PAGE
27
ועדת הפנים והגנת הסביבה

26.2.2007


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 122

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ח' באדר התשס"ז (26 בפברואר 2007), שעה 12:00

הלנת שכר ברשויות המקומיות

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז - היו"ר

יצחק אהרונוביץ

דוד אזולאי

אלי אפללו

מוחמד ברכה

משה גפני

שמואל הלפרט

נדיה חילו

דב חנין

ואסל טאהא

אחמד טיבי

יעקב מרגי

יורם מרציאנו

שרה שלו-מרום

רם בלינקוב

- מנכ"ל משרד הפנים

מאיר שפיגלר

- מנכ"ל הרשות לשירותי דת

שאול צמח

- סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יעקב אגמון

- מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו

- סמנכ"ל שלטון מקומי

סלוא מסארווה

- עיריית טייבה

שרונה יעקובי

- מזכירת איגוד מקצועי מרחב כרמיאל

אחמד דבאח

- יו"ר עיריית אל-שאגור

קאסם חליל

- ראש עיריית טירה

קאסם וסים

- מנכ"ל עיריית טירה

עו"ד גיל בר-טל

- מנהל חטיבת עובדי הרשויות המקומיות, ההסתדרות

עו"ד ואיל ראבי

-

אבי אבולעפיה

- יו"ר ועד עובדים קציר-חריש

עאסלה עלי

- יו"ר מועצה מקומית עראבה

ד"ר ריאד חטיב

-

יוסי ג'ינו

- ראש מועצה מקומית מגדל

אחמד זועבי

- ראש מועצה אזורית בוסתן אלמאג'

שבלי עלי

- פנסיונר, לשעבר ראש הרשות שבלי

כמאל אחמד

- סגן ראש מועצה מקומית

מטר עמר

- ראש מועצה מקומית נחף

יפה שפירא

חבר המתרגמים בע"מ

הלנת שכר ברשויות המקומיות

אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון בנוגע להלנת שכר ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות.

הנושא הוא נושא כאוב, הוא נושא מתמשך ולצערי הרב לא בא על פתרונו המלא. הנושא הזה הוא נושא שמעסיק את השלטון המקומי ואת השלטון המרכזי במשך שנים רבות. היו תקופות שהממשלה לקחה ועשתה החלטות מרחיקות לכת, כולל שינוי חוק שאיפשר לרשויות מקומיות לפתוח חשבונות מוגני עיקול כדי לשלם שכר, דבר שיצר לא מעט בעייתיות אחרת מול המערכת הבנקאית העצמאית. הוראת השעה, פג תוקפה והממשלה החליטה בזמנו שלא להאריך אותה. היו תקופות קשות מאוד של הלנת שכר גורפת, גם במועצות הדתיות וגם ברשויות המקומיות. היו תקופות יותר טובות שהיה טיפול יותר יסודי ומתן פתרונות על הבסיס המקומי.

אני רוצה לומר כך, מניסיוני כשר פנים לשעבר שזה היה אחד הנושאים שטיפלתי בהם בסדר עדיפות מאוד גבוה. אני רוצה להציע כבר בפתח הדיון גם לשר הפנים ולנציגו כאן, מנכ"ל משרד הפנים, שני דברים שאני עשיתי אותם עת הייתי שר הפנים, ואכן בתקופתי הלנת השכר צומצמה מאוד, אם כי לא נעלמה כמובן, אבל לא היו שביתות על רקע הלנת שכר מצידה של ההסתדרות.

אני רוצה לומר למה אני חושב שהדבר הזה קרה, ואני רוצה להציע למשרד הפנים בהנהגה הנוכחית שלו שני רעיונות, שאולי הם מיושמים אבל אינני יודע.

1.
קבעתי ככלל, ואנחנו הוצאנו זאת גם במכתב שלי לכל ראשי הרשויות וגם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים, שתשלום שכר ופנסיה הוא קודם לכל חוב אחר של הרשות המקומית בסדרי העדיפויות של משרד הפנים. בתקופה בה אני כיהנתי במשרד הפנים היה ברור לראשי הרשויות שמבחינת ההתחייבויות שהם צריכים לעמוד בהן, והן התחייבויות רבות, ההתחייבות לשכר ולפנסיה לעובדים וגמלאים היא התחייבות ראשונה במעלה ובסדר הקדימויות שלה. לא שלא צריך לעמוד בהתחייבויות אחרות, בוודאי שצריך לעמוד, אבל לא תמיד הרשות מסוגלת. הדבר הזה מבחינת קביעת סדרי עדיפויות, אני קבעתי מדיניות שאני חושב שהיא סייעה לפתור הרבה מאוד בעיות של הלנת שכר במקומות שניתן היה לפתור אותם בדרך הזאת.

2.
הדבר השני שאני רוצה להציע, וזה דבר שהתקיים בתקופתי, זה שולחן עבודה משותף. אני יזמתי שולחן עבודה, בראשותי כשר פנים, בהשתתפות יושב-ראש ההסתדרות, אז זה היה עמיר פרץ, בהשתתפות שר האוצר, שבזמנו היה ביבי נתניהו, או מי מטעמו, שהיה ראש אגף התקציבים, או החשב הכללי, ובהשתתפות יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, מר עדי אלדר, ואנשי המקצוע שלו.

שולחן העבודה המשותף הזה התכנס בצורה סדירה, אחת לשבועיים, אחת לשלושה שבועות, ודנו שם ברשות מקומית אחר רשות מקומית. בדקנו את הנושאים, בדקנו מה גורם להלנת השכר ואיך בכוחות משותפים מתגברים על הלנת השכר.

אם שולחן העבודה הזה איננו מתקיים בתקופה הזו, אני מציע לחדש אותו. אני מציע לקיים אותו בראשותו של שר הפנים ובהשתתפות יושב-ראש ההסתדרות, שר האוצר ויושב-ראש המרכז לשלטון מקומי. אני משוכנע שבכוחות משותפים של שולחן עבודה כזה אפשר לקדם ולפתור הרבה בעיות של הלנת שכר.

יחד עם זאת אני לא משלה את עצמי ובודאי לא רוצה להשלות את הציבור. ישנן מספר רשויות מקומיות שנמצאות במציאות כלכלית ותקציבית כל כך קשה וכל כך בלתי נסבלת, שלא בטוח שגם שולחן העבודה הזה מסוגל להביא להן מזור. אני לא רוצה להשלות את הציבור ואותי, ואת העובדים בוודאי שלא. אבל אני אומר את זה עוד פעם בסיום, כי באמת מדובר במספר רשויות מאוד קטן שאי אפשר בדרכים רגילות קונבנציונאליות לטפל בהן. ברוב בעיות הלנת השכר אפשר וצריך לטפל ובתנאי שזה יהיה בסדר עדיפות גבוה מאוד של הממשלה ושל השלטון המקומי.

אגב, אני גם רוצה לומר כאן בפתח הדיון דבר שאנחנו מוכרחים לתת לו מענה והוא הזכויות הנלוות לשכר הבסיסי, התשלום לקופות הפנסיה וההשתלמות והדברים האחרים. שם יש גם תופעות מאוד מאוד קשות של הלנת שכר שנמשכת שנים וזו תופעה מאוד בעייתית. נדמה לי שהיא גם בניגוד לחוק. לפי מיטב ידיעתי אי העברת כספים לקופות פנסיה וקרנות השתלמות היא ממש בניגוד לחוק והדבר הזה צריך להילקח בחשבון על ידי כל מקבלי ההחלטות.

בפתח הדיון אני רוצה לומר שיושב-ראש ההסתדרות וראש הסתדרות המעוף עופר עיני וארנון בר דוד הודיעו רק לא מזמן שהם ייעדרו מהישיבה עקב מסיבת עיתונאים שהם מקיימים ברגע זה שכנראה מודיעה על כוונה לפתוח בשביתה כללית במשק, ולכן הם לא יהיו כאן בדיון. אני מניח שנמצאים כאן נציגים אחרים של ההסתדרות שיוכלו לבטא את העמדה הזו.

בפתח הדיון אני רוצה אפשר למנכ"ל משרד הפנים להציג את תמונת המצב כפי שמשרד הפנים רואה אותה, ולאחר מכן אנחנו נשמע התייחסויות של השלטון המקומי, של ההסתדרות ושל חברי הכנסת. בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפתוח בקריאת קטע קצר מפרוטוקול הישיבה האחרונה של בית-הדין הארצי לעבודה, ואני מצטט ציטוט מדברי נשיא בית-הדין הארצי לעבודה האומר:

"מן הדיווחים לעיל עולה כי חלה התקדמות ניכרת בתשלום חובות השכר ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות, אם כי הבעיה טרם באה על פתרונה המלא. כן חלה התקדמות ניכרת בביסוס מסד נתונים באשר לחובות לקרנות. להתקדמות זו תרמו בין השאר מאמציהם הכנים של הגורמים השונים במשרד הפנים, משרד האוצר, הרשות הארצית לשירותי דת ומשרד ראש-הממשלה, ופרקליטות המדינה. מן הנתונים שהובאו בפנינו במסגרת ישיבות הדיווח עולה כי המדינה רואה חשיבות לתפקידה כרגולאטור וכמפקחת בעניינן של הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות ואחת דעתה, להבריא את הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות הצריכות לכך".
בית-המשפט ממשיך ומשבח את עבודת הממשלה.

בעניין הזה אני רוצה לומר מספר דברים. ראשית, עובדי הרשויות המקומיות, כשמם כן הם, הם עובדים של הרשויות המקומיות והם לא עובדים של הממשלה. במרבית המקומות שבהם לא משולם שכר, זה נובע מניהול לא תקין של הרשויות ולא נובע מבעיות תקציביות של הממשלה. הניהול הלא תקין מתבטא הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. בצד ההוצאות אתה יכול למצוא מקומות - היית יכול, היום כבר פחות, בגלל מגבלות שקבענו - בהם לא שילמו שכר אבל ידעו להשקות גינות. בצד ההכנסות, חלק ניכר מהרשויות שלא משלמות שכר לא גובות אפילו 20 אחוזים ארנונה ו-20 אחוזים עבור תשלומי המים. רשות שלא באה לתושבים שלה בבקשה שישלמו עבור השירותים שהם מקבלים, נותרת ללא מקורות לשלם שכר. ואז, במקום להתמודד עם התושבים, הדבר הכי קל הוא לבוא לממשלה ולומר לה תשלמי במקומנו את התשלומים הללו.

אנחנו דוחים את הגישה הזאת. זאת הערה באופן כללי.


מבחינת תמונת המצב הידועה לנו היום, כ-28 רשויות נמצאות בפיגור כזה או אחר של תשלומי שכר, כאשר רובן בפיגור קצר. זה לעומת מספר שהוא כמעט כפול לפני מספר חודשים ומבחינה כספית כמעט משולש. מתוך 28 הרשויות פיגור עד חודש יש כ-8 רשויות, בין חודשיים לשלושה יש 16 רשויות ולמעלה מ-3 חודשים יש 6 רשויות.

באיזו עיר יש את הלנת השכר הארוכה ביותר?

טייבה ובקעה-ג'ת. 10 חודשים.

מה המצב לגבי המועצות הדתיות?

לא שיש לי משהו נגדן אבל הן לא בתחום משרד הפנים, כך שאני לא יודע. משרד הפנים לא בקיא במה שקורה במועצות הדתיות והוא לא מעביר כסף למועצות הדתיות. מי שמעביר כסף למועצות הדתיות אלה שני מקורות: משרד ראש-הממשלה והרשויות המקומיות. אנחנו לא מפקחים, לא מבקרים, לא עוסקים בנושא המועצות הדתיות מטוב ועד רע. הרשויות המקומיות לא מעבירות את החלק שלהן להרבה מאוד מקומות ולא רק למועצות הדתיות. חלקן לא מעבירות לאיגודי ערים לכבאות, חלקן לא מעבירות לאיגודי ערים לביוב, רובן לא מעבירות לכל מיני ספקים אבל זה לא כרגע הנושא. אני לא יודע לומר לך מה מצב המועצות הדתיות. אני יודע לומר לך מה מצב הרשויות המקומיות.


אני רוצה להתייחס עכשיו לדבריך, אדוני היושב-ראש. מאז כניסתו של השר לתפקיד, ואני בעקבותיו, אנחנו הוצאנו הנחייה מנוגדת למה שהיה עד אז והיא שאסור לשלם שכר נטו. כשאני נכנסתי לתפקיד מצאתי מצב בלתי נסבל כאשר בידיעת הממשלה הרשויות שילמו במשך תקופה ארוכה - וסליחה שאני אומר את זה, אבל נדמה לי שהיא ארוכה כל כך עד כדי הכהונה שלך - רק שכר נטו. כך נוצרו חובות גדולים מאוד לקופות הגמל, לקרנות הפנסיה, לרשויות המס, לביטוח לאומי, למס הכנסה וכיוצא בזה.

החל מחודש יולי 2006 ניתנה הנחייה לכל הגזברים והחשבים המלווים שהם לא רשאים לעשות את הדבר הזה יותר. היה ויש לו רק מקורות חלקיים לתשלום שכר, הוא משלם את החלק היחסי, הוא לא משלם נטו ומותיר את הקרנות ואת ההפרשות ללא תשלום. זה אגב הציף חלק מהבעיה. זאת אומרת, במקום לייצר פה פצצה גדולה, זה מציף יותר מהר את הבעיה אני רואה בזה הישג גדול מאוד.


אנחנו, בתאום עם ההסתדרות, מנסים מזה חודשים ארוכים לאסוף את מידת החובות של הרשויות לקרנות השונות. באופן אבסורדי לא קיבלנו תשובה מכל הרשויות. קיבלנו תשובות מ-121 רשויות מתוך ה-150 אליהן פנינו, ושם זיהינו שהודות לשני דברים - ההנחיה שאמרתי לך קודם והכניסה של תכניות הבראה - היקף הבעיה הצטמצם ממיליארד וחצי שקלים – לפי הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לפני 9 חודשים - למספר מאות מיליוני שקלים, כאשר את המספר המדויק אנחנו עוד לא יודעים בוודאות.


כל הסכומים הללו – או מרביתם - נמצאים בתהליך של כתיבת תכניות הבראה ויישומן. מרבית הרשויות, שאת חלק מראשיהן אנחנו רואים פה, שהן לא משלמות שכר, הן רשויות מעוקלות. אנחנו יכולים להעביר סכומים גדולים פי כמה מהחובות, אבל הכספים לא יועברו לתשלום שכר כי המעקלים יעבירו אותם למקומות אחרים. בעבר, כמו שאדוני ציין, נעשה תיקון לחוק שנקרא תיקון 31. התיקון הזה שנעשה בזמנו גרם לניתוק המערכת הבנקאית מהרשויות וגרם לתלות של הרשויות המקומיות בגורם מלווה אחד. אני לא יודע אם יש לזה קשר או אין לזה קשר אבל ראיתי שאתמול הוא פרסם בגאווה איך הרווחים שלו עלו במהלך 2006, ואני חושב שיש קשר בין הדברים האלה. זה לא דבר מגונה להרוויח אבל יש קשר בין הדברים הללו.

אדוני המנכ"ל, למה זה קורה רק ביישובים ערביים?

קודם כל, וכדאי שהדברים האלה ייאמרו באומץ וביושר, זה בעיקר ביישובים שאינם יהודים. זה גם אצל הדרוזים. אני אגיד לכם את זה באופן הכי ברור, ואל תצעק עלי, יש פה עניין של תרבות ואמרתי לכם את זה. יש פה יישובים שלמים שבאופן מסורתי, קבוע ורצוף לא משלמים באופן מלא עבור המסים והמים שהם קונים.

תן תשובות ואל תעיר הערות מעליבות.

אני לא מעליב, בינתיים אתה הוא זה שצועק. אני חוזר על מה שאני אומר. בעיניי עיקר הבעיה היא ניהול הרשויות הללו. ראש רשות - בין אם הוא יהודי ובין אם הוא ערבי, בין אם הוא בדואי ובין אם הוא דרוזי או צ'רקסי - שרוצה שהרשות שלו תתנהל בצורה טובה, מנהל אותה בצורה טובה. עומדים לרשותו מקורות כספיים מספיקים. זה לא שייך אם יש לו אזורי תעשיה או אין לו אזורי תעשיה כי הסכומים שהממשלה מעבירה לו מספיקים לו. אתה יכול למצוא דוגמאות הן בצד הערבי, הן בצד היהודי והן בכל המגזרים של ראשי רשויות שמחליטים לנהל את הרשות שלהם כמו שצריך והם מנהלים אותה כמו שצריך בלי עזרה נוספת של הממשלה, מעבר למענקי האיזון. הרשויות שנמצאות כרגע בהלנת שכר, חלק לא מבוטל מהן מתנהל בצורה שאיננה מקובלת עלינו הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. אם תרצו, אני גם אוכל לתת דוגמאות ספציפיות.

מנכ"ל משרד הפנים, אתה מוכן לתאר לנו מה קרה מהרגע שהנושא הזה הגיע לבית-הדין לעבודה לפני מספר חודשים ומה ההתנהלות? אולי תעדכן את הוועדה ותאמר איפה הדברים עומדים מהרגע שהדברים הובאו בפני כבוד השופט אדלר ועד עכשיו.

כבוד השופט אדלר מכנס את הצדדים אחת לשבועיים ומקבל דיווח על ההתקדמות בטיפול. היקף הבעיה נמצא באופן פרמננטי בירידה משמעותית ולכן קראתי לכם את מה שקראתי לכם מפרוטוקול הישיבה האחרונה שהתקיימה בבית-הדין. הוא נמצא בירידה הן במספר הרשויות שלא משלמות שכר, הן במספר חודשי העבודה שהשכר לא משולם והן בסך כל היקף השכר שלא משולם. אני מניח שבחודשים הקרובים, ככל שתיכנסנה יותר רשויות לתכניות הבראה ו/או להסדרי נושים, ניתן יהיה להתקדם עד פתרון כמעט מוחלט. אני לא יכול להתחייב שזה ייפתר באופן מוחלט, ואני רוצה לחזור ולהדגיש בפניך את העובדה שהעובדים הללו הם לא עובדים שלנו אלא הם עובדים של הרשויות.

שאלה אחרונה, לפני שאני ממשיך הלאה, לגבי הרשויות שנמצאות בקצה, זאת אומרת, שהן באמת נמצאות במצב קשה ביותר, כמעט כרוני הייתי אומר, כמו טייבה, כמו עראבה וכמו ירכא, ואני מדבר על רשויות שם יש הלנת שכר כרונית,. האם אתה מעריך שאתם תהיו מסוגלים במתווה הקיים לחלץ את הרשויות ואת העובדים מהמצב שבו הם נתונים או שהתהליך הזה יימשך עוד חודשים ארוכים ואולי יסתיים באי הצלחה?

לגבי עראבה, היא לא ברשימה הזאת במובן הזה שעראבה נמצאת במסגרת הסדר נושים תחת בית-המשפט. היא באופן שוטף משלמת מזה מספר חודשים את השכר ותשלום חובות העבר ייפתר על ידי בית-המשפט. לנו אין שום יכולת חוקית להתערב בעניין הזה.


לגבי רשויות אחרות, כמו למשל בקעה-ג'ת שהולכת להיכנס להסדר נושים בחסות בית-המשפט, וגם שם התשובה הזאת תהיה אותה תשובה.


לגבי ירכא אנחנו עדיין מנהלים איתם דיונים. ירכא הוא מקום שאנחנו לא מרוצים מדרך הניהול שלו. זה מקום שחיבר שכונה עם החשמל שלה, לבית המועצה, ואלה דברים שאנחנו לא יכולים לקבל. זאת רק דוגמא לניהול שלא מקובל עלינו לכן ירכא עוד לא הגיעה לפתרון. לגבי נאחף, על פי הנתונים שלנו מדובר בארבעה חודשים, ראש הרשות אומר ארבעה, משרד הפנים אומר ארבעה, אבל גברתי אומרת חמישה.

המקום היחיד שעוד לא התייחסת אליו, או שעוד לא שמעתי שהתייחסת אליו, היא טייבה. לפי מה שהיה כתוב אצלנו – 15 חודשים.

טייבה זה סיפור שגם אמרנו לבית-הדין שאנחנו לא יודעים כרגע מה לעשות איתו. טייבה היא רשות שקיבלה סיוע מהממשלה לפני מספר שנים בהיקף של כ-80 מליון שקלים והציגה לנו כרגע תביעות חדשות בהיקף שעולה על 100 מליון שקלים, דבר שהוא בלתי מתקבל על דעתנו. אנחנו לא גיבשנו את דעתנו עדיין מה לעשות עם הדבר הזה.

מה עם מענקי האיזון ומענקי הפיתוח והשוויון ביניהם?

מענקי האיזון משולמים על פי נוסחה שנקבעה על ידי ועדה ציבורית בראשות יעקב גדיש עליו השלום. במהלך 2007 מענקי האיזון הושוו בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי ובאופן ממוצע כולם יקבלו את אותו שיעור של מענק איזון.

לעניין מענקי הפיתוח. בשנה שעברה הם הוקצו על פי קריטריונים שוויוניים לחלוטין. טרם סוכמו הקריטריונים, שגם יהיו שיווניים אבל שונים, לגבי 2007.

אני מנהל חטיבת עובדי הרשויות המקומיות בהסתדרות המעוף. לעומת התמונה הורודה והאופטימית שהוצגה כאן - אכן הייתה התקדמות קלה לאור הדיונים בבית-הדין הארצי - 30 רשויות מקומיות לא מקבלות את השכר במועד. חברינו באיגודים המקצועיים בחוץ לארץ לא ידעו לענות לנו כי הם לא נתקלו בתופעה כזו בארצות המערביות.

לגבי משרד הפנים. משפטית הוא אינו המעסיק, הוא צודק, אבל מה עומד מאחורי האמירה הזאת זאת התנערות מהעובדים או נתק מוחלט בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי שבו העובדים נפגעים והם בני ערובה. משפטית הוא צודק, אבל מה, לא יהיה מזור לעובדים האלה בגלל שהוא לא המעסיק שלהם?


עומק הבעיה דורש פתרון מיידי. אני שלחתי דוח וראיתי שהוא מצא פה את ביטויו לעומק הבעיה בזכויות הסוציאליות. יש כאן דיווחים של שנים של אי הפרשה. אנחנו יושבים כאן בבית המחוקקים ומדברים על עבירות פליליות. מי שלא משלם שכר בכלל, לא משלם שכר מינימום, ושכר מינימום לא לשלם – זאת עבירה פלילית. מי שלוקח את חלק העובד ולא מפריש אותו לקופה, רק לאחרונה נתנה הכנסת את דעתה בנושא והגדילה את העונש לשלוש שנות מאסר.

אנחנו עוברים עבירות פליליות אבל אנחנו לא יכולים לשבת ולתת לבירוקרטיה להתנהל כך. משרד הפנים אולי צודק באומרו שיש ניהול לא נכון של הרשויות, אבל העובדים לא יכולים להיות בני ערובה ורעבים. אנחנו רואים את העובדים שלא מקבלים 7 חודשים משכורת, זה דבר לא אנושי ולא מוכר. אנחנו דורשים פתרון מיידי. קודם כל שישלמו לעובדים שכר ואחר כך יפעלו להבראה, ואנחנו משתפים פעולה בנושא ההבראה. ההסתדרות נתנה ידה להבראת הרשויות באופן מקיף וגורף שלא היה ידוע במשך שנים.

אנחנו מבקשים לפתור את הבעיה האקוטית עכשיו ואחר כך להמשיך בהבראה.

אדוני, הממשלה בעניין הזה מדברת בקול אחד. בעניין הזה אין משרד האוצר לחוד ומשרד הפנים לחוד אלא יש את ממשלת ישראל. ממשלת ישראל מדברת בקול אחד. אני מסכים לחלוטין, משרד האוצר מסכים לחלוטין, עם מה שהציג פה מנכ"ל משרד הפנים.

יש לך עוד תובנות או הערות? איך פותרים את מה שקורה בטייבה למשל? תרשה לי לומר לך שמנכ"ל משרד הפנים לדעתי בלעדיך לא יכול לפתור את מה שקורה בטייבה.

אני חושב שמנכ"ל משרד הפנים אמר נכון. הבעיה בטייבה היא לא בעיה של היעדר תקציב. מנכ"ל משרד הפנים הציג כאן בעיה שונה מבעיה תקציבית, בעיה שצריך להתמודד איתה בכל מיני כלים. הכלי התקציבי יבוא בסוף, אחרי שיפתרו את הבעיות האחרות הקיימות בטייבה.

מה הבעיות שקיימות בטייבה?

מנכ"ל משרד הפנים הציג אותן.

לא, מנכ"ל משרד הפנים לא נדרש לשאלה הזאת. הוא רק אמר שכרגע משרד הפנים עדיין לא החליט כיצד הוא מתמודד עם הבעיה שקוראים לה טייבה. עכשיו, משום שאני גם מכיר את הבעיה הזאת היטב, אני רוצה לדעת מה הבעיות שאתה כמשרד האוצר ואה אותן היום.

משרד האוצר לא מתעסק ברמה של הרשות הבודדת. אני יכול להגיד - כיוון שמדובר במקרה של טייבה במספרים שהם כמעט מקרו-כלכליים - בטייבה היה הסדר נושים והמדינה הזרימה לפני 6 שנים בין 80 ל-100 מיליון שקלים כדי להבריא את הרשות הזאת. אחרי שהוזרמו 100 מיליון שקלים אלה, אנחנו מכירים כיום - ועדיין לא סופי - סדר גודל של חוב של כ-140 מיליון שקלים. יש פה שאלה מה קרה, מה הייתה ההתנהלות שגרמה לזה ואת זה הציג מנכ"ל משרד הפנים. אני לא יכול לומר לך באיזו דרך זה ייבדק ומה יהיו התוצאות כי זה לא בתחום שלי.

יש ועדת חקירה לחקור את תפקוד הרשות בטייבה?

כרגע אין, אבל אני לא מוציא מכלל אפשרות שתהיה.

אני מסכים לתיאור של מנכ"ל משרד הפנים, ברובו. בהחלט יש שיפור מסוים בנושא הזה אבל עדיין אין פתרון שורש.

יש בהחלט בעיית ניהול קשה אבל לא רק בעיית ניהול קשה. ידידי ממשרד האוצר דיבר על ממשלת ישראל המדברת בקול אחד, אבל בד בבד עם המאמצים שנעשים - ואני אומר שבאמת נעשים מאמצים על ידי משרד הפנים האוצר -,ממשלת ישראל ממשיכה לקצץ, כאשר רק עכשיו קיצצו 200 מיליון שקלים מתקציבי הרשויות המקומיות, כאשר הנפגעים הראשונים והעיקריים הן הרשויות החלשות. גם תקציבי החינוך מקוצצים עכשיו. אנחנו מעריכים את הקיצוץ ששרת החינוך תשית עלינו בסכום של כ-250 מיליון שקלים. אם כן, חרף המאמצים שנעשים בצד אחד, נעשות פעילויות אשר מקשות עוד יותר.


הפתרון הוא באמת ללכת עם 30 הרשויות האלה לפתרון שורש בכל רשות ורשות. אנחנו חושבים שנעשה את הדבר הזה,. עוד הבוקר, בראיון שנתן יושב-ראש מרכז השלטון המקומי בהקשר לנושא אחר, נאמר שמי שלא בסדר, מרכז השלטון המקומי לא מגן עליו. מי שבסדר או מי שעושה מאמץ, צריך לראות איך ניתן לסייע לו בכל המובנים, גם על ידי גביית יתר וגם בסיוע ממשלתי. מי שהוא חדל תשלום – יוגדר ככזה, מי שלא מסוגל להתנהל - יש סמכויות למשרד הפנים לטפל בו. מתוך 30 הרשויות עליהן אנחנו מדברים יש רשויות שבהחלט יכולות לעלות מעל פני המים וזאת באמצעות סיוע ממשלתי. אנחנו לא שוללים את זה, בתנאי כמובן שהרשות תעמוד גם היא במטלות המושתות עליה.

התבשרתי כרגע שההסתדרות הודיעה על יציאה לשביתה ביום רביעי הקרוב. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לקרוא לראש-הממשלה לעשות כל מה שהוא יכול במסגרת תפקידו ומעמדו כדי לנסות ולגשר על הפערים ולמנוע את השביתה הזו, כי אני חושב ששביתה, שהיא כמובן זכות לגיטימית של ההסתדרות ושל העובדים, היא המכשיר האחרון שצריך להשתמש בו, ואם ראש-הממשלה יכול להיפגש עם יושב-ראש ההסתדרות ולנסות למצוא נוסחה שיכולה למנוע את השביתה ולמנוע את הפתרונות, אז אני חושב שמעל הבמה הזו אני רוצה לפנות אליו ולקוות שאוזניו כרויות לפנייה הזו.

המצב הזה חוזר על עצמו מפעם לפעם. יושבים פה ראשי רשויות שהם חברים טובים שלי. אנחנו צריכים לאתר את הבעיה ולראות איך פותרים אותה מן השורש. אדוני היושב-ראש, עד לא מזמן אתה היית שר הפנים וגם בתקופה שלך ולמרות הניסיון שלך - לא הצלחת לפתור את הבעיה. לא חלילה שיש לי ביקורת עליך, אבל הבעיה היא גדולה מאוד.


שמעתי אותך בשני כנסים ואני חוזר אל הדברים היום. זאת אומרת, הבעיה היא הכדור הלוהט הזה שכל אחד זורק אותו לשני. המנכ"ל אמר כאן את הדברים שהם אולי הנכונים ביותר והצודקים. יחד עם הדברים הנכונים והצודקים שהוא אומר, אני חושב שצריך לראות גם את הבעיות של ראשי הרשויות האלו, שחלקם הם חדשים. הם נבחרו ונכנסו לחובות שאף פעם הם לא יוכלו לצאת מהם. אולי אנחנו באמת צריכים לעשות איזה שהוא קו מפריד כדי לנסות לפתור את העבר ומפה ללכת קדימה. נמצא כאן בר טוב שלי שנס לרשות והוא באמת רוצה לעשות הכול כדי לתקן ולראות איך לפתור את הבעיה של היישוב שלו. תאמינו לי שעצם זה שהוא הולך להיות ראש רשות הוא מפסיד, אבל הוא מפסיד למען מטרה נעלה. הבעיה היא שהוא לא יוכל לצאת מהבוץ הזה. המשקל כל כך גדול שלעולם הוא לא יוכל לצאת. גם אם יתנו לו מענק כזה או אחר, זה בלתי אפשרי. צריכים לעשות יישור קו. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע, אתה היית שר הפנים, אני הייתי בוועדת כספים כאשר ניסינו לאחד רשויות ועשינו את התיקון לחוק. אומר המנכ"ל שזו גזירה, אבל לא הייתה לו ברירה. אנחנו רצינו להעביר תקציבים לפתור משכורות, כי כל תקציב שהיינו מעבירים ואפילו שקל אחד, מייד היו בולעים את התקציב הזה בגלל העיקולים למיניהם. אולי בדיעבד זה היה רע, כי היום הבנקים לא נותנים וחוששים לתת אשראי.

אני רוצה להציע הצעה. צריך לשים בסופו של דבר משקל ברשות שאחוז הגבייה שלה את הארנונה נמוך מאוד, כאשר לפי גובה הגבייה של הארנונה והאכפתיות של ראש רשות, ככה הוא יוכל לקבל עזרה. בסופו של דבר ראש רשות צריך לעשות את המאמצים ואני יודע שיש ראשי רשויות שעושים את המקסימום שאפשר, אבל הם לעולם לא יצאו מהחוב הגדול שמצטבר להם.

אדוני היושב-ראש, כשר הפנים לשעבר אני רוצה לבקש ממך למצוא פתרון. הייתה לי שיחה ארוכה בעניין הזה עם מנכ"ל משרד הפנים, והוא אמר שהוא עושה את המקסימום האפשרי, אבל גם הוא מוגבל מבחינה תקציבית. הוא עושה את הכול, ואתם יכולים להאמין לי, כי שוחחתי איתו כמה וכמה פעמים. הוא משקיע שעות ארוכות כדי למצוא את הפתרון הזה. כשר הפנים אתה יודע שהפתרון הוא לא כרוך רק מצד אחד אלא הוא כרוך גם מהצד השני ולכן צריך לראות את שני הצדדים. כאן לשני הצדדים יש בעיה. מצד אחד, ראשי רשויות שלא גובות ארנונה ולא פותרות את הבעיות של היישוב ומתנערות, מצטברים להן חובות. גם לראשי הרשויות לשעבר צריכה להיות אחריות. יש ראשי רשויות חדשים שמגיעים ועושים כמיטב יכולתם, עושים את כל המאמץ, ואבל א פותרים את הבעיה.

25 חודשים, יותר משנתיים, לא קיבלתי משכורת. כלל העובדים לא קיבלו משכורת במשך 16 חודשים. אני שומעת את כל הדברים כאן וגם הייתה לי שיחה קצרה עם כבוד מנכ"ל משרד הפנים, שאני לא מסכימה אתו. אני שומעת כאן דיבורים רק על אחוזי גבייה ואני שומעת על האחריות של ראשי הערים, אני שומעת שמשרד הפנים הוא לא המעסיק שלנו. אדוני מנכ"ל משרד הפנים, אני מקווה שהפעם לא תצא מהישיבה כי בבית-הדין לעבודה אתה יצאת ולא שמעת את הדברים שלנו. אתה אולי א מעסיק שלי אבל אתה המעסיק של ראש העיר, של ראשי הרשויות, וזאת האחריות שלך ולכן אתה צריך לנקוט צעדים. לא מעניין אותי מה הם עושים ואם הם מתפקדים או לא מתפקדים, אם הם חדשים או לא חדשים., זה כבר לא מעניין אותנו. אנחנו רוצים פתרונות. אתה מעביר ביקורת על התנהלות ראשי הערים ואני שואלת מי עורך ביקורת על התנהלות משרד הפנים. הרי אדוני, בזמן שאתה היית שר אתה ראית אותנו מפגינים מול משרדך. אנחנו תבענו שיהיה חשב מלווה, למרות שהוא יצא רק לתקופה של חודשיים. בטייבה כולם יודעים שעד סוף 2005 היו ועדות חקירה - ואתה בעצמך בדקת את הנושא הזה - שליוו את תפקוד העירייה וכל שלושה חודשים הגישו דוחות. איפה היה משרד הפנים בכל התקופה הזאת? אני אישית התקשרתי לקצין התקציבים במחוז והוא היה אומר לי שהכול מתנהל כשורה בטייבה. אני אומרת שלא הכול מתנהל כשורה, כי אם הכול מתנהל כשורה, איפה המשכורת שלי? איך אני הגעתי למצב ש-25 חודשים לא משלמים לי משכורת? הרי לא הגעתי לתקופה של שנה ו-4 חודשים, תקופת כהונתו של ראש העיר החדש, אלא ל-25 חודשים. איפה אתם הייתם כמשרד הפנים? אותנו, העובדים, זה לא מעניין ואנחנו רוצים פתרונות. אני רוצה לחם על השולחן של הילדים.

בתקופה של השנתיים שלא קיבלת שכר, התווספו עובדים לעיריית טייבה?

אני יודעת שכאשר נכנס ראש העיר החדש הוא פיטר 78 עובדים. אני לא יודעת את המספר המדויק של העובדים עכשיו אבל אני יודעת שיש עובדים שמועסקים לפי שעה, כאשר מדובר בעיקר בסייעות בחינוך מיוחד.

שאלתי אם הצטרפו עובדים.

הצטרפו, כן, בטח שהצטרפו.

מה זאת אומרת הצטרפו, איך הוא מצרף עובדים כשהוא לא יכול לשלם שכר?

הם עובדים לפי שעה.

מה זה משנה, ראש עיריית טייבה נמצא פה?

אמרתי שהוא פיטר עובדים, הוא הכניס סייעות לחינוך מיוחד שזה לפי תקן. זה מה שידוע לי. זה לא הנושא שאני אמורה לדון בו.

אני שואל אותך, כי הוא איננו,. אם הוא היה פה, הייתי שואל אותו.

אני אומרת כאן בשם כל העובדים שכל הדיונים האלה לא מעניינים אותנו, אנחנו רוצים אוכל על השולחן שלנו ורוצים לחיות בכבוד. זה התכל'ס של כל העניינים.

אתם במשרד הפנים אחראים כי אתם המעסיקים של הרשויות. קודם כל תעשו בדק בית אצלכם ואחר כך תעשו אותו אצל ראשי הרשויות. אני רוצה לראות רק ראש עיר אחד שמועמד לדין, אני רואה חברי כנסת מועמדים לדין, אני רואה שמשרד הפנים עושה במגזר הערבי כאוות רוחו, ועושה מה שהוא רוצה. למה לא משלמים? מפרקים עירייה, שולחים חברי מועצה הביתה, ומשאירים ראש עיר שקודם היה במעצר בית, ועם זאת היה ממונה והמשיך לעבוד. אנחנו רואים ויודעים מה קורה במגזר הערבי. גם אנחנו אנשים. אני לא רק עובדת אלא אני אזרחית ואני רוצה לקבל שירותים. תעשו בדק אצלכם.

אני קבעתי בחירות מוקדמות בטייבה.

אני יודעת, וזה לזכותך.

אבל זה עדיין לא פתר את הבעיה. איך את מסתדרת שנתיים בלי שכר? כמה ילדים יש לך?

אתה יודע כמה זה משפיל? יש לי ארבעה ילדים. הבת הבכורה יצאה לעבוד כדי שתוכל לשים גשר בשיניים.

בעלך עובד?

הוא עובד, אבל תחשב משכנתא והלוואות,. אתה יודע יש לי פיצוץ בצנרת מים כבר חודשיים בבית ואני לא יכולה לתקן. זאת בושה וחרפה מה שקורה אצלכם.

תודה רבה לך. חבר הכנסת ווסל טהא בבקשה.

טהא

שמענו את הסקירה של מנכ"ל משרד הפנים וראינו את הזלזול הרב שהפגין נציג משרד האוצר שזרק כמה מלים ועזב את הישיבה ויצא. זה זלזול וזאת חוצפה .

נשארו נציגים של משרד האוצר. נשארה נציגות של משרד האוצר. מי זה הנציג הבכיר של משרד האוצר? אני מבקש ממך לשבת ליד השולחן. אתם לא צופים בדיונים האלה. אתם לא מהציבור, אתה משרד האוצר, ולכן אני מבקש מכם לשבת ליד השולחן, מאחר שזו ישיבת עבודה. ברוך השם בדיונים ממשלתיים אתם בראש הדיון. אז פה לפחות תהיו חלק מהדיון. תודה.

אדוני היושב-ראש, כאמור, שמעתי את הסקירה של המנכ"ל ורציתי להתייחס לדבר דבר אחד בדבריו - מושג מתועב ואומלל- כאשר הוא דיבר על הסקטור הערבי. הוא דיבר על מגזר הערבי, הוא דיבר על המגזר לא יהודי, והדגיש את עניין התרבות.

רציתי לומר לו שזה רק מצביע על עומק האפליה במשרד הזה. זה מצביע על עומק האפליה. כאשר מדבר נציג בפני ועדה, הוא מדבר על תרבות של תשלומים אבל הוא לא מדבר על אפליה בחלוקת המשאבים. כאשר החליטו על מענקי האיזון - עד שהגענו לנקודה הזאת שהוא דיבר על שוויון - זה לקח זמן עד שהרשויות הערביות הגיעו לנקודה הזאת. בדרך התווספו הרבה גירעונות ועל זה הוא לא דיבר. כשהגענו כמעט לשוויון במענקי האיזון, ביטלו את המענקים. ביטלו את מענקי האיזון ב-2003, כתוצאה מהתכנית הכלכלית של הממשלה דאז והגזרות. כאשר מדובר בגזרות, אנחנו שווים. בקיצוצים, אנחנו שווים. כאשר מגיעים קצת לרווחה, מפסיקים את הדרך וקוטעים לך את הדרך. על זה הוא לא דיבר.

לכן אדוני היושב-ראש, הוא לא דיבר על בניית התקציבים, על נקודת המוצא, על הזינוק שהיא מופלית לרעה. הרשויות הערביות מופלות לרעה. כאשר מדברים על התקציב למשל של כרמיאל, תסתכל איך התקציב שם בנוי ותראה שיש הבדל אבל על זה הוא לא דיבר. כאשר מדברים על חלוקת המשאבים, היא לא שווה. לכן אנחנו הגענו למצב הקשה הזה כאשר הרשויות פשוט קורסות.


להרבה רשויות, ואפשר לבדוק זאת, יש חשבים מלווים אבל הגירעונות התווספו כשהם שם כי הם חתמו על ההמחאות. למה הוא לא שואל את החשבים שלו מה קרה? למה הוא מאשים רק את הנבחרים שלנו, את ראשי הרשויות?

אני רוצה להצטרף לקריאה של היושב-ראש לגבי המשבר והשביתה עליה הכריזה הסתדרות שהיא שביתה צודקת. מה שקורה היום הוא שהעובדים ברשויות המקומיות הפכו לעבדים. הם ממש עבדים. המקרה שסלווה הציגה בפנינו כאן הוא נחלתם של הרבה מאוד עובדים, וזה שיא השיאים של העוולות החברתיות. עובד שעובד הרבה מאוד זמן, לא מביא משכורת הביתה.

אני רוצה להגיד לך אדוני המנכ"ל שכל ההסברים שנתת הם בכלל לא משכנעים ולא מצדיקים מצב בו אדם עובד אבל בסוף החודש הוא הופך לעבד כי הוא לא יכול להביא משכורת לביתו. נכון הוא, ונאמר פה, שהנושא הזה והדיונים האלה היו בעבר, והרבה פעמים ניסו לכבות שרפות, אבל כיבוי השריפות הזה לא מועיל.

לדעתי המשבר בו נמצאות היום הרשויות המקומיות הוא עמוק מאוד ואני לוקחת צד ברור לצד העובדים. העובדים נמצאים בין הפטיש והסדן. אתם צריכים לקחת אחריות, משרד הפנים והממשלה. אתם חייבים לקחת אחריות בעניין הזה ולתת פתרון יצירתי. לא מספיק לבוא ולומר שהתנהלות היא לא תקינה, שלא גובים מסים. זה לא מספיק וזה לא פותר את הבעיה. הבעיה היום שהעובדים שעובדים חייבים לקבל משכורת. תיאור מצב לא מביא לפתרונות. הצבעה על נאשמים לא מביא לפתרונות.

בשם העובדים אנחנו רוצים היום פתרונות מעשיים. הפתרון היחיד שקיים היום, ועוד לא שמעתי אותו, איך נגרום לכך שאותם עובדים יקבלו משכורת. איך עובדים סוציאליים שבמקום לטפל במקרים, עסוקים בעניינם. הרשויות האלה גם לא נותנות שירותים לאזרחים. זאת השפלה וזה צריך להדליק מנורות אדומות מראש-הממשלה ועד כל המנגנונים הממשלתיים, ממשרד האוצר וממשרד הפנים, ולגרום להם התכנס ולפתור את הבעיה הזאת. זה לא מעניין כרגע איך להעביר, מה להעביר, מי אשם, חשבים מלווים, חשבים כאלה ואחרים, נושים, לא נושים,. צריך ליצור מנגנון וערוץ ישיר כדי שהעובדים יקבלו את המשכורות שלהם.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאי אפשר לעבור לסדר היום על דברים כמו אלה שנשמעו כאן, דבריה של אישה שעובדת 25 חודשים ולא מקבלת משכורת. כל הדיון שאנחנו מנהלים מנותק מהמציאות ואין לו שום תוקף מוסרי אם אנחנו לא נצא מהדיון הזה עם תשובה מעשית שתפסיק את השערורייה הזאת, שאישה או נשים או גברים הולכים כל יום למקום העבודה שלהם ובמשך חודשים ארוכים לא מקבלים משכורת.


אני רוצה אדוני היושב-ראש לפתוח את דבריי בברכה להסתדרות. אני רוצה לחזק את ידיה של ההסתדרות בשביתה. אני חושב שחשוב שהשביתה הזאת יוצאת אל הדרך. אני רוצה לקרוא להסתדרות לנהל את השביתה הזאת, שהיא שביתה לוחמת וממושכת, שתתנהל ללא פשרות, עד אשר הבעיה הזו תבוא סוף סוף על פתרונה.


אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריכים להנחות אותנו שני עקרונות.

1.
עובדי הרשויות המקומיות נותנים שירותים לציבור ואנחנו לא יכולים להסתתר מאחורי השאלה הפורמאלית אם הם עובדי מדינה או לא.

2.
העיקרון השני הוא שהם נותנים שירותים לציבור והם צריכים לקבל תגמול ומשכורת עבור עבודתם.

אומרים לנו כאן שעובדי הרשויות אינם עובדי מדינה. השאלה היא מאיפה נובעת הבעיה ואני אומר שהבעיה נובעת מכך שבמדינת ישראל אנחנו החלטנו לחלק את האחריות על השירותים בצורה כזאת שחלק מהאחריות לשירותים מונחת על כתפי הרשויות המקומיות. זה יכול להיות פתרון סביר, זה יכול להיות פתרון ראוי, ובלבד שלרשויות המקומיות יש את האמצעים הכלכליים ויש את האמצעים התקציביים בכדי לבצע את התפקיד שלהם ולספק את השירותים לציבור.


אני חושב שאנחנו עדיין סוחבים אחרינו את הפצעים של המדיניות הכלכלית של שנת 2003, של ביבי נתניהו, שבמכה אחת קיצץ את תקציבי האיזון לרשויות המקומיות. אמנם הכנסת הזאת נבחרה על יסוד מנדט הפוך לחלוטין, הציבור דחה את המדיניות הזאת והעניש את אלה שהלכו בדרך הזאת, אבל לצערי אנחנו עדיין ממשיכים באותה מדיניות. התוצאה של המדיניות הזאת עדיין מורגשת בשטח. אני חושב שזו חובתה של הכנסת לעמוד במבחן של המנדט שהיא קיבלה מהציבור ולהציע באמת מדיניות חברתית אחרת.


אדוני היושב-ראש, אני מסתכל על רשימת הרשויות. שאלתו של חבר הכנסת גפני היא שאלה מאוד חשובה. איך זה ייתכן שמתוך 35 רשויות שלא משלמות משכורת, 33 הן רשויות מקומיות הן ערביות? חוץ מאופקים וקציר-חריש למרות שגם שם המצב יחסית פחות גרוע. והתשובה שלי אדוני המנכ"ל היא תשובה מאוד קשה בעניין הזה. השאלה איננה שאלה של תרבות וגם לא שאלה של תרבות ניהול. אני רוצה להגיד לכם שאני מכיר את הרשימה הזו, ויש פה רשויות מקומיות שמנוהלות מצוין. אני מכיר את ראשי הרשויות ואני מכיר את העבודה שהם עושים והם עושים עבודה נפלאה, אבל אין להם אמצעים, אין להם אזורי תעשייה, אין להם אפשרויות לגבות כספים כמו שצריך. הרשויות האלה הן רשויות מאוד עניות. באים לאנשים ודורשים מהם לשלם ארנונה, ואלה הם אנשים שנמצאים באשכול במקום הכי נמוך מהבחינה הסוציו-אקונומית. הם יממנו את כל הבעיות? המדינה מתנערת מאחריותה ונוצרת פה תמונה איומה של רשויות מקומיות, שהן הכי עניות, שאין להן את האפשרויות, אין להן את המשאבים, אין להן אזורי תעשייה, ואומרים להן לכו תשברו את הראש לבד.


אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים את דבריי בהצעה מעשית. את הבעיה הזו אי אפשר למשוך עוד. שאלה חברת הכנסת חילו מה אנחנו מציעים ואיזו החלטה אנחנו יכולים להחליט היום שתביא לפתרון העניין. התשובה שלי היא מאוד פשוטה. אני מציע אדוני היושב-ראש שתעמיד להצבעת הוועדה את ההחלטה הבאה:

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קוראת לממשלת ישראל לשלם מתקציב המדינה - שימו לב - את כל המשכורות המולנות בכל הרשויות המקומיות שבהן יש הלנת שכר מעבר ל-3 חודשים, מ-3 חודשים ומעלה. ולאחר מכן הממשלה תוכל להתקזז ולנהל התחשבנות עם הרשויות המקומיות. לא אלמן ישראל. הממשלה היא לא כל כך מסכנה והיא יכולה להתקזז עם הרשויות המקומיות ולנהל איתן משא ומתן. הכול אפשרי. העובדים לא יכולים להיות בני ערובה. צריך קודם כל לשלם מתקציב המדינה את כל המשכורות המולנות מ-3חודשים ומעלה, ולאחר מכן להיכנס עם הרשויות המקומיות להתדיינות על ההתקזזות.

אני קודם כל רוצה לצרף את קולי לקריאה שלך לראש-הממשלה שהוא ייכנס אישית לעובי הקורה על מנת לפתור את העניין. כך אולי נשחרר את העובדים ואת הרשויות המקומיות מגישות לא צודקות, לא נכונות אלא שחצניות, מתנשאות, שמסתכלות על הסבל של האנשים בזלזול שהוא פשוט מבעית. אם ראש-הממשלה ייכנס לעובי הקורה זה עדיין לא מבטיח שהנושא ייפתר אבל אני מקווה שכן. אבל אם לא, זה יעשה משהו. בכל מקרה אני חושב שההסתדרות עשתה מעשה שהוא נדיר במחוזותינו, שאיגודים חזקים מגלים סולידאריות עם העובדים שזכויותיהם נשחקות ומשכורותיהם נגזלות. אני חושב שזאת דוגמא לערך שצריך לחזק אותו בתוך החברה הישראלית, והוא הסולידאריות החברתית. אני מברך את ההסתדרות על הכרזת השביתה.


יכול להיות שיש רשויות שמתנהלות לא נכון. מי שאמור להתחשבן איתן הוא משרד הפנים. האחריות היא של משרד הפנים ולכן משרד הפנים קבע חשבים מלווים. בכל מקום שיש חשב מלווה, כל תקלה יוצאת מתחת ידיכם אדוני המנכ"ל. כל תקלה, ואל תתחבאו. כל פעם בא אלינו מנכ"ל שאומר שהוא רוצה ללמוד את העניינים. לוקח לו 5-6 חודשים, 10 חודשים, אחר כך הוא בא לספר לנו את אותו הסיפור. אתם גם קבעתם את תכניות ההבראה ואני חושב שאתם צריכים להתייחס לרשויות על פי ההתקדמות בתכניות ההבראה. יכול להיות שתכניות ההבראה לא יושמו במלואן במשך שנה או שנתיים, אבל אני יכול להעיד על כמה רשויות שלא משלמות שכר לעובדים והן כן פועלות על פי תכנית הבראה. יושב מולי ראש מועצת ערבה שעשה צעדים אדירים - גם אחרים - אבל אותו בור פעור של חוסר תשלום משכורות עדיין קיים וזה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. זאת אומרת, גם בנושא של אי התנהלות נכונה, האחריות היא של משרד הפנים. גם בנושא של חשב מלווה, האחריות של משרד הפנים. גם תכניות הבראה, האחריות של משרד הפנים. ואם תקפוץ למעלה או תרד למטה, האחריות של משרד הפנים. אם האנשים לא עובדים אצל משרד הפנים, אז אצל מי הם עובדים? מי מפקח על הרשויות ועל התנהלותן?


אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביע שאט נפש ואני מבקש מהמנכ"ל ימשוך את הדברים שאמר בכל מה שקשור בתרבות הקיימת יישובים הלא יהודיים. תרבות, אתה שומע מה אתה אומר?

אמרתי תרבות ניהול.

יש תרבות שלא משלמים.

תרבות ניהול.

תרבות שלא משלמים. אני מבקש שתמשוך את הדברים. אלה דברים שהמילה הקלה לתאר אותם הם דברים חצופים והמילה היותר חזקה היא שאלה הם דיבורים גזעניים.


גם בנושא הזה אי אפשר לומר שאנחנו לא נותנים אזורי עדיפות, אין תיעדוף של הקמת עסקים ביישובים הערביים ועיקר ההכנסות הפוטנציאליות של הרשויות הן ממסים על מגורים. האוכלוסייה ש-50 אחוזים ממנה חיים מתחת לקו העוני, זאת לא מכה מהשמיים, אלא זה קורה בגלל הממשלה. נציג משרד האוצר אומר שהממשלה מדברת בקול אחד, ואם אכן כך הוא, אתם אחראים גם על המדיניות החברתית והמצב החברתי שקיים בתוך היישובים הערביים, מצב של חוסר מקומות עבודה, חוסר עסקים, חוסר הכנסה לתושבים שלא יכולים לשלם מסים.

גם נוסחת גדיש, שאני מכיר אותה היטב, היא לא תורה מסיני,. אני אומר לכם על פי ניסיוני שראוי לבדוק את הנוסחה כולה מחדש.

ראוי לבדוק את הנוסחה בשני מישורים אדוני היושב-ראש, ואני מחזק את דבריך, גם במישור של אפליה מתקנת או העדפה מתקנת, וגם במישור של יישומה.


אני רוצה לתת את הדוגמא של ינוח-ג'ת. ינוח-ג'ת מונה 5,500 תושבים. שלומי מונה 5,500 תושבים. מענק האיזון של ינוח-ג'ת הוא 24 עשרים מיליון שקלים ואילו מענק האיזון של שלומי הוא 37 מיליון שקלים. למי אתם רוצים לספר ת הסיפורים האלה?

אומר מנכ"ל משרד הפנים 8 מיליון שקלים.

התקציב הכולל. יש גם הפרש במענק האיזון.

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על עצם קיום הישיבה הזאת. אני חבר כנסת כמעט שנה. בהיותי חבר בוועדת הפנים אני יכול לומר לכם, לבשר לכם בקול רם שזה אולי הדיון השישי או השביעי שאני משתתף בו בנושא הלנת שכר ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות. זה לא סוד. יושב משמאלי יושב-ראש ועדת פנים, ושאלתי אותו בשקט כמה דיונים אתה קיימת. אמר לי משהו כמו 20 דיונים. יושב מימיני יושב-ראש ועדת פנים קודם, שאלתי אותו כמה דיונים הוא קיים, אמר לי למעלה מ-20 דיונים.

אדוני היושב-ראש, אתה היית שר הפנים. אני הייתי סגן ראש עיר בעירייה שלא שילמה שכר לעובדים שלה, ניהלתי מאבק יחד עם עובדים מקריית מלאכי ומלוד, שאתה בוודאי זוכר אותו אדוני בהיותך חבר כנסת מטעם סיעת העבודה. הגעת אלינו ללוד ושם ראיתי בדיוק את המצב של עובדים סוציאליים שהפכו להיות נזקקים בעצמם. אגב, בזמנו גם הלכתי והגשתי בג"ץ יחד עם עובדים סוציאליים מלוד ומקרית מלאכי. ישבתי איתך באוהל משותף ערב פסח במטרה לשלם לעובדים בערב החג את המשכורות.


יש לי תחושה לא טובה מכל הדיון הזה. אני מחזק את ההסתדרות. אני לא חבר של רוני בר-און ואני גם לא מהמפלגה שלו, אבל אני רוצה להגיד מילה טובה עליו. אני חושב שרוני בר-און, במשך פחות משנה שהוא שר פנים, לא אחת ראיתי אותו דופק על השולחן בעניין של השכר לעובדים ברשויות המקומיות.

אני לא אומר תרבות או לא תרבות, אבל חלק מהאחריות למה שקורה מוטלת גם על ראשי רשויות. אני אומר לך אדוני היושב-ראש, אנחנו כאן בכנסת, אנחנו המחוקקים, צריכים ללכת לתהליך של חקיקה מסודרת שבה נבטיח את משכורות העובדים בצורה של חוק מסודר. אני לא יודע איך נעשה את זה, יכול מאוד להיות כחלק ממענקי איזון, יכול להיות כחלק ממה שמעביר משרד הפנים לטובת הרשויות המקומיות, אבל נצטרך למצוא את הדרך איך אנחנו מעבירים את המשכורות ישירות לטובת חשבונות הבנק ולעשות זאת בצורה מסודרת. יכול מאוד להיות שזה יהיה הפתרון. לי יש תחושה בסופו של דבר שזה לא סוף פסוק. תהיה שביתה, ואנחנו נתכנס עוד הפעם, ובעוד חודשיים יכריזו על שביתה ועוד הפעם נבוא לכאן לדיונים. יש איזה ריטואל קבוע שחוזר על עצמו כאשר כל פעם שקורה משהו, אנחנו מייד מתכנסים לדיון.


לכן אני חושב אדוני היושב-ראש שאתה צריך להקים צוות מתוך ועדת הפנים של הכנסת, בראשותך, כדי לקבוע תהליך של חקיקה מסודר,כאשר בצוות הזה ישתתפו נציגי משרד הפנים, השלטון המקומי, משרד האוצר, כדי שסוף סוף נוכל לתת פתרון אמיתי לבעיה הזאת. אני חושב שהדברים של הגברת מסאווה מבטאים את המצוקה האמיתית של העובד שהופך להיות בן ערובה. לא כולם עובדים גרועים. לא כל הרשויות גרועות. אמר אופיר פינס שכאשר הוא היה שר הפנים הוא פיזר בטייבה את המועצה והלך לבחירות לרשות המקומית, וזו הייתה דוגמא טובה. אבל נכנס ראש רשות שעבורו זה כמו לכבול לו את הידיים מאחורי הגב כי הוא פשוט לא מסוגל לעשות כלום. ראש העיר בטייבה קיבל במקום מציאות קשה מאוד.


דבר אחרון שאני רוצה לומר לראשי הרשויות. אני הרי בא מהשלטון המקומי ואני חושב שאני רואה את עצמי ידיד של השלטון המקומי. רבותיי, יש גם אחריות לראשי רשויות. אני רואה את זה בשורה של מקומות ואני שמח שהיום במשרד הפנים מנהלים ביד חזקה. אני מודה לך אדוני על עצם ההחלטה למנות ועדה קרואה בלוד. אני חושב שיש שורה של ועדות בדיקה שאתם מיניתם, ואני חושב שההתנהלות מול הרשויות המקומיות שבהן יש חריגות ובהן יש התנהלות קלוקלת בסופו של דבר משפיעה על השירות לאזרח. בבואנו לבדוק את העניין צריכים לדאוג לעובדים אבל יחד עם זאת אנחנו גם צריכים לדאוג לתושבים במקום.

אני רוצה לשמוע עכשיו ראש רשות שמלין שכר.

אדוני היושב-ראש, חברים יקרים, אני יושב פה ומקשיב קשב רב ואני חושב שהפתרון נמצא לפתחנו, אבל אנחנו שוכחים כמה דברים. אמר נכון חברי חבר הכנסת אלי אפללו בראשית דבריו שראשי רשויות חדשים שקיבלו את הרשויות במצב בלתי אפשרי לאחר קריסה טוטאלית, יש להם בעיה לשקם את הרשות.

יחד עם זה לעצם העניין. בשנת 2002 קוצצו מענקי האיזון ב-50 אחוזים לרשויות המקומיות, ומכאן למעשה התחילה ההתדרדרות הכלכלית במצב הרשויות המקומיות, הן היהודיות והן הערביות, אלה שלא יודעים לשלם משכורת, ובעיקר רשויות כאלה שאין להן תקציב מובנה מאחר שאין להן מפעלי תיירות ומפעלים בכלל והם הולכים לגבות את הארנונה מהתושבים. הארנונה כשלעצמה לא יכולה להספיק.

תסביר למה אתה לא משלם שכר. הרי בעבר שילמת שכר בעבר. תאמר לנו מה קרה עכשיו שאתה לא משלם.

אכן, שילמתי שכר בעבר, בגללך ובזכותך. בזמנו הייתה לנו פשרות לתמרן עם הכספים ולהעביר. היום באו ואמרו חד משמעית שיש היטלי השבחה, יש היטלי פיתוח, יש היטלים כאלה ואחרים, והורו לי לא לגעת בכסף.

זה לפיתוח.

יופי, בסדר, אין בעיה. אז תנו לי, קיצצתם 50 אחוזים במענקי האיזון, אבל הכנסות מארנונה לא יכולות לבוא במקום מענקי האיזון. אם אנחנו יושבים ועושים חשבון, יש לנו הוצאות הכרחיות מינימאליות על מנת לתת שירות לתושבים. כל הכבוד לאלה שבאים בטענות לראש הרשות, אבל ראש הרשות חייב לתת שירות מינימאלי לתושבים וזה גובה ממנו הוצאות מינימאליות הכרחיות.

תעשה חשבון כמה זה עולה ותראה מה מענק האיזון שראש הרשות מקבל, למרות הגבייה בארנונה. אגב, בזמן האחרון העלינו את הארנונה ב-17.7 אחוזים. האם אתם חושבים שזה ייתן פתרון? יותר מזה, צועקים פיטוריי עובדים, אומרים לי לפטר את כל העובדים ברשות ולהוציא אותם לפנסיה.

אולי הגיע הזמן לשקול ברצינות איחוד רשויות, למשל מגדל עם רשות אחת גדולה באזור.

אני אענה לך גם על זה. בוא ניקח לדוגמא את מנחמיה. את מנחמיה סיבכו, 30 מיליון שקלים, לא צריך 30 מיליון שקלים. ניקח לדוגמא את מגדל. 17 מיליון שקלים עומס מלוות, 148 אחוזים מהתקציב, 6 מליון שקלים גירעון מצטבר. לא לקחנו הלוואות. אם נותנים לך הלוואות, ההלוואות בעתיד קוברות את הרשות. אנחנו לא לקחנו הלוואות, הורדנו את העומס בלבד ברשות, אבל מצד שני אין לנו מאיפה לקחת כסף, וכך מעלים את הגחרעון המצטבר.

שאלתי אותך שאלה לגבי איחוד רשויות.

במקום לתת 34 מיליון שקלים לטובת איחוד מנחמיה, בין 8 ל-10 מיליון שקלים פותרים את הבעיות במגדל לתקופה של ארבע שנים. לא תהיה לך בעיה, בתנאי שנתחייב שלא ניקח הלוואות ונשב ונעשה חשבון אמיתי כמה עולה הרשות אחרי כל הקיצוצים.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שדברי העובדת הסוציאלית גב' סלווה, מדברים בעד עצמם. אם נחפש את הסיבות, נחפש את המניעים, נחפש את ראשי רשויות, אחוז גבייה, ניהול תקין או לא תקין, עובדים של גופים סטאטוטוריים הם לא עובדי מדינה - כל אלה סיפורי סבתא. יש ריבון, יש שלטון מרכזי ויש לו אחריות. לשר הפנים יש מנדט. ברצותו - מפרק מועצה, ברצותו - מחזק אות. ל שר הפנים יש לסמכויות נרחבות בכל מה שקשור לשלטון המקומי.


אמרו פה חבריי שמקיימים אין ספור דיונים. נער הייתי גם זקנתי ואני זוכר דיונים על רשויות שמלינות שכר. עם כל הכבוד, כאשר ראש רשות מתנהל באופן לא תקין, יש סמכות לשר הפנים למנות ועדת בדיקה, ועדת חקירה, חשב מלווה. קחו את הסטטיסטיקות ותבדקו בכל הרשויות שהיה בהן חשב מלווה או ממונה, כמה אחוזים מאותם ממונים הבריאו את הרשויות. גם בלוד, שהתפאר בה יורם מרציאנו, בני רגב נכנס לסיטואציה בלתי אפשרית.


אדוני היושב-ראש, משרד הפנים לא יכול יותר להסתתר בטענה של אחוז גבייה נמוך או ראש רשות שלא מנהל את הרשות באופן תקין. שר הפנים הוא בעל הבית. אני לא יודע מתי הוקמה ועדת חקירה במדינה כמו שהקימו לרשויות המקומיות על התנהלות משרדי הפנים לדורותיהם. כאשר יש בעיה בשלטון המקומי, זאת בעיה של שר הפנים. אני חושב שיפה שעה אחת קודם שמשרד הפנים יצטרך להרים את הכפפה הזו יש לו את כל הכלים לקבוע שראש עיר שלא מתנהל טוב, שיעוף. אותנו מעניינת השורה התחתונה - האזרח והשירות שהוא מקבל.

זו קדנציה שנייה. מאז שקיבלנו את התפקיד ב-1998-1999 היה לנו גירעון של 7 מליון שקלים.

כמה זמן אתה לא משלם שכר?

כבר 4חודשים שאני לא משלם שכר. אצלי הייתה אופוזיציה לעומתית, וכאשר לא אישרו תקציב - פיזרו את המועצה. עד היום לא קיבלתי חברי מועצה שמינה לי אותם משרד הפנים על מנת נוכל לאשר תקציב מאשר כדי שאוכל להיכנס לתכנית הבראה ולהתקדם. כבר 5 חודשים שאין לי חברים ממונים.

איך זה יכול להיות?

כולם משתלחים בראשי הרשויות ואני לא מסכים אתכם. יש לנו קיצוצים עזים במענקי האיזון, ומצד שני אין לנו שום סמכות ומטילים עלינו את האחריות.

היה לך קיצוץ במענק האיזון 2007?

לא, היה לי ב-2003-2004.

אי אפשר כל הזמן לחזור ל-2003. אנחנו ב-2007. יש קיצוץ ב-2006 ו-2007?

בשנת 1998 היה מענק האיזון בסכום של עשרה מליון שש מאות שקלים. היום, עם התוספת שאני אקבל, זה יהיה עשר מליון ארבע מאות שקלים. לפני 8-9 שנים, עם ריבוי אוכלוסיה של 3,500 נפש - תעשה את ההשוואה הזאת ותגיד שאני ממש ראש רשות כושל. צריך מצד שני לבדוק את העלות של העובדים וההסתדרות. ברגע שהם רוצים הכנסה, לא משביתים את מחלקת הגבייה שזה המקור היחידי שמכניס את הכסף.

כמה הכנסות יש לך מארנונה?

כ-5 מיליון שקלים בשנה.

כמה אתה גובה ארנונה מהתושבים, באחוזים?

35-36 אחוזים בנטו.

למה אתה לא מצליח לגבות יותר?

כי נאחף נמצאת בתחתית הסולם. אין לי מסחר, אין לי תעשיה ואין לי תעסוקה. אצלי 50 אחוזים מהאוכלוסייה נכים ו-50 אחוזים מהאוכלוסייה מובטלים

האם אתם בשיפור בגבייה או בהתדרדרות בגבייה?

הגבייה בזמן האחרון התחילה להשתפר ועלתה.

יש לי חברת גבייה שאני רוצה לצאת למכרז כדי להחליף אותה. בזמן האחרון ועד העובדים ביחד עם ההסתדרות משביתים לי את מחלקת הגבייה. לפני תקופה מסוימת השביתו את המחלקה למשך חודש וחצי ועכשיו משביתים אותה כבר שבועיים וחצי. במקום שהם ישתפו פעולה, במקום שנשלב ידיים ונצא לגבייה כל העובדים יחד כדי להביא כסף ושגם הם ישלמו את החובות שלהם, בכוונה הם משביתים את המחלקה. אלה הם עובדים פוליטיים.

אני מברכת את ההסתדרות על שסוף כל סוף אחרי שנתיים וחצי הולכת לשביתה. על זה ממש מגיע לה פרס. איפה הייתה ההסתדרות - אני חברת הסתדרות, ולא מהיום ולא מאתמול – במשך שנתיים וחצי שהעובדים לא קיבלו משכורת? איפה הייתם?

בתקופה הזאת הנהגת ההסתדרות התחלפה.

כבוד היושב-ראש, אתה כשר הפנים לשעבר יודע האם מדינת ישראל יכולה להתנהל בלי רשויות מקומיות? מי יעשה את כל העבודה? אני איש רשות מקומית משנת 1951. אני לא סתם מדברת. יכולה מדינת ישראל, לא מדינת ישראל אלא כל מדינה, להתנהל בלי רשויות מקומיות? נכון שצריך לעשות סדר, הכול טוב ויפה, אבל השעיר לעזאזל לא צריך להיות העובד. זה לא יתכן שאנחנו ניתן את ידינו כממשלה שהשעיר לעזאזל יהיה העובד. שנתיים וחצי לא לקבל שכר?


לכן אני דורשת מההסתדרות שלא תפסיק את השביתה עד שהעובדים לא יקבלו משכורת.

אתה משלם שכר?

אני משלם שכר, כן, אבל תשאל אותי איך אני משלם שכר. לנו יש איחוד, דיר-אל-אסד ומג'ד אל כרום. ירשנו גירעון 100 מיליון שקל, 80 מיליון שקלים ממג'ד-אל-כרום ו-20 מיליון שקלים מדיר אל אסד. חתמתי על תכנית הבראה.

היישוב הכי קטן בשלישייה הזאת היה מאוזן. זאת אומרת שאפשר גם ברשות קטנה לאזן ואפשר לעשות גירעונות גם ברשות גדולה.

אדוני היושב-ראש, כדאי שתדע שזה אחרי ועדה קרואה, שזה אחרי חשב מלווה וכונס נכסים. אז דאגתי לא לחבר את בנה, ואז מה קרה היום הוא שבנה שוקעת בתוך אל-שאגור.

החיבור הנכון היה צריך להיות דיר אל אסד-בנה. זה החיבור הנכון שהיה צריך להיות. אנחנו חתמנו על תכנית הבראה ביוני 2004, אחרי כמה חודשים, והיינו ממשיכים בתכנית הבראה, אבל בא מנכ"ל משרד הפנים הקודם, גדעון בר-לב, והכריז ב-10 בינואר 2005 שהוא הולך על הסדר נושים. הבאתי לו אישור שרת המשפטים תוך חמישה ימים.

בוא לא נספר עכשיו את כל ההיסטוריה, תדבר על המציאות העכשווית.

לא יתכן ששלוש וחצי שנים לא יהיה פתרון לגירעון. בשוטף אני מאוזן. הגירעון הזה גורם לנו עוול. אין הסדר נושים עד היום. ב-15 למרץ 2005 אתה נכנסת לעיר ואמרת שצריך לעשות הסדר נושים, אבל ד היום אין הסדר נושים. היום אני משלם משכורות. אני משלם משכורות בגלל שתי סיבות כאשר הסיבה העיקרית היא התמיכה שאני מקבל ממשרד הפנים, ואני מודה להם על זה, ובמיוחד בשנת 2006, הכסף שקיבלתי לאיחוד, למענק איחוד, רזרבות השר המענק של המלחמה. אני שילמתי משכורות לעובדים במקום לעזור לתושבים ולפתח. אנחנו לא משקיעים בפיתוח שקל אחד. כל חודש אני מקבל מענק בסכום של 2 מיליון שקלים, 50 אחוזים מזה הולכים לסגירת גירעון ועל תיק האיחוד. אני מנהל תיק איחוד שעולה לי כל חודש מיליון שקלים עם סגירת גירעונות. זה לא יתכן שסגירת הגירעון תבוא על חשבון מענק האיזון.

אני מסכים איתך שהלקח צריך להיות שאיחוד רשויות חייב להיעשות רק בהסדר כספי. בלי זה לא צריך לעשות איחוד.

אני רוצה לומר לידידי המנכ"ל שאני לא יכול לשרוד יותר ואני מרים ידיים. נמאס לי, נשברתי. או שממשלת ישראל שהכריזה על האיחוד הזה תפרק אותו או שיפטרו אותי, או שאני אתפטר, לא אכפת לי. לפני שנה וחצי או משהו הייתה לי ועדת בדיקה והחלטת להשאיר אותי ולפזר את החברים אבל אני לא יכול יותר. לא יתכן שכל העירייה מתעסקת עם הגירעון הזה ועם הבעיות האלה.

מאז שפיטרו את חברי המועצה היחס של משרד הפנים אליך השתפר?

בוא נגיד שזאת אותה מדיניות. בתקופה של המלחמה למענק האיחוד נתנו לי,אבל לפני כן, לא נתנו.

חבר הכנסת ברכה, אני רוצה שתדע שמשרד הפנים לא פיטר את חברי המועצה. בלי אישור תקציב, החוק קובע שהם מסיימים את תפקידם.

ללא קשר אני אומר שהאחריות של משרד הפנים גברה אחרי הפיטורים אבל המועצה עדיין מדשדשת באותו מקום מבחינת החובות.

אדוני היושב-ראש, אין ספק שאם אנחנו נבוא פה למצוא את הסיבות למשבר הקשה ברשויות, אנחנו נמצא אותו גם בממשלה, גם בראשי הרשויות, גם בחוסר גבייה, גם בחוסר תקציבי פיתוח. יש מספיק סיבות למה אין שכר לרשויות המקומיות. אני חושב, שכרגע אסור לנו להיכנס לזה. יש משבר, משבר אמיתי שהוא לא התחיל היום. אתה לא יכול אדוני היושב-ראש לבוא ולהגיד כל הזמן שאנחנו שומעים על שנת 2003 כי אי אפשר להתעלם משנת 2003 מפני ש-2003 מהווה גיבנת שראשי הרשויות מושכים אותה מאז ועד היום. כתוצאה מכך בא ראש רשות חדש, הוא צריך לסחוב את הגיבנת של קודמו, הוא ממשיך להתמודד עם הבעיות היומיומיות, וכתוצאה מכך יש הצטברות של בעיות שאחר כך התוצאה היא שאין משכורות.


אדוני, אני חושב שאנחנו חייבים היום לצאת מכאן כאשראנחנו מחזקים את ההסתדרות שהולכת לצאת בשביתה. השביתה הזאת תעלה למשק הרבה מאוד כסף, וחבל, מפני שבכסף הזה שהמדינה תפסיד אפשר היה לכסות את כל הגירעונות של ראשי הרשויות.

מיליארד שקל ליום. במניעת יום אחד שביתה אפשר לטפל בכל הבעיה הזאת.

אדוני היושב-ראש, אני לא איש חשבונות אבל ביום אחד או יומיים של שביתה נפתור את הבעיות של כל ראשי הרשויות. אני לא מבין למה אנחנו מחכים לשביתה. יחד עם זאת, יש לי פתרון אני אגיד לך איפה הפתרון. עשינו אותו בוועדת הפנים. אי אפשר לומר מאיפה להביא את הכסף אבל יש אפשרות לשלם שכר. אם רוצים, אפשר. בזמנו בבנה הייתה בעיה קשה, אבל משרד האוצר, יחד עם משרד הפנים, יחד עם ועדת הפנים, ישבנו ונתנו שכר לכמה חודשים. להזכיר לחבריי חברי הכנסת, בקדנציה הקודמת חוקקנו הוראת שעה על מנת לתת שכר לעובדים. לכן גם היום יש מספיק דרכים כדי לתת. את העובדים לא מעניין למה הם לא מקבלים משכורות כי הם צריכים לקבל את השכר.

ברשותך עוד משפט אחד. יש עוד שני גופים שלא מזכירים אותם כאן ואלה הן המועצות הדתיות ושירותי הכבאות. גם בשירותי הכבאות יש עדיין מספר איגודים, לא רב, לא כמו הרשויות. נדמה לי שבגליל המערבי יש את האיגוד הזה וגם שם לא שילמו משכורות. לגבי המועצות הדתיות יש תכניות הבראה, ויש סכום שכסף שמשרד האוצר לצריך העביר אותו.

אני מבין שיש שם שיפור גדול.

שיפור, אבל לא מעבירים. חלק מהתקציב לא מעבירים. הממשלה צריכה לקחת יוזמה ולהוציא הוראת שעה על מנת להעביר שכר לאלתר. באו כאן ואמרו שצריך לנקוט סנקציות. משרד הפנים נוקט סנקציות כנגד ראשי רשויות ביד רחבה. כמה מועצות פוזרו, כמה ממונים מונו. אבל יש דרך אחת, וזה הנושא של החיוב האישי של ראשי הרשויות. לא יעלה על הדעת שראש רשות מתפרע, משתולל, ואין פוצה פה ואין מצפצף. הוא עושה מה שהוא רוצה, כלום לא קורה ואחר כך העובדים משלמים את המחיר. יש את הנושא של החיוב האישי. אדוני, תרימו את הכפפה, אדוני המנכ"ל, תשתמשו בזה, למה אתם לא משתמשים בזה?

אני כבר בדיון הזה נמצא באמת עשרות פעמים, וזה אפילו מתחיל להימאס. הליבה של הדיון שלנו היא הגברת העובדת הסוציאלית מטייבה שלא מקבלת שכר. זה מה שמעניין אותנו. הדברים האחרים הם דברים שהממשלה צריכה לטפל בהם. אני מבקש שחבר הכנסת ברכה, אני לא התכוונתי בשאלה להוביל את זה להליך של היישובים הערביים דווקא, מכיוון שהבעיה לא התחילה אצל שר הפנים הנוכחי והמנכ"ל הנוכחי, אלא היא התחילה הרבה קודם. רשימת היישובים הערביים כיכבה כל הזמן, גם במצב הסוציו-אקונומי הנמוך וגם באי תשלום שכר ברשויות המקומיות הערביות. זה לא דבר חדש, וזה היה גם ביזמנו של אופיר פינס כשר הפנים, עת היה לו מנכ"ל מצוין אבל מנכ"ל לא יהודי. גם אז הבעיה היתה קיימת.


הבעיה היא בעיה מובנית שבסופו של התהליך הזה הגברת מטייבה לא מקבלת שכר. בשבילי זאת מהות הישיבה. כל הדברים האחרים הם פחות רלוונטיים. אדוני היושב-ראש, משרד הפנים נושא באחריות, ממשלת ישראל נושאת באחריות. אין מציאות כזאת שיש חובות ואין זכויות ושיש זכויות ואין חובות. אין מציאות כזאת שבה משרד הפנים מנהל את הרשויות. ממשלת ישראל מנהלת את הרשויות, הכנסת מנהלת אותם. היא עושה חקיקה. ישבנו בישיבה קודמת בוועדת הפנים לקבוע מתי יהיו בחירות בשתי מועצות אזוריות. אנחנו אלה שקובעים את זה. אנחנו קובעים את הדברים, ואם כך, אנחנו נושאים באחריות. אני משבח את משרד הפנים שעושה עבודה חזקה וטובה. אני לא חושב שהוא עושה עבודה לא טובה. אגב, אני שמח שאין ברשימה הזאת את היישובים החרדים. זאת גם כן איזו שהיא התקדמות מאוד מעניינת.


אני אתייחס לדברים בצורה טלגרפית. הבעיה האמיתית של קריסת הרשויות המקומיות קרתה בסוף 2002 ותחילת 2003. שם קרתה הקריסה האמיתית. ברגע שאתה בא ואתה אומר במקום לטפל פרטני יש ראש מועצה שהוא מצוין, אבל הוא חייב מענק איזון גבוה יותר, ויש ראש רשות שמתפרע - אותו צריך לסלק. במקום לטפל בזה הלכה אותה ממשלה הזכורה לרע ופשוט הרגה את מענקי האיזון, בלי לעשות שום חשבון, בלי לעשות שום תהליך, ומהתהליך הזה עד עכשיו אנחנו סובלים. זאת לא הבעיה היחידה שקרתה באותה ממשלה, אבל זה מה שקרה.

ישב שר הפנים בישיבת עדת הפנים, קראו לו אברהם פורז והציג את הבזבוז ברשויות המקומיות, אמר שצריך לקצץ אבל אחרי כן הוא התחרט. הוא בא שוב לוועדה ואמר שזו הייתה טעות. הוא אמר את זה והתחיל לנהל דיונים עם משרד האוצר, כאשדר למעשה כל מענק האיזון של הרשויות המקומיות החזקות לא צריכות את זה. הן לא מקבלות את זה, הן חיות לעצמן, לא מעניין אותן מה שהממשלה תעשה. אותם זה מעניין, מפני שלהם אין אפשרות אחרת להתקיים. אסור לשכוח את העניין הזה. יש על זה פסוק בתורה, אני כמובן לא אומר את זה, אבל אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד לך, ואתה יושב-ראש מצוין, עם כל הכבוד לכל אנשי המשרדים, עם כל הכבוד לראשי הרשויות, מי שבעצם מנהל אלה הם אנשי המשרדים שיושבים מאחור.. הם בממשלה הראשונים שמדברים. פה הם יושבים מאחור ולא נותנים תשובות.

אני לא מסכים עם מה שקורה במועצות הדתיות. אני חושב שמאיר שפיגלר עשה עבודה מצוינת והייתה התקדמות, אבל יש מועצות דתיות שיש שם בלניות ויש שם עובדים שמקבלים שכר מינימום, ואפילו פחות מזה, והם לא מקבלים שכר. אותו דבר. למה אנחנו שותקים בעניין הזה?

להיפך, שמנו את זה על סדר היום.

זה על סדר היום, אבל אני רוצה תשובות.

נמצא פה מר שפיגלר שייתן לך תשובות.

האמת היא שהנקודה העיקרית צריכה להיות האם השלטון המרכזי אחראי על מצוקתו ורווחתו של האזרח הפשוט, גם כאשר השלטון המרכזי אומר שהבעיה היא בדרך הניהול של השלטון המקומי. השאלה היא האם השלטון המרכזי יכול לפתור את עצמו מהאחריות הישירה שלו על רווחתו של האזרח. מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות, אדוני היושב-ראש, אדוני המנכ"ל, רבותיי החברים, התחמקות מוחלטת של השלטון המרכזי, לרבות משרד הפנים, משרד האוצר והממשלה, מגורלו של האזרח.


רבותיי, אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר, אם סלוא מסארווה היתה תושבת שלומי או רעננה שאומרת את הדברים האלה לאחר 25 חודשים של מצוקה עם קול צרוד כזה וכאב, היא הייתה היום בערב מופיעה בכל תחנות הטלוויזיה, בכל הערוצים, היא הייתה דוברת השביתה הכללית שההסתדרות הכריזה עליה. אבל היא לא תהיה, אני אומר לכם, היא לא תהיה רבותיי. היא לא תהיה כי המצוקה שלה לא נוגעת לכולם. המצוקה שלה נוגעת לה, נוגעת לשכנים, לדוד, למשפחה שהיא הפסיקה לתת לה אפשרות ויכולת לקבל אפילו הלוואות. כך גם בירכא, בערבה. יש רושם שמישהו חושב שמדובר בחצר האחורית של החברה הישראלית.


אדוני המנכ"ל, אם כבר נדבר על תרבות, בואו נראה, האם המצוקה שבה שרויות הרשויות המקומיות הערביות נובעת מהעובדה של שיוך האתני, בגלל שמדובר בערבים עם תרבות של ערבים, או בגלל פרמטרים ותנאים. נגיד שאנחנו מביאים את תושבי רעננה, תושבי שלומי, נותנים להם אותה תמיכה שהממשלה נותנת לטייבה ולמג'ד-אל-כרום וערבה, מחזירים את התושבים ברעננה ומגדל העמק לרמה הסוציו-אקונומית של תושבי נאחף וטירה, ותקציבי הפיתוח יהיו שווים, אנחנו מרוקנים את אזורי התעשייה ביישובים האלה המבוססים, ומעבירים אותם ליישובים הערביים. האם אז נתחיל לדבר על תרבות יהודית אדוני המנכ"ל? אני חושב שלא נדבר אז על תרבות יהודית.

סליחה שאני מפריע לך. לא דיברתי על תרבות ערבית אלא דיברתי על תרבות ניהול. אל תיקח את זה לתושבים כי אני דיברתי על הניהול.

אנחנו מדברים על אותו דבר, אנחנו מכוונים לאותה נקודה. לכן אני אומר שהאחריות שלך אדוני המנכ"ל היא למשפחתה של סלוא מסארווה, לעובדה שהיא מושפלת, שהיא הולכת לעבוד, שהיא עובדת ובכל זאת המדינה לא משלמת לה ולא רק הרשות המקומית. אני נציג ציבור, אני נבחר על ידי התושבים האלה, כולנו חברי הכנסת נציגי ציבור. אתה לא יודע איזה תסכול אני חש כל יום בכל דיון כזה. העליתי את זה בכנסת, במליאה, בוועדות., בנאומים ועשיתי זאת פעם אחר פעם. גם כשהוא היה יושב-ראש ועדת הפנים, גם כשאתה היית יושב-ראש ועדת הפנים, גם כשאתה היית שר, גם כשהוא היה שר. השתתפתי איתם בהפגנות. הם פנו אליי, פניתי לשר האוצר, פניתי לשר הפנים. תמה חוץ מזה יכול איש ציבור לעשות? מה אנחנו יכולים לעשות חוץ מלהשתתף בזכות הזעקה המשותפת של כולנו?

לכן אני אומר לכם, אני אומר לסלווה ואני אומר לאחרים, משרד הפנים לא יפתור את הבעיה, משרד האוצר לא יפתור את הבעיה, כך הודיע לי גם שר האוצר. הוא אומר לי שלפי החוק אי אפשר. יש בעיה בטייבה, בערבה, דאבל אי אפשר. לכן אני אומר שהשביתה הזאת של ההסתדרות היא שביתה מוצדקת, אדוני היושב-ראש, והיא צריכה להימשך עד שהתושבים לא יושפלו אלא עד שכבודם וזכויותיהם של התושבים שלא קיבלו משכורת שבועות רבים ישובו אליהם.

אני מייצגת את הרשויות הערביות ובין היתר את המועצה המקומית נאחף. אנחנו הגענו היום לזעוק את זעקתם של עובדי נאחף. לא מדובר ב-4-5 חודשים, אלא מדובר על מועצה ש-4 שנים לא שולם שכר, כ-20 חודשים. אני רוצה שמישהו פה יגיד לי כיצד מסתדרים 20 חודשים עובדים ללא שכר. עובדי חינוך, הכסף צבוע, אבל המועצה משתמשת בכסף צבוע של עובדי חינוך, דבר שאסור לה ועל פי החוק זה מהווה עבירה פלילית.


תכנית הבראה. ב-6 בפברואר 2005 ההסתדרות יזמה תכנית הבראה. מתוך תכנית ההבראה שהיא יזמה 50 אחוזים מהעובדים נשארו על כנם. הוא קלט עובדים חדשים בדלת מסתובבת במהלך תכנית ההבראה. חלקם עובדים שעתיים, אבל לדעתי זה ממש לא משנה. המועצה פוזרה. השאירו את ראש המועצה על כנו. בימים אלה אני מתבשרת שתיכנס ועדה קרואה. יש חשב מלווה בשם מיכאל נשר שהודיע לנו בשבוע שעבר בבית-הדין לעבודה שהוא לא צופה מתי הוא ישלם שכר לעובדי המועצה, והצפי שלו הוא לפחות כ-10 חודשים ללא שכר, מאחר והוא חייב כסף למס הכנסה ולביטוח הלאומי.

אנחנו היינו בבית-הדין הארצי לעבודה מספר פעמים. היינו בשבוע שעבר בבית-הדין הארצי לעבודה וקיבלנו גם את הפרוטוקול. משרד הפנים, מר פימשי, הודיע בבית-הדין לעבודה שהמועצה אינה מתנהלת בניהול תקין. מדוע מועצה שאינה מתנהלת בניהול תקין, על פי משרד הפנים, ממשיכה להחזיק את יו"ר המועצה כיו"ר ועדה קרואה ונותנת לו בחזקת חתול ששומר על השמנת?

זאת הבעיה עכשיו? זאת הבעיה?

זאת בעיה רצינית.

אולי תגידי למה משרד הפנים העביר תקציב במסגרת אותה תכנית הבראה שאת מדברת עליה?

אדוני, אנחנו עובדים 20 חודשים ללא שכר.

זה לא תפקידך. את נציגת ההסתדרות ותפקידך להגן על העובדים. זה מה שאת צריכה לעשות ולא יותר מזה.

סליחה, ערב תכנית ההבראה ב-6 בפברואר כבוד ראש המועצה לא שילם שכר במשך 12 חודשים. הכול מתועד. אדוני, הכול מתועד אצלנו. אחת לאחת. העובדים הגיעו לסף רעב, עד כדי כך שהם באו אלי ואמרו שאין להם כסף לחיתולים ואין להם כסף לאוכל. זה לא 4 חודשים אלא אלה 20 חודשים. 12 חודשים פעם אחת, 8 חודשים, אדוני, ויש לי כאן מכתבים שאני הוצאתי לראש המועצה במהלך כל התקופה, במשך כל 20 החודשים. הכול מתועד אצלי. ולכן אני מבקשת ממנכ"ל משרד הפנים שיסביר לנו את העניין.

אדוני היושב-ראש, אני גם משתתף בישיבות ויותר מפעם אחת הדיונים האלה מתקיימים. אני אומר לכם שמשהו בצנרת סתום. אני מעריך שזאת לא הישיבה האחרונה ואנחנו עוד נשב בכמה ישיבות נוספות. ככה דור בא ודור הולך ונמשיך לשבת ולהתדיין על הדברים האלה. משהו בשיטה תקוע, וזה משהו לא טוב. צריך לפתור את הבעיה, לתת פתרון מלא, כי אחרת אנחנו נשב. ונשב.

שאול צמח לא שומע אותך. השיטה היא אצלו. רק משרד האוצר יכול לטפל בעניין המערכתי. אני לא מדבר על נקודתי אלא המערכתי.

אני לא דואג לאף אחד כאן וגם לא לעצמי אבל אני דואג לעובדים למטה. הזכירו פה שם של מישהי, וזה לא חשוב, אנחנו מדברים פה על עובדים של מגדל, מדברים על העובדים של ירכא, ומדברים על העובדים של טייבה. יש פה אנשים ששנתיים לא מקבלים משכורת. אני רוצה לראות אחד שלא יקבל משכורת במשך חודש אחד, לא שנתיים, מה הוא יעשה. איזו מהומה תהיה כאן. פתאום שוכחים את הכול. צריך להסתכל על אותם אנשים שבסוף צריכים לנקות את הזבל ולעשות את הניקיון ואין להם אגורה כדי שיוכלו לחיות. כל אחד רואה את המראות האלה בתקשורת. אז על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים פה כרגע כאנשי ציבור.


אני לא מרחם על המנכ"ל שיושב פה. אני אומר לכם שיש לו מלאכה רבה לעשות. אני רואה פה מסביב מה שקורה איתו ומה שקורה עם הבוס שלו. הוא ישב פה ואנחנו ישבנו עם הבוס שלו בדיון לפני חודשיים על אותם הדברים. אותו סכום של מיליארד שהולך מחר בבוקר ליום השביתה, או ליומיים או לשבוע, היה פותר את הבעיה.

בסוף, אחרי השביתה, יהיה צריך לשבת ולהגיע להסכמות כאלה או אחרות ולהחליט שאנחנו מפסיקים את השביתה, ולא משנה אם ההוצאה תהיה מיליון או עשרה מיליון שקלים. למה להגיע ולמה לבעוט? אני שומע שיושב-ראש ההסתדרות מחכה לטלפון מראש-הממשלה, שראש-הממשלה מפנה אותו לשר הפנים, וזה רק טלפון כדי לשבת ולהגיד אם נכנסים או לא נכנסים. אז על מה אנחנו מדברים עכשיו? תשימו לב, אנחנו מדברים על סחיטה. כלומר על מי שייסחט, מי יהיה יותר חזק. על חשבון מי אנחנו מדברים? בסוף יאמרו שישימו חשב מלווה כזה וחשב מלווה אחר, פתרון פרטני או פתרון אחר. שבסוף יגיעו אליו. כמה אפשר למשוך את המשק? כמה אפשר למשוך את האנשים, שהם השלטון המקומי, שהם צריכים לתת פתרון לעובדים?


צריך לעצור את המחול הזה. השביתה היא כלי לעצור את המחול, לקרוא לראש-הממשלה ושר הפנים שיעצרו, שישבו, שיגיעו לפתרון. אנחנו יכולים לומר שהפתרון נמצא בבית הזה.

אדוני, אני רוצה לברך אותך ולברך את חברי הכנסת והפורום המכובד הזה. אני במקרה הזה מדבר בשם ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רכסיות. המצב שלנו, כמו בג'וליס, כמו בירכא, כמו בחורפיש, זה מצב אבסורדי ומצב לא נסבל שם. ואני רוצה להודיע לכם פה בשם כל עמיתי ראשי הרשויות שאנחנו שוקלים התפטרות קולקטיבית מהתפקידים שלנו וששאר השרים ינהלו לנו את התושבים. אני נבחרתי מלפני שישה חודשים, משלם משכורות, בשירותים אני לא משלם, ואני מציע לכם אדוני שאתם במגזר היהודי תשבו עם עצמכם ותגידו בואו ניתן שיוויון למגזר הלא יהודי, ואחר כך תתחשבנו איתנו, ולא תמיד לחפש מי אשם ומי לא אשם, וככה השנים רצו. תודה רבה.

רציתי קודם כל לברך את הוועדה. אני ראש המועצה של שיבלי במשך 17 שנה. יום אחד לא החסרתי משכורת. האשמה שלי שאני היום יושב בלי משכורת והשאלה היא איך אני יכול לפרנס את המשפחה שלי. בנוסף לכך אני מועסק בלי פנסיה, שגם את זה צריך להסדיר. אני יכול להתקיים? כשניהלתי את המועצה, המועצה הייתה על מגש של זהב. אז מה אני אשם בזה? שילמתי את הכסף שלי מראש. אז איך אני יכול להסתדר?

אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, אנחנו בערב פסח.

הנושא של המועצות הדתיות לא יורד מסדר היום של הרשות הארצית לשירותי דת. הנושא נמצא גם על סדר יומו של בית-הדין הארצי לעבודה. בעצה אחת עם הגורמים המתאימים במשרד האוצר ובמשרד המשפטים אנחנו מנסים לקדם מוקדם ככל שניתן את מימוש תכניות ההבראה למועצות הדתיות. במקביל לכך אנחנו מנסים, באמצעים העומדים לרשותנו, להקטין עד כמה שניתן את החובות של השכר בגמלאות, להפעיל איפה שניתן את סעיף 141 עם משרד הפנים. זה נעשה באחת מהרשויות המקומיות, ועבר לשם כסף, וזה דבר שאני מקווה שמהווה את הסנונית הראשונה לקראת העתיד לבוא. מעבר לכל הדברים האלה אנחנו חושבים, ואמרנו את זה בכל מקום שבו הנושא עלה לדיון, שרק תכניות הבראה שימומשו הלכה למעשה בשטח יתנו פתרון שיסיר מסדר היום את הנושא. נשאר לנו מתוך התקציב שעמד על הפרק 68 מיליון שקלים. הסכום היה 90 מיליון שקלים. אני מאמין שהנושא של התקציב לא יהווה אבן נגף בניהול של תכניות הבאה.

למה העירייה משלמת שכר בירושלים ואילו המועצה הדתית בירושלים לא משלמת שכר?

משום העובדה שהמועצה הדתית ירושלים, גם אם היא מקבלת את מלוא התקציב, גם הרשות הארצית לשירותי דת וגם העירייה לא מסוגלת להתנהל באופן שוטף ללא גירעון. זה תולדה של התקציב שנובע מהוראות בג"צ ראשון לציון.

אולי אם ראש המועצה הדתית בירושלים יעסוק יותר בנושאי המועצה הדתית ופחות בנושאי תכנון ובנייה נגיע למנוחה ולנחלה.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה ואתחיל בשאלה ששאל חבר הכנסת טיבי, למרות שהוא יצא. הוא שאל שאלה כללית, האם יכול השלטון המרכזי לפטור את עצמו מאחריות. התשובה היא שהשלטון המרכזי, למרות דבריי שהעובדים הם לא עובדים שלנו, לא פוטר את עצמו מאחריות. זה לא בא לידי ביטוי רק בהופעה בוועדה הזאת אלא זה בא לידי ביטוי בעבודה היומיומית, בזמינות שלנו, ביכולת מציאת הפתרונות, שהשורה התחתונה שלהם היא שהיקף הבעיה באופן פרמננטי הולך וקטן, אבל אני כבר אומר לכם, הסתימות במערכת, כפי שהגדרת חבר הכנסת אהרונוביץ, הסתימות הן בכל המערכת, לרבות בשלטון המקומי, ובממשלה.

אני באופן אישי חושב שמה שנעשה כאן עם מענק האיזון לפני שלוש שנים, היה שערורייה. בתור בוגר אגף תקציבים אני אומר לכם שמי שנתן את ההנחיה הזאת להפחית בהיקף כזה את מענקי האיזון, לא נתן את דעתו להשלכות הללו. אבל אנחנו לא שם. אנחנו לא שם. נעשו מאז שינויים משמעותיים ביותר. הבעיה היום היא לא בגלל הקיצוצים של 2003, וצריך לומר את זה ביושר. הבעיה, ואני חוזר על מה שאמרתי קודם, שאם בא אלי ראש רשות ובמקום לקיים את התחייבויותיו, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, הוא מסתכל לי בפנים ואומר שאצלו התושבים לא ישלמו עבור המים ולא ישלמו עבור הארנונה ואתה תשלם לי כסף, אז יש לו בעיה של תרבות ניהול.

תפטר אותו. אם הוא לא בסדר, יש לך את הסמכות לפטר אותו.

אנחנו מפטרים ואנחנו נכביד את ידינו עוד יותר על האנשים הללו. זה לוקח זמן, זה נכון, אבל אני רוצה שקודם כל תדעו את העובדות.

בכל זאת אני מציע לך למשוך את דבריך. זה נשמע מאוד לא טוב.

חבר הכנסת ברכה,אם זה נשמע לא טוב, אז מראש אני מתנצל כי לא לכך התכוונתי. אבל אני אסביר לכם. אני אספר לך דווקא על ראש רשות יהודי, שהתפטר לאחרונה, ועל פי בקשה של מרכז השלטון אנשיי פגשו אותו לשיחה אחרונה. בתום השיחה הארוכה, אחרי קרוב לשעתיים הוא אומר להם שאם הוא יעשה את מה שאנחנו רוצים, לא יבחרו אותי. אם כן, יש פה תרבות ניהול. יש לו תרבות ניהול, כי הוא חושב שהמטרה שלו היא להיבחר ולא חשוב כספי הציבור.


אני רוצה לענות לחבר הכנסת חנין. המצב הסוציו-אקונומי של הרשויות, והשאלה אם יש להם אזורי תעשייה או אין להם אזורי תעשייה, נלקח בחשבון התשלום החודשי. תיקח את מודיעין עלית שיש בה שלושים ומשהו אלף איש, שהמצב הסוציו-אקונומי שלה הוא אחד, האבטלה קרובה ל-100 אחוזים, אין שם אזורי תעשייה, אבל יש שם אחוז גבייה גבוה מאוד בארנונה, והיא לא בגרעון. התחשיב של נוסחת גדיש לוקח את הדברים האלה בחשבון.


נוסחת גדיש כמו שאמרת לא ירדה לנו מהשמיים, אבל יש לה יתרון אחד - היא שוויונית. יכול להיות שיש בה באגים, שיש בה בעיות, אותה שלומי שכולם הזכירו אותה כל הזמן כל הזמן מתלוננת על כך שהנוסחה הזאת פגעה בה, והיא אכן פגעה בה, אבל היא שוויונית.


לגבי הגיבנת. בשוטף יש שוויון מוחלט בהעברת הכספים ואין אזורי עדיפות לאומית ב-2007. חבר הכנסת ברכה, אין יותר אזורי עדיפות לאומית, וזאת על פי פסיקה שקיבלנו. זה לא נכנס לתוך התחשיב. כשאתה מסתכל על כל המשאבים של משרד הפנים שמועברים לרשויות המקומיות, יש עדיפות לסקטור הערבי כי רוב תקציב ההבראה הולך לשם. זה לוקח בחשבון את הגיבנות. אבל ראש רשות שבא אלינו וחותם על הסכם הבראה, והוא לא מקיים את הדברים האלה, הוא יחזור אליכם בעוד שלושה חודשים.


לכן הפנייה שלי אליכם. אתם פונים אלינו לקחת אחריות, אבל אני פונה אליכם שתפנו גם אל ראשי הרשויות שהם ייקחו אחריות וילמדו את עצמם איך מפעילים צעדי גבייה. אני רוצה להגיד לכם, להסתדרות שהיא מגינת העובדים, שיש לה שני תפקידים. היא גם שותפה בתהליכי הבראה. אני מודיע לכם שיש מקומות שהיא לא מאפשרת לנו. אז טלו קורה מבין עיניכם כשאתם אומרים לי את הדברים האלה.

אני מבקש אדוני המנכ"ל לא לפתוח נושאים חדשים בסוף הדיון.

אני עונה להם. הם אומרים שהם משתפים פעולה. שמעתי היטב את דבריו. ואני רוצה להגיד למרכז השלטון המקומי עוד דבר. כשאמר מרכז השלטון המקומי שהוא מגנה את הניהול הלקוי, אתם יודעים שיש ראש מועצה אחד, לא ערבי, שהזזנו אותו מתפקידו על ניהול כושל, הוא עתר לבג"ץ, ומי הצטרף אליו? מרכז השלטון המקומי. יד אחד אומרת ככה ויד אחת אומרת כך. אתם אומרים לי להפעיל יד קשה עליהם, והם אומרים לי תפעיל עליהם יד קשה. אני מדיח אותו, והם מצטרפים לעתירה שלו. חברי המועצה שפיזרנו אותם, משיבים נגדו. הם מצדיקים אותנו על ההדחה. תבינו איזו תמונת מצב. תשימו לב באיזה כללי משחק אנחנו משחקים.

תאמין לי שאני משוכנע שזה חשוב. חייבים לסיים את הדיון עם איזושהי החלטה ואיזושהי התנהלות.

לחשבים המלווים שהמשרד מעסיק ברשויות יש הנחייה מפורשת, הן בכתב והן בעל פה, ממני, לתת עדיפות לתשלומי שכר לפני כל התשלומים האחרים שהם אינם בדין.

השאלה מה קורה עם תשלומים אחרים שהם בדין. לא אלה שהם אינם בדין.

זאת לא הבעיה. אמרתי להם באופן ציורי שייבשו קודם את הגינות ושישלמו את השכר. לא יכול להיות שאני אלך ואראה את הכול ירוק ואנשים לא יקבלו שכר. זאת ההנחיה שהנחינו אותם.

חברים, תודה רבה למנכ"ל משרד הפנים. אני גם רוצה להודות לכל העובדים שלנו ולהקריא את הצעת סיכום.

לפני כן אני רק רוצה לומר את הדברים הבאים. קודם כל אני אומר לכם עוד פעם, גם ממקום הניסיון שלי וגם מהניסיון של הרבה אנשים כאן בחדר, אני אומר את זה לחברים באוצר ובמשרד הפנים ובממשלה, ברגע שעיקר הלנת השכר ברמה של 95 אחוזים היא בסקטור אחד, יש בעיה מערכתית. זה לא יעזור. זה לא יעזור לאן נגלגל את הדבר. ניהול לא תקין של ראשי רשויות, קיפוח היסטורי, זה לא משנה. אני אומר לכם שמדינה שבסקטור אחד יש הלנת שכר גורפת במימדים קשים, ומצד שני בסקטורים אחרים הדברים מתנהלים ב-95 אחוזים בסדר - המדינה חייבת לפתח, לתת מענה מערכתי ולא לברוח מהנושא הזה. אני מאוד מקווה שזה אכן מה שיקרה.

לכן הצעת הסיכום שלי, ואני חושב שהיא על דעת כולם.

הוועדה מברכת את ההסתדרות החדשה על שהחליטה לשנות מדיניות ולקבל החלטה שעד שעניין הלנת השכר, עד שהתופעה הזאת לא נעלמת מהמפה, היא תילחם ותיאבק כנגדה. לכן אנחנו מחזקים את ידי ההסתדרות הכללית.

וחד עם זאת, אנחנו קוראים לממשלה ולראש-הממשלה לטפל טיפול מערכתי במגזר הערבי והדרוזי, כדי למנוע אחת ולתמיד את ביזיון הלנת השכר ולסיים את התופעה הזאת לאלתר.


הוועדה תובעת מראש-הממשלה להיכנס לאלתר לעובי הקורה, להיפגש עם ראשי ההסתדרות ולהנחות לפתרון מערכתי לבעיות הלנת השכר ולמניעת השביתה.

אמרו כאן חברי הוועדה שאיננו כמה כסף תעלה למדינת ישראל השביתה הזו. הכסף הוא לא רק כסף של תקציב אוצר המדינה אלא הוא כסף מערכתי שיפגע פגיעה קשה בכלכלת ישראל, ופגיעה שאפשר למנוע אותה. בחלק קטן מהכסף אפשר לפתור לפחות את הבעיות הנקודתיות.

לכן ועדת הפנים של הכנסת קוראת לראש-הממשלה לנצל את 48 השעות הבאות לפני קיום השביתה כדי להיכנס למשא ומתן מרתוני עם ההסתדרות, עם מרכז השלטון המקומי במטרה לפתור את הבעיות ולמנוע את השביתה.

תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00