PAGE
15
ועדת משנה למאבק בסחר בנשים

20.2.07

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 6

מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים

יום שלישי, ד' באדר התשס"ז (20 בפברואר 2007), שעה 12:30

התמודדות מערכת החינוך עם תופעת הסחר בנשים – יישום האיסור על סחר בבני אדם.

חברי הוועדה: זהבה גלאון – היו"ר

גדעון סער

רונית תירוש

שרת החינוך יולי תמיר

אלכסנדרה וייל – מדריכה בשוויון בין המינים, משרד החינוך

מרים שכטר – הממונה על השוויון בין המינים, משרד החינוך

מרית דנון – מנהלת הרשות, הרשות לקידום מעמד האישה

שוש קרק – מפקחת טיפול בנשים, מחוז המרכז, משרד הרווחה

עו"ד רינת דוידוביץ – מנהלת "מעגן", המקלט לנפגעות סחר, משרד הרווחה

עו"ד דליה אברמוב – סגן בכיר א' וממונה בפרקליטות מחוז תל אביב, פרקליטות המדינה

עו"ד דינה דומיניץ – יועצת משפטית, משרד הפנים

רפ"ק רענן כספי – קצין מדור סיוע חקירתי, המשרד לביטחון פנים

שלי לוי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת

סיגלית זהר – עו"ד, הסיוע המשפטי

אפרת רותם – מוקד סיוע לעובדים זרים

עו"ד עדי וילינגר – מוקד סיוע לעובדים זרים

עידן חלילי – מוקד סיוע לעובדים זרים

נעמה יחזקאל – אשה לאשה

ריטה חייקין – רכזת הפרויקט, אשה לאשה

עידית הראל שמש – דוברת המכון, מכון תודעה, חקר תופעת הזנות בארץ ובחו"ל

דינה פילדמן-גלעד – סטודנטית, "אנחנו שוות"

סיגלית עדרי

סמדר לביא – חבר המתרגמים בע"מ

התמודדות מערכת החינוך עם תופעת הסחר בנשים – יישום האיסור על סחר בבני אדם

אנחנו התחלנו את הישיבה. אני רוצה להתנצל בשם השרה תמיר, היא תתאחר קלות, יש לה עוד ישיבה בוועדה לזכויות הילד.

בסיכום עם השרה, אנחנו נתחיל בדוח שהכין עבורנו מרכז המחקר והמידע של הכנסת. תיכף שלי לוי תציג אותו.

אני רוצה לומר שהישיבה הזאת היום נועדה לנסות לקדם את כל הנושאים של חינוך והסברה להעלאת המודעות לתופעת הסחר בנשים בפרט וסחר בבני אדם בכלל. הדגש הוא על סחר בנשים. להעלות את זה למודעות ולהכניס את זה למערכת החינוך, אז כשהשרה תהיה, אנחנו נהיה יותר ספציפיים.

אנחנו נשמע את שלי לוי שכתבה את המחקר. כיוון שהמחקר מונח בפניכם, אנחנו נשמע בקצרה בחלוקה גסה ואחר כך אנחנו נשמח לשמוע התייחסויות של גורמים שונים.

המטרה של הישיבה הזו היא בעצם לנסות לקדם בתוך מערכת החינוך באופן פורמלי את כל הנושא של סחר בנשים, זנות, צריכה מינית, כל הדברים האלה וההשפעה שלהם על השוויון בין המינים ומעמדן של הנשים בחברה בכלל. אנחנו יודעים שהמשרד עושה פעולה מאוד חשובה בכל מה שקשור לשוויון בין המינים. זה חשוב, אבל זה לא מספיק לנו, אנחנו רוצים לקדם עוד כמה דברים. על זה נהיה יותר ספציפיים בדיון עם השרה. אני מצטערת שהשרה לא תוכל לשמוע את הסקירה, אבל אני חושבת שהוועדה תשמח לשמוע את הסקירה על מה נעשה היום במסגרת חינוך להעלאת המודעות לתופעת הסחר בנשים, הן במסגרות הממשלתיות והן במסגרות החוץ פרלמנטריות. צריך להגיד שבעצם הראשונים שהחלו בפעילות חינוך ומודעות היו הארגונים החוץ פרלמנטריים. ככה זה תמיד, אנחנו מפגרים אחריהם אבל אנחנו תמיד יוצאים נשכרים מהם.

אני רוצה להתנצל, לצערי הגב' רחל גרשון, שהיא המתאמת הבין משרדית לנושא הסחר בבני אדם, חולה היום ולא תוכל להגיע.

המטרה של המסמך היתה להציג את התוכניות שקיימות בישראל, את כל אותן פעילויות חינוך והסברה להעלאת המודעות לנושא גם של מוסדות המדינה וגם של הארגונים הלא ממשלתיים. כמו שניתן לראות מהמסמך עצמו, כרגע הרשות לקידום מעמד האישה ונציבות שירות המדינה נמצאות באיזה שהוא תהליך התחלתי של קיום השתלמויות וימי עיון בנושא הזה למנהלים בכירים במשרדים ממשלתיים, כדי שהם יוכלו אחר כך לקיים השתלמויות והדרכות בנושא הזה במשרדים שלהם.

מעבר לזה, יש גם פעילות שמתקיימת בצבא ההגנה לישראל ובמשטרה ונעשית באמצעות שיתוף פעולה נרחב עם הארגונים הלא ממשלתיים.

בכל מה שקשור למשרד החינוך, כמו שהוצג, אין איזה שהיא הנחיה כללית וברורה לקיים פעילויות והשתלמויות בנושא של סחר בנשים. נכון להיום הנושא מטופל במשרד החינוך רק באמצעות השתלמויות שעוסקות בכלל בכבוד האדם ובשוויון בין המינים והנושא מטופל באופן עקיף ולא באופן ישיר. גם בתי הספר מתקשרים ביוזמה פרטית שלהם לארגונים לא ממשלתיים כדי לקיים את הפעילות וכל בית ספר, או מנהל בית ספר, או מורים, יוצרים את הקשר באופן אישי ומקיימים את הפעילות.

כמו שאמרתי, התהליך נמצא רק בתחילתו בכל מה שקשור למוסדות המדינה, אבל הארגונים הלא ממשלתיים, שם נמצאים מרב הידע, מרב היוזמה. הם משתפים פעולה בצורה נרחבת עם הרשות לקידום מעמד האישה ועם גופים אחרים, במטרה גם להרכיב ולנסח תוכניות, לקדם אותן ולהוציא אותן אל הפועל.

אני חושבת שמה שמעניין בתוכניות האלה שחלקן, מעבר להרצאה הפרונטלית, משלבות גם דיון שנועד לפרק מיתוסים מאוד מושרשים בכל מה שנוגע לסחר בנשים ולעולם הזנות. יש גם פעילויות התנדבות כדי לחזק את האחריות מצד בני הנוער, פעילויות שנעשות בקרב עובדים סוציאליים, שוטרים וחיילי משמר הגבול, בעיקר משמר הגבול רמון, שפועלים בגבול ישראל- מצרים ופועלים בכל מה שקשור לנשים נסחרות.

באופן כללי, אני חושבת שכל הגורמים כאן מסכימים ששיתוף הפעולה בין מוסדות המדינה לארגונים הלא ממשלתיים הוא מאוד פורה, הוא מאוד תורם. בידי הארגונים הלא ממשלתיים מצוי הרבה מאוד ידע שיכול לתרום להעלאת המודעות בציבור הישראלי ויש גם הסכמה שזאת כנראה הדרך הטובה ביותר להוביל לכך שבאמת תופעת הסחר בבני אדם בכלל ובנשים בפרט תיתפס כחלק מסוגיית זכויות האדם. כמו שאפשר היה לראות מסקר שנערך ב-2003, על ידי מרכז המחקר והמידע, רוב הציבור לא תופס את זה כהפרה של זכויות אדם, אלא יותר כבעיה ערכית מוסרית, לכן זאת כנראה הדרך הטובה ביותר ליצור מודעות לנושא ולהוקיע את התופעה ואולי ככה להביא, במהלך הזמן, לירידה בתופעה הזו.

תודה רבה. אני רוצה לומר שהמסמך הזה מרתק. זו סקירה מקיפה ביותר. אז קודם כל תודה על העבודה המקיפה.

הדבר המרכזי שבעיניי עולה מהמסמך זה עניין הגישה והשינוי שעשו במהלך השנים, בעיקר המשרדים הממשלתיים, בהתייחסות לתופעה ובעניין הזה אנחנו מאוד שמחים שההתייחסות כרגע לתופעה היא כאל בעיה של הפרת זכויות אדם. פועל יוצא מזה, שאמנם המשרדים השונים מקיימים השתלמויות (תיכף נשמע בהרחבה). אני יודעת את זה, כי אני בעצמי מוזמנת לכל מיני השתלמויות, כמו במשרד המשפטים, במשרד הפנים ואני חושבת שזה כיוון מאוד משמעותי ומאוד חיובי. הייתי רוצה לקחת את כל הניסיון המצטבר שנמצא היום בידי ארגוני זכויות האדם השונים ולגבש אותו לכדי תוכנית פעולה, לכדי ערכה או משהו, שזה יהיה הדבר שיונחל קודם במערכת החינוך, שזה הבסיס בעיניי, אבל גם בכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

אני חושבת שהתהליך הזה הולך ומתנסה. זאת אומרת, אלה כבר לא פעילויות פרטניות של ארגונים שנכנסים לצבא, אלא זה קיבל איזה גושפנקה גם בידי הרשות לקידום מעמד האישה, גם על ידי צבא ההגנה לישראל, משרד המשפטים. בפעולה משותפת נדבר פה על ערכה ועל תוכנית, אז באמת יש איזה דגם שהוגש על ידי המתאמת, עם שיתוף פעולה מאוד הדוק של ארגוני הנשים. אנחנו החלטנו ללכת על ציבורים מאוד מאוד גדולים ולתת השתלמויות, לאו דווקא לאנשים שנוגעים ספציפית לנושא, אלא לכלל האזרחים במדינה. שכל אזרח יבין מה משמעותו של סחר בנשים, שזאת העבדות המודרנית, שנמצאת לנו דקה מתחת לאף ואנחנו לא מודעים לה.

התחלנו עם נציבות שירות המדינה. הנושא יוכנס במסגרת של השתלמויות ייחודיות למשרדים ספציפיים, שמאוד קשורים לנושא, ובמסגרת השתלמויות למנהלים. במסגרת השתלמויות לעובדים, לחתך מסוים שיוצאים, למשל, ליום עיון ואחת מההרצאות, לא יום עיון שלם, תהיה בנושא הזה.

אני שמחה לשמוע מכמה מהמשתתפות אמרו לי 'עכשיו צלצלו אלינו מנציבות שירות המדינה'... אני מקווה ששירות המדינה יהיה נושא הדגל ואני שמחה שהפעם באמת יש ביכולתנו לדווח במסגרת הדוח למחלקת המדינה על פעילות עניפה.

אני שמחה לציין פה, וזה לא הוזכר, שגם השלטון המקומי הרים את הכפפה, אחרי שירות המדינה ומר דהן הוציא מכתב לכל ראשי הרשויות ששירות המדינה לוקח על עצמו גם כן להכניס את הנושא. זה חשוב, כי מדובר במעסיק הגדול ביותר במדינה שכולל מאה אלף עובדים.

אותו דבר בצבא. בשנים האחרונות בצבא נכנסו הארגונים הלא ממשלתיים בצורה מבוזרת וזה היה נתון לשיקול דעתו של מפקד איקס. היתה לנו לפני מספר חודשים ישיבה בצבא ההגנה לישראל. נמצאת איתי פה עידן חלילי, שהיתה בישיבה יחד עם רחל גרשוני וכל הנציגים של הארגונים. הצבא לוקח את זה כתוכנית מובנית בשיתוף של יועצת ראש המטה הכללי לענייני נשים וקצין חינוך ראשי והנושא מפורסם באתר. תהיה ערכה וחומרים ממש פרסומיים שהיחידות יכולות להצטייד בהם דרך מפקדת קצין חינוך ראשי. עיקר הפעילות, אני מבינה, תהיה דווקא בגבול הדרום, לכל היחידות שיושבות שם והן הראשונות שנתקלות בנשים המוברחות.

הדבר האחרון שאני מייחסת לו חשיבות מאוד גדולה זה שיתוף פעולה של הרשות עם מערכת החינוך, אבל אני מציעה שגב' שכטר תדבר אחר כך כשהשרה תהיה, שהמטרה של התוכנית היא להעלות מודעות של הגורמים הבכירים ביותר במערכת החינוך כדי לפתוח את הדלתות בפני הפניות האלה.

אני הממונה של השוויון בין המינים בחינוך. בשנים האחרונות, כמו שחברת הכנסת גלאון אמרה, אנחנו עושים עבודה עניפה, רחבה, מעמיקה ובהרבה נושאים מאוד ייחודיים, בנושא של שוויון בין המינים. כנגזרת משוויון בין המינים עסקנו גם , ואני אומרת באמת בכנות, בעקיפין בנושא של סחר בנשים, אבל לא עסקנו בסחר של נשים, ממש כאישיו לא עסקנו. בשנה הזאת בשיתוף עם אורית אלון ועם רחל גרשוני התקיימה במשרד החינוך ישיבה (אני התעקשתי שהישיבה תתקיים במשרד החינוך) של כל הגופים שעוסקים בנושא ומשם יצאה הקריאה 'מערכת החינוך מאמצת את הנושא וחושבת שהוא נושא חשוב ומעלה אותו על סדר היום החינוכי, הציבורי'. זה היה לפני שלושה חודשים. אני חייבת לציין שהכול נעשה בחודשים האחרונים.

אחד מהדברים הראשונים והחשובים שאני רואה זה עיצוב מחדש של הנושא, מזנות, שכאן זה הופך להיות למשהו ערכי, מוסרי ואז יכולים להתווכח איתי – 'זה המקצוע הכי עתיק', זה כן, זה לא, זה ככה – לסחר בנשים, שאז זה זכויות אדם. העיצוב מחדש הזה משנה את כל ההתייחסות והראייה של הדברים ואני רואה את זה גם בין חבריי בתוך מטה משרד החינוך. כשמציגים את זה כך, ההסתכלות היא בכל זאת שונה.

אנחנו מתחילים לעשות והעבודה היא לא פשוטה. פעולה ראשונה שחשבנו כנכונה היא לעשות כארבעה כנסים בצפון, בדרום, במרכז, בירושלים, ולהעלות למודעות, לזמן את כל עובדי ההוראה הבכירים יותר, מפקחים, מנהלים, אנשי מטה, כל מי שאנחנו יכולים להביא ולהעלות למודעות. אני תמיד אומרת שהפרדוקס הגדול בסוגיה הזאת שמצד אחד רוב הציבור לא רוצה לדעת עליה ולא רוצה לשמוע אותה, ומצד שני נמצאים אנשים שכל בוקר קמים וזאת עבודתם, לסחור בנשים. וכשאת מעלה את זה למודעות אנשים, אני רואה את התגובה, אנשים נבהלים מעצמם, 'איך לא ראיתי, איך לא הסתכלתי'. כמו שוויון בין המינים, השתדלנו לא לראות את אי השוויון, אז לא ראינו. כשבאו ושמו לי את זה מול הפנים, את המראה שוב ושוב, אז חייבים לראות. אז אלה יהיו ארבעת הכנסים.

בד בבד אנחנו מכינים, ושוב, כמו שחברת הכנסת גלאון אמרה, עם ה-NGO'S, כי להם יש את הידע הגדול. אני רוצה בהזדמנות זאת להציג גם את אלכסנדרה וייל שהיא סטודנטית לתואר שני במשפטים והיא עוד לומדת דרך עתידים והיא צריכה להתנדב והיא בחרה להתנדב בעבודה איתי. אמרתי לה 'את גם משפטנית והנושא מעניין אותך, בואי תעסקי יותר בנושא של סחר בנשים' והיא מאוד עוזרת לי עם כל ההיבטים המשפטיים ובקשר עם ה- NGO'S ויצאה טיוטה ראשונה של תוכנית שאנחנו עומדים בעוד כמה שבועות להתנסות בפיילוט בלפחות ארבעה בתי ספר על יסודיים בירושלים שאנחנו עכשיו בוחרים אותם, עם בני הנוער והרצאה למורים, ונראה את התגובות.

זו הרצאה? מה הרעיון?

הרצאה או סדנה למורים ושיעורים לתלמידים. דיברנו בהתחלה על שיעור אחד כפול, אני מעדיפה שיהיו ארבעה שיעורים כפולים, כדי שכבר נראה היקף של תוכנית מלאה, כאשר גם התלמידים שילמדו יהיו תלמידים שאו עשו איתנו את התוכנית של כבוד האדם ושוויון בין המינים, או נערות ונערים מובילי שינוי. כלומר, תלמידות ותלמידים שיש להם את המודעות לנושא של שוויון בין המינים ואנחנו נראה תגובות. כאן יש כיתה ראשונה של התוכנית, בשקפים. כל הנושא של סחר בבני אדם כסוגיה ואחר כך כיצד מתבצע הסחר בנשים, מעגל הסחר ואחר כך כל הנושא של המכירה, ניצול מיני והסיכום של איך כל הסוגיה של סחר בנשים מתחבר לשוויון בין המינים.

אני מדברת יותר על סחר בנשים. נשים הן בדרך כלל בני אדם. אני מחברת את הזנות עם סחר בנשים. מבחינתי, להפוך את גוף האישה לחפץ זה סחר בנשים.

התוכנית הזאת, הפיילוט הזה שאתם מתכוונים לעשות, מתי זה אמור להיות?

אנחנו עכשיו בוחרים את בתי הספר. אנחנו רוצים ארבעה, אני מקווה שזה לא יהיה שלושה, אולי זה יהיה חמישה.

למשך כמה זמן?

עד סוף שנת הלימודים כבר יהיו לנו השגות וגם משובים ונוכל לבנות את זה כתוכנית שמאוד הייתי רוצה לצאת איתה בשנה הבאה, אחרי הכנסים ואחרי הפיילוט, לכל הארץ.

זאת אומרת, לכל בתי הספר בארץ, זה הרעיון. להכניס את התוכנית הזאת לכל בתי הספר בארץ.

בנוסף לכך, יש לנו תוכנית של 'כבוד האדם, מגדר, משפט', שבה אנחנו מעבירים חמישה שיעורים בנושא הטרדה מינית, פגיעה מינית, החוקים. נהפוך את זה לשישה שיעורים כששיעור אחד נוסף יהיה בנושא של כל החוקים סביב סחר בנשים. אתמול סגרתי את זה עם דר' אורית קמר.

יש הטרדה מינית ותקיפה מינית בנושא של סחר בנשים, מה עוד?

התוכנית הזאת על 'כבוד האדם, מגדר ומשפט' זו תוכנית שבדרך כלל אנחנו מעבירים אותה לכיתות י"א, כאשר בכיתה י' התלמידים עברו תוכנית מלאה של סמסטר אחד של נערות ונערים מובילי שינוי וסמסטר שני 'כבוד האדם ושוויון בין המינים'. כלומר, יש תשתית של ההבנה של שוויון בין המינים והערך של השוויון לשני המינים, עם כבוד האדם ועם כל החוקים ואז אנחנו עוברים לשלב הבא בכיתה י"א, על התשתית החוקית. תשתית ערכית ואחר כך חוקית.

אני רוצה להגיד מה המינוס. המינוס הוא שזה לא בכלל מערכת החינוך וככל שאני עושה הרבה יותר, אני רואה. עכשיו לקראת יום האישה הבינלאומי, אספתי את הפירות, אבל זה לא מוחל על כל מערכת החינוך.

הנה השרה מגיעה. התנצלתי שהשרה רצה מוועדה לוועדה. אני רק אעדכן את השרה. מה שעשינו בינתיים, הרעיון של הישיבה היה להחדיר את הנושא של המאבק בסחר בבני אדם למערכת החינוך מתוך איזה שהיא גישה ותפיסה ובעיקר מתוך ניסיון מצטבר במדינות אחרות, ניסיון שהראה שבמדינות שנקטו בהן פעולות חינוכיות גם נגד זנות ונגד סחר בנשים, לאורך זמן חלה ירידה במדינות האלה. בעיקר מתוך הפנמה ומודעות חלה ירידה משמעותית גם בצריכת שירותי מין בתשלום וגם בשימוש בפורנוגרפיה ושונתה התודעה בהתייחסות לנשים נסחרות בכלל, לסוגיית הלקוחות ולכל הלגיטימציה שניתנה בחברות השונות לקניית מין בכסף והייתי אומרת שהדבר הזה הביא להפנמה, בעיקר בשלבים הנמוכים במערכת החינוך. החל ממערכת החינוך הנמוכה, זה הביא לכך שהסוגיה של סחר בנשים נתפסה כסוגיה של הפרת זכויות אדם ולא רק סוגיה מוסרנית, שזה בסדר או לא בסדר לצרוך מין בכסף.

אחד הדברים שניסינו לבדוק ומונח כאן לפנינו ואחר כך זה יעבור לידיעתך, זה סקירה מקיפה מאוד שעשתה שלי לוי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, מה נעשה היום במדינת ישראל בכל מה שקשור לחינוך והגברת המודעות למאבק בסחר. אנחנו מדברים רק על ההיבט החינוכי עכשיו. אנחנו לא מדברים על המניעה ואנחנו לא מדברים על האכיפה ואנחנו לא מדברים על היבטים משפטיים ואנחנו לא מדברים עכשיו על פעולות שנוקטים במשרדים. אנחנו באמת רוצים לנצל את ההזדמנות שהשרה כאן, שרה, שאני מרשה לעצמי לומר שאנחנו גם מכירים את תפיסת עולמה, באמת לראות איך אפשר לקדם את הנושא של שוויון בין המינים שנכנס בצורה כל כך מאסיבית למערכת החינוך, גם דרך ההיבט של המאבק בסחר בנשים בכלל.

בסקירה שניתנה לנו כאן אנחנו רואים שיש התקדמות מאוד גדולה של משרדי הממשלה השונים, שעושים סדנאות והשתלמויות. כל המשרדים, נציבות שירות המדינה. שמענו סקירה ממרית דנון מה הרשות עושה בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה שונים, השלטון המקומי, אבל המאסה הקריטית היום והמידע המרוכז היום הוא בידי ארגוני זכויות אדם שתמיד הם המקדימים והם אלה שעושים את העבודה בשטח והם אלה שמבינים שמעבר לאיסוף מידע ופרסום מידע, חלק מהמאבק הוא בהעלאת מודעות ובחינוך ל. חינוך ל.

אנחנו כאן בוועדה ראינו באופן קונסיסטנטי במהלך השנים את הגישה, את הקשר בין צריכת זנות לסחר בנשים. אנחנו לא עושים את האבחנה (זה במענה לדברים שנשמעו כאן), אנחנו מתייגים זנות כאלימות מינית ולכן אנחנו רואים קשר בל יינתק בין זנות לסחר בנשים. אני מדברת עכשיו על סחר בנשים למרות שהעברנו כאן הצעת חוק הכי מקיפה, הכי כוללת, אחת מהמתקדמות באיסור סחר בבני אדם בכלל, שכוללת גם מאגרי עבודה וסחר באיברים וסחר בתינוקות.

הזכיר לי חברי, חבר הכנסת סער, שאני צריכה לעדכן את הוועדה בנוכחותך: אתמול נפגשנו יושבת ראש הכנסת, חבר הכנסת סער, חבר הכנסת יצחקי ואני, עם מזכירת המדינה,עם הגברת קונדוליסה רייס ובין היתר היא ביקשה לשמוע מה עושה מדינת ישראל (זה היה הנושא הראשון בפגישה), בכל מה שקשור למאבק בסחר בבני אדם. זה היה מאוד מעניין - היא באה בכל זאת לפגישה מדינית וזה היה הנושא והיא דיברה על החשיבות שהממשל האמריקאי מייחס למאבק של מדינת ישראל וכשמדינת ישראל צוינה כמדינה שעושה צעדים משמעותיים בדוח הביניים האחרון של ה-state department בחודש ינואר האחרון, כי באוקטובר 2006 אנחנו---

זה הושפע מהחוק.

הדבר המשמעותי זה באמת שזה הושפע מהחוק הכולל איסור סחר בבני אדם ומכל מיני מאמצים שננקטים.

אני לא יודעת אם זה לרעה, זו לא דרך אולי לומר את זה, אבל אחד הדברים שאנחנו חסרים זו הגישה המערכתית של חינוך ומניעה, העלאת מודעות, סוגיית הלקוחות והיחס לנשים. זאת אומרת הנשים כקורבנות, זו עבירה שזכויות האדם שלהן מופרות.

שמענו כרגע מהגב' מרים שכטר על הפעולות שנעשות במשרד החינוך כרגע. קיבלנו את זה על קצה המזלג, אבל שמענו סקירה מעניינת על מה שעושה המשרד ומה הפיילוט ומה מתכוונים לעשות. תמיד אנחנו הרי רוצים יותר ממה שעושים. אנחנו יודעים על התוכנית 'כבוד האדם' ותוכניות אחרות, אבל יש לי תחושה שהדברים האלה צריכים להתחיל בשלבים הרבה יותר מוקדמים במערכת החינוך. בעיניי זה מסר נורא נורא חשוב שאם השרה יוצאת מכאן והיא נותנת הנחיה למערכת החינוך להתחיל את כל הנושא הזה של חינוך למאבק בסחר בנשים, עם כל ההתייחסות לזנות ואלימות מינית נגד נשים בשלבים הרבה יותר מוקדמים של מערכת החינוך, כשהם כבר מגיעים לתיכון הם כבר מגיעים מקולקלים, אז הם כבר הולכים לנערות ליווי במכונים, כי זה לגיטימי לפני שמתגייסים, כל הדברים האלה. זאת אומרת, זה דברים שצריכים להגיע לדעתי בשלבים מוקדמים יותר.

הייתי ביום שישי האחרון בסמינר הקיבוצים. לסמינר הקיבוצים יש חוג לתיאטרון ובמסגרת מגמת התיאטרון שלהם הם העלו הצגה שנקראת 'המערב הפרוע', סיפורן של נשים נסחרות בישראל. סיני פתר הוא הבמאי, איציק ויינגרטן הוא המנהל. חשבתי בלבי, אפילו הצגה כזאת, טובה יותר, טובה פחות, (האמת שהיא טובה) – אני הייתי שולחת את כל המורים, את כל המנהלים, אם זה תלוי בי. אני נותנת לך את זה, אני הבאתי את זה במיוחד, כי חשבתי שזה מסוג הדברים שבאופן כזה ניתן לתרום בנושא של העלאת מודעות. וההצגה עשויה היטב, של סטודנטים מוצלחים, אני חייבת לומר.

כיוון שאני מכירה את הפעילות של השרה בכל מה שקשור להגנתן של נשים בכלל וחינוך לשוויון וכל מה שקשור לכבוד האדם, חירותו, היינו רוצים באמת לשמוע (ותיכף אני אבקש גם מחבר הכנסת סער לפני שתגיבי גברתי השרה), על הנחיה יותר רחבה, מעבר לפיילוט. אני יודעת שיגידו לי 'כל דבר מתחיל בפיילוט, ואין לנו תקציבים' וכו'. אנחנו רוצים משהו הרבה יותר גורף, משהו שמשקף את רוח השרה (אני רוצה לאתגר אותך) בנושא הזה. אז זה בגדול, בשלב ראשון.

בשלב הזה אני אוותר. הייתי נכנס לנושאים אחרים שנוגעים לקידום מעמד האישה, אבל לא לנושא הזה בשלב הזה.

כל הנושא הוא באמת נושא חשוב ואני חושבת שלזכותה של חברת הכנסת גלאון אפשר לומר שהיא עיצבה את המודעות הציבורית לנושא וגם גרמה לכך שיותר ויותר יש עיסוק, לא רק חוקי אלא גם בכלל, בכל נושא התודעה. אני חושבת שאנשים התחילו יותר ויותר להיות מודעים לסוגיה וגם להיקף המאוד גדול שלה במדינת ישראל. לצערי מדינת ישראל נמצאת במקום מאוד בולט ברשימה של נשים מוברחות, נסחרות. כל התופעה היא בהחלט תופעה בעייתית במיוחד.

מרים הציגה את הדברים שהיא עושה במערכת. אנחנו מתמודדים הרבה עם השאלה של הגילאים היותר צעירים. שאלה מאוד קשה, מה אפשר להגיד לילדים בגיל צעיר שלא רק שזנות זה דבר שלא ברור להם, אבל כל הנושא של סחר בבני אדם הוא מאוד מרוחק מהם.

אנחנו יוצאים, החל מהשנה הבאה, בתוכנית שתהיה מכיתה א' עד י"ב של כישורי חיים. זו תוכנית שהוכנה על ידי השירות הפסיכולוגי שחלק גדול ממנה דן בשאלות של המוכנות של הילד להתמודד עם שאלות של בעלות על גופו, היכולת לומר לא, להתמודד עם סוגיות של הטרדות מיניות, כי לצערי יש הטרדות מיניות ולפעמים מעשים חמורים אפילו יותר מזה, גם בגילאים מאוד צעירים, הרבה יותר ממה שאנחנו מאמינים, לפעמים אפילו בגנים חשופים. יכולת כמובן לאפשר לילדים לדבר על החוויות האלה ולבקש עזרה. כל שנה מתחילה הדילמה כשנותנים לנו את המספרים, אני לא יודעת אם לומר שאני מודאגת מזה שהמספר עלה, או שאני שמחה שהמספר עלה, כי אנחנו יודעים שיש תת דיווח מאוד רחב. דרך אגב, מדובר גם בבוגרים, לא רק בילדים. עצם זה שמדברים יוצר מודעות. אנחנו מכניסים לתוך התוכנית הזאת גם את השאלה של כבוד האדם וכבוד האישה ואת השאלה של השוויון. התוכנית מתפתחת על פי היכולת הגילאית. זאת אומרת, אנחנו מניחים שילדים בכיתה א' וילדים בכיתה י' או י"ב לא דנים באותם הקשרים ובאותם כלים. זה דבר ראשון שכבר נעשה, זה ייכנס בשנה הבאה לכל הכיתות ויהיה חלק מתוכנית הלימודים.

הדבר השני שנעשה, ולא מספיק, אנחנו אולי צריכים בעקבות הדיון הזה להרחיב אותו, זה דיון בסחר בנשים בכיתות היותר בוגרות. באתי לכאן מדיון אחר על זכויות עובדים, אבל יכול להיות שאותו כלי ששם עלה והוא כלי שאני מאוד מאמינה בו, של שיתוף עם בני נוער ותנועות נוער ומועצות התלמידים להפצת חומר, הוא כלי מאוד מאוד אפקטיבי. אני חושבת שתלמידים לומדים על זכויות בעשייה. זאת אומרת, אם זה נשאר כמשהו מרוחק מהם, שאומרים להם פעם אחת, זה לא חודר, ואנחנו עושים מהלכים שמערבים אנשים צעירים במאבק על זכויותיך. גם לא תמיד על הזכויות שלהם, כי אחד הכלים המרכזיים שהם צריכים לרכוש זה גם הכבוד לזכויות של אנשים אחרים. אז כמו שאנחנו נמצאים בנושא הזה של זכויות עובדים, שאנחנו מערבים היום תלמידים בהגנה על זכויות עובדים... ויש נכונות אדירה. זאת אומרת, אחד הדברים היפים זה לראות כמה בני נוער כשאתה מציב להם אתגר כזה מוכנים ללכת הלאה.

אני רוצה להציע שאנחנו, יחד עם מרים שכטר ויחד עם מועצות התלמידים, שהם באמת כמעט ה"מפיץ" הטוב ביותר, והם מייצגים את הכיתות הבוגרות, נחשוב איך להביא לכך שהם יהיו מעורבים בהפצת חומרים. אנחנו בהחלט חושבים על זה גם בהקשר של הטרדות מיניות. שתינו היינו בוועדה שהראתה את החומרה של הטרדות מיניות בבתי ספר. אני חושבת שבגילאים מסוימים, מה לעשות, אתם יודעים, עכשיו בגלל המאורעות שפוקדים אותנו, גם בכיתות א' מדברים על הטרדה מינית, כי ילדים באים מצפייה בטלוויזיה ושואלים שאלות מאוד קשות. השירות הפסיכולוגי נתן השנה בפעם הראשונה מילון לילדי כיתות א'-ו' בשאלות של מה זה אונס, מה זה הטרדה מינית, כי לא היתה בררה והילדים שאלו את השאלות והמורים היו מאוד נבוכים. אז פרסמנו מין הסבר לגילאים הצעירים. והסבר חוקי, עם כל מה זה אונס, מה זה הטרדה, מה זה שימוש במרות, לגילאים הבוגרים וחילקנו אותו בבתי הספר. זאת אומרת, גם פה התאמנו את זה.

אני רוצה לראות את זה כחלק ממכלול שבו אנחנו מערבים את התלמידים בנושא של כבוד האדם וזכויות האדם ובהחלט בנוסף לנושא של כישורי חיים, לפתח את הכלי הזה. גם לחלק את החומרים, אבל בעיקר, ברגע שאנחנו עושים חינוך למועצות תלמידים שהם גוף נגיש עבורנו מאוד, אז דרכם אנחנו יוצרים הזדמנויות לדיון בבתי הספר. וכמובן, כל המערכת הזאת מלווה בהכשרה של המורים. זאת אומרת, המורים מעבירים את כישורי חיים, זה דבר שלי היה מאוד חשוב, מעבירים מורי המערכת. זו לא איזו תוכנית שבאה מבחוץ ומביאים אותה לבית ספר. מורי המערכת מעבירים אותה וכתוצאה מזה הם עצמם עוברים את ההכשרה לתוכנית הזאת ואנחנו נמצאים בתהליך של הטמעה. השירות הפסיכולוגי, יחד עם היועצים, עושים את ההטמעה של המהלך הזה.

אז יש כאן מהלך שהוא מקיף. אני אשמח להרחיב אותו על ידי פעולה יחד עם מועצות התלמידים לתלמידים היותר בוגרים ובהחלט הרעיון של ההצגה, או הסרט המזעזע של עמוס גיתאי שעסק בסחר בנשים, וזה ביחד עם מרים שכטר עם מרית דנון, אולי. מרית דנון סייעה לנו גם בתקציב, אני מודה לה על זה, לעשות הרצאות בבתי ספר. הביקוש היה אדיר. צפינו שיהיו 100 הרצאות, היו 200 וכמה שיהיה לנו, ככה ייקחו. יכול להיות שהסבב הבא, מרית, באותה מתכונת, אולי עם הסרט, אולי עם עוד נושא, לחדרי מורים. זה לא לתלמידים, זה לחדרי המורים, כי חדר מורים ערני ופעיל גם משדר את המסרים האלה לתוך בית הספר.

זה כרגע מה שנראה לי. אני אשמח לחשוב על עוד רעיונות בהקשר הזה. אין ספק בכלל שהמודעות של התלמידים לכל הנושאים האלה היא בסך הכול, היום, מאוד גבוהה ואני חושבת שיש בזה גם פן שאני לא יודעת אם דנתם בו, אבל אני מאוד מודעת לו גם מתוקף מתפקידי הקודם כשרת קליטה. העובדה שחלק גדול מהנשים שמוברחות לכאן הן יוצאות ברית המועצות לשעבר, יצרה סטיגמה של עולות והעולות התמודדו עם זה בקושי רב מאוד, כך שלי גם בגלל הנושא הזה של מעמדן של תלמידות עולות בבתי ספר, מאוד חשוב שיובהר ההבדל הזה, שהסטיגמה הזאת תתרחק מהתלמידות האלה שמיד מתויגות כנערות ליווי. לצערי עד היום אנחנו פוגשים את זה בבתי הספר.

תודה רבה, גברתי השרה. כמה הערות, לפני שאנחנו פותחים את זה לדיון, כי יושבים כאן נציגים של ארגונים שבטח ירצו להתייחס במעט זמן שיש לנו. לפני ההתייחסות הכללית, קיבלתי כאן הערה ואולי זו הערה שצריך לקחת אותה בחשבון, שהפעילות של תנועות הנוער היא יותר בעייתית בפריפריות ואז אין כל כך נגישות.

לכן אני הולכת גם על מועצות תלמידים שמגיעות לכל מקום. זה שילוב כזה.

קודם כל אני שמחה לשמוע את ההתייחסות של השרה והפעילות שלך והעמדות שלך בתחומים האלה ידועים. מה שאני כל הזמן מוטרדת זה שכשאנחנו מקבלים את הצעירים כשהם בוגרים, בכיתות הגבוהות, ואנחנו באים בטענות לגברים שצורכים מין והולכים לבתי זונות ולמכוני ליווי למיניהם, אז מערכת החינוך פספסה אותם. זאת אומרת, מה אנחנו באים אליהם בטענה, לא היה להם מושג. כל ההתייחסות של מערכת החינוך, בעיניי, זה גם ההתייחסות לאחר. זאת אומרת, כיוון שמדובר בנשים, בדרך כלל הנשים הנסחרות הן נשים זרות ובעיניי גם כל הפיתוח הזה של ההתייחסות לאחר... הגישה שרווחה עד לפני כמה שנים היתה 'טוב, הם לא משלנו, הן רוסיות, הן זרות, אז מה אכפת לנו?'. כל ההתייחסות הזו, לדעתי, זה חלק שצריך לשלב אותו.

עוד רעיון שאפשר להוסיף אותו: צריך לאתר אולי יום בשנה כמו שיש יום זכויות הילד, אז אולי שיהיה יום כבוד האדם וחירותו, אם יש כזה, או משהו בדומה, שאפשר על זה להלביש נושא מחייב.

יש יום המאבק הבינלאומי לסחר בנשים. זה יוצא במחצית אוגוסט.

עוד יותר טוב, אז אם יש יום כזה, אפשר להקדים אותו לסיום שנת הלימודים ולומר שלקראת היום הזה שהשרה תבקש, באמצעות חוזר מנהל כללי, או כל דרך שהיא תמצא לנכון, ופשוט תנחה את מחנכי כיתות י', י"א, י"ב, לדון בנושא תוך שהמשרד מספק להם את החומרים הרלוונטיים כדי שיוכלו לעשות מעשה, ואז זה לא רק וולונטרי אלא את יודעת שיש יום שהיתה התייחסות.

אני ממכון תודעה. אנחנו ארגון וולונטרי, עובדים בהתנדבות ומנסים להביא למהפך תודעתי בתפיסה שלנו את תופעת הזנות. אני חייבת להגיד שאני מאוד מצטערת שמשרד החינוך כרגע עושה את האבחנה. יש פה הבחנה וכל עוד זה ייקרא סחר בנשים, אני חושבת שהמטרה מפוספסת, מכיוון שאני ישבתי עם בני נוער ואני נכנסתי לכיתות י', י"א, י"ב ובעיניהם, בתודעה שלהם סחר בנשים זה אותן נשים שמוברחות דרך מצרים, או דרך נמל התעופה, וזה נורא ואיום איך שמתעללים בהן והופכים אותן לקורבנות ובשר למסחר. לעומת זאת, הזנות כזנות היא דבר שהוא בסדר, וזה המקצוע העתיק בעולם והן מרוויחות מזה והן נהנות מזה וכולי וכולי. אני חושבת שההפרדה הזאת היא מאוד בעייתית כי זה מסדר להם וכך זה יוצר מצב הפוך, זה יותר מדגיש את הלגיטימיות. אותם נערים הם אלה שמזמינים נערת ליווי למסיבת גיוס, מסיבת שחרור, מסיבת רווקים, מסיבת סוף שנה י"ב. הם לא עושים את ההקשר הזה. אני עמדתי מול בני נוער ואני מדברת איתם על סחר בנשים, למשל, והם לא מבינים שזו אותה נערה. ותופעה שאנחנו שמענו שקיימת היא שבנות יוצאות בהפסקה מבית הספר לטובת מפגש עם גברים, הן מקבלות עבור זה ג'ינסים או בושם, או מבטיחים להן ניתוח להגדלת חזה. זה קיים. והן לא עושות את ההקשר והן לא מבינות שמה שהן עושות כרגע זה סחר בגוף שלהן וזה לא מרצון והן שם כי יש להן סיבה מאוד מיוחדת. לכן אני חושבת שזה מאוד חשוב לדבר איתן. גם על הנערים. יש המון נערים בזנות. כלומר, סחר בנשים מתייחס לנשים, מה קורה לגבי כל הנערים?

אני גם הייתי מדברת על העניין של הסרסורים. יש את הסרסורים שמגייסים. אמרה לי אישה שנמצאת במכון ליווי שיש להם עכשיו האטה, מכיוון שאין חדשות. הם צריכים חומר חדש, נערות שאין חשש שהן חולות, או שנדבקו מאיידס והם צריכים חומר חדש למכון ואז יוצאים הסרסורים ומגייסים. על הגיוס הזה צריך לדבר, הנערות צריכות לדעת מה הסרסור יבטיח להן, מה הוא יגיד להן, איך הוא ישתמש במניפולציות שלו כדי למשוך אותן.

הייתי מדברת גם עם ההורים. ישב לידי זוג מנהלים כלליים מקיסריה שסיפר (הם רצו כנראה להיות נורא מגניבים בעיני הבת שלהם) שהם הזמינו לה חשפן הביתה לכל הבנות. כי הם לא מבינים, הם לא עושים את ההקשר הזה.

הייתי מדברת על הפורנוגרפיה, כמה שהם חשופים גם בצ'טים וגם מה שמציג בפורנוגרפיה כאלימות וכאשליה.

הייתי מדברת גם עם ההשכלה הגבוהה. אני נפגשתי עם סטודנטים. משרד החינוך אחראי גם על ההשכלה הגבוהה. הסטריאוטיפ הזה, המיתוס הזה שהנה סטודנטית, היא רוצה לעשות כסף, לממן את התואר. זה שטויות, זה לא קיים. וגם אם סטודנטית חושבת שהיא עלולה לעשות ולרצות את זה, צריך להסביר לה שהיא לא תמצא בזה כסף ושהיא תידרדר לתוך תופת שהיא לא תוכל לצאת ממנה.

ודבר אחרון, אני רק ממליצה על הסרט 'אור'. הייתי מראה אותו לכל התלמידים. הוא מדבר בדיוק על הגיל הזה.

סרט מעולה, קצת ארוך מדי, קשה וארוך מדי. לפחות למחנכים או לצוות ההכשרה. אבל מהדברים שאמרה עידית, צריך לחשוב על המוסדות להשכלה גבוהה כגוף שגם אליו צריך לפנות בהקשר הזה, כמשהו מערכתי.

אני מהפרויקט אשה לאשה, מרכז פמיניסטי חיפה, רכזת פרויקט מאבק בסחר בנשים. בעצם עידית העלתה כאן הרבה נקודות מאוד חשובות. אני מצטרפת אליה ואני רוצה גם להוסיף כמה נקודות.

לפני שלוש שנים עשינו מחקר, 'אשה עוברת לסוחר' ובמסגרת המחקר היינו גם צריכות לראיין את הנשים ולברר מי הלקוחות של אותן נשים. בתשובה אחת השאלות ששאלתי את הנשים, שמעתי שהלקוחות הם בני נוער בגיל 13. לכן מה שאנחנו אז כבר קלטנו שהלקוח הפוטנציאלי בעצם יושב בכיתה, בבית ספר, וסביר להניח שכמה שאנחנו לא רוצים להעליב את בני הנוער, אם אנחנו נגיע בשלב כמה שיותר מוקדם, זה יהיה יותר טוב.

אני יודעת שיש ילדים שמנצלים אותם, אבל להיות לקוח זה דבר אחר מלהיות קורבן. זה גם סוג של קורבנות, אבל להיות לקוח...

אנחנו ידענו על בני 18-17, לפני גיוס.

אנחנו גם מאוד מקוות שאותו חינוך שמשרד החינוך יוזם יהיה לכל המגזרים, גם לערבים וגם לבדווים, שזה לא יישאר רק במגזר היהודי. אנחנו יודעות כמה מורכב להגיע למגזר הערבי והבדווי, אנו מבינות את זה ונשמח מאוד לעזור, כי דווקא אנחנו, במסגרת העמותה, התחלנו להעביר את ההשתלמויות למורים במגזר הערבי.

גם נשמח לתת לייעוץ להשתלמויות שונות, גם לבני נוער וגם למורים. כבר עשינו את זה ומניסיון אפשר ללמוד כמה הדברים מאוד מאוד מורכבים. למשל באחד מבתי הספר בחיפה רצינו לעשות, ועשינו את זה בבית הספר והרגשנו שהמורים בהיסטריה, 'מה, אתם הולכים לדבר עם בני נוער על פורנוגרפיה? איך אתם מעיזים לדבר על זה? זה לא יותר מדי חשפני ופתוח?' לכן אני ממליצה כן לקבל מאיתנו, מהניסיון שלנו. אנחנו נשמח.

לגבי סרט. המלצה על סרט. כאשה לאשה, אנחנו לא ממליצות על הסרט של עמוס גיתאי, הוא די חשפני לקטעים פורנוגרפיים והוא גם לא אמין מבחינתנו. זו עמדתנו. מומלץ או לעשות סרט חדש, או פשוט לחשוב על סרטים אחרים. יש מספיק.

מנהלת המקלט לקורבנות סחר בנשים. באמת רציתי להוסיף בהמשך למה שעידית אמרה, לדבר על העניין של הקליינטים הפוטנציאליים ולהתעסק בשאלה של המניעה הזאת וגם לשאול מי מעביר את ההכשרה למורים.

השירות הפסיכולוגי. יש לנו שירות פסיכולוגי מעולה, אחד הגופים הטובים במשרד והם עושים את ההכשרות. חלקם פסיכולוגים, חלקם יועצים חינוכיים והם עושים את השילוב הזה ייעוץ פסיכולוגי לייעוץ חינוכי, שזה לא בדיוק אותו דבר.

ומאיפה הם לוקחים את התכנים?

הם כותבים תכנים. את התכנים של כישורי חיים הם כתבו. הם מייצרים תוכניות לימודים.

הם כתבו גם את התכנים של הנושא של זנות וסחר בנשים?

זה לא מדבר על זנות, זה מדבר על העניין של הכבוד לגוף, גם שלי עצמי וגם של אנשים אחרים. אני לא בטוחה, אני צריכה לבדוק אם יש שם דיון בזנות. יש שם דיון בשאלה של בעלות על הגוף, הזכות של כל אדם לגופו והאיסור לפגוע, לנצל, או להטריד מינית אנשים אחרים.

אבל יש כוונה להכניס את החומרים האלה.

אמרנו שלכיתות היותר גבוהות. כישורי חיים עוסק בעיקר בשאלה של התמודדות עם הטרדות וניצול מיני ושל ילדים קודם כל כקורבנות, אבל גם דרך זה על מה אסור להם לעשות לילדים אחרים או לאנשים אחרים.

אני חושבת שמה שעולה כאן מהשאלות של מי שדיבר עד עכשיו שזה אנשים שעובדים בשטח, שהשירות הפסיכולוגי, ואין לי ספק שיש שם את האנשים שעושים עבודה מעולה... מה שאני חושבת שהיה כדאי שאולי מרים שכטר תרכז פגישה עם כל נציגי הארגונים לזכויות אדם שעוסקים בחינוך, לזמן אותם וללמוד מאנשים שכבר צברו ניסיון בשטח, כדי שלא נמצא התייחסות כזאת שזנות זה בסדר וסחר זה לא בסדר.

זה לא יהיה, אבל יכול להיות שזה רעיון טוב שמרים תיזום ישיבה גם עם השירות הפסיכולוגי וגם עם הארגונים.

אני גם ברשותכם אוסיף שמההתחלה של העבודה שלי בנושא של הפיילוט לארבעה מפגשים, אנחנו משתפים פעולה עם ה- NGO'S שעוסקים בנושא של סחר בנשים, גם עם תודעה וגם עם המטה למאבק וגם עם רחל גרשוני ועכשיו נעשה את זה רחב יותר.

עורכת דין ורכזת שטח במאבק בסחר בנשים במוקד סיוע לעובדים זרים. עד שהגעתם אליי כבר כל הנקודות שרשמתי הועלו. זה סימן טוב.

ישבנו גם עם מרית דנון וגם עם מרים שכטר וקיימנו כבר כמה פגישות ואני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב להיעזר בניסיון שלנו בשטח וגם חברת הכנסת גלאון אמרה, בצדק, שמאוד חשוב להקדים את תחילת הדיון בנושא הזה, כי, כבר ציינו פה לפניי, הנערים מסתובבים עם מיתוסים ודעות כל כך מחרידות לפעמים, שאנחנו ממש מזדעזעים כשאנחנו חוזרים מהרצאות מבתי ספר. יש לנו גם תוכנית שמיועדת לחטיבות הביניים שהיא יותר מרוככת ופחות נכנסת ישר לעניין כמו בתיכונים, אבל עדיין אנחנו רואים שכל הסטריאוטיפים והתפיסות והעמדות והמיתוסים נמצאים שם כבר בגילאים הרבה יותר צעירים. אז זה מאוד מאוד חשוב להתחיל בגיל יותר צעיר ואני חושבת שמאוד חשוב גם להיעזר בניסיון שלנו בהכשרות למורים. ואם באמת ההחלטה היא שמורים יעבירו את הסדנאות האלה (כי עד היום אנחנו, הארגונים, באנו והעברנו אותם), אז זה באמת חשוב שהם יידעו ויקבלו את כל המידע והחומר ואת כל הידע האפשרי. הסדנאות האלה, מה שיפה בהן זה שזה לא הרצאה, זה באמת מאפשר גם לאנשים להגיד עם מה הם מגיעים מהבית ומה התפיסות שלהם ומה המחשבות שלהם. למשל הגיע לידיי אתמול עיתון בית ספר מלפני שנה-שנתיים על ריאיון עם תלמיד שהלך לבקר זונה בטיול של כיתה י"ב. זו תופעה מוכרת ואנשים שהולכים לבקר אצל זונה, הם לא עושים את האבחנה בין קורבן סחר לבין זונה ישראלית שטוב לה ומרוויחה המון כסף.

אולי צריך בהקשר הזה איזה חוזר, השרה, בנושא.

אני חושבת שהדבר הנכון הוא לעשות את המפגש של מרים שכטר. יש פה שתי רמות, מרים שכטר ומרית דנון לגבי חדרי מורים, וזה עם ההצגה, עם סרט, עם מה שהם יחליטו. דבר שני זה שמרים שכטר תעשה איזה שהוא מפגש עם השירות הפסיכולוגי כדי להיות בטוחים שמה שנכנס לכישורי חיים בכל הרמות לוקח את הדברים שדיברנו עליהם פה.

שירות לנערות וצעירות, משרד הרווחה. אני רוצה להאיר שתי נקודות. נקודה אחת זה מהניסיון שלנו בכל נושא שקשור להטרדה מינית, לסחר בנשים בוודאי. אני חושבת שהעלאת המודעות חשובה מאוד. בו זמנית אנחנו חייבים לקחת בחשבון שזה נושא שעלול לעורר הרבה מאוד קשיים, בעיות, חשיפות של טראומות אישיות. אני חושבת שהקשר בין מערכת החינוך שכן לוקחת על עצמה תוכניות כאלה של כישורי חיים והעלאת מודעות בנושאים הספציפיים האלה, צריכה לעבוד ברצף ובשיתוף פעולה מאוד הדוק עם שירותי הרווחה. אני חושבת שזה מאוד מאוד משמעותי, גם כאיתור, גם כמניעה וגם כטיפול לפעמים בילדים מאוד רכים שחושפים סודות ולא יודעים לאן. אני כן חווה לא פעם נתק וקשיים מאוד מאוד גדולים סביב זה.

אני חושבת שזה לא רק בנות מחוץ לארץ. זה בנות ישראליות ואני מכירה כמה. ולא רק אחת ולא רק שתיים. אני מכירה כמה בנות ישראליות והסיפור זה סחר בבני אדם. ואני חושבת שהקשר בין סרסור וסחר זה ביחד, אי אפשר לעשות הפרדה.

קצין חוקרים ראשי באגף החקירות במודיעין. אנחנו מלווים את הנושא הזה מזה מספר שנים ואני יכול להגיד שאני גם אב לילדים ואני גם חושב שחשוב שהילדים יידעו לא רק את המשמעויות של הליכה למקומות כאלה, בין אם הפגיעה בנשים עצמן שהיא פגיעה מאוד משמעותית ובין אם הפגיעה היא בבן אדם עצמו, בנער או בקטין שהולך למקומות האלה, כי הם גם צפויים אפילו לחלות לפעמים במחלות מסוימות שאפשר להידבק בהן באמצעות קיום יחסי מין במקומות האלה.

אני זוכר שבשנה שעברה היה יום מרוכז, נדמה לי על אלימות ותקיפה, ביחד עם מחלקת הנוער שלנו ונדמה לי ששוטרים נתנו הרצאות. אני בעצמי הרציתי בפני תלמידים במספר בתי ספר בנושא אלימות ותקיפה. יכול להיות שבנושא סחר בנשים זה קצת בעייתי, או הנושא של זנות, כי לא כל השוטרים יוכלו להרצות ברמה שאנחנו יכולים בנושא של אלימות ותקיפה ויכול להיות שאולי זה באמת נושא למורים, לשלב גם את אנשי המשטרה שמתמחים בתחום הזה כדי שיבהירו מה בדיוק המשטרה עושה. כי זה מאוד משמעותי לדעת מה זה עבירה ומה זה לא עבירה. כי למשל הזנות כשלעצמה היא אינה עבירה, אז איך להבהיר את זה בדיוק.

נכון, זו גם נקודה חשובה.

קודם כל מרימה את הכפפה שהשרה העבירה אליי ואני אשמח להעתיק את המודל שעשינו בנושא של אלימות עם הרצאות והצגה ואנחנו נעזור במימון בחדרי המורים.

אני רוצה להפנות פה את תשומת לב הנוכחים שב-1 לינואר ראש הממשלה הורה על הקצאת 15 מיליון לנושא של הזנות כשלחלק מהתוכנית הזאת יש נגיעה לחינוך.

את יודעת כמה שפגטים עשינו על הכסף הזה?

אבל זה בהחלט ייכנס. עוד דבר, אני הייתי מציעה לחשוב על ה-18 באוגוסט, לאו דווקא בהקשר של מערכת החינוך, אלא לעשות איזה קמפיין ארצי גדול, ציבורי, בתקשורת, בטלוויזיה, כמו שהרשות עשתה סביב יום האלימות. כדאי להרחיב קצת את המודעות גם לקהלים יותר גדולים.

מצוין. תודה.

קודם כל, בנוסף לעמדה שאני מסכימה עם כל מה שנאמר פה, אני חושבת שיש שתי נקודות שהייתי רוצה להעלות. עבירת הסחר עכשיו הורחבה לסחר בבני אדם בכלל ונדמה לי שזה יכלול נשים, שוב, בכל מיני מקומות נוסף על מצבים של זנות. ונדמה לי שמה שצריך להעלות למודעות שהתופעות האלה של סחר זה לא אי שם, אלא זה הבן אדם שאנחנו רואים ברחוב לידנו, לפנינו. זה משהו מאוד קרוב, אולי השכן, השלוש בנות שגרות בדירה, בבניין שלנו. זאת אומרת זה משהו אצלי בבית.

אני חושבת שפרקליט המדינה יסכים איתי, למרות שאנחנו עמוסים לעייפה, הפרקליטים, אבל יש כוח אדם מיומן שלא יצריך עלות נוספת. נדמה לי שאנחנו רואים את הבעיה או משתדלים לראות בכללותה, זאת אומרת, לא רק מהפן של אכיפת החוק אלא גם אנחנו רואים לנגד עינינו את הקורבנות כשאנחנו מנהלים תיקים, וכל מיני היבטים אחרים שבכל מיני מסגרות של חינוך לאזרחות, ובכל מיני שיעורים אפשר... יש פרקליטים בכל המחוזות, מנוסים, שיהיו מוכנים לבוא לדבר בפני תלמידים. פרקליט המדינה בהחלט ישמח להנחות בעניין, אני בטוחה.

אני רוצה להודות לשרה. אני מאוד שמחה על הישיבה. אני שמחה על ההערות החשובות שנשמעו כאן מהארגונים השונים ועל ההנחיה של השרה לעשות פגישה של גברת מרים שכטר עם כל הארגונים, עם השירות הפסיכולוגי ועם כל מה שצריך, כדי לוודא שכל הדברים האלה נכנסים פנימה.

אני חושבת שזה רעיון מצוין. גם משטרה, גם פרקליטות, הרווחה. לקחת איזה שהוא ניסיון מצטבר של כל המשרדים למיניהם ולעשות פעולה אינטרדיסציפלינרית, אינטר מערכתית, פעולה משולבת ובעיניי רק יכולים לצאת נשכרים מזה שתהיה איזה שהיא הודעה באיזה שהוא שלב שהשרה תמצא לנכון שהנושא הזה ייכנס ושהשרה תודיע את זה היום, שהיא מתכוונת, לקראת שנת הלימודים, להכניס את הנושא הזה בשיתוף פעולה של כל הגורמים. יש בזה בעיניי מסר מאוד מאוד חשוב. אני חושבת שגם ההודעה של השרה עכשיו שתהיה הצגה או סרט. אני לא מחליטה עבורכם, אבל הצגה כזו שנעשית גם על ידי סטודנטים שיכולה להיכנס למערכת החינוך, כל סרט, יש בזה, בעיניי, שדר מאוד חשוב.

אני חושבת שהעלינו פה דברים חשובים מאוד ואני מודה שוב על הישיבה ועל ההזדמנות לדון.

אני מקווה שהנושא הראשון, אם אנחנו נעשה את זה בסיוע של מרית דנון ומרים שכטר יכול לצאת לדרך די מהר. זה לא נושא שצריך לקחת הרבה זמן. אפשר בהחלט אחרי פסח לעשות סבב נוסף לטובת העניין. ואני מציעה, חברת הכנסת גלאון, שאז גם נודיע את זה. אני חושבת שזה טוב להודיע על דברים שנעשים. כשיהיו לנו רשימות של הרצאות, וזה יכול עכשיו מסתבר לכלול גם מהפרקליטות וגם מהמשטרה וגם סרט או הצגה או כל דבר אחר שגורם לחדר המורים לשבת ולחשוב, זה דבר שתמיד נותן את אותותיו. מורה הוא ההשקעה הכי טובה שלנו. השקענו במורים, הם באים אחר כך לכיתות באופן אחר, עם אווירה אחרת, עם אמירה אחרת, וזה מאוד חשוב. וכמובן אנחנו נבחן את הדברים שאנחנו מעבירים. זו באמת תוכנית חדשה, היא רק יוצאת לדרך, היא בוודאי גם תשתנה במהלך השנה הזאת, כי זו שנת למידה של התוכנית, אבל בהחלט זה חשוב שנכניס גם את הנושאים האלה ונראה שאנחנו ממשיכים במהלך הזה של העלאת מודעות.

אני רוצה להגיד שאני רואה את זה כחלק ממהלך כולל של הכרה של זכויות אדם וכבוד לאחר וכבוד לעובד הזר וכבוד למנקה וכבוד לכל אחד שנמצא בטווח החיים של הילד. כך שהמהלך הזה הוא מהלך כולל ולכן גם השותפות עם האנשים הצעירים, עם תנועות הנוער ומועצות התלמידים היא שותפות אמיתית, כי הם גם מחנכים וגם מתחנכים וזה תמיד בעיניי נכון וטוב.

אני מאוד מקבלת את הסיכום. אני מציעה שאעשה איזה שהוא מעקב בעוד שלושה חודשים. לדעתי זה פרק זמן סביר לכל החיבורים למיניהם וכשתהיו מוכנים אז באמת תהיה הכרזה.

אני מוצאת את הישיבה הזאת מאוד חשובה. אני רוצה להודות לכל מי שטרח, למרכז המחקר של הכנסת על הסקירה המקיפה, לשרה כמובן, לכל הנוגעים בדבר. אנחנו ניפגש שוב. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30