PAGE
6
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

13.02.2007


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 165

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ה בשבט התשס"ז (13.02.2007), בשעה 10:00

הכנסת מקדישה יום מיוחד לעדה הדרוזית והצ'רקסית. במסגרת יום זה תקיים הוועדה ישיבה בנושא: התעסוקה במגזר הדרוזי והצ'רקסי.

חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר

מגלי והבה

אריה פנחסי – הלשכה המשפטית, משרד הבריאות.

עו"ד נילי דיקמן – הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אבראהים נאיף – ראש מועצת סאג'ור

דבור נזיד – מנהל רווחה בית ג'אן

יוסף אבוחייר – ראש מדור אלמנות ויתומי צה"ל במגזר הלא יהודי

קבלאן נביל – מפקח מחוזי, משרד הרווחה

נביה נסראלדין – יו"ר פורום הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

עלי קיזל – מנהל מחלקת רווחה, מג'אר

אבו סלאח מוניר – יו"ר והועד המקומי עין אלאסד

נאיב – יוע"מ, סאג'ור

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

מיטל בר שלום

הכנסת מקדישה יום מיוחד לעדה הדרוזית והצ'רקסית. במסגרת יום זה תקיים הוועדה ישיבה בנושא: התעסוקה במגזר הדרוזי והצ'רקסי

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. היום זה יום מיוחד. אני שמח, שאני שירתי ביחידת המיעוטים עם הדרוזים והצ'רקסים בשנת 1957, עם לוטפיק מדלית אלכרמל, משפחת מנסור ומשפחת מולה. כל אחד יודע מה העדה הדרוזית והצ'רקסית תרמו למדינת ישראל. בהיסטוריה של העם היהודי, שתי העדות צריכות להיות בספר זהב על הנאמנות שלהן. הן היו נאמנות. אני גאה בעדה, ואני אעשה את הכל למען קידום הדברים. הסיעה שלי תתמוך בשתי ידיים. הנושא הזה היה צריך לבוא לפני מה שקבעו לעדות אחרות. העדות האלה מביאות רק כבוד למדינת ישראל ולעם היהודי.

אדוני היושב ראש, היום אנחנו הקדשנו את היום לחיזוק העדות הדרוזיות והצ'רקסיות. החלטנו לקיים דיונים בכל הוועדות של הכנסת. כאשר העלנו את הרעיון יו"ר הוועדה, חברי משה שרוני, חבר העדה הדרוזית והצ'רקסית, מאוד שמח והתגייס על מנת להעלות את הנושא הזה לסדר היום של הכנסת.

בבוקר קיימנו דיון בוועדת הכלכלה, על מנת לבדוק כיצד ניתן לחזק את נושא התיירות והתעשייה במגזר הדרוזי והצ'רקסי. אנחנו קיימנו דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה דיון בסוגיית הרשויות והבעיות מהן הן סובלות. שאלנו, כיצד ניתן לשים אותן על סדר היום של הכנסת ולוודא שהן מקבלות את כל מה שמגיע להן. יהיו עוד דיונים בוועדה למעמד האישה ובוועדת החינוך במסגרת היום הזה.

צדק אדוני היו"ר, שציין כי הדיונים צריכים היו להיות לפני היום הזה, אבל יותר טוב מאוחר מאשר בכלל לא. כיום אנחנו יודעים על ממדי האבטלה במגזר הדרוזי וחוסר ההכשרה המקצועית לעבודה במקצועות שונים והזנחה רבת השנים. רוב האנשים בעדה הדרוזית והצ'רקסית ראו את הייעוד בעבודה במסגרת שירותי הביטחון. היום הדבר הזה מתחיל להיות פחות אטרקטיבי בגלל הקיצוצים, ובגלל זה שהרבה מן האנשים המשוחררים לא מוצאים מקומות תעסוקה. כאשר אנחנו מדברים על אבטלה, אנחנו שמים את זה במקביל להעדר מקומות תעשייה ותעסוקה.

הגדירו בעבר אזורי תעשייה, אבל לא הקימו מפעלים באזורים האלה. גם אם נתנו אזור תעשייה, לא נתנו סיוע לפיתוח התשתיות ולא נתנו ליזמים הנחות מתאימות. לכן, נשארו אותם אזורי תעשייה במצב שהוא התחלתי וטעון טיפוח. אני שמעתי את יועץ שר המסחר והתעשייה מדבר על 13,000,000 שקלים ל-4 שנים הבאות לקידום התעסוקה והתעשייה במגזר הדרוזי והצ'רקסי. שערו בנפשכם, מה 13,000,000 שקלים חלקי 4 יכולים לתרום לרשויות הדרוזיות.

אני מצפה מהוועדה הזאת, שנשים את הסוגיות שאנחנו סובלים מהן על שולחן הוועדה. הוועדה הזאת עוסקת גם בנושאים אחרים, אבל אם אנחנו בסופו של יום נוכל להגיע ללקח החשוב ביותר, ונוכל לתרום למודעות לבעיות המרכזיות המחייבות את הממשלה לגעת בהן, נמקד את הצרכים והבעיות ונעביר אותן לוועדות בכנסת הנוגעות לדבר, ועדת הכספים או ועדת השרים לענייני כלכלה וחברה, זאת תהיה ברכה. אני מציע, אדוני היושב ראש, שתקבע ישיבת מעקב בעוד חצי שנה על מנת שנקבל תמונה אמיתית על מה שקורה במגזר הזה.

הוועדה הזאת פתוחה לעדה הדרוזית והצ'רקסית. אנחנו נעלה את כל הנושאים. אנחנו נעביר החלטות, כדי לחייב את כל המוסדות הממשלתיים בנושא המגזר הדרוזי והצ'רקסי. הממשלה חייבת להחזיר את כל המפעלים שהיו בכפרים הדרוזים, שהנשים הדרוזיות עבדו שם. משום מה, בגלל שמצאו כוח זול יותר בירדן או במצרים, פירקו את זה. זאת היתה שגיאה פטלית של הממשלה, שנתנה ליזם הזה לעשות זאת. אני רואה כאן, שאחוז הבנות הדרוזיות בעלות תואר אקדמי יותר גבוה מאשר בקרה הנשים הישראליות. אני חושב, שצריך לשלב אותן במקצועות שישנם. צריך לדאוג לשלב את המגזרים הללו בכל הנושאים, כדי להוריד את שיעור האבטלה. אנחנו נביא כאן בשבועות הקרובים נושאים הנוגעים למגזרים האלה, כדי לגרום לתמ"ת להבין שלעדה הדרוזית והצ'רקסית מגיע יותר מכל אחד אחר. אני מצדיע לעדה הדרוזית והצ'רקסית על כל מה שעשו. אני מצדיע לכל כוחות הביטחון של הדרוזים והצ'רקסים. אני מצדיע גם לכל האקדמאים, שעובדים במוסדות ממשלתיים. זה לא מספיק. צריך לקדם אותם ולשלב אותם בצורה הרצינית ביותר. תדע, שהדלת פתוחה בוועדה הזאת. איזה נושא שאתה תרצה, אתה תבוא לכאן ואנחנו נדון בו. נעשה מעקב, על מנת שכל ההחלטות של הוועדה הזאת תבוצענה כתבו כלשונו. על זה אין לנו חילוקי דעות.

אני רוצה להגיד, כל הכבוד לך, אתה הדגל של העדה. מה שאתה עושה למען העדה, יודעים האנשים ומכבדים אותך. כן ירבו כמוך בכנסת ישראל. אני לא רוצה לראות נציג אחד, אלא כמה שיותר נציגים דרוזית בכנסת.

אני גאה להשתתף ביום כזה. אני לא ילידת הארץ, ולכן הכרתי את העדה רק כאשר הגעתי למדינת ישראל. את הצ'רקסים אנחנו מכירים מברית המועצות. הם מאוד מפורסמים שם.

אבל כאן בארץ הם יותר מפורסמים. יש כפר בו איש אחד עשה שם מוזיאון על העדה הצ'רקסי. זה משהו יוצא מן הכלל. כאשר אני הייתי שם כתבתי לשר התיירות הקודם, הירשזון, שיבוא לבקר ויתמוך בזה.

אני חושבת, שיהיה נכון ואטרקטיבי מבחינת התיירות, שיהיו מקומות של דרוזים וצ'רקסים. צריך להכיר את זה ולראות את היופי של המסורת והאנשים. אני מאוד מעריכה את העדות, שהם בעלות ברית ואחים לנשק. לגבי המצב החברתי, אני יכולה לומר לכם שאתם לא מספיק לוחצים על הממשלה. אני זוכרת איך שרון היה פתוח לעניינים של פיתוח תשתיות, תחבורה ציבורית ותעשייה. זה חבל שאבדנו את חבר העדה הגדול כמו ראש הממשלה.

האם יש נציגות ממשרד הרווחה? כאן אמורה להיות נציגות. אני בטוח שהנציג שלנו מסג'ור, מנהל מחלקת הרווחה, יציג תמונת מצב אמיתית כאן. אני רוצה לחדד נקודה אחת. הממוצע של המשפחה היהודית היא 3.1 ואצל הדרוזים זה 5.1. אחוז הנשים בתעסוקה במגזר היהודי הוא 69%, כולל המגזר החרדי. אצל הדרוזים זה מגיע ל-26%. זה עקב זה שהוציאו את כל הטקסטיל ושאר המפעלים. היום יש לנו אחוזים גבוהים של אקדמאיות מובטלות. יש כל מיני תוכניות הברה ותוכנית כלכלה שבוטלו. השכר הממוצע אצל היהודים זה 6,800 שקלים. אצל הדרוזים והצ'רקסים זה מגיע ל-4,000 שקלים. כאן מתחילות הבעיות. אני לא רוצה לנגוע בנושאים האחרים, כמו האפליה המתמשכת לאורך השנים, אפילו בתקציבי הרווחה. אם נשווה בין יישוב דרוזי ליישוב יהודי, כמו שלומי וחורפיש, אנחנו נראה זאת. שניהם נמצאים בקו עימות, שניהם באותו מצב סוציו-אקונומי, ובשניהם יש את אותו גודל של אוכלוסייה. התקציב שמועבר על ידי משרד הרווחה לשלומי, עולה ב-449% על התקציב שמועבר לחורפיש. לכן, כל השירותים המתחייבים לשירותי הרווחה נותנים בשלומי ולא בחורפיש, שהוא יישוב דרוזי ליד הגבול שנלחם יום ולילה. אנחנו מקבלים 500% פחות ממה שמקבל שלומי.

כבוד גדול לנו לשבת אתך. פתחת את הדיון עם דברים שמחממים את הלב. תודה רבה. אני לא פחות זקן ממך. אני בן 65. אחריך בשנתיים הייתי ביחידה. הדברים שאמרת חיממו לנו את הלב, ועוצרים את כל ההתלהמות שלנו. אני מודה לחברת הכנסת, שאמרה שהיא הכירה את הדרוזים פה. אנחנו מאחלים הרבה בריאות לראש הממשלה לשעבר, שרון, ידיד העדה. אני מאמין, שיש המון יהודים עם לב חם, שמעריכים את העדה הדרוזית. אנחנו לא מחפשים רק את הכבוד, אלא את החיים המשותפים. אנחנו מחפשים להיות גאים. לצערי הרב, אני התחלתי להתבייש כישראלי, כדרוזי, כסבא, כאבא, כראש רשות. עד גיל 65 אני רודף אחרי השוויון. לא אנשים כמוך עוצרים את השוויון הזה, אלא הבירוקרטיה במשרדים. אנחנו מספיק נאבקים ולוחצים, אבל, לצערנו, הבירוקרטיה במשרדי הממשלה עוצרת זאת. נתן ידידי, ראש הפורום, את הדוגמא של חורפיש מול שלומי. יש לנו אלף דוגמאות כאלה. לדוגמא, בית שאן ומרר. לגינון בשלומי יש תקציב יותר מכל התקציב של חורפיש.

בנושא התעסוקה - כל הסקרים המוצגים כאן לא נותנים תמונה מלאה לגבי מה שקורה ביישובים הדרוזים. מי שעבדה כמה חודשים בסופרמרקט, לא נחשבת עובדת. פעם היתה בעיה שהבחורות הדרוזיות לא יצאו לעבודה. היום הן יוצאות ומחפשות עבודה, אבל אין מקומות עבודה. סגרו את המפעלים שהמדינה סבסדה, והעבירו את העבודה לירדן, תאילנד והפיליפינים. כמו שאמר ראש הממשלה אולמרט, הדרוזים צריכים להיות שווים. במה אנחנו שווים? אין לנו אזורי תעשייה והחינוך לא ברמה שצריכה להיות. ביישוב אחד נוצרי יש יותר אקדמאים מכל העדה הדרוזית. אתם יודעים למה? כי באותה משפחה הבן משתחרר מהצבא וכבר חייב למצוא עבודה מזדמנת, כי הוא צריך לבנות את הבית שלו.

אני לא אפרט איזו בעיית מגורים יש לחיילים משוחררים. זה דבר שצועק לשמיים. אצלי ב-8 שנים מגרש אחד שווק. אם בסאג'ור נולדים בכל שנה 100 ילדים, זאת אומרת שיש 50 זוגות כפול 8, וזה 400 מגרשים. אני קיבלתי מגרש אחד ב-8 שנים. פעם אמר לי השר אורלב, אתם אנשי כבוד, אתם תטפלו בזקנים שלכם ובמפגרים שלכם. מה זה אנשי כבוד? כבוד זה בא מכוח. אבא שלי נפטר בראשון לינואר. אני לא יכולתי להחזיק אותו בבית, והייתי חייב להוציא אותו לבית אבות. אני כדרוזי גאה לא יכולתי להפסיק לעבודה ולשבת עם האבא. אנחנו חייבים לפרנס. במשרד הרווחה לא נותנים לנו אפילו תקנים בתוך הרשויות. ביישוב שלי יש חצי תקן. איך תטפל ב-4,000 נפשות? היו לי פעם 50 משפחות מטופלות, והיום יש לי 380 משפחות מטופלות. יש משפחה שיש בה 17 ילדים. אני רוצה שהיהודים יביאו 16 ילדים. אז יהיו פה 20,000,000 ואני לא אצטרך לפחד מאחד כמו אחמדיניג'אן. במשפחה דרוזית יש 15 נפשות או 8 נפשות. הדור הצעיר היום צמצמו לבת או בן, כי אין להם אפשרות אחרת. הם חייבים לצאת ולעבוד רחוק בזרועות הביטחון, או לצאת ללימודים אקדמאים.

אדוני היושב ראש, כבוד גדול בשבילי לשמוע יהודי כמוך. אני יודע ש- 90% מהיהודים אוהבים את העדות הללו. אנחנו לא עושים טובה למדינה. אנחנו גאים שאנחנו במדינה הזאת. בשבילנו זאת מצווה דתית, ואני אמרתי את זה לרמטכ"ל בנוכחות של מואפק טריף. אצלנו כתוב, שהיהודים יחזרו וזאת מדינתם עד יום הדין. אנחנו מקיימים מצווה דתית ואזרחית בנתינתנו למדינה הזאת.

אני ראש מדור אלמנות ויתומי צה"ל במגזר הדרוזי. אנחנו עברנו את מבחן הנאמנות שלנו לעם היהודי ולמדינת ישראל בהצטיינות מזמן. המילים שלך חיממו את הלב, אבל זה לא מספיק. צריך עשייה מרובה, על מנת להדביק את הפער. היום החברה הדרוזית סובלת מהתמרמרות קשה. ישנה תחרות עניינית ורצינית. לנו לועגים שאנחנו בצד. בטבלת הנתונים שאתם הנחתם רואים, כי אחוז קטן של דרוזים מועסקים במשרדי הממשלה. אני מתבייש להגיד לאדוני, כי יתומי צה"ל לא מתקבלים במערכת הביטחון למרות שהם עומדים בכל הקריטריונים. יש לי היום יתום צה"ל שהוא בוגר תואר משפטים ולא קיבלו אותו, למרות שישנה משרה קיימת. אנחנו מעודדים את יתומי צה"ל ללכת ללימודים. אני בטוח, שיש לי היום את כל הדרישות לעבוד בכל משרדי הממשלה, אבל אם הנתונים הללו נכונים אני צריך להתבייש בעצמי ולהתבייש שאני בתוך הממשלה הזאת.

אני מפקח מחוזי במשרד הרווחה. אני שמח להיות כאן. אני חיממתי את הלב של מר שרוני בשיחה שהיתה לי איתו על ההחלטה בהקשר לחוק גמלת הסיעוד. בפני הפורום הזה, אני מחזיק לך אצבעות.

אני אתמקד בנושא הרווחה. המשפחה הדרוזית היום עוברת משבר. היציאה לעבודה מחוץ לבית, הירידה במעמד ראש המשפחה והתפרקות המשפחה, הביאו לכל מיני תופעות. אנחנו משלמים מחיר יקר. מנהל מחלקת הרווחה חיבר מסמך היסטורי, שצריך להיות על סדר היום של ועדת הרווחה. אנחנו לא אנשים פוליטיים, אנחנו אנשי עשייה. במסמך הזה מפורטות כל הבעיות, ואם נקבל עליהן מענים החברה בכלל תקבל את שלה. מיליון חברים זה לא הרבה, אבל שונא אחד זה יותר מדי. בקרב בני העדה הדרוזית והצ'רקסית אין שונאים למדינה הזאת. הן מרגישים שייכות מאה אחוז.

לא הכמות קובעת, אלא האיכות. אתם איכות.

תבורך. אני אתן את רשות הדיבור לחברי עלי. אני ממליץ לקחת את המסמך הזה ולדון בו.

אני רוצה להצטרף לתודה על קיום הדיון הזה. זה דיון מהותי לי כבן העדה וכאזרח של המדינה. יש פה מקום לתת את הדעת ואת הדין לתופעות הקיימות בתוך החברה הדרוזית והצ'רקסית. אני אתן נתונים. בני העדה הצ'רקסית והדרוזית מונים היום 131,000, מתוכם 1,300 צ'רקסים והשאר בני העדה הדרוזית. אנחנו רואים ש-62,000 הם ילדים עד גיל 18. פה דובר על תהליך של מודרניזציה של המשפחה הדרוזית, מעבר ממבנה פטריארכלי מסורתי למבנה יותר מודרני. זה הביא לתופעות חשובות בתוך העדה. אחוז הילודה היום הוא מהנמוכים בארץ. פעם הוא היה מהגבוהים. פעם זה היה מדבר על 3.2% והיום זה עומד על 2.4%.

בגלל המודרניזציה.

בגלל האנדוידואליזציה. זה חלק שמקרין על המשפחה הישראלית והדרוזית. אני רוצה לשאול, איזה שירותים קיימים היום לנושא של ילדים, נוער וצעירים. 32% מהאוכלוסייה זאת אוכלוסייה של נוער, שאמורה להיות הכי חשובה. זה העתיד שלנו, זה פלח אוכלוסייה שיש לו פוטנציאל הכי גדול. אני אתייחס לזה בהמשך.

בכל המגזר הדרוזי יש 5,088 משפחות בהן יש מעל 4 ילדים. חשוב לי להדגיש את הנושא של מקבלי הקצבאות מהביטוח הלאומי, כי זה מאוד משקף את המצב הכלכלי של האוכלוסייה. 32,993 מקבלים קצבאות מהביטוח הלאומי. כמובן אני מוציא מזה את אחוז של מקבלי דמי לידה וקצבאות ילדים. במגזר שלנו 5,585 אנשים מקבלים קצבת זקנה. 2,565 מקבלים קצבת שיירים. 1,286 מקבלים קצבת סיעוד. 4,488 מקבלים קצבת נכות כללית. 721 מקבלים קצבת ילד נכה. 589 מקבלים קצבת ניידות. הנתון הקשה ביותר הוא של אנשים שמקבלים הבטחת הכנסה ודמי אבטלה, שהוא 5,904. אם אנחנו מחברים את כל הנתונים, אנחנו מקבלים מצב די קשה מבחינת הרמה הסוציו-אקונומית של החברה הדרוזית.

חלק מן המשפחות פונות לשירותי הרווחה. 8,200 משפחות מטופלות במחלקות הרווחה. אחוזי האבטלה נעים בין 11% ל-14.5%. מזה אנחנו מורידים את הנשים. ישנו אחוז די ניכר של נשים, שלא נרשמות בלשכות התעסוקה, בגלל מגבלות מסורתיות. חלק מהן רווקות מבוגרות, שנשארות סמוכות על שולחן ראש המשפחה ואחרים שלהן. זאת שכבה שלא הולכת ולא נושמת. יש נשים שיוצאות לעבודה, אבל האחוז שלהן הוא נמוך, כמעט 19%. יש היפוך במצב של תעסוקת הנשים במגזר הדרוזי. פעם נשים לא רצו לצאת לעבודה, אבל היום זה להפך. נשים רוצות לצאת לעבוד, אבל אין מקומות עבודה. אני לא מדבר רק על אלה שמחפשות עבודות פשוטות, אלא גם ברמה של אקדמאיות. אין הרבה מקומות תעסוק לאותן נשים. לא היתה אף העדפה מתקנת, כדי שאותן אקדמאיות יעבדו גם בתוך היישובים שלהן. בשנים האחרונות אנחנו רואים ניצנים של יציאת נשים לעבודה מחוץ ליישוב. לא ראינו העדפה לנשים שיעבדו בתוך היישוב, במערכות החינוך או בכלל המערכות.

דבר נוסף, הוא העדר הכשרה מקצועית. אחד הדברים החשובים הוא הנושא של למידה והכשרה מקצועית. הנושא הזה ירד בעשרות או מאות אחוזים בשנים האחרונות. היום כמעט ולא קיימת הכשרה מקצועית. לצערי, היום כל הנושא של הכשרה מקצועית ירד.

נושא נוסף שקורא בשנתיים האחרונות, הוא כל הנושא של עובדי רשויות מקומיות. היום אנחנו רואים שיש צמצום ניכר בעובדי הרשויות המקומיות, בגלל כל תוכניות ההבראה. זה גם כן הווה מקור תעסוקה. המצב כואב גם לאלה שעובדים ולא מקבלים שכר. לצערי, אנחנו עדים לתופעה של רעב. אני אתמול קיבלתי עובד רשות, שאמר שלא נשארה לי אופציה אחרת מלבד למכור כליה. חשבתי על המשפט שלו כל הלילה. האדם משלם את כל החובות שלו לרשות, ולא מביא פרנסה לילדים שלו. לנו כאנשי רווחה חשוב לתת את הדעת על המצב החמור ביותר של עובדי הרשויות.

אני אעביר לאדוני את המסמך. אחד הדברים החשובים כדי לקדם אוכלוסייה, זה לקדם את האנשים שבתוכה. אם אנחנו מדברים על ילדים מפגרים ואנשים בוגרים מפגרים, צריך לבדוק איזה רמות שירות אנחנו מאפשרים להם בתוך היישובים שלהם כדי למצות פוטנציאל תעסוקתי קיים, אם זה על ידי מפעלים מוגנים, מועדונים תעסוקתיים ומועדונים חברתיים. לדעתי, זה דבר מאוד חשוב.

נושא נוסף, הוא כל הנושא של קשישים. היום מתהווה חתך גדול של קשישים או של פנסיונרים שעדיין כוחם במותנם, אבל הם הופכים להיות נטל על המשפחה והחברה. אם חושבים על תכנון עתידי חברתי, צריך לתת את הדעת בנושא של מועדונים תעסוקתיים לפנסיונרים ולקשישים.

אני מנהל מחלקת הרווחה ביישוב בית ג'אן. אני שמח, שהצטרף אלינו חבר הכנסת אלדד. אני מקווה, שהוועדה היום תצא בהנחיה למשרד הרווחה לתת אותו תקציב ליישובים הדרוזים כמו ליישובים היהודים, כל יישוב לפי הצרכים שלו. זה השוויון המינימלי שאנחנו דורשים. אם תצא הוועדה בהחלטה כזאת, אנחנו השגנו משהו היום.

אני חושב, שמכתב כזה צריך לצאת לא רק למשרד הרווחה. יש הרבה עוולות שצריך לתקן ביחס לעדה הדרוזית והצ'רקסית. זה לא רק עשיית צדק, זה לא רק תשלום חוב שאנחנו חייבים לעדות האלה, זה גם מדיניות נבונה מבחינה פוליטית. אנחנו מנסים להילחם בבניה הבלתי חוקית במגזר הערבי, כאשר יש לנו דוגמא של אוכלוסייה שומרת חוק, ואנחנו לא עוזרים לה, לא נותנים לה מגרשים. במגרש הוועדה, אנחנו צריכים לפנות למשרד הרווחה. לצערנו, אין שר קבוע ואין לנו כתובת פשוטה. צריך לפנות למשרד המסחר והתעשייה, כדי שתיוצר תנופה של החלפת התעשיות המסורתיות, שבורחות מהארץ בגלל הבדלים בשכר עבודה, בהשקעות בהיי-טק בקהילות דרוזיות וצ'רקסיות. צריך לאפשר מקומות עבודה גם לאוכלוסיית נשים, וגם לגברים שמחפשים עבודה. למרות שהאבטלה במגזר היא נמוכה יחסית למגזר היהודי, אני בטוח שהפוטנציאל לתעסוקה מעוכב.

זה משתווה. לגבי נשים, זה שונה.

אנחנו צריכים לסמן את אותם תחומים בהם יש נגיעה לתחומי עיסוקה של הוועדה, ולפנות למשרדי הממשלה השונים בהמשך לדיון כאן.

אני רוצה להתייחס לנושא של התעסוקה של האקדמאים הדרוזים. אני שומע הרבה פעמים שאומרים שאחוז הנשים האקדמאיות יותר גבוה מהאקדמאים בעדה, ואני מסתכל על זה כנקודת שלילה. כל הדרוזים הולכים לצבא, ואחרי הצבא הם מנסים למצוא מקומות פרנסה ונוטשים את האקדמיה. בכל זאת, מספר האקדמאים הולך וגדל. הבעיה היא, שהאקדמיה לא מהווה תחליף או ברירה מבחינה תעסוקתית. אחוז המועסקים במשרדי הממשלה הוא אפסי. לכן, האקדמיה איננה מהווה פתח מבחינה תעסוקתית. אם אני רוצה ללכת למקצוע מדעי ואני יודע שבמשרד המדע אני לא אמצע תעסוקה, אז אני לא אבחר באופציה הזאת. זאת בעיה שמתסכלת את הצעירים הדרוזים.

אחוזי האבטלה בעדה הדרוזית כפי שמופיעים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אינם נכונים. הרבה נשים לא הולכות להירשם בלשכת האבטלה. המדד הוא על פי האנשים שהולכים ונרשמים. יש לנו הרבה נשים שלא הולכות והרבה צעירים שלא הולכים. אחד היתרונות של העדה הדרוזית היה השירות הצבאי. במשך השנים, זה הפך להיות חיסרון. הרבה אנשים הולכים לצבא ומאבדים כל כך הרבה הכשרות והשתלמויות שיכלו לעשות. אחרי הצבא אין להם מקומות תעסוקה. יש מקום לבנות תוכנית תעסוקתית, שתאפשר קליטת הבחורים הדרוזים שמשתחררים מהצבא, אם אחרי שירות חובה ואם אחרי שירות קבע. המשתחררים מהצבא הדרוזי הם בדרך כלל אקדמאים, ואין להם מקומות תעסוקה. זה נושא חשוב, שהוועדה יכול לטפל בו ולמצוא לו פתרון. מי שיסתכל על אחוז המועסקים במשרדי הממשלה מבני העדה הדרוזית, יחשוב שהעדה הדרוזית כל כך מפגרת שאין אנשים שיכולים למלא משרות כאלה. זה לא המצב. זה מצב שנתון לשינוי. הוועדה צריכה לעשות את הצעד הראשון בתהליך כל כך ארוך שצריך לבצע.

אני מסכם את הישיבה. הוועדה מברכת על ציון יום מיוחד לעדה הדרוזית והצ'רקסית בכנסת. הוועדה מציינת בגאווה את תרומתם הערכית וההיסטורית של העדה הדרוזית והצ'רקסית לחיזוק מעמדה של מדינת ישראל.


הוועדה מציינת, כי שיעור האבטלה בקרב גברים דרוזים אינו שונה בהרבה מנתוני האבטלה בקרב גברים יהודים. לעומת זאת, מציינת הוועדה באי שביעות רצון את העובדה כי בקרב הנשים הדרוזיות שיעורי האבטלה גבוהים פי שניים משיעור האבטלה בקרב הנשים היהודיות.


הוועדה קוראת לממשלה להגדיל את הסיוע והתמיכה התקציבית לעידוד יצירת מקומות עבודה באזורי היישובים הדרוזיים, ולשילוב נשים דרוזיות בשוק העבודה בישראל.


הוועדה קוראת למשרד התמ"ת להגביר את ההכשרה המקצועית בקרב נשים דרוזיות, לשילובן בתעסוקה.


הוועדה קוראת לשיתוף פעולה בין מנהיגי העדה ונציגי הממשלה להגברת שילובם של בני העדה בשוק העבודה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30