הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ו בשבט התשס"ד (14 בפברואר 2007) בשעה 10:30

ס ד ר ה י ו ם

אישור שיעורי ההשתתפות המרביים של רשויות חינוך מקומיות במפעל ההזנה

חברי הוועדה: חיים אורון – מ"מ היו"ר

ראובן ריבלין

ראובן חביב

- משרד ראש-הממשלה

רחל שרם

- משרד ראש-הממשלה

עו"ד יעל כהן

- משרד ראש-הממשלה

משה דקלו

- מינהל פדגוגי, משרד החינוך

קרן ביטון

- יועצת שרת החינוך

ריקי ארמן

- אגף התקציבים, משרד האוצר

רן פינצי


- משרד הפנים

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון

אישור שיעורי ההשתתפות המרביים של רשויות חינוך מקומיות במפעל ההזנה

אנחנו מחדשים את ישיבת ועדת הכספים בנושא אישור שיעורי ההשתתפות המרביים של רשויות חינוך מקומיות במפעל ההזנה.

זו השנה הראשונה שמפעל ההזנה פועל למעשה על פי חוק ארוחה לתלמיד. אחד הדברים שהחוק קבע זה שראש-הממשלה יקבע את שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות יחד עם תשלומי ההורים וזאת לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת. יש כאן תהליך מאוד מסודר של ועדה מייעצת, התייעצות עם שר הפנים, מרכז השלטון המקומי וזה אחד הדברים שהוטל בחוק על ראש-הממשלה.


בתחילת ספטמבר אישרנו כאן את השיעורים הרגילים שהם היו על-פי מתאר סוציו-אקונומי כפי שדורש החוק. זה היה 20 אחוזים לאשכול אחד, עד 70 אחוזים לאשכול 7-8. מעבר לזה החוק נתן עוד אפשרות לקבוע מעין שיעורים חריגים, מאחר שאנחנו קבענו את זה כך שנראה איך החוק מתקדם, איך הדברים הולכים בפועל, ובהתאם לזה יש פתח לקבוע שיעורים נוספים, לקבוע סיוע נוסף וכדומה.


אנחנו מבקשים כאן את אישור הוועדה לגבי אותם קריטריונים מסודרים שיאפשרו סיוע נוסף.

למה זה בסמכות ועדת הכספים ולא בסמכות ועדת החינוך?

כך קבע החוק.

ועדת החינוך קובעת את שיעור השתתפות ההורים.

הכוונה המקצועית של משרד החינוך וכל אותם שיקולים שמובאים בפני ועדת החינוך שקובעת את מידת השתתפות ההורים. נדמה לי שיש פה מערכת כפולה שיכולה להתנגש, כי יכול להיות שהשיקולים של חיים אורון ושלי יהיו שונים משל חברי ועדת החינוך. אנחנו נבצע את תפקידנו.

לא, אתה תבצע. אני אמנע.

אם אתה תמנע, אני כבר מודיע לך שסיכוייך להעביר את זה הם סיכויים קלושים. האם ארגוני ההורים נמצאים כאן?

על ההורים זה לא משפיע.

אני יודע שזה לא משפיע, אבל אני רוצה לשמוע מה הם אומרים כי הם יאמרו שהם מתנגדים לרמה הזאת משום שכל רמה שאנחנו נקבע, היא תחייב אותם.

זה לא משפיע על השתתפות ההורים וכאן הסיבה שאני נמנע ומתנגד. מלכתחילה אני התנגדתי שהעיריות יהיו הבאסטר כי אני חשבתי שהעיריות לא יכולות להיות. אני לא חשבתי שמפעל הזנה, צריך להיות פעולה ממלכתית בכל מערכת החינוך, מוצדק לקבוע השתתפות, אבל מה שמופיע כרגע הוא שהעירייה היא באסטר.

העירייה ענייה והיא לא תהיה מסוגלת לתת את זה.

אני לא לוקח את האשכולות הנמוכים אלא את הבינוניים. נניח עירייה מסוימת שנמצאת באזור 4-5 ומוטל עליה בין 50 ל-60 אחוזים אחריות, היא לא תעמוד בזה. נניח שבתוך זה ההורים מהווים איקס אחוזים. ההשלמה למאה אחוזים כפי שאמרתי זו המדינה וקרן רש"י. שני אלה מופיעים בחוק והם המממנים. אנחנו מדברים עכשיו על הדלתא. מה שכאן כתוב זה ההפרש. כאן זה כתוב כאילו בלשון שלילה: יתרת העלויות במפעל ההזנה ממומנות על ידי הממשלה.

זה רקע למה שהיה קודם. מעבר לזה אנחנו מבקשים הקלה נוספת.

ההצעה שמונחת בפני הוועדה היו היא שיפור לעומת מה שהוועדה אישרה בספטמבר וקראתי את השיפור. הביקורת שלי היא לא על השיפור אלא על הבסיס. השיפור לא שינה את דעתי הבסיסית מאז חוקק החוק מול חוק אחר שהיה בכנסת. אני חושב שהמתכונת הזאת שמבוססת על דלתא שהיא תקציב מדינה וגורם פרטי לשירות הזנה, היא שגויה. הרשויות המקומיות הופיעו פה וצעקו את צעקתם. הם אמרו שרשות מקומית שתתקשה, תפגע במפעל ההזנה, היא לא תוכל לעמוד בו וכולי.

דעתו של משרד הפנים שצירוף רשויות חלשות למפעל ההזנה יהווה בעיה כי לא יהיה להן מקור תקציבי לזה. אנחנו מכירים היום רשויות שלא מסוגלות לעמוד בזה למרות ההחלטה. נכון ההצעה שמונחת כאן היא הצעה שמבחינת הרשויות מורידה כ-10 אחוזים, במיוחד במקומות סוציו-אקונומיים נמוכים שלא מסוגלות לעמוד ולהעביר את הנטל. רשות לכאורה יכולה להעמיס את כל הנטל, את כל 20 האחוזים שלה, על ההורים אבל יש רשויות שלא מסוגלות לעשות זאת בגלל מצב סוציו-אקונומי. במקרה הטוב זה מתגלגל לתוכניות ההבראה שמשרד הפנים צריך לממן.

במצב הנתון היום שיעורי ההשתתפות שכבר אושרו, רשות מקומית שלא עומדת בשיעורי ההשתתפות, בעצם מפירה את החוק והמדינה וההורים באים אליה בטענות. אנחנו רוצים להקל בתוך המצב הנתון של החוק כי את החוק אנחנו לא יכולים לשנות.


רהט ובאר-שבע שהן שתיים מהרשויות שנתקלנו בהן בקשיים ביישום, ושתיהן באשכול 1, הגישו עתירה נגדן על אי יישום החוק כפי שנדרש מהן. הודענו לבית המשפט על הכוונה שלנו להפחית במתכונת המוצעת הפחתה שתביא ל-10 אחוזים והן הודיעו לבית המשפט שאם זה יופחת ל-10 אחוזים הן תוכלנה לעמוד בזה. אנחנו מבינים שאנחנו לא במצב אידיאלי, אבל אנחנו בתוך הקונטקסט של החוק הקיים.

שרת החינוך מסכימה אתכם שזה טלאי על טלאי, אבל היא חושבת שמאוד חשוב לאשר את הקריטריונים האלה. לפי החישובים שלנו אישור הקריטריונים האלה יוכלו לאפשר לעוד 30 אלף ילדים לאכול כבר השנה וזה חשוב לשרת החינוך. חשוב לומר שהיא גם כך מתכוונת להגיש בקשה לשינוי החוק משום שכפי שהערת כל עניין שתי הוועדות שפועלות מהווה בעיה.

הצעת החוק הפרטית שלה שנדחתה על ידי הכנסת לעומת הצעת החוק הזאת, בצורה מפורשת היא נגעה בנושא הזה.

נכון. עדיין היא חושבת שעצם העובדה שהקריטריונים האלה תקפים רק לשנה יאפשרו לעוד 30 אלף ילדים לאכול והיא חושבת שראוי לאשר אותם.

אני לא זוכר אם בספטמבר השתתפתי בישיבה, ואם השתתפתי, אני לא יודע מדוע לא התנגדתי אז.

תמכת.

תמכתי משום שחשבתי שיש בשורה, אבל הבשורה היא בדיוק הפוכה לצערי הרב. כל מה שאמר חברי הכנסת אורון נגד הצעת החוק כפי נוסחה, מתגבש לנגד עינינו ומתממשים לצערי הרב כנבואה שמגשימה את עצמה, ולא צריך להיות נביא גדול כדי לדעת זאת.


יחד עם זאת אני מקבל את הבקשה עליה חתום ראש-הממשלה. אי-אישור הבקשה הוא מרע את המצב עוד יותר. זה ניסיון לתקן אבל אני רואה בזה תיקון של טלאי על בגדי מלך חדשים ולא נאה למלך שיהיו לו טלאים.

אני אצביע בעד.

נימוקיך כנימוקיי להימנעות. אני לא אצביע נגד. אם אני אצביע נגד, זה ייפול ולכן אני נמנע.


זה דוח-שיח שנמשך כאן שנתיים וכל פעם זה מתיישר וזה מתיישר ברהט ולא ברעננה או ברמת השרון. זה גם לא מתיישר עם מועצה אזורית קיבוצית. זה מתיישר במקומות שהם בדיוק הסיבה שאמרנו שהמתכונת הזו ביסודה יש בה כשל. כאשר ברהט לא מבצעים את מפעל ההזנה ולא מבצעים שורה ארוכה של שירותים חברתיים בגלל שאלת המצ'ינג ולא בגלל שראש העיר לא רוצה.

זה דיון בפני עצמו. ברהט מפעל ההזנה פעל לא במסגרת החוק אלא במסגרת פרויקט ממשלתי ושיעורי ההשתתפות היו הרבה יותר גבוהים. יכול להיות הפרויקט אפשר להם לגבות מההורים. ההורים היו שבעי רצון ו-10,000 ילדים אכלו שם. עם החוק אנחנו רוצים להיטיב והורדנו ל-20 אחוזים ברשויות, אבל עדיין מסיבות כאלה ואחרות – אולי פוליטיות, אבל אני לא יודע – הילדים לא עובדים. הם אמרו שאם תהיה הנחה, הם יצטרפו.

זה יותר טוב ממה שקיים כרגע. הדבר החשוב ביותר כרגע הוא הזנתם של ילדי ישראל, אבל כאן לא נמצא אף אחד מהקואליציה. יש כאן דברים הרי גורל כמו הרדיו האזורי, הדחת הנשיא וכולי, בכל מקום ומקום יש לובי וכל חברי הכנסת נמצאים, אבל כאן אף אחד לא בא להזין את ילדי ישראל.

בסעיף 5(ב) לנוסח נאמר עד 10 אחוזים. זאת אומרת שהוועדה הזו לא תדע כמה אחוזים יהיו.

זה לפי חישוב מתמטי. אם הכסף יספיק לכל המבקשים והעומדים בקריטריונים, יקבלו את ה-10 אחוזים. אם יהיו יותר בקשות מאשר התקציב, זה יהיה פרופורציונאלי.

אם כן, הנוסח לא ברור.

איך ידעו איך להתמודד עם זה במספרים כשיש לך משוואה כזאת? המתמטיקה הזאת היא קצת קשה לביצוע.

אני בטוח שרש"י ייתנו את זה וגם ייתנו את זה בעוד חמש שנים, אבל נצא מתוך הנחה ואפשרות שגאידמק פתאום לא רוצה, ואז מה הם יעשו?

ראוי לומר שלסיוע לחריגים יישאר כסף בתקציב הממשלה. כאשר כתוב לכם בסעיף 5(ג) באופן יחסי, זה באופן יחסי לתקציב.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נמנע – 1

הבקשה אושרה

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45