PAGE
24
ועדת הפנים והגנת הסביבה

13.02.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 114

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום שלישי, כ"ה בשבט התשס"ז ( 13 בפברואר 2007), שעה: 10:00

מצב הרשויות המקומיות הדרוזיות, ותוכניות המתאר בהן

(במסגרת יום המגזר הדרוזי והצ'רקסי בכנסת )

חברי הוועדה: אופיר פינס פז - היו"ר

דוד אזולאי

יצחק אהרונוביץ

מגלי והבה

חנא סוויד

משה גראזי - מינהל תחום תשתיות ביוב, משרד התשתיות הלאומיות

מועדי סעיד - יועץ שר התמ"ת

אורי טל - מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

נביה נסר אלדין - ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע

אכרם חסון - ראש עיריית עיר הכרמל

מועמן מנסור - סגן ראש עיר הכרמל

נדים עמר - ראש מועצת ג'וליס

ריכארד חיראדין - ראש מועצת חורפיש

זיאד דגש - ראש מועצת מג'אר

נהאד מג'לה - ראש מועצה מקומית אבו סנאן

ג'אדלה סעד - ראש מועצת יאנוח-גת

שלמה לוי - ראש מועצת מרום הגליל

ג'לאל נפסו - ראש מועצת כפר כמא

סיהאם לבאי - מנהלת מחלקת רווחה, כפר כמא

נורה נפסו - מנהל מחלקת החינוך, כפר כמא

נדאל אבו עסלה - עו"ד

תורון ג'האד - חבר מועצה, וועד מקומי

בדר מאג'ד - מנהל בית ספר ריחנייה

יוסף בראזי - חבר מועצת ריחנייה

גוש ממדוח - יו"ר ועד מקומי ריחנייה

חואג' טאלד - גזבר ועד מקומי ריחנייה

אבזאם ג'אן - ריחנייה

ח'וק שאווקי - מנהל המוזיאון הצ'רקסי, ריחנייה

שבעו מחמד - מזכיר ועד, ריחנייה

אבזח גלאל - חבר ועד, ריחנייה

ג'מאל חור - עו"ד, מועצה אזורית אבו סנאן

אמין בשיר - כתב עיתון, סכנין

זבא שלמאן - חבר מועצת אבו סנאן

סעד גדעאן - מועצת יאנוח-ג'ת

והיב סייף - מועצת יאנוח-ג'ת

חאתם עג'מיה - מהנדס מועצת יאנוח-ג'ת

בדר בדר - חבר ועד מקומי עין אל-אסד

מוניר אבו סלאח - יו"ר ועד מקומי עין אל-אסד

גמיל עואד - חבר ועד מקומי, עין אל-אסד

סבר קייס - בית ג'ן

קבלאן ריסלאך - מועצה מקומית בית ג'ן

טלאל אסעב - בית ג'ן

רפיק סלאמה - ראש מועצה מקומית ירכא

שאהין כמאל - סגן ראש העיר שפרעם

אמין זאהר - ארגון לשמירת זכויות הדרוזים בישראל

זיאד אסעד - איש ציבור

סאלח פארס - יזם מחורפיש

יוסף אסמעיל

גדבאן שהיב - חורפיש

יפה שפירא

אושרה עצידה

מצב הרשויות המקומיות הדרוזיות, ותוכניות המתאר בהן

(במסגרת יום המגזר הדרוזי והצ'רקסי בכנסת)

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו מתכנסים במסגרת ועדת הפנים והגנת הסביבה, אבל הדיון של הכנסת הוא דיון יותר רחב, והוא בא בעקבות יוזמה של חבר הכנסת וסגן יושב ראש הכנסת מגלי והבה, לקיים יום שלם בכנסת שייתן ביטוי ויציף לסדר היום את נושא העדה הדרוזית והצ'רקסית במדינת ישראל - שתי עדות שהן יקרות וחשובות לנו מאוד. אני רוצה לברך את ראשי הרשויות שנמצאים כאן, ואת כולכם בברכת ברוכים תהיו.


כמי שהיה שר פנים במדינת ישראל אני מודע היטב לא רק לתרומה הייחודית של העדות האלה למדינת ישראל, אלא גם לקשיים הגדולים שהעדות האלה ונבחריה נתקלים בהם בחיי היום היום. יכול להיות שחלק מזה הוא על רקע העובדה שהציבור הדרוזי והצ'רקסי גר ביישובים קטנים יחסית. כשר פנים לשעבר אני אומר לכם - ויגידו לכם את זה גם ראשי הרשויות שנמצאים כאן - הרבה יותר קשה לנהל יישוב קטן מלנהל יישוב גדול, זה לא סוד. זה נשמע אולי אבסורד, אבל זה נכון. ההוצאות הקבועות של יישוב קטן הן הוצאות קבועות גם אם אתה תל-אביב, וגם אם אתה מג'אר. אבל, ההכנסות הן הכנסות אחרות לחלוטין, כי כל אחד יודע שרשות מקומית שמתבססת רק על ארנונה מבתי אב ומגורים, לא יכולה להתפתח ולצמוח. כל הכוח שיש לערים הגדולות הוא ביכולת שלהן לקבל ארנונה והיטלים משטחי מסחר, עסקים, ובנייה. יכול להיות שהעובדה שהיישוב הדרוזי והצ'רקסי הוא בדרך כלל יישוב קטן באופן יחסי לחברה הישראלית, מקשה מאוד על היכולת לספק את כל מגוון השירותים והצרכים. זו כמובן תשובה שהיא חלקית בלבד.


הייתי פחות משנה בתפקידי כשר פנים, וכשר פנים השתדלתי ללכת מרחק ניכר כלפי העדות הדרוזית והצ'רקסיות לא כמי שחס וחלילה וחס ושלום עושה טובה, אלא מתוך ראיית הצרכים. זה לא סוד שאני השוואתי את מענקי האיזון בפעם הראשונה במדינת ישראל, בין רשויות דרוזיות וצ'רקסיות ליישובים יהודים. זוהי פעם ראשונה בתולדות המדינה ואני גאה על כך. אבל, גם זה לא פתר את הבעיות - אני לא משלה את עצמי. בוודאי שהבעיות הן אדירות, גדולות ומורכבות, והן מחייבות טיפול יסודי.


חבר הכנסת מגלי והבה, אני מעריך ומוקיר את העובדה שאתה יזמת דיון, ואולי תגיד לנו על זה מילה, כי אני קיבלתי גם תלונות של חברים שלא הוזמנו. היתה להם תחושה שהם בדין כן היו צריכים להיות מוזמנים ליום הזה. לי לפחות כחבר כנסת וכנבחר ציבור יש איזשהי תחושה קצת לא נעימה, כאילו יש חברים יקרים ומכובדים שהיו צריכים להיות איתנו במסגרת היום הזה, ומשום מה נבצר הדבר מהם. הם כמובן חלק מראשי העדה, ונאמר לי שהם ביקשו להיות מוזמנים, ביקשו להיות חלק מהאירוע, ומשום מה העניין הזה לא צלח בידם. אני מניח שגם לעניין הזה תוכל להתייחס במסגרת הפתיח שלך.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני רוצה לברך אותך כיושב ראש הוועדה. אתמול יצא לי לברך אותך כמי שנכנס לוועדת הפנים לאחר שהיית שר פנים. מי שהיה קודם שר פנים יש לו ראייה נכונה בנושא, כי הוא היה בכיסא שר הפנים שמטפל בתקציבים במסגרת הרשות המבצעת. עכשיו, הוא יושב ראש ועדה שצריך ללחוץ יחד עם האחרים, ולטפל בסוגיות הדרוזים והצ'רקסים, ובכל אזרחי מדינת ישראל.


אני גם רוצה לברך את כל פורום ראשי הרשויות הדרוזיות שנמצאים כאן, את ראשי הקהילה הדרוזית והצ'רקסית שהספיקו להגיע. נמצא איתנו גם השופט בדימוס יוסוף איסמעיל, ואנשים אחרים.


אדוני היושב ראש, בדרך כלל כאשר אנחנו מזמינים ליום כזה, אנחנו מזמינים את הפורום הנבחר שמייצג את העדה הדרוזית, וזהו פורום ראשי הרשויות. הזמנו את כל מי שהתעניין בציבור ביום הזה. אנחנו לא נוכל ביום כזה להזמין 115,000 דרוזים, ולכן הזמנו כ-400 דרוזים, בשאיפה שהמועצה הדתית הדרוזית תצטרף ותגיע אלינו. אדוני, אתה יודע שיישובי הדרוזים והצ'רקסים באים אלינו מצפון הארץ. אם כן, מוזמנים גם נציגי המועצה הדתית הדרוזית מכל היישובים, בשאיפה שמי שלא היה הפעם, או לא הספיק להגיע, יהיה בפעם הבאה.

האם השיח' מואפק יהיה איתנו?

ודאי, השיח' מואפק יהיה איתנו, המועצה הדתית יהיו איתנו, יהיו איתנו חברי כנסת לשעבר, ויהיו איתנו כל נציגי הציבור שהזמנו. אני קורא ליום הזה יום מיוחד והיסטורי כי זוהי פעם ראשונה שהכנסת מתחילה בדיונים, כאשר בכל ועדות הבית דנו בנושא הדרוזי והצ'רקסי. אנחנו הספקנו לדון בנושא התיירות בוועדת הכלכלה, יש לנו כאן דיון בנושאים שונים, בהמשך יהיה לנו דיון בוועדת החינוך. מתנהלת עכשיו ישיבה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, וגם שם יושבים נציגים. בהמשך היום יהיה לנו דיון בוועדה למעמד האישה, ובשעה שתיים וחצי יהיה לנו אירוע ממלכתי בהשתתפות כל חברי הכנסת, ראש הממשלה, יושבת ראש הכנסת, ואנשים שונים מכל הקשת הפוליטית. ארבעים חברי כנסת, כולל יושבי ראש ועדות, הצטרפו לשדולה למען העדה הדרוזית והצ'רקסית, זוהי פעם ראשונה שמקימים שדולה כזו בכנסת. אנחנו נסיים את היום הזה בשעה ארבע וחצי במליאה כאשר נעביר בקריאה ראשונה את החוק למען בית המורשת, ובית החקר העדה הדרוזית. אנחנו השגנו לחוק הזה גם את התקציב, והחוק יעבור את שלושת הקריאות.


אדוני היושב ראש, ברשותך אני רוצה להתמקד בסוגיית הרשויות. כאשר נכנסתי לראשונה לכנסת בשנת 2003 התחלנו ברפורמה שהביאה למצב אבסורדי מבחינת התקציבים של אותן רשויות.

על איזה רפורמה אתה מדבר?

אני מדבר על הרפורמה הכלכלית שעשתה ממשלת הליכוד בשנת 2003 - הקיצוצים בתקציב המדינה. באותה מסגרת הבאנו קיצוצים גדולים ברשויות הדרוזיות. לאותן רשויות תהיה גם הזדמנות להציג את הבעיות.

הכוונה לרפורמת "ביבי-פורז".

כן. אדוני, אני מודה באשמה שהיה לנו חלק בעשיית הרפורמה הזאת על מנת לשנות את המצב הכלכלי במדינה. אבל, זה לא נושא הדיון, ואני לא עוסק בזה עכשיו. עם זאת, אני כן רוצה להתייחס לבעיית הרשויות שלנו. נכון לעכשיו, מבין כל הרשויות הדרוזית - וישנן 13 רשויות - ישנה רק רשות אחת בשם כסרא סמיע שהיא במקרה לא בתוכנית ההבראה. מונחת פה עבודת מחקר יסודית ורצינית, ואתה מכיר את זה. חלק גדול מהרשויות אפילו לא מצליחות לשלם את המשכורות בסוף החודש, או שתשלום המשכורת הפכה למשימה העיקרית של ראשי הרשויות, שלא לדבר על תוכניות הפיתוח. האזרח מצפה שהרשות תספק לו שירות יום יומי, אבל גם את זה ראשי הרשויות לא מצליחים לעשות.

אנחנו החלטנו ליזום דיון כאן בוועדת הפנים במטרה להעלות את נושא הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות על שולחן הכנסת. אם בסופו של הדיון אנחנו נצליח להגיע למצב שבו נוכל לעקוב ולוודא בזמן קצוב את התקדמות הרשויות האלה, יהיה לנו שכר מהיום הזה.


הרשויות הדרוזיות סובלות מבעיה תקציבית, אבל נכון גם להגיד שיש לנו בעיות מתאר ובעיות פיתוח.

הן סובלות גם מבעיית רוטציה.

לא, זה היה פעם באחד הכפרים. אבל, היום זה פחות. ראשי הרשויות כולם נבחרו לקדנציה מלאה, למעט חורפיש. ראשי הרשויות שנבחרו מנסים לתת שירות לאוכלוסייה שלהם.


אדוני העיר בתחילת דבריו הערה לגבי מענקי האיזון. נכון שהשתדלת לעשות השוואה במענקי האיזון. אבל, אנחנו גם חברי ועדת הכספים, ואני רוצה לגלות שאין השוואה במענקי האיזון למגזר הדרוזי והצ'רקסי. אנחנו זקוקים ל-185 מיליון ש"ח כדי להגיע לשוויון במענקי האיזון לרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. אנחנו צריכים לדרוש את התקציב הזה מהאוצר על מנת לאפשר לאותן רשויות להגיע לקו שווה עם רשויות אחרות.

אם אלה הם פני הדברים אז זוהי הידרדרות לעומת התקופה ב-2005 כשהייתי שר פנים, כי ב-2005 היה שוויון, הגענו לשוויון, והוספנו כמעט 120 מיליון שקל כדי להגיע לשוויון. אני לא יודע מה קרה ב-2006, ואני לא יודע מה התקציב ל- 2007. אני כבר אומר לך, שאם אלה פני הדברים - אנחנו נטפל בזה, ובשום פנים ואופן לא ניתן לממשלה ללכת אחורה בעניין הזה. לא ידעתי על זה. זוהי שערורייה שאין כדוגמתה, ואנחנו נטפל בזה ביחד כדי שהעניין הזה יתוקן בצורה הכי טובה שאפשר להעלות על הדעת. אנחנו שנינו בקואליציה- הדבר הזה שהולכים אחורה לא יכול להיות. אתה מדהים אותי.

אם נוכל לרשום הישג - אפילו קטן - ואם נוכל להילחם על הנושא הזה, אנחנו נשתף פעולה, ובאמת נחזיר את המצב כך שיהיה שוויון בנושא מענקי האיזון.


אני רוצה להתייחס לתוכניות המתאר, ויכול להיות שצריך ליזום ישיבה בנושא. הרבה מהרשויות עדיין תקועות באמצע תוכניות המתאר. יש כמה רשויות שמרגע שהן הפכו לרשויות עדיין לא הרחיבו את תוכניות המתאר שבהן. ישנן תוכניות מתאר משנות השבעים, וזה גורם לכך שאותם אנשים שאין להם אפשרות לבנות בצורה ששומרת על החוק, נאלצים לבנות מחוץ למסגרת תוכניות המתאר, והכול מחכה ותקוע. אנחנו נפעל ונקדם גם את הנושא הזה.


אני גם רוצה לציין דברים מאוד חשובים וחיוביים בנושא הזה. נכון שהממשלה אישרה בחודש אוגוסט האחרון תוכנית לסיוע למגזר הדרוזי והצ'רקסי. לא היה קל לקבל את התוכנית הזאת במסגרת הקיצוצים. מדובר בתוכנית של 447 מיליון שקל. אני רוצה לומר לך וגם לנוכחים כי הממשלה מקצה את התקציב הזה, ואנחנו כוועדת פנים צריכים לוודא שיש ביצוע של התוכנית מצד אחד. מצד שני, גם ראשי הרשויות שלנו יכינו את התוכניות, יגישו את הבקשות, יעשו את הכול כך שלא נגיע בסוף השנה למצב שיש לנו תקציב שהוא לא מנוצל. זוהי סוגיה שחשוב שנזכור. במשך הזמן נעקוב ונראה את התוכניות לפיתוח.


יש לנו את סוגיית איחוד עיר הכרמל - לא ניכנס כרגע לסוגיה הזאת. החלטנו להקים עיר בישראל, אבל לא נותנים את הכלים לכך - זה לא רציני. כדי לא ליצור מהומות ומריבות בין שני היישובים החלטנו לעשות סקר או משאל עם לאותה עיר, כי בסך הכול מדובר באנשים מאותה עדה. הסקר ייערך בצורה הכי דמוקרטית, והוא זה שיקבע.

האם הסקר נערך בעספיא או בדליה?

בשני היישובים, בעספיא ובדליה, כי זוהי תהיה עיר מאוחדת.

אבל, לא זוהי השאלה. אתה צריך לשאול את עצמך מה רוצים רוב תושבי עספיא, כי אני יודע מה רוצים רוב תושבי דליה.

תתפלא לשמוע, אבל בשבוע האחרון היינו בכינוס שבו היו גם אנשים מדליה וגם מעספיא ואנשים שם אמרו: יש כאלה מדליה שלא רוצים את האיחוד, ויש כאלה מעספיא שלא רוצים את האיחוד, יש כאלה מדליה שרוצים את האיחוד, ויש כאלה מעספיא שרוצים את האיחוד.

הבעיה היא שדליה קצת יותר גדולה מעספיא.

לא אשחית את זמננו על הנושא הזה, אני העלאתי אותו בין השורות.

אני מכיר טוב את הסוגיה.

בהחלט. כמי שהיה שר פנים וכמי שמוביל עכשיו את הוועדה הזאת, אנחנו צריכים לצאת היום מכאן עם כמה החלטות חשובות. יש לשים על סדר יומה של הכנסת את הסוגיות שציינתי, ותכף נשמע דברים מראשי הרשויות. אנחנו נדאג שיהיה מעקב כך שתוך חצי שנה מהיום יהיה לנו מפגש ובו נראה איך התקדמנו בנקודות שעליהן נסכם היום. כלומר, איך התקדמו הרשויות באמצעים שיש להן, ואיך הממשלה התקדמה בתוכניות שהיא הציגה לנו.

תודה רבה, אדוני. אני מציע שמהלך הדיון יהיה כזה, קודם ידבר ראש רשות, ואחריו ידבר חבר כנסת. כך אנחנו נוכל לעשות סבב בין הדוברים. ראשון הדוברים יהיה יושב ראש הפורום.

אדוני היושב ראש, בשם עמיתיי, בשם בני העדה הדרוזית והצ'רקסית, תרשה לי לברך את כבודך על כך שחזרת להיות בעמדת מפתח, אנחנו מאחלים לך רק הצלחה ועלייה. תודה מראש על מה שעשית בנושא מענק האיזון, למרות שיש לי עוד מה לומר.

תודה רבה. לאלה שלא יודעים אני רוצה לומר שכסרא-סמיע הם שני יישובים ברשות אחת. אגב, מדובר במקום חמד. אני ממליץ מאוד לבקר. אני רוצה לשאול, למה מה שמצליח בכסרא-סמיע לא מצליח ביישובים דרוזים אחרים שהם פחות או יותר באותו גודל ובאותו מקום? כראש הרשות אני רוצה שתנסה להשיב על השאלה הגדולה הזאת.

אדוני, זה מצליח בכל רשות. כל ראש רוצה את הטוב ביותר לאזרח שלו, כי בסופו של דבר הם אזרחי מדינת ישראל. השירותים שפותחו בשאר היישובים עלו על הציפיות של ראשי הרשויות. לא חיכינו למכת התקציבים "ביבי-פורז", שהיתה בזמנו.


לחברה הדרוזית ישנם מספר מאפיינים שאותם השוואתי מול מאפייני החברה היהודית, על מנת שכל חבר כנסת נכבד מחברי הוועדה ידע בדיוק במה מדובר. מספר הנפשות בחברה היהודית הוא 3.9, במשפחה הדרוזית והצ'רקסית הוא 5.1 . שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במגזר היהודי הוא 69.9%, בעוד שבמגזר הדרוזי והצ'רקסי הוא 42.8%. שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה במגזר היהודי הוא 69%, וזה כולל גם את החרדים, בעוד שבמגזר הדרוזי והצ'רקסי הוא 27%. שכר עבודה ממוצע במגזר היהודי הוא 6,800 שקל, בעוד שבמגזר הדרוזי הוא 4,800 שקל.


אדוני היושב ראש, אתה היית שר הפנים. אבל, אני רוצה לחזור על אותן נקודות שהעלאנו בזמנו בלשכתך, ולתאר בפניך את מצבן של הרשויות המקומיות כיום. קודם כל, מדובר באבטלה גבוהה בשיעור של 14.9%, וזה ללא הכוח העיקרי של הנשים שהן 50%. הבעיה העיקרית היא שנשים לא מגיעות ללשכות התעסוקה. לכן, אם נוסיף את אחוזי האבטלה בקרב הנשים, אחוזי האבטלה יקפצו ל-30%. אחוז האקדמאים במגזר הדרוזי הוא נמוך מאוד.


כל ראשי הרשויות שנמצאים כאן נבחרו בבחירות דמוקרטיות חדשות. הם הגופים לגיטימיים.

אדוני היושב ראש, ישנם ראשי רשויות שאמורים להופיע עכשיו בוועדת העבודה והרווחה. יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה כתב לי פתק שהוא ממתין ומחכה להם לשם התחלת הדיון. אני מבקש מהחברים שקיבלו את האחריות להיות שם, ללכת לדיון בוועדת העבודה.

נקודת המפתח היא מחסור בהכנסות לרשויות המקומיות. הרשות המקומית נשענת רק על ארנונה של מבני מגורים. אין במגזר הדרוזי והצ'רקסי אף אזור תעשייה אחד . אזור התעשייה בירכא הוא לא אזור תעשייה, אלא מדובר במרכז מסחרי שהתפתח ללא שום יוזמה ועידוד ממשלת ישראל במשך 58 שנים. האזור היחידי שהוקם למען בני העדה הדרוזית, נגזל ממנה. מדובר באזור תפן שהוקם על אדמות הדרוזים.


לגבי מצוקת הדיור - אין תוכניות מתאר, לא מאשרים תוכניות מפורטות כאשר מגישים תוכנית מתאר. יש לנו בעיית דיור בשכונות לחיילים משוחררים. למרות כל הכוונות הטובות, למרות כל ההצהרות - גם בעיתונות – אנחנו עדיין לא רואים שחולקו מגרשים.


ישנה אפליה שנמשכת כבר 58 בנושא מענקי האיזון. אדוני הנכבד, היה לך הרצון הטוב ביותר, וכאשר העלאתי את הנושא בלשכתך אתה רעמת וכעסת, וזה אפילו עלה ביוקר לאנשים, ואדוני יודע למי אני מתכוון. ניסית לעשות את הכול, אבל עד עצם היום הזה מענק האיזון לא הושווה. מענק האיזון שמקבלות הרשויות המקומיות עומד על 73%, בעוד שבמגזר היהודי הוא עומד על 87%. איפה כאן בדיוק השוויון? אין שום שוויון, ואין שום היגיון. המחסור בהכנסות של הרשויות נובע גם מהמחסור במענק האיזון שלא מגיע אליהן. תושב מג'אר צריך לקבל את השירותים שמקבל תושב מגדל, ותושב דליה ועספיא צריך לקבל את השירותים שמקבל תושב יוקנעם. מכאן, נוצר הפער הגדול, והגיבנת התחילה לגדול יותר ויותר.


היו תוכניות הבראה- כל הכבוד. כולנו רוצים תוכניות הבראה, גם כסרא-סמיע רוצה תוכנית הבראה. כל מי שנמצא פה רוצה לצאת מהמשבר. אבל, הגירעונות של 2005 נשארו, אז איך אתם מצפים ממני שאני אצא לרשות מאוזנת ואלך בדרך המלך? לא לקחנו את כל הגירעונות שהיו בעבר, ולא מצאנו נוסחה או פתרון על מנת לפתור את הבעיה ולתת לפחות טיפת לראשי הרשויות.

חבר הכנסת והבה דיבר על 400 מיליון. על מה מדובר?

התוכנית שמה דגש על הטיפול בהון האנושי. זה בכלל נושאים אחרים לגמרי.

זה לא קשור לטיפול בגירעונות.

אדוני היושב ראש, אני מבקש לסכם את דבריי על מנת שגם חבריי יוכלו לדבר. ישנו הטווח הקצר, וישנו הטווח הארוך. בטווח הקצר צריך לשחרר את החלק המותנה במענק האיזון משנת 2006, שמשרד הפנים תוקע אותו בגלל שלא עומדים ביעדי הגבייה.

אגב, האם אנשי משרד הפנים נמצאים פה?

לא, אני לא רואה אף אחד.

אני אכתוב מכתב לשר על זה שהמשרד שלו מזלזל - אני מקווה שהוא לא מזלזל בציבור הדרוזי והצ'רקסי, אני מקווה שהוא מזלזל רק בוועדה. אני בשום פנים ואופן לא מוכן לעבור על הדבר הזה לסדר היום.

אני רוצה לחדד נקודה אחת על מנת שהיא תהיה ברורה לכולם. כאשר ראשי הרשויות נכנסו לתפקידם, אחוז הגבייה בארנונה של מגורים היה עד 10% ו-12%. היום כולם עברו את ה-45%. יש להם את כל הכוונות. הכניסו את חברות הגבייה, וכולנו מאוימים. על כולנו נזרקו רימונים, ובנייני המועצה גם נשרפו. אני מבקש שתצא באמת הנחיה מהוועדה המכובדת הזאת על מנת לשחרר את החלק המותנה. כמו כן, רזרבה מיוחדת למגזר הדרוזי והצ'רקסי, ולא מתוך הרזרבה הכללית שנמצאת. יש לקבוע רזרבה צבועה למגזר הדרוזי והצ'רקסי שתינתן לנו.


לגבי הלוואות - היה מיחזור עד שכבודו היה במשרד. היום כולנו צריכים להחזיר כסף כל רבעון. לא מדובר בהחזרים של שקלים בודדים, אלא בהחזרים של מאות אלפי שקלים. לכן, אנחנו מבקשים שתהיה באמת תוכנית מיידית לפריסת ההלוואות לטווח ארוך של כעשרים שנה.


החזר השתתפות הרשויות במפעל המים- אדוני, זה הובטח בשעות הקשות שעבר הצפון. הובטח על-ידי המנכ"ל שרשות מקומית שמשתתפת בשיעור של 30% במפעל המים, תוחזר לה ההשתתפות הזאת בשנת 2006, וכי בשנת 2007 לא תהיה השתתפות אלא רק מ-2008. אנחנו לא קיבלנו את ההחזר של 2006, וגם לא קיבלנו הודעה שבשנת 2007 הולכים לפטור אותנו מההשתתפות הזאת. אני מבקש שכבוד הוועדה תצא בהחלטה או בהצעה על מנת ליישם את ההחלטה הזאת.


אדוני, אנחנו צריכים למצוא פתרון לטווח הארוך בשאלת הגירעונות הנצברים בכל רשות ורשות. אם תהיה נכונות וכוונות טובות במשרד הפנים, הם יוכלו גם למצוא את הדרך. היתה הבטחה - במיוחד ששליש הם יכולים למחוק, שליש שני הם יכולים לתת מענק, ובשליש השלישי ניתן להתחלק גם עם המשרד. לכן, אנחנו מבקשים באמת מכבוד הוועדה שהיא תמצא דרך כלשהי לפתרון הבעיה.


בשעות הקשות של הלחימה בצפון אנחנו נלחמנו לטפל באזרחים שלנו, ופתאום נעשה מחטף במשרד הפנים בגזילת אדמות משטחי שיפוט של כסרא-סמיע, ויאנוח-ג'ת, וצירופם למעלה יוסף ללא ידיעת אף רשות.

מתי זה היה?

זה היה ב-2 באוגוסט 2006. אנחנו אפילו לא ידענו, לא יידעו אותנו, לא זימנו אותנו. פרסמו את זה ברשומות, אבל אנחנו לא ידענו שזה מתפרסם. כל הגושים האלה נגזלו משטח השיפוט.

האם הלכתם לבג"ץ?

אנחנו הולכים עכשיו. אני גם מביא את זה לוועדה על מנת שכבוד ועדת הפנים תדע בדיוק במה מדובר. אפילו ראש מועצה אזורית מעלה יוסף, לא יודע מזה. הוא גם לא מעוניין בזה.

אבי קרמפה לא יודע מזה.

תוכניות המתאר של הרשויות המקומיות תקועות כבר יותר מעשר שנים. רשות מקומית שמגישה תוכנית מתאר להרחבת המתאר שלה - - -

למי אין תוכנית מתאר מעודכנת?

תשאל, למי יש?

שאלתי, למי יש?

אני הגשתי.

יש תוכניות מתאר שהן לא מכסות את שטח היישוב היום - זה מה שמאושר.

אדוני, אני מודה לך על ההקשבה. אני נותן אפשרות לשאר החברים לדבר.

תודה רבה. חבר הכנסת אהרונוביץ, בבקשה.

אדוני היושב ראש, בפתח הדברים אני באמת רוצה לברך. יושב לידי מגלי והבה שהוא אחד החברים הטובים, ואני מברך אותו על היוזמה לקיים את היום הזה. מדובר ביום שבו כולנו עוסקים בבני העדה הדרוזית והצ'רקסית. אני בטוח שמהיום הזה יצאו דברים כך שניתן יהיה לשפר את איכות חיי בני העדה.


מר נביה, אני זוכר שהייתי בביקור אצלך במועצה תוך כדי המלחמה עם תת ועדה של ועדת החוץ והביטחון. אני רוצה להתייחס כדוגמה דווקא לנושא קטן ופרוזאי והוא נושא המיקלוט. אני העלאתי את הנושא הזה בשבוע שעבר בכנסת, ובלי שום קשר חבר הכנסת והבה ניהל אז את הישיבה. המחסור במיקלוט הוא דוגמה אחת מיני רבות. ישנו חוסר מיקלוט באותם ישובים שנמצאים בקשת הארטילריה של "קטיושות". למעשה, היום הקשת מגיעה כבר עד תל-אביב. אבל, בואו ניקח את הצפון. זו דוגמה אחת של חוסר איזון בין אזור אחד לאזור שני. יש לי את הנתונים, אבל אני לא רוצה להתייחס לזה.


הדבר השני שהוא מאוד מאוד מפריע לי הוא נושא התעסוקה. תאמינו לי, כל חיי הייתי במערכת הביטחון, אני בן בית בכפרי הצ'רקסים והדרוזים, ואני מכיר את הדברים. רוב אלה שמסיימים או כל אלה שמסיימים את הצבא, בדרך כלל נמצאים בכוחות הביטחון כמו: שירות בתי הסוהר, צה"ל, משטרה, משמר הגבול, וזה בסדר וזה מבורך. אני חושב שצריך להרים את הכפפה הזאת כך שתהיה חובה בכל משרד ממשלתי לשתף את בני העדה הדרוזית והצ'רקסית. אני מציע שתהיה חובה של העסקת אחוז מסוים מבני העדה גם באוצר, גם במשפטים, גם במשרד לביטחון הפנים. החובה לשתף אותם באחוז מסוים מבחינת התעסוקה לא תהיה רק באמרות ובדיבורים, אלא גם במעשים. זה מסר שצריך לפתח אותו. אני מוכן להיות שותף לזה, ואני מעריך שגם חבר הכנסת מגלי והבה יהיה מוכן להצטרף אליי, משום שנושא התעסוקה הוא מאוד מאוד חשוב.


אני מכיר גם את נושא מענקי האיזון, גם את נושא הפיתוח, גם את נושא תוכניות המתאר. אני רוצה להתייחס רק לנושא החיילים המשוחררים. ישנם יישובים שבהם אני רואה שכבר הקימו את השכונה לבוגרי צבא הקבע ולחיילים משוחררים. אבל, האם אתם יודעים כמה פניות אני מקבל כדי לנסות לקדם את זה במחירים יותר נוחים גם בתשתיות וגם בבנייה? כולנו פה היינו בשירות הביטחון, יש לאפשר להם באמת לקדם את כל הנושא כך שלחיילים המשוחררים יהיה בית, יהיה מגרש, כדי שהם יוכלו לפתח את עצמם אחרי שירות צבאי.

אדוני, תודה רבה לך. מר זיאד דגש, בבקשה.

אני מצטרף לברכות. אני רוצה להודות לחבר הכנסת והבה, ולכל חברי הכנסת שנוכחים בדיון הזה. זהו יום חשוב מאוד, ואני מקווה שנראה תוצאות.


אדוני, כל ראשי הרשויות מצטרפים לעמדת יושב ראש הפורום בהתייחס למעשיך במשרד הפנים.


אני רוצה להעלות שוב את נושא מענקי האיזון למרות שידידי העלה אותו. אנחנו נכנסנו לתפקידנו כראשי רשויות חדשים. אבל, לצערי זרקו אותנו ביער בו אנחנו צריכים להתמודד כל הזמן עם חיות טורפות, ללא שום משאבים. לצערנו, אנחנו נרדפים. ביקשנו כל הזמן סיוע - ועד עכשיו אנחנו מתחננים - כדי לתת את השירות המינימאלי לתושבים שלנו. לפי מדיניות משרד הפנים - אנחנו כל הזמן לוחצים ולוחצים, כדי להעלות את אחוזי הגבייה ביישובים שלנו. אבל לצערנו, יש סיבות ובעיות שונות בשטח.


דובר כאן על הכנסות עצמאיות. חוץ מארנונה אין הכנסות עצמאיות. בשנות התשעים התחלנו להקים אצלי אזור תעשייה, אבל הפיתוח שלו לא הסתיים עד עכשיו. עלות המגרשים שם היא בשמיים. מדובר במקום שבו אחוז האבטלה הוא גבוה, ומצבם הסוציו-אקונומי של התושבים לא מאפשר להם לרכוש מגרשים. עלות של מגרש מגיעה עד ל-270,000 שקל, מהיכן אנשים יביאו את הכסף? למרות שאני רוצה להוסיף בתי מלאכה כדי לפתח שם, אי אפשר לרכוש את המגרשים האלה. אנחנו כל הזמן צועקים, אבל לצערנו אין אוזן קשבת.


לצערי, עשר שנים תקועות תוכניות המתאר בוועדות. שנתיים עבדתי על מנת שתמונה חוקרת שתשתמע התנגדויות, עברו שנתיים עד שמינו חוקרת. למרות כל הפניות שלי לכל הגורמים, לצערי רק לפני שישה חודשים מינו חוקרת, ועד עכשיו לא קיבלנו את תוצאות ההתנגדויות.


דובר כאן על המיקלוט, ואני רוצה להתייחס להעברות בתקופת המלחמה. כולם יודעים שעברתי אז תקופה קשה, לא ישנתי בלילה. היו אצלי כשבעים נפילות, והיו הרוגים. כל הצוות עבד ללא משכורות. עובדי המועצה לא קיבלו משכורות שלושה חודשים, ולמרות זאת הם עבדו יום ולילה בתקופה ההיא. אין מיקלוט, ולכן התחלנו לכוון את האנשים, ברוך השם, הצלחנו.


בסך הכול הועבר סכום של 525,000 שקל ליישוב שלי. דובר אז על קריטריונים, אבל עד עכשיו לא מובן לי על-פי אילו קריטריונים העבירו את הסכומים האלה. דיברו על מספר נפילות, הרוגים, קרבה לגבולות. אני לא יודע באיזה קריטריונים אני עומד. אני מתמודד עם זה גם עכשיו.


לגבי הסכום של 450 מיליון שקל - - -

מה נהיה עם זה?

אני לא מדבר על 450 מיליון שקל של הפיתוח, זה משהו אחר. אני מדבר על 450 מיליון סיוע מיוחד לחיזוק הצפון לאחר המלחמה.

מה נהיה עם זה? על זה אני מדבר.

אחוז האוכלוסייה הלא יהודית בצפון הוא כ-45%, הסיוע הוא 27% מהסכום הזה, וזה כולל את העדה הדרוזית והצ'רקסית.

האם הסיוע הגיע?

אנחנו עדיין לא קיבלנו כלום.

מה אתה אמור לקבל?

אני לא יודע.

לא אמרו לך עד עצם היום הזה.

העלימו את הרשימה.

האם אף אחד לא יודע מה הוא אמור לקבל?

אף אחד מכל החבר'ה לא יודע.

תהיה לנו הרבה עבודה בוועדת הפנים, ואני אומר את זה לחבריי בקואליציה, כי באופוזיציה זה לא חוכמה. חברי מהקואליציה, אנחנו נצטרך לטפל בהרבה מאוד נושאים שנמצאים היום בממשלה.

לגבי קידום תוכניות מפורטות, ושכונות חיילים משוחררים - שבע-שמונה שנים לא היה בכלל שיווק בכל היישובים. עברו עשר שנים עד שקידמו את התוכניות האלה לחיילים משוחררים. בעזרת השם, אנחנו נקבל את השיווקים השנה.


תמיד באים אלינו בטענות גביה. אבל, אחוזי האבטלה הם כמעט 20%, ולכן אני לא אוכל לא בשנה ולא בשנתיים להעלות את אחוז הגביה, למרות כל הלחצים.

לאיזה אחוז גביה הגעת?

ל-35% אחוז גביה, זהו.

כמה הוא היה קודם?

זה תלוי. אצלי למשל היו מספר אירועים ב-2005 שמשליכים עד עכשיו.

בגלל אחוז גביה נמוך המענק המותנה לא מתקדם.

אני משווה את היישוב שלי ליישוב בית שאן שנמצא בסמוך אליי. בית שאן מקבלת יותר ממני במענקי האיזון - כמעט 9 מיליון שקל יותר. כל רבעון אני משלם 1,400,000 מיחזור מלוות. יש לי בסך הכול מענק איזון חודשי של 1,100,000 שקל, זהו.

בשוק האפור משלמים מחירים יותר נוחים.


חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.

אני רוצה לברך את חבר הכנסת מגלי והבה על היוזמה הברוכה לקיים היום את הדיון ובכלל, להקדיש את כל היום הזה לדיונים בכנסת בנושאים שקשורים לעדה הדרוזית והצ'רקסית במדינת ישראל. על כך מגיע לו באמת ישר כוח. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת שעשו עבודה מצוינת.


הועלו פה מספר נושאים חשובים מאוד. עם זאת, כאשר מדובר בלחם ועוגות, אז קודם כל צריך לדבר על הלחם. אני מסתכל בנתוני טבלת היישובים לגבי בעיות השכר שמופיעים בנייר העמדה שלפנינו, ואני נדהם מהנתון. מתוך 11 רשויות - ל-9 רשויות יש בעיות שכר. יש כאלה שעדיין לא שילמו שכר של חודשיים-שלושה. לצערי הרב, היישוב ירכא נמצא במקום הראשון באי תשלום שכר לתושבים - מדובר בכמעט שנה. לא רק שהם לא מקבלים שכר, אלא הם גם לא מקבלים מים. שמעתי שפותחים להם את המים למשך שעתיים ביום בלבד, ובמשך כל היום אין מים. חשבו לרגע איך אפשר להתקיים בצורה כזאת. תוסיפו לכך את העובדה שעובדי הרשות המקומית לא מקבלים שכר כמעט שנה. אלו הדברים הראשונים שאנחנו כוועדה צריכים לטפל בהם, ואחר כך בשאר הנושאים שגם הם חשובים וצריך לקיים עליהם דיון.


אדוני, אני מניח שבדקת את הדברים שאמרת, והם אכן נכונים. אם זה נכון שלא קיבלתם שום תקציב בעקבות המלחמה מתוך אותו תקציב שחולק לכל הרשויות - זו שערורייה. אני יודע על רשויות אחרות שכן קיבלו. אם המדד לקבלת התקציב הוא מספר "הקטיושות" ומספר ההרוגים, אז במג'אר היו גם "קטיושות" וגם הרוגים. אני כבר לא מבין מה עוד צריך לקרות כדי לקבל את המענקים שקיבלו האחרים.


הנושא השני שעליו אני רוצה לדבר הוא נושא תוכניות המתאר. אני מסתכל שוב על נתוני מרכז המחקר והמידע, מתוך 14 רשויות - כולל שני ישובי הצ'רקסים - ישנם רק שני יישובים שיש להם תוכניות מתאר מעודכנות שהן לפני אישור. מדובר ביישובים יאנוח-ג'ת, ודליה-עספיא. אלו שני היישובים היחידים שיש להם כבר תוכנית מתאר שהולכת להיות מאושרת או טו טו לקראת 2007, לפחות לפי מה שכתוב פה. אני מקווה שכך אכן יהיה.


לעומת זאת, אנחנו רואים כי בכל היישובים האחרים יש תוכניות מתאר מיושנות של למעלה משבע שנים, עשר שנים. אחד הדברים הכואבים גם בכפרים הערבים, ולא רק בכפרים הדרוזים, הוא נושא תוכניות מתאר שאינן מאושרות ששוכבות במשך שנים בוועדות השונות. זהו לב ליבה של הבעיה. זוהי בעיה שניתנת לפתרון בתקציב לא גדול. אף פעם אין כסף לעשות את זה. הגיע הזמן שמשרד הפנים יקצה תקציבים מיוחדים לטובת תוכניות המתאר על מנת שאחת ולתמיד אפשר יהיה לקדם את התוכניות האלה, ולפתור את מצוקת התושבים ביישובים השונים.


הנושא הנוסף הוא אזורי תעשייה. רבותי, אזורי תעשייה זה לא לוקסוס היום. זה חלק שהוא חשוב לרשות המקומית משום שהוא מקור להכנסות ולתעסוקה. זה בא לתת אוויר לאותם יישובים. שר התמ"ת השר אלי ישי הוא פתוח, ואני יודע שיש גם תקציב לעניין הזה. נמצא פה יועץ השר מר סעיד מועדי והוא בוודאי יכול לתקן בעניין הזה. מכל מקום, אני יודע שתוקצב סדר גדול של כ-15 מיליון רק לפיתוח אזורי תעשייה ביישובים דרוזים בלבד. זוהי ההזדמנות של ראשי הרשויות לפנות לשר התמ"ת, ולבקש ממנו לפעול לפיתוח אזורי תעשייה. אני אומר לכם - יש לו אוזן קשבת לעניין הזה.


דובר כאן על נושא הגבייה, נושא הגבייה הוא בעייתי. זה ידוע שאין גבייה ביישובים האלה. נשאלת השאלה, מהיכן תבוא הגבייה? האם מחוסר תעסוקה? מחוסר דירות מאושרות עם היתרי בנייה? מאיפה תבוא הארנונה? מג'אר היא דוגמה קלאסית. הם היו מוכנים להיכנס לעובי הקורה ולהתחיל לבצע גבייה ביישוב שלהם. הם לקחו חברת גבייה שגם היתה מוכנה לתת סכום נכבד לתזרים המזומנים של היישוב. לצערי הרב, ניתנה הוראה על-ידי משרד הפנים להפסיק את ההתקשרות עם אותן חברות גבייה למרות שהן נותנות סכומים נכבדים לשיפור תזרים המזומנים של אותם יישובים. קיימנו דיון בנושא הזה בוועדת הפנים. יש כרגע מפגש בין ועדת הפנים לשלטון המקומי - אני לא יודע מה תהיה התוצאה. למרות שקיימנו דיון בנושא זה אני עד היום לא מבין מה ההיגיון שעמד מאחורי ההוראה להפסיק את ההתקשרות עם אותן חברות גבייה שנותנות סכומים נכבדים לשיפור תזרים המזומנים של הרשויות המקומיות. נדמה לי שרשות מקומית מג'אר כבר חתמה חוזה, והיא התבקשה לעצור את כל ההליך הזה.


אני מאוד מקווה שבמשך היום יתקבלו החלטות אופרטיביות בכל הוועדות על מנת שנוכל להגיד שהיום הזה לא היה רק יום של דיבורים, אלא גם יום של דברים מעשיים לטובת העדה הדרוזית.

תודה לחבר הכנסת אזולאי.

מהרגע שמגישים תוכנית מתאר ותוכנית להרחבת יישוב, עוברות עשר-חמש עשרה שנים עד שהתוכנית מקבלת תוקף. אנחנו מבקשים לקצר את התהליך הזה, ואז יהיה פתרון לבעיה.


הנושא השני שאני רוצה להעלות הוא מגרשים לחיילים משוחררים. מקצים לנו מגרש קטן של 350 – 400 מטר מרובע. בגודל כזה של מגרש אי אפשר לעשות פיתוח סביבתי, או תוספת צימרים. יש להגדיל את גודל המגרש ל-600 – 700 מטר, ובכך נפתור את הבעיה הזאת. זוהי בקשתי.

חבר הכנסת סוויד, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, ראשי רשויות ואנשי ציבור, אני שמח על הביקור שלכם בכנסת, ואני מברך אתכם. עם זאת, אני חייב לומר שהצפת הבעיות והעובדות שאתם מביאים, בכלל לא זרה לי. הבעיות דומות בדיוק לבעיות שיש ברשות המקומית שממנה אני בא, וברשויות מקומיות ערביות אחרות, כך שלא חידשתם לי בעניין הזה. אני מכיר את הבעיות האלה.


אני רוצה להעלות שני נושאים שלדעתי הם חשובים. דובר פה על עניין הגבייה. בדרך כלל, הטענה היום כלפי הרשויות השונות היא שהן לא גובות, ושהן לא רוצות לבנות בנייה רוויה. זוהי הטענה כלפי היישובים הערביים בכלל, והדרוזים בכלל זה. צריך לדעת מאיפה גובים? מביאים לי רשימות שנעשו, ופה אנחנו רואים שכל היישובים מדורגים באשכולות 3 ו-4. כלומר, הם במצב סוציו-אקונומי קשה. אין ליישובים האלה אזורי תעשייה, ואזורי תעסוקה. יש בהם אחוזי אבטלה כפי שנאמר כאן. אני רוצה לשאול, מאיפה יגבו כסף? הבעיה היא שזה לא סתם ויכוח על כך וכך אחוזים, בסופו של דבר זה מתבטא במידת התמיכה של משרד הפנים ושל משרדי הממשלה באותן רשויות מקומיות. אנחנו נשארים במשחק הזה שהסכום שלו הוא אפס. אני קורא לוועדה לעשות משהו בעניין משחק סכום האפס הזה, צריך לצאת ממנו בהתחשב בנתונים האובייקטיבים של הרשויות המקומיות ובמצבן הסוציו-אקונומי.


הנושא השני הוא נושא הקרקעות, ותוכניות מתאר. אני לא מכיר יישוב דרוזי אחד שאין לו בעיות גדולות בתחומי קרקע ותכנון ובנייה. לא מזמן עלתה הבעיה של עיר הכרמל, והבעיות של בית ג'ן הן מאוד ידועות. דובר כאן על הסיפוח של 2,500 דונם מאדמות יאנוח-ג'ת למעלה יוסף וכפר ורדים, ללא ידיעת הרשות המקומית. ישנן עוד ועוד הרבה בעיות שאני לא רוצה למנות. אין יישוב אחד מבין היישובים הדרוזים שאין לו בעיות בקרקע ובתכנון. אני יודע את החשיבות של הקרקע גם בתרבות הדרוזית, וגם כצורך בהתרחבות ובהתפתחות, ואספקת פתרונות למגורים.


יש כאן רשימה של תוכניות מתאר של 15- 20 שנה, האם היישובים האלה הם ענתיקות? האם בדיבורים על יחס מיוחד לאוכלוסייה הדרוזית, יש רגש ואמת, או שזה סתם בשביל לספר סיפורים? אי אפשר לפתח יישובים עם תוכניות מתאר של 20 שנה. יש מאות בתים שאין להם היתרי בנייה בכל יישוב.


אדוני היושב ראש, בוועדת הפנים יש חיתוך חשוב מאוד בין תכנון לסביבה. אני יודע שאחת המגבלות לאישור תוכניות מתאר ביישובים הדרוזים הם עניינים סביבתיים. הוועדה יכולה ליטול על עצמה את התפקיד של גורם מאזן, ולמצוא באמת את הפתרונות לבעיות שקיימות בקונפליקט שישנו לכאורה בין סביבה לבין פיתוח, והרחבת יישובים.

ראשית, אני כמובן מבקש להודות לוועדה.


יש לי תחושה שכולם שומעים אותנו, אבל אף אחד לא מבין אותנו. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו פה, אבל יש מספר דברים שמפריעים לי - זה לא מתאים בשנות האלפיים לא למדינת ישראל, לא לכנסת, ולא לנו. זיאד דיבר על חיזוק הצפון בזמן המלחמה, וחולקו כספים על-פי פר נפש. מסתבר שמג'אר קיבלה 28 שקל לנפש, ובית שאן קיבלה 120 שקל לנפש. אתה בודק את המספרים ואתה רואה שיש הבדלים. אני לא מצליח להבין למה היום צריכה להיות הבדלה?

תקרא לזה אפליה. אם לא נגיד את הדברים גם לא נטפל בהם אף פעם.

חלפה המלחמה והכול בסדר, וכהפקת לקחים עכשיו פיקוד העורף החליט לחלק אפודי מגן לעובדי המועצה. אותי הוא מנחה לקנות, בעוד שלכפר תבור וליבניאל הוא מקצה. אמרתי לעצמי זה בטח עובד לפי סדר א'-ב' של שמות היישובים. אבל, זה לא עובד לפי א'-ב' של שמות היישובים. כשהתקשרתי לפיקוד העורף הם אמרו: שכחנו אותך בכלל.


כאחד ששירת 25 שנה - הבוס שלי לשעבר יושב פה והוא יכול לספר עליי - אני יכול לומר שכאשר יצאתי מהצבא הרגשתי מה זה להיות צ'רקסי. עד אז לא הרגשתי. אני חושב שאנחנו כל הזמן טוחנים מים.


אני רוצה לקחת את היישוב שלי כדוגמה לצורך העניין. ביישוב שלי גביית המים היא ב- 90%, והארנונה היא מעל 80%. אפילו אם אני אגבה 100% אני לא אעמוד בתקציב שלי כי זה יישוב קטן ויש אילוץ. יש בעיה בעניין הזה, אנחנו לא מצליחים לעמוד בתקציבים שלנו.

אני פתחתי ואמרתי בדבריי שלכפר כמא ולתל-אביב יש הוצאות קבועות.

קודם כל, אני מברך על הכינוס, ואני חושב שהוועדה התברכה ביושב ראש שהיה שר פנים לשעבר, כך שהעניינים בידיים טובות.


אני פה מכיוון שיש לי שני כתרים. במסגרת שלי יש גם כפר דרוזי וגם כפר צ'רקסי. חשוב לי לדבר על שני הכתרים כי יש לי הרושם ששני הכפרים האלה נופלים בין הכיסאות מול המגזר, כי הם שייכים למועצה אזורית שמרכיב היישובים שלה הם יישובים יהודיים. לעומת זאת, מועצות אחרות הן אורגאניות, או שהן דרוזיות או שהן צ'רקסיות. יש לי בעיות אמיתיות ואובייקטיביות בשני הכתרים האלה, במיוחד בכפר עין אל-אסד. אני לא יודע מי מכם היה בעין אל-אסד, אני מכל מקום מזמין אתכם.

לא הייתי.

אני בהחלט מזמין את הוועדה לעין אל אסד כדי שהיא תראה עד כמה הכפר הזה הוא יפה מבחינת המיקום שלו. האנשים שם הם גם מאוד נחמדים. עם זאת, לכפר יש בעיות אובייקטיביות בגלל המיקום הגיאוגרפי והטופוגרפי בו הוא נמצא. כל פעולה שאני עושה בכפר הזה עולה פי מאה, לא פי עשר, מעלות פעולה שאני עושה בכפר אחר שלי, בגלל השיפועים שיש שם.


אדוני, כשהיית שר הפנים הרצתי בקשה, ונדמה לי שאפילו ענית לי שזה יהיה בבדיקה, ושאתה לוקח את זה בשיא הרצינות. הבקשה שלי היתה לתת איזשהו טיפול נקודתי לכפר עין אל- אסד משום שהבעיות שם הן בעיות אמיתיות. בתקופה שבה אנחנו חיים לא מתאים לחיות בתנאים אלו. מדובר בביוב שזורם ברחוב, הבנייה היא לא בנייה, אין תוכנית מתאר כבר כמה שנים, ואני בהחלט מצטרף לטענות. אופיר, אני זוכר אותך עם הכעסים הגדולים על הבירוקרטיה שלא מאפשרת לדברים לזוז. לכן, צריך לעשות משהו דרסטי. אני מאוד מבקש שיהיה סיור שלכם במסגרת שלי כך שנוכל לדבר במקום בלי להלאות פה את כולם, על איזשהו טיפול נקודתי.

האם אתה יודע מהו התקציב שלך של פיתוח הצפון לאחר הלחימה?

למען האמת, אני יודע. אני חושב שאתם אולי לא מדברים על אותו הדבר, כי גם זיאד יודע. קיבלנו כמה לירות אחרי המלחמה הזאת.

אנחנו לא מדברים על התקציב בזמן המלחמה, אנחנו מדברים על 450 מיליון שקל לחיזוק הצפון. שלמה, גם אתה לא יודע.

תקציב חיזוק הצפון הוא בהתנגשויות כמעט יום יומיות ביננו כאזור קו עימות, ואפילו הדרג השני, לבין כל הצפון. יש ויכוח איך הולכים לחלק את התקציב. לצורך העניין הכניסו גם את חיפה. הבעיות שלי, ושל מג'אר, ושל חורפיש, ושל אביבים, הן לא בדיוק כמו הבעיות של חיפה. אולי כדאי שתיכנס גם לעניין הוויכוח הזה.

האם העניינים האלה לא הוכרעו?

הם לא הוכרעו לגבי מה שהוא אומר לגבי חיזוק הצפון באופן כללי.

אני מדבר על הסיוע לצפון, אני לא מדבר על הסיוע המיידי שקיבלתם.

היה סיוע מיידי, ועל זה אין לנו תלונות.
אדוני היושב ראש, אני רוצה שנסכם ביקור שלכם אצלנו בעין אל-אסד.

אנחנו נשמע, אנחנו נשמח לבוא. אבל, אנחנו נסכם בהזדמנות. פה לא מסכמים את הסיכומים במסגרת הוועדה. כמובן שנשמח להיענות להזמנה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך, ולברך את חבר הכנסת אהרונוביץ, את דוד אזולאי, את עוזר השר, את חבר הכנסת חנא סוויד, ואת עמיתיי ראשי הרשויות. אני רוצה להדגיש שסוף סוף יש אור בקצה המנהרה.


אנחנו ירשנו ירושה קשה מאוד במועצות שלנו כפי שהדגיש יושב-ראש הפורום. הלוואי ויגיע היום ובו נראה שוויון מלא כפי שיש בצבא. אני אגלה כי בצבא יש שוויון ממש מלא - 99%. אני מתפלל ליום שבו נגיע לשוויון.


לגבי הבנייה הבלתי חוקית - ביישובים שלנו יש אנשים שאין להם מה לאכול, הם רצים הלוך וחזור לבתי המשפט שבהם יושבים שופטים עם מרץ שמרביצים קנסות שהתושבים לא יכולים לעמוד בהן. בסופו של דבר, מכניסים אותם לעבודות שירות. היום יש נורמה החדשה והיא מעצר בפועל.


באבו סנאן - ביישוב שלי אין הרבה חריגות של בנייה לא חוקית. ישנם בסך הכול עשרה מבנים שבהם יש סככה פה, וסככה שם.


לגבי הסכום של 450 מיליון - אני רוצה לספר סיפור. לאדם אחד היה סוס רזה שהתקשה בהליכה, והראייה שלו היתה מטושטשת. שאלו את אותו אדם מדוע הסוס שלו רזה? אותו אדם קילל את הסוס, והוא ענה שהסוס רזה מכיוון שהאוכל נמצא על האצטבה למעלה, והוא לא מצליח לראות את זה כי הראייה שלו מטושטשת.

אני רוצה להצטרף לברכות שנאמרו כאן. מה שקרה בחיזוק הצפון הוא שחיזקו את החזק, והחלש נשאר חלש. אנחנו רוצים לראות מעשים, ולא רוצים להסתפק רק בדיבורים.


אדוני היושב ראש, לפני כשבוע שמענו על הסיפוח כפי שדווח כאן, שבו נלקחו 3,000 דונם מיאנוח-ג'ת, כסרא-סמיע, לטובת מעלה יוסף, כאשר מעלה יוסף כלל לא דרש זאת, והוא לא ידע על זה כלום.

אני רוצה להבין איך סיפחו? פה פתאום? האם אין ועדה מחוזית?

לא שאלו, אין דין ואין דיין. עשו את זה בצורה של שלוף, בצורה של מחטף במהלך שעות המלחמה כאשר אנשים היו במקלטים.


בתאריך ה-5.2.2005 אנחנו ישבנו עם שלושה מנכ"לים בתל-אביב, והם חתמו על הסכם שבו יועבר אלינו סכום של 52 מיליון שקל. אבל, כלום לא יצא מזה, ועד עכשיו זה תקוע. לפני שבועיים וחצי ישבנו עם מנכ"ל משרד הפנים, יחד עם כל הצוות המקצועי, וסיכמנו שהוא יעביר אלינו גם כן סכום של 55 מיליון לחיזוק הצפון. אבל, עד עכשיו לא הועברה אפילו לא אגורה שחוקה אחת מתקציב של 477 מיליון. אנחנו נמצאים עכשיו בין הפטיש לסדן. כולנו ירשנו ירושה קשה, אף אחד לא ירש ירושה טובה. אנחנו מסתדרים בכוחות עצמנו, אנחנו חיים על הטפטוף הזה שנקראה גביית ארנונה. לאף אחד מאיתנו אין מפעל או אזור תעשייה. כולנו באותה צרה.

מה עם תפן? האם יש שם התקדמות?

ישבנו כמה ישיבות לגבי תפן. אתה היית שר פנים והיתה לך יוזמה למען חלוקת הארנונה. אנחנו דורשים עכשיו פירוק המועצה התעשייתית שהיא היחידה במינה בארץ הזאת. יחד עם שכנינו בכפר ורדים ובכסרא, אנחנו תובעים לפרק את המועצה הזאת.

מה עם איחוד רשויות יאנוח-ג'ת-כפר ורדים?

אני דוגל בזה. אנחנו רוצים שוויון, שוויון, שוויון, לא יותר.

אני לא רוצה להיכנס למספרים, לא למענקי איזון, ולא לסכום של 450 מיליון. הוכח שכאשר שר רוצה ליישם מדיניות שהוא חושב עליה בצורה אחרת, הוא יוכל לעשות זאת. השר אופיר פינס אמר ביומו הראשון שמענקי האיזון לא ניתנו בצורה הוגנת, ולכן יש לתקן את מענקי האיזון. מענקי האיזון ניתנו, ואנחנו רואים את זה בחשבונות הבנק. היתה עלייה של 25%, וזה מכובד ורציני.


אבל, זו לא הנקודה. הנקודה היא האם ממשלת ישראל רוצה להמשיך ולטפל בדרוזים בצורה שבה היא מטפלת בהם עד היום הזה? הציון שהיא מקבלת הוא ממש לא לכבודה של מדינת ישראל, ולא לכבודו של העם היהודי. לדעתי, המדיניות שצריכה להיות היא מדיניות לפיה יש פה מגזר ייחודי שהוא לא עולה הרבה כסף. מה שקורה הוא שנותנים כל הזמן אקמול, ונותנים לפקידות לטרטר ולהשפיל אותנו. משרד הפנים הפקיר את השטח שישים שנה. אנחנו רוצים טיפול מיידי.


אין במסמך שלפנינו נתונים לגבי ג'וליס, ואני רוצה להביא בפניכם נתון אחד, כי יושב-ראש הוועדה היה מאוד מאוד מעורה בנושא איחוד חמשת היישובים. הגירעון השוטף בשנת 2004 היה 15 מיליון שקל. אני מזכיר את זה משום שבאותה שנה לא היה ראש רשות, והפקידות של משרד הפנים ניהלה את ג'וליס, והיא יצרה באותה שנה גירעון של 15 מיליון שקל מתוך תקציב של 22 מיליון שקל. שנה לאחר שנתמניתי לתפקיד של ראש הרשות, הגירעון ירד ל-3 מיליון שקל, ואף אחד לא מדבר על זה, אותו משרד פנים לא מדבר על זה.


אין צורך בעשרות או במאות מיליונים על מנת לפתור את בעיית הדרוזים. כאשר בונים קיר, ובג"ץ אומר שהבנייה שלו היא לא בסדר, הקיר הזה נהרס, ואז יש צורך בעוד 50-60- 100 מיליון. האם מדינת ישראל לא יכולה לטפל ב-90,000 דרוזים? ישנו חנק מכל הכיוונים, הוא מכיוון משרד הפנים, הוא כתוצאה ממחסור בתקציבים. מצוקת הדיור גם היא חנק מתמשך. זה יכול להביא לפצצה מתקתקת שנמצאת בדיוק לפתחנו. אנחנו נמצאים בשטח - לא אף אחד אחר.


חבר הכנסת אזולאי דיבר על ירכא – מה שקורה שם הוא פשע אחד גדול. חודש שלם אין מים בירכא, העובדים לא מקבלים משכורות כבר שנה, והזבל לא מפונה מהרחובות. המצב בשאר הכפרים גם הוא לא טוב. זה בושה למדינת ישראל, לעם ישראל, לעם היהודי.

אמת לאמיתה.

אדוני היושב ראש, תרשה לי לברך אותך ולאחל לך הצלחה בתפקיד. אני גם רוצה לברך את חברי הכנסת שהגיעו במיוחד לדיון, ואת כל המכובדים.


אני רוצה להזכיר לכם כי בשנת 1977 קיבלה כנסת ישראל החלטה להשוות את הדרוזים עם עיירות הפיתוח. עשר שנים לאחר מכן, באפריל 1987, היא חזרה ואמרה שצריך להשוות את הדרוזים, וגם בדצמבר 1994 היא חזרה ואמרה שצריך להשוות את הדרוזים. והנה, בפברואר 2007 אנחנו חוזרים לבקש להשוות את הדרוזים עם עיירות הפיתוח או עם אחינו היהודים. אני חושב שזוהי קצת בושה ששלושים שנה לאחר ההחלטה הראשונה שהתקבלה על-ידי מנחם בגין עליו השלום, אנחנו עדיין דורשים שוויון. אני לא יודע אם אתם שומעים את האמת - אנחנו עדה מתוסכלת, עם הרבה צעירים מתוסכלים. אנחנו לא יודעים מה לעשות, אנחנו לא מוצאים אוזן קשבת.


אני אומר לך את האמת - אני מלווה את ועדת הפנים בשלוש השנים האחרונות, ואני מכבד את כל יושבי הראש שהיו לוועדה, וגם את חברי הכנסת. אבל, משרדי הממשלה לא מיישמים את ההחלטות שלכם.


בזמנו, מיניתם את מר מצנע לחקור את כל הפשע שנעשה בעיר הכרמל נגד התושבים. במשך 15 שנה לא חולק חצי מגרש לחייל משוחרר, או לזוגות צעירים. עד היום אין החלטות.

אבל, עד היום מצנע לא הגיש את הדוח.

יש הרבה בעיות עם הוועדה המחוזית, וזה יוצר תסכול.


אדוני היושב ראש, יש לי הרגשה שאם הדרוזים לא יצאו למאבק קשה שילמד את המימסד שאנחנו נמצאים על המפה, ושאנחנו אנשים שמגיעות לנו זכויות ושוויון - שום דבר לא ישתנה. לדעתי, כל הישיבות האלה לא יקבעו הרבה, ולא ישנו.


קח לדוגמה את עיר הכרמל. אתה ליוותה אותי - שלוש שנים אני נלחם על כסוי גירעונות עבר של שתי מועצות קודמות. האם אתם מדברים על עיר לתפארת עם ישראל, או שאתם מדברים על עוד עיר עוני במדינת ישראל? האם עובדים עלינו בעיניים, האם מרמים אותנו? האם אנחנו סוג ב'? האם אנחנו כמו הכושי שעשה את שלו, הכושי יכול ללכת? אנחנו חלק אינטגראלי מהמדינה, אנחנו חלק מהמדינה הזאת לטוב ולרע. תוקפים אותנו בכל העולם על הנאמנות שלנו, ועל המסירות שלנו למדינה. אבל, מה אנחנו מקבלים? ריבונו של עולם, האם אי אפשר לקלוט 100,000 איש? קלטנו עלייה של 1,200,000 איש. אנחנו ראשי המועצות, צריכים לבוא לכאן כל הזמן להתחנן על זה שנוכל לשלם משכורות, האם זה התפקיד שלנו? מה עם החזון שלי לגבי החינוך והכלכלה? האם אני צריך להתעסק בשאלה האם יתנו לי עוד כמה שקלים לתשלום לקרן השתלמות או לתשלום עבור משכורות לעובדים? הגענו למצב שהוא בושה גם לנו וגם למדינה. אני מבקש שפעם אחת תיקחו החלטות קשות, אל תאשרו דבר לממשלה. תסגרו את הוועדות האלה ותגידו: יש לנו עדה שנתנה את הדם שלה למדינה, ואנחנו נוהגים בה בצורה רעה. האם לא מגיע לנו שפעם אחת מדינת ישראל באמצעות המחוקק שלה תעמוד לצידנו, ותשבית את המדינה הזאת למען עדה נפלאה שאין עוד כמוה באף מקום בעולם?


אופיר, אל תהיה עוד יושב-ראש. אתה צריך להיות "היושב ראש" שיחליט ויקבע, ויקדם את הדברים. אחרת - תאמין לי - אנחנו נגיע לעימות קשה מאוד עם המימסד. הכתובת כבר על הקיר, בשביל מה להביא אותנו לעימות כזה נגד אחים שלנו?

אומנם אני ראש מועצה חדש, אבל חורפיש קיימת 600 שנה. אני לא אחזור על דברי עמיתיי כאן. אבל, אנחנו עדים להרבה החלטות ממשלה ב- 20- 25 השנים האחרונות שהן נשארות בגדר דיו על הנייר בלבד. אני מאוד מקווה שיצא משהו מהדיון בוועדה הזאת, ושהוא לא יישאר רק דיו על הנייר.


אני רוצה להתייחס למספר נקודות. ראשית, אחת ההחלטות של שר האוצר לשעבר, וחבר הכנסת היום מר ביבי נתניהו, היא עצמאות כלכלית של רשויות מקומיות. אין סיכוי שתתקיים עצמאות כלכלית ברשויות מקומיות דרוזיות, אם לא יינתנו תנאים לעצמאות כלכלית שכזאת. התנאים האלה קיימים בפיתוח אזורי תעשייה חדשים עם הטבות מתאימות לפיתוח תעשייה באזורים האלה, או חלוקת משאבים של אזורי התעשייה גם לרשויות הדרוזים. הפתרון הוא לא קשה, הוא לא נמצא רחוק, רק צריך לרצות להחליט, ולעשות.


הנושא השני הוא תוכניות המתאר. החסם נמצא במינהל התכנון הארצי שהוא באחריות משרד הפנים. למינהל התכנון הארצי יש תוכנית תמ"א 35, וכולנו כאן כבר למודי דיונים עם מינהל התכנון הארצי, ואני יותר מכולם כי בחורפיש יש לנו בעיות של שמורות טבע. פתאום הפכנו להיות מתנגדי הטבע ואיכות הסביבה. מינהל התכנון והארצי חייב לקחת אתנחתה ולחשוב אחרת לגבי תמ"א 35 ליישובים כפריים דרוזים כמו ליישובים כפריים יהודיים - לא צריכים לעשות משהו חדש. אותם תנאים שנמצאים ביישובים כפריים יהודיים - כמו למשל במתת שנמצאת לידי - צריכים להיות גם בחורפיש, וכך הבעיות ייפתרו. כמו שאמרתי קודם, צריך רק כוונות טובות לרצות, להחליט ולעשות.


לגבי שטחי שיפוט - יושב כאן עמיתי מר שלמה לוי. חלק מאדמות חורפיש נמצאות תחת שיפוטה של מועצת מרום גליל, וגם במעלה יוסף. תוכנית שינוי שטח שיפוט של חורפיש נמצאת על שולחנו של השר לחתימה מ-15 ליולי 1996. אני חושב שמאז היו בתפקיד הזה הרבה שרים, אבל אחד מהם לא מצא את הזמן לחתום על התוכנית הזאת שהיא בהסכמת מרום הגליל וגם מעלה יוסף.

אתה אומנם ראש מועצה חדש, אבל האם אתה באמת חושב שיש איזשהי תוכנית על איזשהו שולחן של איזשהו שר שהוא לא חותם עליהם?

אני מוכן להרים את הקרדיט, ולהביא לך את כל הניירת.

אני רוצה להודיע לך שאני הייתי שר פנים במשך שנה, ושום תוכנית כזאת לא היתה על שולחני.

אז אני מחדש לך. יושב לידי ראש המועצה מאותה תקופה - ישנם דוקומנטים מסודרים.

אין דבר כזה על שולחנו של שר.

אני כאן מרים את הכפפה, ומוכיח לכולם שישנה תוכנית כזאת.

אתה ואני נוכיח אם זה קיים על שולחן השר. אני לא אומר שזה לא נמצא אצל מישהו במשרד הפנים - זה לא מעניין. אמרת על שולחן השר.

ישנו מכתב ברשות מקומית חורפיש מאותו תאריך שבו נקבתי קודם, ובו כתוב מפורשות שהתוכנית נמצאת על שולחנו של השר לחתימה, בנוסח הזה. המכתב הוא מ-1996.

כנראה שהשר החליט לא לחתום, ולגמור את העניין.

אני מציע לך שאתה תעביר את המכתב ליושב ראש הוועדה.

כנראה שהשר באותה תקופה החליט לא לחתום אז בזה נגמר העניין. התשובה היתה שלילית כנראה.

סיכמנו שאני שולח לך את המכתב.


הנושא הבא הוא קו העימות. חורפיש הוא יישוב שנמצא בסטטוס של יישוב ספר, שניים וחצי קילומטר קו עימות. חבר הכנסת אהרונוביץ העלה את נושא המיקלוט - למרות היותנו קו עימות בהגדרה, וגם יישוב ספר על-פי חוק, ל- 25% מבתי אב של חורפיש מתוך 1,350 בתי אב, אין פתרון בנושא המיקלוט. חורפיש חטפה עשרות "קטיושות" עם עשרות פצועים. אם המיקלוט הוא פרמטר למוכנות למלחמה, חורפיש מוכנה למלחמה הבאה כמו שהיא היתה מוכנה למלחמה האחרונה, תודה.

כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, ראשי רשויות, נוכחים נכבדים, אני נמצא כאן בשני כובעים. ראשית, כתושב ירכא אני רוצה לומר שהמצב בירכא הוא בלתי נסבל, הזבל נערם ברחובות, יש צורך בהרבה משאיות כדי לפנות את הזבל היום, לא מחר. אין שם גם מים. המועצה כמעט מושבתת. אני מאוד מבקש שהוועדה המכובדת הזאת תפשיל שרוולים, ותפעל כמה שיותר מהר בנושא. חבל שראש הרשות לא נמצא פה.

הוא נמצא בוועדה אחרת.

שנית, הייתי מאוד רוצה לראות פה את שר הפנים, את מתכנן המחוז. אין כאן אפילו נציג - אז למה אנחנו יושבים פה? אנחנו עדה מאוד מאוד נכבדה, למה מזלזלים בנו?


חבר'ה, מדברים פה על שוויון - ישנו שוויון בדם.


אני רוצה לדבר עכשיו בכובעי השני שהוא יועץ שר התמ"ת. אנחנו במשרד התמ"ת מקבלים תקציבים לפי החלטות ממשלה. אבל, התקציבים האלה לא מספיקים. לכל יישוב יש 600 אלף שקל בשנה. השר אלי ישי עושה כל מאמץ, הוא נלחם עם האוצר.

למה אתם לא מקימים אזורי תעשייה?

לכל מי שמגיש תוכנית יש עדיפות ראשונה.

למה אין אזור תעשייה אחד מסודר?

אנחנו מקצים עכשיו 7 מיליון שקל בכסרא-סמיע.

מה יש עכשיו?

באבו סנאן יש אזור תעשייה, בירכא יש אזור תעשייה.

הוא לא עובד, צריך רק להפעיל אותו.

האם בעיר הכרמל יש?

במג'אר יש.

הפיתוח במג'אר עדיין לא הושלם.

יש לי מפות, ויש לי תקציבים מאושרים במסגרת 2006.

בכסרא-סמיע עדיין לא התחילו. בירכא התחילו להקים אזור מסחרי, לא תעשייה.

החברה הזכיינית - יורם גדיש - עובדת בכל אזורי התעשייה המאושרים של הכפרים. יש פה מספרים, יש לי תקציבים מאושרים.

מהו תקציב משרד התמ"ת לנושא האחריות שלו לאזורי תעשייה לשנת 2007?

לצערי הרב, לפי החלטת ממשלה "ערב 1" יש 447 מיליון שקל, מתוכם 40 מיליון שקל של משרד התמ"ת. זה לתקופה של ארבע שנים.

למי זה מיועד?

לעדה הדרוזית.

זה 10 מיליון שקל בשנה.

לצערי הרב, זה 10 מיליון שקל בשנה.

האם עם זה אפשר להקים אזורי תעשייה?

לא. ועדת הפנים צריכה ללחוץ על מנת להקצות משאבים ותקציבים כנדרש. תודה רבה.

אדוני, אני מברך אותך ואת ראשי המועצות. אני מעריך את המאבק הממושך של ראשי המועצות. לצערי, שר הפנים מעמיד אותם בחזית בשעה שהוא מחזיק במושכות.


אני רוצה לדבר כאן בכובע של האזרח העלוב, המדוכה, והדפוק בעדה הדרוזית. אני אומר את הדברים בצורה קשה כדי שאנשים יבינו אותם. כל מה שנאמר כאן הם דברים שבסופו של דבר מקרינים על האזרח הפשוט. האזרח הפשוט לא מקבל את השירותים שהוא אמור לקבל במדינה דמוקרטית ומודרנית כמו מדינת ישראל. אנחנו מדברים כאן על שתי מדינות: מדינה של צדק, ומדינה של אי צדק. לא יכול להיות שבמדינת ישראל יהיה שר של אזרחים שהם שווים יותר, ושל אזרחים שהם שווים פחות. לא יכול להיות ראש ממשלה במדינת ישראל שהוא ראש ממשלה של אזרחים שהם שווים יותר, ושל אזרחים שהם שווים פחות. יש הרבה ראשי מועצות לשעבר שהם היו מפקדים בצבא, והם פיקדו על חיילים דרוזים וגם על חיילים יהודים. ברגע שאנחנו משתחררים מהצבא, אנחנו שווים פחות, והם שווים יותר.


הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו הוא נושא שיכול לפוצץ את כל העניין, והוא נושא שדיבר עליו ד"ר אכרם חסון שהוא ראש העיר שלי. אחוז הילודה בקרב העדה הדרוזית הוא 2.7% - 3%. יש לנו בממוצע 3,000 לידות בשנה על 100,000 תושבים. אם המצב הוא שיש 50% בנים ו-50% בנות, אז אנחנו צריכים 1,500 מגרשים בשנה לבנייה. בשנת 1999 חולק המגרש האחרון בעדה הדרוזית. מאז 1999 ועד היום לא חולקו מגרשים, הבחורים לא מתחתנים, אין להם היכן לגור, יש לנו בעיה חברתית קשה מאוד. אנחנו עומדים על חומר נפץ. לצערי, הרבה צעירים וצעירות דרוזיות חוזרים ללאומניות הערבית בגלל התייחסותה והתנהגותה של ממשלת ישראל. זה מאוד קשה לנו, כי אנחנו בנינו יחסים בדם בקרבות, ואנחנו היום הולכים ומתפוררים. קחו את הנושא הזה לתשומת ליבכם. לא יכול להיות שממשלת ישראל מסתלקת מהתחייבויותיה לראשי המועצות.

חבר הכנסת סוויד אמר שהבעיות של הדרוזים לא זרות ולא חדשות לו, שימו לב לדברים האלה. תקראו בין השורות.


שנית, אני שילמתי 800 שקל למשרד הפנים בשנת 1996 כראש רשות, בעד הדפסת המכתב, ועד היום המכתב לא נשלח לחורפיש. אני עומד מאחורי הדברים שנשמעו פה בנושא הזה.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל, העובדה שמשרד הפנים לא הואיל להשתתף בדיון הזה - זו שערורייה, זו בושה וחרפה שאין לי מספיק מילים כדי לגנות אותה. אני כמובן אכתוב מכתב מאוד חמור לשר הפנים, עם העתק לראש הממשלה. זה מראה על התייחסות לא נכונה גם לציבור, וגם למגזר, וגם לרשויות. אני מוכרח לומר שאני באמת ממש מתפלא על הדבר הזה. אני לא האמנתי שהדברים יגיעו עד כדי כך, למרות שאני אומר בפה מלא, שלא תהיה טעות - אני לא מסתיר ולא מטייח - אני עדיין בתחושה קשה שקיימת אפליה ממסדית. אני חס וחלילה לא אומר שאנשים הם נגד העדה הדרוזית - לא. אני חושב שיש אהבה והערכה. אבל, היא לא משתקפת במדיניות ובתהליך קבלת ההחלטות. יש אפליה ממוסדת במדינת ישראל, וכשאתם משווים ואתם יודעים להשוות, אתם רואים את זה. צריך להילחם ולהיאבק בזה. הוועדה הזאת צריכה להילחם בזה והיא תיאבק בזה, משרד הפנים צריך להיאבק בזה, הממשלה כממשלה צריכה להיאבק בזה.


קשה להיאבק בזה, כי אני רוצה שתבינו מה המשמעות של תיקון אפליה. זה לא שאני מוסיף X תקציבים מבחוץ, ונותן. תיקון אפליה - פירושו שאני לוקח מאחד שמקבל יותר מידיי, ומעביר לשני שמקבל פחות מידיי, וזה קשה. אני רוצה שתדעו שכאשר אני העברתי תקציב מענקי איזון לרשויות הדרוזיות, אני לא קיבלתי עוד כסף, אלא קיצצתי ברשויות היהודיות כי הן קיבלו יותר מידיי בהשוואה לרשויות הדרוזיות. זה קשה, כי אתה לוקח ממקום אחד ונותן למקום אחר. אבל, אין ברירה - צריך לעשות את זה. אם לא עושים את זה - אנחנו מנציחים מציאות שציבור מסוים מקופח באופן שיטתי, והתוצאות הן הרות אסון, ואתם דיברתם כאן על פצצת הזמן.

כמו שמצאת פתרון לבעיה הזאת אתה יכול למצוא פתרון לדברים אחרים. לא מאשרים לנו בנייה לגובה בכפרים, לא מגדירים לנו אחוזי בנייה במעט השטחים שיש לנו. אפשר למצוא פתרונות לדברים אחרים.

אפשר וצריך למצוא פתרונות להרבה דברים. קודם כל, צריך לרצות למצוא פתרונות.

אף פעם לא ראיתי בכפרים אצלנו את מר בוחבוט יושב-ראש הוועדה המקומית של מעלה נפתלי, למרות שהוא מנהל לנו את העניינים. צריך לעשות הפרדה בין הוועדות.

הדבר השני הם הנושאים שעל סדר היום. ראשית, אני הולך לבדוק אם חלה רגרסיה בנושא מענקי האיזון והשוויון, כפי שחלק מהחברים טוענים. הדבר הזה ייבדק על-ידי באופן אישי, כי מבחינתי הדבר הזה הוא הליכה אחורנית שאני לא אסכים לה בשום פנים ואופן.


שנית, ביצוע תוכנית כלכלית שנחתמה איתכם. כוועדה אנחנו נבדוק בדיוק מה הוחלט, מה סוכם, מה בוצע, עם כל רשות ורשות, ואני מדבר על דברים שנחתמו.


שלישית, תוכניות המתאר. אני מתכוון בהחלט להביא את אנשי משרד הפנים לדיון יסודי על מינהל התכנון, על הוועדות המחוזיות, הוועדות המקומיות, בדגש כמובן גם על הצרכים כתוצאה מהתפתחות היישוב הדרוזי והצ'רקסי במדינת ישראל. אני לא יודע מתי הישיבה הזאת תתקיים, אבל היא תתקיים בפרקי זמן קרובים.


נושא החינוך לא קשור לוועדה, אבל אני מוכרח לומר שאם אני הייתי היום שר החינוך בישראל, או ראש ממשלה בישראל - העובדה שהמגזר הדרוזי סובל מכך שיש לו הכי פחות אקדמאיים היום בחברה הישראלית, זה דבר שצריך להיות בסדר עדיפות ראשון בטיפול הממשלה. איך מביאים למצב שהצעירים והצעירות הדרוזים מגיעים לתעודת בגרות באחוזים של 50%- 60% ומעלה, ואיך הם מגיעים לאוניברסיטאות בשיעור היחסי - זה דבר שאני מעמיד אותו כמשימה לאומית. זוהי משימה ישימה, אפשר להצליח בה בלי להפוך את העולם, אלא באמת בכספים ממוקדים על הדברים האלה בבתי הספר ביישובים אפשר להגיע לתוצאות יחסית מהר. אגב, אני דיברתי על זה עם שרת החינוך. אני אומר את זה לא מהיום, אני חושב שיש כאן פספוס מאוד מאוד גדול. אני אומר את זה לא מתפקידי כשר פנים, אלא כאדם שפשוט מכיר את הנושא הזה, ואני חשבתי שנכון להעלות אותו פה.


לגבי תוכנית שיקום הצפון - אני אכנס ישיבה מיוחדת בעקבות השיחה איתכם פה היום. אני רוצה לדעת בדיוק למה הדבר הזה תקוע, למה לא מסוגלים לחלק את המשאבים על-פי מפתחות שוויוניים מצד אחד, וגם על-פי צרכים אובייקטיבים מהצד השני. אני מתכוון לעשות כאן ישיבה מסודרת שתבדוק אחת לאחת את החלטות הממשלה בכל הקשור ל-450 מיליון שקל שנועדו לפיתוח הצפון אחרי המלחמה. אם עד עצם היום הזה לא רק שהכסף לא הגיע לשטח, אלא לא סוכמו התוכניות ולא סוכמו הדברים, אני חושב שאנחנו בבעיה מאוד מאוד קשה.


כמובן נושא המיקלוט, ופערי המיקלוט בין היישוב היהודי ליישוב הדרוזי והערבי הבלתי נסבלים - אנחנו כמובן יודעים את זה. יש מחשבות לשנות בכלל את כל נושא פיקוד העורף, אולי אפילו לבטל אותו ולעשות משהו אחר. זה עלה גם בוועדת החוץ והביטחון, אנחנו מתמודדים עם העניין הזה. אין ספק שצריך לייצר שינוי יסודי. חבל, באמת חבל - ואני מודה שאני מתבייש בכך - שכל הדברים פתאום מתגלים ביום שאחרי המלחמה, ולא ביום שלפני. אבל, צריך להיערך גם למצבים עתידיים. או שאנחנו נשב על הנושא הזה בישיבה משותפת שלנו עם ועדת החוץ והביטחון, או בדרך אחרת. נושא המיקלוט צריך לעבור רפורמה רצינית, והיא תתבצע בפיקוח הכנסת.


לצערי הרב, נושא זה מצטרף לבעיות האחרות שהן באמת כאובות. אני בכל זאת חושב שהיום הזה בכנסת הוא יום חשוב, כי הוא שם על סדר היום הלאומי את הנושאים שקשורים לעדה הדרוזית והצ'רקסית. אני מקווה שבכוחות משותפים נדע לעמוד על שלנו ולקדם את הנושאים שלכם. אני רוצה שתראו בוועדה הזאת, ובחברי הוועדה הזאת, שותפים שלכם. אנחנו לא יכולים להחליף את הממשלה. אבל, אנחנו צריכים לפקח עליה, לשבת לה על הראש, לא לתת לה לא לעמוד בהחלטותיה ובסיכומים של הוועדה. אני מקווה שבכוחות משותפים נצליח לעשות את מה שכולנו רוצים - לתת שירות יותר טוב ויותר יעיל כפי שמגיע לתושבי מדינת ישראל בכלל, ולמגזר הדרוזי והצ'רקסי בפרט. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.