PAGE
15
ועדת הכלכלה

20.2.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 198

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שלישי ב' אדר התשס"ז (20 בפברואר 2007) בשעה 12:30

הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ו-2006.

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר

עו"ד דבי מילשטיין – לשכה משפטית, תחום סחר חוץ, משרד התמ"ת

עו"ד יסמין סהר-גרוס – משרד המשפטים

עו"ד שירלי אבנר – משרד המשפטים

עו"ד הווארד פולינר – משרד המשפטים

נורית מעוז – מנהלת מחלקת סימני המסחר, רשם הפטנטים

עו"ד ארנן גבריאלי – לשכת עורכי הדין

אתי בנדלר

לאה ורון

שרון רפאלי

הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ו-2006

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ו-2006). זה למעשה הוספת תיקונים להצעת חוק תיקון פקודת סימני מסחר. נציג משרד התמ"ת, בבקשה.

מטרת דיני סימני מסחר היא להגן על מותג של חברה או של מישהו שעוסק בטובין או בשירותים. בארץ אם רוצים לקבל הגנה על סימן מסחר צריך להגיש בקשה למשרד לסימני מסחר. אם הסימן התקבל בלשכת סימני המסחר זה הסימן ביחס לטובין שלגביהם נרשם הסימן. זאת אומרת שאם יש לי סימן להרבה סוגים של טובין, ואני רוצה להגן עליו, אני צריך להגיש בקשות נפרדות בקשר לכל הסוגים. היום יש 45 סוגים שונים של טובין, ואני מגיש את הבקשה ביחס לכל סוג. אני מגיש את הבקשה ביחס לכל סוג. זה המצב בישראל, ואם אני רוצה הגנה בחו"ל אני צריך להגיש בקשות לחו"ל, בכל מדינה בנפרד, לפי החוקים שלהם. מדינת ישראל רוצה להצטרף לפרוטוקול מדריד, וזה מנגנון כדי להגיש את הבקשה הישראלית למדינות אחרות בכל העולם באמצעות בקשה אחת. התיקון היום בא כדי לאפשר למדינת ישראל לעמוד בדרישות של האמנה הזאת ולאפשר לציבור הישראלי להגיש את הבקשות שלהם באמצעות האמנה הזאת וגם לאפשר לזרים להגיש את הבקשות שלהם לרישום סימני מסחר בישראל גם באמצעות האמנה הזאת.

אני אקריא את הנוסח. מטרת הסעיפים הראשונים היא בעיקר לבטל את דרישת הכתב במובן הטכני, כלומר לאפשר הגשת מסמכים באופן אלקטרוני. היום האפשרות היחידה היא להגיש מסמך באופן פיסי. על כך ארבעת הסעיפים הראשונים מדברים.

תיקון סעיף 17 1. בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), בסעיף 17,

המילה "בכתב" תימחק.

תיקון סעיף 22 2. בסעיף 22(א) לפקודה, במקום "הודעה בכתב בטופס שנקבע" יבוא "הודעה

בדרך שנקבעה".

תיקון סעיף 24 3. בסעיף 24(ב) לפקודה, המילה "בכתב" – תימחק.

תיקון סעיף 42 4. בסעיף 42(ב) לפקודה, במקום "כתב חתום בידו, ובו", יבוא "הודעה חתומה

בידו, ובה" ובמקום "כתב כאמור" יבוא "הודעה כאמור".

יש הערות ל-1 עד 4?


רק נסביר את זה שוב. עד היום שלחו מסמכים בניירות. אתם רוצים לאפשר הגשה גם באמצעות דואר אלקטרוני.

עמדת משרד המשפטים בדוח מסחר אלקטרוני אומרת שבמקום שבו מופיע "בכתב" הכוונה היא למסמך פיסי ולא אלקטרוני. לכן ביטלנו את המונח "בכתב" והשתמשנו במונחים עדינים יותר.

סעיפים 1-4 אושרו.

סעיף 5 הוא החלפת סעיף 71. זה החלפת הסעיף שמסמיך היום את שר המשפטים להתקין תקנות. בתיקון הזה נדרשים שני דברים עיקריים: ראשית, הסדרת נושא הגשת המסמכים האלקטרוניים כך שזה יוגדר בתקנות; שנית, להסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות בעניין. היום הסמכות נתונה לרשם הפטנטים, וזה קצת בעייתי אם מתייחסים לעיקרון הכללי של התקנת תקנות שעניינן אגרות.

האם את חושבת שלו היינו מקיימים את הדיון הזה בעוד שבוע-שבועיים היו מגיעים לכאן אנשים נוספים.

לא, מפני שאנחנו - - - פי שלושה מהזמן המקובל.

והיו הערות לזה?

לא היו הערות בכלל. התיקון הזה הוא המשך לתיקון שנעשה ב-2003, וגם אז היינו רק אנחנו, לא בא אף אחד מהציבור.

מהציבור נמצא כאן ארנן.

אני מייצג את ועדת הקניין הרוחני בלשכת עורכי הדין ורציתי לומר שאין לנו הערות לחוק. אנחנו תומכים בתיקונים האלה.

יפה.

אני מבינה את זה בהחלט, גם לנו זה היה מוזר בפעם הראשונה שהגענו עם התיקון ב-2003 לראות שאף אחד לא מתעניין בזה, במיוחד לאור החשיבות שאנחנו רואים בזה.

החלפת סעיף 71 5. במקום סעיף 71 לפקודה יבוא:


71 (א) השר ממונה על ביצוע פקודה זו, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה, לרבות

(1) אופן העריכה וההעברה של מסמכים לפי פקודה זו, ורשאי השר לקבוע

הוראות לעניין עריכה והעברה של מסמכים אלקטרוניים ולעניין השימוש

בחתימה אלקטרונית מאובטחת או בחתימה אלקטרונית מאושרת ביחס

אליהם; בפסקה זו –



"מסמכים אלקטרוניים" – מסמכים לפי פקודה זו שהם מסרים

אלקטרוניים הניתנים לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;

"מסר אלקטרוני", "חתימה אלקטרונית מאובטחת", "חתימה

אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;



"פלט" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(2) אגרות בעד בקשות, הודעות, פעולות ושירותים לפי פקודה זו;

(3) סדרי דין לערעורים, להתנגדויות, לבקשות ולהעברות לבית המשפט העליון

לפי פקודה זו;

(4) כל עניין הנוגע לביצוע פרק ח'1, ובלבד שבכל עניין שיש לגביו הוראות

בפרוטוקול או בתקנות מדריד כהגדרתם בפרק האמור, יותקנו התקנות לפי

הפרוטוקול ותקנות מדריד;

(5) אופן שמירת מסמכים שהוגשו לרשם לפי פקודה זו, לרבות באמצעים

אלקטרוניים;

(6) עיון בפנקס וכן הפקה והפצה של עותקים מאושרים מהרישומים בפנקס

לרבות באמצעות מסמכים אלקטרוניים כהגדרתם בפסקה (1).

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) יותקנו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת."

פה נכתוב "ועדת כלכלה" כי בכל זאת אנחנו מחוקקים את החוק.


יש הערות ל-5? אין הערות. הסעיף מאושר עם התיקון שציינתי: במקום "ועדת חוקה" יבוא "ועדת כלכלה של הכנסת".

סעיף 6 הוא המשך של התיקון בסעיף 5 כי בו ניתנה הסמכות לשר להתקין תקנות בנוגע לעבירות. סעיף 72(2) מקנה את הסמכות לרשם הפטנטים, סימני המסחר. זה מה שמשלים את הסעיף הקודם.

אנחנו מאשרים גם את סעיף 6.

בסעיף 7 נקטנו דרך של תיקון לתיקון לפקודת סימני המסחר, תיקון מספר 5 שזה התיקון שעבר ב-2003 וציינתי קודם בנוגע לסעיפים הנדרשים לצורך הצטרפות לפרוטוקול מדריד. מאחר שהתיקון טרם נכנס לתוקף זאת הטכניקה שבה בחרנו. עיקר התיקונים בסעיף הזה זה הסדרת האפשרות לחלק בקשה שהוגשה לרשם סימני המסחר. לאחר שתהיה אפשרות שהתיקון ייכנס לתוקף, להגיש בקשה אחת לגבי מספר סוגים של טובין ופיצול של בקשה למשל במקרה שבו הרשם הביע הסתייגות לגבי רישום של חלק מהטובין שמופיעים בבקשה, אבל לא רוצים לעכב את ההמשך. במקרה כזה אפשר לפצל את הבקשה להמשיך עם החלק שאין לגביו בעיה ולהידיין מול הרשם אם יש צדדים שנוגעים בדבר לגבי החלק השני.

את יכולה להדגים באלו מקרים מגישים בקשה משותפת, ומתי את יכולה לבקש לפצל את הבקשה הזאת?

לדוגמה, סימן מסחר של בזק, החברה הישראלית לתקשורת, שהיא רשמה אותו גם בסוג 9 לגבי מוצרים וציוד והתקנים בתחום התקשורת וגם בסוג 38 לגבי שירותי תקשורת- -

זה הפיצול?

זה המצב הנוכחי. בסוג 35 לגבי אספקת שירותי פרסום וכיוצא בזה. בעתיד יוכלו לעשות את זה במסגרת בקשה אחת, אבל נניח שהם הגישו בקשה אחת יחידה. נניח שתוך כדי בדיקה של כשרות הסימן לרישום, על-פי הוראות הפקודה, אנחנו מגלים שלעניין שירותי הפרסום שהם מבקשים יש תחרות – מישהו שביקש לרשום סימן דומה – ולכן אי-אפשר להשלים את רישום הסימן, וחבל לעכב את רישום הדברים החופשיים, אנחנו יכולים להציע לפצל את הבקשה הזאת. סוגים שלגביהם אין בעיה אפשר להשאיר אותם במסגרת בקשה אחת ונמשיך את הרישום, ובסוג שלגביו יש בעיה – ליצור בקשה נפרדת לפצל ולגביו נמשיך בהליך נפרד.

הדבר הזה מוסדר בפרוטוקול מדריד בסעיף 9 ובתקנות 23 ו-27. אנחנו נגיע לזה מאוחר יותר כי ביקשנו תיקון קטן בתיקון הזה.


תיקון חוק לתיקון


פקודת סימני מסחר (מס' 5) 7. בחוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 5), התשס"ג-2003 –
(1) אחרי סעיף 4 יבוא:


הוספת סעיפים 17א ו-17ב

4א. אחרי סעיף 17 לפקודה יבוא:







חלוקת הבקשה 17א. (א) מי שהגיש לרשם בקשה כאמור

בסעיף 17(א) לגבי כמה סוגים של

טובין, רשאי, כל עוד לא נרשם

סימן המסחר נושא הבקשה לפי

סעיף 26, לבקש מהרשם שהבקשה

תחולק לבקשות אחדות, לפי סוגי

הטובין, בדרך שנקבעה (בסעיף זה,

בקשה לחלוקה); החליט הרשם על

חלוקה כאמור, יהיה תאריכה של

כל אחת מהבקשות שהופרדו

כתאריך שבו הוגשה הבקשה

המקורית.










(ב) הוגשה בקשה לחלוקה לאחר

פרסום וקיבול הבקשה המקורית

לפי סעיף 23, יראו כל התנגדות

שהוגשה לפי סעיף 24 לרישום

סימן המסחר נושא הבקשה

המקורית, כאילו הוגשה לגבי כל

אחת מהבקשות שהופרדו, ככל

שההתנגדות נוגעת אליה.

יש לי שאלה לגבי 17(א) בעניין סמכות הרשם. אם הגישו בקשה לרישום של מספר סוגים, והוא החליט שהוא רוצה לפצל, מדוע צריכים החלטה של הרשם בעניין הזה? מדוע זה לא נתון לשיקול דעתו? הרי מלכתחילה הוא יכול היה להגיש מספר בקשות או בקשה מאוחדת לגבי מספר סוגים של טובין.

מתן הסמכות לרשם יכולה להסדיר גם מקרים שבהם לא ראוי ולא סביר לעשות את זה מבחינת ההליכים והיעילות שבהם. גם כך היה לו מעין שיקול דעת. היה לנו חשוב להמחיש שבמקרים המתאימים, שהם מאוד נדירים, יכול להיות שלא יהיה מקום לפצל את הבקשה לבקשות שונות – בגלל סרבול או דברים אחרים. נכון שהיום אפשר להגיש את זה לגבי כל סוג בנפרד, ואנחנו לא אומרים לו בהכרח שכשאנחנו מעבירים את התיקון הזה והחוק נכנס לתוקף הוא יגיש רק בקשה אחת לגבי מספר סוגים או שהוא לא יכול להגיש את זה בכלל, וזה יהיה רק לגבי סוג אחד – זאת לא הכוונה. זה מבחינת ההליך שמתנהל בפני הרשם.

גם לפי הפרוטוקול יש שיקול דעת לרשמים במדינות השונות?

הפרוטוקול לא עוסק במה שקורה במדינות השונות; הפרוטוקול הוא מנגנון מנהלי להגשת בקשות בינלאומיות. אחר-כך הבקשות נידונות. הבקשות מעצם אופיין בפרוטוקול הן רב סוגיות. היוזמה לחלוקה היא של המבקש, הרשם רק נותן לזה גושפנקה.

אבל הרשם צריך להחליט על כך.

ברוב הארצות המפותחות גם היום אפשר להגיש בקשה אחת לגבי חמישה או עשרה סוגים. כל הסחורות והשירותים מחולקים לסוגים, לפי האמנה הבינלאומית. אנחנו מפגרים בכך שאם בסימן מסחר אנחנו רוצים יותר ביותר מסוג אחד, צריך להגיש בקשה לכל סוג בנפרד. בעיקר נהנה מזה האוצר כי אז משלמים אגרה לכל בקשה נוספת. אחד התיקונים החשובים בחוק החדש הוא שאפשר יהיה גם אצלנו להגיש סוף-סוף multi-plus application - -

זה כבר לפי התיקון מ-2003.

כשאני אגישmulti-plus application . יש לפני הרשם בקשה מסוימת. אם אני רוצה להוציא משם סוג מסוים, זאת החלטה של הרשם שלא יהיה בלגן. זה מטעמים של יעילות ומנהל תקין.

נמשיך ל-17ב.

איחוד בקשות 17 ב. (א) מי שהגיש לרשם כמה בקשות כאמור בסעיף 17(א) לרישום של אותו

סימן מסחר רשאי, כל עוד לא פורסם קיבול הבקשות לפי סעיף 23, לבקש

מהרשם לאחד את הבקשות הנפרדות לבקשה אחת בדרך שנקבעה (בסעיף זה

· בקשה לאיחוד).

(ב) הוגשה בקשה לאיחוד, רשאי הרשם לאחד את הבקשות הנפרדות לבקשה אחת, אם שוכנע כי התקיימו שניים אלה:






(1) הבקשות הנפרדות הוגשו באותו מועד;






(2) הטוען לבעלות על סימן המסחר נושא

הבקשות הנפרדות הוא, בעת הגשת

הבקשה לאיחוד, אותו אדם;

אני מבין שאין הערות. סעיף 17א רבתי מאושר, 17ב רבתי מאושר.

(2) אחרי סעיף 13 יבוא:


הוספת סעיף 36א 13א. אחרי סעיף 36 לפקודה יבוא:


איחוד כמה רישומים 36א. (א) הבעל הרשום של כמה רישומים של אותו סימן מסחר רשאי


של אותו סימן מסחר לבקש מהרשם לאחד את הרישומים כאמור לרישום אחד, בדרך

שנקבעה (בסעיף זה – בקשה לאיחוד רישומים).

זאת הדוגמה שנתתם לנו קודם?

ההבדל הוא שקודם דיברנו על בקשות לרישום סימן מסחר, פה אנחנו מדברים על מצב שכבר יש סימן מסחר רשום.

עד עכשיו כל סימן מסחר היה על דף נפרד, ועכשיו אתם רוצים לאחד- -

בסעיף הזה מדובר על מצב שרשמתי 10 סימנים נפרדים, וכדי שלא אצטרך לנהל סימן אחד אני יכולה לבקש לאחד את הסימנים הרשומים כבר.

זה סימן מסחר רשום, אלה סוגים שונים. כדי לנהל אותם בעתיד, יותר נוח שזה יהיה מקשה אחת וברישום אחד.

ברור. על אותו עיקרון.

המשך הקראה: (ב) הוגשה בקשה לאיחוד רישומים, רשאי הרשם לאחד את הרישומים הנפרדים לרישום

אחד, אם שוכנע שהבקשות לכל אחד מהרישומים כאמור הוגשו באותו מועד.

מה זאת אומרת "באותו מועד"? הוא חייב לשלוח אותם יחד?

שזה הוגש באותו תאריך. כי ברגע שאתה מגיש בקשה לרישום אתה בעצם אומר שאתה רוצה הגנה ובלעדיות על שימוש בסימן הזה מתאריך הגשת הבקשה.

אבל אם הגשתי על שני סימנים בהפרש של שבוע ביניהם?

אותו סימן בסוגים שונים של סחורות אתה לא יכול לאחד, חייב להיות אותו תאריך כי אתה תובע זכות שימוש בלעדית מתאריך מסוים.

ברור.

המשך הקראה: (ג) החליט הרשם על איחוד רישומים לפי סעיף זה, ירשום את דבר האיחוד בפנקס ויציין

בו כל פרט כאמור בסעיף 4 שנרשם לגבי כל אחד מהרישומים שאוחדו.

זה פנקס סימני המסחר?

כן.

יש הערות לסעיף הזה? אין.


סעיף 36א מאושר.

ביטול סעיף 37. כאן אנחנו מבטלים סעיף שמקנה לבעל הרשום של סימן מסחר אפשרות לשנות את הרישום באופן גורף; זה משהו שלא מקובל במדינות אחרות. סעיף 36 מאפשר להגיש בקשה לגבי מסחר, שינוי בשם וכיוצא בזה; והוא יוצר את האיזון הראוי, לדעתנו.

עד עכשיו: "הבעל הרשום של סימן מסחר רשאי לבקש מהרשם בדרך שנקבעה בשוק להוסיף על סימן המסחר או לשנותו באופן שלא תהיה פגיעה ממשית בזהותו". מה מפריע בסעיף הזה? למה צריך לבטל אותו?

צריך לבטל אותו כדי ליצור התאמה עם פרוטוקול מדריד ששם אי-אפשר לשנות סימנים בכלל.

לנצח?

לא, אתה יכול להגיש בקשה חדשה לרישום סימן חדש. למשל, חברת עלית עיצבה את הפרה המפורסמת שלה לפני 30 שנה- -

אותה פרה לא השתנתה.

השתנתה.


במהלך השנים היא שינתה את העיצוב למודרני יותר. לפי המצב הנוכחי, היא יכולה להגיש בקשה לשנות את הסימן עם אותו תאריך הגנה מלפני 30-40 שנה. עכשיו אנחנו אומרים שזה לא יקרה שוב, צריך להגיש בקשה חדשה.

סעיף 37 בוטל, סעיף 13ב מאושר.

לפסקה (3) אני אקדים כמה מילים. כשהתיקון הזה ייכנס לתוקף אפשר יהיה להגיש בקשה אחת לגבי מספר סוגים. התיקון כאן בא לטפל במקרים שבהם יש מספר סוגים, ואני החלטתי להעביר אותם למישהו בתמורה או שלא בתמורה – השאלה מה קורה. הרי הגשתי בקשה אחת, רשמתי רישום אחד, אבל בכל זאת ביקשתי להעביר את זה לגבי חלק מהסוגים. פסקה (2) – א1 – מאפשרת לחלק את הרישום כך שלגבי חלק ממנו אני אמשיך להיות הבעלים של סימן המסחר, ואותו אדם שהעברתי לו את סימן המסחר על החלק האחר יהיה זה שיירשם בתור הבעל הרשום של סימן המסחר.

(3) במקום סעיף 17 יבוא:


תיקון סעיף 48 17. בסעיף 48 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "מכוח הדין" יבוא "לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם הוא רשום או חלקם";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) הועברה הבעלות כאמור בסעיף קטן (א) לגבי חלק מן הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום אותו סימן מסחר, יחלק הרשם את רישום סימן המסחר לרישומים נפרדים, בדרך שנקבעה.";

(3) בסעיף קטן (ב), במקום "סעיף קטן (א)" יבוא "סעיפים קטנים

(א) ו-(א1)";

דהיינו, "לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(א1) דין סימן מסחר של בקשה לרשומות תלויה ועומדת כדין סימן מסחר רשום?

כן.

כמה זמן בדרך כלל אורך התיקון בין הגשת הבקשה לבין הרישום של סימן המסחר?

כמה זמן הוא נשאר תלוי?

כשנה, לצערנו.

ובאותה תקופה הוא מקבל הגנה מושלמת- -

יש לו מעמד של רשום.

לא.

כשהוא נרשם הוא מקבל הגנה רטרואקטיבית.

יש סימנים לא רשומים שמקבלים הגנה מכוח חוק עוולות מסחריות. שם צריכים להוכיח מוניטין לפני שאתה יכול - - -

אם אני הגשתי בקשה, אני זוכה להגנה מרגע הבקשה?

אם זה יירשם בסופו של דבר.

ואם זה לא יירשם?

אז לא.

אתה קודם לכל מי שיבוא אחריך, אבל אם מישהו מתחיל מחר להשתמש ועדיין אין לך תעודת רישום אתה לא יכול להגיש נגדו תביעה על הפרת סימן מסחר - -

אז איזו הגנה אתה נותן לי?

למעשה, תביעה לבית-משפט אתה יכול לעשות רק כשיש לך תעודה- -

אני אוהב לעשות את הדברים פשוטים: אני עיצבתי את הטלפון ורשמתי אותו על שמי. למעשה, הוא לא שלי, רק שבוע קודם סיפרה לי מישהי שהיא עיצבה את זה. אני רשמתי אותו לפניה, ואתם אומרים שהבקשה בטיפול, וזה ייקח שנה. מה קורה אתה במשך השנה הזאת, היא יכולה לייצר אותו?

היא תוכל לייצר אותו, אלא אם אתה כבר יכול לתבוע אותה, לפי חוק עוולות מסחריות, כמו שאמר הווארד. כלומר, אם כבר יש לך מוניטין בסימן שלך תוכל לתבוע אותה לפי חוק עוולות מסחריות להפרת סימן מסחר; לא תוכל לתבוע אותה עד שלא תהיה לך תעודה בידיים.

אז אני צריך להוכיח שזאת עוולה מסחרית.

זאת הגנה מוגבלת, זאת רק הגנה לגבי התאריך – כל הקודם זוכה. לא מעבר לכך.

לגבי זה אני, כמובן, אוכל להגיש התנגדות.

בוודאי. לכן יש שנה.

שנה זה לא דבר מקודש, זה בגלל ריבוי בקשות ומיעוט כוח אדם. אנחנו כבר היינו בחצי שנה של פיגור. כ-900 בקשות חדשות מוגשות כל חודש, וכ-70% מהן מחברות זרות.

בסימני מסחר לעומת תחומים אחרים לפעמים יש רישום מהיר; זאת אומרת, לא כל הקודם זוכה, יכול להיות ששניים יכולים ליהנות מסימנים דומים. אולי זה מייצר קצת בלבול בקרב הצרכנים, אבל אם המצב מצדיק את זה שניים יכולים להשתמש בסימנים די דומים, במיוחד כשמדובר על סוגים שונים רואים את זה לעיתים קרובות. למשל, "טבע" לגבי פרמצבטיקה ו"טבע" לגבי סנדלים. זה לא בהכרח מונופול.

המשך הקראה: (4) בסעיף 19 –

(א) אחרי סעיף 56ד לפקודה, המובא בו יבוא:

"תיקון טעות 56ד1. תיקון טעות בבקשה בין-לאומית שאינה מייעדת את ישראל או בבקשת

בבקשה

הרחבה שאינה מייעדת את ישראל יהיה לפי תקנות מדריד, ולא יחולו

בין-לאומית או
לעניין זה הוראות סעיף 20.";

בבקשת הרחבה

אני מבקש הסבר לסעיף 56ד1. מה זה "מייעדת את ישראל"?

בקשה שמייעדת את ישראל זאת בקשה דרך WIPO. זאת אותה בקשה בינלאומית שבה ישראל מופיעה כאחת ממדינות היעד ברישום סימן המסחר. היום עדיין לא הצטרפנו לפרוטוקול מדריד, ומי שרוצה לרשום סימן מסחר בארץ צריך להגיש בקשה נפרדת למדינת ישראל ולא להשתמש בכלי שנותן פרוטוקול מדריד.

איפה נרשמים, בז'נבה?

זה קצת יותר מורכב. לפי פרוטוקול מדריד, כדי להשתמש במנגנון הזה אתה צריך שיהיו לך שורשים. אתה לא יכול לבוא ל-WIPO בלי שיהיה לך בסיס לבנות את הבקשה שלך. הבסיס שלך הוא אחד מן השניים: או בקשה לרישום סימן מסחר או סימן מסחר שכבר רשום לך במדינה חברה; יש כמובן תנאים נוספים כמו תושב או אם מדובר בחברה שמרכז העסקים שלה הוא באותה מדינה שעליה אנחנו מבקשים להסתמך. אבל אם יש אחד התנאים האלה מגישים בקשה בינלאומית ב- WIPO לרישום סימן המסחר.

לא באים ל- WIPO, אלא הולכים למשרד המקומי. המנגנון הזה דו-סיטרי: אם ישראלי רוצה לרשום במדינות זרות הוא ייגש אלינו, יסתמך על בקשה שהוא רשם כבר בישראל ויגיד שהוא רוצה לרשום את זה במדינה אחרת – ארצות-הברית, צרפת או אנגליה וכדומה; אנחנו נעביר את זה לז'נבה, והם יפיצו את זה הלאה- -

הוא מציין את המדינות או שאם למשל תורכיה לא מעניינת אותו אז הוא לא רושם?

כן. 90 מדינות בקירוב חברות כבר באמנה, והוא צריך לסמן- -

אבל אותי מעניינות 10 מדינות.

אז הוא מסמן. זה עניין כספי – כל מדינה והאגרות שהיא דורשת. כיוון אחר הוא למשל אזרח אמריקני שמחליט שישראל היא אחת המדינות שמעניינות אותו, והוא מסמן אותה בטופס שלו, ואנחנו נקבל בקשה דרך WIPO לרשום אותו.

זאת הכוונה במושג "מייעדת את ישראל".

בקשה שאינה מייעדת את ישראל הכוונה היא לבקשה ישראלית, אז למה לא אומרים את זה?

היא לא חייבת להיות ישראלית.

בקשה בינלאומית שאינה מייעדת את ישראל היא בקשה לרישום סימן בינלאומי שיוצאת מישראל אל העולם.

אז למה על דרך השלילה, למה לא להגיד שזאת בקשה שמקורה בישראל?

אבל אם מישהו באנגליה לא מעוניין בישראל, והוא לא מסמן את ישראל בטופס- -

זה, כמובן, לא חל על זה; זה יחול על בקשה שיוצאת מכאן. אנחנו לא מחוקקים לגבי מה שחל באנגליה ולא מגיע אלינו.

כאן הכוונה היא לבקשה ישראלית, אני לא מבין למה לא אומרים את זה.

מפני שאלה המונחים שבחרו בהם- -

אבל עם כל הכבוד זה עקום. לכן כבוד היושב ראש לא הבין בהתחלה על מה מדובר. למה לא להגיד "בקשה ישראלית" במקום "בקשה שאינה מייעדת את ישראל"? הכוונה היא לבקשה שהתחילה פה והופכת לבקשה בינלאומית.

נכון.

אז למה להגיד את זה על דרך השלילה, אני לא מבין.

אנחנו לא יכולים לתקן את זה מכיוון שאלה מונחים שכבר מופיעים. אם אנחנו מתקנים את זה כאן אנחנו צריכים לתקן את זה בכל מקום שבו זה מופיע.

איפה?

בתיקון מס' 5. יש הבחנה בין "בקשה בינלאומית" לבין "בקשה בינלאומית שאינה מייעדת את ישראל". הראשונה יכולה להגיע אלינו- -

- - -

נחיה עם זה.

שלחנו אתמול לוועדה תיקון לפסקה (1) בסעיף 56ה לפקודה:

(ב) בסעיף 56ה לפקודה, המובא בו –

(1) אחרי פסקה (1) יבוא: (1א) לעניין סעיפים 17א ו-17ב, חלוקת בקשה או איחוד בקשות יהיו

לפי הוראות סעיף 9 לפרוטוקול ולפי תקנות מדריד;


כפי שציינתי, סעיף (9) ותקנה 23 הן התקנות שמסדירות את הגשת הבקשות האלה – האפשרות לחלק בקשה או לאחד בין בקשות.

(2) אחרי פסקה (1) יבוא:

(1ב) לעניין סעיף 20, תיקון טעות בבקשה המייעדת את ישראל או בנוגע אליה יהיה לפי

תקנות מדריד;";

(ג) בסעיף 56י לפקודה, המובא בו - -

ביקשתם לסמן את הפסקאות המופיעות (2) ו-(3) ולהוסיף פסקה (1) לפניהן.

נכון.


אם כך, מוסיפים פסקה (1): "ייקבע לעניין סעיף 36א, איחוד כמה רישומים של אותו סימן מסחר יהיה לפי הוראות סעיף 9 לפרוטוקול ולפי תקנות מדריד".


במקרה הזה תקנה 27 מסדירה את זה לתקנות סימנים מסחריים.





(2) במקום "סעיפים 33, 36 ו-37" יבוא "סעיף 33";





(3) בפסקה (3)(א) –






(א) אחרי "סעיפים" יבוא "36"




(ב) במקום פסקה (1) יבוא:





(1) בקשה לשינוי ברישום לפי סעיף 36(א)




(1א) בקשה לרישום מכוח העברה או מכוח הדין לפי סעיף







49(א);"

פסקאות 3, 4 מאושרות.


אנחנו נניח את זה קצת באיחור- -

לא פחות מחודש ימים מהיום בשל עומס הנושאים שיש על שולחן ועדת הכלכלה ועל שולחנה של היועצת המשפטית של הוועדה.

אבל לפני תום המושב הזה, נכון?

חד-משמעית.

לפני יציאת הכנסת לפגרה.

תודה רבה, הדיון נעול.

הישיבה ננעלה ב-13:15