PAGE
63
ועדת החוקה חוק ומשפט

27.2.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 152

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, ט' באדר התשס"ז (27 בפברואר 2007), שעה 09:00

הצעת חוק ההוצאה לפועל - מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006 (מ/260). נוסח לדיון מצורף בסוף הפרוטוקול.

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון - היו"ר

עזמי בשארה

יצחק גלנטי

משה גפני

נסים זאב

דוד רותם

עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים

עו"ד עדי קומרינר-פלד, משרד המשפטים, הסיוע המשפטי

משה גל, מנהל הנהלת בתי המשפט

עו"ד לאה רקובר, הנהלת בתי המשפט, יועמ"ש

עו"ד כרמית בן אליעזר, הנהלת בתי המשפט, לשכה משפטית

עו"ד חגי אברהם, הנהלת בתי המשפט, לשכה משפטית

ציון כספי, הנהלת בתי המשפט, סמנכ"ל אכיפה וגבייה

אריה כהן, הוצאה לפועל

שמואל מרקוביץ, המשרד לביטחון פנים, רמ"ד הוצאה לפועל

רותם פלג, משרד האוצר

עו"ד סורין גנות, לשכת עורכי הדין

עו"ד ליאור שפירא, לשכת עורכי הדין

עו"ד נזיה חלבי, לשכת עורכי הדין

עו"ד שמעון לפיד, לשכת עורכי הדין

עו"ד לימור שטרסברג, איגוד חברות הביטוח

שמואל מלכיס, איגוד חברות הביטוח, מנהל המח' הכלכלית

עו"ד רונית פרל, התאחדות התעשיינים

דבי שדה, עמותת ידיד

עו"ד גלעד ברנע, עמותת ידיד

עו"ד דני וקס, איגוד הבנקים, בנק הפועלים

עו"ד סימונה רוף, איגוד הבנקים, בנק דיסקונט

אבי דוביצקי, חברת סנו

הל"ב, שי גלם

עו"ד תמי סלע

דורית ואג

אסתר מימון

הצעת חוק ההוצאה לפועל - מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006 (מ/260)

רבותי, אנחנו דנים בחוק ההוצאה לפועל והרפורמה בהוצאה לפועל, אני מקווה שנצליח להצביע היום על דברים מסוימים. רציתי להתחיל במסלול המקוצר. רבותי, תודיעו לבני משפחותיכם שאנחנו בשידור ישיר באינטרנט. גם כשהם במקום אחר, על האלפים, הם יכולים לראות אותנו.

בישיבה הקודמת דיברנו יותר ברמה העקרונית על המסלול המקוצר, ולא קראנו את הסעיפים. עלו כל מיני הערות, אני מציעה שההכרעות יתקבלו תוך כדי קריאה בסעיפים עצמם, סעיף-סעיף, ואז נראה מה ההחלטות.


המסלול המקוצר הוא מסלול אופציונלי, כרגע הוא מוגדר לחיובים כספיים עד 30,000 שקלים, ויש בו הליכי ביצוע מוגבלים מאוד שאפשר לנקוט.


כתבתי ברישה שזה לפי מה שחברי הכנסת נטו להחליט בישיבה הקודמת, שזו תהיה הוראת שעה.

אני מעדיף שלא תהיה הוראת שעה. אם בסוף יתעקשו, אז שיהיה, אבל אני מעדיף שזה יהיה חוק רגיל.

הנוסח כולל דברים מסוימים שבשיח עם משרד המשפטים הוסכמו, והם מסומנים כתוספות ומחיקות.

גברתי לאה רקובר, הישיבות מתחילות פה בשעה 09:00, אנחנו דנים בהצעת חוק של גברתי, בדרך כלל אני מבטל ישיבות כשאנחנו דנים בחוק של אדם והוא לא מופיע. זה כבר הפך לשיטה.

"20א. חיובים הניתנים לביצוע במסלול מקוצר

(א) בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שגובה החוב הפסוק על פיו אינו עולה על 30,000 שקלים חדשים" – הוועדה יכולה להחליט גם על סכום אחר אם היא חושבת לנכון – "למעט פסקי-דין למזונות ובקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (להלן – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3.

(ג) הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3" – אלה סיטואציות שיתנהלו במסלול המקוצר – "תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים ממועד שתימסר לו ההודעה, אם ברצונו לגנוז את התיק או להעבירו לביצוע במסלול הרגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא מסר הזוכה הודעה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, ייגנז התיק; נגנז התיק לפי סעיף זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב, והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו; הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול הרגיל תימסר לחייב".


ההצעה שלי, שאנשי הממשלה יסבירו את הפרטים, למה, למשל, חייב באיחוד תיקים לא מתאים שיהיה במסלול המקוצר. אלה דברים שאפשר לשאול ולהסביר אם אתה רוצה, ויש נקודות מסוימות שצריך להכריע לגביהן.

זה ברור מדוע איחוד תיקים לא נכנס למסגרת הזאת, זה מובן מאליו, גם כך המערכת כבדה. בגלל נפח התיקים אני חושב שאני אסכים שזה יהיה 30,000 ביום מן הימים, אבל אני חרד מפני מפולת, ולכן לא הייתי רוצה שזה יהיה 30,000 שקלים, אלא 10,000 שקלים בשלב הזה. גם מעל 70% של התיקים נוח לי בכך שיהיו בתוך המסלול המקוצר, והמשרד יחזור אלינו ויגיד שהוא עומד במשימה והצליח לעמוד בסדר הזמנים שהוא התחייב עליו, וצריך לשנות ולעלות את הסכום ל-30,000, זה בהחלט יהיה סביר בעיני.

אני מתנגד לכל הסעיף הזה. אני מתנגד למסלול המקוצר, אמרתי את זה מהיום הראשון. המסלול המקוצר הוא מסלול כישלוני, לא יצליח, אני חושש שאנחנו פוגעים דווקא בבעלי החוב הקטנים. אם היו אומרים שנעשה קודם כול פיילוט באיזה לשכה לתקופה של שנה, בלי שהחוק יתחיל, בלשכה מסוימת נעשה פיילוט, נבדוק איך זה עובד, אחרי שנה הייתי מוכן לחשוב שוב. אני חושש מזה.

אם נחוקק את זה כהוראת שעה, אתה אומר שזה אפשרי.

כהוראת שעה ללשכה אחת או לשתי לשכות, כדי לבדוק, זה מקובל עלי, ואז גם הייתי מצטרף ל-10,000 שקלים.

לא היית מרחיב ל-30,000 שקלים?

נכון, ודאי לא בשלב זה.

הלאה, סעיף 20(ב).

הסעיף הזה אומר איזה פרקים לא יחולו כשמדובר על ביצוע של חיוב במסלול המקוצר.

הייתי רוצה לדעת במה מדובר ולמה.

האם אפשר לומר משהו על 20א?

סיימנו בזמנו את הדיון עליו. האם יש משהו שלא אמרנו בפעם הקודמת?

אמרנו, ולא מתייחסים לזה. כרגע זה משהו דווקא לטובת החייבים. אמרנו בישיבה, וגם כבודו העיר על זה, מה קורה כאשר גונזים את התיק ומעבירים אותו בחזרה למסלול הרגיל. האם צריך לשלם אגרה נוספת? גם כבודו שאל, ואפילו ביקשת תשובה, ולא קיבלנו על זה תשובה עדיין. משרד המשפטים אמר שיש בזה משהו, והם יחשבו.

הבנתי, תודה. התשובה שקיבלנו, שלא ייגנז התיק. שינינו את החוק בהמשך.

זה לא בא לידי ביטוי בתיקון.

כאן מדובר על סיטואציה, שבגלל כל מיני מצבים התיק לא מתאים למסלול המקוצר, ואז מפנים את השאלה לזוכה, האם הוא רוצה שהוא בכלל ייסגר, או להעביר אותו למסלול הרגיל. הוא שואל, האם כשזה עובר למסלול הרגיל, האם צריך להשלים אגרות? מה המשמעות של זה עכשיו? הנושא של אגרות הוא לא בחוק, הנושא של אגרות הוא בתקנות, באישור הוועדה. אם ירצו לשנות את האגרות, כך שלמסלול המקוצר, נניח, תהיה אגרה שונה לעומת המסלול הרגיל, או שתהיה השלמת אגרה, זה דבר שיצטרך להגיע לוועדה.

אולי כדאי בכל זאת לרשום הערה כאשר יגיעו התקנות.

זה לא כתוב.

יש סעיף כללי על אגרות.

יש סעיף הסמכה כללי.

לא בנושא האגרות, הנושא שהתיק לא ייגנז, כי בניסוח שבפנינו מופיע במפורש, שאם החייב לא מסר הודעה, התיק נגנז.

נותנים זמן לזוכה להודיע מה הוא בוחר.

אם הוא לא הודיע, התיק נגנז. התיק נגנז, וחצי שנה אחר כך מתברר לזוכה שלחייב יש כסף, והוא רוצה לפתוח את התיק מחדש, האם הוא משלם אגרה נוספת או לא? זה לא כתוב בסעיף. מבחינתנו נגנז התיק, ואז אם פתאום יתגלה משהו חדש, הוא יצטרך לפתוח תיק חדש, והכול מחדש.

יכול להיות שמה שאתה אומר, שאתה רוצה לתת לזוכה תקופה יותר ארוכה למסור את ההודעה האם הוא רוצה להעביר את התיק או לגנוז אותו.

אולי התיק ייגנז, אבל לא ייסגר, דהיינו, תהיה לו אפשרות להעיר את התיק הזה אחר כך מחדש. פתאום יתברר לו שהזוכה קיבל פיצויים של 1.5 מיליוני שקלים בתביעת נזיקין, והוא רוצה להמשיך, הוא יגיש בקשה להחיות את התיק.

אולי מלכתחילה, כשמודיעים לו, הוא יבקש שזה יהיה במסלול הרגיל ולא יישאר במסלול המקוצר.

הוא לא יודע. הרי תיק הוצאה לפועל נסגר בדרך כלל כשגמרתי לגבות את החוב שלי, אם לא, הוא ישכב בהוצאה לפועל 40 שנה.

חבר הכנסת רותם, מלכתחילה אדם הגיש בקשת ביצוע לפי פרק זה, זה סעיף קטן (ג), הוא לא בלתי מודע, הוא לא כמו הזוכים שדובר עליהם, שהם זוכים והם לא יודעים. השאלה שלי, האם אתה, במקרה הזה, חושש שהוא לא יידע? תסביר לי בדיוק את החשש שלך. הוא במסלול המקוצר.

אחרי שנה הוא קיבל הודעה שהולכים לגנוז את התיק, כי לא הצליחו לגבות כסף.

צריך לדייק, זו לא הסיטואציה של אחרי עשרה חודשים. יש שני מצבים שמבקשים מהזוכה להחליט מה הוא רוצה לעשות עם התיק: מצב אחד זה שהתיק לא מתאים למסלול המקוצר ואומרים לו לבחור, או שזה יעבור למסלול הרגיל, או לא ממשיך בשום דרך. זה מצב אחד. מצב שני- - -

אם הוא בוחר מסלול רגיל, פה אין בעיה.

המצב השני, שהוא כרגע לא בסעיף הזה- - -

הוא בסעיף קטן (ג).

הוא התחיל במסלול מסוים, הסתבר שהמסלול לא מתאים לו.

בשנה הראשונה לא הצליחו לגבות- - -

אתה מדבר על משהו אחר. כאשר בשנה הראשונה לא הצליחו לגבות, זה מופיע בסעיף אחר, שזה פרק הזמן שבו מבצעים את התיק במסלול המקוצר, שזאת תקופה שאתם תחליטו עליה, עשרה חודשים, שנה וחצי, מה שתחליטו. השאלה, מה קורה אם מסתיימת התקופה, ולמעשה קורה דבר דומה, מודיעים לזוכה: אתה רוצה להעביר את התיק למסלול הרגיל, משום שאתה חושב שאולי בעוד שנה תמצא עוד נכסים, משום שאתה רוצה לעקל מקרקעין או לעשות עיכוב ביצוע וכן הלאה, בבקשה; אתה חושב שאין סיכוי יותר לעשות משהו עם התיק הזה, משום שמה שעשו עד עכשיו לא הצליח, אתה יכול גם לגנוז את התיק.

הרי כתוב בסעיף קטן (ג) "הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה". זאת אומרת, הוא רוצה להעביר את התיק עכשיו למסלול הרגיל. מה קורה אם הוא אומר שהוא רוצה לעבור למסלול רגיל? אם הוא רוצה לעבור למסלול רגיל, אנחנו מבקשים שיהיה ברור שהוא לא צריך לשלם גרוש בנוסף למה שהוא שילם.

כל עניין האגרות לא בחוק עצמו, אלא בתקנות. התקנות האלה הן באישור הוועדה. כרגע לא מונחות על שולחן הוועדה תקנות כלשהן לתיקון תקנות האגרות, להוספת אגרות נוספות, והם יצטרכו להביא.

את רוצה להגיד לי שאין מילה על אגרות בכל הנייר שקראנו? משום מה, זכור לי שיש.

אין מילה על אגרות, כי יש סעיף מיוחד לעניין אגרות בהוצאה לפועל שהן בתקנות, בסמכות השר, באישור ועדת החוקה. כשהם ירצו לעשות אגרה מיוחדת או אגרת השלמה, או כל אגרה שהיא שקשורה למסלול המקוצר ולמעברים מהמסלול המקוצר למסלול הרגיל, הם יצטרכו לבוא לוועדה ולהסביר מה, למה ואיך. אפשר להעלות על הדעת סיטואציה שבה יש הבדל, ואם עוברים ממסלול למסלול, אולי צריך להשלים משהו. צריך לשמוע את הפרטים ואת הנימוקים, ואז להחליט, כרגע זה לא על שולחננו.

בסעיף קטן (ג) כתבתם במקום "אם ברצונו לסגור את התיק", שיניתם ל"לגנוז את התיק". יש הבחנה בין סגירה לגניזה. סגירת התיק, פירושו של דבר שמת, נקבר, שמו עליו מצבה, ונגמר הסיפור. לגנוז את התיק, המשמעות היא, שהתיק לא נסגר, דהיינו, האיש יכול להתניע אותו מחדש על פי בקשה, גם אחרי שתעבור התקופה.

יש אפילו טופס מיוחד.

יש הבדל בין סגירת תיק לגניזת תיק. האם מקובל עליכם שכאשר התיק נגנז הוא יוכל להגיש בקשה להחיות את התיק, בלי אגרה ובלי כלום?

כיוון שאומרים לנו שאין שום מילה על אגרות, האם מקובל עליך שאפשר לכתוב דווקא בסעיף הזה מילה על אגרה, ובסעיפים אחרים – לא?

אני לא רוצה לכתוב פה מילה על אגרה, זאת לא שאלת האגרה, השאלה, אם הוא יצטרך, אחרי שהתיק נגנז, לפתוח תיק חדש, בלי קשר לאגרה, עם כל הפרוצדורה, או שהוא יתניע את התיק הקיים? זה מה שחשוב לי לדעת.

לפי מה שאני מבינה, הוא צריך לפתוח תיק חדש.

זה נכון שיש הבדל בין סגירת תיק לגניזתו, אבל מכיוון שאנחנו פה יוצרים מסלול חדש, אנחנו צריכים גם להסביר מה המשמעות של סגירת התיק במסלול המקוצר, ולמעשה העברתו למסלול הרגיל. אם תיק מסוים, נניח, קיים במסלול המקוצר, הוא נגנז במסלול המקוצר ורוצים לעורר אותו מחדש, השאלה, אם ניתן לעשות את זה במסגרת המסלול המקוצר, כי זה יהיה תיק אחר אם הוא ייפתח במסלול הרגיל.

זה לא פתיחה במסלול המקוצר, זה פתיחה מחדש במסלול הרגיל.

אי אפשר לפתוח מחדש במסלול הרגיל תיק שלא נפתח במסלול הרגיל.

אפשר להעביר, אתם עצמכם כותבים. אתם נותנים פה הוראה שאפשר להעביר ממסלול למסלול.

זה עניין סמנטי, אבל הרעיון של המסלול המקוצר הוא הרעיון הבא: מרגע שנפתח תיק במסלול המקוצר, כאשר מסתיימים ההליכים במסלול המקוצר, התיק הזה הסתיים. אנחנו יכולים לקרוא לזה גניזה, אנחנו יכולים לקרוא לזה סגירה. כל הרעיון, שמבוצעים במסגרת המסלול המקוצר מספר מצומצם של הליכים, שאנחנו חושבים שהם יעילים למיצוי הגבייה באותו תיק, ולסיים את ההליכים בתיק הזה. יכול להיות שבמסגרת הדיונים בוועדה יהיו הארכות למיניהן, יהיו פרוצדורות למיניהן, אבל השורה התחתונה, שהתיק הזה הסתיים.

אם הוא לא הסתיים?

באיזה מובן לא הסתיים?

אין גבייה.

כל הרעיון במסלול המקוצר, שהליכי הגבייה האפקטיביים יופעלו על התיק הזה, ואם לא תהיה תוצאה, התיק הזה יסתיים, לא תימשך הגבייה בתיק הזה.

רבותי, עברנו לשיחת חברים. לא קיבלתי תשובה על שאלה פשוטה.

זו אותה שאלה.

גברת רקובר, ענית לי תשובה על שאלה שלא נשאלה. השאלה היא שאלה פשוטה – האם כתוצאה מסגירה או מגניזת התיק תראו אותו כנפתח תיק חדש או לא? תגידו לנו מה קורה עם סגירה. השאלות קצרות, גם התשובות יכולות להיות קצרות.

אנחנו הולכים במסלול המקוצר- - -

מר כספי, תקשיבו לשאלות. אנשי משרד המשפטים, תיכנסו אלי לחדר, יש כמה דברים שכדאי שתדעו.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:20)

(הישיבה נתחדשה בשעה 09:22)

אני רוצה לחזור על השאלה שעמדנו בפניה. השאלה היתה, האם כשאדם סוגר תיק ואחרי זה סוגר תיק במסלול המקוצר – האם כשהוא סוגר תיק במסלול המקוצר ופותח אותו עוד פעם במסלול הרגיל, זה נקרא, לתפיסתכם, "פתיחת תיק"? האם כשהוא גנז את התיק, האם זה ייקרא, מנקודת מבטכם, "פתיחת תיק"? האם כשהסתבר שהוא לא יכול לעשות את המסלול המקוצר, כי החייב טען טענת פרעתי, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים – האם במקרים הללו זה ייחשב לפתיחת תיק חדש?

לגבי שלוש השאלות. אם התיק נמצא במסלול המקוצר, המהיר, והוא רוצה להעביר אותו למסלול אחר, הוא לא צריך לפתוח את התיק, אלא זה המשך של התיק.

עזבו את האגרות, אני רוצה להבין לגבי הפרוצדורה – האם הוא יצטרך לעשות עוד פעם מסירות חדשות? האם כל ההליכים שננקטו עד היום, האם הם חלק מהשרשרת והוא ממשיך או שהוא חוזר לשלב א'?

כל השאלות האלה הן שאלות נכבדות שניתנה עליהן הדעת. העניין הוא שזה תלוי בכל מיני גורמים אחרים, למשל, כמה זמן חלף מאז שהיתה ההמצאה, האם היתה המצאה מלאה או לא. זאת הסיבה שגם במסלול הרגיל, בחוק הקיים היום, ההסדרים האלה נקבעים בתקנות. לצורך העניין הוספנו הסמכה של שר המשפטים לקבוע תקנות, בין היתר לגבי העברת תיקים מהמסלול הרגיל למסלול המקוצר. בנוסח הרגיל היתה התייחסות למסירת האזהרה. קיבלנו הערה שאין צורך להתייחס לזה, כי זה ברור מאליו, אבל ייקבעו בתקנות הסדרים מה קורה כאשר תיק מועבר מהמסלול המקוצר למסלול הרגיל.

אני אומר לך מה הבנתי. אני הבנתי שזה תלוי, בחלק מהמקרים צריך יהיה לשלם ובחלק מהמקרים לא יהיה צריך לשלם. בחלק מהמקרים זה ייקרא פתיחה, לצורך התשלום, ובחלק מהמקרים – לא.

אני לא מדבר על אגרות, האגרות לא מעניינות אותי.

נותנים פה את האופציה לאדם להחליט שמשום שהוא לא יודע כרגע אם יהיו עוד נכסים, והוא צופה שאולי יהיו, והוא לא רוצה לסגור את התיק, הוא רוצה להעביר אותו, מצוין, ואז אומרים לך שזה לא ייחשב כפתיחת תיק חדש.

זה לא ייחשב תיק חדש מבחינת אגרה?

מכל בחינה.

הגישו תביעה בתל אביב ובית המשפט החליט להעביר אותה לירושלים, לא יגידו לי לעשות עוד פעם מסירה, לא יגידו לי שום דבר, אלא התיק ימשיך להתנהל. לכן אני שואל, כשאני עובר ממסלול מקוצר למסלול רגיל, האם ההליכים ממשיכים או שאני פותח אותם משלב א'?

נותנים פה את האופציה להעביר, וכשמעבירים, זה לא פתיחה מחדש לשום עניין, כמו שאני מבינה. אבל אם אדם החליט לסגור את התיק, ואחרי שנה הוא מחליט לפתוח אותו שוב, זה משהו אחר. גם בבית משפט, כשאני סוגרת תביעה, מגישה שוב- - -

אחת משתיים, אם אנחנו מדברים על סגירה, את צודקת, הוא החליט לסגור ולא לגנוז, ובאמת יש הבדל בין סגירה לגניזה. צריך להעמיד פעם אחת את הדברים על דיוקם. אם זה סגירה, אין לי ספק, אדם שסגר את התיק, יצטרך לשלם אגרה, להתחיל הכול מההתחלה, אבל זה סגירה.

הנקודה של סגירה וגניזה, דיברנו על זה קצת לפני כן. בחוק ההוצאה לפועל כיום ההליך שמדובר עליו זה גניזה. סגירה זה רק לבקשת הזוכה, וגניזה זה כל מיני סיטואציות. בהן מפאת זה שכבר אין הליכים בתיקים וכן הלאה התיק נגנז, וגם אז לא מבוצעות בו פעולות.

יש פרוצדורה שאני בא אחרי חצי שנה, ממלא טופס ומקים אותו לתחייה.

לא אכפת לי שתקראו לזה "סגירה".

תחליטו איך קוראים לזה. לסגירה אני עוד יותר מתנגד.

רציתי לומר מה קורה היום בשטח, מה זה גניזה. בגניזה יש טופס, הוא נקרא טופס של החזרת תיק מגניזה. מבחינת אגרה, להפיס את דעתם של כולם, במקרה של גניזה אין אגרה חדשה. החזרתי הרבה תיקים בימי חיי מגניזה, כי אחרי שנתיים של היעדר פעילות התיק נגנז אוטומטית, אתה רוצה להחזיר אותו, אתה מגיש טופס, למיטב זכרוני, גם לא צריך לבצע המצאה חדשה.


הבעיה היא אחרת. אם אוטומטית אתה מבקש לפתוח תיק הוצאה לפועל, לא משנה אם קצר או רגיל, כי יש חייב שהוא, או מוגבל באמצעים או באיחוד, אוטומטית המחשב הראשי של הנהלת בתי המשפט מכניסה את התיק שלך לרשימת התיקים המאוחדים. ואז השאלה מה קורה.

אין מסלול מקוצר בשלב הזה.

אמרתי את זה ביום של הדיון הראשון, שבמדינת ישראל גם ניסויים בבעלי חיים לא עושים, קל וחומר בבני אדם. שאני חושב שהמסלול הזה ייכשל, אני לא יכול להגיד שאני נגד, כי אולי הוא יצליח. נעשה ניסיון. אני נתתי תשובות שמפיסות את הדעת, אבל עצם העובדה שהם יוצאים לדבר כזה, אמרתי את הגישה הממלכתית שלי.

לאן אתה לוקח אותנו? מה השאלה?

השאלה, מה יהיה כאשר התיק יחזור מגניזה. רק לגבי זה, לא ייתכן שקודם ייצאו לדרך ויגידו: אחר כך בתקנות נחליט מה יהיו התשובות.

זה קורה בכל חוק.

לא במקרה שמקימים מסלול חדש.

מערכת חדשה לא תצא לפועל בלי תקנות.

זה אתה צודק, לא לזה התכוונתי. אני אפילו אצטט מדעת גדולים, ואחרי זה אני אגיד לך ממי, שאמר: קודם כול תכינו לי תוכנית, לא ייתכן לצאת לדרך כזאת בלי תוכנית.

אני אמרתי את זה.

נדמה לי שזה היית אתה.

אני זוכר, הזיכרון שלי לא לקוי עד כדי כך.

על משקל קל וחומר במקרה הזה.

זה נכון, אבל הרבה פעמים אנחנו נאלצים להתקדם בחוק בלי שיהיו תקנות, כי התחלפו שרים. במקרה הזה אנחנו מצביעים על סעיפים, ממילא החוק לא יהיה בלי שיהיו תקנות.


לגבי העברה ממצב למצב. מגניזה, אתה אומר, שאין בעיה להעביר.

אין בעיה להחזיר, לכן הסעיף כמות שהוא נותן פתרון.

תודה על המידע.

אם אנחנו הולכים להוראת שעה, נלמד תוך כדי עבודה. אם לא, יש לי הרבה שאלות.

אני אהיה במיעוט, אני נגד הוראת השעה, אבל אני בהחלט אקבל את דעתכם.

גם לעניין הוראת השעה תצטרכו להחליט ממתי ולכמה זמן ולעניין הסכומים.

אם אנחנו הולכים להוראת שעה, כאן אני רוצה לטעון טענה חלופית, את זה למדתי מחברי בעלי המקצוע. כשעושים את זה במוקד אחד או שניים, אני מעדיף ללכת על הסכומים הגבוהים כדי לראות איך עובדים בלחץ גדול, ואז אני לא רוצה 10,000 שקלים, אלא 30,000 שקלים.

מסכים.

מקובל. תודה.

סעיף 20ב אומר איזה פרקים לא יחולו. כמו שמפורט בהערה למטה, אלה פרקים שעוסקים בעיקול מקרקעין, כינוס נכסים, ביצוע בעין, הטלת מגבלות, שזה מה שמוצע עכשיו, בתיקון, כחלופה למאסרים, חייב מוגבל באמצעים, מאסרים, איחוד תיקים והבאה. כתוב בסעיפים אחר כך, שרק הליכים מאוד מסוימים אפשר לנקוט במסלול הזה, וכל ההליכים שמפורטים כאן לא רלוונטיים.

בכל זאת הייתי שמח לקבל עוד קצת הסבר למה הסעיפים האלה לא ייכנסו.

המגבלות האלה מונעות את הגבייה.

עוד מעט נגיע לסעיף 20ג, ונראה את הליכי הביצוע, שאפשר לפי ההצעה לנקוט במסלול המקוצר. אלה אמורים להיות הליכים שלא דורשים יציאה לשטח, איסוף מיטלטלין, מכירות פומביות, כינוס נכסים ועיכובי יציאה.

למה לצמצם את היכולת של המסלול המקוצר?

עכשיו ברור לי קצת יותר. כיוון שאופיו של המסלול הזה, לפי מה שראיתי בדרך ההפעלה, הוא בעיקרו עבודה ליד שולחן מחשב, עם סגירת חשבונות, לא במובן של שפת ההמון, אלא מצליחים להשתלט על נכסים של חייב שלא באמצעות כוח אדם גדול, בלי יציאה לשטח ובלי החרמה, אלא פקיד או פקידה יושבים ליד מחשב ויוצרים את הגבייה, מבחינת מהותו אתה לא שולח את אנשי השטח. אם אתה מרחיב את התחולה באופן אוטומטי, תצטרך עוד כוח אדם, שאתה לא רוצה להוסיף למסלול המקוצר.

נכון, אבל לא מדובר על הוצאת אנשים לשטח בעיקול מקרקעין או בהטלת מגבלות, זה גם יכול להיות דרך מחשב.


בסופו של דבר, גם במרכז הגבייה אין גבייה של 100%. אני מתאר לעצמי שאת הקנסות הקלים גובים מהר וטוב, והקנסות הקשים – לא. כך ההיגיון אומר. אם יש קנסות תעבורה, כי הם קטנים, יותר קל לגבות, גובים באחוזים יותר גבוהים, ובאחרים – פחות. אנחנו לא מדברים על התיקים שקל לגבות, התיקים שקל לגבות בהם, הכול בסדר, אנחנו צריכים את האמצעים האלה בשביל התיקים שקשה לגבות בהם.

חבר הכנסת לוי צודק, שלא כל הפרקים שהוצאו מתחולת המסלול המקוצר מקורם בטעם הזה. למשל, עיקול מקרקעין, המחשבה שבחובות נמוכים אין מקום להפעלת הליכים שהם משמעותיים ופוגעים בחייב. מעבר לזה, הטעם העיקרי הוא, שההליכים האלה הם הליכים מיידיים. צריך לזכור שהזוכה בהליך המקוצר לא מיוצג, המדינה פועלת עבורו, והמדינה מודעת למגבלות שלה, המדינה מודעת לזה שהיא לא יכולה להתחיל חקירות, לחפש אחרי הנכסים של החייב, למנות כונסי נכסים, למכור נכסים וכן הלאה, היא מודעת לכך שהיא לא יכולה לעשות את זה בכל תיק ותיק. בשביל פעולות כאלה נכון שהזוכה יהיה מיוצג, ויהיה מי שיפעל עבורו בצורה יותר אינטנסיבית. לכן המדינה אומרת שהיא לא לוקחת על עצמה דברים שהיא לא תוכל לעמוד בהם. היא יודעת שיש שורה של הליכים שהם יותר אפקטיביים.

גברתי, תסבירי פריט-פריט, מדוע הוא הוחרג. נתחיל אחד-אחד. לגבי עיקול מקרקעין אמרת, שבדרך כלל מקרקעין עולים על 30,000 שקלים?

זה שילוב של גובה החוב וגם, שלא מעקלים מקרקעין סתם, מעקלין מקרקעין כדי למכור אותם.

כינוס נכסים.

אותו הטעם.

ביצוע בעין.

מה זה ביצוע בעין?

אלה פסקי דין לביצוע.

זה יכול להיות מסירת קטין.

לא הבנתי.

אלה פסקי דין לביצוע בעין, למשל, פסק דין למסירת קטין. מדובר על פסקי דין לא כספיים. זה פסקי דין לביצוע בעין.

אני לא מבין את המילים.

באיזה פרק זה?

פרק ו', החל מסעיף 61. 61, זה מסירת נכס, 62, זה מסירת קטין.

סורין גנות, תקרא את הסעיף, בבקשה.

61. מסירת נכס

"(א) הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס המוציא לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין."

אם הנכס הוא נכס של 5,000 שקלים, למה לא לקחת אותו?

זה לא הליכי גבייה לצורך פסק דין כספי, שלוקחים את הנכס כדי למכור, זה פסק דין שהמהות שלו למסור נכס או למסור קטין, ובכלל אין שם חיוב כספי. אלה לא סוגים של פסקי דין שרוצים לכלול במסלול הזה. פה זה רק פסקי דין לחיוב כספי, שגובים באמצעות הגעה לרכוש של החייב.

זה לא לקחת נכס כדי לשלם את החוב, אלא זה ביצוע פסק דין.

החיוב שבפסק הדין זה מסירה.

תקרא לי בכל זאת עוד שני סעיפים משם.

"(ב) קבע המוציא לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה."

זאת אומרת, זה מהלך. די לי בכך. מה זה "הטלת מגבלות"?

זה הפרק החדש שאנחנו רוצים להוסיף לחוק, ועוד נדון בו. גם כאן, הסיבה שהוא לא מוחל במסלול המקוצר, זה שילוב של המידתיות שבסכומים כאלה ובמסלול כזה- - -

מה יש בו מבחינת התוכן, עוד לא הבנתי.

עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת חשבונות בנק.

אני לא מבין למה זה לא כאן.

במסלול המקוצר, בגלל ששני הצדדים לא מיוצגים, מדובר בו בפגיעות חמורות מאוד בחייב. התפיסה שאין פה שני אנשים שהולכים לעשות דיונים מהותיים על השאלות האלה. רצינו לעשות מסלול נקי, לקחת הליכים מאוד פשוטים, שהפגיעה בחייב, גם היום, מאוד נמוכה--

כתוצאה מזה הוא גם לא ישלם את החוב.

--וגם בדרך כלל ההליכים האלה הכי אפקטיביים.

מר כספי, האם אתם יכולים להטיל עיכוב יציאה מן הארץ אצלכם?

אנחנו יכולים להטיל עיכוב יציאה מן הארץ על ידי פנייה של בית המשפט, זה לא בסמכות שלנו. אנחנו יכולים לפנות לבית המשפט.

עוד מגבלות. מה התוכן שלהן?

הגבלת חשבון בנק, הגבלת כרטיסי חיוב.

גם הגבלת חשבון לא נכנסת?

זו כמעט חברת גבייה רשמית, היא לא יכולה לעשות את כל זה.

עיכוב יציאה מן הארץ, אי חידוש רישיון נהיגה.

אתם לא רוצים שזה ייכנס?

אנחנו רוצים שזה ייכנס במסלול הרגיל.

בנקודה הזאת אני מודה, שכל מה שהבנתי עד עכשיו על המסלול המקוצר, כאילו לא הבנתי. העובדה שכמעט טסנו על הסעיף הזה מטרידה אותי.

- - -

סורין גנות, אני רואה שאתה מעודד את המסלול המקוצר...

קודם כול, אל תהיה ציני, כי עובדה שאני דואג לאגרות. תמיד אמרתי שלשכת עורכי הדין, ואני אומר את זה עוד פעם, דואגת ממלכתית, אנחנו מייצגים גם חייבים וגם זוכים. ההערה פה לא במקום.

מר כספי, תסביר לי בבקשה.

צריך להבין שהמסלול המקוצר מוגבל בזמן, ולכן כאשר אנחנו הולכים לבצע הליכים שהם לאורך זמן, מאבדים את האפקט ואת המשמעות. לדוגמה, עיכוב רישיון נהיגה. כאשר המסלול רק לעשרה חודשים, ברוב המקרים הוא יהיה חסר משמעות.

למה?

היום רישיון לנהיגה במדינת ישראל הוא לעשר שנים. המשמעות של המהלך הזה היא רק כאשר מגיע סוף תקופת רישיון הנהיגה.

מה פתאום? אם אתה עושה חמש עבירות מהירות, לוקחים לך את הרכב.

היום לא מדובר בלקחת רישיון, מדובר בעיכוב חידוש רישיון נהיגה. עיכוב חידוש רישיון הנהיגה ברישיון הנהיגה שלי, למשל, תוכל לבצע רק בשנת 2017, כי קיבלתי בשבוע שעבר רישיון לעשר שנים.

אצלי אתה יכול לעשות את זה בעוד ארבעה חודשים.

זה מקרי.

הכול מקרי, אבל יש לך אמצעי נוסף. מה אכפת לך להשתמש באמצעי הזה?

אין לי בעיה. אם הוועדה תאשר את זה, אפשר לחיות עם זה. אולי תאפשר לי, ברשותך, להסביר בחמש דקות את התפיסה של המסלול המקוצר.

זה זלזול בוועדה, קיימנו על זה ישיבה שלמה, לא נתתי את זה בתחילת הדיון. אני מבין שהמסלול המקוצר הוא רק עיקולים בבנקים ובמשרד הרישוי.

עיקולים בבנקים, במשרד הרישוי, במקום עבודה. היכן שאנחנו חושבים שיש שם כסף, ובצורה ממוקדת על בסיס מערכות מידע שתאשרו לנו.

אנחנו רוצים שתצליחו ורוצים שתהיו אפקטיביים, ואנחנו מאמינים שצריך לעשות את זה במידתיות, כמו שהעיר חבר הכנסת בשארה, ולכן שכנעתם אותי למה לא מטילים צו עיכוב יציאה מן הארץ, אבל לא הצלחתי להבין למה לא מטילים מגבלות, למשל על רכב.

אפשר במסלול הרגיל. למה במקוצר?

ודאי שמטילים מגבלות על רכב לפי המסלול המקוצר. מטילים עיקול ברישום על הרכב. לא תופסים את הרכב, אבל מטילים עיקול ברישום.

מהן המגבלות שאתם לא רוצים להטיל?

המגבלות אלה דברים שלא קיימים היום בהוצאה לפועל וגם לא קיימים בפקודת המסים (גבייה), גם לא קיימות במרכז לגביית קנסות. מדובר על הגבלות חדשות שאנחנו רוצים להכניס היום בחקיקה, שלא קיימות גם במרכז לגביית קנסות. זה משהו חדש.

יש, חוץ מעיכוב.

רבותי, הדיאלוגים ביניכם לא כאן.

אפשר לעשות זאת באמצעות בית המשפט, וגם במרכז לגביית קנסות. שאר ההגבלות, זה לא קיים בהוצאה לפועל, אין שם הגבלת חשבון בנק, אין הגבלת כרטיסי חיוב, אין עיכוב חידוש רישיון נהיגה.

אתם רוצים להטיל כאן הגבלה על כרטיסי חיוב?

אנחנו רוצים להטיל את זה במסלול הרגיל, כי אנחנו חושבים שזה דבר שדורש דיון, אנחנו חושבים שצריכים להיות שם שני צדדים, להפעיל שיקול דעת. הרעיון במסלול המקוצר, שזה מסלול שפועל עם מעט מאוד שיקול דעת.

במרכז לגביית קנסות, האם אתם מטילים מגבלות על כרטיסי אשראי?

לא. אנחנו מטילים עיקולים על חשבונות אשראי. יש פה הבחנה. אנחנו מטילים עיקולים על חשבונות בנקים, אנחנו לא אוסרים ניהול חשבונות בנקים. יש פה הבדל.

כשנדבר על המגבלות, המגבלות המיוחדות אמורות להיות מוטלות אחרי שהחייב בא בפני ראש ההוצאה לפועל.

אין בעיה, למשל, במסלול הקיים להגביל מישהו לצאת מהארץ.

מרוב יעילות נעביר את כל התיקים למסלול הרגיל, זה בסוף מה שיהיה. כל כך רוצים להיות יעילים, שתראו שבסופו של דבר זה ייתרגם לאחוז מאוד קטן של תיקים. כל המסלול הזה מיותר, זה רק בא לטרטר אנשים, ואדם ילך עם הרבה תקוות.


שמענו ממר כספי בישיבה הקודמת, היתה איזו אמירה של 24 שעות, 48 שעות. ניתן את המסלול המקוצר לשבועיים, למה לעשרה חודשים? אם אי אפשר לקחת שום דבר, מה שאפשר לגבות בשבועיים יהיה במסלול הקצר, מה שלא בשבועיים, יעבור למסלול הרגיל. למה שאדם יחכה עשרה חודשים?

הוא לא חייב לחכות, הוא יכול לצאת מתי שהוא רוצה.

ודאי שהוא לא חייב לחכות, אבל אם הוא נכנס לזה, הוא יחכה. אני חושב שאת הפיילוט כדאי לזמן מאוד קצר. מה קורה? אדם שחייב 30,000 שקלים, ואתה לא מעכב את יציאתו מהארץ, הוא יוצא למסע תענוגות בתאילנד.

מה אכפת לך?

הוא חייב כסף, מה הוא יוצא לטיול? הוא לקח סחורות, הוא לא שילם עליהן, הוא הילווה כסף.

אפשר גם עכשיו להגביל אותו לצאת מהארץ, וגם מגבילים אותו.

נכון, במסלול הרגיל. למה אני צריך את המסלול המקוצר?

רוב החייבים כסף כבר מוגבלים מיציאה מהארץ, זאת לא הבעיה העיקרית.

רבותי, אולי אני בכל אופן אצליח לשמוע דברים עד הסוף?

האפקטיביות של המסלול הקצר הוא לא בצמצום האמצעים שאתה עושה כדי לגבות, הוא ביעילות, במהירות, לא בצמצום האמצעים. הרי אנחנו לא מדברים על אותם 50% שקל לגבות, אנחנו מדברים על אותם 50% שקשה לגבות, ואדם הולך למסלול המקוצר מתוך תקווה, ואחר כך הוא ימצא את עצמו במסלול הארוך. כלומר, הוא הפסיד עשרה חודשים, שנה, והוא יתחיל עוד פעם את המסלול.


לכן בפיילוט, אחת משתיים, או שאנחנו נותנים את כל האמצעים או שאנחנו מקצרים את התקופה. בשביל מה להשלות אדם במשך עשרה חודשים? מה שלא גבית בחודש, מר כספי, לפי מה שהסברת לנו, לא תגבה בחודשיים, אם אין לך האמצעים. אני בעד מסלול מקוצר של חודש.

חבר הכסת לוי, אני מבין מדבריך שהיית שמח אם היינו מגדירים, מתוך המגבלות, עוד כמה דברים שניתן במסלול המקוצר, וגם אני חושב כך. הייתי רוצה להוסיף עוד כמה אלמנטים. אני מסכים שהגבלת יציאה מן הארץ היא בעיה של שלילת חופש.

במסלול הרגיל זה קיים.

יש דברים שמתוכם הייתי מעלה ויש דברים שלא. המסלול המקוצר צריך להיבדק במלוא עוצמתו, ולא במסלול נכה. זה צריך להיות מסלול חזק.

אני רוצה להגיד שני דברים: האחד, אומרים לנו על בסיס איזה מודל שקיים, ששם לא עושים עיכובי יציאה מהארץ ומפעילים בעיקר את האמצעים האלה, וכן מצליחים לגבות, שיש לזה הצלחה, ורוצים לנסות.

בתוך כמה זמן?

זאת נקודה שאפשר לשמוע מה הממוצע.


העניין של המגבלות, אפשר אולי לבדוק מגבלה-מגבלה ולחשוב מה כן מתאים.


כשזה במסלול הרגיל היום, מה שמוצע, שזה יוטל רק אם היתה המצאה מלאה, שעבור אמצעי הגבייה שכרגע הם במסלול המקוצר, זה לא הכרחי שתהיה המצאה מלאה, שזה דבר שמסרבל את השימוש באמצעים. זה דבר אחד. דבר שני, יש גם דרישה שהחייב יהיה בפני ראש ההוצאה לפועל כדי להטיל את המגבלות האלה, לפחות בתקופה מסוימת די קצרה לפני שמטילים את המגבלות, וזה גם משהו שפחות מתאים למנגנון של מסלול מקוצר, שזה לא אמור להיות משהו של הופעות בפני הרשם ודיונים שצריך להיות יותר מיוצגים.

הדברים שהיושב-ראש שאל עליהם ותהה למה הם מוצעים, הם לא מוצעים, אתם רוצים להוסיף. היום אין לו את האמצעים הללו.

ברגיל אין?

ברגיל יש, אבל במקוצר אין.


המצב הקיים, לתת להם את המסלול הקצר לבצע. בישיבה הקודמת, לפחות חשבנו שצריך להיות פיילוט, שתהיה הוראת שעה באמצעים שיש להם, לא להוסיף אמצעים. אתה מוסיף אמצעים שאין להם עכשיו. למה?

אני אסביר לך את ההיגיון, חבר הכנסת בשארה, אני מעוניין שהמסלול הזה יהיה מסלול אפקטיבי, אני מעוניין שהזכאי יקבל במינימום זמן- - -

הטענה היא שהוא אפקטיבי.

אני רוצה להסביר לך מה אני מבקש להשיג בזה. מלכתחילה נגמר המשפט, הזכאי צריך לקבל כסף, זה לא קורה, אז החייב הוא כבר עבריין.

הוא לא עבריין, הוא עוד לא משלם חוב.

אתה מתווכח על המינוח?

העבירה שהוא עבר היא, שהוא לא שילם את חובו.

אין לו ממה לשלם, זו גם אפשרות, לא תמיד רואים את זה כעבריינות.

אני רוצה לקצר את התהליך. לפי דעתי, וכך התחלנו את הדיון, ואין צורך היה להגיד את זה בחצי משפט, כל מערכת האכיפה נבדקת בדברים הקטנים, ולא רק בדברים הגדולים, ולכן אני רוצה לעשות מסלול אפקטיבי. אני לא מעוניין שנחזור אחרי חצי שנה ויגידו לנו: נתתם מסלול, אבל אם הייתם מוסיף עוד שתי מגבלות, זה היה עובד יותר טוב. אני רוצה לתת היום מרב הכלים.

הם הוכיחו לנו בפעם הקודמת שהם יעילים באמצעים הקיימים.

ראיתי שהם יעילים. קודם כול, שאלתי שאלה פורמלית, מה כתוב באותיות הקטנות. את זה אתם לימדתם אותי לקרוא, עורכי הדין. שאלתי מה כתוב, מצאתי שגיאה אחת במקום אחד באיות, ומצאתי במקום השני שהטקסט צריך להיות מורחב. הגעתי להטלת הגבלות, נתקעתי. הסתבר שלא הבנתי קודם, חשבתי שכל ההגבלות נותנים גם במסלול הזה. עכשיו אומרים לי שלא. אתם אומרים שזה מספיק לכם, אני הייתי רוצה שיהיו יותר סמכויות, זה הכול.

צריך לבחור פה בשני עניינים, כי העיקר זה לא לטרטר את האנשים, זה בעיני הדבר החשוב. אני חושש שהמסלול המקוצר יגרום סתם להארכה של עשרה חודשים, כי מה שגובים היום במרכז הגבייה, ברוב, לא צריך לעשות שום הליכים.

ממש לא, אדוני.

אני טועה. אני חוזר בי ממה שאמרתי. המסלול הקצר צריך להיות מסלול אפקטיבי ויעיל, ולא לטרטר את האנשים, לא להאריך- - -

את הייסורים.

לכן, אחת משתיים, או האפשרות שאמר היושב-ראש, כן לתת אמצעים נוספים, כדי שבעשרת החודשים האלה אפשר יהיה לגבות, כמה שיותר, או מאידך, הפוך, לקצר את הזמן. אם היעילות שם כל כך גדולה, למה צריך עשרה חודשים? תגידו לי, אחרי כמה זמן אדם יודע אם המסלול הקצר עלה יפה או לא, האם אחרי חודש, חודשיים? בואו נראה אחרי כמה זמן הוא יודע. הרי פה, בגבייה, בתוך 48 שעות גובים. ניתן עוד שבוע, עוד שבועיים, עוד חודש.

יש דברים שנכנסים מדי חודש, כמו משכורות.

במקום מרכז גבייה זו תהיה הוצאה לפועל חדשה עם הליכים חדשים. זה כבר לא מרכז גבייה.

אם התשלום נעשה דרך המשכורות, ומהאדם הזה צריך במשך שנתיים לגבות, בין כך המסלול הקצר נותן עשרה חודשים. אם מדובר בפעם אחת, צריך פחות מעשרה חודשים. צריך להחליט. איפה התיק נמצא אחרי חודשיים? מה אנחנו כבר יודעים על התיק הזה אחרי חודשיים? האם הוא עלה על מסלול חיובי או לא עלה על מסלול חיובי? האם זה תיק עם בעיות או תיק בלי בעיות? בואו נקצר את המסלול הקצר. אם הצלחנו בחודשיים לגבות, אפילו אם הצלחנו להיכנס למסלול של גבייה, של תחילת גבייה, זה בסדר, אם אנחנו רואים שאנחנו תקועים, מיד נעבור למסלול הארוך, ייכנס עורך-דין שיתחיל לטפל.

שוב, אני אתן גישה ממלכתית, ואני אומר בלי קשר לדעת לשכת עורכי הדין. הגבלה באמצעים ששאלת עליהם קודם לא קיימת בתור סנקציה, אלא רק מי שמבקש לאחד את תיקיו וסכום חובותיו עולה על 3% לחודש, גם אם הוא לא יכול לעמוד ב-3% בחודש, והוא מבקש את איחוד תיקיו, וכמובן, יש שיקול דעת לראש ההוצאה לפועל, רק אז הוא מוכרז מוגבל באמצעים. דהיינו, מי שיש נגדו תיק אחד, גם במישור התיאורטי, בכלל לא מוטלות עליו מגבלות, גם לא במסלול הרגיל.

זה היום, אבל הם מציעים לאפשר.

אני רק אומר מה המצב היום. קודם כול, שלא יספרו לך סיפורים.

אנחנו מדברים על מגבלות שנטיל עליהם.

דבר נוסף. המסלול המקוצר הזה, אם אנחנו רוצים לעשות אותו כמו שצריך, לדעתי, חייבים לתת כמה שיותר סנקציות לעשות. הרי תמיד אומרים שאנחנו, עורכי-הדין, מיותרים, אני בעד. אם היתה גישה אגואיסטית, אנוכית, של לשכת עורכי הדין, תנו את המסלול המסורס הזה, המקוצץ הזה, ובדיעבד תלמדו להעריך כמה צריך עורכי-דין. אני דוגל בשיטה הממלכתית, כי אני מודיע לך, שגם אם תיתן בפיילוט כמה שיותר סנקציות, עדיין, למצער, המסלול הזה ייכשל. אני מקווה שלא. הגישה הממלכתית, שאם לא תתנו את כל הסנקציות, חבל על הניסיון הזה.

ראשית, לגבי מה שאמר הרב לוי, אנחנו בהחלט יכולים לעשות את המסלול מבחינת העבודה והיכולת להפעיל את התהליכים יותר מהר ופחות מעשרה חודשים, כפי הוא מציע כאן. בניגוד למה שיש במרכז לגביית קנסות, נושא המידע פה שונה, וצריך לשים לב לנקודה הזאת, אדוני. אני לא רשאי לקבל פה מידע, כמי שמפעיל את המסלול המהיר, למרות שיש לי אותו, אסור לי להשתמש בו לפחות לחודשיים, שלושה, ארבעה, לפי מטריצה שנקבעה בחוק הזה. צריך לשים לב לזה. לא ברגע שהתיק עובר אלי יש לי המידע, כפי שהדבר במרכז לגביית קנסות.

למה לא להשוות את זה?

אדוני, יש פה נציגי משרד המשפטים שעמדו על זה, והם צריכים לתת את התשובה, לא אני. ככל שתקצר את זה, אנחנו נקצר את הזמן.

תשובה מצוינת. גברתי, בבקשה.

שתי תשובות לעניין הזה שהן משני מניעים: האחת, חשבנו שנכון יהיה לעשות המצאה מלאה לפני שמקבלים מידע על החייב, כי מדובר פה בפגיעה מאוד קשה בפרטיות של החייב, ורצינו להיות בטוחים שהחייב יהיה מודע להליכים נגדו לפני.

למדנו שעושים המצאה מלאה ב-24 שעות.

לא, זאת לא המצאה מלאה.

כך למדנו בפעם הקודמת.

אני לא יכולה להתחייב שב-24 שעות תהיה המצאה מלאה.

למה בגביית קנסות אין בעיה?

הם לא צריכים המצאה מלאה.

כי שם יש פקודה מנדטורית מתקופת המנדט הבריטי, ואז פחות הקפידו על זכויות אזרח.

דבר שני זה עניין המידע. יש הבדל בין המרכז לגביית קנסות לבין ההוצאה לפועל בשני מובנים: האחד, למרכז לגביית קנסות יש גישה למידע מכוח מעבר מידע מגופים ממשלתיים. זה דבר שיש לו הנחות בחוק הגנת הפרטיות, הוא לא מתוך חוק ההוצאה לפועל. בחוק ההוצאה לפועל, משום שהמידע היה אמור בסופו של דבר לעבור לזוכה, סברנו שיש לעשות איזון בין הדברים, ולכן אמרנו שאנחנו לא רוצים שהמידע יינתן כאשר רק פתחת את התיק, ואז תוכל לקבל את המידע, או כשרק נודע לזוכה, אנחנו רוצים לתת לחייב אפשרות להגיב, לטעון טענות ולטעון שאין לו יכולת, לפני שפותחים את כל המידע עליו. ולכן ביקשנו פרק זמן מינימלי של שלושה חודשים לפני שניתן המידע, וגם קבענו למסלול המקוצר, משום שהפגיעה יותר קטנה, כי לכאורה המידע לא עובר לזוכה. למרות שתוצאות המידע מועברות באמצעות העיקולים, הפגיעה בחייב פחות קשה, ולכן קיצרנו את הזמן במסלול המקוצר, אבל עדיין עמדנו על תקופה מינימלית. אפשר לשקול אם זה יותר מדי או פחות מדי, אבל אנחנו כן סבורים שיש מקום לתקופה, לתת לחייב אפשרות לטעון טענות, שברגע שהוא מודע לתיק שנפתח נגדו, לפני שכל המידע עליו מתגלה.

גם אולי לשלם.

ברור, גם לשלם, גם להוכיח שאין לו יכולת, לנסות להוכיח דברים. חשבנו שהפגיעה בפרטיות היא פגיעה בחייב, שהיא מוצדקת בנסיבות המקרה ובאיזונים, אבל צריך לתת לחייב איזה זמן להתייחס לתיק.

הבעיה היא לא המצאה מלאה. הבעיה השנייה ששאלתי עליה, למה לא יריתם בתותחים. התשובה היא, שאין לכם תותחים. הטענה השנייה היא טענה מהותית. זכותו של חייב, כמו שאמרנו קודם, לא נגביל את יציאתו מן הארץ, את אומרת שזכותו של החייב להעמיד על בעיותיו, ויכול להיות שאנחנו צריכים כתוצאה מזה גם לתקן את הפקודה שעובד בו המרכז לגביית קנסות, ולתת לו שלושה חודשים, בזה אנחנו לא עוסקים היום, אבל זו הסבירות. אם חייב באשר הוא, הוא אדם שיש לו זכות להעמיד על בעיותיו, לכאורה צריך לתת לו את המרחב.


השאלה שלי, כאשר מדובר בחייב, כמה זמן עובר עד שמפעילים תיק הוצאה לפועל? כמה זמן עבר שהחייב לא שילם?

אנחנו מנסים לתקן את זה עכשיו בחוק, ושיהיה 30 ימים. היום, מיד אחרי פסק הדין, אפשר ללכת להוצאה לפועל.

30 ימים ועוד שלושה חודשים?

לא, זה 30 יום עוד הזמן שלוקח להמציא אזהרה, ועוד 20 יום.

ארבעה חודשים פחות או יותר.

כמה שנים לקח לו להגיע לפסק הדין, זאת השאלה.

הרב לוי, המסלול המהיר מתחיל ארבעה חודשים אחרי הזמן.


אני רוצה לדבר רגע אל חברי הכנסת. אני רוצה לחדד את הבעיה. עם כל הסימפתיה לזוכה, והעובדה שאנחנו רוצים להשליט חוק וסדר, החייב הוא אדם, ויש איזה תפיסה של מידתיות, אני לא צריך להטריד עכשיו את אנשי "ידיד" שיסבירו, אני לא צריך להטריד את לשכת עורכי-הדין ואת החברים מסביב לשולחן, כי כבר שמענו את העניינים העקרוניים הללו, אנחנו יודעים אותם, אלא אם כן יסתבר שטעינו בגדול, אבל אני לא חושב שאנחנו טועים. בעולם הערכים יש נקודת מוצא. אנחנו מעוניינים שמחר בבוקר הכסף יהיה בכיסו של הזכאי, מצד שני אפשר לצייר תמונות קשות של חייבים, אני לא רוצה להרחיב בזה, אתם יודעים לא פחות טוב ממני לתאר את תמונותיהם של חייבים שהגיעו לעברי פי פחת, הם חייבים ואי אפשר לממש. למה במרכז לגביית קנסות מותר? נטפל בזה בפעם אחרת, זה רשום לפני.

למדינה מותר לפגוע בפרטיות....

חבר הכנסת בשארה, נטפל בזה, לא אמרתי שלא נטפל בזה, עכשיו אנחנו לא עוסקים בחוק ההוא, אנחנו עוסקים בחוק הזה. בחוק הזה שאנחנו עוסקים, סביר בעיני להמתין את שלושת החודשים האלה כמו שסביר בעיני שצריך לא להשתמש בכל המגבלות, אבל בחלק מהן הייתי כן רוצה להשתמש.


אני רוצה לסכם איך נראה לי כדי להגיע לסיכום איתכם. חלק מהמגבלות האסורות נראה לי שצריך להתיר, אני אומר את זה מסיבה אחת פשוטה, אם עשינו שגיאה נוראה, אחרי שנה נתקן, זאת הוראת שעה, בניגוד לדעתי. אם לא עשינו שגיאות חמורות, ניתן לזה אפשרות ונגיד שזה בסדר. יש לנו אפשרות לתקן. את זה אמרתי כבר קודם ולשכת עורכי הדין חזרה על הטיעון עוד פעם, שאני מעוניין לתת כלי עבודה טובים, שכאשר נחזור אחרי שנת עבודה או שנתיים של עבודה ויגידו שזה עבד טוב, או לא טוב, נוכל לבודד אלמנטים מתוך המערכת ולא להתחיל עוד פעם להוסיף ועוד פעם להוסיף אמצעי עזר. עוד לא גמרתי לקרוא את האותיות הקטנות, אבל בסעיף הזה שנקרא "מגבלות" שכנעתם אותי על שלושת החודשים, שכנעתם אותי על חלק מן המגבלות, לא על כולן.

לא הבנתי למה 30 יום לא יכול להיות מתוך פרק הזמן של השלושה חודשים? זה חלק מההיערכות וההגנה שלו.

אין לי תשובה טובה לזה. אני אגיד לך מה התשובה הטובה שלי לזה, כבר כמה פעמים אמרתי לכם, והיא, תשעה קנים למנורה. מבחינתי, תגיד שזה חודשיים, אני אקבל.

בדרך כלל נותנים 45 יום כדי להשיב, אפילו בבית המשפט. מגבילים אותך בחודש וחצי, לכן שלושה חודשים זה סביר, שזה כולל את ה-30 יום. זה חלק מהתקופה.

אם תגידו שזה 30 יום פלוס חודשיים, מבחינתי אין בעיה. התשובה שלי לעניין הוא כששואלים בעלי המחשבה למה יש שמונה קנים למנורה ולא תשעה, התשובה היא שאין תשובה. התשובה היא שכל מספר זוכה.

לגבי השמונה קנים, אני מפנה אותך למהר"ל. על הערך של מספר שמונה ועל הסמליות של מספר שמונה. יש לנו הסבר.

ידעתי שנגיע למיסטיקה.

אני מסכים לשלושה חודשים, אני חושב שהחודש הזה הוא פשוט מוטעה, הוא בתוך השלושה חודשים, כי הכוונה, שהוא יכול לפתוח תיק רק אחרי 30 יום.

מיום המצאת האזהרה.

אני מסכים לארבעה חודשים מפסק הדין, ולארבעת החודשים האלה אני רוצה להוסיף עוד חודשיים.

מר כספי, האם תעמדו בארבעה חודשים פלוס חודשיים?

לא. אני מדבר כגוף המבצע. אחרי ארבעה חודשים אני רשאי לגשת לתיק, לאסוף לגביו את המידע הנדרש ולהתחיל להפעיל את האכיפה הממוקדת והמוסדרת.

המוגברת.

לא כל כך מוגברת, אני אשמח אם תוסיפו עוד כמה דברים. בתור מי שאחראי על הביצוע אני אפילו אודה לך, למרות שאני מניח שהחברים שלי לא כל כך אוהבים את זה.


יש תהליך של איסוף המידע, לאחר מכן הפעלתו. לא בכל מצב אנחנו יכולים להפעיל את כל הסנקציות בבת אחת. יהיו לנו יכולות, בהתאם למה שתתנו לנו. למשל, אם אדם עובד, יש לו משכורת, את המשכורת נוכל לקבל בשלושה-ארבעה חודשים. אין מקום, ברשותך, למשל, להפעיל גם עיקולי בנקים.

כמה זמן אתה צריך? אנחנו רוצים לכמת את הדברים ולא לבזבז זמן?

דיברנו על עשרה חודשים.

עשרה חודשים זה הרבה. לפי מה שהצגת, אתה אמרת 24 שעות, 48 שעות.

חבר הכנסת יצחק לוי, אתה רוצה שאני אפעיל את כל הכוחות שלי בבת אחת, או שאתה רוצה מקום לשיקול דעת?

אני רוצה שיקול דעת.

שיקול דעת זה זמן.

כמה זמן?

ארבעה חודשים.

סך הכול שמונה חודשים, כבר הרווחנו חודשיים.

קודם היינו ב-18 חודשים.

מצד אחד אנחנו רוצים שהזוכה לא יהיה תקוע במסלול הזה יותר מדי זמן, למרות שגם בידיו לבקש לעבור. זאת אומרת, מלכתחילה הוא לא יהיה שם. מצד שני, אנחנו גם רוצים שאם הוא כבר כן בפתח במסלול הזה, לא יבואו אליו אחרי שישה חודשים ויגידו שעכשיו הוא יכול לעבור למסלול הרגיל, שאולי זאת עוד פרוצדורה, זאת אומרת, שיהיה זמן מספיק כדי לגבות את החוב.

היעילות שנמסרה בפעם הקודמת היא ממש היתה זרקור לעיניים, אמרו שהעסק מאוד יעיל וטוב.

מרגע שהוא רשאי לפעול.

אחרי ארבעה חודשים.

חבר הכנסת לוי, מה מן המגבלות אפשר להעלות למגבלות מותרות?

אני מבקש לקבל רשימה של כל המגבלות, ואז אני אוכל להתייחס. זאת הפעם הראשונה שאנחנו רוצים את זה. אין פה את פירוט הסעיפים.

על אתר הוועדה זה קיים, אבל זה לא לדיון הזה. המגבלות שמוצעות פה, במסלול הרגיל, שאפשר יהיה להטיל, וזה גם תקופות שונות למגבלות שונות, זה לפי מידת הפגיעה, וכמו שאמרתי, זה תלוי גם בזה שיוכח שאין לו יכולת.

רבותי, נכנסה קבוצה של תלמידים, שאנחנו מקבלים בברכה אמיתית. נכנסתם לחוק מורכב וגדול. אנחנו עוסקים פה בחוק שנקרא "חוק הוצאה לפועל". חוק הוצאה לפועל הוא חוק שמאפשר למי שזכה בדין, והחייב לא שילם לו את הזכייה שלו, לממש את ההתחייבות. אנחנו חושבים, וזה דבר שמקובל כבר הרבה שנים, שאם אנשים לא משלמים את חובותיהם לחברים שלהם, לאט-לאט מרגישים שכל מערכת האכיפה של הסדר והחוק במדינה מתפרקת. אדם אומר: מגיע לי, בית המשפט פסק לזכותי, לקח הרבה זמן עד שבית המשפט פסק את הדין, וסוף סוף הגיע הזמן שפסקו לזכותי, ואני לא יכול לממש את החוב. זו צרה שהיא לא רק הבעיה הטכנית, שתיכף תראו שאנחנו מגיעים אליה, באיזו דרגת עבודה, אלא זו בעיה שהיא אל"ף-בי"ת של חוק וסדר במדינה. מה הבעיה שעומדת לפנינו? מצד אחד, הזוכה צריך לקבל את הכסף שלו, אבל החייב לפעמים הוא אדם דל אמצעים, ודלות האמצעים שלו היא כזאת שצריך גם להגן עליו. זה המתח שאנחנו עומדים בפניו כל הזמן, שגם החייב הוא בן אדם, ולא רק הזוכה.


היה חוק שנקרא "חוק ההוצאה לפועל", אנחנו לא פועלים בחלל ריק. מדינת ישראל הגיעה למסקנה שהמערכת של הגבייה נעשית בצורה לא נאותה, שלא מהר מספיק מקבל הזוכה מה שמגיע לו, או אומרים לו שאין לו סיכוי לקבל.


מה שאנחנו עושים היום זה חוק חדש, זה חוק כבד מאוד, הוא מורכב מהרבה פרטים, ומי שנמצא מסביב לשולחן זה גם חברי הכנסת. יש 16 חברים בוועדה, אבל חלק מהם חייבים להיות עכשיו בוועדות אחרות, וראיתם שחלק הגיע באיחור, כי הם רצו מוועדות אחרות לכאן, כי כאן הדיון החשוב שלהם עכשיו.


מסביב לשולחן, וזה הדבר הכי חשוב, תזכרו את זה עד לבגרותכם, יש פה מסביב אנשים שנקראים במילים גסות "אינטרסנטים", זה לא נכון, הם מייצגים את מה שחשוב לכל מיני גופים. יש מה שנקרא "לשכת עורכי-הדין", שהם מיוצגים פה בסגל הבכיר ביותר שלהם, תראו שפניתי אליהם, ואני פונה אליהם כל הזמן. יש פה עמותות שמגינות על החייבים, שאני פונה אליהם, וגם הם שולחים את האנשים המקצועיים ביותר, עורכי-דין מן השורה הראשונה, שמנהלים להם את ההגנה על האנשים. ויש משרד האוצר, ששלח את הנציגים הבכירים שלו, כדי שישגיחו שאנחנו לא מחייבים את קופת המדינה בכסף גדול מדי. יש כאן מאיגוד הבנקים נציגים בכירים, יש כאן מחברות הביטוח מסביב לשולחן, ארגון סיוע לדיירים, התאחדות התעשיינים, משרד הפנים, שנגיע עוד מעט לסעיף שלו, ועכשיו אנחנו עוסקים בדברים קטנים.

ועדי עובדים.

נכון, גם ועדי עובדים.


עכשיו עסקנו בדבר קטן – אם תהיה רשות או לא תהיה רשות לסגור חשבון בנק למי שחייב, אחרי חודשיים או אחרי שלושה חודשים. בזה עוסקים חברי הכנסת, לא משום שזה דבר קטן, אלא משום שזה דבר גדול, משום שמחר בבוקר פוגעים בנו, באזרחים, ואנחנו מייצגים את האזרחים. כשאנחנו עושים את החוק – אחרי שהרמנו את היד זה חוק – חברי הכנסת צריכים להיות, עד כמה שאפשר, קשובים לגופים השונים, ובסוף להכריע את ההכרעות. לכן רוב הזמן אני מנהל היום את הדיון עם חברי הכנסת, כי לפני שבאתם אלינו ישבנו שתיים-שלוש ישיבות עם הגופים השונים ושמענו את עמדותיהם. מדי פעם אני עדיין צריך לשמוע את עמדותיהם של הגופים שנמצאים מסביב לשולחן.


בנקודה שעסקנו עכשיו אנחנו רוצים להטיל עוד לחץ על החייבים, מתוך סעיף שנקרא "סעיף המגבלות". חבר הכנסת לוי ביקש לדעת מהן המגבלות שאותן אנחנו מעלים. בזה הפסקתי את הדיון. חברי הכנסת שהגיעו באיחור, עכשיו גם אתם מבינים איפה אנחנו נמצאים.

אני תכף אפרט את המגבלות עצמן, אבל רק הערה אחת מקדימה. מצד אחד יש כיוון של קיצור התקופה. ברור שהרעיון במסלול המקוצר הוא קודם לנסות לגבות מהנכסים שיש, ואז, אם רואים שזה לא הולך בדרך הזאת, נניח שתרצו להוסיף מגבלות, אז לנסות ולהפעיל לחץ נוסף. לא ישר יבואו, עוד לפני שבדקו שיש לו חשבון בנק ורכב שאפשר לעקל, ויגידו: לא נאפשר לו לפתוח חשבון ונעכב לו את רישיון הנהיגה. קודם ינסו ללכת בדרכים סטנדרטיות, מה שנקרא. אם מצד אחד אנחנו אומרים שאנחנו נותנים לזה ארבעה חודשים מרגע שיש גישה למאגרים, איפה ייכנס גם העניין של המגבלות? או שנותנים מסלול של שנתיים, שאחרי שנה, כשרואים שזה לא הולך בגבייה הרגילה, להתחיל להפעיל מגבלות, או להגיד שלא משתמשים במגבלות הנוספות, כי הן נועדו לסיטואציה, שניסיתי את האמצעים נגד רכוש החייב, לא הצלחתי, ועכשיו אני רוצה להפעיל לחץ נוסף, או להגיד שזה יהיה דרך המסלול הרגיל. נראה לי שבמסלול כל כך קצר לא כדאי להיכנס עוד למגבלות.

משרד האוצר ומשרד המשפטים שואלים את עצמם, למה הם צריכים להגיע לוועדת החוקה? יותר פשוט ועדה אחרת שעושה רפורמה בישיבה אחת, הכנסת מצביעה, למחרת בבוקר זה עולה למליאה, עוברים קריאה שנייה וקריאה שלישית.

אדוני היושב-ראש, אני מציע, שכדי להקל עליהם נעביר את זה לוועדת הכספים, ייתנו להם את זה ביום אחד, הם יבואו אלינו אחר כך להתחנן שנבטל את זה.

האגו של הוועדה הזאת מספיק למעלה שאני לא צריך לטפח אותו יותר.

נושא המגבלות. אני חושב שמבחינת הוועדה נכון לטפל בנושא הזה- - -

עורך-הדין ברנע, רק מילה אחת. אלה שהגיעו היום בפעם הראשונה לוועדה, הוועדה שלנו משודרת מקוון, הדיונים שלה פתוחים, כל אחד באינטרנט יכול לראות אותה, מההימליה ועד למשכן הכנסת.

נושא המגבלות, שהוא פרק חדש שאמור להתווסף במסגרת הצעת החוק, לא נכון לרתום את העגלה לפני הסוסים. קודם ראוי שהוועדה תדון במגבלות, אם בכלל לאשר אותן, ואיזה מהן, ואחרי זה נחזור, במסלול המקוצר, איזה מחילים. יש לנו לא מעט הסתייגויות מהמגבלות, ואני חושב שגם לגורמים אחרים.

זו הצעה לסדר. ומה הדבר השני?

גם כתבנו וגם ביקשתם מאיתנו להציג לכם תחשיב פשוט. יש תכלית חשובה והיא, גבייה מהירה, קרוב ככל האפשר למועד היווצרות החוב, וקרוב ככל האפשר לקרן החוב עצמו. ברגע שהמסלול המקוצר יהיה נכה, כמו שאמרת, או שיהיה אופציונלי, שאנחנו חושבים שגם פה יש בעיה, הדבר הזה לא מושג. הצענו, וגם נתנו נוסח, שהמסלול המקוצר יהיה בבחינת נטל, זאת אומרת שלתקופה מסוימת של עשרה חודשים יצטרכו ללכת במסלול המקוצר כדי להשיג את התוצאה, שבאמת החוב ייגבה, גם יעיל, כמו שאמר מר כספי, וגם קרוב ככל הניתן לסכום המקורי שלו. זה אינטרס גם של הזוכה, אבל גם של החייב ההגון, שהוא ישלם את הסכום קרוב לסכום שהוא חייב בו.

החייב ההגון לא מחכה שיפתחו נגדו תיק בהוצאה לפועל, החייב ההוגן משלם.

לצורך הדוגמה, 1,000 שקלים במסלול הרגיל יהפכו ל-1,810 שקלים בתוך כחודש. במסלול המקוצר, בכפוף לאגרה שאולי תהיה קצת יותר גדולה, יש פה איזה נעלם, הם בערך 1,094 שקלים. זה יוצר תמריץ שלילי. חייב שהחוב שלו טפח כמעט פי שתיים, ב-80%, הוא ישר לא ישלם, זה יוצר אצלו התנגדות פנימית עזה.

דווקא עכשיו, כשדנים בתקופה המקוצרת, ודנים על קיצור התקופה, יש גם מקום לדון בעיכוב יציאה מן הארץ, שזו אחת המגבלות כשמתבקשות כשרוצים לקצר את התקופה, זה כלי שיכול לעזור לגבות.

חברים, אני רוצה לדלג על סעיף 20ב. הבנתי את ההערות, אני לא רוצה לדון בזה לפני שנקרא את המגבלות, אני חושב שחברי הכנסת צריכים לקרוא אותם, זאת אומרת, זה צריך להיות לפניכם. זו היתה גם המלצתה הנבונה של עורכת-הדין רקובר, ואני מקבל אותה. אנחנו ממשיכים בסעיף 20ג.

לגבי סעיף 20ב, בעניין האגרות, לא כמה לשלם, אלא מי משלם.

אנחנו עוד לא משלמים אגרות, בינתיים הכול בחינם.

20ב אומר ש"הוראות חוק זה", והוראות חוק זה, זה כולל פרק ד', פרק ד' זה עיקול צד שלישי "יחולו בשינויים המחויבים". לא ברור לי מה יהיו השינויים המחויבים. אם מי שמבקש את העיקולים זה פקיד ההוצאה לפועל, מי משלם את האגרה? היום לפי סעיף 49א מי שמשלם את האגרה, כתוב "ישלם מבקש העיקול", זאת אומרת, מבקש העיקול הוא זה שמשלם את האגרה. במסלול המקוצר צריך למצוא את הדרך איך גורמים לכך שהזוכה ישלם. אחרת, זה ייפול על קופת המדינה.

ההערה נרשמה. אני לא עונה על זה עכשיו, משום שאנחנו מדלגים על סעיף 20ב ועוברים לסעיף 20ג.

"20ג. בקשת ביצוע במסלול מקוצר

(א) בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות פרק זה.

(ב) בחר הזוכה בביצוע החיוב במסלול מקוצר כאמור בסעיף קטן (א), זכאי הוא כי יינקטו אך ורק ההליכים המפורטים להלן:

(1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;

(2) עיקול כלי רכב של החייב;"

זה יכול להשתנות.

יש סעיף שמאפשר לשר להוסיף הליכים באישור הוועדה, שאפשר יהיה לנקוט בהם במסלול המקוצר. כרגע אלה שני סוגי ההליכים שמוצעים.

חבר הכנסת לוי מעיר, בעקבות הדיון הקודם שלנו על סעיף שנקרא "הטלת מגבלות", שיכול להיות שיהיו לנו כמה מגבלות. אני כבר רואה את מר כספי מחייך, כי לעצם העניין הוא מרוצה.

למרות שהוא לא ביקש.

זה לא ענייננו. סעיף 20ד.

20ד. הליכים שיינקטו במסלול המקוצר

(א) רשם ההוצאה לפועל יורה על נקיטת הליכים כאמור בסעיף 20ג(ב) בהתאם למידע על החייב שהתקבל בידיו לפי סעיף 7ב" – שזה המידע ממאגרי המידע, עוד לא הגענו לסעיף הזה – "רשם ההוצאה לפועל רשאי לנקוט הליכים כאמור גם בהתאם למידע שנמסר על ידי הזוכה, ובלבד שהזוכה מסר את מלוא המידע הדרוש לצורך נקיטתם.

בשביל מה התוספת הזאת, "ובלבד שהזוכה מסר את מלוא המידע"? צריך לשים נקודה אחרי "על ידי הזוכה". זה רק נותן תירוץ.

כי אין לו יכולת.

אין לו יכולת, הם לא יכולים לגבות. אני חושב שזה רק להמציא תירוץ כדי לא לעשות את הדברים.

למה אתה מחפש תירוצים? לא יעשו את הדברים גם כך, לא יעשו את המסלול הזה גם כך.

עורך-הדין רותם, אנחנו לא ציניים.

הרעיון של המסלול המקוצר הוא נקיטה ממוקדת של הליכים. אנחנו לא יכולים לנקוט הליכים אם אין לנו מידע, ולכן אנחנו אומרים שברגע שיהיה לנו המידע, ננקוט הליכים. עם זאת, אנחנו לא אומרים שתמיד צריך לחכות שלושה חודשים, לפעמים הזוכה מכיר את החייב, הוא יודע מיהו, הוא יודע איפה הוא עובד, אולי הוא יודע באיזה בנק הוא מנהל את חשבון הבנק שלו. במידה והזוכה יוכל לתת לנו נתונים, נשתמש בהם וננקוט את ההליכים מיד, ולא נחכה שלושה חודשים.

כך זה כתוב "רשאי לנקוט הליכים כאמור גם בהתאם למידע שנמסר על ידי הזוכה", ואז לשים נקודה. בשביל מה "ובלבד שהזוכה- - -? אני מוצא פה תירוץ לא לעשות את הדברים.

אולי שיפסיקו לחטט ולחפש בתקופה הזאת.

על מי הנטל? הנטל במסלול המקוצר הוא על ההוצאה לפועל. לכאורה כל הסעיף מיותר. מכאן ואילך, שההוצאה לפועל תרוץ לחפש ותמצא, כך נדמה לי. אתה רוצה להגיד שלזוכה שיש לו מידע, שייתן אותו, למה להגיד את זה שלוש פעמים? מספיק פעם אחת.

זה נאמר פעם אחת. המדינה לוקחת על עצמה את מה שהיא יכולה לעשות, היא יכולה לנקוט הליכים על סמך מידע. אם יש לה המידע על פי סעיף 7ב אחרי שלושה חודשים, היא תדאג לקבל אותו ולפעול על פיו.

מה זה "מלוא המידע"?

אני אסביר באמצעות דוגמה. יכול הזוכה להגיד: יש לחייב חשבון בנק. נשאלת השאלה, האם המדינה צריכה עכשיו להתחיל לחפש, ואין לה הכלים, לפני שהיא מקבלת מידע, להתחיל לחפש באיזה בנק יש לו חשבון בנק.

מספיק. זו לא תשובה. חבר הכנסת רותם יענה, כי הוא עורך-דין, והוא יודע את התשובות. אני שואל, כי אני לא יודע את התשובות.

אתה עונה, אתה לא שואל.

אני שואל, אני לא עונה. אני זוכה, ואני לא יודע מה זה המידע המלא, כי מידע מלא זה יכול להיות דברים שאני יודע ואני לא מודע להם. כיוון שאנחנו במסלול מקוצר, במסלול המקוצר, לפי הבנתי, הנטל הוא על המדינה, זה פירושו של הדבר, אין סיבה שאני אדע את מספר חשבון הבנק שלו, אין סיבה שאני אדע איפה הוא עובד, כל הסיפור הזה הוא בלתי רלוונטי, משום שתתחילו לשלוח אותי, והפסדתי את המסלול.

אם הוא כבר יודע?

אם אני יודע, אני אתן את זה.

כל הקטע הזה שיש עוד תנאים על הזוכה, עוד יחקור בלש פרטי. אין צורך בזה.

הסעיף הזה מטיל חובה על המדינה לנקוט בהליכים. ברור שהזוכה יכול למסור איזה מידע שהוא רוצה להוצאה לפועל, אבל הסעיף הזה מטיל חובה לנקוט בהליכים. רצינו להגיד שאנחנו מטילים עליו חובה, אנחנו חייבים לנקוט באחד משני מקרים, או במקרה שאנחנו מקבלים את המידע המספיק לנקיטת הליכים דרך 7ב, או שזוכה מוסר לנו את מלוא המידע שאנחנו יכולים בעקבותיו לנקוט בהליך. אנחנו לא רוצים שישתמע, שזוכה ייתן מידע על חשבון בנק, ואז יגידו: איך לא נקטתם בהליך של עיקול?

לפי שיטתך, אם הוא נתן חשבון בנק מלא עם כל הפרטים- - -

אני חייבת לנקוט בהליכים.

פה זה רשאי.

רבותי, בסמינר שלכם כבר הייתי. אם אדם ייתן חשבון בנק מלא, עם שם הבנק, עם שם העבודה, עם כל הפרטים, האם אפשר יהיה לקצר לארבעה חודשים? התשובה היא לא.


נקרא למסלול "מסלול על שם הרב לוי". האם אתם מוכנים שבמקרה כזה, שבו נתן הזוכה את כל הפרטים, ונגדיר מהם כל הפרטים, כי החוק סובל את כל הפרטים, אז אפשר יהיה לקבוע פחות משמונה חודשים?

אם החייב ייתן את כל הפרטים, וכתוצאה מזה אתה גובה את מלוא החוב בתוך יומיים, למה לסגור את התיק?

רבותי, אני לא מבין. אני רוצה להגיד לכם משהו בתחביר, את זה אני כן יכול, כאן אני נותן תשובה ולא שאלה, חבר הכנסת רותם. כתוב "רשם ההוצאה לפועל רשאי לנקוט הליכים כאמור גם בהתאם למידע שנמסר על ידי הזוכה", נקודה. המידע הזה טוב – יפה. לא טוב – גם כן יפה. מה מוסיף לי הסיפה "ובלבד שהזוכה מסר את מלוא המידע הדרוש לצורך נקיטתם"?

היום כדי לתת חשבון בנק צריך לתת שם, כתובת, תעודת זהות, מספר נעליים – את כל הדברים האלה. ראש ההוצאה לפועל שומר לעצמו את ההגנה הזאת שלא יגידו לו: אדוני, לא פעלת.

כתוב רשאי, לא כתוב חייב.

רשאי, בפרשנות זה חייב. לא קראת את ברק.

יש היום פסיקה של בית המשפט העליון. אני יכול היום להטיל עיקול בבנק הפועלים, סניף ראשי, על כל חשבונות הבנק בבנק הפועלים. מקסימום יגידו לי: אדוני, תשלם איזה אגרה כדי שנחפש את הסניף, לא צריך ממני מידע.

זה מלוא המידע.

למה אתם צריכים ממני? האם אתם לא יודעים שאפשר לעקל בכל הבנקים?

רבותי, יש תמימות דעים בין חברי הכנסת לשים אחרי "על ידי הזוכה", נקודה, ובלי הסיפה.

לא קראנו עדיין את סעיף קטן (ב). סעיף קטן (ב) אומר שהזוכה רשאי לבקש לנקוט הליכים לפני המידע, והליכים שהוא מבקש, כמו שהוא היה יכול לבקש במסלול הרגיל, יינקטו גם כאן. זאת אומרת, אם הוא יכול, במסלול הרגיל, לבקש עיקולים בבנקים, אותו דבר כמו שהוא עשה במסלול הרגיל, מאותו מידע שהולך למסלול הרגיל, הוא יכול לבקש כאן עם פתיחת התיק, ויבצעו את ההליכים האלה.

זה כתוב בסעיף קטן (ב) ממילא.

אדם רק אומר: יש לי מידע. נשתמש במידע הזה, אבל החיוב של ראש ההוצאה לפועל אפשר להוריד, אפשר להוריד את הרשאי, החיוב לנקוט בהליכים על בסיס מידע זה, כאשר יהיה המידע המלא, בשביל לנקוט בהליכים האלה. זו הכוונה.

תמי סלע, תקראי את סעיף קטן (ב) בבקשה.

מה לגבי סעיף קטן (א)?

מחקנו מהמילה "ובלבד". חברי הכנסת, על דעתכם מחקתי את המשפט.

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי זוכה לבקש נקיטת הליכים בטרם קבלת מידע על החייב ובלבד שציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף 20ג(ב) הוא מבקש שיינקטו ואת הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף 20ג(ב)(1), וצירף את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על נקיטת ההליכים, בכפוף להוראת סעיף 7(ה)", שזאת הוראה שאומרת שצריכה להיות המצאת אזהרה, ושחלפה התקופה שקבועה באזהרה. הסעיף אומר שחובה לנקוט אם הוא נתן את כל הפרטים.

זה סעיף הלב.

סעיף קטן (א) אומר, שאם יש לרשם מידע שהוא קיבל מהזוכה, הוא יכול לנקוט בהליכים גם על סמך זה, יש לו שיקול דעת. בסעיף קטן (ב), אם נתנו לו הכול מלא, עם המסמכים, הוא חייב לנקוט בהליכים.

זה לא מידע, זה הליך.

נתנו לו את כל המידע ואת כל המסמכים, אז יש לו חובה מלאה, לא שיקול דעת.

איך הוא נוקט הליכים אם אין לו מידע?

בסעיף קטן (ב), זה לפני שחלפו שלושת החודשים.

אין לו מידע.

לפעמים לזוכה יש.

על זה דיברנו בסעיף קטן (א).

אלה שני סעיפים שמשלימים. סעיף קטן (ב) אומר, שאם יש לו כל המידע וכל המסמכים, והוא מבקש הליך מסוים, ראש ההוצאה לפועל חייב לנקוט בו. וסעיף קטן (א) אומר, כשרשם ההוצאה לפועל נוקט בהליכים מיוזמתו, ולא לפי בקשת זוכה, הוא משתמש, הן במידע שהוא מקבל מהמאגרים והן במידע שהוא קיבל מהזוכה.

יש כאן הבחנה מאוד לא מובנת במסלול מהיר. ההבחנה היא בין היוזמה של הזוכה ליוזמה של ההוצאה לפועל. רוצים להבדיל מי היוזם, ועדיין אנחנו הולכים לארבעה חודשים גם ב-א' וגם ב-ב'. יש לנו המידע דרך הזוכה שמאפשר לפעול, אני לא יודע מה זה מידע מלא, גם בסעיף קטן (א) וגם בסעיף קטן (ב) הוא מאפשר לפעול. אומר החוק שבסעיף קטן (א) "רשאי" המוציא לפועל, ובסעיף קטן (ב), אם יש בקשה של הזוכה, הוא חייב.

אגב, כל המסלול המקוצר הוא לפי בקשת הזוכה?

אני רוצה להבין האם זה מה שכתוב כאן?

סעיף קטן (א) מדבר גם אחרי שלושה חודשים וגם לפני על סמך איזה מידע הרשם צריך לנקוט בהליכים, או רשאי לנקוט, בהליכים. סעיף קטן (א) זה הבסיס של המסלול המקוצר.

הזוכה מסר מידע, זה מידע המאפשר לנקוט צעדים. אני לא יודע מה זה מלוא המידע. עובדה שב-ב' אפשר לנקוט צעדים. בא סעיף קטן (א) ואומר, שהמוציא לפועל רשאי לנקוט הליכים בהתאם למידע, בא סעיף קטן (ב) ואומר שאם הזוכה מבקש, המוציא לפועל חייב. אני לא מבין את ההבחנה.

ההבחנה נורא פשוטה.

אני מבין את ההבחנה, רק שאני לא מבין את ההיגיון של ההבחנה. זה מה שאני מנסה להבין. אם מדובר כאן במסלול מהיר, שהמטרה לגבות, וארבעה חודשים זה היה רק עיכוב מוסרי, שאנחנו לא רוצים לחשוף באופן מיידי את כל המקורות וכן הלאה, אבל לו העכבה המוסרית לא היתה קיימת, היינו פועלים באותו יום לגבות. למה אני צריך להבדיל בין סעיף קטן (א) לסעיף קטן (ב)? ברגע שיש מידע בידי המוציא לפועל, לא משנה אם הזוכה מבקש או לא מבקש, הוא צריך לפעול.

אולי הרושם שמתקבל שכמה פעמים הזוכה צריך לבקש דברים. המסלול המקוצר כולו לפי בקשת הזוכה, אני מבין. הדבר השני הוא שמתקבל הרושם לאט-לאט אצלי שכל מיני דברים לא ייעשו, אלא אם הזוכה המציא מידע וכן הלאה, וזה מאוד מסוכן. כל ההיגיון של ההוצאה לפועל, שהמדינה צריכה לעשות. יש לי קצת חשש שהנטל מועבר על הזוכה, שימציא ויביא. כולם ישכרו בלשים פרטיים. יש פה משהו שאני לא אוהב. הגיעו אליכם, זה מסלול מקוצר, זה נעשה לפי בקשת הזוכה, צריך לעשות, לא חשוב מקור המידע. זאת דעתי. מהניסוח יכול להשתמע שיש נטל על הזוכה.

לטעמי, תסתכלו רגע על סעיף 20ד(א), כתוב: "רשם ההוצאה לפועל יורה על נקיטת הליכים כאמור בסעיף 20ג(ב) בהתאם למידע על החייב שהתקבל בידיו לפי סעיף 7ב". נקודה. כאן הייתי עוצר ולא לוקח את הסעיף הקטן הבא אחריו ולא את כל הדברים האחרים. האם הוא לא רשאי אם לא הייתי כותב את הסיפה? האם הוא לא רשאי אם לא היה כתוב סעיף קטן (ב)? הוא רשאי. האם הוא צריך הסמכה שלי לעבוד קודם?

תראה מה כתוב בסעיף שעצרת. "בהתאם למידע שהתקבל בידיו לפי סעיף 7ב". אתה בעצם הגבלת אותו, אמרת לו: אדוני, אתה תנקוט צעדים על פי המידע שקיבלת מהמאגר, לא משום מקום אחר. מה שיקרה, ברגע שהוא קיבל מהמאגר, יש לו הגנה - - -

אני מתקן "רשם ההוצאה לפועל יורה על נקיטת הליכים כאמור בסעיף 20ג(ב) בהתאם למידע על החייב שהתקבל בידיו", נקודה. כאן אני מבקש לעצור את הסעיף.

מצוין.

לזה התכוונתי. השאלה שלי אל חברי המלומדים היא, שאני מוחק את המשך הסעיף, אלא אם כן תגידו לי שאמלא שני הסעיפים הקטנים הללו. פה מנעתי משהו בהסמכה שהוא לא יכול לעשות. זאת השאלה היחידה.

לפי הבנתי אתה לא מונע שום דבר.

יש עוד דבר שכן הייתי מבקש. אם אתה מתכוון להוריד את סעיף 20ד(ב), כתוב בסוף "בכפוף להוראות סעיף 7(ה)" ובסוגריים כתוב: "כלומר – אחרי המצאת אזהרה וחלוף התקופה הקבועה בה". אני רוצה לאפשר, אם הולכים למסלול הזה, להטיל עיקול גם דרך מסירת אזהרה, יש היום פרוצדורה כזאת. אני יכול להגיש בקשה ולומר, שאני יודע שהחייב הולך להבריח את נכסיו, שימו קודם כול עיקול. למה שאני לא אקבל את זה פה?

לקחת את הרישה של סעיף קטן (א), ואתה רוצה שאני אצמיד אליה, לפי שיטת הדג מלוח את הזנב, קרי, הסיפה של סעיף קטן (ב)?

לא, ההפך. אני לא רוצה הסיפה, אבל אני רוצה את האפשרות. אני פוחד שמכיוון שזאת ההבנה, יגידו: אדוני, אין אפשרות, כל זמן שלא נמסרה האזהרה ולא עברה התקופה, אי אפשר לגבות.

לעניין מסירת המידע, אולי כדאי לא להשאיר ש"התקבל בידיו", נקודה, אלא כן להגיד לפי סעיף 7ב או מידי הזוכה.

אני חושש שיתקבלו בצורות לא חוקיות כל מיני דברים. קבלת מידע צריכה להיות במסגרת החוק, בלי פגיעה בפרטיות, אז לפי סעיף 7ב ועל ידי הזוכה, נקודה.

ו/או על ידי הזוכה.

קודם כול לעניין 7(ה), כתוב ש"לא יוכל למצוא פסק דין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן". זאת אומרת, גם כאן יש האפשרות לנקוט הליך לפני כן בנסיבות המתאימות. זה לגבי סעיף 7(ה).


לגבי מחיקת סעיף קטן (ב). סברנו שיש מקום להכניס את סעיף קטן (ב) דווקא מאותם טעמים שאתם מעלים כל הזמן, שאולי אנחנו מגבילים את הזוכה בהליכים. הרעיון העיקרי בהליך הזה הוא באמת הליך ביוזמת ההוצאה לפועל, ולכן, באמת סעיף קטן (א) הוא הליבה, לשכת ההוצאה לפועל היא נוקטת בהליכים. אז אמרנו בעצם, למה אנחנו מונעים מהזוכה גם לבקש הליכים. אם הוא יודע איזה הליכים הוא רוצה לנקוט, והוא רוצה לנקוט בהליכים, לא נמנע ממנו את זה.

שאלתי את המלומדים את השאלה הבאה: האם אני חייב בהסמכה כדי לקבל מידע מהזוכה--

לא מידע, אני מדברת על סעיף קטן (ב).

--בקשה או הליכים?

אני חושבת שכן, כי יש הליך מיוחד שאנחנו יוצרים עכשיו.

גברתי לא זוכרת, או כן זוכרת, שההליך הזה בינתיים מתמצה בשני אלמנטים, ויכול להיות שנוסיף לו עוד שישה. כשיהיו שמונה אלמנטים בהליך הזה בסעיף 20ג(ב), אין יותר. מה הוא יכול להגיד? הוא יכול להגיד לו שיתחיל את ה' לפני ב'? אין דבר כזה. יש לו אפשרות ללכת קדימה, הוא יעשה איך שהוא רוצה. חסר שאני אשב ליד פקיד ההוצאה לפועל ואגיד לו: תתחיל ב-ד' לפני ב'. הוא יודע איך לעשות את העבודה.

זאת לא הכוונה. ניקח, למשל, את העיקולים בבנקים, שדיברו עליהם. היום כעניין שבשגרה זוכה מגיע ומבקש להטיל עיקול בבנקים. אם צריך לתת מידע מופיע (א), הוא רוצה לתת לי מידע באיזה בנק יש אפשרות להטיל עיקול, ולפי זה נטיל את העיקול. אם אני, בדרך כזאת, פוגעת בזכות שהיתה לו לפי המסלול הרגיל, אולי יכול להיות מכונה "דייג" בידי אנשים אחרים, אבל המסלול הרגיל מאפשר לו את זה, אני לא רוצה למנוע ממנו לעשות את זה במסלול המקוצר. בסך הכול אני פותחת לו כאן עוד אופציות.

כמו מה?

למשל, ביום הראשון לבקש עיקולים בבנקים.

הוא לא יכול לעשות זאת בלי הרשאה?

אני חושבת שלא, כי המסלול המקוצר מדבר על יוזמה של ההוצאה לפועל. יצרנו פה הליך מסוים, שמדבר על נקיטת ההליכים על ידי ההוצאה לפועל.

אם אני בא להוצאה לפועל ואני אומר להוצאה לפועל להטיל עיקול בבנק, לא תתנו לו את שלושת חודשי החסד? לא תתנו לו את האפשרות להוכיח את יכולתו?

שלושה חודשים זה כדי לקבל עליו מידע מהמאגרים.

למה אני מונעת ממנו את האפשרות? אם אתם רוצים לשלול את זה, תשללו את זה, אבל למה אנחנו מונעים ממנו את האפשרות לבקש הליכים?

השאלה היא לא זו.

אתה מפלה אותו לעומת הזוכה בהליך הרגיל.

רבותי, לא זה מה ששאלתי. שאלתי שאלה אחרת, שאלה משפטית. שאלתי את השאלה הבאה – אם אני לא כותב את זה, האם אסור לו לעשות את זה?

יהיה קושי. אסור זאת מילה קשה. המסלול המקוצר הוא מסלול חדש שאנחנו יוצרים בחוק. אנחנו כותבים מה נעשה במסלול המקוצר. לכאורה, לפי סעיף קטן (א) מה שנעשה, שלשכת ההוצאה לפועל נוקטת הליכים בהתאם למידע.

גברתי, תודה. תמי סלע, האם את יודעת לענות לי על השאלה ששאלתי?

לפי מה שאני מבינה, ההליכים ננקטים בהוראת רשם ההוצאה לפועל גם בסעיף קטן (א) וגם בסעיף קטן (ב) לבקשת הזוכה, אבל מי שמורה על נקיטת ההליכים זה רשם ההוצאה לפועל. אני לא רואה כמזיק להוסיף את סעיף קטן (ב), כי מה שהוא מוסיף, הוא קובע שאם אדם נתן בקשה לביצוע ההליך, ויש לו את כל המידע, הרשם חייב לבצע את ההליך, אין לו פה שיקול דעת. בסעיף קטן (א) אני מדברת על נקיטת הליכים ביוזמת רשם ההוצאה לפועל, לפי כל המידע שעומד לרשותו. אני לא רואה כמזיק לחייב את הרשם, אם הזוכה כבר הגיש בקשה מלאה עם כל הפרטים – לחייב אותו לנקוט בהליך לפני שהוא מתחיל להשתמש במאגרים.

למה את לא עונה לי על השאלה שלי?

אני חושבת שהוא עדיין יהיה מוסמך להורות, גם אם הוא לא קיבל בקשה. אני פשוט לא רואה סיבה להשאיר ספקות, אני לא רואה שזה מזיק.

השאלה, האם יש ספקות או אין ספקות?

לדעתי, יש לו סמכות, אבל עצם זה שאני ועורכת הדין ממשרד המשפטים חושבות אחרות, אולי יש ספקות.

אני לא כותב בחוק דבר מיותר. אני לא צריך להסביר אותו אם הוא קיים. השאלה, אם זה מותר או אסור.

כל ההבדל זה בין חייב לרשאי, זה לא עניין של מותר. היא רוצה לחייב.

אני מבין את זה. השאלה אם הוא יהיה חייב. הוא תמיד יכול להגיד שהוא לא קיבל את החומר המלא, קח אותו לבית משפט ותוכיח שנתת לו את זה. השאלה שלי היא, למה צריך את הסעיף הזה?

אני חושבת שאולי הדרישות למידע, למשל, יהיו יותר נמוכות. היום יש הליכים שאתה עושה לבקשת הזוכה בלבד, וזאת הכוונה בהליכים האלה. לא בהכרח אתה חייב להוכיח שיש נכס, למשל, אצל צד שלישי. לעומת זאת, אם תבקש מראש ההוצאה לפועל שהוא ינקוט בהליך עיקול, ואחרי זה גם יכול להיות שיטענו שראש ההוצאה לפועל נהג שלא כדין שהוא הטיל עיקול, שהוא לא ידע שיש מידע שם. לעומת זאת, אם הוא מגיש בקשה כמו כל זוכה אחר, מסלול רגיל, עם דרישות המידע שקיימות במסלול הרגיל, אתה מקל עליו, לדעתי. בוודאי שכאשר אדם מוסר את המידע, ראש ההוצאה לפועל מחויב גם כך.

יותר ברור אם כתוב במפורש שהוא חייב לנקוט.

אני חוזר למה שאמר חבר הכנסת בשארה, שבסוגיה הזאת עסקנו ב-20 הדקות האחרונות. מה שאמר חבר הכנסת בשארה היה כך: מהאווירה של הסעיפים הללו עולה שכאילו נטל ההוכחה הוא על הזוכה, וזה אנחנו לא רוצים לעשות.

אפשר להוסיף "על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלי לגרוע מחובתו של רשם ההוצאה לפועל כאמור באותו סעיף, רשאי הזוכה".

בדיוק.

תמי סלע, הנחת את דעתי. תודה רבה. תקראי לנו את הסעיף בצורה הנוכחית שלו.

כבר כתוב "על אף האמור".

"על אף האמור", כי שם זה רק הליכים לפי יוזמת רשם ההוצאה לפועל. פה נאמר: "על אף האמור בסעיף קטן (א), ומבלי לגרוע מחובתו של רשם ההוצאה לפועל כאמור באותו סעיף, רשאי זוכה לבקש נקיטת הליכים" וכן הלאה.

סעיף קטן (ג).

(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאציל סמכויות שניתנו לו לפי פרק זה לגורם כאמור בסעיף 4א לחוק; הואצלה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל כאמור, יינקטו הליכים על ידי הגורם שהסמכות הואצלה לו רק בהתאם לכללים שייקבעו ע"י מנהל בתי המשפט לעניין זה; הכללים שיקבע מנהל בתי המשפט כאמור יפורסמו ברשומות.

מה זה?

סעיף 4א זה מנהל לשכת ההוצאה לפועל, הסגן שלו, עורך-דין עם שלוש שנות ניסיון.

עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ניסיון של חמש שנים.

דנו בזה פעם.

לא דיברנו בהקשר הזה. דיברנו על זה בהקשר ששר המשפטים מוציא צו שבו הוא מפרט סוגים של בקשות שאותם גורמים יכולים להחליט. כאן אומרים שלעניין המסלול המקוצר נותנים אפשרות לרשם להאציל סמכויות, כאשר מה שנוסף פה ש"הואצלה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל כאמור, יינקטו הליכים על ידי הגורם שהסמכות הואצלה לו רק בהתאם לכללים שייקבעו על ידי מנהל בתי המשפט לעניין זה; הכללים שיקבע מנהל בתי המשפט יפורסמו ברשומות". אלה נהלים, איך מתבצע ההליך.

למה מנהל בתי המשפט, למה לא נשיא ההוצאה לפועל?

יש לזה היבטים מינהליים מובהקים.

יש מנהל בתי המשפט, שהוא מעליו.

ההנחה שלך, שמי שינסח את זה באמת יהיו אנשי השטח. סעיף 20ה.

"20ה. פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול המקוצר

(א) ביצוע חיוב במסלול המקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:

(1) ננקטו כל ההליכים בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף 20ט(1) לעניין נקיטת הליכים במסלול המקוצר וכל ההליכים שהזוכה ביקש, לפי סעיף 20ד(ב), שיינקטו, וחלפו עשרה חודשים / שמונה עשר חודשים מיום פתיחת התיק ובלבד שלא נותרו נכסים מעוקלים שטרם מומשו; על אף האמור בפסקה זו רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול המקוצר יסתיים בתוך זמן סביר אחר שיקבע, אם מצא שניתן יהיה לעקל נכסים נוספים של החייב במסגרת המסלול המקוצר בתוך אותו זמן" – זה, למשל, מיועד לסיטואציה שידוע שאולי הולכים להיכנס כספים אחרי תום השמונה חודשים, ידוע לרשם ההוצאה לפועל שזה עומד לקרות, וחבל לו שעכשיו ייסגר התיק, וכל הפרוצדורה של העברה למסלול הרגיל.

(2) "רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
(3) הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול הרגיל."

זה קראנו רק לפני כמה דקות.

הסברתי את הרישה, שאלה הליכים שחייבת המערכת לנקוט.

צריך לכתוב עשרה חודשים ו/או שמונה חודשים.

הרעיון הוא, שאם סתם חלפה התקופה, והרשם לא ביצע את ההליכים שהוא היה אמור לבצע או שהזוכה ביקש דברים מסוימים והם לא ננקטו, לא יסגרו לו את התיק, קודם יבצעו את ההליכים שאפשר לנקוט או שהוא ביקש לנקוט.

לא עצרנו אותך בהתחלה. למה "יסתיים" ולא "ייגנז"? אם הבנתי נכון קודם, אם אנחנו אומרים "ייגנז", החיים של התיק ממשיכים, ואם "יסתיים", חייו נעצרים.

זה לא סגירה, אלא שאחר כך כתוב מה המשמעות של זה שהוא הסתיים. אם הסתיים הביצוע, שולחים לו הודעה.

אני מבין, זה פרק זמן, זה לא נעילה.


חבר הכנסת לוי, תשגיח שהוועדה מתנהלת.

סעיף קטן (2) הוא לסיטואציה, אם אני מבינה נכון, שאין שום נכסים, ברור שלא יתפסו שום דבר, אין טעם להשאיר אותו, אפילו את השמונה חודשים, עדיף ליידע את הזוכה שלא ייצא מזה כלום. בסעיף קטן (3), "הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול הרגיל".

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.

לפני סעיף קטן (ב). כל הדברים האלה יכולים גם להיות לפני שמונה חודשים, עשרה חודשים או 18 חודשים.

זה שהוא החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים, יכול להיות בוודאי לפני שהזוכה הודיע שהוא רוצה להעביר למסלול הרגיל. בסעיף קטן (1) זו סיטואציה שאומרים שחלפו שמונת החודשים או עשרת החודשים, ננקטו ההליכים- - -

למה צריך את שניהם? נניח שכל ההליכים ננקטו בחמישה חודשים, למה צריך לחכות עוד?

אם הצליחו לגבות הכול, נסגר התיק. זה או או – אם ננקטו הליכים, ורשם ההוצאה לפועל רואה שאין תועלת בשום דבר נוסף, אז יש סעיף קטן (2). יש פה כמה חלופות. סעיף קטן (1) אומר שהתקופה נמנית בכפוף לזה שגם המערכת ביצעה את חובותיה, גם על סמך המידע שיש לה וגם על סמך בקשות הזוכה.

אם חלפה תקופה, והמערכת לא ביצעה את חובותיה?

דבר ראשון, הזוכה יכול לבקש להעביר את זה למסלול הרגיל- - -

אני שואל מה קורה כאשר חלפה התקופה שנקבעה, והמערכת לא נקטה בכל ההליכים? מה הפתרון בחוק?

יש אפשרות לרשם להאריך את התקופה.

נניח שאי עשייה היא מתוך עצלות.

זה מצב של תקלה, שזוכה צריך להגיד: יש מידע, למה לא נעשה שום דבר? אבל אנחנו לא מצפים כל כך מהזוכה לעשות את זה.

אנחנו צריכים למצוא את הצד השני, שהמסלול המקוצר לא יימשך שנתיים או שלוש.

בשביל זה קבענו עשרה חודשים.

כאן לא קובעים עשרה חודשים, קובעים שני תנאים, קובעים גם עשרה חודשים וגם שכל ההליכים ננקטו.

לא רק זה, יש הליך אחד שטרם מומש, זה יכול להיות גם 20 שנה.

יש פה שני הליכים, זה לא משהו אין סופי.

אולי יהיו עשרה, אולי יהיו שמונה, אולי יהיו שישה.

כרגע מדברים על איזה מנגנון. יהיה איזה אוטומט, יהיה איזה נוהל, שבודקים אם יש חשבונות בנק- - -

האוטומציה יכולה להיות בשני פרמטרים, או בזמן או בהליכים.

לא כל הקטע הוא פיילוט.

אני רוצה להסדיר את העניין גם בפיילוט. אני רוצה לראות מה הם מבינים במסלול המקוצר. אני הבנתי כל הזמן שבמסלול המקוצר, לאחר זמן, מסיימים, ננקטו הליכים, לא ננקטו הליכים, לא הצליחו – מסתיים. אבל פה לא כתוב כך.

זה עובר למסלול הרגיל.

פה זה שהזוכה ביקש. אתה מדבר על אוטומציה, וכאן אין אוטומציה, כי כאן צריך שני תנאים: האחד, שננקטו כל ההליכים. נניח שבסוף אנחנו נעשה רשימה של חמישה הליכים, לא שניים, אז צריך לוודא שכל החמישה ננקטו, וגם שעבר הזמן.

(יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מנחם בן-ששון חזר ותפס את מקומו כיושב-ראש הוועדה)

הבנתי כבר קודם בהתפרצות שלך, שמה שאתה מבקש הוא סעיף זמן נוקשה עם פתח מילוט שכתוב בסיפה.

אני אסביר מדוע.

אני רוצה להציע שתהיה התקופה הבסיסית, שמונה חודשים או עשרה חודשים, והעניין של ההליכים, אבל אולי לקבוע עוד תקופת תקרה שהיא יותר נוקשה, ואחרי כמה שתחליטו, 12 חודשים או שנה וחצי, לא משנה כמה, זה עובר לרגיל, וזה נחשב שמסתיים הביצוע. כשמסתיים הביצוע שואלים את הזוכה מה הוא רוצה לעשות. אחר כך נראה מה קורה כאשר מסתיים הביצוע. אפשר להגיד שיש שמונה חודשים פלוס, בתנאי שננקטו גם ההליכים, אבל אחרי שחלפו 14-12 חודשים, אני מודיע לו על סיום.

בשביל מה הזמן? למה שמיד הוא לא ילך למסלול הרגיל ולא ינקוט בכל האמצעים?

אני רוצה לתת משמעות לחובה שאני מטילה על המערכת, אני רוצה שהמערכת בתקופה הזאת תנקוט בהליכים.

אם המערכת התרשלה, זה אמר מר ספי, לא אני, למה שאני אתן עוד זמן לזוכה "להתקשקש" במסלול המקוצר?

מה שמטריד את הרב לוי הוא כך, שבסעיף הזה, אפשר למצוא סעיפים אחרים, כן ננקטו הליכים, לא ננקטו הליכים, בסעיף הזה צריך לתת את מסלול החילוץ מן המסלול המהיר למסלול הרגיל, לתת אותו בצורה ברורה וחדה, עם אפשרות מילוט קצרה בסיפה. הסיפה הקצרה היא סבירה, היא מידתית. אתה אומר שנשארו לזוכה עוד קצוות לקשור, תן לו אותם, אבל לא צריך לקבוע זמנים, אלא להגיד שתאריך הסיום הוא עשרה חודשים, 18 חודשים, אנחנו היינו בנטייה לשמונה חודשים. גמרנו, זה נגמר, לא צריך למשוך את זה יותר. למה אני צריך להגיד "ננקטו כל ההליכים", למה אני צריך להגיד "לעניין ההליכים וכל ההליכים שהזוכה ביקש" – כל זה לא רלוונטי. אנחנו דנים פה בתוך סעיף שנקרא "מסלול מקוצר", למסלול המקוצר יש גם סיום.

הוא צריך להיות ממש קצר.

אתה צודק. מה אני צריך להאריך בדיבור?

ראיתי שלא טיפלו בנושא של אפשרות תקיפת החלטות ראש ההוצאה לפועל במסגרת הסעיף הזה.

איזה סעיף?

הסעיף שצריך לטפל בו במסגרת סעיף 80. אבל השאלה אם הערעור על ההחלטה של סגירת תיק משום שמוצו ההליכים יהיה ערעור ברשות או בזכות - לא טיפלתם בזה, ואתם צריכים לטפל בזה, להגדיר איפה זה יהיה.

זה בתיקונים או שזה יישאר כמות שהוא?

זה בחוק המקורי, אבל הם לא טיפלו בהחלטה מהסוג הזה, לאיזה קטגוריה היא משתבצת.

מה שמטריד אותך בהקשר של המסלול המקוצר, אם מישהו הפעיל את סעיף 80 במהלך מסלול מקוצר?

לא. סעיף 80 מבחין בין החלטות שניתן לתקוף בזכות לבין החלטות שניתן לתקוף ברשות. נגיד שאני זוכה, רשם ההוצאה לפועל סגר את התיק, כי הוא החליט שאין סיכוי, אני רוצה לתקוף את ההחלטה הזאת, האם זו תקיפה בזכות או ברשות? הם לא התייחסו לזה.

מה עשינו כאן שעלול לנטרל את הסעיף ההוא?

הסעיף ההוא קובע שהכלל הרגיל הוא תקיפה ברשות, שזה יותר קשה לתקוף, למעט סעיפים ספציפיים שמנויים שם, שמאפשרים תקיפה בזכות. לטעמי, על ההחלטה שהוציאו לי מהמסלול המקוצר, צריכה להיות לי זכות לתקוף.

זה לא עכשיו לדיון.

אתה רוצה שזה יהיה באיזה מקום במסלול המקוצר.

לא שקלתם את זה, לא טיפלתם בזה.

שקלנו.

נכון, אתם שוקלים תמיד הכול, אבל לפחות שיהיה בפני הוועדה הנושא הזה, שהם יידעו שכרגע הנוסחה היא ברשות ולא בזכות.

האם כתוצאה מזה לא נהפוך את המסלול הזה למסלול ללא סוף, לדיאלוג בין ראש ההוצאה לפועל לבין האיש שרוצה לתקוף אותו? אני מבין את הרעיון הזה, זה חלון הזדמנות, אנחנו מנסים למצות את המהלך במסלול קצר, אנחנו לא נותנים את כל הסעדים לרשויות הגבייה באותו זמן, אנחנו רוצים שזה יהיה חד, לכן הדיאלוג הזה שייך לפרק ב', בפרק ב' יש סעיף 80 במלואו. כך אני מבין את זה, אבל יכול להיות שהבנתי לא נכון.

דבר אחד, שזה יהיה בפניכם, תשקלו את זה. דבר שני, ככלל, זכות הערעור מעוגנת בחוק-היסוד כזכות חוקתית. זכות הערעור, גם את זה צריך לשקול כשאנחנו מדברים. דיאלוגים כאלה קיימים במערכת המשפט בהרבה מאוד מצבים. בשלב ראשון, בפעם הראשונה, צריכה להיות לי זכות לתקוף את ההחלטה, ולא שאני אצטרך לבקש רשות אם לתקוף.

אנחנו חוששים כולם שזה לא יהיה קצר, ואני מפנה את כבודו למשפט "ובלבד שלא נותרו נכסים מעוקלים שטרם מומשו". זה מין סעיף סל, ואני מודיע לכם שדרך הסעיף הזה, המסלול המקוצר, לא רק שלא יסתיים לעולם, תהיה סיבה לזוכה, שתמיד הוא יוכל להישאר שם. כאשר מעקלים פוליסת ביטוח חיים, יש סעיפים, אני לא אלאה אתכם, אומרים שזה מעין פנסיה לעצמאי, ולכן לא ניתן לממש את זה, אלא בחלוף זמן, יש פרשנות שאומרת גיל 65, יש פרשנות שאומרת טופס 161, יש כל מיני פרשנויות, מספיק שמוטל עיקול, ואם המסלול הולך להטיל את העיקול הזה, דרך צד ג' במדיה מגנטית, ואז שולחים הודעה, כן, אבל כפוף לזכויותינו, כפוף לסעיף זה וזה לפי חוק ביטוח חיים, המסלול המקוצר הזה לא ייגמר לעולם.


לעניין בזכות או ברשות. אני דווקא תומך בעמדה של משרד המשפטים, כי ההבחנה בחוק היא שיש ארבעה מקרים בהם זה ערעור בזכות, ותמיד זה בעניינים משפטיים טהורים – טענת פרעתי, נאמן, כונס נכסים וכן הלאה. עניינים שהם כולם מינהליים או אפילו מעין מינהליים, או אפילו דברים שפוגעים בזכויות יסוד, כמו למשל החלטה על חקירת יכולת, כמה אדם ישלם לחודש אם הוא לא ייכנס לכלא, גם זה ערעור ברשות. בעניין הזה, על משקל קל וחומר, זה צריך להיות ברשות.

מה קורה בכל פרקי הזמן כאשר ההוצאה לפועל לא עשתה את העבודה?

על זה אני יכול לענות. חברי הכנסת ברובם סבורים, ואני במיעוט, שצריך לעשות הוראת שעה ולראות איך זה עובד.

לא דיברתי על דברים כל כך גדולים. למשל, יש מקרה שהפקיד שמטפל בעניין, היתה יום הולדת לבת שלו, והוא לא טיפל.

התשובה היא על כל טענה שאתה עושה ועל כל חוק שאתה עושה, מה קורה אם הפקיד לא עובד. זה לא שבק חי לכל רואה. במקרה שלפנינו אתה שואל מהו האינטרס. האינטרס של הפקיד הוא לגמור את המקרה, כי אם הוא לא יסיים את המקרה, זה יהיה עליו לעול. האינטרס של המדינה הוא לסיים, האינטרס של הזוכה הוא לסיים את המקרה. אגב, אני טוען שגם האינטרס של החייב הוא לסיים את המקרה כמה שיותר מהר, משום שאז הוא פוטר את עצמו מריביות, מהצמדות ומקנסות. מה הוא צריך את הצרה הזאת?

אדוני היושב-ראש, יש פה משהו שאני לא מבין. ההליך שהממשלה מבקשת בא למנוע ביורוקרטיה ולדאוג לזוכה, כדי לחסוך את כל ההליך. מה יהיה במקרה שלא ירצו לגמור את זה, הרי כאן מדובר על מסלול אחר, זאת אומרת, לא רוצים לעזור לזוכה במקרה הזה, וימצאו תירוצים.

מי לא רוצה?

ההוצאה לפועל.

זאת שאלה לכל דיני ההוצאה לפועל.

לא. יש כאן מסלול אחר. מה היכולת של הזוכה להגיד שהוא מבקש להאריך את המסלול?

מחר בבוקר הוא עובר למסלול הרגיל, הוא יכול מלכתחילה לא להיכנס לשם.

לא זה מה ששאלתי.

מלכתחילה אומרים שהוא יכול להגיד שהוא לא רוצה את המסלול המהיר.

אני רוצה את המסלול המהיר, ובמסלול המהיר אני יכול לקבל את כספי יותר מהר.

ובהרבה פחות זמן.

גם בזול. הרי זה נעשה עבורי. ההוצאה לפועל משום מה, אני לא יודע מה הסיבה, אמר יצחק לוי עצלנות, לא חשוב מה הסיבה, לא השתמשו בזה, וסגרנו את ההליך המקוצר, שלא באשמת הזוכה, אלא באשמת הרשויות. מה אז?

קודם כול זה לא נסגר, אלא ששולחים לו הודעה שהסתיימה התקופה, ושואלים אותו האם הוא רוצה להעביר את התיק למסלול הרגיל או לא. העניין השני הוא לתת תקופה של איזון, שכן מקווים שהמערכת תפעל.

לעניין שמעלה הרב גפני, האם אפשר להתייחס?

לא. רבותי, נשאלנו האם אנחנו צריכים את הסעיף בניסוח הנוכחי, ונטייתנו, לפחות של כמה חברי כנסת, אם לא של כולם, חוץ מהשאלה שהעלה הרב גפני, ותכף מר כספי יענה עליה, היתה שזמן הוא זמן, אנחנו רוצים שזה יהיה תלוי זמן, נגמר הזמן, ואז נעביר אותו למסלול ב', ולכן אנחנו לא רוצים שזה יהיה תלוי בננקטו הליכים או לא ננקטו הליכים.

יש ממש בכיוון הזה, אפשר ללכת על סעיף יותר פשוט שיגיד, שחלפו כך וכך חודשים, אבל להשאיר את הסיפה שבה נאמר "על אף האמור רשאי להורות- - -", ולהכניס פה "אם מצא שניתן יהיה לעקל או לממש נכסים נוספים של החייב", ואני מניחה שיקבעו נהלים גם לעניין הזה.

זה לא העניין שנחכה עד שנדע אם יש נכסים נוספים, יודעים על זה עכשיו.

ההערה שלו לא היתה על הסעיף הזה, ההערה שלו היתה על הרישה, "ובלבד שלא נותרו נכסים מעוקלים".

את זה להוריד. נכון שמצד אחד זה כאילו מוריד מהחובה לפי איך שעכשיו הסעיף מנוסח, מחייבים את המערכת לנקוט הליכים בתוך התקופה הזאת, אבל יש לזה גם את הצד השני, שאמרתם שזה עלול לגרור את ההליך בלי סוף.

אני רוצה להגיד לכם איך ייראה הסעיף. תגידו לנו איפה אנחנו עושים שגיאה, כמו שקודם הערתם לנו. תחילת הסעיף נשארת כמו שהיתה, אנחנו מורידים מהמילה "ננקטו" עד המילה "שיינקטו" וו"ו החיבור. זה מה שנקרא בלשון הטקסטים "טעות על ידי הדומות", שהרבה פעמים עושים אותה, משמיטים שורה שלמה משום שזאת אותה מילה שפחות או יותר מופיעה. הסעיף יהיה: "חלפו שמונה חודשים מיום פתיחת התיק" – אני מוריד ובלבד שלא נותרו נכסים מעוקלים שטרם מומשו, מיד תגידו לי איזו שגיאה עשיתי כאן – "אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל" עד לסופו של הסעיף הקטן הזה.

רק הייתי מוסיפה "אם מצא שניתן יהיה לעקל או לממש נכסים".

לעניין ההורדה של "ננקטו", אפשר אולי לנסח בדרך הזאת, אבל חשוב לי להבהיר, אני חוששת שאנחנו פוגעים פה בזוכים, כי הסיפה היא "רשאי רשם ההוצאה לפועל להאריך את התקופה". התפיסה שלנו היתה שכאשר יש נכס שכבר מעוקל – ותכף נגיע לבעיה שסורין גנות העלה – אנחנו רוצים לחייב אותו לממש, אחרת אנחנו פוגעים בזוכה. הוא כבר עיקל את הנכסים, ואנחנו אומרים לזוכה: זהו, פוס, סגרנו את התיק, לך תעקל את זה בתיק אחר במסלול הרגיל. השאלה, לטובת מי אנחנו פועלים כשנסגור את התיק לפני שמיצינו את ההליכים שכבר עומדים בפנינו? אפשר להגביל בזמן, אפשר גם להגיד אולי שניתן לממש רק בתוך זמן סביר, וגם לגבור על הבעיה של סורין גנות. אבל, אני כן רוצה לחייב את ראש ההוצאה לפועל, דבר ראשון, לנקוט בכל ההליכים שהזוכה ביקש, אחרת אני פוגעת בזוכה. אם הוא רוצה, הוא כמובן יכול לעזוב את ההליך, אבל אם הוא ביקש הליכים, הוא רוצה שינקטו בהם.

יש לי פתרון. הפתרון שאני רוצה להציע הוא לתת דלתא. לצורך העניין, נניח שאמרנו שההליך נגמר בשמונה חודשים, "ובלבד ש", ואז עשרה ונכניס גם את הזוכה.

אם זה יהיה 11, אתם לא רוצים לאפשר את המימוש?

לא.

המימוש לא תלוי בו, העיקול תלוי בו.

לטובת מי אנחנו פועלים?

מה שעלול לקרות כאן הוא, שאנשים יבקשו להשאיר את ההליך הזה, כי לא ירצו עוד פעם לעבור להליך אחר ולשלם אגרות וכן הלאה. רבותי, כאן היו שמונה חודשים, ניתנה הדלתא לעוד חודשיים, וזהו, ומכאן ואילך זה טייס אוטומטי.

מה אתה עונה על השאלה שלי?

אני אומר שבשמונה חודשים סיימתי, על החודשיים הנוספים אני צריך הוראת דווקא. זאת אומרת, אני צריך שדווקא יגיד, או הפקיד או הזוכה, שהם רוצים להמשיך. אם זה לא אמר וזה לא אמר, אין עוד חודשיים. כך נראה לי נכון מבחינת המהלך.

מה קורה עם הנכס אחרי חודש נוסף?

יש הסיפה שאפשר: ראש ההוצאה לפועל רשאי להאריך את התקופה אם מצא שאפשר לעקל נכס נוסף.

גם לזה אני רוצה לתת גבול.

מה קורה עם הנכס אחרי שלושה חודשים, לא אחרי חודש?

הדבר ששכנע אותי זה העניין, שכל עוד יש נכס שעוקל אבל לא מומש. הוא יכול להשתלט על העיקול, הוא לא יכול להשתלט על זמן המימוש. אתה מגביל אותו, אתה פוגע בזוכה, ולכן או שניתן לו זמן לממש את העיקול, וזה לא צריך להיות מוגבל כל כך, או שמימוש העיקול יכול לעבור למסלול הרגיל. עיקלת במסלול הקצר, ומימוש העיקול יכול לעבור, עם הזוכה, למסלול הרגיל.

לכן אני חוזר בעצמי מהצעת הדלתא, ומספיק לכתוב אם מצא שניתן יהיה לעקל ולממש נכסים של החייב במסגרת מסלול מקוצר. במקרה הזה, ניתן לו האפשרות לממש אותם. אומר לך עורך-הדין גנות, שזה יכול לקחת גם שלוש שנים.

קובעים זמן סביר.

לא חשוב כמה זמן, התחלת לקבל את חובך. ברגע שאתה מממש את העיקול, אתה מתחיל לקבל את החוב שלך בחזרה.

אני אגיד לכם למה אנחנו יכולים להיות רגועים. סעיף קטן (3) אומר שהזוכה, בכל זמן שהוא רוצה להיחלץ מהמסלול החונק הזה, הוא יכול.

אי אפשר להתחיל מאפס כשהוא עובר.

זה לא מאפס, הוא מעביר את התיק כמות שהוא.

התיק עובר.


אני רוצה לגמור את סעיף ה.

כמו שאתה אומר, האפשרות לצאת קיימת לזוכה בכל מקרה, לכן כל הגבלה פה פועלת לרעת הזוכה.

השאלה, איך אתם רוצים שהסעיף יהיה בסופו של דבר.

כאן כתוב "על אף האמור בפסקה זו", אני מבין שהפסקה הזאת נשארת.

הרעיון היה לקצץ.

זה לא יהיה "על אף האמור", זה מנוסח אחרת, יהיה "אולם".

כתוב "אם מצא שניתן יהיה לעקל", צריך לכתוב "שעוקל".

גם וגם.

יש פה שתי רמות של ביצוע, יש ביצוע של עיקול, אבל חוסר מימוש, שזו כבר סבירות גבוהה שניתן יהיה לממש, אם כבר נעשה העיקול- - -

לא בהכרח.

שום דבר לא בהכרח, אבל אם כבר יש עיקול, וזה לקראת מימוש, יכול להיות שיש טעם לתת עוד זמן סביר. "אם ניתן יהיה לעקל", זה דבר מאוד אמורפי. נניח שלרשם יהיה עניין להשאיר את זה במסלול המקוצר, הוא יגיד "ניתן יהיה לעקל".

הרב לוי, יש סעיף קטן (3) שאומר, שאם קצה נפשי בזה, אני הולך.

יכול להיות זה שלא מבין את המילים "קצה נפשי", איזה עולה חדש מאתיופיה, עולה חדש מרוסיה. הוא נמצא במסלול, והרשם אומר לו: חכה עוד חודש, עוד חודשיים, אנחנו כבר מעקלים, ולרשם יש עניין, כי יש לו עניין, אני לא יודע למה יש לו עניין.

הרב לוי, ננסח את זה כך: לא יהיה "אם מצא שניתן", אלא יהיה "אם עוקלו נכסים ולא מומשו".

זה סביר.

אם הוא יודע על כסף שאמור להיכנס לחשבון- - -

הוא לא יודע, הכול הרשם, הוא לא יודע כלום. אנחנו כאן מגבילים את האמצעים במסלול המקוצר. ייתכן שאם כל האמצעים היו בידינו מההתחלה כבר היינו מסיימים את זה, יכול להיות שלא, יכול להיות שזה היה לוקח עוד שלוש שנים. אמרנו מסלול מקוצר, נעשה אותו מקוצר, בואו באמת נעשה אותו מקוצר. יש סבירות, כמו שהיושב-ראש אמר קודם וכמו שחבר הכנסת בשארה אמר קודם, שיש כבר עיקול. עכשיו צריך לממש, זה מובן, לא נפסיק הליך ונעביר את התיק. אם עדיין אין עיקול, הוא יגיד שעוד מעט ניתן יהיה לעקל. אתם יודעים כמה אנשים חיים מהעוד מעט הזה? תשאלי את מנהלת הוועדה שלנו.

אתה מנסה לפעול לטובת הזוכה, זו נקודת המבט שלך, ואני סבורה שדווקא לטובת הזוכה לא נסגור את ההליך כשאנחנו יודעים שיש אפשרות.

אני חולק עלייך, כי אין לו את האפשרות, כי הוא לא מבין. ראינו בעינינו זוכים בבית המשפט.

התוצאה בסופו של דבר, שאתה פוגע בו. יש לו אפשרות. אם הוא לא מבין את הכתוב, זו בעיה, אבל יש לו אפשרות בכל שלב להגיד שהוא לא רוצה יותר.

גם אין לו עורך-דין.

חבר הכנסת לוי, אתה מבקש שנעשה את זה "אם עוקלו נכסים ועדיין לא מומשו".

ניתן יהיה לעקל זה אמורפי מדי.

הסיפה תחול רק בסיטואציה שיש נכסים שכבר עוקלו, והוא מוצא שניתן לממש אותם בתוך זמן סביר.

נכסים שעוקלו זה דבר ברור והגיוני, אבל יכול להיות שיש אולי עוד אפשרות של תשלום שמיד מגיע.

יש אפשרות.

גם לדיון יש סוף, וכיוון שזאת הוראת שעה, למרות שאני במיעוט, נראה אם עשינו שגיאה נוראה כל כך. תקראי לי עוד פעם את סעיף קטן (1), משום שזה דבר שצריך שכולנו נחזיק את הניסוח מולנו.

אני קוראת אותו עם סעיף קטן (א), שזה הרישה: (א) ביצוע חיוב במסלול המקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה: (1) חלפו שמונה חודשים מיום פתיחת התיק, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות, כי ביצוע החיוב במסלול המקוצר יסתיים בתוך זמן סביר אחר שיקבע, אם מצא שניתן יהיה לממש נכסים נוספים של החייב שעוקלו במסגרת המסלול המקוצר בתוך אותו זמן.

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו".

זה ברור, זה התהליך.

נגיד, מישהו משלם תשלומים בצו חיוב בתשלומים וקיבל 100 שקלים על חוב של 30,000, כי קבענו עד 30,000, זהו זה.

מה תעשה לו? לתלות אותו? לירות בו?

מה זה מפריע לזוכה שזה נמצא במסלול המקוצר?

אתה חושב שהוא היה מקבל מסלול טוב יותר? עורך-הדין גנות, האם אתה מאמין שאם הוא היה הולך במסלול רגיל הוא היה מקבל 12?

כן. שיישארו תיקים כאלה, ננתח אחר כך. אלה שיעבירו לרגיל וילכו לעורכי-הדין ה"מיותרים", נראה מי יקבל יותר.

אם הזוכה חושב שהוא יכול להשיג הרבה יותר, הוא יכול לעבור למסלול הרגיל.

אתה ממילא עושה פיילוט.

הבעיה שלו, שבמקום 100 הוא היה יכול לקבל 150 שקלים, אבל 50 הולך לעורך-הדין.

הוא יכול לעבור, אבל המערכת לא תסגור לו מיוזמתה.

"(ג) הסתיים ביצוע החיוב במסלול המקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), תימסר על כך הודעה לזוכה" – כמובן אם הוא ביקש את זה בעצמו, לא צריך למסור לו הודעה - "והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים ממועד שתימסר לו ההודעה, אם ברצונו לגנוז את התיק או להעבירו לביצוע במסלול הרגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא מסר הזוכה הודעה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, ייגנז התיק; נגנז התיק לפי פרק זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב, והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו; הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול הרגיל תימסר לחייב.


זה דומה למה שהיה קודם, בשונה מההצעה המקורית של הממשלה, התיק לא נסגר אחרי הזמן, אלא נמסרת הודעה לזוכה והוא בוחר מה לעשות איתו.

תיק שנגנז, ניתן להחיות אותו מחדש.

איך נמסרת הודעה לזוכה, בהמצאה מלאה, הדבקה?

האם זה בחוק או בתקנות?

נגיע, נדבר.

האם זה בחוק או בתקנות?

בתקנות.

חברים, סעיף קטן (ד).

"ד) אין באמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חיוב כספי אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום שנגנז התיק לפי סעיף קטן (א)."

סעיף 20ו.

"20ו. העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין

(א) על אף האמור בסעיף 10, זוכה בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר לא זכאי לשכר טרחת עורך דין.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב" – זה פרק מיוחד בהוצאה לפועל – "לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לעניין זה לפי סעיף 10(א1)."

בגדול, זה העיקרון, שבמסלול הזה לא נפסק שכר טרחת עורך-דין כחלק מהחיוב במסלול המקוצר. בסיטואציה שהתביעה מוגשת ישירות להוצאה לפועל, זה הדבר שעכשיו מושהה. תיקון 24, שהיה פה בוועדה בזמנו, ולא דרך בית המשפט, כן יש זכאות לשכר טרחת עורך-דין על החלק של הגשת התביעה, ויש הוראות מיוחדות.

אני זוכה פרטי, ואני הולך להוצאה לפועל, ואני צריך בכל מקום ללכת, לברר ולהתרוצץ, האם אני לא זכאי להחזר הוצאות? אני אצטרך ללכת ולתת להם מידע.

אתה לא חייב להביא להם מידע.

אתה הולך למשרד הפנים לברר בקשות, לברר עניינים, להוציא דברים, האם אתה מקבל החזר הוצאות?

תודה על השאלה. אמרו לי שאחת הבעיות בעיכובים במערכת בתי המשפט, זה יגידו אנשי הבנקים וחברת הביטוח, שגומרת חברת ביטוח עם תובע את ההסכמים, ואחרי זה יש ויכוח שלוקחים לבית משפט על ההשתתפות העצמית. זאת אומרת, זה לא נגמר.


תעברי לסעיף 20ז.

20ז. שינוי סכומים והוספת הליכים

שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת –

(1) לשנות את הסכום הקבוע בסעיף 20א(א);

(2) להוסיף הליכים נוספים לרשימת ההליכים הקבועה בסעיף 20ג(ב).

(3) לשנות את התקופה הקבועה בסעיף 20ה(א)(1).

אני מציע למחוק את הסעיף הזה, כי זה פיילוט, לא צריך אותו, נכניס את זה לחוק הקבוע.

צודק.

יש סעיף מוצע, כרגע עוד לא מוסכם על נציגי הממשלה.

את סעיף 20ח לא נקרא עכשיו, כי יש התנגדות של הממשלה, הם יצטרכו להסביר למה הם מתנגדים, לכן נעצור. חברים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30
נוסח מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה לישיבת 27022007 – תיקון לחוק ההוצאה לפועל

בצהוב– ענינים שנותרו להכרעת הוועדה בישיבת 27/2/2007
בירוק – ענינים שנותרו פתוחים – אך לא להכרעה בישיבת 27/2/2007

"ראש ההוצאה לפועל" - "רשם ההוצאה לפועל"

"מוציא לפועל" - "מנהל ההוצאה לפועל"; משרד המשפטים מבקש לשנות את ההחלטה ולהחזיר את המונח ל"מנהל לשכת הוצאה לפועל".

הוראות כלליות
1. הגדרות


בחוק זה -

"בית משפט" - לרבות בית דין דתי;

"פסק דין" - פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;

"זוכה" — מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;

"חייב" — מי שפסק דין ניתן לחובתו;

"חוב פסוק" — החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;

מיום 29.5.1980

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ם מס' 971 מיום 29.5.1980 עמ' 132


"חוק פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;

"הליך" — פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;

"ערובה" — ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;

"נכס" — לרבות זכות קיימת או עתידה;

"לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" — לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2;

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 13.4.1989 עמ' 50

הוספת הגדרת "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל"

"קיבוץ" — אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות  השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי.
"המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:


(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב סימנים א', ב' ו-ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו-(5), 480, 482 ו-489.
(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);
"תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984;
מיום 30.6.1994

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ד מס' 1470 מיום 30.6.1994 עמ' 235

הוספת הגדרת "קיבוץ"
2. לשכות הוצאה לפועל


(א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת / לאחר התייעצות עם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.

(ב) בכל מחוז תוקם לשכת הוצאה לפועל אחת לפחות.

(ג) לענין סעיף זה, "מחוז" – כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם.
החלקים המוצהבים אינם מוסכמים

3. נשיא ההוצאה לפועל ורשמי ההוצאה לפועל


(א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה, מבין רשמי בית משפט שלום, רשמי הוצאה לפועל; רשם שמונה לרשם הוצאה לפועל יכהן, בתקופת המינוי, בתפקיד זה בלבד.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה, שופט של בית משפט מחוזי לנשיא ההוצאה לפועל; נשיא ההוצאה לפועל יהיה אחראי על כלל רשמי ההוצאה לפועל, ובכלל זה על הנחייתם המקצועית / שר המשפטים רשאי לקבוע בצו סמכויות נוספות של נשיא ההוצאה לפועל.
החלקים המוצהבים אינם מוסכמים

4. מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל

(א) שר המשפטים ימנה מנהלי הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
(ב) שר המשפטים ימנה, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה כפוף למנהל בתי המשפט; המינוי יפורסם ברשומות.
(ג) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיה ממונה על מנהלי לשכות ההוצאה לפועל, ויהיו לו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מנהל בתי המשפט רשאי לאצול למנהל מערכת ההוצאה לפועל סמכויות המוקנות לו בחוק זה או לפיו.
אין מחלוקת על הנוסח – נותר לוועדה לאשר את הסעיף
4א.
הענקת סמכויות לדון בבקשות

(א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין, בעל נסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל נסיון של חמש שנים לפחות שקיבלו אישור מיוחד לכך ממנהל בתי המשפט, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 19, 25, 48, 58 ו-70 (פרעתי, אחריות נאמן, חיוב צד ג', אחריות כונס, מאסר חייב).
(2) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(3) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.
מיום 6.4.1990

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 126

הוספת סעיף 4א
** חבר הכנסת גפני מבקש להגיש הסתיגות לענין אפיון הבקשות שניתן לקבוע בצו לפי סעיף זה כבקשות שאינן בעלות אופי שיפוטי.
5ז. בירור תלונות והתלייה

(א)
הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי סעיף 5א, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה — בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
(א1) (1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שנתנה לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו לענין זה, בתשלום הוצאות ההליך אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת;

(2) ועדת האישורים רשאית, לעיין בשנית בהחלטתה לחייב בהוצאות, אם ניתנה שלא בפני האדם שחויב בהוצאות, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן;


(3) החלטות ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה, ניתנות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היו פסק דין.

(א2) לצורך בירור תלונה יהיו לועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, למעט סעיפים 9(א)(4) ו-11(ה).
(ב) מנהל בתי המשפט או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי סעיף 5ו(3) או (4).

אין מחלוקת על הנוסח –נותר לוועדה לאשר את הסעיף
6. בקשת ביצוע

(א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין ובלבד שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב והומצא לחייב על ידי הזוכה [כאמור בתקנה 475א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984], יחל מנין 30 הימים ממועד המצאת פסק הדין; הוא יציין בה, ככל הידוע לו, פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין ובלבד שלא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו.
(ג) קובץ ממוחשב של המידע הכלול במרשם האוכלוסין, לרבות עדכונים מעת לעת, יעמוד לשימושה של לשכת ההוצאה לפועל, ללא תמורה, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע הוראות חוק זה.
החלקים המוצהבים אינם מוסכמים

7. המצאת אזהרה ופסק דין
(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת הוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו — לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.

(א1)
האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא צפוי למאסר .

להוסיף באזהרה גם התיחסות למגבלות אחרות שעלולות להיות מוטלות על החייב ולהתאים את הסעיף למה שייקבע בענין המאסרים ;

(א2) עם המצאת האזהרה יימסר לחייב מידע תמציתי, ככל הניתן במספר שפות, בדבר הדרך שבה מתנהל הליך ההוצאה לפועל ודרכי הפעולה העומדות בפניו, לרבות משמעות הליך חקירת היכולת ובדבר גורמים היכולים לסייע וליתן מידע נוסף בענין הליכי הוצאה לפועל.
(א3) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות את נוסח האזהרה והמידע שיימסר כאמור בסעיף קטן (א2).

(ב)
המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.

(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם הוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א1) ו-(א2), ולא יינקטו נגד החייב הגבלות לפי פרק ו'1 או הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה;


הוועדה תשוב ותדון בסעיף קטן (ג) כאשר יידון נושא מסירת מידע והטלת מגבלות


(ג1) הגיש החייב בקשה כלשהי בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו כאילו הומצאה לו האזהרה בתיק בהמצאה מלאה ביום שהחליט רשם ההוצאה לפועל בבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(ד)
סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה כאמור בסעיף קטן (ג), לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.


(ה)
לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.

פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר – הוראת שעה שתחילתה ב ....ותוקפה לתקופה של שנתיים / שלוש שנים (לא מוסכם)
20א. חיובים הניתנים לביצוע במסלול מקוצר

(א) בקשות בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, בסכום שאינו עולה על שגובה החוב הפסוק על פיו אינו עולה על 30,000 שקלים חדשים / 10,000 שקלים חדשים , למעט פסקי-דין למזונות ובקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (להלן – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3.

(ג) הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים ממועד שתימסר לו ההודעה, אם ברצונו לסגור לגנוז את התיק או להעבירו לביצוע במסלול הרגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא מסר הזוכה הודעה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, ייגנז התיק; נגנז התיק לפי סעיף זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב, והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו; הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול הרגיל תימסר לחייב.

20ב. החלת הוראות

20ב. הוראות חוק זה, למעט הוראות פרקים ג', ה', ו', ו'1, ז'1, ז'2, ז'3, ז'4, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחוייבים.
(הפרקים שלא יחולו הם – עיקול מקרקעין, כינוס נכסים, ביצעו בעין, הטלת מגבלות, חייב מוגבל באמצעים, הבאה למאסר, איחוד תיקים, ביצוע צווי מאסר והבאה)

20ג. בקשת ביצוע במסלול מקוצר

(א) בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות פרק זה.

(ב) בחר הזוכה בביצוע החיוב במסלול מקוצר כאמור בסעיף קטן (א), זכאי הוא כי יינקטו אך ורק ההליכים המפורטים להלן:

(1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;

(2) עיקול כלי רכב של החייב;

20ד. הליכים שיינקטו במסלול המקוצר

(א) לשכת ההוצאה לפועל תנקוט רשם ההוצאה לפועל יורה על נקיטת הליכים כאמור בסעיף 20ג(ב) בהתאם למידע על החייב שהתקבל בידיו לפי סעיף 7ב; רשם ההוצאה לפועל רשאי לנקוט הליכים כאמור גם בהתאם למידע שנמסר על ידי הזוכה, ובלבד שהזוכה מסר את מלוא המידע הדרוש לצורך נקיטתם.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי זוכה לבקש נקיטת הליכים בטרם קבלת מידע על החייב ובלבד שציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף 20ג(ב) הוא מבקש שיינקטו ואת הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף 20ג(ב)(1), וצירף את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על נקיטת ההליכים, בכפוף להוראת סעיף 7(ה) (כלומר – אחרי המצאת אזהרה וחלוף התקופה הקבועה בה).

(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאציל סמכויות שניתנו לו לפי פרק זה לגורם כאמור בסעיף 4א לחוק; הואצלה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל כאמור, ינקטו הליכים על ידי הגורם שהסמכות הואצלה לו רק בהתאם לכללים שייקבעו ע"י מנהל בתי המשפט לעניין זה; הכללים שיקבע מנהל בתי המשפט כאמור יפורסמו ברשומות.
(ג) מנהל בתי המשפט יקבע כללים למימוש נכסי חייב אשר עוקלו בהתאם להוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות.

20ה. פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול המקוצר

(א) תיק הוצאה לפועל ביצוע חיוב במסלול המקוצר ייגנז יסתיים בהתקיים אחד מאלה:

(4) ננקטו כל ההליכים בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף 20ט(1) לענין נקיטת הליכים במסלול המקוצר וכל ההליכים שהזוכה ביקש, לפי סעיף 20ד(ב), שיינקטו, וחלפו עשרה חודשים / שמונה עשר חודשים מיום פתיחת התיק ובלבד שלא נותרו נכסים מעוקלים שטרם מומשו; על אף האמור בפסקה זו רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול המקוצר יסתיים בתוך זמן סביר אחר שיקבע, אם מצא שניתן יהיה לעקל נכסים נוספים של החייב במסגרת המסלול המקוצר בתוך אותו זמן;
(5) רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
(6) הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול הרגיל.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ייגנז התיק יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.

(ג) הסתיים ביצוע החיוב במסלול המקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים ממועד שתימסר לו ההודעה, אם ברצונו לגנוז את התיק או להעבירו לביצוע במסלול הרגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא מסר הזוכה הודעה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, ייגנז התיק; נגנז התיק לפי פרק זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב, והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו; הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול הרגיל תימסר לחייב.

ד) אין באמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חיוב כספי אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום שנגנז התיק לפי סעיף קטן (א).

20ו. העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין

(א) על אף האמור בסעיף 10, זוכה בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר לא זכאי לשכר טרחת עורך דין.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לענין זה לפי סעיף 10(א1).

20ז. שינוי סכומים והוספת הליכים

שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת –

(1) לשנות את הסכום הקבוע בסעיף 20א(א);

(2) להוסיף הליכים נוספים לרשימת ההליכים הקבועה בסעיף 20ג(ב).
(3) לשנות את התקופה הקבועה בסעיף 20ה(א)(1).
20ח. מעקב אחר יישום פרק א'1

במהלך התקופה שתחילתה שנה לאחר מועד תחילתו של פרק זה וסיומה שלוש שנים לאחר מועד זה (אם הפרק ייקבע כהוראת שעה אז עד תום תוקפה של הוראת השעה) ידווח שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אחת לשישה חודשים על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה:

(1) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול המקוצר, ושיעורן מבין כלל הבקשות לביצוע אשר ניתן היה לבקש לבצע במסלול המקוצר;

(2) ההליכים שננקטו במסלול המקוצר;

(3) אחוזי הגביה במסלול המקוצר בהשוואה לאחוזי הגביה במסלול הרגיל;

(4) מספר התיקים שהועברו מן המסלול המקוצר למסלול הרגיל;

(5) תקופות סגירת תיקים במסלול המקוצר;
.....
סעיף 20ח המוצע אינו מוסכם
20ט. ביצוע ותקנות
שר המשפטים יקבע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:

(1) הוראות לענין הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול המקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים

(2) הוראות לענין העברת תיק מהמסלול הרגיל למסלול המקוצר לפי פרק זה לרבות מתן פטור מהמצאת אזהרה במסגרת התיק החדש במקרים המתאימים.

החלק המוצהב אינו מוסכם

הגדרות



(תיקון מס' 5)

תש"ם-1980





(תיקון מס' 8)

תשמ"ט-1989





(תיקון מס' 14)

תשנ"ד-1994





לשכות הוצאה לפועל





ראש ההוצאה לפועלנשיא ההוצאה לפועל ורשמי ההוצאה לפועל





מוציא לפועל מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל





הענקת סמכויות לדון בבקשות למוציא לפועל

(תיקון מס' 9)

תש"ן-1990





בקשת ביצוע

(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994



המצאת אזהרה ופסק דין

(תיקון מס' 4)

תשל"ח-1978

(תיקון מס' 8)

תשמ"ט-1989

(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994





(תיקון מס' 19) תשנ"ט-1999



(תיקון מס' 19) תשנ"ט-1999



(תיקון מס' 19) תשנ"ט-1999



(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994



(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994





� ההגדרה הועברה מסעיף 7(ג) + תיקון אחד מוצדק – הוספת 475(5).