. כמו שממשלת ארצות הברית עושה, שנותנת השתתפות בדיור, למי שהולך לעבוד בחקלאות. היום בישראל לא נעשה שום מאמץ אמיתי, כדי לגרום לאנשים לעבוד בחקלאות. תכניות זה דבר יפה. התקשרתי למשרד החקלאות, והתקשרתי למשרד התמ"ת ושאלתי מה עושים תכלס', ולא עושים תכלס'. הבעיה בישראל מחמירה, כי התיאלנדי יורד מהעץ, יוצא מהחממה ועולה על הטרקטור, ומתחיל לרסס, ומתחיל לעשות עבודות מקצועיות שלישראלים אסור. אנחנו נמצא את עצמנו במצב, כמו שיש בענפים אחרים, שלא יהיו פשוט עובדים ישראלים מקצועיים לדברים האלה. לכן צריך להשקיע גם בהכשרה מקצועית. הגיע הזמן לפתוח קורסים לטרקטורים, ללמד אנשים לרסס, להכשיר משקים ישראלים.

המלה אחרונה, אכיפה. בלי אכיפה של כל הדברים האלה, אם כל ההטבות האלה יינתנו, אבל בסופו של דבר העובד יוכל להגיע מול המעביד, ובגלל שיש לו הטבות אז משלמים לו פחות מתחת לשולחן, בסוף האנשים האלה לא יעבדו בחקלאות.

תודה רבה.


בבקשה, חבר הכנסת חרמש.

אני רוצה להודות לך. אמרו כולם את אותו דבר. אני מסתכל על הותיקים, למה כולם מדברים אותו דבר. פרלמנט זה פר לה, צריך לדבר. אני כן אדבר.


תרדו מהאשליות. יש ביקוש ל-43 אלף עובדים בחקלאות, מסופקים 26 אלף. על זה נאמר, לא צריך להצטופף, יש מקום לכולם. לא צריך לרוץ, שיבואו. יש בעיה אחת אמיתית, בעניין זה אני ביד ברזל עם שלום בן משה. באכיפה של שכר מינימום, תקרעו להם את הצורה. כנסו הביתה, תוציאו את החקלאים מהמיטות, תסגרו אותם בבית סוהר. מי שלא משלם שכר מינימום, זרוק אותו לכל הרוחות.

איך אפשר לדעת אם משלמים שכר מינימום?

לפי תלושי שכר.

שכר המינימום לא מוגדר על יום עבודה. הוא מוגדר ליום, מוגדר לשעה.

יש במשטרת ישראל 400 שוטרים שתפקידם לבדוק אם המכסים באסלות שלמים או שבורים. יאפשר הסבה מאסלות לשכר מינימום, יהיה יותר טוב לכולם. לא יקבלו קנסות על שטויות, יעסקו בשכר מינימום, אני סוציאליסט כמו כל אחד מכם. אכיפה לא עולה כסף, שווה זהב. הקטע הזה של סבסוד, אין סבסוד חד פעמי, תוציאו את זה מהראש. שוק העבודה משחק בהשוואה בין שווקים למקצועות. בחור שיילך לעבוד בחקלאות ויקבל עוד 2000 שקלים לחודש, יעבוד בחקלאות גם בשמונים אחוזי לחות. תורידו את האלפיים, הוא יחזור חזרה. אנשים לא קשורים למקומות עבודה מסויימים. לכן, אם לא יהיה פה סבסוד מתמשך, שאגב, יש לך מקור מימון שלו. כי התשלום שלו בא ממקור של תשלומי העברה. אל תשלם אופציה, תן עוד אלפיים שקלים לחודש.

אני מתנצל שאני מפריע לך. התשלום הכי גדול שמשרד האוצר יכול לקבל אותו, זה מזה שענף החקלאות ייצר הרבה יותר. היום היא מייצרת בלמעלה מ-22 מיליארד שקלים בשנה. זו צמיחה מ-19 לפני שנה ושנתיים. אתה יודע מה יקרה פה אם יהיו העובדים הישראלים, תפוקה תעלה בצורה בלתי רגילה, וההכנסה תהיה בהתאם.

הויכוח הוא מקצועי לא אישי. יש מקום לכולם, מיליארד דולר ליצוא ישיר, ומיליארד דולר ליצוא עקיף. אם אתה נותן היום עוד 7,000 עובדים זרים, יש לך עוד מיליארד דולר יצוא. אל תתן עוד 7,000 עובדים ישראלים, ותביא מיליארד שקל יצוא. יהיה פה מקום לצמיחה, חבל לעצור את זה.

התכנסנו לראות איך אנחנו מורידים את העובדים הזרים. אני שומעת שישנה הסכמה ללכת לאיזשהו ניסיון, ולראות פעם אחת ולתמיד האם האמירות הגדולות והנפוחות, יש ידיים עובדות, אין ידיים עובדות, יש כיסוי מכל הכיוונים, כולם אמרו את זה. לאור מה שהציגה אסתי, כאשר יש בן אדם, או רשות שרוצה ויודעת מה היא עושה, זה גם מצליח. כלומר, יש אכיפה, מה שנקרא גם את הגזר וגם את המקל. בשביל זה צריכה להיות רשות או מוסד, כדי שיהיה איכפת לה, ולא שכל פעם זה יפול בין הכיסאות של משרדים אחרים.

ולכן אני חושבת שאנחנו יכולים כועדה לצאת בקול קורא לפיילוט הזה, שיוגדר בזמן או במקום, או בענף, על פי צרכים, לא על פי הרצונות שלה. ולעכוב אחרי ביצוע הפיילוט, כולל שטח, כולל מה שצריך לעשות. אני חושבת שתרמנו, ולו כדי לבדוק את הנושא.

אני חושבת שחברת הכנסת עמירה מאוד צודקת. לא יכול להיות שהעובד הישראלי יעבוד באותו תשלום כמו העובד הזר. הוא גם לא יעבוד.

היום, בחקלאות בישראל, יש הרבה עובדים ישראלים. הם מקבלים שכר הרבה יותר גבוה ובתנאים יותר גבוהים, ובצדק.

כפי שאנחנו יודעים, העובדים הטובים ביותר בחקלאות, היו הישראלים. הם פיתחו בכל העולם. לכן אני חושבת שהסבסוד הכי גדול, זה דווקא לתת דווקא לעובד הישראלי, לחקלאות. אנחנו נרוויח בסך הכל. הרווח יהיה כולו שלנו.

בכל ועדה שאני יושבת בכל תחום, כולם רוצים סבסוד. החקלאים רוצים סבסוד, והקבלנים רוצים סבסוד. אין אחד שלא רוצה סבסוד שכר.

פה, אנחנו לא מדברים על לסבסד את החקלאים, מדברים על לסבסד את העובדים.

מהכסף שלנו, לא מהכסף שלכם.

הקנסות, זה לא הכסף שלנו.



אני מבינה. אי אפשר לסבסד את כל השכר של כל העובדים במשק, אין לזה סוף. לדוגמה בתחום הבניין, העלאת השכר בתשלום ריאלי תייקר ב-3% את ערך הנכס. המדינה צריכה לקבל החלטה, למשוך כלפי מעלה את המדד, ויעלו קצת יותר, צריך לקחת את זה בחשבון.

זה לא מדד, זו תחרות בשוק יצוא.

זה מתוך נסיון, ואני לא צינית. אני מתנגדת בתוקף לניסוי, כי אני יכולה לדלג עליו, ולהגיד שהוא לא יצליח. אני אומרת חד-משמעית, שהניסוי לא יצליח וחבל על הזמן, זה רק לגלגל את זה, או הכלב ימות, או הפריץ ימות. זו זריית חול בעיניים. הוא לא יצליח, כי הם יעשו הכל, כדי להוכיח שהוא לא מצליח, חבל על הזמן, יש לנו נסיון.

הם צריכים עוד עובדים.

אני רוצה להזמין את הוועדה הזאת לסיור בחקלאות.

אני אשמח, נעשה את זה ברצון, במהלך חקיקת החוק.

נדמה לי שמוסכם על כולנו שמדינת ישראל חייבת לעשות מאמץ, אני אומרת זאת כסיכום, כי אנחנו נעביר גם לממשלה, לעשות מאמץ עילאי כדי לעודד ישראלים לעבוד בחקלאות,

כתחליף לעובדים זרים. זה יהיה מקור העבודה ולא יותר עובדים זרים מחוץ לארץ.

קיבלנו תמונה מאוד בהירה, גם ממנכ"לית שרות התעסוקה, גם מהאגודות השונות שדיברו פה לפנינו, שיש פוטנציאל ידיים עובדות ישראליות בחקלאות. המדינה חייבת לעשות מהלך מודע לעודד ישראלים לעבוד בחקלאות, על ידי תוספת תקציבים, תנאי עבודה, הקפדה על שכר עבודה. אכיפת החוק, וכן הלאה וכן הלאה.

אני שואל את אסתר, האם יש אפשרות שנקרא לכם לערוך קמפיין בערבית לערבים ישראליים לעבוד בחקלאות, יש לזה צ'אנס שתעשו את זה?

כפי שהצענו לקבלנים, אפשר לעשות פרסום משותף לעידוד אנשים להיכנס לענף. אבל צריך להיות משהו אטרקטיבי, שאתה מפרסם מה אתה מציע.

מחרתיים יתקיים בועדת הכספים דיון על החלת דין רציפות על הצעת החוק הזאת שאני יזמתי לפני מספר שנים. יובל טוען שאני טראומתי בה, לעודד ישראלים בחקלאות. אגב, אם האוצר יילך איתנו, במהלך הזה, אפשר להקציב מעל 5 מליון. אני הקצבתי 4.99, כדי שלא יהיה צריך 50 מצביעים במליאה. אבל אם תלכו עם העניין, אנחנו יכולים לחרוג מעבר לזה. כדי ללכת למהלך, מאוד מעשי, יצירתי, של משרדי הממשלה השונים, עם החקלאים ביחד, עם שרות התעסוקה, ללכת במהלך שיכול לגרום למדינת ישראל בעוד מספר שנים לנשום אוויר. מסירת החקלאות לידיים זרות, זה אסון ברמה הלאומית. שלא לדבר על זה שזה נתח משמעותי של המשק הישראלי, ואסור לאבד את זה.


אני מקווה שנוכל להתקדם בחקיקה, כדי להוליך את המהלך הזה.


תודה רבה. אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30

PAGE