PAGE
13
ועדת הפנים והגנת הסביבה

13.02.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 113

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום שלישי, כ"ה שבט התשס"ו ( 13 בפברואר 2007), שעה: 09:00

מקרי הרצח באזור תל-אביב

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז - היו"ר

דוד אזולאי

יצחק אהרונוביץ

שרה מרום שלו

ניצב דוד צור - מפקד מחוז תל-אביב, משטרת ישראל

סנ"צ ליאת פרל - מחוז תל-אביב

עו"ד נאוה שילר - סגנית בכירה לפרקליטת מחוז תל-אביב

עו"ד רות דוד - פרקליטת מחוז תל-אביב - פלילי, פרקליטות המדינה

רחל וינשטיין - מנהלת שירותי מבחן למבוגרים, משרד הרווחה

אפרת פרוקצ'ה - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אלי בלאלי - מנהל פיקוח עירוני ורישוי עסקים, עיריית רמת גן

יואב ירדני - מנהל אגף פיקוח, עיריית תל-אביב-יפו

אורי טל – מחלקת המחקר והמידע, הכנסת

יפה שפירא

אושרה עצידה






מקרי הרצח באזור תל-אביב

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. הישיבה היום תהיה ישיבה קצרה של שעה משום שעל-פי החלטת של הכנסת, אנחנו עוסקים היום גם בעניין הדרוזי והצ'רקסי בישיבה שתהיה לאחר הישיבה הזאת, ודאי שוועדת הפנים היא ועדה מאוד רלוונטית לעניין הזה. לכן, אנחנו התכווצנו בלוח הזמנים.


עם זאת, הנושא הפלילי יתפוס חלק לא מבוטל מזמן הוועדה. אני גם הודעתי בעבר שאני מתכוון לתת דגש גדול מאוד בעבודת ועדת הפנים למשטרת ישראל, וזאת מתוך רצון להיכנס באמת לעובי הקורה, ולראות כיצד אנחנו ביחד ובכוחות משותפים מחזירים חוק וסדר, מתן גיבוי לפעילות הזאת שצריכה להתבצע, הגנת הביטחון האישי של תושבי מדינת ישראל, ובניית מערכות בעלות כושר הרתעה ויעילות תפקודית לאורך זמן. אנחנו לא מחליפים את הממשלה - אין לנו שום יומרה כזו - אלא אנחנו צריכים לפקח על עבודת הממשלה ולבדוק את הדברים באופן שיטתי ויסודי, וכמובן שהכנסת תעשה את שלה.


לפי מיטב זיכרוני, היינו עדים לארבעה מקרי רצח בפרקי זמן קצרים יחסית באזור תל-אביב. כמובן שכל מקרה עומד בפני עצמו, ויש לו את האלמנטים שלו, את המניעים שלו, את החקירה שלו. לא צריך להיות מומחה כדי להבין שלא מדובר באיזשהו חוט מקשר בין ארבעת המקרים. אבל, העובדה היא העובדה. יש תחושה שאנשים נרצחים במדינת ישראל בקלות רבה מידיי, ובצורה שלפחות מחייבת אותנו לקבל דיווח. אני לא רוצה שהדיווח יגרום לאיזשהי תקלה בחקירה, ואני מבקש כבר מהמדווחים - גם מהמשטרה וגם מהפרקליטות - להיות כמובן בעניין הזה מאוד זהירים. מה שלא צריך להיחשף - לא צריך להיחשף. הדברים האלה ברורים מאליהם.

הרצח האחרון הוא רצח של אדם מוערך וידוע. מדובר ברופא בבית חולים איכילוב ששמו ד"ר דוד ניב שנרצח במכוניתו ברחוב ראשי ברמת-גן, ברחוב שבוודאי מוכר לכל תושבי גוש דן, אבל גם מוכר לרבים מתושבי מדינת ישראל בכלל. זה דבר שמעורר שאלות, מעורר תהיות, ולפי דעתי בוודאי אסור לעבור עליו לסדר היום. אבל, זה רק מקרה אחד מתוך כמה.

מפקד מחוז תל-אביב, אני מציע שקודם כל תיתן לנו איזשהי סקירה כללית על מה שקרה. אני מציע הפעם באמת לא לעסוק בכל היריעה, יכולנו לדבר עכשיו על כל הסטטיסטיקות, על מה שקרה ב-2005, 2006, וב-2007 ובמגמות. אבל, אין לנו את הזמן לדבר הזה. תנסו להתמקד באירועים האחרונים, האם זה קרה באופן מקרי שהיו ארבע רציחות? האם זה מלמד אותנו משהו לגבי העתיד? האם זה דבר שמסמן מגמה? האם זה דבר שהוא לא מסמן מגמה אלא כך הוא קרה וזה לא צריך ללמד אותנו יותר מידיי? ניצב צור, בבקשה.

בוקר טוב לאדוני היושב ראש, לחברי הכנסת, לעמיתי מהפרקליטות ולחברי מהרשויות, ולכל האחרים. אדוני היושב ראש, אני מאוד מודה לך על ההזדמנות להביא לסדר היום את הנושא הזה שקשור לאכיפת החוק דרך מספר אירועים טרגיים האלה, כי בסופו של דבר אנחנו חיים במדינה שהחדשות של אתמול הן כבר חדשות לא רלוונטיות, והנושאים האלה שבהם אנחנו עוסקים יום יום הם בעיקר נושאים חברתיים, והם לא בהכרח בהתעניינות הציבורית הרלוונטית. יש התעניינות גדולה מאוד שהיא לפעמים לא כל כך רלוונטית, אבל היכולת שלנו להשפיע שהנושא הזה יהיה בסדר עדיפות לאומי אחר מכפי שהוא נמצא היום.


אדוני היושב ראש, אתה אמרת שהזמן הוא קצר, ולכן אני אתייחס לגופם של הדברים. אין קשר בין ארבעת מקרי הרצח שהיו בסוף השבוע שלפני שבועיים. כמובן שכל אירוע רצח הוא אירוע שמצריך אותנו להשקעה גדולה מאוד.

באופן מאוד מקרי, שני מקרי רצח אירעו ברחוב מיכלאנג'לו ביפו, בשתי משפחות שונות לגמרי. אגב, שני המקרים האלה גלויים. כלומר, אנחנו חשפנו שם את המבצעים. החומרים האלה או שהם הועברו או, שהם בדרך לפרקליטות. אנחנו עושים שם את ההשלמות הנדרשות. באחד מהמקרים אנחנו עדיין לא שמנו את היד על האנשים. מדובר בעובדים פלשתינים ששהו בדירה, ושם אין צו איסור פרסום, ופרסמנו את הפרטים. להבנתנו, מה שקרה שם הוא כנראה נקמת דם של שנים אחורה. הגיעו עובדים פלשתינים ורצחו עובד פלשתיני אחר שהיה גם הוא שוהה בלתי חוקי בדירה שם. כולם שב"חים. אבל, הרקע שם הוא רקע של אירוע שקרה לפני כמה שנים בעיר שכם, ואנחנו ביקשנו פה סיוע כדי לשים את היד על המבצעים.


באירוע השני מדובר על פניו בחשודים שנעצרו בגין סכסוך שהיה שם על השכרת דירה/ פלישה דירה. ניסו להוציא אותו מדירה שהוא פלש אליה, ומשפחה שלמה השתתפה שם באירוע אלים מאוד. בסופו של דבר הם גם הציתו את הדירה על מנת לטשטש ראיות. יש שם כאלה שעצורים בידנו, ובית המשפט האריך את מעצרם כדי להגיש כתב אישום גם על המבצע וגם אלה ששיבשו את הראיות.


בשני המקרים אחרים אין קשר בין האירועים, ותיכף אני אתייחס כמובן לרצח הטראגי של פרופ' ניב במגבלות שאפשרות. באירוע הנוסף שהיה בדרום העיר, אנחנו הטלנו צו איסור על הפרשה הזאת. אנחנו אוספים הרבה מאוד חומרים - גם מודיעיניים וגם אחרים - כדי לנסות ולהגיע אל המבצעים. אני יכול לומר בבירור שזה סוג של אירועים שעל פניו הביצוע הוא ביצוע נקודתי, ברור לחלוטין שהוא לא איזה אירוע אלים אקראי כפי שאנחנו יכולים אולי לראות במקרים הקודמים.


רוב מקרי הרצח הם בסוג של מפגשים ברחוב, ואז או שהרצח אקראי, או שהוא על רקע ויכוח בין הומלסים, אלימות של בריונים וכדו'. זה סוג של מקרי רצח שקשה מאוד לנו להתערב לפני אם אין לנו מידע מקדים כלשהו.

אירועים של אלימות בתוך המשפחה היוו נתח משמעותי בשנת 2005. היו לנו 4 אירועי רצח שהם על רקע של אלימות בתוך המשפחה, או מה שנהוג לכנות רקע רומנטי - כינוי שאני לא אוהב אותו - אבל, היו לנו 5 מקרים כאלה. ב-2005 במקרים שאנחנו כן יכולים וצריכים להשפיע יותר - ושם אנחנו לצערי לא בהכרח תמיד מצליחים להגיע לפני - זה באותם אירועים של סכסוכים בין עבריינים או במשפחות פשע, ארגוני פשע. שם אנחנו משקיעים הרבה מאוד במודיעין ובניסיון לכסות את הדברים האלה.

אנחנו עובדים תחת מגבלות מאוד קשות גם של משאבים וגם של חוק. יש חוקים שמאוד מקשים עלינו. לא כל מה שאנחנו יודעים אנחנו יכולים לממש לראיות, ולהביא אותם לדין. גם כאשר אנחנו מצליחים להביא אותם לדין - ואולי בעניין זה יכולה להרחיב פרקליטת המחוז - יש לנו קושי בהתמודדות מול בתי המשפט. אני כן אביא נתון סטטיסטי שאנחנו דווקא גאים בו. בשנת 2005 - 8 מקרי רצח היו על רקע של סכסוך בין עבריינים וארגוני פשיעה שרובם ככולם ביפו. זוהי כמות גדולה מאוד מכלל מקרי הרצח שהיו במחוז תל-אביב, מתוך 31 מקרי רצח שהיו ב-2005. בעבודה מאוד מאומצת של מודיעין, בילוש וחקירה, הצלחנו לשים את היד על קבוצה מאוד משמעותית שמשפיעה שם על מקרי הרצח. הם כבר עצורים למעלה משנה וחצי. אני יכול לומר לך שזה משליך באופן דרמטי על 2006. הירידה ב-2006 שאנחנו מצביעים עליה במקרי רצח שהוא בין ארגוני פשיעה או בין עבריינים, היא דרמטית. מ- 8 מקרים זה ירד למקרה אחד.

לגבי שאר מקרי הרצח - אני יכול לומר כמעט בוודאות שאנחנו לא יכולים להשפיע ישירות אם אין תלונה מקדימה על סכסוך בין בני זוג - המשטרה לא יודעת מה קורה בחדרי חדרים - ואז אנחנו מגיעים לאירוע ומוצאים גופה. ככלל, כל אירוע אלימות, ורצח בפרט, הוא סטייה חברתית. הייתי תקופה מסוימת בארצות הברית, והופתעתי לראות שמי שמנפיק את הסטטיסטיקות הפליליות של האירועים הפליליים היא בכלל לא המשטרה, אלא גופים אקדמאים או הרשות העירונית.

לגבי האירוע האחרון - כמו שאמרת, כל רצח הוא רצח בפני עצמו, והקורבן הוא תמיד עולם ומלואו, אבל, בטח כאשר קורה אירוע מהסוג הזה שבו אדם נורמטיבי שאין לו שום חיבור ושום קשר לשום נושא שקשור לאלימות, נרצח בלילה, או כמו המקרה של עו"ד ענת פלינר ברמת השרון, שלצערי אנחנו עדיין בעיצומה של חקירה שם ולא הגענו אל המבצעים. אנחנו משקיעים שם הרבה הרבה משאבים כדי לנסות להגיע למבצעים, או כמו כל רציחות שבהן נפגעו חפים מפשע שבכלל לא קשורים לסכסוך שהיה. גם כאן אנחנו לא רוצים לנדב שום פרט ומידע מהחקירה כי כל דבר כזה בסופו של דבר עלול להזיק לנו בהמשך הדרך. הפרשיות האלה גם של עו"ד פלינר ז"ל וגם של פרופ' ניב, מרוכזות בידי היחידה המרכזית שלנו שהיא היחידה שיכולה להשקיע את מרב המשאבים.

אולי תתאר את העובדות הידועות. באיזה שעה זה קרה?

זה קרה בסביבות השעה אחת, אחת ורבע בלילה, בדרך השלום, בפנייה לכיוון דרך רבין, באזור לפנייה לכיוון כורזים ורזיאל ברמת חן. נורו מספר יריות. כשהרכב נמצא זה היה נראה כתאונה, והזעיקו בהתחלה אנשי תנועה ומד"א. כשהגיעו הוא נמצא מת ברכבו.


אולי כדאי להזכיר לנו באופן כללי - לא רק למשטרה, אלא בעיקר אולי לתקשורת שהדברים יצאו לא נכונים - שכאשר נרצח השופט אזר ז"ל לפני שנתיים גם שם עלו ספקולציות מספקולציות שונות שעשו עוול גדול מאוד לשופט, ובסופו של דבר כשחשפנו את הרוצחים לאחר חקירה מאומצת של שנה ומשהו, התברר שרצחו אותו באופן הזוי לגמרי בלי משהו שאפשר להבין. מטבע הדברים, בסוג כזה של רציחות התדהמה והתחושה היא קודם כל קשה מאוד, אבל הקושי נובע בעיקר מהעובדה שאין פה מערכת מודיעינית של מקורות.

עם ישראל אוהב לעסוק בספקולציות, לא זה העניין. כולנו מכירים את הרחוב הזה, בשעה אחת ורבע בלילה הוא עדיין רחוב סואן. זה לא רחוב צדדי או סמטה שאף אחד לא עובר בה. מדובר באזור מרכזי מאוד. הטירוף הזה שמישהו רוצח מישהו באחד הרחובות הראשיים במדינת ישראל לאור לילה, מעידה על כך שהרוצח לא פוחד מאף אחד. אף אחד לא פוחד שיתפסו אותו, אף אחד לא פוחד לבצע רצח כזה.


ברור לי שאין מודיעין על דבר כזה. אבל אני שואל, איפה ההתרעה? איפה הנוכחות? איפה המשטרה? איפה השהייה? אני לא מדבר על מצרים או על מדינות כאלה שאתה רואה בכל שני רחובות שוטר. זה דברים שקשורים גם להרתעה וגם לאבטלה ברמה של עבודות יזומות. אבל, אני רואה גם מקומות אחרים בעולם כמו אירופה וארצות הברית, ושם אין דבר כזה שאין שוטרים ברחובות.


אין שוטרים ברחובות, אין תחושה של נוכחות, של הרתעה, של כתובת. אם יש איזשהי ניידת זה תמיד רק בנושאי תנועה, כך אנחנו לפחות רואים, יכול להיות שיש סמויים. מאוד בולט לעין שהנוכחות המשטרתית היא ברמות מאוד מאוד נמוכות גם בהשוואה לעולם. אני גם בדקתי את זה מול העולם.

יושבים פה אנשים שעוסקים בפיקוח עירוני, וכשהייתי שר פנים ניסיתי לקדם מאוד את התוכנית של שילוב המשטרה והרשויות המקומיות, כדי להפוך את הפיקוח למכשיר מקצועי של המשטרה שיוכל לבצע חלק מהעבודות המשטרתיות היותר פשוטות והיותר אלמנטאריות ברמה הקהילתית ברמת ההרתעה, ברמת הנוכחות, ברמת הנגישות. עיריות רמת-גן ותל-אביב הן עיריות חזקות שמהן אפשר לדרוש לעזור למשטרה. אני לא אדרוש מעיר קטנה שאין לה יכולת להתקיים, לעזור למשטרה. כאן מדובר בעיריות גדולות ומבוססות שמוכנות לעשות זאת. דיברתי עם מר חולדאי ועם צבי בר - אלו אנשים שהם מוכנים לעזור, ויש להם כלים לעזור. לצערי הרב, התקציב של שתי העיריות האלה הרבה הרבה הרבה יותר גדול מהתקציב שעומד לרשותך בכל קנה מידה. בואו נתחיל להשתמש באנשים האלה.

אדוני מפקד המחוז, אני מבקש שתתייחס גם לעניין הספציפי של הנוכחות. איך קורה רצח כזה באחד הראשיים במדינת ישראל בלי שעבריינים יפחדו?

הבעיה היא לא רק היעדר נוכחות של המשטרה. גם במקרה ואנשים כבר מזעיקים את המשטרה, לא תמיד היא מגיעה מייד. תמיד לוקח זמן עד שהמשטרה מגיעה, ואנחנו יודעים שישנן קריאות שבהן לוקח זמן עד שהמשטרה מגיעה, אנחנו מכירים את זה.

קודם כל, זו שאלה מצוינת כי היא הולכת לעניין העקרוני שאולי כדאי לדבר עליו. בפתיחת דבריי אמרתי שאני שמח שהנושא הזה מוצף ועולה, כי בסופו של דבר הוא לצערי לא נמצא על סדר היום הלאומי בקבוצות ההשפעה המתאימות כדי להביא לידי ביטוי את התפתחות החברה שלנו בשנים האחרונות.


מחוז תל-אביב חולש על המטרופולין הגדול. שוהים בו 1.2 מיליון איש, כל יום נכנסים ויוצאים עוד כמיליון, ובלילה המקום הופך למקום בילויי. מחוז תל-אביב חולש על 22 רשויות, כאשר תל-אביב היא הגדולה שבהן, רמת-גן עוד מעט תתקרב אליה. יש בה גם את חולון ובת-ים, שהן גם שתי רשויות מאוד קואופרטיביות, ורמת השרון והרצלייה גם הן מאוד קואופרטיביות.


יש לנו מכפלה של כוח מאוד משמעותית בכל מה שקשור לניידות המשותפות. בשנתיים האחרונות הקמנו את השיטור המשולב של שוטר עם פקח, כאשר מוענקות סמכויות.

האם זה עובד כבר?

זה עובד יפה מאוד בתל-אביב העיר, ברמת גן. מר בלאלי יכול לספר על זה וגם נציג תל-אביב - זה כבר עובד הרבה זמן. ביפו הקמנו עכשיו עוד 3 ניידות שמסיירות רק ביפו, ועוסקות רק ביפו, בשכונת התקווה.


אני יכול להיכנס פה להרצאה מאוד תיאורטית ולדבר על הפרמטרים שמייצרים בסופו של דבר ביטחון פנים אצל אנשים, ניידות, ואני תיכף אתייחס גם לתגובה. יש הרבה מאוד פרמטרים. האם רצח כזה הוא יותר קשה משוד של אישה מבוגרת או קשישים בתוך בתיהם באלימות בלתי סבירה בעליל? אירועי אלימות שאנחנו רואים אותם, הולכים וגואים במועדונים שהתפתחו בשלוש-ארבע שנים האחרונות באזור שלי לפחות, וגם באזורים אחרים שבהם אנחנו רואים אלימות מאוד מאופיינת רק למועדונים. אנחנו משקיעים בהם כוחות משטרה אדירים באותם זמנים.


נוכחות משטרתית אכן מייצרת סוג של ביטחון לאנשים כשהם רואים שוטר. כולנו מסתובבים בעולם, ומתקנאים הרבה מאוד פעמים בנוכחות הגדולה של שוטרים ברחובות. אמרתי שהשאלה הזאת היא טובה, כי גם יש לי שקף טוב לעניין הזה. אבל, אני לא אראה לך אותו כי אין לנו פה גם את הזמן וגם את האמצעים.


אני מפקד מחוז תל-אביב שנתיים וחצי. מול עובד בעיריית תל-אביב מי שהיה פעם מפקד מחוז תל-אביב, ניצב בדימוס משה טיומקין. הוא היה מפקד מחוז תל-אביב בדיוק 22 שנה לפניי. כשדיברתי איתו הוא אמר לי שהיו לו 38 ניידות לתגובה לאירועי מוקד-לאירועי 100. אז מטרופולין דן היה חצי ממה שהוא היום, ללא העלייה המבורכת הגדולה שהגיעה אלינו מחבר העמים, וללא המועדונים, וללא האירועים שאנחנו מדברים עליהם היום. אני היום מפקד מחוז תל-אביב - 20 שנה קדימה - נוספו 2 ניידות לאירועי התגובה. כלומר, מ-38 ניידות עלינו ל-40 ניידות.

אני לא רוצה לפגוע בבית המחוקקים פה, ולא באף אחד אחר, בהרבה מאוד מהמדינות המערביות לא סמכו על הדרג הממשלתי או על דרג המחוקק שהוא יהיה זה שישחרר את התקציבים לגופים האלה, וחוקקו חוק על עיקרון הטייס האוטומטי, כמו שכאשר מוקמת עיר מייד צריך לאתר תושבים, להקים מרפאה, להקים סניף של טיפת חלב, בתי ספר מסוים, על-פי מפתח מסוים. אני יכול להגיד לך, המשטרה - זה רגרסיה, זה הולך אחורה. אם יוקם הטייס האוטומטי הזה הנוכחות המשטרתית תהיה אחרת באופן דרמטי. אבל, אני לא מרים ידיים.

למרות שמשטרת ישראל גדלה בשנים האחרונות, היא גדלה בעיקר בתחומים שנצבעו ככאלה שמעיקים באותו זמן, כמו למשל הביטחון. הייתי מפקד משמר הגבול בתפקידי הקודם, ובזמני קיבלנו תוספת של 1,000 לוחמים בגלל תקופת הפיגועים הגדולה, והקמנו את מרחב התפר ואת עוטף ירושלים. עד היום זה מוקם. אם יש משהו שהתחזק במשטרה לאורך השנים זה כל מה שקשור לנושא ביטחון הפנים. השר שלנו מר דיכטר, עשה בשנה האחרונה מהלך מאוד מבורך מבחינתנו, מבחינתי כמפקד מחוז תל-אביב. הוא העתיק כוחות של משמר הגבול שהיו באזורי התפר ובמקומות אחרים, למרכז תל-אביב. בחצי השנה האחרונה קיבלתי כ-150 לוחמי מג"ב שמסתובבים ברחובות. אגב, גם על זה היתה ביקורת של אנשים שאמרו: מה פתאום מסתובבים לוחמי מג"ב ביפו?

אנחנו מייצרים יותר ניידות, ואולי כדאי שנעביר להם את רשות הדיבור בעניין הזה. נוכחות משטרתית היא פאן אחד בתחום הביטחון, אבל לא היחידי. צריך לעקור את האלימות גם בתחומים אחרים. פעם אחת בחינוך - ולצערי נכשלנו שם - או בתי משפט. כלומר, בסוף צריך גם להרתיע. אתה שואל איך קורה שהם לא מורתעים? אני דיברתי על החבורה של יפו שאותה אנחנו מחזיקים היום, ואנחנו רואים איזה השפעה דרמטית יש לזה בשטח.


ביכולת שלנו להפעיל יכולות מודיעיניות, אנחנו שנים השתמשנו גם באנשים וגם בשיטות אחרות שכאשר הוצאנו עליהן צווי חיסיון, בית המשפט גם כיבד אותן.


אדוני היושב ראש, אתה דיברת על עדי ראייה. ביפו היה לנו רצח, ומכיוון שהנושא עומד עכשיו לבית המשפט העליון אז אני אולי אחטא אם אני ארחיב בעניין הזה. אבל, אני אומר לך את תחושות הבטן שלי. אנחנו הולכים עם תיק של ארבעה-חמישה חשודים ברצח, כאשר כל הראיות שלנו הן ראיות חזקות מאוד שזוהי חבורת הרוצחים. בהחלטה של בית משפט מחוזי שמכריחה אותנו לחשוף את עדי הראייה, את המקור, את המבוע, אנחנו בסופו של דבר מגיעים לפינה. דרך אגב, הוא זיכה אותם כי לא היינו מוכנים. בעצה אחת עם הפרקליטות החלטנו שזה קזוס בלי, ושאנחנו לא נחשוף את המודיעין הזה. המשמעות היא שארבעה-חמישה אנשים כאלה יחזרו לרחובות. צא ולמד, למה לך בכלל להיות עד ראייה? למה לבוא למשטרה? התוכנית להגנת עדים היא משהו מאוד תיאורטי שמדברים בו כבר שנים.

האם היא לא פועלת?

היא עדיין לא פועלת. בשבוע שעבר התבשרתי שמונה במשרד לביטחון הפנים אדם יקר בשם מר לייבו, איש שירות לשעבר, להוביל את המהלך הזה. שאלנו אותנו למה רוזנשטיין נשלח לארצות הברית? הוא נשלח כי תוכנית להגנת עדים שם מאפשרת עבודה יותר יסודית. לצערי, פה אנחנו לא יכולים להגן על העדים שלנו. אנחנו עם המון כלים מאוד קצרים.

בישיבות נוספות בהמשך אנחנו עוד נרחיב. פרקליטת מחוז תל-אביב, בבקשה.

שלום לכם, בוקר טוב. אין לי יותר מידיי מה להוסיף, למעט העובדה שבתי המשפט בתל-אביב עמוסים. הם שומעים תיקים מבוקר עד אחר הצהריים. הם שומעים תיקים של נאשמים במעצר, תיקים של נאשמים בפשעים מאוד חמורים שנתיים לאחר שהמעשה בוצע, או לאחר שכתב האישום הוגש. מכוח חוק, אחרי תשעה חודשים של מעצר אנחנו הולכים לבית משפט עליון ומאריכים מעצר מפעם לפעם כל שלושה חודשים. לאחרונה קיבלנו החלטות של שחרור חשודים ברצח ממעצר כיוון שהם יושבים מעל שנתיים, והמשפט שלהם לא מסתיים. זה פאן אחד של הבעיה.

פאן אחר של הבעיה הוא אותו עניין שהתחיל לדבר עליו ניצב דוד צור. אנחנו הגשנו כתב אישום בפרשת רצח מאוד בוטה. רצח שהתבצע לאור יום ברחוב יהודה הימית בתל-אביב, כאשר חמישה אנשים חטפו שני אנשים על רקע איזשהו סכסוך כדי לרצוח אותם, ושמו אותם בבגאז' של האוטו. השניים האלה הצליחו להימלט כאשר הרכב עצר ברמזור, והחלו לברוח. הרוצחים רצו אחריהם, ירו בהם באמצע היום. הם הצליחו להרוג אחד מהם, והשני הצליח להימלט. לקח לנו כמעט שנה לאסוף ראיות בתיק הזה כי אותו נרצח פוטנציאלי סירב לשתף פעולה עם המשטרה, ולהגיד מי הם אותם אנשים. עד ראייה שראה את כל העניין הסכים לדבר. הוא לא יפואי ולכן אולי בטעות הוא הסכים לדבר. גם הוא בהתחלה לא הסכים להגיד שום דבר. אין לנו תוכנית להגנה על עדים, אין לנו מה להבטיח להם. הניסיון המאוד כאוב ביפו מלמד שמי שמדבר הוא הקורבן הבא לרצח. היו לנו כמה מעשי רצח בעת האחרונה של מי שהיו עדים גם לפני שבע ושמונה שנים. עבר הזמן, נאשמים שוחררו ממעצר, ובוצע הרצח של אותם עדים. אנשים פוחדים מאוד לשתף פעולה.

למעלה מזה, הזירה מטושטשת דקה אחרי הרצח, וכשהמשטרה מגיעה לא מצליחים למצוא ראיות בשטח. הכול נראה כאילו לא היה שם דבר. אתה מדבר על רצח שבוצע בשעה אחת וחצי בלילה בדרך השלום, אבל אני רוצה לומר לך שבשעה שתים עשרה וחצי לאור יום ברחוב יהודה הימית שהוא רחוב עמוס, אין אף עד שיגיד מה הוא ראה. כולם שמעו ממישהו אולי איזשהי ירייה אחת, או שתיים, או חמש, או מאה - לא חשוב. אף אחד לא מוכן להעיד כי אין לנו דרך להגן עליהם.

בתיק הזה שעליו דיבר מפקד מחוז תל-אביב דוד צור אנחנו עשינו מהלך מאוד יוצא דופן, ואנחנו הקמנו מיני תוכנית להגנה על עדים.

איך קוראים לתיק הזה?

רצח דאקה. הנאשם הראשון בפרשה הוא עבד קזז, המכונה בתקשורת "בני הדייג", כי זה הבסיס כאילו לסכסוך הכספי שהיה שם.

אנחנו שילמנו לעדים כספים כדי להבטיח המשך חיים במקום אחר, כדי להבטיח להם הגנה. אנחנו נמצאים היום במצב שבו החמישה האלה זוכו בבית המשפט המחוזי, כי אנחנו סירבנו לחשוף את שמו של המקור שחשף את הפרשה הזאת במידה כזו או אחרת. אני לא ארחיב כי אנחנו לפני בית משפט עליון ויש לנו עתירות לגילוי ראיה שאנחנו לא מוכנים להיעתר לה, או לעת הזאת לא מוכנים. אנחנו מתמודדים גם בבתי המשפט עם קשיים גדולים.

האם הם שוחררו?

הם לא שוחררו כי בית המשפט העליון הורה על מעצר עד שמיעת הערעור. התחילו להתקיים ההליכים בבית המשפט העליון, ואנחנו מחכים להחלטה.

גם ניהול המשפטים הופך להיות קשה יותר ויותר, גם מכיוון שקשה לנו להגיע לעדים, גם מכיוון שהם לא מוכנים לשתף פעולה, גם מכיוון שממשיכים ומפחידים אותם כל העת, ולכן גם אם הם מתחילים לשתף פעולה בהתחלה, או אומרים כמה דברים, אנחנו מגיעים לבית משפט והם או שותקים, או מסרבים לענות על שאלות, או שהם לא זוכרים.

מה דעתך על החוק האמריקאי שאומר שאם זה פעם שלישית אז יש מאסר עולם, ונגמר הסיפור?

אני עוד בפעם הראשונה. לו הייתי דיפלומטית הייתי אומרת לך שיש פנים לכאן ולכאן, ואני יכולה להגן באותה עוצמה על כל אחת מהתשובות.

זה נכון שיש פנים לכאן ולכאן.

אני רק משפטנית, ולכן אני לא אענה את התשובה הזאת.

אני אהיה קצת בוטה. צורי ידיד וחברי, מתוקף תפקידו מנסה להיות באמת קצת עדין מידיי. אני רואה את המקרה של תל-אביב כמיקרו קוסמוס, ואני רוצה לפתוח את המניפה כדי לתת תמונה הרבה יותר קשה.


כפי שאומר מפקד המחוז - אין שליטה על מעשי רצח במקרים אקראיים כפי שזה משתמע בארבעת המקרים האחרונים. יש כן שליטה - ואני אומר את זה בצורה מאוד ברורה - על אותם ארגוני פשיעה. המשטרה פחות או יותר יודעת, והיא יכולה לעשות הרבה יותר ממה שהיא עושה היום.
היכן שיש שליטה - ואני מעריך שהמשטרה עושה את זה - היא מנסה להתמקד. ניתנה דוגמה אחת באזור יפו שבאמת שם הטיפול הוא הרבה יותר טוב.


תחושת הביטחון היא קשה. אנחנו מדברים רק על רצח, אבל אתה מחבר את ניסיונות הרצח, אז ניסיונות הרצח רק בתל-אביב. ההבדל בין ניסיון ובין רצח תלוי בשאלה היכן פגע הקליע, וצריך להוסיף גם את הדברים האלה.


אחרי שהיה מיפוי כמעט מושלם של ארגוני הפשיעה גם במשטרה, גם עם רשויות האכיפה האחרות, כולל רשות המיסים, הוכנה תוכנית מסודרת, מצוינת, וכפי שאני מכיר אותה - ואני שנתיים מחוץ למערכת - היא לא מתבצעת במלואה.

צורי דיבר על כוח-אדם, אבל כוח אדם הוא פאן אחד. המצב הוא באמת קשה, וחסר כוח-אדם. חבר הכנסת אזולאי דיבר על ניידות שלא מגיעות בקריאה למוקד 100, נשים נפגעות, יש גם חבלות. יש באמת אלף ואחד מקרים שהטיפול המשטרתי באמת מנסה לתת את הטיפול הכי טוב שיכול להיות.

יש בעיה בכוח-אדם, יש בעיה באמצעים, במודיעין, בחוקרים, בטכנולוגיות. צריך לקיים פעם אחת דיון על זה. לא מזמן ישבנו וסיכמנו תקציב, וראינו שבסעיף המשטרה במשרד לביטחון הפנים כמעט אין בו תוספות. השר רוצה, אלא שאני מעריך שזה עניין של סדרי עדיפויות. צריך לעשות סדר עדיפות לאומי אחר. אני מעריך שהתשובה תהיה הרבה יותר טובה אם יהיה מחר למשטרה יותר אמצעים ויותר כוח-אדם.

אני גם אומר בצורה מאוד ברורה - גם בתוך המשטרה צריך לעשות סדר וארגון מחדש של המשטרה. אבל, זה לא כרגע, כרגע אנחנו מדברים על מקרי הרצח במחוז תל-אביב. צריך לפעול גם בקרב ארגוני הפשיעה כי אזרחים תמימים נהרגים. ראינו את זה בזמנו במקרה של רוזנשטיין עם חלפני הכספים בתל-אביב, אבל לא רק.

אני אתן דוגמה אחת שעליה דיברה פרקליטת מחוז תל-אביב שקשורה לתל-אביב. אתמול השתתפתי בדיון על פי בקשתי, בוועדת החוקה חוק ומשפט, על המקרה של שקד שלחוב באשקלון. במקרה זה אנחנו יודעים מי הרג את הילדה התמימה הזאת. השניים האלה שייכים לארגון פשיעה. כבוד השופט העליון אדמונד לוי מחליט החלטה שב-19 לחודש - עוד ארבעה-חמישה ימים - שני החשודים ברצח האלה עומדים להשתחרר לחלופת מעצר, כי המשפט נמשך מעבר לזמן, ויש את חזקת החפות, ואנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך. זה מקרה אחד באשקלון, אבל ישנו עוד מקרה רצח במספרה במגדיאל שאליו הייתי עד. במקרה נקלעתי לרצח של שני אנשים תמימים. הרוצח עצור, והשניים ששלחו אותו גם משתחררים על ידי אותו שופט. עד לאן? איפה באמת חזקת החפות או טובת האזרח התמים? איפה נמצאת פה המשפחה נמצאת? איפה האיזונים המתאימים?

צר לי שאני לא רואה פה אף נציג ממערכת בתי המשפט. צריך לראות את הנקודה גם שם. צריך לעשות שינוי חקיקה כפי שהזכיר מפקד המחוז. צריך לסייע בידי הפרקליטות בכוח-אדם, וכאשר אני מדבר על סיוע למשטרה אני מדבר גם על סיוע לפרקליטות. אני זוכר את זה עוד מתפקידי הקודם.

הרצח של הרופא הוא באמת מקרה טרגי, והוא נוסף למקרים שכבר היו. מחוז תל-אביב הוא דגם לכל מה שקורה במשטרת ישראל. היום זה צורי, ומחר זה יכול דני, או מישהו אחר.

הדיון כאן הוא מאוד מאוד מסובך מפני שאנחנו מדברים היום על תל-אביב, אבל אנחנו צריכים לראות מה קורה בכל הסביבה, מה קורה במועדונים, מה קורה עם ילדים. שימו לב כמה ילדים נרצחים או נהיים נכים בעקבות מה שקורה במועדונים. גם כשהמשטרה כבר מגיעה היא מגיעה מאוחר מידיי, והילד כבר נהרג. אני שומעת מהנכדים שלי מה קורה במועדונים בסביבות ראשון לציון, זה ממש מזעזע. אין פתרון לילדים האלה. כאן, אנחנו כבר לא מדברים על מבוגרים. אנחנו לא צריכים לדאוג רק למבוגרים.

בלב ליבה של תל-אביב שהיא עיר שוקקת הורגים אדם, ואף אחד לא יודע, ולא יודעים על מי להטיל את האשמה. תראו מה קרה עם האישה ברחובות בשבוע שעבר. אני לא יודעת לאן אנחנו הולכים? מה הולך כאן?

ראיתי שעצרו איזה בחור שעשה את הוונדליזם באישה בחיפה.

כל הזמן אומרים: המשטרה, המשטרה. אבל, בואו נאמר את האמת - המשטרה לא יכולה להגיע באותו רגע שהמקרה מתרחש. עוברות לפחות חמש דקות עד שמצלצלים אליה ועד שהיא מגיעה. בפרק זמן של חמש דקות הם כבר הספיקו לעשות את מה שהם עשו לאישה הזאת. זה ממש קורע לב לראות את המראות האלה. צריך למצוא פתרון לדברים האלה.

אנחנו אכן היום מדינה יותר אלימה לעומת מה שהיינו לפני 15 – 20 שנה. באלימות הזאת צריך לטפל גם בתחום החינוכי וגם בתחום ההרתעתי.

מה אתם עושים באגף הפיקוח כדי לעזור?

אנחנו בתל-אביב רואים את הביטחון האישי של התושבים ושל אלה שבאים בשערי העיר כנושא חשוב. לטובת העניין, אנחנו בפעילות משותפת עם המשטרה. אנחנו מחזיקים היום כ- 7 ניידות עם 14 מפקחים. מתוכן, 3 ניידות נמצאות רק ביפו רבתי, וזה נקרא "כוח שחף". התושבים ביפו מבקשים מאיתנו להביא את "שחף", כי שם יש הרבה יוצאי יחידות יס"מ, עם מפקחים מיומנים שלנו שעברו הכשרה מיוחדת לטובת הטיפול בזה. הם נמצאים ביפו כל הזמן ומסתובבים עם 3 ניידות, כך שבכל רגע נתון כל הניידות האלה מסתובבות. הן נותנות ביטחון אישי יותר טוב לתושבי יפו שרואים את הניידות, ואת הנוכחות שלהן שבסופו של דבר אמורה להרתיע. כשיש איזשהו אירוע הם מגיעים במהירות גבוהה מאוד, כי בסך הכול היא טריטוריה מאוד קטנה.

בכל תל-אביב רבתי אנחנו מחזיקים עוד 4 ניידות שנקראות "כוח יהלום", והן מסתובבות מהשעה שש וחצי בבוקר, עד שעות הלילה המאוחרות. מדובר ב-4 ניידות פיקוח ומשטרה ביחד. הן עונות גם לפניות המוקד העירוני, וגם למוקד 100, ונותנות את התשובות. הן עובדות איתנו בשיתוף על הסדר הציבורי, וביטחון אישי רב יותר לתושבים.


בנוסף, אנחנו מפעילים באזור התחנה המרכזית הישנה והחדשה שהן מקומות מאוד פעילים ואלימים, סיורים רגליים של זוגות של שוטר ומפקח שמסתובבים שם מהבוקר ועד הלילה, כדי לייצר לאנשים ביטחון וכדי לטפל באירועים.


בשכונת התקווה יש מיזם שנקרא "ברק" שבו אנחנו ביחד עם שוטרי תחנת השכונות עורכים סיורים קבועים ברחוב האצל, וההגנה, ובאזור שוק התקווה שבו יש לא מעט אלימות. הם מסתובבים יחד במהלך כל היום.

כמה זמן פועלים כל הפרויקטים האלה?

קרוב לחמש שנים.

בסוף הרי צריך להביא תוצאה, האם אתם בודקים אפקטיביות או תוצאה שאפשר להרגיש אותה? מה קורה עם נתוני אלימות, מעצרים, פניות ציבור?

יש נתוני אכיפה, יש לנו את כל הנתונים.

אנחנו נשמח אם תוכלו להעביר לנו את זה.

אני אעביר לכם את כל הנתונים.

זה חשוב מאוד. אני אקיים על זה דיון מיוחד.

אדוני יושב ראש הוועדה, זה פתרון לא מושלם, ואני רוצה שתדע את זה.

זה יותר טוב מכלום.

זה נכון.

אנחנו מחזיקים כ-200 מפקחים שנמצאים. הדבר היחידי שהוא בעייתי היום הוא חוסר סמכויות שלנו. לא נותנים לנו סמכויות.

גברתי, משרד המשפטים לא נותן להם סמכויות. למה אתם פוחדים לתת להם סמכויות?

יש תקנות חדשות שהן פשוט תקועות. הן לא תקועות במשרד המשפטים. יש בעיה בהרחבת הסמכויות למפקחים העירוניים.

יש בציבור הרחב תחושה של חוסר ביטחון, וצריך לשים את זה על השולחן. האזרח הפשוט והתמים שמסתובב ברחוב, מרגיש חוסר ביטחון. אזרח הגון בורח בשעה שהוא רואה קטטה ברחוב. הוא אומר לעצמו: למה לי להזמין משטרה? בלאו הכי המשטרה לא תעשה כלום. זו התגובה הטבעית של הציבור הרחב במדינת ישראל. דבריהם של פרקליטת המחוז ושל מפקד המחוז רק מחזקים את הדברים, כי נאמר לנו כאן שמחכים לתוכנית להגנת עדים. אבל, אני שואל מה יהיה עד אז? האם נמשיך לחיות כאן כמו בשיקגו? האם עד אז נמשיך לחיות בתחושת פחד?


אדוני מפקד המחוז, הדברים האלה לא מופנים דווקא אליך, ואולי צריך לקיים על זה דיון נפרד. אבל, יש למשטרה בעיה תדמיתית.


האזרח ההגון בא במגע עם המשטרה באותו דוח תנועה שהוא מקבל מהשוטר. זוהי הפעם הראשונה שבה נפגש האזרח עם השוטר. מתברר, ששם השוטר ממלא דווקא את תפקידו נאמנה. כאשר מדובר על מקרים מאוד מקרים, שם פתאום אתה רואה שהמשטרה מרימה יד.


אנחנו שומעים שהעדים לא תמיד אוהבים לתת את העדות שהם ראו. יש בעיה במערכת המשפט - בואו נשים את זה על השולחן. לפעמים, המשפט נמשך שנים על גבי שנים, ובכל אותה תקופה העד נמצא בפחד. כאשר ישנם עדים - המשטרה והפרקליטות צריכים לקחת את העניינים הלאה בידיים ולפעול על מנת לקדם את המשפט הזה כמה שיותר מהר, כדי שהעד לא יהיה חשוף לעוד סכנות בתקופה ממושכת.


נכון, יש למשטרה בעיה תקציבית אמיתית. אבל קודם כל, בואו ותנצלו את המשאבים שיש לכם היום. אדוני מפקד המחוז - אולי זה לא רק אצלך - אני מודה שאני לא מכיר את מחוז תל-אביב. אבל ישנם מחוזות אחרים שבהם אתה רואה בזבוז משווע. תסביר לי מה עושה ניידת באמצע היום ליד ביתו של שוטר. המצב הזה קיים. אזרח שנמצא במצוקה מרים טלפון למוקד 100, אבל הוא לא נענה במהירות האפשרית. יספרו לי שבכל עניין - אם זה ריב עם השכנים, אם זה בעיה של בעל חיים שנמצא על הכביש - האזרח פונה קודם כל למוקד 100. זה נכון שיש יותר מידיי פניות למוקד 100. אבל יחד עם זה, אני מצפה שכאשר אזרח פונה למוקד 100 הוא יקבל את השירות הטוב ביותר, כי זהו המגע הראשון שלו עם המשטרה. שם צריכה להיות תגובה מהירה ביותר על מנת להחזיר מעט מהאמון של האזרח הפשוט במשטרה.

ניצב צור, אנחנו חייבים לסיים. אנחנו רק רוצים לדעת האם ישנו איזשהו קצה חוט בעניין רצח דוד ניב.

יש לי שלוש דקות, ולצערי אני לא אוכל לתת לכם את העניין כי זה חלק מהחיסיון.

זאת אומרת, אין התקדמות.

גם את זה אני אפילו לא יכול להגיד.


חבר הכנסת אזולאי, בגלל העובדה שאנחנו מסתמכים על חלק מהשיטור העירוני המשותף, אנחנו מסירים עומס מיחידות המשטרה, וזמני התגובה שלנו התקצרו באופן משמעותי ביותר בשנה האחרונה. דרך אגב, אנחנו מודדים את זמני התגובה כי הכול ממוחשב עכשיו.

מהו הממוצע?

15 דקות בשטח העירוני. במקומות מסוימים ירדנו ל-12 דקות. הורדה של 3 דקות בזמן תגובה היא מאוד משמעותית.

האם זה נראה לך סביר?

זה סביר מאוד. הוספנו אופנועים, ובתל-אביב הם יותר אפקטיביים. הדבר הזה בסופו של דבר הביא אותנו לזמני תגובה יותר טובים.

לגבי מוקד 100 - יש לנו גידול של למעלה מ-17% בקריאות למוקד 100 בשנה האחרונה. אנחנו גם שיפרנו את המוקדים האלה. אני יכול לומר לך ש-90% מהקריאות למוקד 100 נענות בזמן תגובה של עד 20 שניות, שזה זמן תגובה מצוין. 10% קריאות אכן נשמטות לנו בגלל עומס קווים, ומכל סיבות אחרות.

אני מרצה בעולם בעיקר בנושא הטרור, ואני רוצה לומר שלגבי תחושת הביטחון בתל-אביב בפרט, ובישראל בכלל - להסתובב ברחובות תל-אביב עם כל הפיגועים, והפח"ע, והרצח, הרבה יותר בטוח מלהסתובב בדאון טאון ניו-יורק או בדאון טאון אלטלנטה. יש לי נתונים, ואם תרצו אפשר להראות אותם. בניו יורק עם כל העבודה המדהימה של ג'וליאני והשקעת המשאבים - - -

כמה תושבים יש בניו-יורק?

אני אומר פר תושבים. רק במנהטן שהיא 1.6 מיליון איש, יש 111 רציחות, וזה פי 4 ממה שיש בתל-אביב כאשר המטרופולין של תל-אביב הוא 1.2. אנחנו כן צריכים לשאוף לכיוון של אוטווה, טורונטו שבהן היחס הוא אחר. לונדון היא די דומה לנו.

לעניין האם עניין ביזור הסמכויות כן או לא תקוע במשרד לביטחון הפנים - אני מתחייב, למרות שאני לא במשרד היום, מה שתקוע במשרד לביטחון פנים לא ייתקע דקה, ואני אומר לכם את זה משיחה שלי עם המנכ"ל.

אני עוד מחכה לדוח על האלימות בכדורגל שהיה צריך להימסר כבר לציבור לפני חודשיים וחצי מהמשרד לביטחון הפנים.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון.

חבר הכנסת אהרונוביץ, אני מאוד אוהב את הרעיון של הטיס האוטומטי. אני לא מציע שאנחנו נחוקק אותו כמובן בשליפה. אבל, אני חושב שלך יותר מאשר לאחרים כאן, יש את הכלים המקצועיים כדי ללכת עם הצעת החוק הזאת. אם תסכים להרים את הכפפה, אנחנו כמובן נבוא כחברי ועדת הפנים ונגבה את ההצעה הזאת. אנחנו גם נקיים על זה דיון פה. הייתי רוצה לבקש ממך להוביל את הנושא הזה, ולהכין אותו עם כל מי שצריך, ולקדם אותו במסגרת הצעת חוק שאתה יוזם ואליה אנחנו מצטרפים. זה דבר מאוד מאוד משמעותי שלא חשבתי עליו.

למעשה, להרחיב את תוכנית ברודט - זה על אותו משקל.

אני לא יודע, אני בעד טייס אוטומטי למשטרה כי המשטרה מופרטת בלי שהחלטנו להפריט אותה. מישהו באוצר החליט להפריט ויש הפרטה זוחלת. הטייס אוטומטי יכול להיות תשובה לא רעה, וצריך לבדוק את זה.

אני מתכוון לקיים דיון בוועדה לגבי תוכנית להגנת עדים, וביקשתי ממנהלת הוועדה לקבוע דיון עם משרד המשפטים ועם המשרד לביטחון הפנים. אנחנו נביא את התוכנית בפני הוועדה הזאת, ואנחנו נדאג שהתוכנית הזאת תצא לפועל, חד משמעית. אני לא מוכן לשמוע על שום בירוקרטיות ושום עיכובים. הצעת החוק להגנת עדים היתה שלי . בזמנו אמרה לי ציפי לבני שרת המשפטים דאז ואמר לי השר לביטחון הפנים גדעון עזרא דאז: אל תקדם, אנחנו מקדמים, אנחנו נעשה. לא קידמתי, הם קיבלו החלטה על תוכנית. אבל, אני נדהם מזה ששום דבר ברמת המעשה לא נעשה. הסיפור הזה לוקח יותר מידיי זמן. יפה, אני רוצה דיון על העניין הזה בוועדה, עם השרים.

הדבר השלישי הוא דוח עמית. כשהייתי שר פנים הקמתי ועדה, ובראשה הצבתי את אריה עמית, בכל מה שקורה בעבריינות במועדונים. אני רוצה לדעת האם המסקנות של הוועדה הזאת ממומשות במשרד לביטחון הפנים, במשטרה, במשרד המשפטים ובמשרד הפנים. גם על זה אני מציע לקיים ישיבת ועדה. חברת הכנסת שרה מרום שלו, יש שם הרבה מאוד תשובות רציניות מאוד, שהן מוסכמות על רוב הגורמים. הבעיה היא שהתרגום לשפת המעשה לוקח יותר מידיי זמן לרשות המבצעת, עם יותר מידיי קשיים בדרך.

אנחנו נקיים דיון על נושא המשטרה העירונית. אני אזמין לדיון הזה גם את מר אהרונישקי שקיבל בזמנו מנדט מהממשלה להוביל את הנושא הזה. זה נושא שאני יזמתי יחד עם גדעון עזרא בממשלת שרון. אני שמח לשמוע על התקדמות אזור מחוז תל-אביב. אבל, זהו באמת המחוז החזק במדינה, גם הרשויות המקומיות שם הן חזקות. השאלה היא, מה קורה בבאר שבע, בעפולה, בדימונה ובמטולה? גם זו שאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו. אבל, זה שזה מתחיל לעבוד בגוש דן זה מאוד מאוד חשוב, כי אין ספק שמבחינת אוכלוסייה בוודאי שזה גוש צפוף אוכלוסייה. אנחנו ניכנס לעובי הקורה הרבה יותר, גם במישור המערכתי.

כפי שאמרתי, אני מתכוון להמשיך את הדיונים בכל מה שקשור לאכיפת החוק ולביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל ביתר שאת. גם חוק השב"חים יקבל עדיפות במסגרת הוועדה ולקדם אותו. היתה לי יד בהכנתו עם משרד המשפטים כשהייתי שר הפנים. כל דבר לוקח לכם יותר מידיי זמן עד שהוא מסתיים ונעשה. נשתדל לזרז את התהליכים לפחות בכל מה שקשור לעבודתה של ועדת הפנים והגנת הסביבה.


אני רוצה להודות לכם, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05.