PAGE
19
ועדת הכלכלה

27.2.2007


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שלישי, ט' אדר, תשס"ז, (27/02/2007), בשעה 10:00

1. פגיעה כלכלית קשה בנמל אילת הצעה לדיון מהיר של ח"כ יואל חסון.

2. העתקת קו המכולות דרא"פ מנמל אילת לג'יבוטי, הצעה לדיון מהיר של ח"כ דני יתום.

3. עשרות מעובדי נמל אילת בסכנת פיטורים בשל ביטול קו מכולות, הצעה לסדר יום של ח"כ
שלמה בניזרי

חברי הוועדה: יורם מרציאנו – מ"מ היו"ר

אליהו גבאי

אבשלום וילן

יואל חסון

דוד טל

שלי יחימוביץ

דני יתום

אמנון כהן

יעקב מרגי

אריה רונה – מנהל רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי ירושלמי – מנהל אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

גדעון גולבר - מנהל נמל אילת, נמל אילת

דן קטריבס – מנהל אגף סחר חוץ, התאחדות התעשיינים

דורון גודר – מנכ"ל, חברת "צים"
ראובן צוק – נשיא לשכת הספנות, לשכת הספנות הישראלית

אבי אזולאי – יו"ר ההסתדרות, אילת

רוני מרציאנו – חבר מזכירות, ההסתדרות אילת

משה מיץ – מנכ"ל נכנס, נמל אילת

עמי מימון – אחרי התקשוריות, נמל אילת

דוד אטיאס – הגאי, חברת נמל אילת

שלום אדרי – חשמלאי, נמל אילת

אמיר שריר – ועד נמל אילת

מאור שירזי – תפעול, נמל אילת

לאה ורון

אתי אפלבוים

1. פגיעה כלכלית קשה בנמל אילת הצעה לדיון מהיר של ח"כ יואל חסון

2. העתקת קו המכולות דרא"פ מנמל אילת לג'יבוטי, הצעה לדיון מהיר של ח"כ דני יתום.

3. עשרות מעובדי נמל אילת בסכנת פיטורים בשל ביטול קו מכולות, הצעה לסדר יום של ח"כ
שלמה בניזרי

בוקר טוב, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעות לדיון מהיר של חבר הכנסת יואל חסון: פגיעה כלכלית קשה בנמל אילת; העתקת קו המכולות דרא"פ מנמל אילת לג'יבוטי, הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת דני יתום; עשרות מעובדי נמל אילת בסכנת פיטורים בשל ביטול מכולות, הצעה לסדר של חבר הכנסת שלמה בניזרי.

בעקבות הבקשות הנ"ל, העבירה נשיאות הכנסת, ב-12.2.2007, בקשה לוועדת הכלכלה, לקיים דיון דחוף בנושא. אני יודע שוועדת הכלכלה של הכנסת ביקרה ביום חמישי האחרון בנמל וראתה זה מקרוב את בעיות עובדי נמל אילת ושל תושבי אילת.

אני עצמי ביקרתי באילת יחד עם יושב ראש ההסתדרות וועד העובדים של נמל אילת. אני מקדם בברכה אתכם ואת מנכ"ל חברת "צים". ביקרתי בנמל אילת יחד עם מנהל הנמל. ראיתי את עובדי הנמל, התרשמתי ממה שקורה שם.

אני רוצה להתחיל עם משהו ששבה את ליבי וגנב את עיניי. החלטת ממשלה מיום 12.4.1992, מדברת על כך שנמל אילת מהווה נכס אסטרטגי ומפעל חיוני לעיר אילת וקיים אינטרס לאומי בשמירת כשירותו בהיקף סחר החוץ. דבר כזה התקבל ב-1992, בממשלת רבין, ומאז אני לא יודע על החלטה אחרת שמדברת על המצב בנמל אילת.

בבואי לעיר אילת נפגשתי גם עם פרנסי העיר. רובנו מגיעים לעיר אילת כתיירים ורואים עיר נוצצת, אבל יש גם את החצר האחורית של העיר אילת. על פי התרשמותי, פגיעה בנמל אילת על ידי החלטה להפסיק הגעתן של שתי אוניות, פירושה פיטורי מאות עובדים בנמל אילת ושל כאלה שמתפרנסים סביב הנמל.

לכן אני שמח על קיום הדיון המהיר הזה ומברך את נציגות עובדי נמל אילת. אני יכול לומר לכם שחברי הכנסת בהחלט מזדהים עם מאבקם. אני מבקש לפתח את הדיון עם המציע הראשון, חבר הכנסת יואל חסון ולאחריו חבר הכנסת דני יתום. לאחר מכן נפתח את הדיון לחברי הכנסת ולאורחים כדי לשמוע את כל הצדדים.

אני מקווה מאוד, אדוני המנכ"ל ונציגי העובדים, שבסופו של דבר נצא היום עם בשורה לתושבי העיר אילת ולנמל אילת. חבר הכנסת יואל חסון בבקשה.

תודה לך אדוני היושב ראש. אני מאוד שמח על הדיון המהיר ואני שמח שחברי כנסת הצטרפו וגם הם הציעו בקשות לדיון מהיר בנושא הזה. אני מברך את הנוכחים כאן.

אילת היא עיר אסטרטגית ועיר מפתח במדינת ישראל מבחינות רבות. אמרת, אדוני היושב ראש, דבר חשוב מאוד. אנחנו נחשפים מידי פעם לאילת על ידי ביקור במקומות הבילוי והנופש. רוב הציבור לא מכיר את אילת מהחיים הרגילים שם, הצורך להתפרנס. החיים והפרנסה שם לא באים רק ממקומות הבילוי והנופש.

נמל אילת הוא אחד מהמקומות האלה. הדבר הוכרז בעצם גם בהחלטת ממשלה: "נמל אילת מהווה נכס לאומי ואסטרטגי ומפעל חיוני לעיר אילת וקיים אינטרס לאומי בשמירת כשירותו והיקף סחר חוץ העובר דרכו".

ההחלטה של "צים" לבטל את קו המכולות מביאה למצב של סכנה אמיתית להמשך קיומו של הנמל. אגב, הממשלה, בגלל רווחיות הנמל בשנים האחרונות ביטלה את הסובסידיה. אנחנו רוצים לשמר את רווחיות הנמל. אנחנו רוצים לשמור על יציבות הנמל.

מדוע בוטלה הסובסידיה?

בגלל שהנמל היה רווחי ולכן לא נדרשו הסובסידיות. אנחנו צריכים לוודא שנגיע למצב שהנמל ימשיך להיות רווחי וימשיך להתקיים ושלא יתבטל קו המכולות. הוועדה צריכה לשקול גם השארת הסובסידיה. דבר נוסף, לאשרר ולתקצב מחדש את החלטה 2717, מיום 14.7.1992, שקובעת שיש לשמר את נפח פעילות נמל אילת על מנת לשמרו כנכס אסטרטגי לאומי. יכול להיות שצריך לחדש את הדבר הזה ולרענן אותו ולחשוב על כיוונים נוספים על מנת לשמר ולחזק את הנמל. אני מאוד מוטרד מהסכנה של פיטורי עובדים בנמל. אני חושב שזה דבר מסוכן וצריך לעשות הכל כדי למנוע אותו. צריך למצוא את הדרך לכך שהנמל ימשיך לפעול וימשיך להיות נכס אסטרטגי חשוב לתושבי ישראל ולאילת ותושביה.

אנחנו עומדים בפני תופעה שמדרדרת את מדינת ישראל, את החברה שלה והכלכלה שלה. המדינה מפריטה את עצמה לדעת.

למה אתם מחייכים? נדמה לי שאתה משעשע פה את הנוכחים. אתה מדבר והם מחייכים.

מי אלה החברים מולי? אני לא מכיר אותם.

אנשי "צים".

נמצא פה מנכ"ל "צים" ונמצא פה מנהל הנמל. בסופו של דבר אנחנו רוצים להגיע לסיכום עם אנשי "צים", לכן אני לא רוצה שנגיע למצב של ויכוחים. אני חושב שהם באו לכאן עם הצעת פשרה ואני משוכנע שהם לא יאכזבו את חברי הכנסת.

אנשים מחייכים לא מפריעים לי, סימן שטוב להם. לפחות באולם הזה יושבים אנשים שחלקם מחייכים, פירושו של דבר שלחלק האנשים סביב השולחן הזה אנחנו לא צריכים לדאוג וזה כבר טוב. חצי מהעבודה שלנו כבר נעשתה.

אני אומר מדינת ישראל מפריטה את עצמה לדעת. אתמול היינו בדיון אחר לגמרי, אבל ממן אותו זן - הפרטת חברת החשמל. בהפרטות יש יתרונות והגבלות אבל אני נמצא כבר עשרות שנים במערכת הביטחון בכל מיני תפקידים, זוטרים ובכירים ולמדתי שלמדינת ישראל יש דרך לשמור על האינטרסים החיוניים שלה גם כאשר היא מפריטה נכסים אסטרטגיים. היא תמיד יודעת לשמור על כך שהיא תהיה מסוגלת, בבוא העת ובבוא הזמן, להתערב תוך כדי החזקה של אמצעים שמאפשרים לשמור על אינטרסים. המדינה לא רק יכולה אלא חייבת לשמור על יכולותיה להתערב בבוא העת על מנת להבטיח שאינטרסים חיוניים לא ייפגעו.

אני לא רוצה להסתכל על העניין דרך העיניים של אנשי "צים". אני דווקא רוצה להסתכל על העניין דרך העיניים של מדינת ישראל. נמל אילת, כמו גם נמלים אחרים, הוא נכס אסטרטגי. נמל אילת הוא השער המרכזי של מדינת ישראל לחלק הדרומי והחלק המזרחי של הגלובוס. אני לא יכול להעלות על דעתי, ואני מכיר כנראה לא פחות טוב מהיושבים סביב השולחן, את הבעיות האסטרטגיות של מדינת ישראל. אני לא יכול להעלות על דעתי שנמל אילת, בגלל מעשה או מחדל, ייסגר. אני גם לא יכול להעלות על דעתי שהעיר אילת תינטש מתושביה כתוצאה מכך שלתושביה לא תהיה פרנסה. כאן צריכה המדינה להתערב. בעניין זה אנחנו צריכים להרים קול קורא ולהביא לכך שייעשו הצעדים הנדרשים, שמייד אומר מהם, על מנת שלא תיפגע פעילות הנמל ופרנסת התושבים.

כאשר פרנסי העיר והנמל היו אצלנו בישיבת הסיעה, הצהרתי שאני מתעתד להקים שדולה למען העיר אילת. כדי להקים שדולה בכנסת צריך אישור של יושב ראש הכנסת. העברתי, כדת וכדין, מכתב ליושבת ראש הכנסת ועד כה, לצערי הרב, לא נעניתי. ברגע שיושבת ראש הכנסת תאשר את הקמת השדולה, הרי שהשדולה תקום. השדולה לא תעסוק אך ורק בעניין הספציפי הנקודתי של הנמל, אלא היא תיגע בכל ענייני העיר, מתוך כוונה לחזק את העיר, את החברה ואת הכלכלה שלה, ולהביא לכך שפרנסת התושבים לא תישען על מגזר עסקי אחד. השדולה היא למען העיר אילת ואנחנו נטפל גם בנמל אילת, מתוך כוונה לחזק את העיר, לחזק את הכלכלה שלה ואת החברה שלה. אחד המרכיבים המרכזיים בכלכלת העיר זה הנמל והפעילות הכלכלית הסובבת סביב הנמל.

לכן אני חושב שראוי שיימצא פיתרון. אני מבין את הסוגיה ואני מבין שיש כאן אינטרסים מנוגדים. בואו נקרא לילד בשמו - אינטרסים מנוגדים בין אנשי עסקים, שיש להם עניין למצות את ההשקעה שלהם עד תום, וזה לגיטימי, לבין המדינה שצריכה להיכנס למקום ולעצור את העניין גם אם הוא עולה בכסף למישהו. הכסף חשוב אבל כבר למדתי שהוא לא עונה על הכל. הכסף לא יענה על הכל.

לכן, אני מקבל לחלוטין את מה שכתוב במכתבם של חברי ועד עובדי נמל אילת. הדברים נוגעים להחזרת הסובסידיה, שזה לא שייך ל"צים"; תקצוב ואישרור החלטת ממשלת ישראל על שימור נפח הפעילות, שזה כו נוגע ב"צים", כי הדבר יחייב את המדינה למצוא דרך לחייב את "צים" להחזיר חזרה את קו המכולות מג'יבוטי לאילת.

תודה. נמצא איתנו, נציג משרד התחבורה, מר אריה רונה, מנהל רשות הספנות והנמלים. אני מחזיק בידי, אדוני, מכתב מה-16.1.2007, שמופנה לכבוד מר אבי אטיאס, יושב ראש ועדת עובדי אילת. כותב פה ג'ונתן סאבג יועץ מקצועי לשר: "שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רב אלוף במילואים שאול מופז, רואה בנמל אילת נכס לאומי אסטרטגי למדינת ישראל ולעיר אילת. זאת בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות משנת 1992. עוד הוא כותב: "בשבוע הקרוב נקיים דיון עם כל הגורמים הרלוונטיים הנדרשים על מנת לבחון את המשמעויות מהפסקת הגעת אוניות "צים" לנמל אילת. אוסיף ואציין כי שר התחבורה והבטיחות בדרכים עמד במהלך היום בקשר עם הנהלת חברת "צים" ושהשר נכון לסייע" נכון מ-16.1 ועד היום לא קיבלנו תשובה.

הקו ממשיך לפעול עד יוני 2007.

אני מבין שגם השר חושב שאין לשנות את החלטת הממשלה מ-1992. אולי צריך להביא את זה להחלטת ממשלה?

השר והמנכ"ל ואני פנינו להנהלת חברת "צים". מר גודר יושב כאן, והוא יוכל להגיד לך. הם נענו להמשיך את הקו לפחות עד ה-1 ביוני, כדי שנוכל במהלך התקופה הזאת לעשות מה שאנחנו יכולים, גם לקיים דיון, גם לבדוק את הבעיה, וגם לראות אם צריך להחזיר את הסובסידיה, ועוד דברים נוספים שהעליתם כאן.

עד יוני זאת זריית חול בעיניים.

אני לא נותן חוות דעת על העניין הזה. אני מסביר לך מה משרדי עושה.

מה יקרה ביוני?

אני לא יודע מה יקרה ביוני. אנחנו נקיים את הדיונים תוך מספר ימים.

בעצם אתה אומר שכרגע למשרד אין עמדה.

לא אמרתי את זה. אחרי הדיון נדע את העמדה של המשרד. אם אתם רוצים, אחרי הדיון אני מוכן לומר לכם את עמדתי.

העמדה זה לקיים דיון.

מה שהשר כתב ומה שעשינו עולה בקנה אחד עם מה שנאמר כאן. אם אתם רוצים לקיים דיון לפני שאנחנו קיימנו, אני לא יכול לעזור לכם.

מר רונה הבנתי שאין לכם עמדה. יש לך עמדה לקיים דיון. אחרי הדיון אתה תבוא לכאן על מנת לספר לנו את העמדה שלך. נכון לרגע זה אין לך עמדה. ביקשתם לדחות את זה ליולי. לדעתי, כמו שאמר חבר כנסת אבו וילן, זאת זריית חול בעיניים.

אני מבקש שלא תכניס מילים לפי. לי יש עמדה, אני אגיד אותה בדיון. אחרי שעמדתי תישמע, אז אני מניח שהמשרד יגיד את עמדתו גם כן.

מר רונה, האם לא ראוי שעמדתך או עמדת משרד התחבורה תישמע על ידי חבר הכנסת, משידעתם שמתקיים היום דיון בוועדת הכלכלה?

עשינו מה שעשינו כדי שהקו יימשך.

האם משרד התחבורה - - -

אל תהפכו אותי לפוקוס של הדבר הזה. המכולות הן לא של אבא שלי. לא אני מייבא את המכולות, תסלחו לי.

רונה, בחיל הים היית הרבה יותר רגוע, מה קרה? תירגע. אני מבקש לשאול שאלה, ואתה יכול לענות לי שאתה לא מוסמך לענות וזה בסדר.

אני לא יודע מה אני מוסמך ומה לא. המשרד קבע שיתקיים דיון, אתם תצטרכו להמתין בסבלנות עד שיתקיים דיון. אתם לא יכולים לקבל עכשיו תשובה.

הצעה לסדר. אתה מנהל היום את הישיבה במקום יושב הראש הקבוע. אני לא יודע למה, אבל כל פעם שמגיעים נציגי משרד התחבורה, תתקן אותי מנהלת הוועדה אם אני טועה, יש פה משהו לא סביר. הם אומרים שהם לא יכולים להביע את דעתם כאילו יש רמטכ"ל שנותן להם הוראות. אנחנו ועדת כנסת, תפקידנו לפקח ציבורית על משרד התחבורה. לא יעלה על הדעת שאנחנו נשאל שאלות ולא נקבל תשובות. הם מועלים בתפקידם הציבורי.

יש כאן עמדה של פקידות בכירה שמחכה לעמדת השר, זה דווקא ראוי. רוב הפקידים לא מחכים לעמדת השר.

בכל גוף היררכי יש דיון ואת מדיניות השר צריך לבצע. אם הפקיד לא יכול, שילך הביתה.

זה לא העניין כעת. חברת הכנסת שלי יחימוביץ בבקשה.

לידתו של העניין הזה בחטא, כשהחלק של המדינה ב"צים" נמכר בפרוטות לאחים עופר. אני חשבתי שלפחות החטא הזה יוגן בהגנה על אינטרסים של המדינה. לתומי, הלכתי לחפש את צו האינטרסים שאושר בוועדת הכספים בעת המכירה והתברר לי, לאימתי, שלא קיים צו אינטרסים.

יש מניית זהב?

יש מניית זהב.

יש מנייה אבל אין צו אינטרסים.

זה יפה שכששואלים אותו הוא לא עונה אבל כשלא שואלים אותו הוא עונה. תן לי לענות בשם עצמי ותענה אתה בשם עצמך.

אני לא שבוי שלכם פה.

סליחה, עם כל הכבוד. אתה עובד במשרד התחבורה. הכנסת מפקחת על משרד הממשלה. אתה לא עושה לנו טובה שאתה מגיע. אני חושב שאתה נוהג בצורה לא מכובדת כלפי חברי הוועדה.

אני חושב שאתם נוהגים בי בצורה לא הוגנת.

סלח לי, אני לא מבין את ההתלהמות שלך.

מסתבר שאין צו אינטרסים, יש מניית מדינה. אני מרשה לעצמי לומר בצער שהיא נעשתה ברשלנות. כלומר, אנחנו לא יכולים לבוא על סמך מניית המדינה ולהגיד שיחזיקו את צי המכולות באופן חי, אבל היא ניתנת לפרשנות באופן שמגונן על האינטרסים של המדינה כיוון שהתפקיד שלנו הוא לדאוג לאינטרסים של המדינה, גם האסטרטגיים, גם הביטחוניים וגם החברתיים. לכולנו ברור שהמשמעות של סגירת קו המכולות והאיום על עצם קיום הנמל מהווה סכנה גם אסטרטגית, גם ביטחונית וגם סכנה למרקם החיים הכלכליים והחברתיים בעיר אילת.

כאמור, למניה לא צורף צו אינטרסים והמשמעות הנובעת מכך היא, שצריך לפרש את ההוראות שכתובות במניית המדינה באופן הנרחב ביותר, כתחליף לצו האינטרסים ולעשות פירוש מרחיב של מה שנכתב שם. אלה ההוראות היחידות, בעצם, ששומרות על האינטרס של המדינה.

יש סעיף ספציפי במניית המדינה שמתייחס לצורך של המדינה להשתמש באופן אפקטיבי, בצי מינימאלי בשעת חרום: "לשם כך על חברת "צים" לשמור, בין היתר, על כושר תפעול ויכולת תובלה בכל עת". לדעתי הדבר הזה הוא חד משמעי והוא מאוד משמעותי. כדי לשמור על כושר תפעול ויכולת הובלה בכל עת, צריך לשמור על נפח של פעילות. ברגע שמרוקנים את המקום מפעילות, פוגעים באינטרסים של המדינה על פי מניית המדינה. בשביל מה, לעזאזל, יש לנו מניית מדינה, אם לא נשמור אל האינטרסים של המדינה?

שמחתי מאוד לקרוא את המכתב של ראש עירית אילת, במיוחד בגלל המשפט: יש, לדעתי, בהחלטתכם לסגור את קו המכולות בעיה מוסרית". אני שמחה שהוא השתמש במילה "מוסרית" כיוון ש"צים", לאורך כל הזמן - האחים עופר בכלל, קיבלו וקיבלו וקיבלו מהמדינה. לא יכול להיות שברגע כזה של מבחן, פתאום הם יהפכו לסוחרים קטנים. אני מציעה לאחים עופר שבמקום לתרום למוזיאונים, ואחר כך לקחת את התרומה, כשהם לא מקבלים מספיק כבוד לטעמם בשל התרומה, וגם במקום לתרום לסל תרופות, וגם במקום לעשות לנו טובות מטובות שונות, שפשוט יפעלו לטובת האינטרסים של המדינה בצרכים החשובים האלה. אנחנו נוותר להם על התרומות. שיעסיקו עובדים כדין, שלא יפגעו באינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.

אני חושבת באמת שאנחנו צריכים לקחת את הסעיף הזה לחומרה ולכפות אותו על "צים". היה ולא, יושבים כאן גם בוועדת הכלכלה וגם בוועדת הכספים. ענייניהם של האחים עופר לסוגיהם על כל שלל האחזקות שלהם במדינה מגיעים לוועדות האלה ואני מציעה שנתחיל לפעול ביד קשה, אם היד הרכה לא מובנת.

רשות הדיבור לחבר מועצת העיר יושב ראש ההסתדרות באילת.

בוקר טוב לכולם ותודה על הדיון בנושא של נמל אילת. נאמרו הדברים החשובים. הייתי רוצה להתייחס לנושא של המרקם החברתי והכלכלי של אילת. כפי שאמר יורם בתחילת הדברים, אילת מטעה את כולם. אני גר באילת קרוב ל- 30 שנה. לא קם באילת מפעל אחד במשך 30 שנה. להפך, הצטמצמו כל המוסדות, שהם הגרעין הקשה של העיר אילת. הנושא של נמל אילת חשוב מאוד בהיבט הביטחוני והאסטרטגי אבל הוא חשוב עוד יותר בהיבט החברתי. גויסו בשנה האחרונה, כתוצאה מהחלטת הנמלים, קרוב ל-80 עובדים מתוך ה-106 שעובדים בנמל. כולם בני העיר אילת. זה נתן תקווה כלשהי לעיר שכל הבסיס שלה הוא על מלונאות. אין צורך לומר שהנושא המלונאי חשוב אבל הוא מהווה בעיה כש-85% מתושבי העיר משתכרים פחות מ-5,000 שקל. לכן אמרתי שאילת מטעה את כולם. יש לאילת חצר אחורית מאוד גדולה ובעייתית. כך שנמל אילת, כמקום עבודה, הוא מאוד חשוב. יש שם פעילות עם משכורות סבירות, עם בני העיר שנכנסו לשם. אין כל ספק שהפסקת הפעילות של "צים" - אני קודם כל מברך על זה ש"צים" החליטה להמשיך, אבל כפי שאמר חבר הכנסת וילן, עד שהאוניה הקרובה שתגיע, זה לא נותן לנו שום דבר. בעלי הבית והנהלת הנמל לא יכולים לא לתכנן שום דבר.

אחרי המלחמה האחרונה גם יודעים מהי החשיבות האסטרטגית של הנמל הדרומי הזה. החלטת הממשלה, שלא שונתה, חייבת להמשיך להתקיים מבחינת היקף הפעילות ובנושא הזה אתם בהחלט יכולים לעזור לנו.

תודה רבה אדוני. עמדתי כעמדת חבריי חברי הכנסת כאן ואני לא אכביר במילים לגבי הנכס הלאומי והאסטרטגי. וודאי שלא נשכח את זכויות העובדים ואת עמדתנו, ברמה העקרונית, בנושא ההפרטות. אני חושב שיכול מאוד להיות שאנחנו מתפרצים לדלת פתוחה. יכול להיות שאחרי שמשרד התחבורה יבוא בדברים עם "צים", אולי תתקבל החלטה אחרת. אם תתקבל החלטה אחרת שעולה בקנה אחד עם הדעה שגובשה כאן, שאותה הביע העוזר של שר התחבורה, אז אני חושב שמבחינה זאת נבוא על סיפוקנו.

אני מנצל את סמכותי כיושב ראש לומר לך שאם נציג משרד התחבורה יאמר שנצא לפסק זמן של שבועיים ובעוד שבועיים הם יבואו עם תשובות, אני אשמח מאוד. אם הם ימשכו את זה עד יוני, אני לא בטוח שנקבל תשובות.

זה מה שהשתמע מדבריו של רונה. הוא דיבר על ימים מספר ואף אמר שנקבע תאריך. אני מניח שבפרק זמן של שבועיים הם יוכלו לשבת. כרגע עמדה מוצהרת. אני בטוח שלרונה יש עמדה כאיש מקצוע. לפעמים קורה שליועצים" המקצועיים יש עמדה שונה מעמדת הממשלה, אבל הם מחויבים להציג את עמדת הממשלה ולפעמים הם גם אומרים לנו את עמדתם האישית. לי באמת חשובה העמדה המקצועית, שבמקרה הזה היא של רונה. הגם שהממשלה מורכבת מהסיעה שלי, שהיא הסיעה הגדולה, אני לא בטוח שכל השכל נמצא תמיד בממשלה. אחרי שנדע ונשמע את עמדת משרד התחבורה, הדיון יהיה יותר רציני וגם נדע לאן אנחנו הולכים. מה אנחנו אמורים לעשות כאת? "לרדת" על "צים"? "לרדת" על משרד התחבורה?

כולנו כאן תומכים בנושא של העיר אילת. נמל אילת הוא הנפש של העיר אילת, זה בלי זה לא מסתדר. אשר על כן, אני מציע ליושב ראש שיינתן פרק זמן סביר של שבועיים, ואחרי שבועיים נקיים פה דיון. אז נאמר את מה שאנחנו חושבים ואת מה שצריך לעשות, וזאת כדי שהדיון יהיה רציני.

אני רוצה להתייחס לנקודה של הסובסידיה או תמריצים, שכמה פקידי אוצר החליטו להוריד.

זה באמת בגלל שהייתם רווחיים מאוד?

הרווחנו, אבל זאת לא הסיבה. הרפורמה בנמלים היתה אמורה להביא תחרות בין נמלים. התחרות היא כאשר לכולם יש פחות או יותר את אותן תשתיות. שמענו שנמל חיפה מרוויח 113 מיליון שקל, אבל רכבת ישראל מחוברת לנמל חיפה. רכבת ישראל מסובסדת ב-150 מיליון שקלים. כלומר, המטענים בנמל חיפה ובנמל אשדוד מסובסדים בעקיפין. אז איך יכול להיות שלנמל אילת, שמרוויח סך הכל 20-30 מיליון שקלים, מפסיקים את התמריצים? אנחנו לא ביקשנו 150 מיליון שקלים. אנחנו סך הכל קיבלנו מהאוצר 4.5 מיליון שקלים על הובלה יבשתית.

הבעיה של "צים" היא בעיה נקודתית. אנחנו רוצים להתחרות בנמלי חיפה, אשדוד ועקבה. תנו לנו את הכלים. אנחנו לא מסכנים, אנחנו לא רוצים את הדגים, אנחנו רוצים את החכה כדי לתפוס את הדגים. ברגע שתהיה לנו את החכה, נוכל לתפוס לא רק את "צים" אלא גם את "מרסק" את "קיי ליין" ואת החברות האחרות.

4.5 מיליון שקלים שקיבלתם מהאוצר, זה סכום שנתי?

זה היה סכום שנתי שהופסק בהינף יד ביולי 2005. שר התחבורה, דאז, התנגד למהלך ולמרות זאת כפו את זה גם עליו וגם עלינו. אנחנו מבקשים מכם, קודם כל, להחזיר את הסובסידיה לשינוע יבשתי. ככל שנפח הפעילות יגדל כך גם תינתן התמורה. אנחנו זקוקים כסף לשינוע היבשתי כי אנחנו מרוחקים ממרכזי הארץ. לכן תנו לנו את הכלים להתמודד מול אשדוד וחיפה. אנחנו לא מבקשים טובות. העובדים באו לבקש תחרות אמיתית עם חיפה, אשדוד ועקבה.

תשימו לב, לא הובא מנוף לנמל אילת ב-10 השנים האחרונות. אנחנו כל הזמן נתנו פחת, אמנם זה רק רישום, אבל כל שנה נתנו 10 מיליון שקל פחת. איפה ההשקעות בנמל אילת? כלומר, הזניחו את כל ההשקעות בנמל אילת וברגע שהפריטו את הנמלים נותרנו בלי אבא שהשאיר סכום כסף כדי שנוכל להתמודד מול אשדוד וחיפה. מכם אנחנו רק מבקשים להחזיר לנו את האפשרות להשקעות בנמל אילת ולהתחרות בנמלי חיפה, אשדוד ועקבה.

למרות הדברים שאמרתי, אני חושב שהוועדה צריכה לצאת בקריאה לממשלה. זאת עוולה שנעשתה לנמל ואת זה הוועדה יכולה לקרוא לממשלה להחזיר בחזרה.

חבר הכנסת אמנון כהן, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. ביום חמישי הייתי בסיור באילת. באמת התרשמנו מפיתוח העיר. יש לכם ראש עיר מצוין שבאמת מנהל את העיר ביד רמה. יש בעיר בעיות מורכבות, בנושא החינוך, ובנושא המיסוי שבהם אנחנו הולכים לטפל. וגם נושא הרכבת עלה באותו דיון. אני חושב שמדינת ישראל חייבת לשמור על הנמל כנכס אסטרטגי. בכל מקרה הנמל צריך להישמר כי אנחנו מוקפים אויבים ואת הנמל הזה נצטרך להמשיך להחזיק. אבל אם אפשר שהמקום יהיה תוסס ויעבוד וגם יפרנס את האנשים בעיר, זה כמובן מבורך. בסיור החלטנו שתוך 3 חודשים נקיים דיון נוסף בוועדת הכלכלה בנוגע לפיתוח הרכבת וכל מיני אלטרנטיבות אחרות, כדי שתוכלו להתמודד מול הנמלים האחרים. באזור עקבה משקיעים הרבה מאוד מיליארדים כדי להתחרות באילת בנושא של התיירות. אני חושב שהתשתית שקיימת אצלכם היום היא תשתית מצוינת. אתם צריכים תיירים שיבואו ויקבלו את השירות. אתם צריכים שאנחנו, כמדינה, נעזור לכם בשיווק.

אדוני היושב ראש, אני מצטרף לחלק מהדברים שאמרו חבריי אבל צריך להבין ש"צים", היא חברה עסקית פרטית והיא מסתכלת על הנקודה הכלכלית. המנכ"לים שלה נבחנים בהכנסות שהם מביאים לחברה. כאן אני מצטרף לדברים שאמר נציג משרד התחבורה. אי אפשר להכתיב ולחוקק. אני חושב שבהידברות בין שר התחבורה לבין הבעלים של "צים" אפשר יהיה למצוא את הנוסחאות המתאימות. אולי חלק מהדברים יהיו כתרומה מ"צים", אולי המדינה תסבסד את הפעילות. לנו זה לא משנה, לנו חשוב שהנמל יהיה תוסס ושהמדינה תיתן את הכלים לנמל כדי שיוכל לתפקד וגם להביא פרנסה לעובדים.

אני חושב שאנחנו צריכים לתת לממשלה ולגוף הזה לשבת יחד. שבועיים אינם מספיקים.

אנחנו רוצים לעשות את זה לפני יציאת הכנסת לפגרה.

בכל מקרה הוועדה תעשה דיון מקיף בנושא העיר אילת והנמל בעוד 3 חודשים. בנושא הנמל, אפשר לשבת בתחילת חודש מאי ונראה אם הם הגיעו לפשרות ולהבנות. אם לא, יש לועדות הכנסת מספיק כלים איך לכפות את הדברים על הגופים האלה. .

חבר הכנסת יעקב מרגי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. יצא לי פעמיים לסייר בנמל ולעקוב מקרוב אחרי עבודת הנמל. אפשר לראות שהעבודה שם היא עבודה טובה, נקיי, ומאורגנת. זה נמל קטן שמוכיח שהוא יכול להיות ערכי.

כמו שאמרו חבריי, אילת זה לא המלונות. תעלו קצת לגבעה ותראו את השכונות ואת מי שגר בהן. גם התיירות, שכולם מתפארים בה, נמצאת במשבר קשה. אנחנו לא רוצים לראות את אילת עיר נטושה והתושבים בשכונות יהיו העובדים הזרים של המלונות.

מדברים על 4.5 מיליון שקלים, שזה הקיצוץ של האוצר. כבר אין להם במה להתעסק. הצער הגדול ביותר, רבותי, וזעקנו פה וזעקנו בעבר, זאת אותה חשיבה כלכלית מעוותת שלא מתייחסת לאינטרסים של המדינה ותושביה. אנחנו לא נתפלא אם זה ייושם בסוף ו"צים" לא תשתמש בנמל אילת ונראה את אניות "צים" עוגנות בנמל עקבה. אני אומר לכם, אל תתפלאו. מי שלא בכה על תעשיית התחתונים שעברה לירדן, יבכה גם על הנמל. מה אנחנו רוצים? להפוך את אילת לירוחם? למצפה? לערים נטושות? מדברים איתי על סובסידיות. איזה סובסידיות? איזה סכומים? על מה אנחנו מדברים?

אדוני היושב ראש, אני קונה את כל ההצעות שהועלו היום. צריכה לצאת מפה קריאה חד משמעית. כל החלטה הכי כוחנית והכי אגרסיבית כלפי משרדי ממשלה, צריך לתת לה ביטוי בדברי הסיכום של הוועדה. אני לא מוכן למשיכות של משרדי הממשלה. למשרדי הממשלה יש פתגם: "הזמן עובד לטובתנו". באוצר, במשרדי הממשלה, כל דבר שהוא זמן עובד לטובתם. אסור לתת לזה לקרות. היום צריכה לצאת מפה אמירה מחייבת למען תושבי אילת ובעיקר כלפי נמל אילת והמלונות.

חבר הכנסת וילן, בבקשה.

יש לי ויכוח גדול עם מהלכי ההפרטה בתחום החיבור האסטרטגי של ישראל לעולם. אמרתי את זה בזמן הפרטת אל-על, בנושא בתי הזיקוק וזה גם נמלים. לא צריך להיות סוציאליסט גדול בשביל להבין שבבוא יום פקודה יש למדינת ישראל מספר נקודות אסטרטגיות ששום חברה זרה ושום בעל בית פרטי לא יוכל מעצמו להמשיך לתת את השירות. ואם מטוסי אל על, שבכוח צו אני יכול להפעיל אותם ולתת להם צווי ריתוק ולהפעיל את המערכת, אני לא יכול לעשות את זה עם חברה זרה.

לא במקרה, כשהפריטו את "צים", נאמר בפירוש שמדינת ישראל השאירה ל"צים" מניית זהב, בדיוק לשימוש הזה. אני לא רוצה להיות קונספירטיבי, אבל אדוני היושב ראש, כל ילד מבין שאם אתה מרוקן את נמל אילת מתוכנו – היינו בסיור וראינו שיש שם 3 אלמנטים. אלמנט הנמל הוא אחד משלוש. מה יישאר שם? זה לא יחזיק מים. למה אני אומר קונספירטיבי? מה? האחים עופר לא יודעים את זה? הם יודעים. מה כל סיפור המיכליות דרך תעלות סואץ? שאלתי בסיור כמה כסף זה שווה לחברה והסתבר לי שהסכום לא גבוה. אני לא משתחרר מההרגשה, אדוני היושב ראש, שפה עושים לנו תרגיל במבוא לכלכלה מתחילים. קודם יאיימו שמוציאים את זה לתעלת סואץ, יתנו 3-4 חודשים - למה אני אומר את זה? אני בחיים לא דיברתי מילה עם מי ממנהלי "צים". אני האחרון שחושד במהלכים קונספירטיביים, הראש שלי לא עובד כך. אבל אני רואה שלאורך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל זכו במכרזים ואחרי זה עשו מקצה שיפורים. לא רק הם, גם אחרים. יכול להיות שעושים לנו כאן תרגיל מספר 5 בסדרה.

תרגיל נדל"ני אולי?

הנמל לא שלהם. התרגיל הוא מאוד פשוט. התרגיל אומר שאם מדינת ישראל רוצה שנמשיך להביא מכולות לאילת, בבקשה תשלמו. במישור רותם, אחרי המכרז, ביקשו עוד סכום צנוע של 150 מיליון.

אני מציע לך לבדוק במחלקת ההנדסה בעירית אילת, דבר שאני אומר אותו מתוך ידיעה ברורה לפרוטוקול. באופן חד משמעי, נבחנת האפשרות לבנות נדל"ן על שטח נמל אילת. אז אולי כדאי גם לבדוק מה מסתתר מאחורי העניין הזה. אני אומר לך את זה באחריות מתוך ידיעה גמורה.

זה דיון נוסף שניכנס אליו בהמשך. אני לא רוצה לחשוד בכשרים. בוא נאמר שהכל הזיות שלי. אני רוצה להבין, בשביל מה יש מניית זהב? אני אומר שההתנהגות של משרד התחבורה – אדוני, מר רונה, אין לי אליך דבר וחצי דבר. אני רק אומר שהשר שלך לא הפנים עדיין את כללי המשחק הדמוקרטיים. בוועדה הזאת מופיעים נציגי ממשלה ונציגי משרדים, ופעם אחרי פעם לנציגי משרד התחבורה יש קיר זכוכית והם לא מבינים את התהליך הדמוקרטי שמתרחש פה.

אני מציע שהישיבה לא תסתיים היום אלא תזמן את שר התחבורה להופיע בפני הוועדה ויסביר לנו - הרי הוא הראשון שמכיר את הצורך האסטרטגי של הנמל. שיסביר מדוע, במקרה דנן, הוא לא מפעיל את מניית הזהב שבידי ממשלת ישראל ומכריח את חברת "צים", בבעלות האחים עופר, להמשיך לעבוד דרך נמל אילת, עם קו המכולות אשר ברשותה? זה כל מה שצריך לעשות. אחרי זה הם יבקשו את הסבסוד? אמרתי את מה שאמרתי? על זה תחליט הממשלה, אבל אני חושב שאת זה מוכרחים להסיר מעל העובדים ומעל הנמל.

כמה זמן "צים" פועלת בנמל? שנה? שנתיים? אפילו טיפה להתקרר, קצת בושה, משהו, ישר למקפצה?

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למנכ"ל "צים". הייתי רוצה לשמוע את עמדתכם בעניין ולשמוע גם בשורה ממך, דהיינו, ניסיון שלכם לבוא היום לוועדת הכלכלה כדי לתת מענה או בשורה גם לעובדי הנמל וגם לתושבי העיר אילת. כפי שאמרה חברתי, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, האחים עופר תורמים תרומה אדירה לקהילה במדינת ישראל. רק שלשום ראינו את הערב של ווריאטי שבו ניתנה תרומה ענקית. צריך גם לחשוב איך תורמים בסופו של דבר לעיר אילת. כפי שאמר חבר הכנסת מרגי, שלא אתם תהיו אלה שגומרים בסוף את הקדיש על העיר אילת.

תודה רבה. אני אתאר את המצב, כפי שהתבקשתי. אני ארחיב, כדי לתת את כל התמונה. אני חושב שבתוך הדברים שלי תהיה התייחסות לחלק גדול מהדברים שנאמרו כאן.

"צים" היא חברה די גדולה, בערך 3 ביליון דולר, שעוסקת בסחר בכל העולם. אנחנו פועלים כמעט בכל הנמלים בעולם. במקומות בהם אנחנו לא פועלים, ל"צים" יש סוכנויות. בתכנית האסטרטגית של "צים" יש אתגר די גדול של הכפלת כושר ההובלה של החברה. "צים", בהיותה חברה ממשלתית עד 2004, פתחה פער דיי גדול מול המתחרים שלה, בערך 20 חברות ספנות גדולות בעולם. כשהחברה עברה לידי בעלות מוחלטת של החברה לישראל החלטנו על תכנית אגרסיבית של פיתוח. השקענו הרבה כספים, גייסנו הון, והחברה יצאה ברכש גדול של אוניות גדולות. הכוונה של החברה, שעד שנת 2009-2010, להכפיל את הגודל שלה. השוק שלנו גדל בקצב של 10% בשנה, כך שהחברה צריכה, כדי להישאר באותו מקום, לגדול פי 2 כל 10 שנים. בתוך התהליך הזה פתחנו קו חדש שלא היה קיים קודם. הוא קו מקביל לקו שנפתח לפני הרבה מאוד שנים. הקו הזה אוסף מטענים מסין, עובר דרך קולומבו ואוסף מטענים של הודו, מגיע לחוף המזרחי של אפריקה, משם עובר לתעלת סואץ ומגיע לנמלי אשדוד וחיפה. זה דבר חדש שלא היה קודם. עד שנפתח הקו הזה היה קו שרץ משך שנים רבות מדרום אפריקה, דרך הנמלים של החוף המזרחי של אפריקה ולנמל אילת. זה קו קטן שמביא לאילת בערך 6 מכולות כל 22-24 יום ומחזיר בסביבות 500 מכולות חזרה.

אני רוצה להחזיר אתכם שנים אחורה שכדי לייבא ממדינת ישראל היה צורך ב רישיונות יבוא. ברישיון היבוא היה מופיע הנמל שבו היה צריך לפרוק את הסחורה. זה בוטל לפני שנים על ידי משרד התמ"ס. ברגע שמשרד התמ"ס ביטל את הצורך ברישיונות יבוא, עברה "צים", כבר אז, לנמלי אשדוד וחיפה וחברות זרות החלו להיכנס לארץ. למשל, קוסקו, חברת ספנות סינית.

הקו הקטן הזה שעובר מדרום אפריקה לאילת המשיך לעבוד מאז, אבל קווים אחרים עזבו את הנמל כבר אז. מאז רק הקו הזה עובד, נדמה לי שזה 12 שנה. יכולה להישאר השאלה למה הקו הזה עובד כל כך הרבה שנים? כי הקו הזה, שאסף מטענים לאורך החוף המזרחי של אפריקה, לא יכול היה לעלות על אניות אחרות של "צים" שבאו מהמזרח הרחוק כי הן פשוט היו מלאות.

במסגרת התכנית האסטרטגית של "צים" והגידול שלה פתחנו קו חדש של אוניות, 2,800 טי.יו שבהן יש מקום. מבחינה עסקית, מסחרית ולוגיסטית, זה לטובת הלקוחות וגם על פי רצון הלקוחות, וזה גם תורם למדינת ישראל כי זה פוקד את נמלי אשדוד וחיפה. אני עוזב כרגע את אילת. הקו הגדול הזה פוגש את המטענים, שבעבר הגיעו לאילת, בג'יבוטי. אניות קטנות פוגשות אניות גדולות, מעבירים מטענים מאוניה לאוניה ואז ממשיכים בדרך. אותו דבר כאן. הקו הגדול הזה, שעובר עכשיו מסין לכיוון ישראל פוגש בג'יבוטי את אותן 600 מכולות פעם ב-24 יום ועובר לנמלי אשדוד וחיפה. מה שאי אפשר היה לעשות בעבר כי האוניות היו מלאות אפשר לעשות היום עם הקו החדש שנפתח זה עתה. לכן נעלמה ההצדקה הכלכלית והלוגיסטית לעבוד עם הקו הזה לאילת. אלה העובדות.

מבחינת הלקוחות יש פה רווח גדול, כי בעוד שקודם הגיעו לאילת 600 מכולות אחת ל-24 יום, היום התדירות היא שבועית והקליינטים יכולים לקבל שירות יותר טוב. מבחינת מדינת ישראל הסחר גדל כי פתחנו קו חדש אלא שהוא מגיע לנמלי אשדוד ולחיפה. אין ספק שהמכולות שהגיעו קודם לנמל אילת, לא מגיעות יותר לנמל אילת.

מבחינת "צים" ודאי שזה יותר כלכלי כי המעבר בתעלת סואץ יותר זול וגם אין בעיה של שינוע. רוב המכולות שמגיעות לאילת עוברות במשאיות לנחל צין ומשם ברכבת למרכז הארץ. חלק אפילו הולך לנמלי אירופה ואמריקה. אז ברור שמי שמבין את העסק מבין שמבחינה לוגיסטית נכון להביא את המכולות ישירות לאשדוד ולחיפה ומשם לפזר את זה במרכז הארץ. מה שצריך ללכת לאירופה ולאמריקה, הולך לנמלי אירופה ואמריקה.

ברגע שנעלמה ההצדקה, לקיים את הקו הזה מכל הבחינות, דהיינו, מבחינת הלקוחות, מדינת ישראל ו"צים", החלטנו לסגור את הקו. כשהחלטנו לסגור את הקו קיימנו דיונים עם שר התחבורה. דיברתי איתו, עם מזכ"ל ההסתדרות ועם מנכ"ל משרד התחבורה והתבקשנו לדחות את סגירת הקו ל-6 חודשים, לא כדי לקיים דיון עם "צים" איך לקיים את הקו. "צים" לא רוצה סובסידיות, אנחנו לא מבקשים סובסידיות, אנחנו לא מבקשים תמיכה, אנחנו לא עושים שום דבר מהדברים שנעשים פה. הסברתי למה אנחנו סוגרים את הקו לאילת. ההחלטה הזאת לגבי סגירת הקו היא לא למשא ומתן בינינו לבין משרד התחבורה, כפי שניתן היה להבין מהדיון כאן. "צים" נענתה לבקשת משרד התחבורה, מזכ"ל ההסתדרות ונשיא איגוד התעשיינים, שרגא ברוש, לדחות את סגירת הקו עד הקיץ. אנחנו לפנים משורת הדין, ומתוך רצון להיענות לעניין הזה, הסכמנו. מבחינת ההתארגנות שמדובר עליה, זאת לא התארגנות בינינו לבין אחד מהגופים האלה. נתבקשנו לדחות ודחינו. זאת תמונת המצב. אם יש עוד שאלות, אני מוכן לענות על כל שאלה.

מה תעשה אם המדינה תפעיל את מניית הזה ותכריח אותך לקיים את הקו?

אין שם דבר כזה.

אתה צריך לבדוק את מניית הזהב, אין שם דבר כזה.

לצד מי אתה?

אין במניית הזהב דבר שאתה יכול לחייב אותו להחזיק קו. במניית הזהב מדובר על החזקת מספר כלי שייט.

יש במניית הזהב התחייבות להגן על האינטרסים של המדינה על ידי כך שמחזיקים אוניות, לא מחזיקים קווים למקומות מסוימים.

מה זה אומר להשתמש באופן אפקטיבי בצי מינימאלי בשעת חירום?

אז יש צי מינימאלי. "צים" משתמשת בצי מינימאלי ובהרבה יותר מצי מינימאלי. "צים" היא חברה ששומרת על כל החוזים וההסכמים שיש לה. כל חוזה והסכם שנחתם בינינו לבין כל אחד מהלקוחות והספקים במדינת ישראל, אנחנו נשמור עליו ככתבו וכלשונו.

מהו הצי המינימלי?

11 אניות.

מה ההפרש השנתי בכסף בהליך שציינת, נכון להיום? סדרי גודל?

תראה, אנחנו חברה נסחרת דרך החברה לישראל. אני יכול לתאר לך את כל מה שאתה רוצה מבחינה עקרונית. מספרים אנחנו מחויבים להוציא רק לרשות לניירות ערך. אני גם לא רשאי להוציא מספרים שלא קודם אמרתי אותם לרשות לניירות ערך, או מספרים אחרים שלא נאמרו ואני אומר אותם החוצה.

לא ביקשתי ממך את המאזן או את הרווח. הרי עשית תחשיב. ציינת שאתה עובר למסלול זול יותר. כלומר, אתה יכול להגיד לי אם זה סדר גודל של 5 מיליון דולר הפרש, 50 מיליון? הרי תראה, אם אני הולך להעביר חוק בכנסת להכריח להלאים את "צים" מחדש, אני רוצה לדעת מה זה שווה לי. עד 5 מיליון מספיק לי רוב רגיל. מעל 5 מיליון, אני צריך 51 חברי כנסת. בוא נשחק משחק גלוי. אני אומר לך שבכנסת הנוכחית, אני מעריך שאם תתעקשו על הסיפור הזה, יהיה פה רוב אדיר של חברי כנסת, כולל בחקיקה, להכריח אתכם להמשיך את הקו. אתה יודע מה? אתה לא מכיר אותי. אני האחרון שרוצה לחוקק ביחסים מסחריים, אבל הצורה שבה אתם מציגים את זה תכריח אותי, לראשונה בחיי, להצביע בעד התערבות מסחרית בחקיקה כי אני חושב שאתם לא רגישים לצורך אסטרטגי של מדינת ישראל להחזיק נמל באילת. אם תגיד לי שזאת בעיה שלי כנציג ציבור, אז אני אומר שזה לא בדיוק כך כי כשהבעלים קיבלו את החברה הם ידעו בדיוק ש"צים" היא לא רק חברה פרטית אלא היא ישראלית, לכן היא צריכה להחזיק 11 אוניות בנמלים ישראלים, ויש גם לישראל, בהקשר הזה כמה דברים - אחד מהם זה להחזיק את נמל אילת.

נדמה לי שמפלגת העבודה תשמח להיות שותפה לחקיקה כזאת.

אפשר לקבל תשובה לגבי סדר גודל?

אני רק יכול לחזור על התשובה הקודמת שלי שבכל מה שנוגע למספרים של ניהול החברה, אני מחויב לתת את זה רק לרשות לניירות ערך.

כל התסריט שנתת, מבחינה לוגיסטית, דבר שבטח מחייב מספר חודשים של הכנות בעניין הזה. זה נראה לך שחברה שעבדה 40 שנה עם נמל אילת, מודיעה מהיום למחר על הפסקת הקו, אחרי תכנון כל כך קפדני מבחינה לוגיסטית כלכלית? זה נראה לך, כמנכ"ל "צים", סביר להחליט החלטה מהיום למחר מבלי לתת להנהלת הנמל, שתרמה קרוב ל-30 מיליון שקל מכספי הרווחים של הנמל, על מנת להתאים את הנמל לצרכים, גם שלכם? קמים בבוקר מחליטים בלי שום ארכה נוספת? בהתערבות האחרונה, נתתם ארכה עד יוני, דבר שכפי שאתה יודע הוא לא מציאותי. לפחות יכולתם לתת עד סוף השנה על מנת שהנהלת הנמל תוכל להתארגן מחדש לקראת קווים אחרים. כפי שאתה יודע, מבחינה מקצועית, אלה דברים שלוקחים מספר חודשים. אי אפשר להביא חברה חדשה מהיום למחר. האם זה נראה לך כאדם שמנהל את חברת "צים"?

אני רוצה להעביר לך מידע בקשר למניית הזהב, וזאת בניגוד למה שאמר מנכ"ל "צים".

סליחה, אני ברשות דיבור. במניית הזהב נאמר שצריך לשמור על כושר תפעול בכל התובלה בכל עת. איך זה עולה בקנה אחד עם סגירה של קו מכולות?

אחד לא שייך לשני. אנחנו מחויבים להחזיק צי מינימאלי שנובע מכל מיני דברים ומכל אינטרסים של המדינה. אין התניה לגבי הקווים שהאניות האלה יופעלו בהן.

זאת שאלה של פרשנות. תענה לי על שאלה ספציפית: איך אפשר לשמור על כושר תפעול ויכולת הובלה בכל עת, אם אתה סוגר לגמרי את קו המכולות?

אפשר להפעיל את זה בנמל אשדוד ובנמל חיפה.

הבנתי, כבר מחקתם את נמל אילת מכל העניין.

זאת הפרשנות שלך למה שאני אומר.

ומה עם האינטרסים של המדינה בנמל אילת? אין אינטרסים של המדינה בנמל אילת? כלומר, אתם החלטתם שהאינטרסים של המדינה הם אך ורק באשדוד ובחיפה?

אני לא מייצג את האינטרסים של המדינה. שאלת אותי שאלה - - -

אני מייצגת את האינטרסים של המדינה.

חברת הכנסת יחימוביץ, אני חושב שהמנכ"ל היה ברור. הוא לא מייצג את האינטרסים של המדינה. בסופו של דבר, הוא מייצג את האינטרסים של המעסיקים שלו ובסוף שנה הוא צריך להציג להם מאזנים רווחיים. הוא אמר את זה באופן הכי מפורש והכי ברור. צריך להקשיב לקולות. אנחנו מבינים את העניין באופן ברור לכן אני לא רוצה להיכנס לסוגיה הזאת. עכשיו מוטלת עלינו האחריות, כמחוקקים, למצוא את הפתרונות, כפי שאמר חבר הכנסת אבו וילן.

יש לנו מניית זהב ואנחנו צריכים לבדוק אותה לעומקה.

חבר הכנסת דני יתום אחריו חבר הכנסת אבשלום וילן.

לדעתי אנחנו פונים לכיוון לא נכון של הדיון. אני חושב שהטענות והדרישות שלנו חייבות להיות כלפי ממשלת ישראל. זה אומר לא רק משרד התחבורה אלא גם ראש הממשלה. מה שצריך לעשות זה לתבוע - אנחנו לא רק מחוקקים, אנחנו הרשות המחוקקת שצריכה לבקר את הרשות המבצעת. הרשות המבצעת זה בין היתר הממשלה ומשרדיה. לכן אנחנו צריכים לבוא בתביעה לממשלה ולהכריז על כך שנמל אילת הוא נכס אסטרטגי. למצוא פיתרון לנפח פעילות ואי פיטורי עובדים. והממשלה תמצא דרך ותבוא בדברים עם "צים" ובתוך חודש ימים אנחנו מתכנסים פעם נוספת כדי לראות את התוצאות.

כתוב פה: "המחזיק מניית המדינה יהיה זכאי לקבל לרשותו כל מידע או מסמכים שבעל מניות או חברה זכאי לקבלם ובנוסף לכך יהיה זכאי לקבל את אלה: כל מידע נוסף הדרוש באופן סביר, לדעת השרים, להבטחת העניינים החיוניים של המדינה". במקרה דנן מתנגש עם החלטת הממשלה משנת 1992. לכן אני חוזר על הצעתי: הזמן לעוד חודש את שר התחבורה. הוא מבחינתי הכתובת. שרי ישראל צריכים לומר איך הם מבטיחים את האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. ולא נצטרך לחוקק.

חבר הכנסת גבאי, אחריו יושב ראש ועד העובדים של נמל אילת ונשיא לשכת הספנות.

אני שמח שהיתה לי הזכות לבקר בנמל אילת ביום חמישי, בעקבות יוזמתו של יו"ר ועדת הכלכלה מר משה כחלון. ראינו שזה הנמל היעיל ביותר שיש במדינת ישראל. התפוקה ההצלחה והרווחיות עלתה למרות שצומצם כוח האדם. הציבור הזה לא בא לדרוש הטבות שכר כמו גופים אחרים שמשביתים את הנמלים. בסך הכל הם רוצים פרנסה בכבוד. אין ציבור יותר יעיל וטוב למדינה מאשר ציבור כזה שרוצה לעבוד ולהתפרנס בכבוד.

מדינת ישראל עשתה שיקול ומכרה את "צים". אין ספק שהחברה היא כלכלית ועושה את השיקול הכלכלי. אבל במקבל אנחנו יודעים שהמשפחה שעומדת בראש החברה, מידי פעם אנחנו רואים שהם עושים גמילות חסד לתרופות ולדברים אחרים. זה דבר טוב, אבל הטוב ביותר והאמיתי ביותר זה כאשר מספקים עבודה. זה כבר לא לחם חסד אלא לחם בזכות. לא עושים לו טובות אלא זה מה שמגיע לו.

מחובתה של מדינת ישראל לאפשר לנמל נפח פעילות והובלות כדי שהעיר תתפתח כי זה מקום אסטרטגי למדינת ישראל. אי אפשר לחיות רק עבודה בבתי המלון, שזאת רמה נמוכה של עבודה של שטיפת חדרים, ניקיון ודברים כאלה. אלה אנשים מקצועיים. אין שם הייטק ומפעלי תעשייה אסטרטגיים. יש נמל והנמל הזה הוא החמצן של המדינה. אם נפתח אותו, הרכב האוכלוסייה יהיה שונה, לא רק עובדים של בתי מלון אלא בנוסף עובדי כפיים מקצועיים. שמענו שבשנים האחרונות נעשו שינויים בנמל אילת, עובדים יצאו לפנסיה וגויסו אנשים חדשים ומקצועיים. מדינת ישראל צריכה להצדיע לתבונה של הנהלת הנמל שהובילה את השינויים ואת הרה-אורגניזציה.

אני מבין ש"צים" רוצה להרוויח אבל היא צריכה לקחת גם את השיקול הלאומי. נכון שבעיקר זה תפקידה של הממשלה אבל "צים" חייבת להיות שותפה מלאה בשיקול הלאומי, ולא רק בשיקול הרווחי. השיקול הרווחי הוא מצוין, אבל צריכים לקחת בחשבון גם את השיקולים הלאומיים והאסטרטגיים של מדינת ישראל. צריך לראות את הכלל ולא רק את הנקודה בשורה התחתונה. נכון שאתם חברה רווחית שעושה צדקה וחסד במדינה, אבל עבודה זה מעל לכל. לכן, אם מדינת ישראל תשקיע בפיתוחה של אילת, דהיינו ברכבת לאילת, היא תביא לחיסכון משמעותי ולא יצטרכו לקבץ נדבות לנמל הזה. חייבים לפתח את הרכבת ואת התשתית שתביא לזרימה של תושבים, של סחורות. כך לא נשב פה בעוד שנתיים שלוש ונדבר על עוד משבר באילת. הפיתרון המיידי זה איך להגדיל את הנפח. הפיתרון המשני זה לדאוג לפיתוחה של אילת על ידי הגדלת מסילת הרכבת ועוד פרוייקטים לאומיים.

בד בבד, הצעד הדחוף ביותר זה להגדיל את הנפח. מדינת ישראל צריכה לעשות את זה. זאת עבודה של משרד התחבורה ומשרד המסחר והתעשייה וממשלת ישראל.

בפתח הדברים אנחנו מבקשים להודות לכם על הבמה הזאת שמאפשרת לנו להביא את דברם של העובדים. בשורה התחתונה, העובדים הם אלה שעלולים לשאת במחיר העגום של רצף טעויות או רצף החלטות, שהתחילו עוד מהימים שהחליטו להפריט את תשתיות המדינה ונתנו את חברת "צים".

לראיה, אז זעקנו את הזעקה הזאת והיום אנחנו נאלצים להתמודד עם ההשלכות של אותה החלטה, שאולי לא עוגנה, או שלא שמו את החסמים הנכונים כדי שיוכלו להגן עלינו, העובדים, הנמל והעיר אילת, ולהתייצב בפני גזירה שעלולה באמת ובתמים להמיט אסון על העיר כולה. אני לא מעצים את הבעיה, אלא אני שם את הדברים כפי שהם, כהווייתם, ולא פחות מכך.

היום הוא יום חגה של אילת ואנחנו יצאנו לירושלים בתחושה עגומה מאוד אבל עם תקווה גדולה מאוד שמכאן תצמח התחלה וישועה טובה שממנה נראה את הפתח. אילת חוותה, במהלך השנים האחרונות, גזרות ומכות שאני לא יודע אם יש להן אח ורע במקומות אחרים. כל מי שדיבר לפני אמר שאילת מטעה ומתעתעת. 90% אחוז מהעובדים בנמל מהם הם עובדים חדשים שנקלטו לאחר הליך הרפורמה. אלה עובדים שעובדים בשכר מינימום, עושים עבודה ראויה ובחרו להמשיך ולהשתקע באילת ולהתבסס ולהקים בתים חדשים בעיר. אנחנו הגענו לכאן היום מתוך ציפייה ותקווה שההחלטות שיתקבלו לא יהיו רק סביב עניין חברת "צים". "צים" היא אולי הסימפטום אבל הבעיה מתחילה מכך שממשלת ישראל, במידה מסוימת, פשוט נרדמה בשמירה.

אולי נרדמה מרצון.

אולי, אבל אצלנו זה בנפשנו, בגופנו ובביתנו. שר התחבורה עושה כל שלעיל ידו בכדי לסייע בידנו ואנחנו מברכים על כך. הוא הפתיע אותנו כשהוא מזער את כל הבעיה ואמר מעל בימת הכנסת שיש טעות בנתונים ומדובר רק ב-15 עובדים. אני חושב שנפלה טעות מלפניו. אני מוקיר ומעריך אותו והוא עושה רבות לסייע לנו, אבל הוא טעה כשהוא אמר את האמירה הזאת מכיוון שהמשמעות של העתקת הקו הזה, והפיכת נמל ג'יבוטי אי שם באפריקה לנמל שינוע במקום נמל אילת, יש בזה להביא לאט לאט למצב שנמל אילן יתרוקן מנכסים, יתרוקן מעבודתו.

חשוב לנו שתבינו, אנחנו חיים בבועה, בריחוק גיאוגרפי שלא מותיר לנו כל אפשרות אחרת. אנחנו בחרנו להשתקע בעיר הזאת. אני יליד העיר הזאת, חי בה 40 שנה, אב ל-4 ילדים. אין לי מקום אחר ללכת אליו בעיר אילת והייתי מעדיף שלא תתדרדרו אותי לבית המלון לא כשוטף כלים ולא כחדרן. יש לי מקום עבודה ואני רוצה לשמור עליו.

אין לי מה להוסיף על מה שאמר דורון גודר מנכ"ל "צים". כל הטענות שנמל אילת הוא אלטרנטיבה לצפון אינו נכון, לא בזמן חירום ולא בזמן אחר.

מי אמר שזאת אלטרנטיבה לצפון?

בצפון יש 2 מיליון מכולות בשנה, באילת אולי 20,000 מכולות בשנה. אמר מר גודר, ובצדק, הלקוחות היבואנים והיצואנים מקבלים שירות יותר טוב בפיתרון ש"צים" נתנה. אילת נותנת שירות יותר יקר.

כדאי שתתחשב בעובדה שנמל אילת הוא נכס אסטרטגי, כפי שציינה זאת ממשלת ישראל.

לפני כמה שנים, בזמן השביתה, "צים" הפנתה אוניה מאוד גדולה לאילת. באוניה היו 2,500 מכולות והיא עמדה שם 3-4 שבועות עד שפירקו אותה ועוד חודשיים עד שהמטענים הגיעו לצפון. אם רוצים לעניין חברות ספנות זרות בנמל אילת, צריך לפתח את הנמל. הנמל הזה הוא בתת פיתוח. אין לו רכבת, כבישים, מנופים ולא ציוד להתמודד עם האוניות ש"צים" וחברות אחרות מביאות. אי אפשר לבוא בטענות ל"צים", שעשתה שיקול מסחרי ולוגיסטי מבלי שמי שאחראי לזה ישקיע בתשתיות בנמל. אני לא רוצה להשוות אותו לנמל עקבה, אבל תשוו לנמלי אשדוד וחיפה ותראו את ההשקעות שנעשו שם, תראו את ההשקעות שמתכננים שם.

אנחנו רשות עצמאית רק מלפני שנה, צריך לקחת את זה בחשבון. עד אז היינו תחת כותרת רשות הנמלים.

אם רוצים לשמר קווים בינלאומיים וקווים גדולים באילת, אם רוצים לפתות חברות לבוא לאילת, צריך להשקיע.

זה לא הכל או לא כלום, יש דרגת ביניים. אני מוכרח להעיר לך. לפי גילך, אתה קצת מכיר את ההיסטוריה של מדינת ישראל. שתי מלחמות פרצו בגלל סגירת מיצרי המים הדרומיים. להגיד שזאת לא נקודה אסטרטגית? עכשיו אתה אומר שהחלטת הממשלה משנת 1992 לא תקפה מבחינה מסחרית, זה לא רציני.

אני לא אמרתי שהיא לא אסטרטגית. אמרתי שאין לה את הכלים להתמודד עם הצורך האסטרטגי. אלה שני דברים שונים.

אני כל כך שמחתי על שיקול דעתו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, שעמד בתוקף על ההחלטה הזאת, שהיתה חשובה בעיניו , כדי להבין שמה שהיה טוב ב-1992 טוב גם היום למדינת ישראל.

אבל תראה מה השקיעו בנמל אילת משנת 1992 ועד היום. כאזרח לא אשמח לראות את הכנסת מתערבת בשיקולים מסחריים של חברה. אבל הייתי שמח מאוד לראות החלטה של ממשלה שאומרת שצריך לפתח את הנמל באילת כדי שיהיה לו מה להציע.

נשאלת כאן שאלת הביצה והתרנגולת. אם הוגדר שנמל אילת הוא נכס לאומי ואסטרטגי אז צריך לפתח אותו גם בצד התשתיתי, ובטח ובטח בצד של העובדים. עצם העובדה שסוגרים את קו המכולות, ונמל בלי מכולות הוא לא נמל, המשמעות היא שבצד של הביצה – כשאני מדבר על הביצה והתרנגולת אני מתייחס לעובדה שבפועל היו החלטות של החברה להגדיל את קצב הפיתוח, להוסיף ציודים, לטפל בצד הזה של משאב שנמצא בסדר, על מנת לפתח רק את קו המכולות. ההחלטה של "צים" עצרה את הפעילות הזאת. לכן, בעיני, מאוד חשוב לשמר את הנושא הזה, בטח כשחס וחלילה יקרה משהו ונזדקק לנמל הזה ואז הוא לא יהיה משום שלפתח עובדים מיומנים זה תהליך וזה תהליך שהתחלנו בו כרגע הוא נתקע באיבו.

אני מציעה כתוספת להחלטה שכיוון שאין צו אינטרסים, אני מבקשת שעד הישיבה הבאה של ועדת הכלכלה בעניין הזה, היועצת המשפטית של הוועדה תפרש עבורנו את מניית הזהב, פירוש נרחב, נוכח העובדה שאין צו אינטרסים וגם לגבי הזכות שלנו לקבל את כל הפרטים הרלוונטיים לתפעולה של החברה וגם בעניין האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.

מנהלת הוועדה תדאג לזה עם היועצת המשפטית. אני מודה לכם על עצם הישיבה ועל קיום הדיון. אני רוצה להקריא לחברי הוועדה את מסקנות:

1. הוועדה מציינת את חשיבות החלטת הממשלה מס' 2717 מתאריך 12.4.1992, לפיה נמל אילת מהווה נכס לאומי אסטרטגי ומפעל חיוני לעיר אילת וקיים אינטרס לאומי בשמירת כשירותו והיקף סחר החוץ העובר דרכו.

2. הוועדה מציינת בחיוב את היענות חברת "צים" לדחות עד 1.7.2007 את ההחלטה לבטל את קו המכולות שלה לנמל אילת והעברתו לנמל ג'יבוטי באפריקה.

3. הוועדה תובעת ממשרד התחבורה לבחון את משמעות החלטת חברת "צים" ולהעביר אליה בכתב עד 10.3.2007, את הצעדים שבכוונת המשרד לנקוט על מנת שלא לגרום לפגיעה קשה בנמל אילת ובעובדיו, מה שיביא לפגיעה ומכה קשה לנמל אילת, לעובדיו ולתושבי אילת.

4. הוועדה ממליצה כי המשרד יבחן דרכים לפתח ולקדם את נמל אילת, ובין היתר את משמעות מניית הזהב של המדינה בחברה, לשם הבטחת הפעילות המלאה בנמל. את המשך התמריצים לנמל המרוחק ממרכז הארץ לשם שינוע יבשתי של הסחורות.

יצוין כי לוועדה נמסר שבשנת 2005 הועברו תמריצים בסך של 4.5 מיליון שקל לשם הובלת הסחורות.

5. הוועדה מבקשת כי שר התחבורה יבחן את האפשרות לקדם את עבודת הפיתוח של מסילת הרכבת לאילת.

6. אני מודיע שאנחנו נזמן את שר התחבורה לדיון תוך חודש ימים, בתאום עם יושב ראש ועדת הכלכלה, ואני בהחלט חושב שאולי נצטרך לזמן את שר התשתיות.

אני מודה לכם ואני מבקש לקבל את דברי הסיכום שלי. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הועדה אישרה את הצעת הסיכום של חבר הכנסת היו”ר יורם מרציאנו.

אושר פה אחד, הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 11:25