PAGE
1
ועדה לפניות הציבור

19.2.2007

הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מספר 35

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, א' באדר התשס"ז ( 19 בפברואר 2007), בשעה 12:00

פניות הציבור בנושא פעילות "בית הקהילות בירושלים"

חברי הוועדה: סופה לנדבר- היו"ר

מיכאל נודלמן

סטס מיסז'ניקוב

מרינה סולודקין

דוד רותם

יוסף שגל

אילן אגגאני

- "בית הקהילות", ירושלים

רימה אקסלר

- מטה מאבק בלתי תלוי למען זכויות עולים בירושלים

ניר ברקת

- חבר מועצת העיר ויו"ר האופוזיציה, עיריית ירושלים

בוני גולדברג

- מנהל מינהל קהילה, עיריית ירושלים

פיני גלינקביץ

- מנהל רשות הקליטה, עיריית ירושלים

רומן גורוביץ

- יו"ר מטה מאבק בלתי תלוי למען זכויות עולים בירושלים

קלרה דובובאיה

נוריאל חסיד

- "בית הקהילות", ירושלים

שירה לידיה- בלוצקי
- מטה מאבק בלתי תלוי למען זכויות עולים בירושלים

אורה מורלי

- מנהלת לשכת ירושלים, משרד הקליטה

מרק נשפיץ

- מרכז השלטון המקומי, משרד הקליטה

אבי סלמן

- עוזר יו"ר האופוזיציה, עיריית ירושלים

ולריה ספקטור

- מטה מאבק בלתי תלוי למען זכויות עולים בירושלים

מיכאל פריץ

- מטה מאבק בלתי תלוי למען זכויות עולים בירושלים

לאוניד צ'יביאן

- "בית הקהילות", ירושלים

לזר קרוליק

- "בית הקהילות", ירושלים

אברהם שרנופלסקי
- מטה מאבק בלתי תלוי למען זכויות עולים בירושלים

עמליה רבינוביץ

חבר המתרגמים בע"מ

פניות הציבור בנושא פעילות "בית הקהילות בירושלים"

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לפניות הציבור. הוועדה ודנה היום דנה בעניין צמצום פעילות של בית הקהילות לעולים בירושלים ובקשר לכך הגישו לנו מסמך. אני אישית הייתי שם שלא פעם וכך גם חברי כנסת נוספים שנוכחים כאן. כאמור, לא פעם אחת אנחנו היינו בבית הזה ואנחנו חושבים שהבית הזה עד כה היה מרכז לפעילות של העיר ירושלים ובגלל הדאגה לבית ותפקודו, החלטנו לעשות ישיבה.

ונמצאים כאן חברי הכנסת מיכאל נולדמן, שהוא יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, דוד רותם, מרינה סולודקין ואני וכן חברים נוספים שפנו אלינו ממשרד הקליטה ומוסדות אחרים. אני מבקשת שנעשה סבב היכרות, ושכל אחד יציג את עצמו. לאחר מכן נשמע את הפונים אלינו שיספרו לנו מה הבעיה.

אני מבקשת לשמוע מי פנה אלינו ומהות הפנייה.

בראשית דבריי אני רוצה להודות לחברי הכנסת, ליושבת-ראש הוועדה, על שהקדישו לנו זמן ומצאו לנכון לטפל בבעיה שהיא מאוד משמעותית ומאוד כואבת לאנשים שמתגוררים בירושלים. אני מלא בתסכול, באכזבה ובכאב מהדברים שקורים בעיר שאני מתגורר בה כבר 17 שנה, אבל אני אנסה לשים את האמוציות בצד ולדבר רק עובדות.

אם אנחנו מדברים עובדות, במשך שנה וחצי האחרונים המצב עם קליטת העלייה בירושלים הפך לבלתי נסבל. חילקתי את רשימת הפרויקטים שנסגרו מאז מנהל רשות הקליטה החדש נכנס לתפקיד. נסגרים פרויקטים שהם לא דורשים סבסוד אלא שההפך, כאלה שהיו מביאים כסף לקופת העירייה, נסגרים פרויקטים לאנשים זקנים, נסגרים פרויקטים לצעירים ואנשים נזרקים לרחוב. הפעילות של בית קהילות העולים - שהוא פרויקט ייחודי במינו בירושלים במשך כמעט שנתיים וחצי האחרונות – כמעט ולא מתקיימת אלא היא מנוטרלת וכנראה היא מנוטרלת בכוונה.

המצב הוא קשה ומרגישים את זה כל קהילות העולים בירושלים אבל קהילת העולים דוברי הרוסית, כקהילה הכי גדולה בעיר, מרגישה את זה לצערי הכי חזק. זה קשור גם לבעיות שיש לבית הספר מופת, ללהקות של ילדים דוברי רוסית ואין ספור דוגמאות שאם תרצו, אספר בפירוט על הכול.

זה לא פלא שזה קורה כי לפני יותר משנתיים כשבעיריית ירושלים היה דיון בהשתתפות הנהלת העירייה על רשות הקליטה ודיברו על אופציה לסגור את רשות הקליטה העירונית, מר גלינקביץ, שאז היה בתפקיד אחר, תמך בסגירה של רשות הקליטה העירונית כי הוא לא ראה בזה שום צורך חיוני. עם עמדה כזאת, נשלח אדם על ידי הנהלת העירייה להיות מנהל רשות הקליטה שהוא רצה לסגור. זה מעיד על מה שהוא עושה בתפקיד הזה כי הוא מנסה בפועל לסגור את הרשות וזה מעיד על הדבר הכי חמור, על הפוליטיקה של הנהלת עיריית ירושלים, וזאת פוליטיקה שהיא כנגד אוכלוסייה חילונית, ורוסית במיוחד, שיש להרבה אנשים ואתם תשמעו את זה. ההרגשה היא שפשוט דוחפים אותנו מחוץ לעיר ירושלים.

נכון לעכשיו אפשר לומר שבא מנהל חדש והוא סוגר משהו כי הוא רואה דברים בצורה אחרת, אבל אם אותו אדם סוגר משהו, הוא צריך לפתוח משהו חלופי. במשך כשנתיים מר גלינקביץ סגר הרבה מאוד פרויקטים אבל הוא לא פתח אף פרויקט אחר. זאת אומר, זאת פוליטיקה. כנראה שמר גלינקביץ, כפקיד בעירייה, קיבל הנחיות מראש העיר וממנכ"ל העירייה והוא מבצע את הפוליטיקה הזו וכך פוגע בכלל אוכלוסיות העולים בעיר.

אנחנו מבקשים מחברי הכנסת, מהוועדה, לטפל בפוליטיקה העירונית הפוגעת בכלל אוכלוסיית עולים ובמיוחד בקהילה הכי גדולה בעיר, בקהילת עולים דוברי רוסית. אנחנו דורשים שבראש רשות הקליטה יעמוד אדם מקצוען שיודע, שהוא רוצה לטפל בבעיות העולים ואילו אדם שהורס פרויקטים יפוטר ויימצא לא מתאים לתפקיד.

אני רוצה לשים דגש על נקודה אחת. ידובר היום הרבה על תקציבים, אבל אני רוצה להגיד שקליטת העלייה בכל המדינה הזאת היא נבנתה לא רק על תקציבים, אלא על יחס, שזה הרבה יותר מהתקציבים. היחס לקליטת העלייה בירושלים עכשיו יוצר תסכול וכאב וזעם אצל מאות ואלפי אנשים שמתגוררים בעיר, ואם תרצו, אשמח לפרט הרבה דברים.

תודה רבה, מי עוד רוצה להוסיף?

אני נמצא בארץ 25 שנים אבל זאת פעם ראשונה שנתקלתי בהתנגדות לעלייה מרוסיה בירושלים מצד עירייה. דיברתי עם פיני גלינקביץ פעמיים. ליאוניד אומר שהוא ביקש ממר גלינקביץ שתהיה איזושהי ועדה ציבורית עם חמישה אנשים שיעזרו לו. הוא דיבר הרבה על הבעיות שקיימות בעיר ובבית הקהילות בכלל. הוא דיבר עם הרוב המוחלט של הפעילים ויושביש-ראש התאחדויות העולים בירושלים. ההתנהלות של פיני גלינקביץ מהווה למעשה השפלה ואפליה לגבי ציבור העולים. בהתנהגותו הוא פוגע בכבוד העולים, במיוחד של העולים שהגיעו בתחילת העלייה הגדולה. אם עכשיו קיים גטו רוסי בירושלים, אנשים כמו פיני גלינקביץ יוצרים או בונים אותו. הוא לא מתאים לתפקיד ולא ראוי שימשיך להיות מנהל רשות הקליטה העירונית. תודה.

אנחנו עוד לא נקטנו בעמדה, אבל אנחנו מתכוונים לעשות זאת.

אני לא מכירה את פיני גלינקביץ, אבל גם אני קיבלתי מכתבים מאנשים בשטח שבעקבותיהם גם שלחתי פניות לראש העיר ולגורמים האחרים. אני מאוד לא אוהבת מה שקורה בעיר ירושלים ואני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב שכאשר יש בית הקהילות, זה לא רק עבור הקהילה הרוסית. אני רואה את הנציגים של הקהילות האחרות. המצב בירושלים הוא לא טוב ונראה לי שלא רוצים לפתור את הבעיות האלה למרות שאנחנו יודעים שזה לא עניין של כסף בגלל שהכסף מגיע ממשרד הקליטה.

משרד האוצר הודיע שיש תקציב.

זה גם עניין של כסף.

אם זה כך, אולי טוב יותר לדבר עם בעלי הבית. אני ממליצה לקיים ישיבה עם ראש העיר בעיריית ירושלים. ננהג במקרה הזה כי שנהגנו באשדוד, לשם נסענו לפגישה עם מנכ"ל הביטוח הלאומי והצוות המקומי ודנו בבעיות העולים החדשים הפונים לביטוח הלאומי באשדוד. אני ממליצה לשתי הוועדות, ועדת העלייה והקליטה בראשות חבר הכנסת מיכאל נודלמן והוועדה לפניות הציבור בראשות חברת הכנסת וחברתי סופה לנדבר, לקיים ישיבה כזאת. אנחנו לא יכולים לעשות משפט שדה לאף אחד.

אנחנו מתכוונים לשמוע את כל הגורמים. אני חושבת שאנחנו חייבים לשמוע את מנהל אגף קליטת העלייה בעיר ירושלים. העיר היום קולטת עולים רבים והיא במקום הראשון לפי מספר העולים שהגיעו השנה לכל המדינה.

אני מדגישה ואומרת שהאנשים שרוצים לסגור את בית הקהילות, נתמכים על ידי ראשי העיר אבל אנחנו כחברי כנסת לא שופטים.

לא, אנחנו שופטים את הפעילות.

ואני ממליצה על ישיבה משותפת של שתי הוועדות שציינתי קודם, כפי שעשינו באשדוד. צריך לקיים ישיבת עבודה יחד עם המועצה של העיר ירושלים ולומר את כל מה שאנחנו צריכים לומר ולחשוב על כל ההשלכות הפוליטיות שיהיו, ויהיו. אולי יהיה לנו מועמד לראשות העיר, מישהו אחר, ובהחלט יכול להיות אדם אחד מאיתנו כדי שלכל הקהילות תהיה זכות. אנחנו חברי כנסת נדבר אחרי שאנחנו נשמע אתכם.

אני רוצה רק להמשיך את דבריה של חברת הכנסת מרינה סולודקין. אני בעצם גם טוענת ואומרת בכל מקום שזה עניין של מדיניות. זה לא עניין של אופי של פלוני ואלמוני, זה לא העניין הזה, אלא זה עניין של מדיניות. והמדיניות הזאת נובעת מכך שהיו מספר ישיבות בסוף נובמבר, כאשר ניר ברקת ואני הגשנו בקשה להצעה לסדר היום, ולפי דברי ראש העיר, היה צורך לדון בנושא. ישבו מספר אנשים וכאילו ניסו להיכנס לתוך העניין. היו מספר ישיבות אצל סגן ראש העיר יגאל עמדי שמנסה גם הוא להיכנס לנושא ולשפר את המצב. ישבתי עם אורה ועם מנהל מחוז ירושלים- באר שבע מראשות הקליטה כדי למצוא דרך ולפתור את הבעיה. התשובה היחידה שקיבלתי הייתה שהיושב ראש של ראשות הקליטה הוא איש מקצועי ואמרו לי ללכת לדרכי. מאחר שכך, לכן באמת צריך להעביר את זה לרמה גבוהה יותר.

צריך להבין שהבעיה היא לא מהיום אלא זה בעיה שנמשכת כבר סדר גודל של חצי שנה עד שנה.

יותר משנה,. את המכתב הראשון כתבתי עת הייתי במשרד הקליטה.

הנושא הובא לתשומת בסדר גודל של שנה. אני חייב לומר שהייתי מגדיר את זה כמקלקלים את מה שעבד טוב כי קודם כל הדברים אכן עבדו טוב. בעבר כל הפעילות בבית הקהילות עבדה כמו שצריך וכשוועד הפעולה בא בתלונות, הוא בא לפנטז על משהו עתידי כי הוא רוצה שמה שעבד, ימשיך לעבוד כמו שצריך. ההתדרדרות שקיימת במערכת, לדעתי, היא קודם כל במבחן התוצאה. יש פה קבוצה גדולה של אנשים שאומרים שהם הלקוחות והם התושבים והם מאוד לא מרוצה ממבחן התוצאה. כשמנסים לנתח מה קרה, מסתבר שזה שילוב של מדיניות שכנראה לא קיימת, תקצוב עירוני שלא עלה, כאשר בלשון המעטה, הוא גם קטן. אם אנחנו בוחנים את המגזר, לטובת העולים הרוסים, הרי יש יותר ויותר עולים בעיר ירושלים, אבל התקציב העירוני לתחום כולו לא גדל אלא למען האמת הייתי אומר שהוא קטן.

נכון, היה איזה שהוא דוח ביקורת שקצת למדתי אותו ברמת המבקרת, וקשה לי לטעון - כמי שמשתדל לשמור על אתיקה ואיכות שלטון שנכון, הדברים לא תקינים וצריך לסדר אותם, אבל בין זה לבין זעזועים ולפגוע במבחן התוצאה, המרחק הוא גדול מאוד.

בשורה התחתונה, אנחנו היום סובלים ממצב שאין כתובת, אין מענה. הסיבה שוועד הפעולה ביקש לבוא לכאן וכי הוא רוצה לצאת למאבק, מכיוון שמיצינו את התהליכים ברמת העירייה כמו סדרה של מכתבים, סדרה של פגישות, הצעה לסדר ברמת מועצת העיר, התקיימנו פגישות גם עם התושבים, אבל לצערי הגענו למבוי סתום.

אני באמת חושב שההצעה שהייתי ממליץ לכם לגבש, היא חד משמעית לאחוז את השור בקרניו. זה לא עניין של מפלגה כזו או אחרת, אלא זה עניין של ציבור רחב שדורש מענה. אני הייתי מציע שבאמת כל המפלגות בכנסת - אני לא יודע מי עוד, אבל מי שירצה להצטרף למאבק המבורך הזה במטרה להחזיר חזרה את מה שעבד ואפילו להרחיב את מה שעבד כמו שצריך - ייכנסו לנושא הזה. יש רשימה גדולה מאוד של נושאים ואסור לנו לעבור לסדר היום עד שלא תהיה תוצאה בשטח והתושבים ידעו מה הדרישה שלהם.

התקציב העירוני היה מיליון ומשהו שקלים ואני חושב שמן הראוי להבטיח מיליון וחצי שקלים לנושא בית הקהילות ואחרי זה נוכל להתחיל להתייחס באמת לצרכים של המגזר הרוסי, כמו לספריה הרוסית ולמופת. צריך לתת פתרונות אמיתיים לבעיות שכרגע לא נותנים להם פתרונות בשטח.

אני רוצה לשמוע את נציגי משרד הקליטה שיאמרו לנו אם יש כסף או אין כסף. השאלה גם האם כל העניין הוא כספי.

התקצוב הוא עירוני, לעירייה יש תקציב שהוא מדולדל.

קודם כל לפני שאנחנו נכנסים לכל מיני פרטים, אני רוצה לתת כמה נתונים. אנחנו מכירים עלייה מ-1989, אז היו בירושלים בסך הכול 65 אלף עולים כאשר מחציתם עולים מרוסיה. מאתיופיה המספר הוא בסביבות 3000, ממצרפת 7500, מארצות הברית 10 אלף ומארגנטינה 1500. משרד הקליטה נתן לעיריית ירושלים לשנת 2006 סכום שהוא בסביבות מיליון שקלים. במשרד הקליטה יש הנחיות לרשויות ושם כתוב שבכסף הזה צריך להיכנס לפעול בחינוך, ברווחה וכולי. אנחנו עשינו מהפכה ונתנו לוועדת היגוי עירוני. לבית הקהילות אנחנו נתנו בתוכנית אחת 46 אלף שקל ולמתנדבים שבבית הקהילות נתנו 7000 שקל. ואני לא יודע אם הם השתמשו בזה בכסף שאנחנו נתנו.

בשנת 2007 אני אהיה חבר ועדת ההיגוי. ועדת ההיגוי רק ממליצה על התוכניות אותן היא רוצה ואילו ההחלטה הסופית היא בידי משרד הקליטה. אני רוצה לבדוק מה הבעיה בבית הקהילות ואיך הם משתמשים בתקציב שקיבלו ממשרד הקליטה.

אני היחידה שהיא יקירת ירושלים מתוך העלייה שלנו. במשך 16 שנים אני פועלת ובמשך הזמן הזה פתחנו במסגרת העמותה שמונה פרויקטים סוציאליים. במשך תשע שנים לא ביקשנו כסף מאף גורם ממשלתי. ההצלחות הגדולות של העמותה הם היו אפשריים אך ורק בגלל תמיכה של חברי הכנסת והאנשים בעיריית ירושלים, אלה שקודם תמכו בפעילות שלנו. אני זוכרת שפתחנו בית חם לעולים ולפתיחה הזמנו את מנהל רשות הקליטה הקודם לפי ההמלצה של מנהלת בית הקהילות והוא ביקר שם. הוא דאג לפרסם ידיעה לפרויקט, הוא דאג להזמין לפרויקט את שר הקליטה ושר הקליטה הזמין תורם שמימן את הפרויקט.

אני זוכרת זמנים שבגזברות העירייה השקיעו הרבה מזמנם כדי לעזור לנסח את הפרויקט בצורה הכי יעילה כדי שהיא תוכל לקבל כסף. נמצאת פה חברה נוספת שלי שהיא תרמה רבות להצלחה של העמותה. לא ברור מה קורה עכשיו אבל קורה בדיוק ההפך, כאשר הארגונים של המתנדבים העולים הפסיקו להיות שותפים של הגופים העירוניים בפעילות וזה מוזר מאוד, זה לא מובן וזה גם גורם הרבה נזק. למה כשהגיעו מאות עולים למועצת העיר, את מחציתם לא הכניסו פנימה? יותר מזה, פגישה שהבטיח ראש העיר לא התקיימה ואני שואלת למה זה מגיע לנו.

למה כשבא מנהל רשות הקליטה החדש, הוא לא מתייעץ עם העולים אלא הוא מנסה לעשות כדבריו, לפי השקפתו ובלי להתייעץ ולשאול את האנשים מה הצרכים שלהם? למה חל האיסור האבסורדי הזה על השתתפות בפעילות של בית קהילות העולים של אנשים שהגיעו לפני יותר מעשר שנים? זה מקום ייחודי במינו ואם אדם מגיע בגיל מבוגר, זה לא משנה אם הוא נמצא בארץ עשרים שנים או 15 שנים, אלא הוא נשאר עולה חדש וחייבים להתחשב בזה. זה בית שאני נמצאת בו מזה 17 שנה אבל העמותה שלי תרמה ועזרה להקים שלוש עמותות אחרות. עכשיו מפריעים לי לעשות את זה ואני שואלת למה זה קורה.

בית הקהילות עזר לעמותה להקים פרויקט חדש לתעסוקה נוער עולים במצוקה, ועכשיו אנחנו מעסיקים הרבה עולים.

לדעתי כל הקשיים הנוכחיים בבית הקהילות וכל הקשיים ביחסים המקצועיים בין מר פיני גלינקביץ ובין לריסה ינובסקי מנהלת בית הקהילות, היה אפשר למנוע אם בזמנו, בתחילת התפקיד של מר פיני גלינקביץ ברשות הקליטה, אם הוא היה רוצה לעשות שני דברים כאשר הדבר הראשון הוא דיון עם ראשי הארגונים.

אתה רוצה להגיד שלא הזמינו אתכם, לא שאלו ולא אמרו מה מתכוונים לעשות?

נכון. הדבר השני שהוא היה צריך לעשות, והוא לא עשה, לפתח תקנון בו היה אפשר להגדיר כל סוגי הפעילות וכל סוגי הפרויקטים הראויים לבית הקהילות ואת רשימת המשתתפים בבית הקהילות וכולי.

לא הייתי רוצה לתת חוות דעת לפעילות של רשות הקליטה כולה, אבל אני לא מבין למה בכלל היה צריך לסגור למשל קורסים למחשבים, קורסים שלא דרשו מימון מטעם רשות הקליטה. יותר מזה, בית הטכנולוגיות תרם לבית הקהילות מכשירים, זאת אומרת בית הקהילות לא דרש כסף לקניית מכשירים. או למשל, למה היה צריך לדרוש מהתאחדויות שנמצאות בבית הקהילות לאחד את התאחדויות יוצאי המדינות השונות? אסור לעשות את זה באופן רשמי משום שלכל קהילה יש תקנות ויש חשבון בבנק וכולי. אם אלה שגיאות, אפשר לתקן אותן אבל אם זו פוליטיקה, צריך לדבר עם ראשי העירייה.

ואתם מבקשים מה?

לקיים פגישה עם ראש העיר ולדבר אתו.

כדי לקיים פגישה עם ראש העיר צריכים להגיע לכנסת? זאת שיטה חדשה שאני עוד לא שמעתי שמתרחשת בעיר כלשהי.

אני מארגון יוצאי אירן בירושלים וחבר בהנהלה הארצית, ההנהלה הארצית מכל רחבי הארץ. אני אומר לכם שאין מקום כזה בשום מקום בארץ ואני אומר צריך לשמור על זה ב- 17 זוגות עיניים, כי פשוט חבל אם המקום יחדל מלהתקיים. חבל מאוד שאולי חתול שחור שעבר פה אבל אני לא רוצה לחפש ולהאשים מישהו בכך. אני חושב למשל שלהיקלט בארץ, אחד מהדברים החשובים הוא ללמוד את ארץ ישראל, לטייל בארץ ישראל ובארגון אכן התקיימו טיולים רבים. אני לא יודע למה זה נסגר, העולים היו מטיילים, זה היה עולה מעט כסף לעולים והיה גם נשאר קצת כסף בקופה. היו האשמות שכאילו היו איזה שהם דברים לא תקינים אבל אני אומר לכם שזה לא כך. אני בבית הזה מהערב הראשון שפתחו אותו ואני מטפל לא רק בארגון יוצאי אירן.

אני זוכרת את הפעילות שלך ואני זוכרת עד כמה שאתה עזרת לעולים ולא משנה באיזה שפה הם דיברו.

בדיוק, תודה לך. לכן פה צריך לבדוק ולראות למה זה קורה. אני תמיד מקנא בקהילה הרוסית. תמיד הייתי אומר שמי ייתן והייתה לנו, לפרסים, אישה כמו לריסה, שהיא כל כך דינאמיות, עם כל כך הרבה כוחות נפשיים, כל כך הרבה כוח לרוץ מהבוקר עד הערב. פשוט חבל לי עליה וחבל על החתול השחור שנמצא פה, ושוב אני אומר, אינני יודע מי אשם ואני באמת לא רוצה לחפש אשמים. אני רוצה שנמצא דרך להחזיר את הבית הזה, לחדש את הפעילויות, לחדש את הטיולים, לחדש את הקורסים. ודיברו על קורסים של מחשבים, אבל היה לנו גם קורס מטפלות בו השתתפו עולות חדשות מאירן והיה לנו גם קורס בניהול עסקים.

אני יודעת שהפעילות הייתה רחבה והייתה פעילות רבה בבית הזה.

לכן, בואו נצא מפה עם החלטה שאנחנו יושבים יחד לראות איך אנחנו חוזרים, וכמו שאומרים אנשי ש"ס, מחזירים עטרה ליושנה.

שלום לכולם, שמי פיני גלינקביץ ואני מנהל רשות הקליטה קצת יותר משנה וחצי בעיריית ירושלים. אני לא חדש בעיריית ירושלים, אלא אני עשרים שנה בעיריית ירושלים, בתפקידים שונים, תפקידים מקצועיים, החל מניהול המחלקה לעבודה קהילתית, המכללה לפיתוח מנהיגות קהילתית ועד לסגן מנהל אגף עד שהגעתי לתפקיד הנוכחי. יש לי תואר גם בעבודה סוציאלית וגם בחינוך. אני מגיע לתפקיד לא מאיזה הצלחה זו או אחרת, אלא לאחר רקורד לא קטן בעיריית ירושלים כאשר אז נבחרתי לתפקיד.

במשך החצי שנה האחרונה אני עד למהלך מכוון מיועד כאשר שמו שם של בנאדם, שמו אותי עם איקס גדול והתחילה מערכה שלמה מסביב הנושא הזה. לא מתמקדים בתהליך, לא מתמקדים בתוצאות, לא מתמקדים בשורה התחתונה אלא בשמות של אנשים. אני הייתי מאוד מבקש, כמו שביקשתי בעבר, לא פעם ולא פעמיים, מחלק מהאנשים שגם נמצאים כאן וגם לא נמצאים כאן, בואו ננסה לעבוד מקצועית, נראה מה הטענות, מה השאלות, מה הסוגיות, ונראה איך עובדים ביחד לקדם את המהלך המשותף כדי לתרום ולעזור לקליטת העולים בירושלים.

אגב, חלק מהאנשים שנמצאים כאן מביאים נתונים, אבל לפחות בואו נביא את הנתונים המדויקים ולא סתם נאמר דברים שאי אפשר לעמוד מאחוריהם כי כבר אני שמעתי חלק מהדברים כאן וחבל.

בשורה התחתונה. ירושלים - ואת מחזיקה אכן את העיתון עם הכתבה - לצערי לא עשינו מספיק פרסום, אבל ירושלים היא אכן העיר שקולטת עלייה לפחות במקום הראשון בשנתיים האחרונות. אני יכול להגיד לכם שבשנתיים האחרונות נעשו מהלכים לא פשוטים כדי לחבר את כל המערכות השונות על מנת לעבוד בנושא של קליטת העלייה.

העברתי כאן לחברים נתונים קצת יותר ברורים שהוצאתי ממרשם התושבים והנתונים נותנים תמונה של האנשים, של האוכלוסייה ומראים מי הגיע לירושלים. אגב, ואני מתייחס לזה עכשיו כחלק מהעבודה המקצועית שנעשתה ולדעתי לא סקר מקיף על צורכי העולים בירושלים. ביחד עם החטיבה האסטרטגית של עיריית ירושלים, ביחד עם מכונים מסוימים, אנחנו הלכנו ובדקנו ויש לנו היום תמונת מצב, סקר ומיפוי של אנשים, מה הם חושבים ומה הם מכירים בעיריית ירושלים.

אתה יודע בדיוק מה הם חושבים, אתה שומע את זה פה. הוא מגזים בכל מילה.

ומה הם מכירים ומה הם יודעים ? למה הם באו לירושלים ולמה הם נשארים בירושלים.

מי הזמין את הסקר הזה?

עיריית ירושלים, החטיבה האסטרטגית של עיריית ירושלים. זה סקר שתוכנן ארבע שנים אחורה ולשמחתי יצא לביצוע.

מבחינת הדברים שהועלו כאן. אנחנו פועלים בירושלים בהרבה מאוד צורות של עבודה. יש לנו רכזות קליטה שפזורות בשכונות, יש לנו את מוקד הקליטה לאוכלוסייה האתיופית, יש לנו את בית התרבויות לעולים, יש לנו את הפרוייקטורים לעידוד עלייה שפועלים אצלנו, יש לנו רכזת ורכז שעוסקים בנושא של מיצוי זכויות עולים וכמובן את בית קהילות העולים.

חשוב לדעת שבית קהילות העולים הוא אכן נדבך מרכזי אבל הוא חלק מפעולות הקליטה שעיריית ירושלים והעיר ירושלים עושים. כל הפעולות שנעשות הן לא שיושב מישהו במשרד וחושב איך לעבוד, אלא ישנם צוותי עבודה, ישנה עבודה משותפת עם משרד הקליטה ומי שהיה בפגישה עם מנהל המחוז, עם מנהלת הלשכה כאן שיושבת לצידי, בהחלט יודע על ועדות ההיגוי ועל צוותי העבודה השונים שפועלים לאורך כל הדרך ובכל הנושאים.

כשנכנסתי לתפקיד ולאחר הרבה מאוד שיחות עבודה עם לריסה - ואגב כל מה שנעשה, לריסה היא מנהלת בית קהילות העולים - בתאום איתה העלינו מחשבה איך אנחנו לוקחים את בית קהילות העולים ומתאימים אותו לאופי החדש של העלייה בירושלים. אין זה אומר לסגור את בית הקהילות חס וחלילה, מעולם לא נאמר דבר כזה, זה לא חלק מהמדיניות, זה לא על דל שפתיו של אף אחד מהאנשים שאני איתו בקשר. כל הפעולות שנעשו, נעשו בשיתוף עם מי שמבחינתי היא אשת הצוות שמוביל את המהלך הזה ומי שמרכזת את כל קהילות העולים. לא פעם אחת ולא פעמיים ישבתי עם כל הנציגים ואני יכול לספור לדעתי אפילו חמש, שש ויותר פעמים שנפגשתי איתם ודיברתי איתם בפורומים השונים בבית קהילות העולים. יותר מזה, אני גם נפגשתי עם התאחדויות שונות של עולים וכל הדברים באו לידי ביטוי בסיכומים.

שינויים זה לא דבר פשוט, מן הסתם יש לי מחויבות מקצועית ויש לי ראייה מקצועית, שאפשר להתווכח איתה, שאפשר לא להסכים איתה, אבל יש דרכים לגיטימיות לעשות את זה. אגב, אני לא המנהל היחידי, מעליי יש עוד מנהל ומעליו עוד מנהל, עד לפקיד העליון בעיריית ירושלים ומעליו יש את ראש העיר. זאת אומרת יש כאן דרכים ומדיניות איתה ניתן להתמודד, איתה ניתן לפתוח את הדברים ואני מזמין כל אחד לשבת איתי לדיון מקצועי. מאוד לא נוח לי לשבת לדיון מקצועי כאשר מישהו עוד לפני ששוחח איתי כבר כתב מכתב לראש הממשלה על הנושא הזה, כי איך אני עכשיו יכול לשבת לדיון מקצועי? זה משהו שלא מתאים ולא נכון. אבל אני מברך וברכתי בעבר על כל שיחה, גם אם אני לא מקבל, או גם אם הצוות שאיתי לא מקבל את זה. אני עדיין מצהיר על זה גם לפרוטוקול, כל דיון מקצועי, כל שיחה, כל התערבות - מבורכת.

בהחלט אשמח להגדיל את התקציבים העירוניים לטובת רשות הקליטה. שמתי כאן את הפריסה הכי שקופה שאני מכיר של התקציבים שמגיעים אלינו ממשרד הקליטה ומעיריית ירושלים. כל בקשה שלכם לחדד את הנתונים עוד יותר או להגיע לנתונים נוספים, אני לרשות הוועדה.

אז מה קרה שהגיעו התלונות שהגיעו לכנסת? אין להן בסיס? איך אתה משנה את השיטה? במכתבים שהגיעו אלינו נאמר שהיה לנו בית והוא יותר לא קיים וכי היה לעולים גב אולם היום אין להם אותו בירושלים. תסביר לנו בבקשה.

איך אפשר להתעלם מ- 65 אלף איש? אני חושבת שגם מקצועית וגם פוליטית זה לא נכון, ואני אומרת לך שאנחנו נעשה הכול כדי לשפר ולשנות את המצב. תיקח את הדברים בחשבון. בגלל כמות התלונות שאנחנו קיבלנו כאן, אתה מפריע לנו לעבוד כאן, אתה מבין? בצורה הזאת מאוד קשה לנו לעבוד.

רק תסביר לנו מה מבחינתך השתנה בשיטה.

אחרי הדברים האלה קשה מאוד להמשיך ולהסביר. בשום פנים ואופן אין התעלמות, אלא יש פעילות ויפה מאוד ברחבי העיר וניתן להעביר לכם את הפעילות של רכזות הקליטה.

לא, אנחנו לא רוצים בעיר, אנחנו רוצים במקום הזה.

בסדר, לא נדבר על כלל הפעולות בעיר. אם מדברים על בית קהילות העולים אז המהלך הוא כדלקמן. ישבנו לא פעם ולא פעמיים כדי לבנות את בית קהילות העולים. לבנות את בית קהילות העולים, מבחינתי, כאיש מקצוע בעבודה קהילתית וכמי שמלווה ארגונים וכיועץ ארגוני, אומר בואו נבנה את התפיסה של בית קהילות העולים, מה החזון של בית קהילות העולים ונעשה כמו שעושה כל ארגון. בואו נראה איך אנחנו עושים את זה.

כדי לבנות ארגון שכזה, בלי לפגוע במה שקיים כרגע, אנחנו צריכים לשבת ולראות מה הצרכים של העולים בירושלים, מה הצרכים של העולים בבית קהילות העולים, איך זה משתקף, מי מגיע לבית קהילות העולים, כי אני רוצה לחדד ולומר שרשות הקליטה, אנחנו האבא והאימא של כלל העולים בירושלים ואני הייתי רוצה לראות הרבה יותר פעילויות בבית קהילות העולים. ישבנו וניסינו לבנות את התהליך של החזון, של התפקידים של בית קהילות העולים ואת דרכי הפעולה, בדיוק כמו שצריך לעשות בתוך התהליך הזה.

זה תהליך שלא היה פשוט, כי לאורך התהליך הזה נתקענו. השאלה האם בית קהילות העולים זה עוד מתנ"ס בירושלים, ויש שלושים מתנ"סים בירושלים, אבל בית קהילות העולים איננו עוד מתנ"ס בירושלים. השאלה האם בית קהילות העולים הוא, סליחה על המילה, סופרמרקט של דברים, ולהערכתי לא, כי אני רשות הקליטה ואני צריך לתת שירותים שרלוונטיים לקליטת עלייה ולעולים חדשים.

עולים חדשים מבחינתי זה לא אדם שהגיע ארצה לפני 11 שנה וזה לא אדם שהגיע לפני 9 שנים, כי אין כאן שום הבדל. אני יכול להגיד לכם שאני בא – ולכן איחרתי - מדיון עם מנהלת אגף במשרד הקליטה, ובדיון הזה עלה מאוד בברור שקיימת סוגיה כלשהי.

יגיד לך עכשיו יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה שעולה עד הוא מי שמרגיש שהוא עולה.

אני אומר לכם כאן ואני אומר את זה לפרוטוקול, אני לא מתעסק עם הדבר הזה, מעולם לא נאמר לעולה אל תיכנס, ואני חוזר ואומר עוד פעם ולפרוטוקול כאן, מעולם לא נאמר לעולה, אל תיכנס לבית הקהילות כי אתה מעבר לעשר שנים בארץ. מי שאמרה את הדבר הזה הייתה מנהלת מינהל קהילה, גברת בוני גולדברג והיא איתי בתוך התמונה הזאת. מעולם לא נאמר לעולה שלא יכנס ולא נאמר לעולה שנכנס, שיצא מבית הקהילות. אין דבר כזה.

אבל התקצוב הוא לפי שהות בארץ עד עשר שנים, אני דיברתי איתה אישית היא אמרה לי.

עם מי? עם בוני?

כן.

לא, אני מתקצב את העסק הזה. אני מנהל את רשות הקליטה.

היא אמרה את זה ואף יותר מזה. עשרות אנשים שמעו את זה. יותר מזה, זה הוקלט. היא אמרה את זה נקודה.

מה תפקיד שלה?

היא מנהלת מינהל קהילה והיא מנהלת את ארבעת הבתים בעיריית ירושלים. הנושא עלה כשעלתה הסוגיה של מי זה עולה חדש ולא מי נכנס להגדרה זאת. הנושא הזה של בית קהילות העולים מעולם לא נסגר, מעולם לא הוצהר על שום דבר אחר ואני מברך על הפעילות שתהיה במקום.

יחד עם זאת, בואו נעשה סדר. יש לי כאן דוח מבקרת העירייה שמדבר על טיולים ומדבר על סוגיות נוספות לא פשוטות. מי שקרא את הדוח רואה שהוא עוסק בנושא הזה ועוסק בקשיים מנהליים ותפקודיים.

תוך שנייה פותרים את הבעיות האלה.

בסדר גמור. נשמח לפתור את הבעיה.

מה הבעיה עם הטיולים?

אין שום בעיה עם טיולים. כתוב לסגור את מועדון הטיולים.

לא, אין לנו המלצה לסגור. תקרא את התעודות.

זה הצליח. מישהו גנב שם כסף? יש שם בעיה פיננסית של איך להעביר את הכסף? אין טענה שמישהו גנב שם כסף. זאת בעיה שכנראה בחורה מסוימת לא ידעה לנהל נכון את הכסף, אבל היא לא לקחה לכיסה שקל וזה מועדון שנהנו ממנו התושבים מפה עד להודעה חדשה.

תנו לו לסיים את דבריו.

תודה. מועדון המטיילים ודוח מבקר העירייה מתייחס לזה, מתייחס לכל העסק הזה בצורה מאוד רצינית ומנחה אותי להסדיר חלק מהדברים.

לסדר, לא לסגור.

לא, בוודאי שלא. לסדר חלק מהדברים ולסגור את מועדון המטיילים כמו שהוא פועל היום. מועדון המטיילים ניסה להיפתח בצורה אחרת ומאחר וכל מיני דברים נוספים לא פעלו, הוא לא פועל, אבל בוודאי לא באחריותי. אני מברך על כל טיול שיעשה על פי נוהל עירייה ובצורה מסודרת ולא על ידי עמותות שאנשים מקימים. כל דבר כזה יהיה מבורך ומסודר. ואני יכול להגיד לכם שאנחנו עושים טיולים, ולא מעט טיולים, לעולים חדשים.

אני הבנתי ואני חושבת שחברי הכנסת הבינו, אבל בכל זאת תסביר במה אתה רואה את השינוי באסטרטגיה ואיך אתה כמנהל אגף רואה את השינויים אותם אתה רוצה להכניס.

אני מאוד מתנצל אבל אני צריך ללכת. אין לי בעיה עם פקידים ואני חושב שבעל הבית הוא מי שמתווה את המדיניות. לפיני יש בעל בית שקוראים לו ראש העירייה. אם ראש העירייה היה מחליט לתקצב ולשנות מדיניות, זה היה קורה. אנחנו ניסינו למצות מהלכים מול המועצה, לידיה, כולם, אבל עד עכשיו זה לא הלך. אין לי ריב עם פיני, אבל עם כל הכבוד אני חושב שזה לא עניין של פקידים.

התייחסנו כאן לכמה נושאים וכמה נושאים שהחברים העלו בפנייה אליכם, אם אתם רוצים אני יכול להתייחס אם לא זה נמצא כאן.

לא. אני רוצה שתסביר לי מה אתה משנה ואת שיטת הפעילות בבית הזה. יכול להיות שהם לא הבינו, יכול להיות שאנחנו לא מבינים ויכול להיות שבישיבה הזאת אנחנו נגיע להבנה.

אני אתן לכם גם כמה דוגמאות שאפילו אברהם השתמש בהן. אני חושב שצריכה להיעשות עבודה בנושא של התאחדויות עולים, כמו שקיים התאחדויות של עולים, וצריך אפילו לחזק את הנושא הזה ולהביא נציגים של התאחדויות עולים נוספות על מנת לחזק את התמונה הזאת ואת העבודה הזאת. אני מאמין שבמשרד הקליטה, הסוכנות והעירייה, שכולנו גופים ממסדיים, בתווך נמצאים העולים צריכים לקבל שירות והכי קל, הכי נוח להם והכי מתאים וזה אומר לקבל שירות מהחברים להם שעלו איתם מאותו מקום. לכן אני בעד לחזק ולהרחיב את כל הנושא של התאחדויות עולים.

בנושא של עמותות ופעילויות שקיימות במקום, אני חושב שצריך למצוא את היתרון היחסי של בית קהילות העולים. מה זה היתרון היחסי? בית קהילות העולים לדוגמה, מבחינתי, איך שאני רואה את זה - ועוד פעם, אפשר להתווכח אבל שהוויכוח יהיה מקצועי - אני לא חושב שנכון להפעיל במקום קורסי מחשבים למשל. אני חושב שלקורס מחשבים יש יתרון אם הוא נעשה במקום שהוא מקצועי, אם הוא נעשה אפילו ברמה שקרובה לשטח ולא ברמה כזאת על ידי שלושה, ארבעה, חמישה מחשבים שנמצאים ברמה העירונית כי במקום זה אני יכול להפעיל פרויקטים נוספים.

אני חושב שאם נעשה עבודה על נושא של נוער וצעירים, נכון יהיה להתחבר עם הג'וינט ועם מרכז הצעירים ופרויקטים נוספים ונוכל להקים שם נושא של מנהיגות נוער וצעירים שתעבוד בדיוק במקום הזה.

אני חושב שאם בבית קהילות העולים ישנה פעילות שעוסקת בנושא של מוזיקה ואופרה וכולי, זה אכן נפלא לכל הדעות. בוודאי אין בכוונתי להרוס את זה, אבל שוב, זה צריך להיעשות בתיאום, יחד עם מנהל מרכז התרבויות שלנו ומנהלת בית הקהילות. ישבנו ואמרנו שהיתרון היחסי של הפעלת קורסים באמנות ומפגשים שכאלה הוא במרכז התרבויות. אמרנו שנפעיל את זה שם כי שם יש לנו את אנשי המקצוע ויש לנו שם רכזות מקצועיות רק לנושא של אמנות ותרבות. לא דיברנו על סגירה, לא על פגיעה, אלא להפך, על הרחבה. אני יודע, כל זעזוע כזה הוא קשה אבל הוא נכון יותר. זה לא לטובתי, כי אני חוטף מתוך העסק הזה אבל הוא לטובת העניין ובוודאי לטובת האנשים.

כנ"ל אותה עבודה שצריכה להיות משולבת עם העבודה בקיץ עם מוקד 106 שנעשתה וכנ"ל דברים נוספים. אכן ישבנו ודיברנו על הנושא. תפיסת העבודה שלי אולי לא כל כך הייתה מובנת. אנחנו היום בדרך של שינוי בנושא של בית קהילות העולים, על פי החלטה של מינהל משאבי אנוש ועיריית ירושלים. אני כולי תקווה שנוכל - ואני בטוח – לגרום לכך שבית קהילות העולים יחזור לימי תפארתו ולא רק זה, אפילו יהיה מעל ומעבר לזה,. נעשה את כל המאמצים כי אני חושב שתקציבים זה לא הנושא, למרות שאני חושב שבהחלט הם חסרים, אבל זה לא הנושא וניתן לגייס עוד ועוד תקציבים. בוודאי אין כאן שום מגמה להפלות אף אוכלוסיה אלא רק לעזור ולחזק.

גברתי יושבת הראש, אני לא יודע ממה להתחיל, ולכן כנראה שאתחיל ואומר שאני לא שמח שאנשים איכותיים כמו ששמעתי ממנהל אגף הקליטה נכנסים למערכת לעבוד עם העולים ולמלא תפקיד בכיר בקליטת עלייה, ואת זה באמת לזכותם אני אומר.

מצד שני אני לא יכול להתעלם מהעובדה ואיך שהוא להיפטר מהמחשבה שמשום מה החזון שאתה תיארת - ואתה אמרת שאנחנו צריכים לבנות חזון איך יפעל בית קהילות העולים - ואני רוצה להגיד בפשטות שהחזון שצריך לבנות או זה שהיה כבר מזמן צריך להיבנות, הוא פשוט לא להפריע, פשוט לא להפריע לאותם עשרות אלפים עולים שבבית שלהם יחליטו מה הם עושים, איך הם מעבירים את תרבות הפנאי שלהם ואיך הם מעבירים את הזמן שלהם. אנחנו מדברים באנשים מבוגרים, וזה לא משנה אם מדובר באנשים צעירים או אם מדובר באנשים ש-17 שנים נמצאים בארץ, או נמצאים בה רק שנה אחת.

אגב הבעיה הזאת של לשמש כאח הגדול ולדעת הכול - ושוב, חלילה לי, אני לא מאשים אותך כי זה מדיניות כלל ארצית – היא בעיה. משום מה יש הרגשה שככל שמתמעטת העלייה, ככה יש יותר דיבורים על סגירת מקומות, על היפטרות מפרויקטים, על סגירת פרויקטים וכך הלאה. משום מה לא מבדילים בין עלייה לבין קליטה. אני לא אומר שזאת מדיניות עיריית ירושלים, אבל שמעתי את הטענה הזאת כבר בערים אחרות, כאשר אומרים שאין עלייה ולכן אנחנו צריכים לקצץ בתקציב, לסגור פרויקט וכך הלאה.

אני לא מבין למה צריכה להיות ההכוונה הזאת של שלילת קבוצת מטיילים וחיוב חוג שחמט. למה צריכה היד המכוונת הזאת ולמר צריך להכתיב לעולים או לחלק מהעולים מה הם יעשו. עולה כאן הטענה שלחלק מהעולים בכלל אסור להיכנס לשם ואני שואל למה צריך להכתיב להם את זה. התפקיד של האגף לקליטת העלייה של עיריית ירושלים ובכלל של עיריית ירושלים, התפקיד שלכם הוא לתת קורת גג לאותם 65 אלף עולים – המספר עליו שאנחנו שמענו עתה - ולא להפריע להם במילוי כל מה שהם צריכים שם.

אני בא מהעיר ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בארץ, בה שימשתי כחבר מועצה. אני זוכר מצוין איך שבנינו בשנת 1997 את בית העולים. גם בראשון לציון יש התמעטות של מספר העולים ואין שם כמות כל כך גדולה של עולים כמו בירושלים, המספר עליו מדברים הוא כחמישים אלף עולים, אבל יש בית עולים, שמאז שהוא נבנה ועד היום הוא מתפקד איך שרוצים העולים ולא איך שמחליט ראש אגף הקליטה או איך שמחליט ראש העירייה, שהוא לא פחות חזק מראש עיריית ירושלים אלא יותר חזק ומכהן בתפקידו מזה 25 שנים. הם מחליטים שיש שם חוג שחמט, הם עושים שחמט. הם מחליטים שיש שם דיון על ספרות אינדונזית, הם עושים את זה, הם מחליטים לצאת לטיול, מטיילים. כמובן שצריך למצוא תקצוב לדבר הזה, צריך למצוא מקורות לדבר הזה, אבל אם זה לא מפריע, אם התקציב שלך לא סבל מקיצוצים או שהוא עדיין מאפשר את הפעילות של הדברים האלה, צריך לאפשר אותם. אתה אומר שהנוער יפנה לג'וינט ולעמותות אחרות. אני חושב שזה תפקידה של עירייה ותפקידך אתה.

אגב, אני מנסה עכשיו בראשון לציון להקים רשות לקליטה עירונית,למה? כי אני חושב שרשות לקליטה עירונית, בניגוד למחלקת קליטה, יכולה לעגן את המשאבים, לא רק משאבים פנימיים של העירייה, אלא גם משאבים חוץ עירוניים.

אני לא רואה בזה שום פתרון שאתה כמנהל - או מי שממונה עליך - תכתיבו לאנשים במה להתעסק באותו בית קהילה. אני לא רואה שום יתרון בזה שאתה תכריז פה בוועדה שאתה רוצה שבית הקהילות יהיה לתפארת עיריית ירושלים ומצד שני אתה תיפטר מהפרויקטים ולא משנה מה הסיבה. אני לא רואה שום סיבה שאנשים שיושבים פה, חלק מהאנשים שיושבים פה וחלק מהאנשים שלא הגיעו לפה והגיעו למקומות אחרים, ירגישו ממורמרים אחרי כל כך הרבה שנים שהם נמצאים בירושלים, מה עוד שהם אוהבים את העיר, שהם הגיעו לארץ כדי לחיות בה, שהם רוצים לשמר את השפה הרוסית כשפה המובילה ודווקא בבית הזה הם יכולים להשתמש בשפת האם שלהם לצרכים שונים.

אני רואה בראש העירייה בנושא הזה, לא בך, אחראי על המחדל שקורה בבית קהילות העולים. להבדיל אלף אלפי הבדלות, זה כמו להיות אחראי על המחדל של מתן פרס למחבלים ולהפסיק את הבניה בשער המוגרבים. הוא אשם בזה שהוא מפסיק את הפעילויות בבית הקהילה.

אני קורא לך גברתי יושבת ראש הוועדה ומבקש שהוועדה הזאת תנסח החלטה מאוד חריפה שלא רק קוראת לראש העיר להחזיר את הגלגל אחורה ופשוט להחזיר את כל הדברים, כמו שאמר שם הנציג העלייה האיראנית, אלא להחזיר את העטרה ליושנה של בית הקהילות, לא רק לקרוא לו לעשות את הצעד הזה, אלא לדרוש ממנו לבטל את הביטול של כל החוגים האלה, לבטל את ההתרוקנות של כל הפעילויות מבית קהילות העולים.

אני קורא למשרד הקליטה, לך מרק, לשתף איתנו פעולה בקטע הזה בצורה חדה וחלקה עד כדי הטלת סנקציות כנגד העירייה בכל הקשור לבית הזה, עד שבית הקהילה יחזור להיות כפי שהוא היה לפני כל המצב שנקלענו אליו.

אני מברך את כל מי שמעורב בהקמת קול זעקה כנגד העוולה הזאת, אני מברך את רומן גורביץ ראש מטה הוועד פעולה שפועל נגד הסגירה, אני מברך את ניר ברקת על שהתגייס לנושא הזה ואני מברך את כל ארגוני העולים. אני מברך את מפלגת ישראל ביתנו שהצטרפה לפעילות הזאת, את מיכאל נודלמן כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה בכנסת. ביחד, יחד עם משרד הקליטה, אנחנו חייבים להחזיר את המצב לקדמותו. תודה.

עבורי זו הפתעה. אנחנו לוקחים תוכנית מספר שתיים בשותפות עם העירייה, תוכנית לה אנחנו נתנו כסף להרצאות, לסדנאות, לשיעורים, לחגים, חנוכה, פסח, ועיריית ירושלים חתמה על כך. בנוסף לכך, בתוכנית מספר שש אנחנו נתנו הצעות לגבי מתנדבים. אני לא יודע איך אתם משתמשים בכסף, אני לא מבין. אני אומר לכם שאנחנו צריכים שתיעשה ביקורת עמוקה.

נכון, אתם חייבים לעשות ביקורת עמוקה.

עיריית ירושלים חתמה הסכם עם משרד הקליטה.

הוא פשוט מתרגם את מה שהוא אמר, הוא אמר שהם אישרו את הכספים למתנדבים, לפעילות, לכל הפעולות.

אני רוצה שאתה תדע שאני יודע מה זאת עלייה ומה זאת קליטה. הייתי סגן יושב ראש קריית שמונה לנושא עלייה, הייתי יושב ראש הוועדה לעלייה ולקליטה והייתי יושב ראש ועדת כספים. אני עשיתי מה שרצו העלים. הם רצו לבנות במטולה חוג לקרח, רצו שהילדים ילמדו החלקה על קרח, פניתי לסוכנות, פניתי לג'וינט ועשיתי את זה. עשיתי מה שהם רצו והם היו מרוצים מזה.

אני לא מבין מה קורה כאן. אתה לא יכול לבצע את הפוליטיקה שלך כי מדובר בארגונים ציבוריים שפועלים במדינה דמוקרטית. במדינה דמוקרטית ארגונים ציבוריים הם הדבר הכי חשוב כי הם נכנסים לנישה שאתה לא יכול להיכנס אליה. למקומות שהמשרד לא יכול להיכנס, רק אותם ארגונים ציבוריים יכולים להיכנס.

אתה אשם ואני אומר לך מדוע. אולי אתה לא אשם במספרים אבל אתה אשם משום שאתה לא בנית איתם קשר טוב ואתה לא מתייעץ איתם. אלה אנשים שעושים עבודה שהיא אולי פי עשר חשובה מהעבודה שעושים הפקידים בעירייה. אלה אנשים שמבינים את השפה, מבינים את התרבות, מבינים את כל הדברים, ואלה אנשים בלעדיהם אתם לא יכולים לעשות שום דבר. ואם יש ברוגז בניכם זה אומר שאתם אשמים. אתם צריכים ללכת ולבנות קשרים טובים, ואם הם לא מבינים פעם אחת, תנסו פעם שנייה. זאת בושה וחרפה שאנחנו פה צריכים לדבר על דברים כאלה וזה קורה כי לא יכלו לפנות אליכם לעירייה.

אני קורא קצת בעברית ורואה שכאן לא כתוב שצריך לסגור, אתם צריכים לעשות סדר בכל הדברים.

אני מבין שיש חוגים מסוימים שהגיוני להעביר אותם במתנ"סים, אבל אתה לא יכול לעשות זאת ללא התייעצות עם אותם אנשים שהולכים לחוגים האלה.

כתבתי מכתב לראש העיר והסתבר לי שאין לו אינפורמציה כי הוא ענה לי שהכול בסדר. כתבתי מכתב לגבי הדברים האלה למשרד הקליטה, משרד הקליטה בצדק אומר שהוא העביר כסף – ואפילו יותר מדיי - לעירייה.

קיימנו פה ישיבה עם שר הקליטה ואני אמרתי לו שמשרד הקליטה לא צריך רק לשווק כסף ולראות בעולים קליינטים, אלא משרד הקליטה צריך לדאוג לענייני העולים בכל המקומות, במשרד התעשייה, במשרד החקלאות, ובכל מקום בו נמצאים עולים חדשים. משרד הקליטה גם צריך לעשות פיקוח. אתם כאן בעיריית ירושלים צריכים כל הזמן להיות בפיקוח.

אמרת שאתם העברתם כל כך הרבה כסף ולכן אתם צריכים לדאוג שהכסף הזה הלך לכתובת הנכונה. וכמה אתה פה משכנע אותי, אני מסכים לכמה מהדברים שאמרת, אבל אני אומר שארגונים שהם לא פוליטיים כותבים מכתבים ואומרים שמה שקורה הוא לא בסדר. אתה אומר כאן שפורמאלית אתה עושה מה שאתה רוצה וכי התוכנית ככה לא הולכת.

אני שותף להצעה של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב שאנחנו צריכים לקבל פה החלטה שאתם צריכים שם בעירייה להבין שעלייה היא לא בשבילכם אלא אתם בשביל עלייה ואתם צריכים להתייחס אליה כמו שצריך.

גברתי היושבת ראש, אני רואה אנשים שהגיעו לפה והם מצפים שאנחנו כחברי כנסת נעזור להם ואנחנו חייבים, לעשות זאת. העבודה שלנו היא להחליט לעשות משהו כדי להתקדם באיזושהי דרך. יש בעיה ואנחנו צריכים לפתור את הבעיה. קודם כל אני רוצה להצטרף לחברי הכנסת ולומר שכדי לקבל את התוצאות הרצויות, צריך לפעול ללא דיבורים. יש לי ניסיון ואני יודע שאפשר להמשיך את הדיבור בלי סוף, אבל כדי לקבל את התוצאות הברורות והאמיתיות אנחנו חייבים לדבר מול לופוליאנסקי. אני יודע שהוא בנאדם מאוד עסוק, אבל אני מאוד מקווה - אם יש לו זמן לקבל את ההחלטות הפוליטיות - שהוא חייב פשוט חייב לשבת ביחד איתנו בוועדה הזאת כי אנחנו רוצים לשמוע מה הוא חושב.

עם כל הכבוד לראש המחלקה לקליטה, יש לי תחושה שבתוך ה-17 שנה שאני גר בארץ, אני מקבל את הדוגמאות הבירוקראטיות האמיתית. עם כל הכבוד, למה אתה חייב להחליט מה יותר קרוב לעולים חדשים? אתה מכיר את ההיסטוריה של אותו אדם? אתה גרת שם? לא. אני אדם שנולד וגר בברית המועצות לשעבר, וככזה אני עכשיו אחליט מה יותר קרוב לאנשים שנולדו במרוקו? זה לא בסדר, כי אין לי זכות לעשות זאת. אם אני לא יודע, אני חייב ללמוד.

אני חושב שמגיע לאנשים מגיע מה שהם מקבלים. תאמינו לי, מה שאני אומר, אני אומר מהלב, ואני עומד בזה. אני מאוד מקווה גברתי יושבת הראש שבישיבה הבאה בוועדה שלך יהיה לנו ראש העיר ירושלים כי רק אז נוכל להגיע לתוצאות.

אני חושבת שכל מילה מיותרת.

אני כאן כנציגת אלפי עולים. יש זעקה של אנשים שאיבדו את הבית החם.

היא פשוט שופכת את הלב ואומרת עד כמה הם היו פעילים ומה הם עשו במועדון המטיילים. אני רוצה לסיים ולסכם את הישיבה.

מובילים כאן תהליך והתהליך לא מכובד. הוא אינו לכבוד הוועדה הזאת, אלא הוא אישי

והוא מכוון. יש כאן דוח חמור על ההתנהלות במועדון המטיילים ואני מציע שלא להיכנס לעניין הזה כי זה דיון שצריך לעשות עם ביקורת העירייה ולא כאן.

אני לא רוצה להיכנס לזה.

אתה משקר.

אל תיכנס עכשיו לעניין של הפוליטיקה.

איזה פוליטיקה? אתה משקר.

לא להפריע לי לסיים ולסכם. רבותי, קודם כל תודה שבאתם. חבל שאני לא העליתי את הנושא עד עתה למרות שפניתם אליי כבר לפני יותר מחודש וחצי. חבל שלא קיימתי את הדיון מיד, כי יכול להיות שיכולנו למנוע את המרירות, את הרגשות, ואת הסערות שיש כאן.

פיני, אתה אמרת ואני רוצה לאמץ את זה, שבעצם אתה רוצה להמשיך בפעילות הבית הזה. אילו היית שואל אותנו כחברי כנסת שעברו את הקליטה על בשרנו מה זה להיות עולה חדש, יכול להיות שהייתם יכולים למנוע את הניתוח האסטרטגי שעשיתם בעיריית ירושלים. אנחנו כולנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות. יכול להיות שהעולים, ארגוני עולים, חברי מועצת העיר וחברי הכנסת הגיעו מאחר שרצו לדבר על הכאב העמוק שיש היום במלחמה הזאת שהיא לדעתנו מאוד מיותרת.

אני לא רוצה להיכנס לוויכוחים. אני אומר לך מה זה להיות עולה חדש. אני אמנם הגעתי ארצה בשנת 1979, אבל אני חושבת שאני עדיין יכולה לספר לך מה זה להיות עולה חדש. כאשר עיתונאים שואלים אותי מה את הרגשתי אז, אני תמיד אומרת שאני כאן ואילו שם זה עולם שכאילו נמצא מעבר לקיר. כך אני הרגשתי ואני מקווה שאחרי הישיבה הזאת נצליח לשבור את הקיר שקיים היום בין העולים שהם מיוצגים בבית הזה לבין עיריית ירושלים.

אם היו אי הבנות, אני מקווה שאתה כאדם רוצה לפתור אותן. כך אני מאמינה. אני הקשבתי למה שאמרת ואני מאמינה שאתה רוצה רק טוב, אבל לצערי לעיתים אנחנו רוצים שיהיה טוב וקורה דבר הפוך. אני חושבת ששורש הבעיה הוא בזה שאתה מנסה להיות פטרון של האנשים האלה, ולהיות פטרונה של עלייה הוא דבר שלדעתי לא מקובל.

חבר הכנסת מיכאל נודלמן ואני, אנחנו היינו יושבי ראש הארגונים הכי גדולים שקיימים בארץ. הוא עמד בראש ארגון של נתן שרנסקי לשעבר ואני בראש התאחדות יוצאי מדינות חבר העמים. אנחנו החלטנו שצריכים להתאחד. זה היה מאוד קשה, הארגונים היו שונים והייתה בינינו תחרות אבל אתה לראות שבנינו פדרציה ישראלית לדוברי רוסית שהיא הארגון הכי גדול, וזה ארגון שיכול להיות דוגמה לכל הארגונים.

אני אומרת לך שאתם צריכים לשבת יחד. תשבו, תסגרו את הדלת ותדברו ביניכם באותה שפה. אני זוכרת שגולדה מאיר, כאשר הייתה ראש הממשלה, אמרה שארגוני העולים צריכים לעשות עבודה וולונטארית בגלל שהם מדברים עם אנשים באותה שפה. האנשים האלה מדברים עם העולים באותה שפה. תנסה גם אתה לדבר איתם בשפה שהם מבינים ותנסה להבין אותם. ואני חושבת שהרקונסטרוקציה של הבית הזה יכולה להיות שהם ישבו איתך ויגידו אנחנו צריכים דברים מסוימים ואתה תלך לקראתם. בנוסף על כך, משרד הקליטה רוצה וחושב שאתם צריכים להיות, כי הרי הבית הזה בנוי עבור העולים ובעד עולים ומטרתו היא לעולים יהיה גג.

אני יכולה לכעוס מאוד, אבל אני חושבת שאתה הבנת את העניין. הם לא סימנו אותך, הם סימנו את ההתייחסות שיש בעיריית ירושלים כלפי אותם עולים. עולים יודעים מה הם רוצים, איך הם רוצים ולמה הם רוצים.

ואני מבקשת אותך לחזור הביתה, זאת אומרת לירושלים, לעירייה, ולמסור לראש העיר שאנחנו רואים בחומרה רבה את ההתערבות הגסה בפעילות הבית הזה. אנחנו רוצים שהכול, כמו שביקשו חברי הכנסת, יחזור לעצמו. אני מקווה שאתם תמצאו את הדרך המשותפת שתהיה דרך המלך ואני מקווה שבעצם אנחנו לא נצטרך לבקש את הטלת הסנקציות של משרד הקליטה, של הסוכנות, של הג'וינט ושל כל הגורמים. אנחנו לא רוצים לבקש זאת כי אנחנו אנשים אחראיים. חבר הכנסת נודלמן ואני, שנינו יושבי ראש ועדות ואנחנו אנשים אחראיים ולכן אני לא רוצה את הסנקציות של משרד הקליטה, הג'וינט וכל הארגונים שיטילו על העירייה.

אילו זה היה קורה עם אחד מבתי הכנסת בעיר ירושלים, אני חושבת שהיו הופכים את ירושלים מהרגליים על הראש. אני לא רוצה להצטרף לדבריה של חברת הכנסת מרינה סולודקין, על אף שאני מאוד מעריכה אותה. אני לא רוצה לצאת עם הכרזות.

אני מבקשת ממך לחזור ולדווח לראש העיר על קיום הישיבה היום. תוך עשרה ימים עד שבועיים, עוד לפני הפגרה, נצטרך להזמין את ראש העיר ואת ארגוני העולים ואז אנחנו נשמע ממנו דין וחשבון שאנחנו מקווים שהוא יהיה לפי רוחנו.

הכרתי אותך רק היום אבל אני רוצה לספר לך - ושזה ירשם לפרוטוקול - שעולים שהתקשרו אלינו ודיברו איתנו נתנו לך שבחים על הוועדה ועל לריסה. אני מקווה שאתה תמסור לה על כך שהוועדה שלה קיבלה מחמאות רבות מעולים ואני חושבת שזה מאוד חשוב שבראש בית כזה עומד איש או אישה שבעצם מסורה לקליטת עלייה ועושה הכול.

אני מקווה שהבהרתי את מה שאמרו חברי הכנסת. לסיכום הדברים אני חוזרת ואומרת שתוך שבועיים נקיים ישיבה ונתקשר לראש העיר. אני מקווה ומאמינה שהחלום יהפוך להיות מציאות ואתם תמשיכו לעבוד כמו שעבדתם בשיתוף פעולה. כך אנחנו מבקשים ואני מאמינה שזה יצא מהלב ונכנס ללב. אני מאמינה שאנחנו ניפגש באווירה יותר חמה וננסה למחוק את מה שהיה כדי שבעצם אתם תמשיכו להיות עיר קולטת עלייה, עיר שאוהבת את העולים ומעריכה את מה שהם עושים למען המדינה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00