PAGE
8
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

12.2.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

מיום שני, כ"ד בשבט התשס"ז (12 בפברואר 2007), שעה 12:00

הצעת חוק פיצויי פרישה ממקום העבודה, התשס"ו-2006, של חבר הכנסת חיים אורון (פ/307)

חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר

חיים אורון

חמוטל בן דור

- יחידת השכר, משרד האוצר

עו"ד דארין יעקוב

- משרד המשפטים

עו"ד דבי אליעזר

- משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שלמה יצחקי


- משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דני קריבו


- סגן ראש אגף תקציבים, המשרד לביטחון פנים

עו"ד יניב חליטה

- יועץ משפטי, התאחדות בעלי מלאכה ותעשייה

יוסי גזימק


- מנהל תחום יחסי עבודה, התאחדות בעלי מלאכה ותעשייה

עו"ד שוש בינוביץ

- לשכה משפטית, איגוד לשכות המסחר

אבי ברק


- ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

ישראל חזקיה

- התאחדות התעשיינים

מאירה בסוק

באדר מאז'ד

אבי אורנן

וילמה מאור

יפה קרינצה

הצעת חוק פיצויי פרישה ממקום העבודה, התשס"ו-2006, של חבר הכנסת חיים אורון

צהרים טובים, אני פותח את הישיבה בנושא הצעת חוק פיצויי פרישה ממקום העבודה, התשס"ו-2006, של חבר-הכנסת חיים אורון. בבקשה, אדוני.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, ותודה נוספת על זה שנענית לבקשתי להעמיד את הנושא הזה על סדר יומה של הוועדה מהר.

אני רוצה לומר מראש גם לנציגי ועדת התיאום וגם לנציגי הממשלה שאני לא מתכוון לעשות מחטף. הנושא חשוב וכבד, ולכן לכל אלה שפנו אליי לעצור את הסוסים אני מודיע שאני לא מתכוון לגנוב שום דבר. כל מי שדיבר אתי אמרתי לו שיש שני טיעונים. אחד, החוק כולו מיותר. אין הצדקה להשוות את מעמדו של מתפטר לזה של מפוטר. אני לא שם. יש טיעונים אחרים, שאומרים: למה מהשנה הראשונה? למה במתכונת הזאת? אני פתוח לשיחה הזאת.

אני מודה, אני לא רואה לנגד עיניי את העובד שמחליף מקום עבודה כל שנתיים, למרות שאני חושב שגם על זכויותיו צריך לשמור. אם הייתי חושב שזאת כל הבעיה והמצב של כל האחרים מוסדר לא הייתי מציע את הצעת החוק. אני רואה לנגד עיניי את העובד והעובדת שמסיימים פרק בעבודתם - מה שקוראים היום קריירה ראשונה - שוקלים ברצינות מעבר לקריירה אחרת או למקום עבודה אחר באותו תחום שבו הם עוסקים, והם מוצאים עצמם תלויים במקום העבודה. אז יש להם שתי אפשרויות; או להתחיל לעשות תרגילים כדי שהמעסיק יגיד "מספיק", או לחכות לסיטואציה שתאפשר להם לצאת או – מה שהרבה עושים - להחליט שמוותרים על זכות, שאני חושב שנקנתה על ידם במהלך חיי העבודה שלהם באותו מקום עבודה, וראוי לה שתעבור אתם. זאת העמדה העקרונית שלי, הבסיסית. אני יודע שמערכת יחסי העבודה מאוד מורכבת, היא רבת פנים והבנתי מדברים שאמרו לי שיכול להיות שהחוק, במתכונת שהגשתי אותו – וכמו שאתם רואים הוא לא נעשה כלאחר יד, הוא נכתב בעזרת אנשי מקצוע מפה ומבחוץ - לא נותן תשובה על הכול.

הערה נוספת, שאני מציע שתעמוד בפני הכנסת ונציגי הממשלה. הזכות הזאת קיימת לחלקים גדולים מתוך הציבור העובדים בכל מיני דרכים, בדרך כלל לקבוצות חזקות. קודם כול, בחלק גדול מהחוזים האישיים וחלק גדול מהבכירים יש אפשרות לעשות את זה. אפילו יש לזה מושג, "מצנחי זהב". כולנו קוראים בעיתונים מה מוצע. גם שם זה מגיע לעלות העבודה ובסוף מישהו בסוף משלם את זה. בחלק גדול מההסכמים הקיבוצים מופיעה הזכות הזאת בצורה כזאת או אחרת. לכן, חוק כזה צריך להגן על מי שלא מצליח לקבל סעד בדרך אחרת.

הייעוץ המשפטי של הוועדה הציע לקיים את העקרונות שדיברתי עליהם קודם במתכונת של חוק אחר, שהוא יהיה תיקונים של החוק הקיים ולא חוק חדש. אמרתי – מבלי שהיה לי זמן להיכנס לפרטים – שבאופן עקרוני אם המבנה שמוצע על ידי היועצות המשפטיות של הוועדה נותן תשובה לשאלות המהותיות הללו, אני לא מרגיש מחויב למתכונת שהגשתי, במידה שהעיקרון שנמצא ביסוד הצעת החוק יישמר. כמובן שחשוב לי לשמוע גם דעות של אנשים אחרים..

תודה רבה. נציג התמ"ת, בבקשה.

אני מתחבר לדברים של חבר-הכנסת אורון. ועדת השרים לחקיקה קיבלה את ההצעה של חבר-הכנסת אורון באופן עקרוני, וגם היא מקבלת את זה שעובד צריך לקבל משהו בעת שמופסקים יחסי העבודה. לגבי הרזולוציות השונות, העקרונות, איך אנחנו עושים את הדבר הזה - ועדת השרים לחקיקה קבעה שתהיה התייעצות עם הצדדים החברתיים, ההסתדרות והמעסיקים על ארגוניהם השונים, יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים – משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד התמ"ת. אנחנו הולכים לקבוע ישיבות ראשונות בעניין הזה, כמובן נזמין את חבר-הכנסת אורון ואחרים שיירצו להופיע בפני הוועדה. נעשה את זה בשתיים-שלוש ישיבות. לכן, ביקשנו ניירות עמדה מהארגונים לגבי ההצעה, קיבלנו מחלקם. צר לי לומר שחלק מהארגונים, אף על פי שיש להם הסכמים קיבוציים ויש צווי הרחבה להסכמים האלה, שבהם הם נותנים פנסיה, שחלק ממנה בא על חשבון פיצויי פיטורים מוגברים במקום פיצויי פיטורים, מתנגדים להצעה. אני חושב שאין מקום להתנגדות כזאת.

כמעט בכל המגזר הציבורי, כמעט 800,000 עובדים, מקבלים באופן עקרוני פיצויי פרישה, גם אם הם מתפטרים. לפני 20 שנה עבדתי במוסד ציבורי והתפטרתי, לא זאת בלבד שקיבלתי פיצויי פרישה, קיבלתי גם הסתגלות של שלושה חודשים. יש עוד כחצי מיליון עובדים שמקבלים את הדבר הזה תחת הסכמים קיבוציים. זאת אומרת, הם מקבלים פנסיה במקום פיצויי פיטורים. מפרישים להם את החלק של הפיצויים לקרנות פנסיה וקופות ביטוח. יש הרבה חוזים אישיים שגם בהם יש הסדר. בזמנו, נתנו אישורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי הפיטורים, שקובע שאם מעביד מבקש להפריש הפרשות פנסיות, הוא צריך אישור של שר העבודה לעניין הזה, כי זה בא במקום פיצויי פיטורים. נתנו עשרות אלפי אישורים כאלה להסכמים אישיים, עד כדי כך שהוצאנו אישור כללי, עשינו מסלול ירוק, שמעביד ועובד שעומדים בתנאים של האישור כללי יש להם כבר את הפטור המינימלי. זאת אומרת, המעביד מוותר על כל זכות שיש לו לקבלת החזר כספים, והכספים נשארים לעובד בכל מקרה. הכספים שמפריש המעביד מדי חודש בחודשו באים במקום, ולא עושים התחשבנות עם המעביד לגבי הסוגיה של כמה יש בקופה.

אני מעריך שכ-70% מהעובדים מקבלים פיצויי פרישה, גם אם הם מתפטרים. לא חייב שהכספים בידיהם, יכול להיות שהם יישארו בקופה, אבל הקופה היא על שמם וזה שלהם. ביקשנו גם נתונים כאלה ממחלקת המחקר אצלנו, אני מקווה שנקבל את הנתונים בזמן הקרוב. ביקשתי פגישות – אפילו שלא קיבלנו את כל ניירות העמדה - ונקבע אותן בימים הקרובים.

כאמור, באופן עקרוני, הממשלה על כל משרדיה מקבלת את זה. ועדת השרים לחקיקה קיבלה באופן עקרוני את ההצעה. הייתה הסכמה עם המציע שאנחנו מקבלים את ההצעה, כמובן שהיא תקודם אחרי שתקום ועדה שתשמע את כל הגורמים ותביא את מסקנותיה לוועדת השרים לחקיקה. אני מניח שנעשה את זה יחד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. אני מקווה שנביא תוך זמן קצר ביותר הצעה מגובשת, שתהיה מוסכמת על כל הצדדים. במידה שלא תהיה מוסכמת על הצדדים שמחוץ לממשלה נביא את זה לוועדת השרים לחקיקה והיא תקבע מה שתקבע. נביא את הקביעה שלה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות והיא תחליט.

תודה רבה. נציג המעסיקים, בבקשה.

אנחנו בעד ועדה כזאת. אני חושב שזאת הזדמנות להביע את השונות בין כל מיני ארגונים וכל מיני אוכלוסיות. בהתאחדות התעשיינים, למשל, יש היום הסכם פנסיה מקיפה, שכל הפרשה לפיצויים – בין אם זה 6% או 8.33% - הולכת במקום פיצוי פיטורים, ומשרד העבודה הוציא צו הרחבה. אין היום מפעל תעשייתי שהפיצויים לא מופרשים בו לטובת העובד, ואפשר להחזיר אותם רק במקרים חריגים, של עבירות משמעת חמורות, אבל מדובר שם בדרך כלל על 72% מהפיצויים, ועדיין יש 27% שכן תלויים במעסיק. לפי הסטטיסטיקה שלנו, במידה ועובד עוזב בצורה מסודרת, עם הודעה מוקדמת ולא עושה משהו חריג, אז משחררים לו גם את השניים ושליש.

אבל יש עוד ארגונים, שבהם אין הסכמים כאלה כמו, למשל, איגוד לשכות המסחר, עצמאיים קטנים ואנשי המלאכה והתעשייה. יש שונות רבה בין ארגוני המעסיקים, בוועדה נוכל להביע את העמדות ולהגיע להבנה מוסכמת כדי ללכת לקראת העניין הזה.

להערכתנו, רוב הדיונים בבתי הדין לעבודה מתמקדים בסוגיה האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות ובסוגיה האם העובד זכאי או לא זכאי לפיצויי פיטורים. ביקשנו נתונים מבתי הדין לעבודה כדי לראות כמה תיקים יש בסוגיה הזאת. צריך להבין את הרקע לתביעות האלה; בדרך כלל, כשעובד רוצה את פיצויי הפיטורים אבל לא רוצה להתפטר, זה לא יעיל שהוא יהיה במקום העבודה, לא מבחינתו ולא מבחינת המעביד. אז הוא מנסה שהמעביד יפטר אותו, נגרמים נזקים לשני הצדדים, ואלה רוב ההתדיינויות.

מה הפסיקה במקרים האלה?

זה לוקח הרבה זמן.

משתמשים בסעיף "הרעה מוחשית בתנאי העבודה".

בדרך כלל, אם אין סיבה כמו "הרעה מוחשית, בית הדין לא יכול לתת פיצויים. הוא בדרך כלל מושך לכיוון פשרה ומנסה לשכנע את הצדדים.

זה בגלל שאנחנו עם פשרן. נציג העובדים, בבקשה.

אנחנו בעד הצעת החוק. ישנם עובדים, שלדעתי, אם יוכלו לקבל את פיצויי הפיטורים שלהם זה יהיה הפתרון היחיד שלהם להשתחרר מעבדות. לצערי, היום מדינת ישראל היא בין בכירי המעסיקים במגזר כוח אדם בתנאים לא תנאים, בצורה שאנשים מפחדים לעזוב אפילו מקומות עבודה שבהם מתעללים בהם, שמפרים את הזכויות שלהם, כי הם יודעים שאם הם יעזבו הם לא יקבלו את פיצויי הפיטורים. אבל אם אותו מעסיק שיידע שכשהוא לא יהיה בסדר העובד יעזוב והוא יהיה חייב לשלם פיצויים – יכול להיות שפה יהיה שינוי.

משרת התמ"ת לא מבקר במקומות האלה?

יש לנו 1.9 מיליון מפקחים, אנחנו מבקרים.

הבעיה היא שאין לכם מפקחים.

אין אכיפה פלילית בקשר לחוק פיצויי פיטורים.

זה נכון שסעיף 14 הוא פתרון חלקי ויכול להיות שחוק פנסיה ממלכתית יתרום עוד יותר לכל הנושא הזה. אבל כל עוד אין את החוק הזה, לא פיקוח כמו שצריך - - -

הבנתי. תודה רבה.

שמעתי מכיוון ההסתדרות אוושה – פחות מקול - שאומרת: אנחנו מסתדרים עם המעסיקים, תעמדו בצד.

יש לנו – 12 ארגוני מעסיקים - הסכמה כתובה עם ההסתדרות לעשות מאמץ ולסכם דברים לא בחקיקה אלא בהידברות ובהסכמים, ואם יש חקיקה, להגיע להבנות לפני זה. במסגרת זאת אנחנו עושים את המאמץ, יושבים עם ההסתדרות וביקשנו גם פגישה עם חבר-הכנסת אורון. ההסתדרות שותפה לעניין חיפוש הפתרונות.

גם חבר-הכנסת חיים אורון רוצה פתרון הוגן וצודק.

האם ההסתדרות חתומה גם אתך על ההסכם הזה?

בהחלט, 12 איגודי מעסיקים חתומים, רק איגוד לשכות המסחר לא הצטרף.

וכמה ארגוני מעסיקים יש בארץ?

בסך הכול 14.

התאחדות לשכות המסחר היא ארגון יציג שמייצג היום 40,000 מעסיקים, יצרנים קטנים במדינת ישראל. אצל רובם של אותם מעסיקים אין מחויבות להסכם פנסיה מקיפה, כפי שמר ברק הציג. דרך אגב, אלה יצרנים קטנים עד 20 עובדים, והם לא מחויבים כיום לפנסיה מקיפה, הם מחויבים לפנסיה חלקית. עניין פיצויי פיטורים הוא לשיקול דעתו של המעסיק, האם לתת את הפיטורים מתי שהעובד מתפטר או לא לתת.

אני רוצה לציין כמה דברים שהכנסת כבר עשתה. ישנו חוק פיצויי פיטורים משנת 1963, שמגדיר באופן מפורש מתי עובד זכאי לקבל פיצויי פיטורים ומתי לא. ישנן החרגות שקבועות בחוק מתי לעובד מתפטר מגיעים פיצויי פיטורים. ההחרגות האלה כוללות מעביד שנפטר, התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי, פשיטת רגל, שהיה במקלט לנשים מוכות, העתקת מקום מגורים, חידוש חוזה עבודה ואפילו הרעה מוחשית בתנאי העבודה. כלומר, המחוקק כבר חשב על כל אותם ניואנסים אפשריים כאשר הוא רוצה לעשות ההפרדה בין עובד שמפוטר לבין עובד שמתפטר, ולא בכדי הוא עשה את אותם דברים. המחוקק הגיע למסקנה שעובד שמתפטר, ולא בגלל אותם תנאים שמוזכרים בחוק, מתפטר בגלל דברים אחרים, שנקבעו עוד בתקנון משמעת, שקיים היום בענף התעשייה במשק. התקנון הזה אומר באילו תנאים העובד לא יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים.

אני מבין שאתם מתנגדם לזה.

אני רוצה לקרוא את התנאים הקבועים בתקנון הנזכר. "הפרת משמעת באופן חמור; גרם הכאות במפעל שתוצאותיהן חמורות; גנב; מעל; חיבל במהלך התקין של העבודה; קלקל חומרים, מכשירים; ביזבז חומרים בזדון". כאשר עושים החרגה לעובד שמתפטר ומקבל פיצויי פיטורים מתי שהוא רוצה, זה יגרום למצב שגם הפרשנות של בתי הדין תהיה כזאת שגם אם הוא עשה את כל העבירות הללו עדיין מגיעים לו פיצויי פיטורים.

תמצא נימוק אחר. אנחנו רוצים לעודד חבלה במפעל?

אני רק אומר שאלה נתונים התחלתיים, שיש חוק ויש החרגות של החוק.

אני רוצה לדבר על התעשייה באופן כללי. עקומת הלמידה של העובדים במגזר התעשייה מדברת על פרק זמן של בין שלוש לחמש שנים, שבהן המעסיק מכשיר את העובד, כדי שבתום התקופה הוא יתחיל להניב את ההשקעה.

אתה רוצה להגיד לי שמפעל משקיע חמש שנים בלי שיקבל תמורה? באמת.

הוא מקבל תמורה, אבל אני אומר שעקומת הלמידה במגזר התעשייה היא כזאת שנדרש הרבה זמן להשקיע בעובד על מנת לקבל אותן תוצאות.

אז למה אתה נותן פנסיה בהסכם הקיבוצי שלך?

דבר שני, פיצויי פיטורים שניתנים בגיל הפרישה מהווים חלק מאותו מרכיב פנסיוני של העובד, שהוא אותו סל פנסיוני שניתן לעובד כשהוא מגיע לגיל פרישה מקבל את פיצויי הפיטורים ואת הפנסיה שנצברה לזכותו. אם ניתן לעובד את פיצויי הפיטורים אחרי שנה, שנתיים, מתי שהוא רוצה – ואנחנו מדברים על אוכלוסיות חלשות - השיקולים שלו לא תמיד רלוונטיים או ענייניים. העובד לא תמיד אומר שיחליף מקום העבודה כדי להשיג עבודה יותר טובה בשכר יותר גבוה, אלא השיקול לפדות את הפיצויים כדי לכסות מינוס בבנק או להחליף אוטו. בעצם אותו עובד ייכנס למעגל האבטלה.

אדוני, אני מצטער מאוד, בפיצויים של חודש ימים, אם האדם עבד שנה, יקנה אוטו? דבר לעניין. לא נולדנו אתמול.

אנחנו מאפשרים לעובד למשוך כספים כדי להשתמש בהם.

אם מפטרים אותו הוא יכול לעשות בכסף כראות עיניו, אז מה העניין?

העניין הוא שהוא יכול להתפטר ולקחת כספים כדי לשים אותם - - -

מה הפטרונות הזאת?

מה אכפת לך?

אנחנו מאפשרים לעובד להיכנס למעגל האבטלה, ולא משיקולים ענייניים. היום, כשהמעסיק מפטר את העובד הוא מחויב בשימוע שצריך להיות מלווה בנימוקים תכליתיים ועניינים. כאשר לעובד תהיה אפשרות לעזוב את המפעל מתי שהוא רוצה ללא כל נימוק זה יגרום לערעור במערכת יחסי העבודה בין המעסיק לעובד. זה גם יכול לגרום להתפטרות גורפת מהמפעל, לפגיעה ביציבות של העסק ולמצב כלכלי כזה, שאותו עובד יגרום לאלה שנשארים שלא יוכלו לעבוד בגלל שהעסק פושט את הרגל.

כאשר תוקם ועדה נשמח להצטרף. בכל זאת, הייתי רוצה להגיד את החשש העקרוני של האיגוד. כפי שנאמר קודם, עסקים קטנים הם היעד העיקרי של ההצעה, משום שכרגע לא חלים עליהם הסכמים קיבוצים או צווי הרחבה. הממשלה רוצה לקדם את המגזר הזה ולפתח אותו, ויש לנו חשש שכתוצאה מהחלת החוק יהיה נטל על המעבידים ויפטרו עובדים.

גם כשמתחתנים יש חשש שמתגרשים.

אולי אפשר להגיד אחרת. בתקופה שהממשלה, בצדק, עוזרת למגזר העסקים הקטנים, אולי ראוי גם שהעובדים בעסקים הקטנים, איזה פרור ייפול להם. מה הפרור? שאם עובד מתפטר אחרי תקופה מסוימת מעסק שהמדינה רצתה לקדם, הוא ייצא במצב יותר טוב מהמצב הקיים, כמו שקיים ביחס למיליון ורבע עובדים בשרות הציבורי ובהתאחדות התעשיינים, שהזכות הזאת מובטחת להם. אני מאוד בעד לעודד עסקים קטנים, בין השאר להביא אותם למצב שבו יחסי עובד-מעביד בהם יהיו דומים לעסקים גדולים, ולא שעסק קטן יהיה שם קוד למקום עבודה לא מסודר, לא מאורגן, שבו אין זכויות לעובדים, שאפשר לעשות בו כל מיני דברים. אני מקווה שגם אתם תהיו באותו כיוון, אחרת תפסידו תומך נלהב בעסקים הקטנים.

כעיקרון כן, רק שלא יהיה ניצול לרעה מצד העובד. כבר דנים גם בעניין של חוק פנסיה חובה, ואם זה יקודם אולי לא צריך כפילות. יש גבול כמה אפשר להטיל על המעביד.

זה לא עניין של כפילות.

אני מנעמ"ת ואני מדברת בשם העובדים המוחלשים, במיוחד עובדות מוחלשות. לשכות המסחר זה עובדות בחנויות, במפעלים קטנים, כשרוצות לצאת אחרי שלוש או חמש שנים לא יכולות לצאת כי הן מפסידות, וזה לא הרבה כסף. אם היה אפשר, זה גם עוזר לניוד עובדים בכל המשק; אנשים יעזבו מקום עבודה, ילכו למקום עבודה אחר, ישביחו את עצמם ומקומות עבודה אחרים.

אני מאוד בעד הצעת החוק של חבר-הכנסת אורון. אני חושבת שזה חשוב מאוד לעובדים שיהיה להם עתיד, שהם לא צריכים להישאר במקום עבודה אחד.

תודה. משרד המשפטים, בבקשה.

אני רוצה לציין נושא שלא ממש נדון כאן, אבל הוא על יד. לדעתי, יש בעיה בוערת יותר בחוק פיצויי פיטורים, וזאת הבעיה של עובדים רבים, בדרך כלל החלשים, שמפוטרים ולא מקבלים פיצויי פיטורים. אלה העובדים שלא מגיעים לשנה. מערכת השכר מעודדת פיטורים כאלה, והם גם לא מקבלים דמי אבטלה. זאת בעיה מאוד קשה.

תביאו הצעת חוק, אני חותם עליה.

תודה. משרד האוצר, בבקשה.

כבר דובר שזאת הצעת חוק שנוגעת בנושא מאקרו כלכלי מאוד מורכב ומסובך והוועדה צריכה לשבת ולדון, כי היא משפיעה על כלל המשק. נאמר פה לגבי השירות הציבורי העניין מכוסה, אבל אני רוצה לציין שבשירות הציבורי רק 72% מכוסים. אמנם רוב מקומות העבודה מפרישים לפנסיה, אבל רק 6%. בשירות המדינה לא מפרישים את ההשלמה לפיצויי פיטורים וזה עלול להעמיס על שירות המדינה, על תקציב המדינה, אם הצעת החוק הזאת תעבור. צריך לדון בכל ההשלכות.

יש עמדת ממשלה.

החלטת הממשלה מקובלת, נשב.

דיברו אתי אתמול פקידים מהאוצר. אמרתי להם שאם השיחות הן בשביל להגיד לי שארד מהעניין – חבל על הזמן. אם השיחות הן בשביל להעלות נושאים, כמו זה שציינת שיש 72% בפנים וכ-30% בחוץ – מאה אחוז, שיהיו בפנים.

שמענו את רובה האנשים. הסיכום הוא שהוועדה תאפשר לגורמים הרלוונטיים: משרדי הממשלה, מעסיקים, מעבידים, חבר הכנסת המציע ועוד חברי כנסת לגבש את עמדתם להצעת החוק ולהעביר לוועדה תוך 60 יום.

אני רוצה שיהיה ברור, 60 יום זה אומר כאשר מחדשת הכנסת את ישיבותיה במושב הקיץ, שמתחיל במאי. שיהיה לנו יעד לסיים את זה ולהביא לקריאה ראשונה במושב הקיץ. אני לא מסתיר, זה מסוג החוקים שמתים תוך כדי תהליך החקיקה אם הם לא עוברים קריאה ראשונה ויש עליהם רציפות. אני רוצה להשלים קריאה שניה ושלישית. לכן, אם מקובלת עליכם המסגרת של עד חודש מאי, היא גם בהתאם ללוח הזמנים שהציע היושב-ראש.

כן.

תודה רבה לכולם. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.