PAGE
6
ועדת הכספים

12.2.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ד בשבט התשס"ז (12 בפברואר 2007), בשעה 12:25

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תיקון מס' 21) (הלוואה מובטחת בנכס), התשס"ד-2005

החלת דין רציפות

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

אלחנן גלזר

אבשלום וילן

יצחק וקנין

שלי יחימוביץ

יעקב כהן

סטס מיסז'ניקוב

ניסן סלומינסקי

גדעון סער

ראובן ריבלין

רוני חזקיהו

- המפקח על הבנקים, בנק ישראל



עו"ד ורדה לוסטהויז
- יועצת משפטית, בנק ישראל



מרים אילני

- משרד המשפטים

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תיקון מס' 21) (הלוואה מובטחת בנכס), התשס"ד-2005

החלת דין רציפות

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תיקון מספר 21) (הלוואה מובטחת בנכס), התשס"ד-2005, הכנסת ה-16, החלת דין רציפות.


אני מקדם בברכה את רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים החדש שזו לו הפעם הראשונה להופיע בוועדת הכספים. אני מאחל לך הצלחה ואני בטוח שתצליח בתפקידך הרם בבנק ישראל.

תודה אדוני היושב-ראש.

אדוני היושב-ראש, אני אציג את ההצעה בקצרה. הצעת החוק היא הצעת חוק שמתייחסת להלוואות בהן מוגבלת יכולת החזרה של המלווה לנכס בלבד. מטבע הדברים מדובר בהלוואות אשר מצד אחד הסיכון הוא סיכון שהתאגיד הבנקאי לוקח על עצמו, בשעה שהעלייה בערך הנכס הוא לא דבר שהתאגיד הבנקאי בהכרח מרוויח ממנו. בדרך כלל הדבר הזה רלוונטי ללווים גדולים כאשר סיכון האשראי מהסוג הזה מתגלגל דווקא ללווים הרגילים אשר לגביהם באופן מוזר ופרדוכסאלי אמצעי הבטוחות שהבנק מעמיד הן מוחלטות.


כמובן לא הצעתי, ואינני מציע, לאסור הלוואות מן הסוג הזה, אלא אני הצעתי להעמיד אותן במשטר של פיקוח ובקרה על-ידי חיוב התאגיד הבנקאי לאשר אותן בוועדה מיוחדת של התאגיד הבנקאי וגם לחייב את הבנק בדיווח רבעוני למפקח.


ההצעה הזאת היא הצעה אשר קודם כל מבחינה היסטורית עברה בקריאה טרומית בשנת 2003, עברה דיון בוועדת הכספים בראשותך אדוני ואושרה פה אחד בפברואר 2004, ועברה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה פה אחד במרץ 2004.

למה הממשלה לא מתנגדת?

אפילו לא בדקתי משום שלממשלה רצינית צריך להתייחס ברצינות ונראה לי שהדבר הזה הוא פשוט דבר לא רציני. זה נודע לי רק עכשיו. הממשלה תמכה בהצעת החוק.

הממשלה הקודמת לא התנגדה.

אני מדבר על הממשלה הנוכחית. אם אתה מכיר אדם שטוען שהממשלה הזו רצינית, אני מבקש ממך לתת לי את מספר הטלפון שלו כי הייתי רוצה לשאוב עידוד ממנו.

כחברת הקואליציה, אני מתקוממת על דבריך.

אני מאמין שאני אצליח לספוג את זה.

אדוני היושב-ראש, גם המפקח על הבנקים דאז, לרמן, הביע תמיכה בחקיקה או לא הסתייג ממנה. הוא השתתף בדיון שהתקיים בוועדה בשנת 2004.

אני רוצה לציין כמה נקודות. בנוסח שעבר בשעתו בקריאה ראשונה לבקשת הפיקוח על הבנקים הוספנו סעיף המאפשר או בעצם מעגן את סמכותו הקבועה של המפקח לתת הוראות או הנחיות לתאגידים בנקאיים בשל ביצוע תפקידם לפי פקודת הבנקאות. בנוסף, הצענו שאמצעי הבקרה המיוחדים הללו שאנחנו מציעים אותם, יחולו רק לגבי הלוואות בהיקף גדול, כמובן בהיקף כספי גדול. אני הצעתי בקריאה הטרומית 20 מיליון שקלים, אבל בסופו של דבר קיבלתי את הדעה בוועדה שנאפשר למפקח על הבנקים לקבוע בכללים את הסכומים לגביהם צריך להחיל את אותם אמצעי הבקרה שמציעה הצעת החוק.

עד כאן אדוני מבחינת ההיסטוריה. הבקשה שלי היא להחיל דין רציפות.

איך קרה שזה עבר פה אחד?

הממשלה תמכה בחוק. קיבלתי את תנאי הממשלה בשעתו, בין היתר לעניין עיגון סמכות המפקח. משום מה באופן שלא ברור לי הממשלה ביקשה להתנגד לדין הרציפות. אינני יודע למה, אבל אני יודע שעמדתו המסורתית של יושב-ראש הקואליציה היא לא לטרפד חוקים באמצעות התנגדות לדין הרציפות, ואין לי כל ספק שגם במקרה הזה יעלה בידי לשכנע אותו שאין שום סיבה להתנגד להחלת דין הרציפות. ההצעה עברה בקונצנזוס מוחלט בממשלה ובכנסת. אם אני לוקח את הקריאה הראשונה - ההצבעה האחרונה הייתה ב-9 במרץ 2004 - היא עברה ברוב של 17 בלי מתנגדים ובלי נמנעים, כאשר בין התומכים היו סיעות הליכוד, העבודה, ש"ס, האיחוד הלאומי, יהדות התורה, המפד"ל ורע"ם. זאת אומרת, בוודאי שאין שום סיבה להוריד לטמיון את כל העבודה שהושקעה בוועדה הזאת בקדנציה הקודמת ואין שום סיבה להתנגד להחלת דין רציפות. אפשר להתווכח לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

הצעת החוק הזו שבאה להסדיר את התנהלות הבנקים בנושא ספציפי בנקאי מאוד מסוים מוצאת את הביטוי שלה בהוראות הבנקאות. מאז תחילת הטיפול בנושא הזה ועד היום, הנושא היום מוסדר בהוראה בנקאית. הנושא של הלוואות, מה שנקרא נון-רקורד, ללא זכות חזרה, מעוגנות בתוך הוראה בנקאית שמטפלת ברכישת אמצעי שליטה. הדברים שהוצגו בהצעת החוק קיימים באותה הוראה בנקאית. לדוגמה, יש הגבלה לגבי סכום, קיים סכום מינימאלי, יש הגבלה לגבי תאגיד, יש גם דיווח רבעוני שנעשה כבר מספר שנים – לפחות שנתיים שאני יודע עליהן ואולי יותר – על ידי הבנקים בנושא הזה. זאת אומרת, כל הדברים האלה ואפילו דברים מחמירים מאלה מצויים היום בהוראה הבנקאית.


מניסיוני הבנקאי אני רוצה לציין שהבנקים הכניסו בתוך ההתנהלות שלהם בוועדות האשראי תנאים מחמירים אפילו מהוראת הנוהל הבנקאי.

האם אתה יכול לומר לנו מתי יצאה ההנחיה?

לא, אבל היא יצאה.

יש לכם אותה כאן?

כן.

אם זה כך, למה מתנגדים? אדם עבד על החוק, אבל אתם אומרים שלא צריך אותו כי יש לכם נהלים ותקנות. נניח שאתה צודק שלא צריך אותו, אבל אדם עבד על החוק כל כך הרבה זמן. למה זה מפריע? זה לא בניגוד למדיניות בנקאית אלא זה רק מחזק. הוא לא סותר, אלא הוא אומר שהוא רוצה לחזק.

אם אתה יצרת נוהל, אתה יכול לחזור בך מהנוהל. אתה רואה את הנוהל כנוהל ראוי, אבל אנחנו רוצים לתת לו גושפנקה שלא יהיה תלוי ברצונו של המפקח על הבנקים הבא שיכול לבטל את הנוהל.

את הנוהל הקיים עשו הרבה אחרי שהצעת החוק הוגשה. הוא הביא את הצעת החוק אחרי שהיה קיים נוהל?

כן. ההתנגדות הייתה כבר אז.

הנוהל היה קיים, אבל המפקח הקודם התבטא באופן שונה לחלוטין.

לגופו של עניין. אני חושב שבעניינים מן הסוג הזה ראוי שהעניינים האלה יוסדרו בהסדרה הקיימת בין הפיקוח על הבנקים לבין הבנקים עצמם ולא באמצעות חקיקה.

אנחנו סבורים שזה חוק לא ראוי. יש עוד הרבה דברים שהבנקים עושים ולא קבענו בחקיקה ראשית איך הם יתנהלו. לא צריך להסדיר דווקא את הסוגיה הזאת באמצעות חקיקה.

האם יש עדיין ויכוחים על מהות החוק?

כל מה שאומר המפקח על הבנקים, יכול להיות שהייתי מצפה לשמוע את זה מהבנקים ולא מהמפקח על הבנקים. המפקח על הבנקים הקודם ראה חשיבות גדולה מאוד באותה הוראת חוק שקיימת בנוסח שעבר בקריאה ראשונה, אשר נותנת מעמד חוקי להוראות הנוהל הבנקאי התקין. זאת אומרת, מעבר לנושא של הצעת החוק.


אומרים שההנחיה הייתה קיימת גם אז אבל יש הרבה היבטים שלא קיימים בהנחיה ושבדיון שהיה בשעתו דובר עליהם. למשל סנקציות על הפרה.


לכן אדוני היושב-ראש, אומרת נציגת הממשלה שיש סיכוני אשראי נוספים אשר אתם החקיקה לא מתמודדת, ואני חושב שאחד המחדלים הכי חמורים של הבית הזה בטיפול מול עולם הבנקאות זה שאנחנו לא מתייחסים בחקיקה לסיכוני אשראי כי בסופו של דבר מי שמשלם עבור סיכוני אשראי אלה הם הלווים הקטנים ומשקי הבית. לכן, אם זו תהיה פלטפורמה להרחבת ההצעה המקורית לגבי התמודדות עם עוד סיכוני אשראי, עוד יותר טוב.

מאז הוגשה הצעת החוק, הבנתי מהמפקח שהבנקים נכנסים למשטר של העמלה שעיקרה זה ניהול סיכונים.

נכון.

אני חושבת שצריך להבהיר את זה. העולם קצת השתנה מאז הוגשה הצעת החוק. האם הכניסה של הבנקים לאמנת באזל השנייה בניהול הסיכונים וכל הדרישות לניהול סיכונים בבנקים, האם היא עונה בחלקה בצורה שחבר הכנסת גדעון סער מתכוון אליה לניהול סיכונים בכלל? אני חושב שהמפקח ידע להסביר את אמנת באזל השנייה יותר טוב ממני.

הבנתי מהמפקח שאין לו כלל וכלל התנגדות לרוח הצעת החוק.

לא, הפוך.

נהפוך הוא. לכן אני מציעה שכמובן נצביע בעד החלת דין רציפות ונרחיב את החוק של חבר הכנסת סער בהתאם לתקנות, כדי לקבע אותן. אתה אומר שהבנקים הרחיקו לכת מעבר לחוק.

אני מבין שרוב חברי הכנסת תומכים בהחלת דין הרציפות. אני מבקש מגדעון סער לבוא בדברים עם הממשלה כדי לראות את ההבדלים הקיימים.

יש דבר אחד שהשתנה לעומת המצב שהיה בכנסת הקודמת והוא סמכות מפורשת.

זה חלק אחד, את צודקת.

הבנקים חתמו עם שר החקלאות היום בוועדת הכלכלה לגבי העמלות וכולי.

מי בעד החלת דין רציפות על הצעת חוק תיקון פקודת הבנקאית (תיקון מס' 21) (הלוואה מובטחת בנכס), התשס"ד-2005?

ה צ ב ע ה

הוחלט להחיל דין רציפות

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45