PAGE
7
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

12.2.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 162

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

מיום שני, כ"ד בשבט התשס"ז (12 בפברואר 2007), שעה 11:30

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87)(תגמול למשרתים במילואים בשעת חירום), התשס"ו-2005

חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר

עמי איילון

סגן רוני קציר

– יועמ"ש תכנון ומנהל כוח אדם, משרד הביטחון

רס"ן שלי ארטמן

– קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון

סרן יבגני ירניק

– אמ"ש רמ"ש מילואים

סרן אלון כרמלי

– קצין ייעוץ במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד הביטחון

עו"ד שי סומך

– מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ליאורה ברקלי

– מנהלת תחום מילואים, המוסד לביטוח לאומי

רועי קרת


- המוסד לביטוח לאומי

עו"ד אפרת פוקצ'ה

– משרד האוצר

יעקב עמר


- משרד הרווחה

ישראל חזקיה

– התאחדות התעשיינים

שמרית גיטלין-שקד

מירי פרנקל-שור

וילמה מאור

יפה קרינצה

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87)(תגמול למשרתים במילואים בשעת חירום), התשס"ו-2005

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה בנושא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'87)(תגמול למשרתים במילואים בשעת חירום), התשס"ו-2005. נציג משרד הביטחון, בבקשה.

בדיון הקודם הצגנו את הבעייתיות, שהייתה להבנתנו, בסיכום הדיון שהיה לפניו בנושא מצב מיוחד בעורף. הצענו חלופה שהתבקשנו להציע נוסח לגביה, ואנחנו מקווים שהיא עונה על הצרכים וגם מסירה את הספקות שהיו לגבי נכונות מצב מיוחד בעורף. באנו בדברים עם היועצת המשפטית של הוועדה והנוסח שמוצג בפני הוועדה מקובל עלינו. אני מפנה למחיקת סעיף 2א והוספת סעיף 3ד להצעה.

לפי החוק היום, תשלום מקדמות מופעל כששר הביטחון מכריז ששירות מילואים הוא שירות חירום. הוועדה ביקשה להוסיף עוד סיטואציה שמתאימה לסיטואציה של שירות החירום. ההצעה שלנו היא שהסדר תשלום המקדמות יופעל כאשר מגויסים אנשי מילואים לפי סעיף 34 לחוק שירות ביטחון, מה שמוכר בציבור כצו 8. לגבי עצם ההסדר של העברת תשלום המקדמות מצה"ל לביטוח כבר הייתה הסכמה בדיון הראשון, אני לא חושב שצריך לחזור על זה.

אני רוצה להבין אם יכול להיות מצב שבו מגויס איש מילואים, שלא על פי ההסדרים הרגילים, במצב מיוחד בעורף, שלא על פי צו 8? כשהממשלה מחליטה על מצב מיוחד בעורף ועדת החוץ והביטחון מאשרת את זה תוך 48 שעות; האם על מנת לגייס את מערך המילואים המדינה חייבת להוציא צו 8 או שיש אופציה לגייס מילואים שלא דרך צו 8?

יש מצב חריג.

אז לא עשינו שום דבר.

יש שלוש אופציות לגייס איש מילואים; האחת היא הפניה הרגילה, שאנחנו מכירים; השניה היא צו 8, שגם אותה אתה מכיר; השלישית היא התראה חריגה.

אז למה שלא תוסיפו התראה חריגה?

התראה חריגה קצרה מ-60 יום, והיא יכולה להיות גם התראה של 58 ימים.

אבל היא יכולה להיות גם 24 שעות, אז מה פתרנו?

הסיבה שאנחנו קוראים לפעמים לאנשים בהתראה חריגה היא ששירות המילואים נספר לאיש המילואים כשירות מילואים שהוא חייב לבצע באותה שנה, להבדיל מצו 8.

אני מוכרח להודות, אני לא מבין מה ההתעקשות.

אני חושב שהצבא הופך להיות מסורבל בתקופה שלנו.

כל הרעיון להעביר לביטוח הלאומי הוא לתת שירות טוב יותר לחיילי המילואים. מה הבעיה שבכל אותם מקרים שמגייסים במצב לא רגיל, איש המילואים יקבל את השירות היותר טוב? מה הבעיה?

השאלה היא עד כמה השירות ממושך.

בדרך כלל, בהתראה חריגה השירות לא ממושך?

למה? אתן לך כדוגמה את המלחמה האחרונה.

נוסיף את נושא ההתראה החריגה כאן.

ברשותכם, אסביר מה זאת התראה חריגה. לפי חוק שירות ביטחון אפשר לזמן לשירות מילואים ל-30 יום בשנה. החוק לא מגדיר איזו התראה צריך לתת לאיש המילואים לפני שקוראים לו, כלומר כמה זמן לפני צריך להודיע על השירות. פקודות הצבא קבעו שההתראה לשירות שהוא מעל שבעה ימים תהיה 60 יום מראש. אותה פקודה קבעה גם כחריג, שגורמים מסוימים בצבא יוכלו לקבוע שיהיה זימון תוך פחות מ-60 יום, מכל סיבה שהיא.

אל תקרא לזה חריג, תקרא לזה צו 8 או חירום. מה זה חריג?

ההבדל הוא מהותי, כי זימון שלא בהתראה עדיין נספר ב-30 ימים שמותר לקרוא לאיש המילואים בשנה – אי אפשר לקרוא לאיש מילואים מעל 30 ימים בשנה. צו 8, או סעיף 34 שאנחנו מתייחסים אליו בהצעה, המשמעות שלו היא שהוא לא נמנה במספר הימים. יש תאריך התחלה ותאריך סיום. תיאורטית,השירות יכול להימשך שנה שלמה, במלחמת ההתשה זה היה חצי שנה. היום זה לא קורה, אבל זה יכול לקרות.

נתבקשתי על ידי חבר-הכנסת עמי איילון להיות מעורבת בנושא. רוני, חבר-הכנסת עמי איילון ירד מהנושא של מצב מיוחד בעורף. הוא רוצה את המקדמה, ולא מבדיל בין צו 8 שנספר או לא נספר. זה לא רלוונטי לעניין. הרעיון הוא ששולפים אדם ממרקם החיים הרגיל שלו ושמים אותו בצבא, וזה מה שקרה במלחמה האחרונה. בהתחלה גייסו את החיילים בהתראה חריגה ולאחר מכן האריכו להם את השירות בצו 8. כלומר, היו דברים כאלה. זה לא משנה לחייל, היות ולא נתת את ההתראה המתאימה. אני לא חושבת שזה רלוונטי אם זה נספר במניין ימי המילואים או לא. הרעיון הוא ששלפת מישהו ממקום העבודה, שמת אותו בצבא ולא נתת לו זמן להתארגן. לכן, חבר-הכנסת איילון רוצה את התשלום גם להתראה חריגה.

יש חשיבות לעניין של הספירה במניין ימי המילואים. כמו שרוני הסביר, בהתראה חריגה אפשר לקרוא לאיש מילואים למכסימום 30 ימים, שזה מספר הימים שצריך לעשות בשנה.

אז תחליף לו את זה אחר כך בצו 8.

לא, זה טוב לחייל.

הרציונל של ההצעה פה היא לשלם מקדמות. מי שמגויס לחודש - אין בעיה.

אם נותנים לחייל זמן להתארגן גם בהתראה חריגה, ונותנים לו אפילו חודש להתארגן, אין הזה אותו דבר אם הצבא מזמן אותו בהתראה חריגה.

אבל ההסדר מדבר על תשלומי הביטוח הלאומי למי שלא יכול לבוא בעצמו לקחת את הכסף ולהגיש תביעה לביטוח הלאומי. אם אדם גויס בהתראה חריגה, אפשר לגייס אותו למכסימום של 30 יום.

אבל אתה יכול להאריך לו אחר כך בצו 8.

למיטב ידיעתי, במלחמה האחרונה לא האריכו לאנשים שזומנו בצו חריג. זימנו אנשים בנפרד.

אבל לא נתתם להם את זמן הקריאה.

אותי זימנו ככה.

ואם יש הפסקה של יום ומקבלים צו 8? הרי מדובר על ימים. מדוע עלה מצב מיוחד בעורף? כי הימים אינם ימים רגילים. לא מדובר על איש מילואים שנקרא בהתראה חריגה עם מספיק זמן להתארגן. לא נתנו לו זמן להתארגן. הפתרון של הכרזה על שירות חירום, מבחינתנו לא באה בחשבון. זה נעשה עכשיו לתקופה קצרה, יש עם זה הרבה בעיות. אני לא יודעת אם זה היה ב"חומת מגן" אבל זה בעייתי, זה לא פתרון מבחינתנו.

זה לצורך החוק הספציפי הזה, לא קשור להקשרים אחרים.

הכרזה על שירות חירום לא באה בחשבון.

ההבדל המשמעותי בין צו 8 לבין התראה חריגה הוא משך השירות המקסימלי ועד כמה נוצרת בעיה שדורשת מקדמה. היות ובצו חריג אי אפשר לקרוא לתקופה שהיא מעל 30 יום, אז לא נוצרת הבעיה.

אנחנו לא מסכימים על העובדה הזאת. אמר לך האדון שזימנו אותו בהתראה חריגה והאריכו בצו 8.

בהנחה שזה מה שקרה, אז ברגע שהוכרז צו 8 זה נכנס פה.

יש פה שני מצבים; אל"ף, משך התקופה. אדם לא נמצא בבית משך תקופה ארוכה והוא לא יכול להגיש את הבקשה לקבל את התמלוגים. אבל זה לא נושא היחיד, יש גם את נושא ההתראה שניתנה לו. אם צריך לעזוב את הבית מהיום למחר, אולי הוא צריך לשלם תשלומים כלשהם, אולי הוא עצמאי ואין לו שום הכנסה בתקופה שבה הוא במילואים, פרק הזמן של 30 יום עדיין יכול להוות נזק ממשי אם הוא לא מקבל איזוהי מקדמה.

השאלה היא מה תקופת הזמן שקראת לו למילואים, בין אם זה בצו 8 ובין אם בהתראה חריגה. גם בהתראה חריגה אפשר להודיע מהיום למחר.

בכל הכנות, אני לא מבין את העמדה שלכם. לא ירדתם לעומק הבעיה. מה הבעיה להכניס לחוק גם צו 8 וגם התראה חריגה?

אולי צריך לראות מה תקופת הזמן. אם קראו לאדם בהתראה חריגה לפחות מפרק זמן מסוים, אז ההסדר הזה ייכנס לתוקף. כי אם נתנו לו 60 ימים להתארגן בהתראה חריגה, אז אולי זה לא הכיוון.

מי שנקרא בפחות מ-60 יום זה יכול להיות גם טעות של קצינת הקישור.

אנחנו מדברים על פחות מעשרה ימים או 14 ימים.

אני מזכירה שזאת הייתה ההצעה גם בדיון הקודם עם עורכת הדין חני כספי. דובר שההצעה תחול גם על חיילים בהתראה קצרה וגם על חיילים שגויסו לפרק זמן ארוך. אלה יהיו הצעות חלופיות.

אני לא יודע כמה זה משנה מבחינת הביטוח הלאומי.

זאת לא צריכה להיות מאסה של אנשים, כי הצבא צריך לפעול בתוכנית עבודה מסודרת ולא לשלוף אנשים.

אם קראו לאדם בהתראה חריגה ואחר כך המשיכו בצו, הבעיה היא משך זמן השירות, שהאיש צריך להתארגן.

הייתי יורדת אפילו לשבוע, שירות למשך זמן שלא עולה על 15 ימים.

למה להכניס את זה?

צריך ללכת על תקופה מסוימת.

גם משך ההתראה וגם משך התקופה.

מה קשור משך ההתראה לגבי מישהו שנקרא לתקופה מאוד קצרה? הוא בכל מקרה לא יקבל את הכסף בזמן שונה.

ברור שמדובר גם על תקופה מינימלית. אמרנו גם משך ההתראה וגם התקופה.

משך התקופה יכול להיות בעייתי, כי יכול להיות מישהו שיש לו בעיה עם ה-1 בחודש, למשל.

אני לא יורד מהנושא הזה.

אתם מבינים שהוועדה לא מתכוונת לאשר את הנוסח הזה, ככל הנראה. האם אתם יכולים להביא לדיון הבא נוסח שמשקף - - - ?

השאלה היא אם אתם מקבלים את העמדה של חברי-הכנסת, שאתם מכניסים את שני הפרמטרים – של התראה חריגה וצו 8? אם כן, מוכנים.

מצב מיוחד בעורף לא נותן שום דבר.

לא הבנו למה אתם חושבים שזה בעייתי. התראה חריגה מעוגנת בחוק?

הרוב מעוגן בפקודות הצבא.

ככל הנראה, הוועדה מתכוונת לאשר גם חייל מילואים שגויס בהתראה חריגה וגם חייל שגויס בצו 8. מה העמדה שלכם? עוד לא שמענו למה זה לא טוב.

אם אדם גויס בהתראה חריגה ונתנו לו 30 ימים להתארגן, אני לא בטוחה שמגיע לו. השאלה מתי הוא צריך לקבל את המקדמה.

נצטרך לעשות עוד דיון. צריכים לגמור את הנושא הזה, אם לא – הוועדה תחליט בניגוד לרצונכם.

אביא לדיון הבא נוסח ברוח מה שהוועדה החליטה. אם יש התנגדות עקרונית למה הנוסח הזה לא טוב, נשמח אם תעבירו לנו.

אם אני מבין נכון, אנחנו כן מסכימים שהנושא של מצב מיוחד בעורף - - -

הבקשה נדונה ברגעים אלה אבל לא התקבלה, לכן הנושא של מצב מיוחד בעורף עומד על כנו.

עושים פה טלאי על טלאי.

הוועדה תדון בבקשה. אביא לדיון הבא נוסח ברוח שעליו הוועדה החליטה.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.