PAGE
37
ועדת הפנים והגנת הסביבה

19/2/2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 117

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני א' באדר התשס"ז (19 בפברואר 2007), שעה 10:00

אישור תקנות בדבר ישיבות מועצה

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז

- היו"ר

שרה מרום-גולן

משה גפני

חנא סוויד

דוד אזולאי

יעקב מרגי

מרינה סולודקין

עו"ד מרגלית בוטרמן
- יועצת משפטית, משרד הפנים

יעל טייב

- משרד הפנים

נועה בן אריה

- יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

אחז בן ארי

- יועץ משפטי עיריית תל-אביב יפו

מרדכי וירשובסקי
- פרום חברי המועצות

חנניה ויינברגר

עידו בן יצחק

יפה שפירא

איה לינצ'בסקי

אישור תקנות בדבר ישיבות מועצה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. נעסוק היום בתקנות בדבר ישיבות המועצה כפי שהגיש לנו שר הפנים. הגברת בוטרמן, אולי תציגי באופן כללי את הרציונאל, למה יזמתם אותם ולאחר מכן אנחנו נעבור לסעיפים עצמם.

התקנון לא עבר שינויים מהותיים במשך תקופה מאד ארוכה למרות השינויים שחלו גם בפקודת העיריות וגם בסדרי ההתנהלות. היו המון עתירות בעניינים שונים שקשורים לתקנון ושבאמת צריכים הסדרה. עשו את בצורה מאד יסודית, בדקו מה שקורה בכנסת, ובמידת הצורך לקחו משם סעיפים ועשו התאמה כשהרעיון לאפשר למשל לכל חבר מועצה לדבר, להביע את דעתו בעניין מסוים שקשור בעבודת המועצה.


בתקנות האלה עבדנו בשיתוף פעולה עם נועה בן אריה ואחז בן ארי, נציגי הרשויות המקומיות ואנחנו מבקשים שתאשרו אותם.

יש הערה מקדמית?

למען הפרוטוקול, אני מבקש לברך אותך בשמי ובשם ארגון חברי המועצות למינוי שלך, מאחל לך הצלחה, והצלחה לשלטון המקומי. מה שאני רוצה לומר כהערה ראשונה, שמשרד הפנים הכין סט של תקנות, שיש בהם המון דברים שלדעתי הם שליליים. אני יכול רק להגיד דבר אחד, שחברי מועצות עירוניות, שהם בסופו של דבר הגוף המרכזי של מועצת עירייה, אף אחד לא מתייעץ. לא באו איתי, אם חבריי, עם מישהו בדברים, ואמרו, אנחנו רוצים לעשות את זה, מה דעתכם? מה אתם חושבים? האם יש לכם הערות, האם יש לכם הצעות לשפר את זה? אולי זה כל כך מושלם שלא צריך לשפר?

אתם לא חלק מהמרכז לשלטון מקומי.

אנחנו לא חלק מהמרכז לשלטון מקומי, אנחנו לא מקבלים לעולם הזמנה לאיזשהו דיון, אנחנו לא שותפים בשום קבלת הכרעות, הניסיון האישי שלי - - -

זאת אומרת המרכז לשלטון מקומי הוא רק של ראשי הרשויות?

ראשי רשויות וסגני ראשי רשויות שהם חברי מועצה. אני רוצה לציין שפניתי כמה פעמים לעדי אלדר ולאגמון, מנכ"ל המרכז לשלטון המקומי, ושלחתי לו את ההערות שלנו לחוק הרשויות המקומיות שעוד טופל בזמנך כשר הפנים, ולא קיבלתי שום תגובה. אנחנו רוצים לשתף פעולה, אנחנו רוצים שהרשות המקומית תעבוד כמערכת, לא בדיוק כמו הכנסת, אבל בכל זאת מערכת פרלמנטארית מסוימת של שיתוף פעולה בין ראש הרשות המקומית, בין הסגנים לבין חברי המועצה. אבל, לא סופרים אותנו, אנחנו לא קיימים.


עכשיו שולחים לי, שלושה ימים לפני הדיון, את החומר, ואני צריך להתייחס אליו. אחז בן ארי שהוזכר כאן הוא היועץ המשפטי של עיריית תל-אביב, הוא אמנם עוזב עכשיו כי הוא קיבל הצעה מסוימת - - -

כל פעם שהוא מגיע לוועדת הפנים הוא עוזב למשהו אחר.

הוא גם קולגה, גם יורשי בתפקיד אז אני לא רוצה להגיד שום מילה, אבל אני צריך לציין שבכל החודשים האלה, וזה בוודאי לקח חודשים כשהכינו את זה, אף אחד לא בא אלי ואמר, אנחנו רוצים לשנות את הקונספציה של שלושה חברי מועצה .

לכן אני מבקש, לאפשר לנו או לשבת עם אנשי משרד הפנים או להכין תזכיר מפורט על הסעיפים שנראים לנו סעיפים שאפשר לקבל, כי גם אנחנו רוצים לשפר. העניין הזה שהוזכר כאן שחברי מועצה יכולים לדבר כמו נאום מהמקום שהונהג בכנסת, אנחנו כבר מקיימים בעיריית תל אביב כבר שנתיים וזה הוכנס לכאן לדעתי בטעות בסוף הדיון ולא בתחילת הדיון, אבל זה כבר עניין טכני.

אגב, גם בכנסת זה לא בתחילת הדיון.

הוא מדבר על נאומים בני דקה.

מדובר על הנאום בן דקה מהמקום שכל חבר כנסת יכול להגיד מה שהוא רוצה. הנהגנו את זה בעיריית תל-אביב בהצלחה.

רוצים לבטל את זה בכנסת.

אנחנו נבטל את זה עשר שנים אחרי זה, אנחנו תמיד מפגרים אחר הכנסת. אני מבקש אדוני היושב ראש, לאפשר לנו ולהכין לנו איזושהי הצעה, ולא לקבל על השולחן תורה ולהגיד, זוהי התורה ראה וקדש.

תגובת משרד הפנים.

אני מבינה שעיקר הטענה של חבר הכנסת לשעבר וחבר המועצה בהווה מר וירשובסקי היא כנגד זה שחובת ההתייעצות לא קוימה. אני מצטערת להגיד שאני לא מכירה את הפורום שהוא היו"ר שלו.

זה מצער מאוד, את זה אני אומר גם כשר פנים לשעבר.

את האיש אנחנו מכירים אבל לא את הפורום. לא אני זאת שליוויתי את התהליך כולו, אבל אנסה לברר.

בוועדה הזו לא יהיה דיון על השלטון המקומי בלי שהפורום הזה מוזמן. בכל דיון על כל נושא, אפילו על החסה בשטחים, הם מוזמנים.

מרגע זה אני מודיע לחברי המועצות שלנו להתמודד על התפקיד שם. שדרגת אותם עכשיו.

התקנון הזה הוא פרי של יוזמה שאני התחלתי בה לפני חמש שנים. זה נעשה בגלל הניסיון שלי במועצה. הרבה חורים הרבה אי בהירויות, דברים שצריך היה לתקן מבחינת הפיקוח של המועצה על הנעשה בעירייה. שנה שלמה בערך, עבודת המטה הייתה רק בתוך עיריית תל-אביב לפני שיצאתי למרכז השלטון המקומי והרחבנו את המעגל. למיטב זכרוני, לפחות פעם אחת העברתי נוסח שכמעט היה בשל לפרסום, היו עוד תיקונים קטנים, אבל העברתי את זה לפי בקשתו של מר וירשובסקי. כך שעל זה שלא הייתה בכלל התייעצות לא הייתי חותם על זה.

לא הבנתי, מי היוזם של השינוי הזה?

היוזם באופן מקורי, הייתי אני ואני לוקח על עצמי את הקרדיט, בתור היועץ המשפטי של עיריית תל-אביב.

ואז מה קרה?

עשינו את עבודת המטה, כל ההתייעצויות, בתוך עיריית תל-אביב, עם חברי המועצה, עם עזר, עם וירשובסקי, חברים אחרים.

אני לא זוכר...

חמש שנים זה הרבה זמן.

לכן אני לא זוכר דבר כזה.

וירשובסקי לא יושב כאן כעיריית תל-אביב. לא על התקן הזה אתה פה.

מתי חברו לעניין מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנים?

לפני שנתיים, אולי קצת יותר הגענו למשרד הפנים ואז זה מתגלגל שם. במשרד הפנים זה אצל היועצת המשפטית של משרד הפנים אילנה ועבר ליהודה זמרת. לקח הרבה זמן הרבה מעבר למה שהיה צריך להקדיש לזה. רוב ההוראות הם ניסוח מחודש של התכנים שהיו קודם עם שיפורים מסוימים דווקא בכיוון של וירשובסקי ולא הפוך. אבל היושב ראש יחליט איך לנהוג.

הקמנו ועד פעולה של מספר חברי מועצה לעניין זה, הייתי פעיל מאד יחד עם וירשובסקי בארגון, אבל פרשתי, זה קורה גם במשפחות הטובות. בשבת ראיתי ראיון שלך בנושא הפרוטוקולים.

מי יושב ראש הפורום שלכם, של חברי מועצות עירוניות.

זה מורכב מכמה חברי מועצה, אני ביניהם.

למה אתם לא בוחרים בצורה מסודרת את הארגון שלכם?

אנחנו פועלים מתוך חוסר אמצעים טוטאלי ומתוך אותה בעיה שרודפת חברי מועצה כבר כמה עשרות שנים. אנחנו לא מקבלים שום תמורה. חבר מועצה נותן את כל מה שהוא עושה בשביל המועצה בזמנו החופשי בלי לקבל תמורה. אז בנוסף לזה להעמיס את העניין של ועד ופעילות?

אני מציע שחברי המועצה ילמדו מהם.

אדוני היושב ראש, הכנו תזכירים - - -

הבנתי שאתם לא מאורגנים.

אנחנו לא מאורגנים כעמותה, עבדנו יחד, אבל אני מוכן גם לשאול את חברי, האם דנו איתו על ספר הדינים?

קראתי את הראיון איתך בנושא הפרוטוקולים.

קראתי.

אז אפשר לזכות אותך. בגלל זה ביקשתי לבוא לנושא הפרוטוקולים. מה שעו"ד וירשובסקי אמר, המצב הרבה יותר חמור. מרכז השלטון המקומי מייצג לא רק את ראשי העיר והסגנים אלא יש לו עוד 25 ארגונים של יועצים משפטיים, מנהלי אגפים, מהנדסים וכו'. רק מקום אחד נפקד מהם ואלה חברי המועצה ואנחנו לא נתמכים על ידי המרכז לשלטון מקומי.


לא רק זה, מרכז השלטון המקומי כותב לראש העיר, אתה תשלם לפי סקאלה מסוימת עבור מהנדס, דמי חברות בארגון... מצבנו הרבה יותר חמור.

אני מסכים איתכם. אתם עושים שגיאה קשה, אבל זה לא לדיון היום.

הצעה לסדר. מה שהעלית, אני לא הייתי מעז להעלות אותו. אני מציע, אם אתה מוכן לעניין, לקיים דיון אמיתי, שוועדת הפנים צריכה לקיים אותו, על מעמדם של חברי המועצות, להביא את משרד הפנים, את מרכז השלטון המקומי ונציגות שתהווה בסיס אמיתי לנציגים בכל הארץ. האם מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנים, לאור העובדה שחברי המועצות לא מקבלים שכר, אבל הציבור בחר אותם, והם צריכים למלא את תפקידם, האם הם צריכים להיות חלק מהמרכז לשלטון המקומי? האם המרכז לשלטון המקומי מייצג רק את ראשי הערים ולא מייצג את חברי העיריות? האם צריך לתת להם אמצעים כדי להתארגן? הם חלק מהעניין, נבחרי ציבור, מאותו יום שנבחרו ראשי הערים לפי החוק.

חבר הכנסת גפני, קודם כל ההצעה שלך היא הצעה ראויה. אני רוצה לדעת שיש דבר אמיתי שנקרא חברי מועצות במובן הארגוני. פעם הייתי בכנס שלהם שהיה כנס מאד מרשים והשאלה אם היה אחרון, לכן אני שואל את השאלות. אנחנו לא רוצים ליצור דברים באופן מלאכותי. אני חושב שאם תבוא פנייה לפחות של 50 חברי מועצות, שזה לא הרבה, אלי, כיושב ראש ועדת הפנים, בכתב, שמבקשת לקיים דיון כזה בעקבות היוזמה של חבר הכנסת גפני, אני אקים את הדיון, אני חושב שהיא צריכה לבוא מלמטה ולא מהכנסת.

יכול להיות שזה רק עניין של וירשובסקי ושל חנניה, ואם זה מעסיק רק אותם, שאני מאד מעריך אותם , זה עדין לא מספיק מכריע בעיני כדי לייצר דינאמיקה. אם זה מעסיק חברי מועצה בכל הארץ והדבר הזה בנפשם, וזה מה שאני חושב, אז אני מבקש שהדבר הזה יבוא מלמטה עם פנייה מסודרת של כמה עשרות חברים שיגיעו שהגיע הזמן לבחון את מערכות היחסים על כל המשתמע מזה.

בכנס שהיית נוכחת לדעת עד כמה.

נוכחתי, ולאחר מכן הכול שקע. אני מציע שנתקדם.

אני בהחלט מקבל את האתגר, את הכפפה שהנחת לפנינו. אני לא חושב שהמספר 50 צריך להיות מספר קונסטיטוציוני. אבל מספר ניכר, וגם ממקומות שונים בארץ.

מה שתביאו, תביאו.

זו לא בעיה

בהקשר של תיקון חוק העיריות, צריך לבחון אותו גם בהיבט הזה.

יישר כוח, הערה במקום.

בהחלט. מי מציג את התקנות?

הגשתי הצעת חוק בקשר לתשלום לחברי מועצה.

אני חושב שזו הצעת חוק ראויה.

זה עוד לא עבר קריאה.

בחוק העיריות זה קיים. אני יודע שמשרד הפנים יזם את זה. זה היה ובוטל.

הוטלה, לא בוטלה.

גם בקשר לפתיחת הועדות המקומיות. שר הפנים אמר לי שיש הצעה של משרד הפנים, הוא מצרף את ההצעה שלי להצעה של משרד הפנים וזה ילך יחד לאישור, ככה ששתי ההצעות האלה כבר בדיון. מה שצריך לעשות זה לכנס את חברי המועצה, ולראות מה הם מבקשים, מה הטענות שלהם. אינני חושבת שמכל כך הרבה מועצות זו בעיה להשיג 50 קולות.

אני רוצה להזכיר, לאור דברים שנאמרו כאן, כי ההצעה היא הצעתו של שר הפנים. אם היו נותנים לראשי עיריות לכתוב את זה היינו נמצאים במצב אחר, זה לא נשלח לראשי העיריות ואגב, אני בטוח שיש להם הסתייגויות. הדבר טופל על ידי משפטים בכוונת מכוון בשביל לשמור על האיזון הנאות, וכן על יעילות ישיבות המועצה, שמירת זכויות המיעוט וכמובן ערכי דמוקרטיה.

מה הבעיות שעומדות ביסוד?

אמרה היועצת המשפטית, לייצר סדר וניקיון.

בהתאמה לרוח תקופה.

נצטרך לעשות עבודה יסודית ולעבור סעיף סעיף.

למען השקיפות אני רוצה להגיד שדברתי אתך בטלפון ושאלתי אם אתה עומד לאשר את זה ואמרת לי שלא.

אני לא חושב שנסיים את זה היום.

שלחתי את התיקון הזה לחברי המועצות ואני מבקש שהם יגיבו.

לא נסיים את זה היום אבל אני חושב שחבל שלא נתקדם.

1. הגדרות

בתקנון זה-

"ישיבה"- ישיבה מן המניין וישיבה שלא מן המניין. כל חודש צריך לקיים ישיבה מן המניין אבל ניתן לקרוא לישיבות נוספות שהן לא מן המניין.

"מועצה ממונה" –ועדה למילוי תפקידי ראש העירייה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד כאמור בסעיף 143 (א) רישה לפקודה.

"רכז ישיבות המועצה" – עובד עירייה שראש העירייה הטיל עליו את ביצוע תפקידי הרכז על פי תקנון זה בנוסף לתפקידו האחרים, בין באופן כללי ובין לישיבה מסוימת.

זה בעל תפקיד חדש, מה שהיה מזכיר המועצה.

מכיוון שהתפקיד של המזכירים הולך ונמוג.

למה אתם לא מכנים את זה מזכיר מועצה?

היום התפקיד של מזכיר מועצה הולך ומתמעט. נעשו מספר תיקונים לפקודת העיריות במהלך השנים שהחליפו את מעמד המזכיר וחייבו מינוי של מנכ"ל. אין הגדרה נפרדת למזכיר ישיבות מועצה. לכן מצאנו לנכון להחליף את הגדרת המזכיר. מה שכן יש, יש יושב ראש מועצה. היום, על פי הפקודה הקיימת יושב ראש מועצה ממונה על פי סעיף 131 רק במקום שיש מינימום של חברי מועצה.

אני רוצה להציע בנושא הרכז כמה דברים, קודם כל שיהיה עובד קבוע בעירייה, לא מישהו שראש המועצה הביא אותו עכשיו, עובד עירייה, אם זה עונה, זה עונה. לא מישהו מטעם, אלא שייהנה מאמון חברי המועצה. עובד העירייה מצידי, צריך להיות עובד די בכיר, סטטוטורי, ברמה של מנהל אגף, זה תפקיד שמתווסף.

חוץ מחינוך, אין עובד סטטוטורי ברמה של מנהל אגף, סטטוטורי זה מזכיר, גזבר, מנכ"ל, יועץ משפטי.

אז לא סטטוטורי, אבל עובד ברמה של מנהל.

שקיים בפועל שלא יחייב תקן חדש.

הדבר השני שאני רוצה לומר, האם כדאי שראש העירייה יאשר את המינוי הזה במועצת העיר? או שיביא לידיעת מועצת העיר?

התשובה כן.

רצוי מאוד.

למה צריך אישור מליאה, זה ראש עיר מטיל על עובד עירייה.

קודם כל זה ברור שראש העיר מטיל, ורק ראש העיר. אבל אני רוצה שהוא יהיה אדם שראש העיר יידע שהוא מקובל על כולם. אז כשאני אומר שהוא צריך לקבל אישור זה אומר שזה סוג של מינוי שכולם מסכימים לו או שברור שהוא לא איש פוליטי כזה או אחר.

מה ההגדרה של התפקיד הזה?

מרכז של המועצה, מרכז טכני.

למה להוציא את זה מהמזכיר?

למה הוא צריך אישור? להביא לידיעת המליאה והמועצה כן, אבל אישור ייתן לו מעמד מיוחד.

הוא לא צריך להיות המזכיר של ראש העיר.

על פי החוק, מזכיר המועצה הוא שאחראי על זימון ישיבות המועצה אז אי אפשר לשנות את החוק.

בעיריות שיש מנכ"ל עירייה אין מזכיר עירייה?

זה בוטל במסגרת תיקון.

או מזכיר או מנהל.

ההערה של היושב ראש מקובלת עלי, הייתי מתפשר בין אישור או הודעה למועצה.

אני רוצה להביע את עמדתי, אני תומך בעמדה שלך. מה התפקיד שאתם מציעים? מזכיר, מנכ"ל. אתם מציעים בתקנון הזה לעגן את הנושא של מי שירכז את ישיבות המועצה. ישיבות המועצה הן ישיבות שיושבים שם גם קואליציה וגם אופוזיציה, חברי מועצה מכל הסיעות. זה שלראש העיר יש מעמד על זה ברור לחלוטין. אין אפשרות למנות מרכז שינהל את ישיבות המועצה, ישלח את ההזמנות, יעשה את כל הדברים ללא ראש העיר, זה חד משמעי ועל זה אין ויכוח.

אבל, אם המשמעות של העניין שרק ראש העיר ממנה אותו והוא רק צריך להודיע על כך, משמעות העניין שהוא איש של ראש העיר לכל דבר ועניין. ברצותו ממנה, וברצותו מסלק. ברגע שיש רוב חברי מועצת העיר שמעוניינים בדבר מסוים ומבקשים מהרכז, הרכז יעשה מה שראש העיר אומר לו. אני מדבר על הצד הקיצוני, אני לא מדבר על רוב ראשי הערים שהם אנשים ישרים.

זה לא קשור ליושר, זה קשור להגינות.

על כל פנים זה ברור לחלוטין שאם לא מטפלים בעניין הזה ומשאירים את המצב הארכאי שהיה עד היום, בסדר, אבל אם אנחנו מתחילים לטפל בזה, חשוב שנטפל בזה באופן יסודי ולדון על כל התקנון הזה כי צריך לתת מעמד לחברי המועצה. אגב, לפי הערכתי, אתם תשמעו פה מחברי הוועדה ומיושב ראש הוועדה על חיזוק מעמדם של חברי המועצה מכיוון מעמדם הלך ונחלש מאז חקיקת החוק של בחירה ישירה לראשות עיר, שהתכוונו לדבר אחד ובעצם פגעו באופן אנוש בחברי המועצות.

היום אנשים טובים לא רוצים ללכת לזה, אין שכר, ראש העיר ממילא עושה מה שהוא רוצה, אז מגיעים אנשים בדרג נמוך יותר מלבד אנשים שהם באמת אידיאולוגים, כמו מרדכי וירשובסקי או חנניה ויינברגר. כמה יש עוד כאלה? רק שניים הגיעו לוועדה. לכן דעתי שצריך לחזק את מעמדם, והוא צריך לאשר את זה בישיבת מועצת העיר. אם אכן רוצים לשנות את מעמדו צריך לעשות את זה באישור מועצת העיר.

הוא חושב שבמקום שיש מזכיר, זה לא מסוג הדברים שאפשר לקחת את זה. זו שאלה משפטית.

המזכיר נולד רק בתקנון הזה.

מזכיר מועצה.

בפקודת העיריות בעצמה אנחנו יודעים שיש מזכיר אנחנו לא יודעים מה הוא עושה.

לא, בפקודת המועצות המקומיות?

המקום היחיד בו פגשנו את העובד הזה זה בתקנון הזה. כיוון שזה הוחל על מנכ"ל אז יש מנכ"ל ויש רכז של ישיבות מועצה.

אני רוצה לשאול איך זה משפיע על צו המועצות המקומיות?

כרגע זה לא משפיע הכוונה היא להחיל.

במועצות מקומיות זה עולם אחר

מן הסתם שר הפנים יכול להחיל בלי אישור מועצה.

בצו המועצות המקומיות יש שם הגדרה של תפקיד המזכיר והמזכיר הוא זה שמזמן את ישיבות המועצה. מעבר לזה, מזכיר המועצה, העניין של זימון ישיבות זה לא עניין טכני בלבד. מזכיר המועצה גם אחראי על ביצוע החלטות שמתקבלות בישיבות המועצה. לכן אם אנחנו מדברים על מרכז, העניין הוא לא רק לשלוח את ההזמנה אלא גם לעקוב, לכן זו פונקציה רצינית.

אני מסכם את הפרק הזה. אנחנו לא מצביעים. רכז המועצה יהיה אדם בכיר, מנהל אגף, לא יהיה איש מלשכת ראש העיר והוא יובא לאישור המועצה, כך אני אביא את זה להצבעה. לסעיף הבא: ישיבות המועצה.

2. ישיבות המועצה


המועצה תקיים ישיבות מן המניין וישיבות שלא מן המניין, הכול כמפורט בתקנון זה.


3. זימון

המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה בהתאם לפרק הרביעי.

מה זה אומר סטטוס קוו?

היות ויושב ראש הוועדה בעד סטטוס קוו אז נמשיך הלאה.

אני לא פחות בעד הסטטוס קוו ממך. הלוואי והייתי מערער על הסטטוס קוו כמוך.

4. מספר ישיבות.

המועצה תקיים ישיבה מן המניין (בפרק זה – ישיבה) אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חודשים של השנה.

זה שזה קיים זה לא אומר שאנחנו לא נשנה אם זה לא קיים. אם זה בחוק, זה מצב נתון

למה לא לקיים חודשיים בשנה?

יש את תשרי וניסן, אני מכיר את זה.

אני מוכן ובתנאי שתתקיימנה לפחות 12 ישיבות בשנה. זה מקובל.

מקובל.

יש רשויות שלא מצליחות לעמוד בעשר ישיבות.

הנוסח הוא שהמועצה רשאית בחודשים האלה לא לקיים. אפשר לקיים.

היושב ראש מציע להשאיר את זה ובתנאי שיהיו 12 ישיבות בשנה.

אני כולל גם את הישיבות שלא מן המניין.

מציע היושב ראש, ואני מצטרף אליו, שישיבות מן המניין צריכות שיתקיימו אחת לחודש,

רשאית המועצה שלא לעשות בשני חודשים בשנה אבל היא חייבת לעשות 12 ישיבות.

אולי אפשר לוותר על זה? לא בשבילנו, פשוט בשביל חברי המועצה. היות ולא סופרים את מספר הישיבות שלא מן המניין, אני חושבת שזה יכביד על חברי המועצה, לא עליי.

שיתפטרו אם לא רוצים לעבוד.

מתי בעשור האחרון הודח חבר מועצה?

שלא ייבחרו. עיריית תל אביב מנהלת מדינה, אני לא מדבר על ירושלים שמנהלת את העולם, שלא תתקיימנה ישיבות מועצה אחת לחודש? תני לראש העיר לנהל הכול כמו שריף, כמו בארצות הברית, אבל בוא נחליט את זה בחוק.

לא שווה כזה ויכוח אמוציונאלי.

אני רואה שכשהמועצה מחליטה לא לקיים ישיבה בחודש יש אווירת חופש.

לכן אנחנו משאירים את האפשרות לא לקיים חודשיים, אנחנו מבינים שזה דבר שהשתרש אבל אנחנו מבקשים להשלים במקום אחר, בימים יותר אינטנסיביים של עבודת עירייה. מדובר על פקודת העיריות לא על המועצות המקומיות, אם אלו ישובים גדולים אין סיבה לא לקיים בכל עירייה במדינת ישראל 12 ישיבות בשנה.

ומה עושים עם המועצות?

זה לא פה. מדוע הדבר הזה לא מותאם למועצות המקומיות?

למיטב זכרוני, צו המועצות המקומיות לא נדרש אישור של ועדת הפנים אז יכול להיות שרצו שאחרי שיהיה נוסח מאושר, תהיה התאמה.

תרשמי לך את זה ואני מבקש לקבל תשובה ממך או מיהודה זמרת או מהשר, מה בכוונתו לעשות בנושא המועצות המקומיות בהנחה שאנחנו נאשר את הבקשה שלו לעיריות וגם על המועצות האזוריות, השאלה אם רוצים לשנות. גם בעיריות יש, הם רוצים לשנות זה כל העניין.

הם לא רוצים לשנות, הם רוצים להסדיר את הישיבות.

הם מוסדרות, מה זה מערב פרוע? הכול מוסדר, ויש הצעה לשינויים. אני מבקש לדעת האם השר מתכוון, בהנחה שנאשר את מה שאתם מביאים בפנינו בצורה כזו או אחרת, האם בכוונתו של השר להחיל את השינויים הללו גם על המועצות המקומיות וגם על המועצות האזוריות. אני מבקש על זה תשובה בכתב.

5. מועד ישיבות.

(1) תוך חודשיים מיום היבחרה, תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי או בערב יום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה זולת אם הסכימו כל חברי המעוצה אחרת, עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה, יתקיימו הישיבות ביום רביעי הראשון לכל חודש בשעה 18:00.

מה זאת אומרת "זולת אם הסכימו כל חברי המועצה אחרת"?

מה הבעיה עם יום רביעי? נראה לי יום מצוין.

בנוהל הקודם זה היה יום חמישי וזה לא טוב כי זה היה ערב יום שישי.

יום חמישי זה לא טוב, ביום חמישי זו ישיבה שאתה מחליט שהיא חשאית כי העיתונות המקומית יוצאת ביום שישי והיא סגורה ביום חמישי ואתה בעצם מסרס, אפשר לסגור את הטלוויזיה בכנסת. לכן יום רביעי זה יום ראוי וזה בסדר גמור.

מה זה "זולת אם הסכימו כל חברי המועצה אחרת"? למשל מה יקרה אם יחליטו כל חברי המועצה בעיר יהודית טהורה, אין שם חברי כנסת שאינם יהודים, ומחליטים להתכנס בשבת?

זה יכול לקרות רק במועצה יהודית. אני מאמין שחברינו מהישובים הערביים יכבדו את זה.

יש דבר שיכול להיות ששמו אותו מבלי משים. יש יום מנוחה שבועי, וביום המנוחה השבועי, זה יכול להיות יהודים או ערבים, ביום זה באו חברי המועצה ואמרו בנצרת, שם חברי המועצה ערבים חילוניים.

מה איכפת לך שהם מקיימים ישיבה?

אכפת לי, אני צריך לאשר את זה.

כתוב במפורש שלא ביום המנוחה.

הם לא יכולים להפוך את הסעיף הזה.

התיקון מאפשר להם לקיים את הישיבה ביום המנוחה השבועי שלהם.

אני מתנגד לזה , יום מנוחה השבועי הוא יום מנוחה, הוא לא נתון לבחירה. אם מחליטים במגזר הערבי שלא עושים ישיבות ביום שישי אז גם אם יבואו כל חברי מועצת העיר ויגידו שהם רוצים לקיים ישיבה ביום שישי, התקנון לא יכול לאפשר להם. נורא פשוט. אלא אם כן אתם חושבים שעירייה זה דבר פרטי שאפשר לעשות ישיבות מתי שרוצים.

הבנו, ההערה התקבלה.

אני מוחק את המלים "זולת אם הסכימו כל חברי המועצה".

לפי דעתי צריך, ובלבד שלא ביום המנוחה.

יש את זה כבר.

(ב) ישיבת המועצה תתחיל לא לפני השעה 18:00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת.

גם לא אחרי. הסכמה של כולם זה בסדר. ישיבת המועצה לא תתחיל לא לפני ולא אחרי, אלא אם כן כולם הסכימו. חבר הכנסת מרגי, אני יוצא לכמה דקות תחליף אותי.

(3) חל מועד ישיבה בערב יום מנוחה או ביום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן או למועד אחר שרוב חברי המועצה הסכימו עליו מראש ובכתב, למעט ברשות מקומית שלגביה חל סעיף קטן (א).

את המלים "למעט ברשות מקומית" למחוק.

אני חושב שכל הסעיף מיותר אחרי התיקון שנעשה ב (א).

"סעיף קטן זה לא יחול על מועד ישיבה שחל ביום המנוחה השבועי או בערב יום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה אשר נקבע בהסכמת כל חברי המועצה כמועד הקבוע לישיבותיה של המועצה בהתאם לסעיף קטן (א)".

מה זה יום מנוחה של חבר מועצה? אם ככה חבר הכנסת סוויד צודק, אחרי התיקון ב-(א), סעיף קטן (ג) מיותר.

לא תהיה ישיבה ערב יום מנוחה כי סעיף (א) כבר שלל את זה, אז למה לכתוב "אם חל מועד ישיבה בערב יום מנוחה"? זה כבר לא רלוונטי.

אם קבעו ישיבה ליום רביעי, וזה נופל במקרה על ערב חג אז הסעיף הזה חל, אנחנו דוחים אותו.

זה סעיף חיוני. למשל יום רביעי נופל בערב פסח.

הוא לא מיותר.

הסעיף החדש יהיה "חל מועד ישיבה בערב יום מנוחה או ביום מנוחה של חבר מחברי המועצה תידחה הישיבה ליום והשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן או למועד אחר שרוב חברי המועצה הסכימו עליו מראש ובכתב", בסעיף קטן זה יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א'.

באיזה מידה זה שונה מהמצב הקיים? אין בה שום חידוש

לא שינינו את הסעיף. הדבר היחידי ששינינו בסעיף הזה זה את היום, מיום ה' ליום ד'.

הורדתם את הסעיף שקובע שישיבות הוועדה המקומית תכנון ובנייה יתקיימו באותו יום.

למה אתה מוחק "קטן"

בסעיף זה, זה נכון לגבי (א) ו-(ב).

(4) מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) וסעיף 4 לתקנון זה, רשאית מועצה להסכים, באמצעות כל חבריה מראש ובכתב, על מועד קיום ישיבה מסוימת במועד ובשעה אחרים מהמועד שנקבע ובתנאי שתקוים ישיבת מועצה מן המניין לפחות פעם אחת לכל חודש.

מה זה בא לשריין?

זה חידוש? זה לא היה?

ישיבה מסוימת אפשר לקבוע במועד ובשעה אחרים, אחרי שש או לפני שש, זה באופן כללי. הסעיפים הראשונים, הסעיפים הראשונים דנו בהחלטה שישיבות המועצה יתקיימו ביום שלישי שעה 18:00, זו החלטה כללית, עכשיו החלטה ספציפית שהישיבה הזו היא ישיבה מסוימת מיוחדת.

והיא לא מן המניין. לפי הסיפא, את מדברת על ישיבות שלא מן המניין.

"ובלבד שתקוים ישיבת מועצה מן המניין לפחות פעם אחת בחודש".

אז זו ישיבה שלא מן המניין, כך נראה.

אם יש מועד קבוע לישיבה המועצה יכולה להסכים לקיים אותה במועד אחר, אבל שלא תקפוץ יותר מחודש.

היא לא יכולה ליצור את התקדים, זה לא השינוי מכאן ולהבא.

(5) ביום שמתקיימת בו ישיבת מועצה שלא מן המניין, אפשר לקיים גם ישיבה מיוחדת כאמור בסעיף 57 לתקנון זה, ובלבד שהישיבה המיוחדת לא תחל לפני השעה 18:00 אלא אם כן הסכימו כל חברי המועצה על שעה אחרת".

אבל אין הגבלה באיזה שעה אחר זה, זה יתקיים. הם יכולים לעשות בשעה 21:00 אחרי שהייתה ישיבה רגילה, לקבל החלטה לעשות ישיבה.

לא יעשו בזמן משחק כדורגל.

כשאתה תחום לישיבה שלא תחל לפני השעה 16:00 וישיבת מועצה צריכה להתחיל בשעה 18:00 אין מגוון אפשרויות.

מהי הגדרה של ישיבה מיוחדת?

היא מוסדרת בסעיף.

רציתי להעיר לגבי הסעיף הזה, בנוסח הקיים היום היה גם סעיף קטן שאמר שבמועד הקבוע לישיבות המועצה יתקיימו ישיבותיה של המועצה היושבת כוועדה מקומית לתכנון ובניה לפני ישיבות המועצה מן המניין אלא אם כן הסכימו אחרת מראש ¾ של כל חברי המועצה.

השמטנו את זה.

אז האם אפשר להסביר את הרציונאל.

אני חושב שזה לא יעיל. צריך לאפשר את הדבר הזה, עד שמכנסים חברי מועצה אפשר לעשות באותה הזדמנות גם ישיבה של מליאת ועדת בניין ערים.

זה היה הרציונל, בהתחלה לא היה קשור אחד בשני.

הוא אומר שמחקו את זה.

קודם זה היה חובה.

הייתי מציע, שבכל זאת, לא חובה, זה רשות. מפני שאם זה נמחק, וקודם זה היה, יבואו ויפרשו שהמחוקק מחק את זה לחלוטין לכן אי אפשר לקיים ישיבה של ועדת בניין ערים.

ועדת בניין ערים מתכנסת לפעמים בתדירות שונה לחלוטין וגבוהה בהרבה, ויש לה ועדות משנה שלה.

אם אין סייגים אז למה להכניס את זה פה?

אגב, התוספת הזו, עד כמה שאני זוכר, שצרפה את הישיבה של הוועדה המקומית, הייתה הצעת חוק פרטית, לא הייתה מחויבת במציאות. הוועדה המקומית זו ועדה מקומית יש לה סדר, אין לה סייגים.

אז זה במקום.

במידה מסוימת זה משרת את העירייה, להיות רחבה יותר.

זה צריך להיות נדון בכלל בחוק התכנון והבניה.


6. שינוי מועד ישיבה.

(1) ראש עירייה רשאי, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות ישיבה, לא יותר מפעם אחת, למועד אחר, והכול בתנאי שבאותו חודש תקוים ישיבה אחת לפחות ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לעניין שעל סדר יומה של הישיבה.

איך זה מסתדר עם ההתחלה של 12 ישיבות?

עדיין תהיה אחת לחודש ישיבה, אז זה מסתדר.

יכול לדחות פעם אחת בתנאי שזה יהיה באותו חודש.

והכול בתנאי שבאותו חודש תקוים ישיבה אחת לפחות.

אז אם דוחים פירוש הדבר שלא מקיימים.

השאלה היא אם שלושה רבעים מחברי המועצה לא יכולים לבקש דחייה, למה חוסר האיזון?

(2) ראש עירייה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולתקופה שלא תעלה על שבוע ימים, אם שליש לפחות מחברי המועצה דרש זאת בכתב, חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה.

זו יוזמה של חברי המועצה.

זה לא טוב, כי ראש העיר רשאי לזמן ישיבת מועצה יומיים לפני מועד הישיבה אז איך יכולים להיות לחבר מועצה חמישה ימים לפני זה?

זו ישיבה חודשית.

שהם יודעים מראש את המועדים. המועצה מאפשרת מראש.

(3) הוראות סעיף 5(א) לתקנון זה לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה.


7. סמכות ראש עירייה.

ראש עירייה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המניין.

היום, לפי עירייה שיש בה יושב ראש מועצה, את ההזמנות לכל ישיבה עושים שניהם יחד. ראש העירייה ויושב ראש המועצה. פה מוחקים בכלל את יושב ראש המועצה.

8. כינוס ישיבה.

(1) ראש עירייה יכנס ישיבה שלא מן המניין למועד שלא יהיה מאוחר משבעה ימים מהיום שהוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו.

(2) היה מועד הקבוע לישיבת המועצה בהתאם לסעיף 5 לתקנון זה, בתוך שבועיים ממועד הגשת הדרישה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש העירייה, במקום לכנס ישיבה שלא מן המניין כאמור בסעיף קטן (א), לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשוניים בסדר היום של הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם הייתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש העירייה או של סגן מסגניו, ובלבד שלא יפגע בהוראות הנוגעות למשלוח חומר לישיבה.

אם אני וחלק מחברי המועצה הגשנו בקשה לכינוס ישיבה שלא מן המניין, על סדר היום, מצב הניקיון בעיר. ראש העיר ראה את הבקשה, נפלה לו ישיבה מן המניין באותו זמן והוא מחליט על הנושא הזה.

אם זה תוך שבועיים, הוא מאחד את שתי הישיבות.

(3) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לא תכונס ישיבה שלא מן המניין יותר מפעם אחת בכל חודש אלא אם כן הוגשה דרישה מיוחדת בכתב חתומה בידי שני שלישים לפחות מחברי המועצה.

מה זה משנה את הסטטוס?

שניתן להוסיף עוד ישיבות שאינן מן המניין על פי דרישה.

קודם לא הייתה מגבלה.

הכנסת מגבלה קודם.

לשם האיזון של הכנסת המגבלה סברנו שיש מקום להכניס סעיף שמאפשר להגיש בקשה לכינוס ישיבות נוספות שאינן מן המניין בנוסף למגבלות.

למה לא רוב מוחלט 51%?

מי שחווה מועצות מקומיות, קח את קריית אונו, זה סתם הטרדה.

שני שליש.

זה על הישיבה השנייה ואילך.

יש ישיבה אחת מן המניין, ישיבה אחת לא מן המניין, ועוד אופציה לישיבה נוספת שלא מן המניין. לא נהפוך את מועצת העיר לקרקס.

לא להפוך אותה לשלטון יחיד של ראש העירייה, זה הצד השני, זה מה שקיים.

המחוקק יחליט שראש עיר אי אפשר להדיח. אם אי אפשר היה להדיח ראש ממשלה היה בכנסת שלטון יחיד, 120 איש היו עושים רק מה שאדם אחד אומר.

בין להדיח ובין לקבוע לו נוהל שינהג בדמוקרטיה אלו שני דברים שונים.

9. ישיבה שלא מן המניין על פי הוראת השר.

נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המניין, וראש העירייה לא כינס את המועצה תוך שבעה ימים כאמור בסעיף 8(א) לתקנון זה, ולא נהג לפי סעיף קטן (ב) שבסעיף האמור, ייכנס הממונה את המועצה לישיבה במועד שיקבע, כונסה הישיבה, היא תיפתח על ידי זקן חברי המועצה הנוכחי, כאמור בסעיף 30(ב).

אני לא מקבל. יכנס הממונה את המועצה לישיבה לאלתר, לא במועד שייקבע. הביטוי לאלתר הוא מיידי. אבל אם כתוב שבתוך שבעה ימים, זה יכול להיות שמונה ימים, תשעה ימים, עשרה ימים, זה לא יכול להיות מאה ימים.

אולי שבעה ימים, כמו בנוסח הקודם.

בסדר, אבל אי אפשר במועד שייקבע, זה לא יקרה. אם עובדים לפי התקנון וראש עיר מסרב לעמוד בתקנון , אין לו פרסים. הממונה יקבע את הישיבה לאלתר.

אני לא מתווכחת על העיקרון, הקביעה של הימים יכולה להיות בעייתית כשמדובר בנושאים מיוחדים שבהם התקנה קובעת אחרת. לפעמים היא קובעת שבעה ימים, שמונה ימים, בעניינים מיוחדים היא קובעת זימון של עשרה ימים מראש, כמו למשל בתקציבים דוחות כספיים או ביקרות, אלה דברים שהתקנה קובעת את זה.

הישיבה תיקבע תוך 48 שעות אלא אם כן התקנה קבעה אחרת. כי התקנה מעל התקנון.

אנחנו מדברים על האיחור, תוך שבעה ימים זה בסדר.

אם הממונה מזמין הכול מתחיל מחדש. מה זה יכנס? הוא המזמן.

מה סוכם?

תוך שבעה ימים זולת תיקבע תקנה אחרת. אפשר לכתוב לאלתר.

תוך 72 שעות, לא נספר על פי שום פקודה. תוך שלושה ימי עבודה זה בסדר גמור.

ישנן עיריות שיש להם יושב ראש. יש עיריות, 21 חברי מועצה, ויש להם יושב ראש מועצה לא רק ראש עיר. אולי להוסיף יושב ראש מועצה או זקן חברי המועצה.

צריך לדון על הדבר הזה מה התפקיד של יושב ראש.

הוא מנהל את הישיבה, פה מוחקים אותו.

הוא ברור וממוקד.

סמכויות היושב ראש מצויות בסעיף 34.

כדי שאנחנו נדע, היינו צריכים קודם כל לדעת מה אתם רוצים לעשות עם יושב ראש מועצה, מדוע לא לקחת אפילו מועצה קטנה עם יושב ראש מועצה?

אם אתם רוצים שיצא משהו, תן לי לעבוד בסדר שלי, אני לא מסכם כלום.

אני לא יכול למנוע את זה. הייתי אומר לך לעצור מסיבה אחרת. אתה יושב ראש, ישבתי פה 15 שנה ואני יודע את סדרי העבודה. אני בסך הכול חבר מועצה.

אני רוצה לשפר את כלי העבודה שלך.

לעת עתה הרענו לערבות הדמוקרטית של המועצה בישיבה הזו בצורה משמעותית. ראש העירייה חודר יותר ויותר לכל ניהול המועצה ולכל פעולותיה, כל האווירה היא כזאת.

אווירה זה דבר אחד ופרטים זה דבר אחר, ברמת הפרטים אני מוכן להתווכח כי לפי דעתי שיפרנו.

בפרט שהוא יושב ראש המועצה, ל-21.

פרט ל- 21 ולא מחקנו את ההוראה.

אבל פה אפשר להוסיף אותו.

לא הגענו לשם.

אני רוצה להמשיך על פי הסדר שכתוב בתקנון.

10 ימים ושעות של ישיבה שלא מן המניין.

סעיף 5 לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול על ישיבה שזומנה לפי פרק זה.

זימון ישיבות.


11 משלוח הזמנות.

רכז ישיבות המועצה יחתום על הזמנות ישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן אולם על הזמנה לישיבות שכינס הממונה לפי סעיף 9...

אני מציע שלא נקרא לא "רכז", "מרכז" שם יותר מוצלח.

מרכז ישיבות המועצה יחתום על הזמנות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, אולם על הזמנה לישיבות שכינס הממונה לפי סעיף 9, יחתום הממונה או מי שהוא מונה על ידו, הזמנות כאמור ימסרו למרכז ישיבות המועצה והוא יהיה אחראי על מסירתן.

12. תוכן ההזמנה

(1) בהזמנה לישיבה יצוין –

(1) אם הישיבה היא מן המניין או שלא מן המניין.

(2) את היום, השעה והמקום של הישיבה.
(3) את סדר היום על סעיפיו לפי סדר הדיון שבהם או את ההצעה לסדר היום – לפי העניין.
(4) בישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוקי עזר – טיוטה של הצעות עם דברי ההסבר.
(5) בישיבה שכונסה לפי דרישה של שליש לפחות מחברי המועצה – הצעת החלטה לגבי סדר היום.
(2) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) (4) ו-(5) להזמנה יצורפו, ככל האפשר, נוסח הצעות החלטה ודברי הסבר, המלצת ועדות המועצה שעסקו בנושא שעל סדר היום וכן כל חוות דעת של גורם מקצועי שהגשתה דרושה על פי דין.

מתי יהיה זימון לישיבת המועצה?

זה מוסדר. היום אין חובה לצרף הצעות החלטה בדברי הסבר, די בכך שעניין סדר היום וכל היתר נעשה במועצה.

כאשר חבר מועצה מציע, אז הוא צריך את ההחלטה.

כשאתה מתכוון גם על המלצת ועדות המועצה שעסקו בנושא, אתה מתכוון גם לוועדת ההנהלה.

ועדת כספים, ועדת ההנהלה, מי שמביא להחלטות המועצה.

ההנהלה מכינה את הפרוטוקול, והיא מגישה אותו.

פרוטוקול ההנהלה אף פעם לא מובא למועצה.

אני רוצה להסביר את הסעיף בעמוד 4 12 (ב). מה שקורה בדרך כלל, יש ישיבת ועדת הנהלה, ועדת הנהלה מכינה פרוטוקול, מקבלת החלטות ולמעשה אתה בא לישיבת מועצה ואתה מאשר או לא מאשר את פרוטוקול ההנהלה. נקרא לילד בשמו, הנהלה זו קואליציה שקובעת את סדר היום. פה זה לא מובא. למעשה צריכים להביא גם את אותו פרוטוקול, לכן אני שואל, האם כשאתה מדבר על ועדות המועצה, האם זה כולל את ההנהלה?

ודאי, ועדות ועדת הנהלה זה ועדת מועצה.

זו השאלה.

ודאי.

למה אתה מבדיל אותה מוועדות האחרות?

זו ועדת רשות.

מפני שהיא ועדת רשות, ועדת כספים היא ועדת חובה.

ועדת הנכסים בתל-אביב, שהיא גם ועדת רשות כבר 30 שנה מביאים את כל ההחלטות לאישור.

למען הסר ספק, שיהיה כתוב ועדות חובה ורשות. ברגע שלחבר כנסת אזולאי היה ספק, כדאי שיהיה רשום.
עובדה שזה שלא חוק, זה תקנון. בתקנון אפשר להבהיר בצורה יותר מסודרת מאשר בחוק.

13. מסירת הזמנות.

(1) הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 48 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, אולם בהסכמת כל חברי המועצה אפשר לקיים ישיבה גם בהודעה שתימסר תוך זמן קצר יותר.

אני רוצה לומר שיש פה שינוי של המצב הקיים, היום מותר בהודעה של 36 שעות וימי מנוחה נכללים בתוך ה-36 שעות.

מי מוסר את ההודעה, חבר מועצה?

הזמנה לישיבה תימסר על ידי מרכז המועצה.

אני מתעקש על הסיפא, מי ימסור את ההודעה. אם אני מבקש להעלות נושא מסוים לדיון, כרגע אני לא יכול. פה נותנים אופציה בזמן הישיבה - - -

עוד לא הגענו לזה.

כשאתה אומר "בהסכמת כל חברי המועצה" אם אחד מתנגד אז אי אפשר לכנס את המועצה..

אי אפשר תוך פחות מ-48 שעות.

(2) הזמנה לישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר יימסר לחבר המועצה עשרה ימים לפחות לפני יום הישיבה.
(3) מסירת הזמנה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה במעונו לאחד מבני משפחתו מבוגרים הגרים אתו, או אם נמסרה כפי שחבר מועצה ביקש בכתב ממרכז ישיבות המועצה, לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במעונו של חבר המועצה.
(4) לעניין סעיף זה, ימי המנוחה או ימים שבהם משרדי העירייה סגורים, לא יבואו במניין הימים.

אני מציע שאם כותבים את זה, אז זה יהיה לעניין כל התקנון הזה.

נציין זאת.

עד היום, דו"ח מבקר המדינה ודו"ח מבקר משרד הפנים זה עשרה ימים לפני, לפי סעיף (ב)

אין צורך בעשרה ימים. אם כך, כדאי להוסיף את דוחות הביקורת.

זה קיים ב- 56.

אם זה קיים אז בסדר, חבל להפריד.

אלו דיונים מיוחדים.

תקציב זה גם מיוחד.

לגבי סעיף (ג) כשאתה מדבר על מסירת ההזמנה- בצירוף כל החומר הנדרש לדיון.

עם כל הצרופות.

14. מען למסירת ההזמנה.

הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה שפורסמו ברשימת המועמדים למועצה או לראש הרשות, ובמועצה ממונה לפי המען האחרון הרשום במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למרכז הישיבות המועצה- לפי אותו מען.

שאלה לגבי העניין הזה, לפי חוק עדכון כתובת אתם אמורים לקבל את המידע ממשרד הפנים לגבי כל חילופי הכתובות, זה לא עונה לכם בעניין הזה?

למה ללכת למשרד הפנים?

הם לא צריכים ללכת כי משרד הפנים מעביר להם.

יש מסמכים של הבחירות שבהם כל אחד ממלא את הכתובת שלו.

יש הוראה יותר עדכנית, אחת לתקופה מחויבים לקבל מהמרשם את עדכון הכתובות לפי הנוהל הרשום. הוא שואל למה לא לעבוד לפי חוק עדכון כתובות.

לפי המען האחרון הרשום במרשם האוכלוסין.

אפשר להפוך את הסדר של הסעיף.

לפי המען האחרון הרשום במרשם האוכלוסין, ואם מסר...


15. פגם במסירת ההזמנה.

חבר מועצה הטוען שקיבל הזמנה שלא כדין, חייב להעלותה בפני היועץ המשפטי לעירייה מייד עם היוודע לו על הפגם במסירת ההזמנה, היועץ המשפטי לעירייה ייתן את חוות דעתו בסמוך, ככל האפשר להעלאת הטענה.

ומה התוצאה?

מה הסנקציה.

חוות דעת היועץ המשפטי של העירייה תחייב את מרכז ישיבות המועצה.

נקבל חוות דעת ויעשו אחרת.

בחוק העיריות נכנסת הוראה שחוות הדעת של היועץ מחייבות.

אז נכניס את זה לפה.

נכניס לפה, אז יהיה לפחות הגיון מסוים.

זה לא הדבר היחיד אגב.

מה לעשות? אתם מפחדים לעבור את המים? המים קרים?

זה מאוד בעייתי.

תמיד תוכלו למשוך את התקנות לפני אישורם, זו זכותכם, לא נכפה עליכם שום דבר.

לפני שלוש שנים ישבה פה בוועדה הצעת חוק של חבר הכנסת חמי דורון, בעניין זימון בעלי תפקידים של עובדים שהמועצה קבעה שהנושא נדון עליהם ועובדים שעובדים באופן ישיר תחת ראש עירייה או מנכ"ל, הסעיף הזה הושמט מפה.

זה מופיע בפקודת העיריות.

חבר כנסת לא יכול להיות בתקנון.

התיקון שנעשה, נעשה בפקודת העיריות.

זה לא כרגע, תביא את הנושא הזה בפעם הבאה, למה זה מתקשר לזה?

כי זה סעיף שהיה בפרק הזה בתקנון הקודם, סעיף 16 (א).

התקנון לא בא לבטל את החוק.

בתיקון החקיקה תיקנו את התקנון.

לגבי היועץ המשפטי, יש הוראה בחוק הייעוץ המשפטי שמחייב להזמין אותו לכל ישיבה.

הוא או נציגו.

לגבי הגזבר גם.

אני לא משמיט את הסעיף הזה. נוסיף את הסעיף הזה. זו התקדמות. עכשיו אני מתחיל לחשוב שוירשובסקי צודק. אני נותן בכם אמון, רוצים ללכת קדימה, לא אחורה.

אלו דברים מובנים מאליהם.

אז נכניס את המובן מאליו.

את התיקון של היועץ דאגתי שיביאו לכאן ב- 75, אני מכיר את זה. יש פה חוסר איזון מוחלט.

בשביל זה יש כנסת ובשביל זה הדברים מתאזנים תוך כדי ישיבה.

זה צעד טוב.

הלאה, פומביות הדיונים.

פרק חמישי: פומביות הדיונים.


16 פומביות הדיון וסייגיו.

ישיבות מועצה יהיו פומביות, למעט ישיבה שראש העירייה הורה על קיומה, כולה או מקצתה, בדלתיים סגורות לאחר שראה כי טעמים של ביטחון המדינה או טעמים שבצנעת הפרט מחייבים לעשות כן.

ראש העירייה קובע מה זה ביטחון המדינה? זה התמצית של כל הגישה, הוא קובע.

אחז, זה נשמע לי מעט אנכרוניסטי. אני רוצה להציע שזה ייקבע בהתאם לחוות דעת , יכול להיות של יועץ משפטי, כי צנעת הפרט זה ודאי יועץ משפטי. בטחון המדינה, כמה זה יכול להיות.

גם שלא יהיה לבד בהחלטה.

חוות דעת של יועץ משפטי שתובא בפני ראש העיר, זה לפחות גלוי, שחברי העירייה יראו את חוות הדעת. למשל בקרית ים, רפא"ל, זה אולי ביטחון המדינה.

אם לשלם ארנונה או לא לשלם.

בעכו כל ישיבה היא ביטחון המדינה, כי יכול להיות שנפוליאון יחזור.

החשש הגדול שלי, שהקבינט הביטחוני יפסיק להתכנס.

אני מקבל את הסעיף הזה אבל אני מציע להפוך אותו לסעיף יותר מודרני. לכן זו לא סמכות דרקונית של ראש עיר אלא חוות דעת של יועץ משפטי שתונח בפני חברי המועצה וראש העיר יעביר כהחלטה, בהנחה שזה מתקבל על הדעת.

צנעת הפרט זה משהו מסוכן. אני אראה לך דוח מבקר משרד הפנים על הפרש של 9,000 שקלים שאמרו לי שזו צנעת הפרט, פרשנות אין סופית.

על פי חוות דעת של היועץ המשפטי לעירייה.

לגבי הסעיף ביטחון המדינה, תנו לי דוגמה לזה.

עיריית אריאל, דנה בנושא של תיאום מצבה על הבטחת הישוב.

או פירוט מתקנים ביטחוניים.

ואז המועצה תתכנס בדלתיים סגורות?

צנעת הפרט זה גם ביקור הנשיא.

היה דיון שלם סביב הנושא של מקומות האימונים, לכן זה יכול להיות עניין של ביטחון.

הייתי אומר שחוות דעת היועץ המשפטי זה לא מספיק. אם אתה רוצה חוות דעת הייתי אומר חוות דעת של היועץ המשפטי, מבקר העירייה והמנכ"ל, אם יש מנכ"ל.

למה זה קשור למבקר העירייה?

הוא עוסק בכל מיני תלונות שמוגשות לעירייה, הוא מכיר את הדברים לא פחות מהיועץ המשפטי, לא הייתי רוצה להטיל על כתפי היועץ המשפטי גם להגן על...כי יכולים לתקוף אותו על הדבר הזה. לי נראה שאם בכלל צריך את הסעיף הזה של ביטחון המדינה, אז זה צריך להיות יותר בקבוצה יותר רצינית מאשר היועץ המשפטי, עם כל הכבוד ליועץ המשפטי שאני מכיר את תפקידו.

תפקידו של המבקר הוא לבקר לכן הוא לא יכול להיות גורם מבצע או מאשר, זה נוגד את הגישה שלנו.

מרדכי, אני חושב שפה אתה הולך לכיוון לא נכון. המבקר לא יכול להיות גורם מבצע, הוא מבקר את הכול, גם את היועץ המשפטי, הוא לא צריך להיות שותף להחלטות אלה.

ההצעה היא שראש העירייה יסגור דלתיים לפי חוות דעת של היועץ המשפטי והחלטת מועצה.

חוות דעת של היועץ המשפטי לעירייה. אני לא בטוח שגם המנכ"ל.

(2) לעניין סעיף זה יראו ישיבת מועצה פומבית, גם אם הוקרנה על מסך בפני קהל שמחוץ לאולם הישיבות שמתקיימת בו הישיבה.


לא יגלה אדם דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאינו חבר מועצה, אלא אם כן הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטות המועצה.

יש לזה סנקציות?

אדוני היושב ראש הסעיף הזה מיותר.

במיוחד שהתקשורת עדה בפני מה שכתוב פה.

אל תלכו כל כך רחוק.

זה אי ביצוע הוראת חוק, אם אדם, נפגעה פרטיותו כי הייתה הדלפה, הוא יוכל לתבוע בעניין הזה, אם זה ביטחון מדינה אז רשויות הצבא והמדינה ימצאו את הדרך לפעול נגדו. אני לא חושבת שיש פה מקום להטיל על ראש הרשות כנגד ראש מועצה, לדרוש איזשהו הליך משפטי כנגד חבר מועצה, בגין זה שהוא הדליף מישיבה שראש הרשות דרש שתהיה סגורה.

זה מיותר, לא צריך את הסעיף הזה במיוחד שאין בו סנקציה. אם הוא חשוב אז שתהיה סנקציה.

זה עניין נורמטיבי, מזכירים לחברי המועצה שאם זו ישיבה סגורה צריך גם פה סגור.

אם זה חשוב אז שתהיה סנקציה, אם זה לא חשוב אני טוען שזה מיותר. אי אפשר לעמוד בזה. בקבינט הביטחוני יוצאים הדלפות.

על פי בקשתו של חבר הכנסת אזולאי אנחנו נאלצים למחוק את הסעיף. ישיבה סגורה זו ישיבה בלי תקשורת. יש לזה חשיבות. ועדת חוץ וביטחון היא בלי תקשורת וזה לא אומר שאי אפשר לדבר, אם זה יהיה במתכונת של ועדת חוץ וביטחון זה מספיק טוב?

אני יכול להגיד לך שמאז 1965 לא הייתה ישיבה סגורה בעיריית תל-אביב.

18. מקום הישיבות.

(1) הישיבות יתקיימו במשרדי העירייה, זולת אם המועצה החליטה אחרת לפי הצעת ראש העירייה.

(2) ראש עירייה רשאי להחליט על קיומה של ישיבה פלונית במקום אחר אם הדבר דרוש מטעמי ריבוי משתתפים או חגיגיות.


19. מניין חוקי.

מנין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה.


20. היעדר מניין חוקי.

(1) לא היה מנין חוקי בישיבת המועצה, בחלוף חצי שעה מהמועד שאליו זומנה בו הישיבה, יהווה שליש מחברי המועצה מנין חוקי. לא נכחו שליש מחברי המועצה בתום מחצית השעה כאמור, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה שעה, ובמועד זה יהוו שלושה מחברי המועצה מנין חוקי, לא נכחו שלושה מחברי המועצה בתום מחצית השעה, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה השעה, ובמועד זה יהווה כל מספר חברי המועצה מנין חוקי.

(2) הזימון לישיבה הנדחית ייעשה בידי מרכז ישיבות המועצה יום למחרת המועד המקורי.
(3) סעיף 5 (ב) ו-(ג) לתקנון זה לעניין ימי השובע ושעות הישיבה יחול גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה.
21. התמעטות משתתפים.

(1) נפתחה ישיבה כדין לפי סעיף 19 לתקנון זה, יהא המשך הישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שלושה מחברי המועצה.

(2) סעיף זה לא יחול על ישיבה נדחית לפי הסיפה של סעיף 20 (א).
(3) פרק זה יחול, בשינויים המחויבים, גם על ועדות המועצה זולת אם המועצה החליטה אחרת.

אני בא ממועצה גדולה כמו תל אביב וירושלים, 31 חברי מועצה, פתאום, בקונסטלציה מסוימת, שלושה חברי מועצה יכולים להיות, אז אני יכול להגיד, כחבר כנסת לשעבר שהייתי סגן יושב ראש וניהלתי את מליאת הכנסת עם שני חברי כנסת. הייתי רוצה בכל זאת שיתקיים דיון איך אתם רואים את מעמדה של המועצה. האם אתם חושבים שמועצת עיריית תל-אביב ירושלים חיפה או טבריה תקבל החלטות ברוב של שלושה אנשים? זה נראה לי דיון מאד עקרוני.

בכנסת שלנו, בוועדה הזו, אני יכול לבד לקבל את כל ההחלטות וטוב שכך כי אחרת לא היינו יכולים לקבל שום החלטה.

על זה החליטה התבונה המחוקקת מקדמא דנן.

מה גם שהשקיפות פה הרבה יותר גדולה.

במועצת עירייה, שמתכנסת פעם בחודש...

זה לא אותו דבר, אתה צודק. מה מפריע לך?

דבר ראשון מפריע לי שאפשר לפתוח ישיבה עם קוורום של חצי.

היום זה שליש.

מה המצב נכון להיום?

היום, אם זומנה ישיבה ולא היה מניין חוקי, ומניין חוקי זה רוב חברי המועצה. אין הגבלה של זמן מתי אתה עובר למצב השני. דבר ראשון, תידחה הישיבה בשלושה ימים, כך במצב הקיים. במצב היום, אם לא היה מנין חוקי בישיבת המועצה, תידחה הישיבה לשלושה ימים. לא היה במועד זה מניין חוקי, תידחה הישיבה שוב ליומיים, במועד זה יהווה שליש מחברי המועצה מניין חוקי לכל עניין שנכלל בסדר היום.


פה עשינו כמה דברים, קודם כל הגבלנו את השעה, כמה זמן צריך לעבור ממועד אחד לשני, חצי שעה. דבר שני שעשינו, למשהו שהוא די נפוץ ברשויות מקומיות ולא מעטות חוטאות בכך, שחברי מועצה מטרפדים את עבודת המועצה על ידי כך שהם לא באים, מתפוגגים, אין קוורום ואי אפשר לקבל שום החלטה. הסעיף הזה לא יחול במקום שצריך רוב מיוחד, למשל בעסקאות מקרקעין צריך רוב. אבל כל ההחלטות האחרות שהן יותר טריוויאליות לצורך העניין, יכול להיות גם רוב, התרופה לכך שחברי המועצה יופיעו, יישבו במועצה.

אולי כשזה התיישב יחד עם השכר לחברי המועצה עבור ישיבות, זה ממילא יביא את חברי המועצה.

בחוק, שלא יהיה ספק, מי שלא יישב 80% או 70% מהישיבה, רק יבוא וילך ...

זה כתוב.

לגבי העניין הזה של נוכחות, כשמנסים לעשות השוואה לכנסת, אני חושב שאי אפשר לעשות את ההשוואה. בכנסת השקיפות רבה מאוד, האופציות גדולות ויש כל מיני אפשרויות שקיימות לחברי הכנסת אם לא היו בדיון כזה או אחר. בניגוד לכך, במועצה, חבר מועצה שהוא איש אופוזיציה, הדבר היחיד שיש לו זה אותה מליאה.

פה הבעיה אחרת, אתה יכול לטרפד באי הגעתך, זה דבר נפסד, דבר שאסור לעשות אותו.

קח מועצה שהיא תשעה חברים, שלושה זה שליש. קח מועצה כמו תל-אביב חיפה או ירושלים, עם 31 חברים , זה נראה לך נורמאלי ששלושה חברי מועצת העיר יקבלו החלטה?

זה מועד קבוע וידוע לחברים.

בעיריית תל אביב תמיד יבואו 10 או 15.

אז תקבע שליש, אם זה שליש נראה לי סביר מאוד.

אפשר לקבוע שליש?

כשאתה יוצא מתוך נקודת הנחה שיש לך קואליציה...

אבל הם נמצאים.

אתה לא יכול.

נעשה הפוך, קואליציה זה בסדר. האופוזיציה רוצה להעלות נושא, חברי הקואליציה הולכים, אין ישיבה.

כמה זה עירייה עם הכי מעט חברי מועצה?

תשעה חברים

עירייה לא מועצה. עדין תשעה. נעשה שלושה חברים עד 15, וחמישה או שבעה מעל 15.

אז תקבע שיהיו חמישה חברים מעל 20 חברי מועצה.

מ-17 ומעלה חמישה.

התחולה של ההוראות האלה על ועדות המועצה עלולה לעורר בעיות. בוועדות המועצה חברים גם אנשים שאינם חברי מועצה וכך יכול להיווצר מצב, נניח ועדת ביטחון, שלושת הנציגים שיישארו שם אחרי שדחו את הישיבה שבועיים, הם נציג שר הביטחון, נציג שר החינוך ונציג שר המשטרה ושלושת האנשים האלה יקבעו למועצה בענייני ביטחון.

מה המצב החוקי היום?

כיום אין הוראות בעניין הזה וכל מועצה קובעת.

עניין ועדות המועצה זה דבר חשוב לא כבדרך אגב. לישיבה הבאה אני מבקש ממך אחז, סעיף על ועדות המועצות, לא נחיל את זה אוטומטית, אין דין ועדה כדין מליאה, יש מורכבות של ועדות חובה וועדות רשות. אני מבקש סעיף נוכחות בתהליך קבלת החלטות בוועדות המועצה.

יש עוד סעיף קטן שאתה הארת אותו, סעיף 21 (א), ההערה שלך של חמישה חברי מועצה יחול גם פה.

בסדר. נמשיך בישיבה אחרת שמנהלת הוועדה תקבע. תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50