PAGE
28
ועדת הכלכלה

26.2.2007


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 203

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני, ח' באדר התשס"ז – 26 בפברואר 2007 – בשעה 12:30

הצעת חוק העברת ניירות ערך לנאמנות על ידי נושא משרה ציבורית, התשס"ו-2006, של חבר הכנסת סילבן שלום (פ/1548/17)

חברי הוועדה: גלעד ארדן – מ"מ היו"ר

יצחק זיו

סילבן שלום

רונית תירוש

עו"ד לימור ברוכים, משרד המשפטים

עו"ד טל רבין-אבן זהב, רשות לניירות ערך

רותם רולף, משרד האוצר

רון דול, נציבות שירות המדינה

יוסי גוילי, נציבות שירות המדינה

עו"ד גיא לוריא, מרכז ועדת שמגר

עו"ד נורית ישראלי, יועמ"ש, משרד מבקר המדינה

לאה רקובר, הנהלת בתי המשפט

אתי בנדלר

לאה ורון

הדס דויטש

הצעת חוק העברת ניירות ערך לנאמנות על ידי נושא משרה ציבורית, התשס"ו-2006, של חבר הכנסת סילבן שלום (פ/1548/17)

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


חבר הכנסת שלום, בבקשה.

אנו מקיימים היום ישיבה שלישית בנושא. יש לנו הבנה לגבי חלק גדול מהדברים. נושא המשרה, הוציאו אמנם את מנכ"ל משרד האוצר ונציב שירות המדינה, אני לא יודע למה דווקא הם, אך זה לא מפריע לי. חשבתי שאם ראשי אגפים אחרים, מנכ"ל האוצר גם צריך להיות, ונציב שירות המדינה- -

ביקשתי להאריך.

לגבי התאחדות – עניין אישי, עד סוף סעיף 3 אין בעיה, חוץ מעניין השליטה.


סעיף 4, אני יותר ויותר נתקל בפניות שלא ייתכן שמי שיש לו 10% באיזה מקום, שזה עניין של שנים, יצטרך עם כניסתו לכנסת למכור את זה או מקבל תפקיד אחר. או נעלה את זה ל-51% או נעשה את זה 26%, מי שיש לו אפשרות למנוע החלטות מיוחדות בחברה. הכנסתי בהתחלה בסעיף 4 שאחד מהאנשים המנויים שמקבל תפקיד, ימכור את הזכויות שלו. ראיתי את התיקון שעשיתם, כאן היה גם העניין של יושב ראש ועדת הכלכלה, שהוא העלה את הסוגייה בצדק, שאם כל חייו עבד עם אחיו בעסק, הוא רשאי למכור את זה לאחיו, ולא לתת את זה למישהו אחר, ויש בזה היגיון רב. העניין הוא שכאן לדעתי, למרות שאני הצעתי את זה, ואני רוצה להעביר את זה פה אחד, או נתקן את האחוזים או נוריד את הסעיף. אני חושב שיש להשאירו. או נגיע ל-51% או 26% או נוריד את זה. אנשים מגיעים לתפקיד לתקופה מסוימת, ובכנסת יכולות להיות בחירות כעבור שנה. כל החיים שלו היתה לו השקעה מסוימת בעסק, והוא פתאום צריך למכור את זה מייד כשהוא נכנס.


לגבי מה שדיברה אתי לימור ברוכים, היא דיברה אתי בחוץ שהיא רוצה לעשות הרחבה בתחום הפלילי בנוגע להפרת חובה חקוקה בנוגע להפרת אמונים. זה מסתדר עם המאמר שנתנו לי לפני הישיבה של גיא רולניק, שכתב: חוק חלוץ כן, אבל מה עם חוקי שבס? יכול להיות שזה המענה שלכם לעניין הזה. הוא אומר כאן שחוק חלוץ הוא נכון, ברור, אך הוא אומר שזה הקצה.


כמובן, אפשר להגיע להרחבה בלתי אפשרית. שאלתי את לימור אם יש לה בעיה שזה ייעשה בין הקריאה השנייה לשלישית, היא אמרה שלכם יש בעיה.

ישבנו אתמול עד שעות הערב המאוחרות ולא שמעתי על ההצעה הזו.

אנו בוחנים אפשרות לתקן את חוק העונשין כך שיאסור שימוש במידע על כלל עובדי ציבור, מדובר במידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו ואינו נחלת הכלל. זה עשוי לתת פתרון ענייני ונכון יותר לבעיות שהציג פה חבר הכנסת שלום.

זה נראה לי נושא רחב והייתי חושש לתת שיקול דעת כזה בידי רשויות התביעה.

זה בדיוק מה שאמרתי לחבר הכנסת שלום, בגלל שדבר כזה מצריך התייעצות בגורמים רבים – פרקליטות, משטרה, רשות ניירות ערך כמובן, איני יכולה לשרבט הצעת חוק.

אם סעיף 4 איננו, גם סעיף 5א איננו. לגבי סעיף 6, ועדת ההיתרים, האם מדובר רק על 4 או גם על 3?

על הכל.

אז שאר הסעיפים – 7, 8, 9 יישארו. מבחינתי, אפשר להתחיל לקרוא, להוסיף פה ושם מילה. לגבי 4 ו-5א אני מבקש שלא יהיו.

בסדר, נתחיל לקרוא. ברשותך, שינינו גם את שם הצעת החוק.


קוראת סעיף 1. אתה הצעת לגבי "נושא משרה" לאחר הרשימה שפה: פקידים בכירים במשרד האוצר בדרגת מנכ"ל ומנית את האנשים. אני מוסיפה את מנכ"ל האוצר ונציב שירות המדינה, יש גם הממונה על השכר. אני קוראת את רשימת בעלי התפקידים שבהם מדובר: הממונה על הכנסות המדינה, ראש אגף התקציבים, החשב הכללי, מנהל אגף שוק ההון והביטוח, מנהל רשות המיסים, מנכ"ל האוצר, נציב שירות המדינה והממונה על השכר.

אני זוכר את זה כשבעה אבל זה שמונה. צריך להוסיף גם את מנהל רשות החברות הממשלתיות.

טוב.

בדיון הקודם העליתי מספר הערות לגבי הרשימה הזו. מבחינתנו, הכללים של האיסור לפעול בניגוד עניינים וחובת הצהרת רכוש וחובות נוספות חלים על ציבור רחב של בעלי משרות בכירות בשירות המדינה, לא רק אלה שפה, וגם אם נוסיף עוד הרבה, לא נגיע לכלל ציבור הבכירים שממלאים תפקידים רגישים. הצעתי או שלא יהיה שום פירוט פה של בעלי תפקידים כי החובות שלהם מפורטות בחוקים אחרים או יתאימו את זה- -

אבל זה כל החוק, אם לא יהיה פירוט, מה כן יהיה?

יש פה אנשים נבחרים שאינם עובדי מדינה, חוק שירות המדינה וכל הנגזר מזה, או נחיל את זה על כל הציבור, כלל שירות המדינה, על הבכירים בשירות המדינה.

אבל החובה הזו היא מעבר לחוק שירות המדינה, היא חובה להעביר לנאמנות עיוורת- -

לא בהכרח.

אמרת את זה גם בפעם הבאה ואמרנו: אתה תעשה את שלך, הם את שלהם.

אם אתם חושבים שיש מקום להוסיף בעלי תפקידים אחרים, תתכבדו לפני הקריאה השנייה והשלישית ותביאו בעלי תפקידים נוספים, נאפשר להם להגיד גם את דעתם, ואם כן, אולי נוסיף גם אותם, אבל למה כרגע- -

אני מעלה את זה כי זה חשוב לנו.

זאת חובה נוספת, היא גם יותר קלה לאכיפה או לבירור מאשר דברים יותר ערטילאיים וקשה להבין מה זה בדיוק הנאמנות.

אפשר אחד משני אלה – או לכתוב שלגבי עובדי מדינה הממשלה תקבע את בעלי התפקידים בשירות המדינה, אותם כ-1,500 עובדים בכירים, כדי שבאמת זה יגיע לכלל הציבור הרחב הזה, אני חושש שמישהו ינסה לטעון על בסיס החוק הזה שלא חלות עליו החובות הקיימות, וגם אני מבקש שהחוק הזה לא ינוצל נגד ההוראות שלנו, כלומר שייאמר פה מפורשות שאין בהוראות האלה כדי לגרוע- -

למה שמישהו יפרש את זה כך?

היום אנו בוחנים את כל הצהרות הרכוש של עובדים בכירים ברשות המדינה, ואיפה שאין פתרון אחר יכול להיות שאנו מבקשים מהם להעביר נאמנות, אפילו למכור חלק מהדברים. אם החוק הזה כביכול הסדיר את זה לגבי כלל העובדים האלה, בעצם העובד הבכיר יגיד לנו: אני קיימתי את החוק הזה, אני לא חייב לקיים את הוראות התקשי"ר.

אני מציעה שתהיה הוראה שהוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות לפי כל דין אחר ולא לגרוע.

בסדר, נוסיף את זה.

אני נגד שהממשלה תקבע.

הבנתי את רוח הדברים לכן אפשר אולי להוסיף סעיף ששר, לא משנה, יכול להוסיף לרשימת נושאי המשרה בעלי תפקידים נוספים.

באישור ועדת הכלכלה. להוסיף תמיד אפשר, אך אם אתן שהממשלה תקבע, גם לא יהיה, וגם חלק מהאנשים פה ייצאו.

הייתי מציע, עו"ד דול, שבשלב הנוכחי נאשר את הנוסח המוצע ואת התוספת שאתה מבקש, אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל החובות וכו'. לקראת השנייה והשלישית אתה יכול לשקול להציע אחד מהנוסחים הבאים – או נציב שירות המדינה יהיה מוסמך להביא לאישור הממשלה תוספת של בעלי משרות לחוק הזה- -

אני לא יודעת אם נציב שירות המדינה הוא גורם מתאים, כי הוא עצמו אחד מנושאי התפקידים.

אבל הוא אחראי על אכיפת משמעת- -

גם היום אותן הוראות חלות על הנציב כמו על כל עובד מדינה.

מי השר שאמור להיות אחראי?

חשבנו שמבקר המדינה.

מה אמרנו לגבי ח"כים? יש בעיה עם מבקר המדינה, את זה עוד לא קבענו.

אנו בדילמה עם העניין הזה.

לגבי שרים וסגני שרים, כיום הנושא הזה מופקד בידי מבקר המדינה על פי כללים. הכללים האלה הרבה יותר רחבים ובעניינים מסוימים שונים ממה שנקבע.

אז היועצת המשפטית הונחתה להוסיף סעיף על דעת חברי הכנסת בוועדה שמחדד שאין כאן שום- -

אני רוצה להוסיף דילמה נוספת, לגבי עובדי מדינה, עלולה להיות בעיה כאשר הגורם שיופקד על מילוי הוראות חוק זה יהיה שונה מהנציבות לגבי אותם עובדים, כך שלגבי מישהו בתוך החוק הזה תהיה ועדת היתרים והמנגנון שייקבע ככל שייקבע, והוא זה שיחליט, ועובד אחר שאולי דומה לו במעמד יקבל הנחיות מנציבות שירות המדינה.

אין לי בעיה שוועדת ההיתרים לגבי עובדי מדינה תהיה נציב שירות המדינה, רק שהוא לא יוכל לפטור את עצמו, ואז יש לנו בעיה.

תכף נגיע לוועדת ההיתרים ועד אז תחשבי אם הרעיון הזה מתיישב עם רוח החוק.


חבר בני אדם – נחזור להגדרה הזו אחר כך, אם יהיה צורך.


עסק – גם על זה אני מדלגת כרגע, וגם "קרוב", וגם "שליטה".


מטרה – צמצמנו את סעיף המטרה.

קוראת סעיף 2. ונכסים אחרים – עם סימן שאלה.


קוראת סעיף 3. הוספנו כאן סעיף (א1) שדן במצבים שהצעת החוק במקור לא התייחסה אליהם, וזה מה קורה אם מישהו קיבל בירושה, למשל, או הוא קיבל כתיק מניות בירושה או יש לו סכום כסף גדול שהחליט עכשיו להשקיע בניירות ערך.


לגבי (א1), "יעבירם בהתאם להוראות סעיף (א) בתוך" - מה דעתך?

60 ימים. מה ההבדל?

כאן הוא כבר ממלא את התפקיד בפועל, והשאלה היא אם ראוי לתת פרק זמן ארוך כל כך במקרה הזה.

אולי עדיף לקצר את משך התקופה.

45 ימים. אם הוא קיבל את זה בירושה וזה עדיין בהליך משפטי?

הוא יכול לפנות לגורם המפקח.

היה לנושא המשרה תיק השקעות בניהול חברת נאמנות, פה זה דן יותר במקרה שיש לו תיק נאמנות ועכשיו הוא רוצה להשקיע כספים נוספים בנאמנות, בקניית ניירות ערך. האם גם כאן 45 ימים?

למשל, העברתי את תיק ההשקעות שלי מחברת נאמנות - זאת לא הפקדה בנאמנות, אלא חברת נאמנות. יש לי, למשל, קרנות נאמנות.

יש פה בעיה עם הניסוח.

בניהול של חברת נאמנות בנאמנות עיוורת.

זה צריך להיות בהתאם לסעיף 3(א).

נתקן את זה.

המצב הוא שאתה כבר נמצא בכנסת, יש לך כבר תיק השקעות, הוא בנאמנות עיוורת, קיבלת ירושה. כלומר יש מקרה אחד שלא היה לך בכלל, זה המקרה הראשון, תוך 45 יום. המקרה השני, כבר היית בנאמנות עיוורת, יש לך תיק השקעות, קיבלת בירושה מניות.

למה 45 יום? זה מיידי.

בחלק השני? כי האדם צריך שיקול דעת. הוא קיבל את זה בירושה, זה נפל עליו מהשמיים.

אתה לא רוצה להכניס הגבלת סכום? בכללים שלנו היום זה מעל 200 אלף ₪.

רק לגבי כספים, לא לגבי ניירות ערך. כספים שיש לחברי ממשלה מעל 200 אלף ₪ חייבים להעביר לנאמנות עיוורת. לגבי ניירות ערך, זה מהנייר הראשון. זה המצב היום.

אדם יושב שבעה, יש שלושים, הוא באבל והוא עכשיו צריך לרוץ, ואם לא הוא עבריין? לכן אני מציע 45 ימים.

גם הוראות כאלה של מכירה, גם אם זה לא בנאמנות עיוורת, שתיכנס לתוקף 96 שעות לאחר הינתנה.

חשבתי ש-96 שעות זה קצת יותר מדי. מישהו כאן הציע בפעם הקודמת 48, אני רציתי שבוע. בסוף הלכנו על פשרה – 96. חשבתי ש-96 זה תמיד שבוע. רק אם זה מראשון לחמישי, זה מאפשר לו להיות באמת ארבעה ימים. אם הוא ביום שלישי, למשל, הוא צריך לחכות עד יום ראשון. אמרנו, מצב שבו אדם הכניס לנאמנות עיוורת, לא יכול להיות שהוא נתן הוראות ולנצח זה שם. אדם רוצה למכור את התיק שלו, זכותו. אני הצעתי שבוע, מישהו הציע יום-יומיים, ואז הצענו 96 שעות, כלומר ארבעה ימים מיום ההוראה מותר לו למכור, המכירה תתבצע, כי אז הוא לא מנצל ימים.

חשבתי על זה אחר כך, ואם הוא נותן את ההוראה ביום שני, אם זה 96 שעות, הוא יכול לבצע את זה רק ביום ראשון. אם אדם צריך ניתוח דחוף, למשל, אני לא יודע אם יום נוסף או יום פחות יעזור לו, זה לא קריטי, אבל אז זה לא תופס את האנשים שבוע ימים לעתים בלי אפשרות לממש. אני לא עומד על זה, רק מעלה סוגיות. גם 96 שעות זה סביר, גם 72.

קוראת 3ב.

הפעולה של הכתב זה מחויב? רוב הפעולות האלה הן טלפוניות.

אנו רוצים למנוע את הקשר בין תיקי השקעות לנושא המשרה. כשאתה מאפשר קשר טלפוני- -

מה, מנהל חברת הנאמנות שלי לא מתקשר אליי פעם בחודש-חודשיים ואומר לי: התיק היום עומד על כך וכך – אני לא שואל אותו שאלות, אבל את הסכום של התיק הוא אומר.

זה בסדר, אבל אנו מדברים פה על הוראות קנייה- -

זה לא נכון. ההוראה יכולה להיות רק לגבי מכירה.

אתם צודקים, זה לא המכירה, זה הפעולה הראשונה. למשל, שמת תיק בנאמנות עיוורת, אתה אומר לו: אני רוצה 30% מניות- -

אבל אם הוא רוצה לשנות? על זה מדובר.


הסיפא של פסקה (1) זה מי שמונה- -

נגיד שפתאום מחר הבורסה קורסת, האדם רוצה לברוח, הוא כלוא. כל אדם יכול למזער את ההפסדים שלו חוץ מנושא משרה.

בחוק ניירות ערך מידע פנים הוא מידע ספציפי אודות עסקי החברה, וההנחה היא שתוך זמן קצר הרבה יותר מידע כזה מתיישן, לכן שם תקופת זמן של אפילו שעות היא רלוונטית. פה זה לא תמיד נכון. פה רוב הדברים ייפלו ליומיים או שלושה.

96 נראה לי יותר מדי.

אני מסכים אתך.

הבורסה מתמוטטת, והאדם לא יכול לעשות כלום. היום אין לו מגבלה אפילו של דקה – הוא יכול למכור באותו רגע, באותו רגע זה נמכר. זה הכלל היום.

אנחנו הרי מנסים לחשוב על תיקון המצב. מאיפה זה נולד? בגלל הנושא של חלוץ, של קטסטרופה מיידית שעלולה להשליך על נפילת הבורסה בערך המקסימלי, התגובה היא מיידית. אני מציע שהמגבלה תחול 48 שעות ולא יותר מזה, על מכירה.

אני מסכים.

אולי 48 שעות שבהן הבורסה פעילה. אחרת אם יש ישיבת קבינט ביום חמישי, הוא מוכר לפני שכולם יודעים על כך.

נניח שביום חמישי בצהריים התגלתה מעילה ענקית וכל הציבור יודע על זה והציבור רוצה לצאת מהבורסה. הם נותנים הוראות ביום חמישי, מי שהספיק – ביום חמישי, מי שלא – מוכרים לו את המניות ביום ראשון.

אם תהיה יציאה המונית מהבורסה, הם לא יעצרו את המסחר?

זה לא מצב רגיל.

לכאורה, אותו איש ציבור, ההוראה שלו תבוצע רק ביום שלישי, אם הוא נתן ביום חמישי בערב, אפילו יחד עם כל הציבור.

אבל זה לא שהוא יסבול בגלל יום ששי או שבת. הירידות לא יימשכו ביום ששי או שבת.

אני מקבל את זה.

התפיסה שעומדת מאחורי החוק, שיש מחיר להיות איש ציבור. יש לזה גם עלויות, הציגו את זה בפעם הקודמת. זה לא חינם, לנהל תיק בנאמנות עיוורת. זה עולה כסף. זה מטיל עוד כסף על הוצאות הנבחר במקרים האלה על נושא המשרה. יש לזה מחיר.

ככלל הם מרוויחים מזה. אם תיקחי את כל מה שהציבור אי פעם שם בבורסה והיית נותנת את זה רק למנהלי תיקים, היו יותר מרוויחים.

אתה לא אומר לנבחר: כדאי לך, יש משקיעים שהם יותר טובים משיקול הדעת שלך. תכלית החוק היא להגביר את טוהר המידות ולמנוע מצבים לא ראויים.

48 שעות זה מאזן, כלומר 48 שעות פעילות של הבורסה.

נתקן את זה בשני המקומות – שני ימי מסחר.


קוראת סעיפים 3ג, 3ד. שימו לב, אישרתי כאן בצהוב את היועץ המשפטי לממשלה ובסוגריים שמתי מבקר המדינה כדי שאתם תחליטו מה נראה לכם נכון. לעניין חבר הכנסת, שוב, לאישור היועץ המשפטי לכנסת או מבקר המדינה, ככל שתחליטו מיהם הגורמים הרלוונטיים הנכונים לדעתכם.

הייתי משאיר את זה ליועץ המשפטי לכנסת, לגבי חברי הכנסת. צריך לעשות את הפרדת הרשויות.

אם כך, הסכמי הנאמנות ייבדקו על ידי יועץ משפטי לממשלה ולגבי חברי כנסת, היועץ המשפטי לכנסת, אבל לא על ידי מבקר המדינה.

מבקר המדינה נתפס כמוסד הכי אמין במדינת ישראל, אבל יש בעיה בעניין של הכפפת חברי כנסת, למרות שזה נעשה בעבר בעניין הוצאות הפריימריז שלהם.

עכשיו הסמכנו בחקיקה ראשית את מבקר המדינה לעסוק בנושא.

אני לא יודע מה כדאי פה.

אנו חושבים שצריך להיות גורם אחד שגם יאשר את שטרי הנאמנות וגם יפעיל את מערך הבקרה על כל הוראות החוק הזה. אנו חושבים שזה צריך להיות מבקר המדינה.

אין לי בעיה.

אני חושב שנכון להמשיך להרחיב את סמכויותיו.

אין לך בעיה עם הפרדת רשויות – הוא אמור לבקר את הרשות המבצעת ואת הפעילות המינהלית של הרשות המחוקקת. הוא לא אמור לבקר את חברי הכנסת.

לא מבקרים את הפעילות הפרלמנטרית של חברי הכנסת.

כמו שהוא מבקר את ההוצאות וההכנסות של הקמפיינים הפרטיים שלנו על התמודדות לכנסת, זה אולי הארכת סמכותו גם למועד לאחר שנבחרת.

אם כך, לגבי כולם זה יהיה מבקר המדינה?

בסדר. מי שהעלה את זה בפעם שעברה, אני חושב שזה היה מייק.

אני ממליצה שזה יהיה מבקר המדינה, זאת עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

קוראת סעיף 3ה.

זה מתייתר.

מה יעשו עם מניות כאלה? לכאורה במקרים אלה נאמנות עיוורת לא פותרת את הבעיה. לשיטתנו, אי אפשר לוותר על סעיף 4, נאמנות עיוורת נועדה לנתק בין נושא המשרה לבין החברות שיש לו עניין בהצלחתן. ברגע שמדובר במניות שליטה- -

אז תגידי: מניות שליטה או בעסק בחברה ציבורית, אחרת זה לא מטרת החוק שלי.

הוא צריך להתנתק גם מעסקים פרטיים שיש לו.

אם יש לו מוסך וזה רשום בחברה, לא צריך למכור את זה. לא צריך להגזים. אני לא רוצה את הסעיף הזה. זה חוק שלי. לאדם יש פנצ'ר מאכער ויש לו חברה, זה מידע פנים?

אתה רוצה רק חברה שנסחרת בבורסה?

צריכה להיות הבחנה כבר בתחילת החוק, בהגדרות, שמדובר בניירות בחברה שנסחרת בבורסה. ניירות ערך, לצורך ההגדרה, זה רק ניירות ערך שנסחרות בבורסה.

חבר כנסת שלאשתו יש עסק פרטי ביחסי ציבור, ונגיד שהיא רשומה כחברה, היא מייד צריכה למכור את המניות. קשקוש.

מטרת החקיקה זה למנוע שימוש במידע לגבי השפעות מיידיות של הבורסה במדינת ישראל. אתם רוצים – תגישו הצעה ממשלתית, אבל להכניס לחוק הזה הרחבה כל כך משמעותית, צריך לחשוב כמה אנשים ירצו להיות אנשי ציבור במצב כזה, כשאת מדברת גם על בני המשפחה שלהם. ועדת זמיר לגבי האתיקה של חברי הכנסת התייחסו, היו שם הצעות מרחיקות לכת שלא עברו לעניין ניירות ערך של בני משפחה.

אנו מתנגדים להצעת החוק, וחושבים שהיא לא משיגה את המטרות שאותן היא נועדה להשיג.

היא משיגה לגבי השפעות של מקבלי החלטות על הבורסה לניירות ערך, שהן השפעות שטחיות. כשאת אומרת שמקבל החלטות, לאשתו יש עסק בתחום הפנצ'רים, והוא ילך וישתתף בהחלטה שמעלה את מחיר הצמיגים – זה שקוף, אבל שימוש לגבי מניות שלך שנמצאות בתיק, הרי אם לא היתה הדלפה של בנק לאומי, אף אחד לא היה יודע את זה.

איזה מידע פנים יכול להיות בתחום של פנצ'ר?

הקלות של קנייה ומכירה של ניירות ערך היא הבעייתית שבגללה מתבקשת הצעת החוק של חבר הכנסת שלום. אדם שיש לו עסק, אילו שינויים הוא כבר יכול לעשות? זה די שקוף, הוא לא יכול לעשות שינויים מיידיים בעסק, להתאים את זה לאיזה כוונות שהוא יודע. אם יש לו עסק שהוא יודע שהממשלה עומדת להעלות את המיסוי על הצמיגים, מהיום למחר הוא יגיד לאשתו, תמכרי את העסק שלך והיא תמכור אותו מהיום למחר? זה מוגזם.

שותף במשרד עורכי דין או רואה חשבון שמטפל בגופים גדולים – ביקשנו ממנכ"לים כאלה למכור את השותפות שלהם במשרד.

זה בגלל ניגודי העניינים.

זאת דוגמה מעולה. חבר כנסת עצמו לא יכול לעסוק בעיסוק נוסף, אבל אשתו עורכת דין. היא צריכה להפסיק לעסוק. זה לא סביר.

יכול להיות מצב שחבר כנסת שאשתו היא עורכת דין, יעביר לה את החלק שלו.

זה מותר לפי החוק. הוא לא עורך דין. את עורכת דין במשרד פרטי שמאוגד כחברה, בעלך התמנה להיות חבר כנסת, את באותו יום צריכה לפרוש.

צריך שיקול דעת כדי שהדבר הזה יפעל כמו שצריך.

היום אנו מפעילים את כל הסעיפים האלה לפי נסיבות המקרה לגבי עובדי מדינה שאנו מטפלים בעניינם ועורכים להם הסדרים למניעת ניגוד עניינים, לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.555. יש שאלון שהם ממלאים, אנו בודקים את כל הדברים שיש להם, עורכים להם הסדר, אנו גם מחייבים אותם למכור החזקות שיש להם, עסקים שלהם- -

חבל על הוויכוח. הצעתי את זה. בשתי הישיבות הקודמות עמדתי על כך שזה יהיה, היום זה נראה לי אבסורד. חבר כנסת, לאשתו יש סוכנות ביטוח, היא מנהלת את זה 30 שנה, הוא התמנה, היא צריכה למכור. זה לא סביר.

ואם זה שלו הוא כן צריך למכור?

כן, כי הוא זה שבסופו של דבר עושה את זה.

אז הוא כן צריך למכור ולא להעביר לאשתו.

ודאי. חבר כנסת, אסור שיהיה לו עיסוק נוסף. הוא חייב באותו רגע להעביר את זה. אין לי כוונה לעשות גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. נאמר שאשתו עורכת דין קטנה, יש לה משרד שרשום כחברה, היא צריכה למכור את זה. נראה לכם סביר? לי לא.

אני מסכים אתך. אני בעד לבטל את סעיף 4. אנו מתכנסים לכך שכל החוק יהיה רק לגבי ניירות ערך שנסחרים בחברות בורסאיות.

זאת היתה מטרתי.

אין בסעיף 3 בהוראה הכללית התייחסות לשיעור ההחזקה. אף אחד הרי לא יעביר שליטה לנאמנות עיוורת, אז מה עושים עם מניות שליטה בחברה ציבורית?

כמה כאלה יש, שיש להם 10% בחברה ציבורית?

החזקה יכולה להיות יחד עם אחרים. הכוונה היתה לניירות ערך שמיועדים לצורכי השקעה. אם זו הכוונה, יש להבהירה, אחרת נכנסות החזקות אחרות.

השאלה אם יש אפשרות לעשות הבחנה בהגדרות בין החזקת ניירות ערך שהיא לצורך השקעה לבין החזקת ניירות ערך שהיא כחלק מעיסוק קודם שלו או של בני משפחתו.

יש כאלה שהעיסוק שלהם הוא החזקת ניירות ערך.

בואו נעשה את כוונת המחוקק. כוונתי היתה לעשות את זה בניירות ערך. בישיבות הקודמות עמדתי על סעיף 4. גם עכשיו אמרתי: בואו נעשה את זה 26% או 51%. הדוגמה שלך מצוינת, אבל אני חושב על הדוגמה ההפוכה – חבר הכנסת שאשתו עורכת דין או רואת חשבון ויש לה משרד. היא באותו יום צריכה לפרוש. זה לא סביר.

נכון. אני מציעה שתיתן לנו זמן לבחון את החוק הפלילי. זה ישיג את המטרות שאתה רוצה להשיג בצורה הטובה ביותר. אנו רוצים לבחון אפשרות לתקן את החוק הפלילי כך שיאסור על עובד ציבור לעשות שימוש במידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו ואינו נחלת הכלל.

תביאי את זה לפני קריאה שנייה שלישית.

זה תיקון לחוק העונשין, זה לא חוק נפרד.

אין לי בעיה להמתין, אני רוצה להביא את זה לידי סיום כי אני רואה שזה נמרח. בפעם שעברה כשדיברנו על סעיף 4, לאה אמרה בצדק: בואו נכניס את זה, ואם נרצה, נוכל להוציא אותו. היום אני חושב שסעיף 4 זה לא כוונת המחוקק.

עדיין לא התמקמו לי בראש כל ההשלכות של מחיקת הסעיף הזה, אם זה ראוי או לא. ייתכן שמצד אחד אנו תופסים דברים שלא ראוי לתפוס אותם בגדרו של הסעיף, מצד שני ייתכן שיישמטו כתוצאה מכך מצבים שכן היית רוצה לתפוס.

של חברה ציבורית. אם זה ייכנס בקריאה ראשונה ונוציא את זה בקריאה שנייה ושלישית, יתחילו לעשות תהיות. המטרה שלי להגיע לתוצאה. הרי חברי כנסת עצמם צריכים להצביע בעד החוק. אמרתי לבן-בסט: לא יעזור, הרפורמה שלך לא תעבור, שלי תעבור על בורסה, כי אני לא עושה 25% אלא 15% על בורסה, 10% על פיקדונות שקליים, אני לא עושה על קרנות השתלמות, אני לא עושה על מתנות, אבל יש היום מיסוי על שוק ההון, וזה שבא אחריי העלה את זה ל-20%.

אני אומר, גם כאן בעניין של ניירות ערך נעביר את זה, היא תרצה לבוא אחר כך עם הפרת אמונים – נעשה. כוונתי לעשות את זה בניירות ערך, אני רוצה לרוץ עם זה. סעיף 4 מסיט אותנו מהעניין. אם אין לנו סעיף 4 אנו מביאים את זה להצבעה בעוד דקה, ובזה נגמר העניין ובא לציון גואל. ירצו אחר כך לעשות תיקונים נוספים – יעשו, יכול להיות שאני כמחוקק ארצה לעשות תיקונים. כרגע זה מוביל אותנו למחוזות אבסורדיים, זה סוחב.

השינוי מבחינת המצב הקיים, יש הוראות כאלה לגבי שרים, סגני שרים, בעצם אנו לוקחים את ההוראות שמחייבות נאמנות עיוורת, מרחיבים לעוד כמה בעלי תפקידים, נבחרים, ושמים את זה בחקיקה ראשית.

ומאפשרים לכם עד לקריאה שנייה ושלישית לבוא עם עוד בעלי תפקידים או עם מנגנון של הוספת בעלי תפקידים נוספים שהחוק הזה יחול עליהם כדוגמת רמטכ"ל.

מבחינת עובדי מדינה, זה פסיק בים הוראות שחלות עליהם שלא מוסיף, כי אנו מעוניינים למנוע מצבים של ניגוד עניינים.

עם כל הכבוד, הכנסת אינה הזרוע המבצעת של הנציבות. הנציבות, אם יש לה מחשבות מה יש לעשות, שתיזום את זה, משרד ראש הממשלה יכול להביא תזכירי הצעות חוק ממשלתיות. הכנסת הצביעה בעד הצעת חוק שמטרתה להחיל בחקיקה ראשית, איך ינוהלו ניירות ערך להשקעה של נבחרי ציבור ואחרים שיש להם אפשרות להשתמש במידע שלאחרים אין.

זה לא נחוץ- -

תגייס חברי כנסת שיצביעו פה שזה לא נחוץ. חבר הכנסת שלום ואני חושבים שזה נחוץ. אם תרצו, לקראת הקריאה הבאה אנו מוכנים להכניס או בעלי תפקידים נוספים או מנגנון שאומר שנציב שירות המדינה באישור הממשלה או כל מנגנון אחר יוכל להוסיף בעלי משרה שיחול עליהם החוק הזה, וכרגע נצביע על נוסח החוק בלי סעיף 4 והשלכותיו שמוסיפות נדבך הרבה יותר מורכב, לטעמי, ועובדה שוועדת זמיר רק לגבי הח"כים דנה בו שנה וחצי, וגם לא בדיוק סגורה על עצמה - מה כן ומה לא.

כמה משרי הממשלה היום, לצערי הם גברים, לנשותיהם יש עסקים שמנהלות ביד רמה ובזרוע נטויה, ולפי ההצעה שאנו עושים פה עכשיו הם יצטרכו למכור?

גם היום האיסור הזה קבוע לגבי שרים וסגני שרים, יש ועדת היתרים.

תני לי דוגמה אחת של אשת שר שנאלצה למכור את העסק שלה.

אין לי מידע כזה.

אני יכול לתת לך שמות, כולל מנהלי לשכות של ראש ממשלה שלא נאלצו למכור גם את חלקם במשרד עורכי דין שלהם שמייצג חצי מדינת ישראל.

יכול להיות שמבקר המדינה נתן היתר. ברגע שאתה קובע חוק שלא מטיל חובה כזו על שרים, אתה מבטל- -

אז נכניס פה סעיף של שמירת דינים, שאין בחוק זה כדי לגרוע מכל החובות המוטלות על נושאי משרה.

ניסחתי את זה יותר רחב.

מטרת החוק הזה להוסיף מגבלות ולא להוריד מגבלות.

זה דין.

נצטרך לבדוק מה המעמד המשפטי של הכללים. לפי חוק, זה חוק לרבות תקנות, אבל כללי ועדת אשר זה לא חוק ולא חיקוק ולדעתי, גם לא דין.

נכתוב את ההנחיות בצורה ברורה, לפי כללי ועדת אשר.

אני כותבת: הסדר מחייב אחר.

מחקנו את כל הסעיף או השארנו מניות בחברות ציבוריות?

אין לי בעיה עם זה.

ומה קורה עם שליטה? זה עלול להיות עברה פלילית של נושא משרה.

כן, אני רוצה שאם הוא יעבור על החוק, הוא יואשם בעברה פלילית.

מה עם מניות שליטה?

אפילו בחברה פרטית הוא צריך להעביר את המניות שלו.

אבל אין שום משמעות להעברת מניות שליטה לנאמנות עיוורת, כי הוא יודע מה יש לו. הרציונל של העברה לנאמנות עיוורת, נושא המשרה נותן לנאמן שיקול דעת למכור ולקנות לפי הנחיות כלליות. ברגע שהוא מעביר מניות שליטה, סביר שהנאמן לא ייקח לעצמו את החירות למכור את המניות האלה ולכן נושא המשרה תמיד יידע שיש לו אותן החזקות. היום אנו בודקים לפי נסיבות המקרה ומפעילים שיקול דעת.

תמשיכו כך.

יש לה - שתביא את זה בשנייה שלישית, אף אחד לא יטען נושא חדש.

חבר הכנסת שלום לא יטען נושא חדש, אבל כל חבר כנסת אחר יכול לטעון נושא חדש.

אם זה יהיה מניות בחברה ציבורית, ותביאי משהו נכון ומסודר, אני לא אטען נושא חדש. יכול להיות שנקבל את זה, יכול להיות שלא. בואו נתקדם.

כרגע מה שמתקבל זה שכל מניות צריך להעביר לנאמנות עיוורת לרבות מניות שליטה.


מוחקים את 4 ואת 3ה.

חבר הכנסת זיו אומר, מה יקרה למשל לגבי תיק ניירות הערך של הבן שלו, שהוא בוגר?

הגדרת בני משפחה כוללת ילד קטין.

אבל אי אפשר להבין מזה שלו חבר הכנסת עצמו מנהל תיק נאמנות ואז הוא מתמנה לתפקיד, הוא יכול להעביר לבנו כדי שהבן שלו ינהל אותם עבורו. זה לא אפשרי. הוא יצטרך להעביר לחברת נאמנות.

חברת נאמנות זה לא כמו עורך דין?

לא.

קוראת סעיף 5.

האם בנסיבות אלה נכון להגדיר את תפקידנו כדי לבדוק מילוי הוראות?

גם וגם. יש לכם שני תפקידים – גם לאשר את שטרי הנאמנות, את הסכמי הנאמנות, וגם לבדוק ביצוע הוראות חוק זה.

אני חושבת שצריך מילה אחרת, אחשוב על מילה אחרת.

סנקציות נגד חברי כנסת, זה קצת מכניס אותנו לפעילות בעייתית מול מבקר המדינה בעניין של הפרדת רשויות. זה לא יכול להיות היועץ המשפטי לממשלה, כי זה ממש הפרדת רשויות. ליועצת המשפטית לכנסת אין הכלים.

יש הבחנה בין ייעוץ, זה ממש תפקיד אופרטיבי, ביצועי.

הייתי בדיון בוועדת החוקה ומבקר המדינה אמר גם לעניין הגשת דוח על הוצאות פריימריז, יש בעיה שאין לו סנקציה, וכל חברי הכנסת היו בדעה שצריך לאפשר לו סנקציות על מועמדים לכנסת.

כשהעלינו את העניין אמרתי שאת הפריימריז הוא בודק, ואמרתי שזה יכול להיות גם כאן, אבל בעניין של אי מילוי הוראות וסנקציות נגד חברי כנסת- -

אבל גם היום יש לו, אם השתתפת בפריימריז ולא הגשת דוח הוצאות, יש היום סנקציה מגוחכת, והח"כים בוועדת חוקה היו תמימי דעים שצריך לתת לו סנקציה יותר משמעותית נגד מועמדים לכנסת.

סנקציה כספית, לא עונשית.

אותו גורם שיפקח על מילוי הוראות החוק יעשה את זה גם לגבי נשיא המדינה.

מבקר המדינה, הסנקציה יכולה להיות להעביר ליועץ המשפטי לממשלה עם המלצה לפתוח בחקירה. מה הסנקציה שיש לכם על מועמדים שלא הגישו דוח על הוצאות הפריימריז שלהם?

אם הם זכו, אפשר לפגוע להם בחלק מהמימון. אם לא, מעבירים את זה ליועץ המשפטי לממשלה. אם לא מגיע להם מימון, אין סנקציה אפקטיבית.

יש סנקציה. נתניהו, הכרחתם אותו להחזיר כסף לקופת המדינה.

זאת לא סנקציה.

הוא קיבל תרומות מגורמים פרטיים ועכשיו הוא צריך להוציא כסף מכיסו ולתת את זה לקופת המדינה. ודאי שזו סנקציה.

יכול להיות שזו סנקציה במובן התוצאתי, אך זו לא סנקציה במובן המשפטי. אם אדם קיבל סמכות שלא כדין, למשל תרומה מתאגיד, ואסור לקבל תרומה מתאגיד, יש לו בררה – להחזיר את התרומה. המבקר אינו אוכף עליו להחזיר. הוא אומר: יש לך אפשרות להחזיר את התרומה או לקבל דוח שלילי. זה לא נקרא סנקציה.

הוא יכול לצוות על חברי כנסת לעשות צעדים.

לחוק יש שר ממונה, ויש לו סמכות להתקין תקנות. אין פה הגדרה של שר.

מה לגבי חוק הפריימריז?

זה חוק מימון מפלגות ונדמה לי שזה שר המשפטים.

אז שר המשפטים.

זה ממש מרחיק לכת בכל הנוגע לחברי כנסת, שר המשפטים יתקין תקנות.

לגבי פריימריז, אתה רואה עצמך כמכהן, אבל מדובר באנשים שרובם אינם חברי כנסת, ורק מיעוטם חברי כנסת. לכן זה תופס את רוב הציבור שאינו חבר כנסת. אתה חבר כנסת מכהן, זה אחרת.

אני רק מצביעה על הבעיה.

אפשר שהשר יהיה שר המשפטים, ולעניין חברי כנסת זה יהיה יושב ראש הכנסת.

אני מציעה לבדוק מודלים מקבילים.

אין לנו מתי לבדוק כי עוד מעט אנו צריכים לסיים את הישיבה.

מבקר המדינה יהיה מוסמך להתקין כללים בקשר לכך.

טוב. הוועדה תאשר אפשרות למבקר המדינה לקבוע כללים לצורך הפעלת סמכותו בחוק זה.

יכול להיות שתהיה מילה אחרת במקום "יבדוק".

תשי"ח-1958, נוסח משולב.

הבדיקה תהיה על ידי מבקר המדינה, הוא יהיה רשאי לקבוע כללים. בנוסף, יהיה ממונה על מילוי הוראות החוק. איך מתיישבת סמכות השר או סמכות יושב ראש הכנסת עם הסמכויות בסעיף 5? סמכות שר המשפטים, למשל.

אם את נותנת סמכות להתקין כללים, אין צורך בשר.

מקובל.

כלומר לא יהיה כאן סמכות לא לשר המשפטים ולא ליושב ראש הכנסת אלא רק למבקר המדינה שיהיה רשאי לקבוע כללים.

באישור ועדת הכלכלה.

כדאי להדגיש, כל פעם כלי התקשורת, בכל פעם שחברי הכנסת מאשרים לעצמם עוגה בשני ₪ זה כותרות. חברי כנסת מחילים פה על עצמם נורמה שאמורה לעלות להם על תיק של 200 אלף ש"ח כ-2,700 ₪ כל שנה, לא כולל קנייה.

נדמה לי שסעיף 5א אינו רלוונטי אם כך.


השאלה אם צריך ועדת היתרים לעניין מניות.

ועדת חריגים, רכיב של שיקול דעת, כמו המקרה של הניתוח הדחוף. צריך שיקול דעת. אנשים מתמנים ואז אומרים: יש לי בניירות ערך סכום גדול, אבל אני משפץ את הבית ובעוד חצי שנה השיפוץ מסתיים ואני צריך לשלם את כל הסכום, אני מבקש בשביל התקופה הקצרה הזו לא לעשות את הפרוצדורה של העברה לנאמנות עיוורת. זה שיקול דעת.

טוב, אז נשאיר את ועדת ההיתרים.

קוראת סעיף 6. מי יהיו החברים פה?

דיברתי היום עם משרד מבקר המדינה. בכללים של השרים היום קבוע שבראש הוועדה יעמוד שופט, אבל חברי הוועדה לא נקבעו בכללים. לפי מה שנמסר לי, מדובר בחברים משפטנים. מבקר המדינה הרכיב.

חבריה יהיו שלושה חברים, בראשם שופט או שופט בדימוס, ומי יהיו שני חברי הוועדה האחרים?

משפטן מהשירות הציבורי או משפטן בדימוס מהשירות הציבורי שכשיר להתמנות, שופט משפט עליון, ומשפטן מהשוק הפרטי.

צריך גם איש כלכלה. משפטן ורואה חשבון.

בחוקים רבים יש נטייה למנות שופטים, ונראה לנו שאם ימנו בעל תפקיד משפטן ממשרד המשפטים או בעל כשירות להתמנות לשופט מחוזי, זה עדיף מבחינת מערכת המשפט שעמוסה בכל מקרה. אם אתה ממנה שופט, השופט הוא מתוך המערכת השופטת. נראה לי שהיה נכון יותר להוציא את השופטים, ואם משאירים שופט כיושב ראש הוועדה, להשמיט את "שופט בדימוס", ואז הוא נכנס דרך חוק בתי המשפט. מבחינת מערכת בתי המשפט, ההעדפה היא שהמינוי של יושב ראש הוועדה לא יהיה שופט בכלל, ואם כן, אז שופט בדימוס.

בסדר, שבראשה שופט בדימוס.

אלה דברים מאוד רגישים, צריך אנשים שיש להם מעמד שמעצם התפקידים שעשו – אני חושבת שזה מאוד מתאים לשופט בדימוס.

וחבריה יהיו בעלי השכלה משפטית ובעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית.

זאת ועדה שיפוטית.

לא מקובל עליי. צריך שיהיה שם גם מומחה לעניין. לא תמיד הם מבינים את המטריה.

ההיתרים הם במישור מאוד מצומצם, צריך להבין את התפקידים מול האיסור ולומר אם הוא יכול לחרוג או לא.

נשאיר את זה רחב, שיהיו גם בעלי השכלה משפטית וגם בעלי השכלה כלכלית חשבונאית.

הכללים הרבה יותר רחבים. אם מחקנו את סעיף 4, הרי רוב השאלות שבשיקול דעת היו מתעוררות בסעיף 4, ואם נחוקק ועדה ששונה מהכללים, נצטרך להקים שתי ועדות – ועדה מיוחדת לחוק וועדה לכללים שקיימת ממילא, ופה ממש קשה להעלות על הדעת את המקרים החריגים שבאמת צריך ועדה. לעומת זאת, הוועדה שתמיד עובדת, יהיה לה הרכב אחר. אז בשביל מה כל התסבוכת הזו? שתהיה ועדה כמו בכללי – שופט בדימוס, נציג שירות המשפטי או נציג שירות משפטי בדימוס ונציג השוק הפרטי, גם משפטן.

כי זה כזה צר בצורה כזו. אני גם עורך דין, גם רואה חשבון וגם כלכלן. עורך דין רואה את זה בעיניים משפטיות בלבד. הרבה פעמים אדם שיש לו יותר רקע יגיע למסקנה שאם הוא מחזיק את ה-20 אלף ₪ בקרן נאמנות כלשהי - הוא יסתכל על זה אחרת. אני לא רוצה שיהיה פטור גורף אך צריך ראייה נוספת.

אז כך: מבקר המדינה ימנה ועדה בת שלושה חברים שבראשה שופט בדימוס ושני חבריה הנוספים יהיו אחד בעל השכלה משפטית והשני בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית.


קוראת סעיף 7.



קוראת סעיף 8. אתם מאפשרים שחבר ועדה יהיה עובד מדינה, דווקא בשל הרגישות של הפרדת הרשויות?

צריך שלא יהיה עובד מדינה.

נכתוב בהרכב בסעיף 6: ובלבד שאינם עובדי מדינה כל עוד הם עובדי מדינה.

היום חברי הוועדה מקבלים גמול?

זכאים לקבל.

נבדוק את זה לישיבה הבאה.

מקובל בשורה ארוכה של דברי חקיקה, שממנים ועדות לועדות סטטוטוריות, יש הוראות בדבר תשלום גמול. אם כך, אני מוחקת: שאינו עובד המדינה או עובד גוף מתוקצב. האם תאפשרו לו להיות עובד גוף מתוקצב?

לא.

אז אני מוחקת את העניין הזה כי מלכתחילה לא יוכלו להיות חברי הוועדה.


8(ב) יורד, גם 8(א) סיפא. סעיף (ג) הופך ל-(ב).


מה קורה לגבי נושאי המשרה שמכהנים ביום תחילת החוק? אי אפשר לצפות שביום אחד כולם יעבירו את תיקי ההשקעות שלהם לנאמנות. אני חשבתי שצריך לקבוע לגביהם הוראות של כניסה הדרגתית, למשל לחלק את זה לקבוצות לפי סוג נושאי המשרה, למשל לגבי שרים וסגני שרים זה מיידי כי זה חל ממילא.

בחוק לא עושים הבחנה.

הבעיה היתה בעיקר עם מכירת העסק.

נכון. 90 ימים זה די זמן.

לגבי עובד מדינה, יכול להיות שבעת שהוא התמנה לתפקיד לא חייבו אותו למכור את המניות. יכול להיות שלו היה יודע, לא היה לוקח את התפקיד.

90 ימים, לדעתי.

התחילה הנדחית היתה בעיקר בגלל הצורך למכור עסקים.

אני חושב שזה צריך להיות הקדנציה הבאה, כי יכול להיות שאחרת לא היה לוקח את התפקיד.

נשאר 90 ימים.

בשלב מסוים בדיון שקלתם מי יהיה זה שיוכל להציע שמות נוספים לרשימה באישור ועדת הכלכלה.

אתה לא רוצה סעיף מסמיך?

רק לגבי נוספים. הממשלה תוכל להוסיף באישור ועדת הכלכלה.

החלת החוק על נושאי משרה נוספים, הממשלה באישור ועדת הכלכלה. זה סעיף הסמכה בלבד.

לתוספת הזאת של מי יכול להוסיף בעלי משרה, יש לזה משמעות מרחיקת לכת.

לא יוסיפו את השופטים.

למה לא? אני אחשוב על זה לשנייה ולשלישית. מה עמדת משרד המשפטים לגבי הכללת שופטים?

נגד.

יש הסדר ספציפי בחוק בתי המשפט שמסדיר את כל המצבים של ניגוד עניינים ששופט עלול להימצא בהם.

אם היה בנאמנות עיוורת, זה היה להסיר מכשול בפני עיוור.

זה לא מתאים לגבי שופטים. השופטים עלולים להימצא במצבים שונים של ניגודי עניינים.

כל זה רלוונטי גם לשרים.

כרגע אין עלות למסור לכם, כי ועדת היתרים קיימת כבר ואישור הסכמי הנאמנות קיים היום. אנו רוצים איזושהי הערכת דרישות ממשרד מבקר המדינה, גם ממשרד המשפטים לגבי מה שקיים היום, ונעשה את ההשלכות לגבי התוספת.

היא לא יודעת מה משמעות ההצעה, אם תתקבל, על פעילות משרד מבקר המדינה.

אם ממבקר המדינה ימסרו שהעלות היא מעל 5 מיליון, מה שידרוש כאן רוב, אני מוציא את זה ממבקר המדינה.

ועדת הכספים מאשרת את תקציב מבקר המדינה. בגלל זה תדרשו תוספת תקציבית, אני רוצה לדעת מכם כמה. אני מבקשת את העלויות שיש לכם לגבי ועדת ההיתרים שקיימת כרגע והאישורים שכרגע נעשים.

כבוד השופט בדימוס לינדנשטראוס הודיע שיקבל עליו באהבה מה שהמחוקק יטיל עליו, אבל זה בכפוף לתוספת תקציבית לבצע את המשימות. יש לזה משמעויות, זה כרוך בעבודה.

אני מבקש ממשרד מבקר המדינה תוך שלושה ימים להעביר את ההערכה למשרד האוצר, משרד האוצר בתוך חמישה ימים יעביר לנו את האישור שלו להערכת מבקר המדינה.

גם משרד המשפטים פה בעסק.

אז בתוך שלושה ימים משרד מבקר המדינה ומשרד המשפטים.

אני מעלה להצבעה לאישור לקריאה ראשונה את הצעת חוק נושא משרה בשירות ציבורי, העברת ניירות ערך, התשס"ז-2007, מי בעד? אושר פה אחד.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:55.