PAGE
18
ועדת החינוך, התרבות והספורט

13.2.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 143

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כה' בשבט תשס"ז (13 בפברואר 2007), שעה 11:00

אוכל כשר למסעות לפולין

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

משה גפני




יעקב כהן

יוסף לוי

- מנהל תחום חברה ונוער, משרד החינוך




שלמה ישי
- הסתדרות המורים

יהודית גידלי

חיה מרקביץ', חב' פרוטוקול

אוכל כשר למסעות לפולין

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. זו הישיבה הכי קטנה שאי פעם הייתה פה.

אולי מפני שהישיבה מיותרת, כב' היו"ר.

אם הישיבה מיותרת, תאמין לי, אני לא אחזיק אתכם דקה.

לא, אני מתכוון לעצם הנושא שהיא מיותרת.

אדוני, אם הנושא היה מיותר, לא היו מעלים את זה.

לא, היו"ר לא הבין אותי, סליחה.

רבותיי, קיבלתי פניה מחה"כ הרב גפני לגבי מקרים בשני בתי-ספר שהוציאו תלמידים לפולין ואמרו שני דברים שהם בעייתיים, כל אחד לחוד ושניהם ביחד בעייתיים. דבר אחד שהוא בעיה עקרונית זה שאמרו שהאוכל בנסיעה לא יהיה אוכל כשר ואין שום חובה על משרד החינוך כדי שיהיה אוכל כשר, אין הנחיות כאלו.

הדבר השני, מבחינתי לפחות עוד יותר בעייתי, זה העניין שאמרו שמי שכן רוצה אוכל כשר, קודם כל צריך לפתוח בקשה מיוחדת.

בכתב.

לכתוב בקשה בכתב. דבר שני, צריך להביא חבילות מהארץ במיוחד. דבר שלישי, תלמיד שלא יכול להשתתף ולצאת עם חבריו, אז הוא הופך להיות במין גטו כזה. מעבר לזה, אפילו אם היו נותנים – אני כמי שכל החיים שלו מאוד אוהב אוכל, אבל יושב עם כל מיני חבילות כאלו סגורות וחתומות בחותם אחד וחותם שני, אני יודע מה זה לשבת עם האוכל הזה, עם הפלסטיק, אפילו אם היו נותנים לי, לא לאכול בבית-מלון אלא במקום אחר.


חלק ברור מהחוויה של להיות כולם ביחד, בגיבוש החברתי, זה הופך להיות לא כפיה דתית אלא כפיה אנטי דתית בצורה מובהקת, הבדלת הילד ששומר על כשרות בגטו הזה. דבר שהוא ודאי ובוודאי לא ראוי מבחינה חינוכית ומבחינה מוסרית, ואני לא אומר מבחינה דתית אפילו.

מאחר ואנחנו יודעים שיש אחוז גדול מאוד של אנשים שאוכלים אוכל כשר לא במסגרות הדתיות, לפי הסטטיסטיקות יש כ-65 אחוזים שאוכלים אוכל כשר מהאוכלוסייה היהודית ויש רק 40 אחוזים במסגרות הדתיות, אז אנחנו מדברים על חלק מאוד ניכר מהאוכלוסייה שהיה במצב הזה והרבה פעמים אולי לילד גם לא נעים ולא יבקש וכו'.

זאת הבעיה שהציג חה"כ הרב גפני. היתה לי הזדמנות להעלות את הנושא אתמול בישיבה עם מנכ"ל המשרד והנציג של המנכ"ל הציג את הדברים בישיבה שלנו ומאחר והוא נמצא פה אתנו עכשיו, אז אני מציע שאתה תציג את הדברים כי הם היו סבירים והגונים ולכן יכול להיות שנוכל לעשות ישיבה קצרה.

אנחנו הוצאנו מכרז לפני ארבע שנים. זה כתוב במכרז בצורה ברורה, על זה גם התבקשו סוכנים להגיש את הצעת המחיר, כשהמחיר של אוכל כשר הוא שונה זאת צריך לתת מזון מהארץ. ובחוזר מנכ"ל משרד החינוך שאני אשמח לתת לכם אותו.

אגב, יש סיבה שזה חייב להיות מזון מהארץ?

אין שום אפשרות בפולין, לא יודע למה, ניסו כמה פעמים.

אני יכול להגיד, אני הייתי אחראי על קהילה יותר קטנה מהקהילה בפולין ובמיוחד שזה מערך של הרבה מאוד אנשים, אנחנו מדברים פה הרי על עשרות אלפי תלמידים.

אתה יודע כמה אני מנסה למען האינטרסים שלנו, לפתות ולשכנע אנשים שיפתחו מסעדות, רק פעם אחת פתחו מסעדה כשרה בוורשה וזהו.

לא, אפילו בלי מסעדה, להכין אוכל.

אין ממש שום דרך להכין. הדרך היחידה זה לא אנחנו, יהיו במכרז הזה, גם להכין לשבוע אחד, זו בעיה קשה.

לא, יש אוכל כשר, זו לא הנקודה, השאלה אם יכולים לספק. על כמה היקפים מדובר?

ההיקפים הם בפריסה כמעט בכל חודשי השנה.

זה מצוין.

באיזה סדרי גודל?

במשלחות?

שנתי?

שנתי, 25 אלף תלמידים.

נו מה, אני אלך לקחת את זה?

ממוצע, 2000 בחודש?

זה לא הולך כך. למשל בחודש מרץ עכשיו, ב-27 לפברואר, נפתח הסבב של חודשים פברואר-מרץ, יוצאים 8,500, אז זה לא הממוצע.

בחודש אחד?

כן. בחגים אנו מונעים מלצאת, אנחנו לא נותנים.

בחורף, לא?

בינואר-פברואר אנחנו לא יכולים לצאת. מאי-יוני זה בחינות, אז אנחנו לא נותנים. במסגרת תשעה או שמונה חודשים, 25 אלף תלמידים. משרד החינוך לא מחייב אוכל כשר. המכרז שהוצאנו מוגדר גם בחוזר מנכ"ל בצורה מאוד מפורשת, חובה על הסוכן, ככה הם הגישו את הצעות המחיר שלהם, לתת ארוחות כשרות בבוקר.


אפרופו כשר, גם על זה היו דיונים מפה ועד להודעה חדשה, כתבנו "כשר בהוראת הרבנות הראשית". כי יש חבר'ה עם גלאט כשר.

אנחנו לא נכנסים לזה.

יפה. הנחיית המשרד היא לתת אוכל כשר בוקר, צהרים.

מאוד יפה.

כתוב בחוזר מנכ"ל.

לא, אז בסדר, איפה התקלה?

משרד החינוך הוא דבר גדול, 25 אלף תלמידים זה דברים גדולים. ואני רוצה למסור נתון נוסף, יש משלחות ממלכתיות שהמשרד בעצמו מפקח עליהן ושם אי אפשר לומר, לא ידעתי ולא ראיתי. יש ארבע פעמים בשנה, ושם אין שום תקלה, משם לא קיבלתם שום דבר, שם אנחנו שומרים בצורה מאוד ברורה ומובהקת, אנחנו שם כי ארבעת אלפים מהילדים שנוסעים לפולין, שם במשלחות הדתיות. אבל הילדים של בתי-הספר האחרים, האינדיבידואליים בתוך בתי-הספר הממלכתיים, מקבלים את כל הטיפול ואני מודה לך. משם קיבלתי מכתב.

המכתבים יכולים לבוא מידי מעטים, קיבלתם שניים, שלושה, אני מאוד גאה. מתוך 20 אלף בני-נוער שיוצאים בשנה לפולין במשלחות העצמאיות יש כל מיני תקלות, גם בהדרכה וגם בזה. מרגע שתקלה מגיעה לשולחן משרד החינוך, אנחנו תוך 24 שעות מטפלים.

הדברים שאתה אומר הם ברורים חד-משמעית, ראינו גם אתמול את המכרז, הכל בסדר. מה שהפריע לנו שם זה שנאמרו לתלמידים הרבה דברים חמורים ולזה כמובן אתם לא אחראים, אבל בין השאר נאמר שמשרד החינוך לא מחייב.

אתה יודע, נאמרים הרבה דברים.

כן, נכון.

אנחנו יודעים, אנחנו כתובת מאוד ברורה היום. אנחנו גם מקבלים פניות. אני קיבלתי פניה, לא יודע אם אחת מהן היא שלכם, מאורט השומרון, מאימא שפנתה מבית ספר, או זכרון-יעקב, אני מצטט, מנהלת ביה"ס אמרה, "זה לא מחויב המציאות".

זו הפניה השלישית.

בבקשה.

אני לא קיבלתי את הפניה הזאת, זו הפניה השלישית.

לא, אני אומר לך, אני הגבתי עליה בטווח של עשר דקות מקבלת המכתב. נזפתי במנהלת, נזפתי בסוכן, הסוכן חתום אצלנו על שטר ערבות ועל הסכמים מאוד ברורים עם המשרד, הוא לא יכול להתחכם. אני יכול להגיד מאיפה יכולה התקלה ולנו אין פתרון.

אדוני היו"ר, אם אפשר שאלה, לפני שאתה מדבר על תקלות, אתה עצמך אמרת ב-2004 במכתב, שחברות הנסיעות מחויבות עבור עד שליש מהנוסעים לאוכל כשר. אתה אומר את זה, אתה חתום על המכתב.

אני אסביר לך.

שמה?

מר יוסי לוי, ראש מנהלת פולין, עונה ל-.

לרבנות הראשית.

לא, לא, מישהו שפנה אליך. ב-12 באוגוסט 2004, בכ"ה אב תשס"ד, "הנדון: משלחות נוער לפולין", יש הסדר ברור מה שאתה אומר, בסדר, יש חריגה ולא חשוב. "5. לגוף טענתך...".

לא, תקרא את כל המכתב.

"הערותיך למר אליעזר ארתור עברו לידיעתי לטיפול. 2. הודעתי לך בזמנו מכיוון שהנך נמנה על מאגר הזכיינים של משרדנו, אין כל חובה לנהל מולך משא ומתן". אני אפילו לא יודע מי זה האיש הזה. "משא ומתן עם גוף פנימי".

סוכן שניסה לעבוד, לא חשוב.

נעזוב את העניין, הוא לא מעניין אותי, אני לא יודע במי המדובר. "כיום יש סדר ונהלים ברורים בכל הקשור למסעות לפולין ודי להם בהצעות מחיר ותוספת", שוב, לא מענייננו לכן אני דילגתי על זה. "4. ואם יש מבתי-ספר בחריגה כספית", שוב לא מענייננו. מה שמענייננו זה הסעיף החמישי והאחרון.

אני אענה לך מה התשובה.

כן, אני שואל כדי לקבל תשובה.

כותב מר יוסי לוי בסעיף החמישי שזה ענייננו, ושאר הדברים באמת לא מעניינים אותנו.

וזה מנכ"ל כותב את הדברים.

כן, בסדר. "לגוף טענתך, חברות הנסיעות מחויבות לתת עד שליש מהנוסעים אוכל כשר". "מניסיוננו", שוב אתה מוסיף, "לא אמור להיות הבדל כספי לאוכל שהוא גלאט, אוכל כשר". גם זה לא מענייננו. הפניות שאנחנו קיבלנו באו מביה"ס קציר ומביה"ס במכבים-רעות, ששם נאמר לתלמידים, "רק שליש", בהתאם למה שכתוב במכתב הזה, זה הפשר שיש לנו, "רק שליש צריך שיהיה האוכל כשר".

מה זה השליש הזה?

הנה, זה המכתב של מר לוי.

אז אני אסביר לכם. בחוזר מנכ"ל, השליש כוונתו ילדים שמקבלים מהארץ צלחות חד-פעמיות. כל המערכת הזאת, מנת הבשר המרכזית, אין דבר כזה, תדע, אין דבר כזה שאומרים "כשר", אם זה בכשרות או לא בכשרות. אין דבר כזה שילדים אוכלים בפולין בארוחה, בשר מקומי. בחוזר מנכ"ל כתוב: "בשר כשר מיובא בארץ בהשגחת הרבנות הראשית", ככה זה כתוב.

כתוב "בשר" או כתוב "אוכל כשר".

"מנה עיקרית".

רק מנה עיקרית?

כן.

לפני רגע אמרת ארוחת בוקר, ארוחת צהרים, ארוחת ערב צריכה להיות כשרה. מה, אתה אוכל בשר בארוחת בוקר? מה זה מנה עיקרית?

בחוזר המנכ"ל כתוב גם על ארוחת בוקר וגם על ארוחת ערב.

נכון, זה מה שאמרנו קודם.

כן, אבל כשאומרים "כשר", יש ילדים שלפי דרישת ביה"ס, אוכלים בחד-פעמיות ויש ילדים שהם אוכלים, מה שמוגדר בתיירות "כושר סטייל", שזה לאכול בצלחות של בית-המלון ואוכלים מרק אפונה בבית-המלון וכו'. הילדים של בי"ס קציר רחובות, אם הם יוצאים,

הם יוצאים.

לפי חוזר מנכ"ל, הם אמורים לקבל אוכל כשר מחברת הנסיעות, את האוכל עצמו, כל הצלחות, כל המערכת האחרת שהם מבקשים. את זה ביקשנו מהסוכן, עשינו הערכה שלא יותר משליש יבקשו כאלה דברים. אגב, סוכן אחד שחתום בצורה מאוד ברורה על מה שכתוב פה, אמר, "רק לשליש מותר לי", הוא קיבל מיד תשובה מאתנו שאין דבר כזה והוא מחויב לכל ילד, עד הילד האחרון, לתת לו את מבוקשו.


זה שהוא אומר שכתוב לו רק שליש בנושא הזה, בחוזר מנכ"ל אני אראה לכם איפה זה כתוב. כתוב, ערכה של צלחות חד-פעמיות, לא מוכנים לאכול ירקות של המלון, אז מביאים מהארץ תוספות. אבל בשר ואוכל מהבחינה הזאת,

מה זה בשר ואוכל?

"לשליש מהמשתתפים, הגבינות, הממרחים והממתקים באישור הרבנות לישראל", זה עמוד 24 לחוזר מנכ"ל.

נכון. אני חוזר עוד פעם, המנה הבסיסית.

לא צלחות חד-פעמיות. "בשליש מהמשתתפים הגבינות, הממרחים והממתקים באישור הרבנות לישראל". כל העניין הוא לא ברור. אם מישהו רוצה גלאט, או מישהו רוצה משהו אחר, לא חייבים.

דרך אגב, מה שאתה אומר על השליש שמצטטים, זה מתייחס רק לארוחות הארוזות. אז תדייק.

אני לא מדייק, אתה בעל הבית.

מר לוי, אתה יושב עם חוזר מנכ"ל, לנו אין את החוזר.

אז אני הצעתי לתת לכם.

אנחנו רוצים להבין על מה אתה מדבר. אתה התחלת ואמרת שארוחות בוקר, צהרים וערב, הן כשרות בהשגחת הרבנות.

כן.

זה אומר שכלל הארוחה כשרה בהשגחת הרבנות. בסדר, הבשר זה כבר עניין של הרבנות, זו הדרישה. אם אפשר לאכול גזר שם או לא, זו כבר שאלה אחרת. אבל כל המרכיבים של הארוחה, הבשר, הגבינה, הלחם, כל הארוחות.

לא מגיע מהארץ.

לא מגיע מהארץ?

הלחם לא מגיע מהארץ.

אז הלחם לא כשר, אני שואל ואני רוצה להבין.

הבשר כשר.

גם זה לא, הרי אוכלים פה במקדונלדס וכיו"ב, מה זה בשר כשר? זה בשר טרף עם גבינה לא כשרה.

אני רוצה לחלק את זה לשניים. אני חוזר עוד פעם, חוזר מנכ"ל.

לא, אתה לא חוזר עוד פעם כי אתה אומר עכשיו משהו אחר לגמרי. בעצם אתה אומר שמה שמחויבים להביא מהארץ זה לא ארוחת בוקר. הרי מה אוכלים בארוחת בוקר? זה לא ארוחת בוקר, זה איזו מנת בשר אחת ביום או שתי מנות במשך שבוע או כמה שזה, את זה הם מחויבים להביא מהארץ, כל היתר, הם קונים שם. זה מה שעכשיו אתה אומר?

זה לא מה שנאמר לי אתמול בישיבה עם המנכ"ל. נאמר אתמול שכל הארוחות הן כשרות ומביאים אותן מהארץ. תחליטו.

אני לא אמרתי את זה, לא הייתי פה אתמול.

בסדר, אבל זה מה שנאמר בישיבה עם המנכ"ל.

הארוחה הבשרית המרכזית מיובאת מהארץ.

אתה הקראת: "ארוחת בוקר צהרים וערב". מה ארוחת הבשר הזאת היא ארוחת בוקר?

לא.

אז כשכתוב "ארוחת בוקר" שצריכים להביא מהארץ, מה צריכים להביא? שוב פעם לא הכנתם שיעורי בית. אני לא מבין, אתה עוסק בזה הרבה שנים, אתה אחראי על הנסיעות האלו, תגיד מה אתם עושים, הרי כולם יוצאים, זה אותו סיפור. עכשיו אני מבין למה אתם לא יכולים למצוא מישהו מקומי שיעשה כי אם אתם לא קונים אצלו שום דבר.

ראשית, אנחנו לא קונים.

אז איך זה מופיע במכרז?

המכרז מדבר כלשונו על מה שמחויב. אני לא אגיד לכם עכשיו שכל הילדים של קציר רחובות וכל אלה,

לא, אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו מדברים עכשיו רק על חוזר המנכ"ל. אנחנו מבקשים לדעת איך זה מתבצע. כתוב: ארוחות בוקר כשרות במלונות", זה חוזר המנכ"ל, בוא נעזוב את קציר רגע, "ארוחת בוקר כשרות במלונות", שואל אותך יו"ר הוועדה כיצד מתבצע חוזר המנכ"ל במשפט הזה? מה פירוש "ארוחת בוקר כשרות במלונות"? איך אתם עושים את זה?

החוזר מנכ"ל אומר, שאם מחר יבוא בי"ס מודיעין ויגיד לסוכן, "אני רוצה שכל האוכל יהיה כשר", הוא חייב לתת לו.

אבל זה לא מה שכתוב בחוזר מנכ"ל, כתוב שכולם אוכלים ארוחת בוקר כשרות במלונות.

כן, זה חוזר המנכ"ל והוא לא מחלק פה בין בי"ס מודיעין שמבקש או בי"ס קציר שלא מבקש.

זה לא קיים בבי"ס שיוצא באופן פרטי, בממלכתיות זה קיים לחלוטין. בי"ס קציר יוצא באופן עצמאי, אין פיקוח שלנו על הנושא הזה.

אנחנו מעונינים במה שכתוב בחוזר מנכ"ל ובמה המכרז אומר שמשרד החינוך עושה. האם המכרז אומר שהארוחות צריכות להיות כשרות או לא אומר את זה?

המכרז אומר שהארוחות צריכות להיות כשרות.

איך זה מתבצע?

בהשגחת הרבנות הראשית.

לא גלאט, הרבנות. איך זה מתבצע? ארוחת ערב או ארוחת בוקר שכתוב בחוזר מנכ"ל כשרה במלון, איך עושים את זה? מעניין אותנו, אנחנו גם רוצים לנסוע, איך עושים את זה, למלון יש הכשר של הרבנות הראשית?

לא.

אז איך עושים את זה? לא מביאים מהארץ, לא בודקים את המלון, לא שמים שם לחם כשר או גבינה כשרה. איך מבצעים את זה? תאר לעצמך, מגיע לפה חוזר מנכ"ל לוועדת החינוך של הכנסת שכתוב שעושים את מבחני המיצב ולא יודעים להסביר לנו מה זה מבחני מיצב. תאר לעצמך, לא אוכל כשר.

גבינה היום, ברוב המדינות, בנורווגיה למשל, יש בכל גבינה דבר שמעמיד את הגבינה, הוא עשוי מחזיר. זה לכל הדעות, לכל השיטות, זה גלאט טרף. אתה שולח את הילד לבית-מלון בבוקר, הוא מקבל את הגבינה שעשויה מחזיר, הוא מקבל את הלחם שעשוי ממרגרינה ממרכיבים בשריים. אז מה הדרישה הזאת שזה צריך להיות כשר?

לא יודע מה להגיד.

אבל אתה יודע איך אתה מבצע את זה.

אני לא מבצע, אני לא יודע.

אז מה אתה מבצע? מה שאתה מבצע זה לשלוח איתו שתי מנות בשר לשבוע ובזה אתה גומר את העסק? מה אתה מבצע? מה קורה בפועל כשאדם יוצא?

מה שקורה בפועל זה שאם ביה"ס מחליט היום לקחת על עצמו סוג של אוכל שהוא רוצה עם הסוכן, למשרד החינוך אין שליטה על זה. אנחנו לא יודעים איך לבדוק את זה.

למה אתם לא יכולים לאכוף את חוזר המנכ"ל כפי שאתם אוכפים את חוזר מנכ"ל בכל תחום אחר? אתם מוציאים חוזר מנכ"ל.

אבל זה לא מה שכתוב בחוזר מנכ"ל.

בחוזר מנכ"ל כתוב "אוכל כשר"?

כתוב.

כתוב, אבל לא מתכוונים.

שני דברים. אנחנו היום נמצאים, לשמחתי הרבה, ערב פתיחת מכרז חדש. אם מדינת ישראל תחליט שזה חשוב בצורה ברורה שכל ילד,

זה מה שכתוב בחוזר מנכ"ל.

עד אחרון הילדים.

אבל הבעיה שאתה מתאר אותה, אתה מתאר אי אכיפת החוזר, החוזר קיים. אתה אומר שאתם לא יכולים לאכוף אותו.

אתה לא יכול לאכוף אותו גם שם.

למה אתה יכול לאכוף? חוזר מנכ"ל שאומר שצריכים להיות תורנים בחצר.

גם שם לא יודעים לאכוף את זה.

בסדר, אבל לא איכפת לי, אני שואל עכשיו מה אתם אומרים ומה אתם עושים. זה אתה יכול להגיד גם על המשלחות הממלכתיות. אני רוצה בינתיים שאתם תהיו בסדר, אחר-כך נראה אם יש מישהו שעושה משהו חריג, אז תדעו איך להעניש אותם. זה דבר אחר. אבל קודם אני רוצה שאתם תהיו בסדר.

אנחנו בסדר גמור.

לא, אתם לא בסדר. מה שאתה אומר עכשיו, זה משהו אחר לגמרי ממה שנאמר. מה שאתם עושים בממלכתיות, זה מה שנאמר פה אתמול על-ידי המנכ"ל. מה שכנראה היתה הכוונה כשהוציאו את חוזר מנכ"ל ומה שנעשה בפועל, זה שני דברים שונים לגמרי.

בפועל, אני לא יודע איך לאכוף את זה. אני אומר עוד פעם, יש לנו מכרז חדש.

אתם פשוט תבטלו כל סוכן שלא מספק את מה שאתם דורשים, אתם לא תיתנו לו את האפשרות להיות סוכן.

אני אעביר את זה לידיעת המערכת המכרזית של המשרד ואנחנו נחייב את זה.

יש פה הרבה כסף בנסיעות האלה ואין שום בעיה לאכוף כי הטענה תהיה שהוא יקר יותר וכו', אין שום בעיה לאכוף אוכל כשר גם במשלחות שאינן ממלכתיות, כי לא יעלה על הדעת שאם תלמיד יצהיר בצורה זו או אחרת שהוא אוכל כשר אז ישימו אותו בצד אחד וכולם יאכלו בצד אחר.


לכן משרד החינוך, אם הוא מוציא חוזר כזה, הוא צריך למצוא את הדרך כיצד לאכוף אותו. אין שום בעיה עם סוכן, זה התחייבות של הסוכן, זה לא התחייבות של בית-הספר. אם הסוכן מחויב להביא אוכל כשר, הוא לא יכול לקבל הנחיה ממנהל ביה"ס גם אם זה לא ממלכתי, לא יהיה רשאי לקבל הנחיה להביא אוכל לא כשר. זה מה שצריך להיות בחוזר.

אני מבקש להקריא עוד קטע מחוזר, המנכ"ל זה נהיה יותר חמור, עכשיו לא מהבחינה של הכשרות אלא נהיה יותר חמור מבחינת העניין. כך אני אתחיל להתייחס לחוזרי מנכ"ל. המנכ"ל כותב על שירותי הכלכלה בפולין: "על הזכיין לספק שירותי כלכלה אלו: שבע ארוחות בוקר וערב בבית-המלון".

אני הקראתי לך את זה עכשיו.

אגב, עכשיו אנחנו כבר יותר מבינים, מה שהקראת לא הבנו כל-כך. "או במקום הסעדה אחר מחוץ למלון, בתנאי שיאושר על-ידי משרדנו ועל-ידי גורמי הביטחון". זאת אומרת, אתם, משרד הביטחון וגורמי הביטחון צריכים לאשר את מה שסוכן הנסיעות מספק, את שירותי הכלכלה, שבע ארוחות בוקר וכו' וערב. "אוכל הכולל מנות מרכזיות כשרות לכלל המשתתפים".

זה חוזר המנכ"ל, אתם משרד החינוך כמו גורמי הביטחון צריכים לאשר לסוכן הנסיעות ולבית-הספר, לא במשלחות הממלכתיות, לאשר לו את העניין הזה. אחרי מה שקראנו, יש בפרק הבא פירוט למה נותנים בשירותי הכלכלה, מה זה מנה עיקרית, אנחנו לא נכנסים. השאלה הנשאלת, המנכ"ל הוציא חוזר, אתם אישרתם לבתי-הספר, לבית-ספר קציר אישרתם את האוכל בבית-המלון?

איזה בית-מלון, במקדנולס.

כן, בסדר, אני שואל האם אישרתם? משרד החינוך צריך לאשר, אישרתם?

אתה מתכוון אם בי"ס כותב לי: "אני מתחייב בזה שאני אתן רק אוכל כשר"?

לא, זה עוד לא כשר, בית-המלון, אישרתם, אתם מאשרים את זה, יש מנגנון?

בית-המלון?

כן.

בוודאי. אנחנו מאשרים תכניות, מאשרים אתרים, מאשרים הכל. אם אתה שואל אותי אם אנחנו אישרנו לבית-ספר שהוא התחייב באישור של הבקשה שלו שהוא מחויב לספק לכל הילדים אוכל כשר ולהביא את כל האוכל כשר מהארץ,

לא מהארץ, אתם כתבתם מבית המלון.

אם בית-הספר לא נותן את הוראת הביטחון, אתם מטפלים בזה?

כן.

אז מה ההבדל?

נאמר פה שלפני שבית-הספר יוצא למקדונלס בקרקוב, אז צריכים לאשר את זה משרד החינוך וגורמי הביטחון. גורמי הביטחון מאשרים אבל אתם לא?

ההתייחסות של האישור היא למקום ההסעדה ולא לאוכל. מקום הסעדה זה עניין ביטחוני. תכניות אנחנו מאשרים, אנחנו לא מחייבים בחתימה היום, יכול להיות שזו ההצעה, החל מספטמבר 2007 בית-ספר שיוצא, מתחייב שעד אחרון הילדים,

מר לוי, יש מושג בגמרא.

יש עושים ולא עושים.

לא מר לוי, יש פה דבר יותר חמור, אתם לא מאשרים, לא מאשרים, בסדר, משרד החינוך עצלנים, לא נורא. יש מושג בגמרא של מזויף מתוכו. זאת אומרת, אתה נותן שטר למישהו ואתה אומר לו, אני לא אכבד אותו בסוף, לא שאני לא אכבד אותו, הוא מזויף מתוכו.

אתה משרד החינוך אומר שאת האוכל אוכלים בבית-המלון ואתה אומר שהאוכל כשר ואתה אומר שהאוכל בבית-המלון לא כשר. לא שאלה של בדיקה או לא בדיקה, אני לא מבקש את החתימה שלך, אני אבקש את זה בהמשך, אבל נניח לעניין הזה. בחוזר המנכ"ל אתה אומר, האוכל בבית-המלון המקומי כשר והאוכל לא כשר, זה מה שאתה אומר.

אתה מבין מה המשמעות שלי כחבר-כנסת לשמוע דבר כזה? עזוב את הכשרות, עזוב את הנושא של הילדים, אני לא רוצה לדבר פה אידיאולוגיה, נוסעים למחנות ההשמדה באושוויץ, בפולין, בכל המקומות האלה ילדים ישנים חלק בגטו וחלק באופן אחר ויושבים ואוכלים גבינה מרוחה בחזיר. אני לא מדבר על זה עכשיו, אני מדבר קודם כל על הנהלים. אתה אומר בחוזר המנכ"ל, האוכל כשר, ובאותו משפט אתה אומר, האוכל לא כשר. זה ממש מזויף מתוכו.

לא הבנו שום דבר. ואני רוצה להגיד שאפילו נושא הבשר, המנה העיקרית של הבשר, אני בטוח שאם זאת ההתייחסות הכללית, אז גם זה לא מתקיים. אתה אמנם לא אומר את זה, אבל אני מבין משפת הגוף שלך, זה גם לא מתקיים! זאת אומרת, בעצם מה שאתה הצגת ומה שהוצג לי על-ידי המנכ"ל, שההוראות שצריכות להיות פה, אוכל כשר לכלל התלמידים, אני לא מדבר עכשיו על צלחות הפלסטיק, אני מדבר על המוצרים שיביאו מוכנים מהארץ, זה דבר שלא קיים, בניגוד גמור למה שהבטיח לי אתמול המנכ"ל ונציגי המשרד ובניגוד למה שאמרת בתחילת הישיבה היום. הרי הבנו עכשיו שזה לא קיים.


אני מציע ככה, מאחר וגם יוצא מכרז אז העניין בוער וזו גם הסיבה שקבעתי את הישיבה. אנחנו לא יכולים לקבל את הדבר הזה בשום פנים ואופן. אנחנו מדברים על משרד החינוך של מדינת ישראל, לא של מדינת פולין. ואנחנו חייבים שיהיו סטנדרטים להבטיח שמי שרוצה לאכול כשר, הוא לא יהיה בגטו אלא זה יהיה הסטנדרטים של כלל הילדים. אם יכולים להביא את הכל מהארץ ולפי כללים מסוימים שייקבעו על-ידי הרבנות הראשית, שהיא הרבנות הרשמית. אם אוהבים את זה או לא – זאת שאלה, אבל היא הרבנות הרשמית, יש כאלו שמעדיפים ללכת על הרב אליישיב או רב אחר.

אני מבקש שלא תוזכר בכלל המילה "גלאט" בגלל שעוד מישהו יכול לבוא ולהגיד שלא יאכלו חזיר, את זה אני מבקש.

שיקבעו את הכללים, אם יש להם כללים של ירקות טריים ודברים אחרים, יבדקו שם אפילו דברים שאנחנו מקפידים בהם. שיבדקו שם את החלב ויגידו שאפשר לשתות את החלב במקום. אם יתנו אישור לזה, אז אפשר, לא צריך להביא את החלב מפה. אבל שיעשו הכל לפי הקריטריונים, והבסיס צריך להיות שהאוכל כשר.

מה שנעשה פה זו מריחה מוחלטת. זאת אומרת, נקבע פה מצד אחד שכל האוכל, ארוחת בוקר, ארוחת צהרים, ארוחת ערב כשרה, אחר-כך הורידו את זה ואמרו שדובר רק על מנת בשר, ואחר-כך הורידו את מנת הבשר. ובעצם נשאר כלום. אי אפשר כך. הבסיס צריך להיות שהאוכל שיוצא עם המשלחות עם המכרז של משרד החינוך, צריך להיות כשר.

בבתי-ספר ממלכתיים שאחוז גדול מהילדים הם אוכלי כשר, לא שמים אותם בגטו עם בקשות מיוחדות והם צריכים להיות החריגים ולהישאר בבית-מלון שלהם בשעה שכולם עושים גיבוש ויוצאים למקדונלס. אי אפשר לעשות את זה כך.

אני מציע שנקבל החלטה כזאת. אנחנו מבקשים ממשרד החינוך תשובה מוסמכת תוך שבועיים ימים ולקבל הבטחה שהמכרז שיוצא עכשיו, הוא יהיה מכרז אמיתי ולא שתהיה פה מריחה, לא מריחה של חזיר ולא של מרגרינה עם בהמות אחרות ולא של שום דבר.

מה אתה מציע לעשות עם המשלחות שאמורות לצאת בחודש הבא, שזה עוד במכרז הקודם? יש פה מכתב עם הרבה תלונות.

אם זה עובד כך כבר ארבע שנים.

אין לי מושג.

אם יש תלונות, תעביר אותן אליי.

לא, אבל הרי אתה תגיד שהם צודקים.

אני לא אומר שהם צודקים, אני לא אמרתי, אתה הכנסת חזיר.

אני אומר לך כי אתה אמרת שאפשר לאכול גבינות, אז אני מספר לך, אין לי הכשרה כמו לרב כהן, אני בסה"כ למדתי בישיבה ואני קצת מכיר מה יש במוצרים ברחבי העולם, מה לעשות? את זה אני יודע.

אדוני היו"ר, אני קיבלתי מכתב מהתיכון במכבים-רעות, שהוא אמור לצאת במרץ, תראה את מספר החתימות שהם מבקשים את זה.

זה אני לא קיבלתי.

לא משנה, אני קיבלתי את זה היום, אתמול, אני לא הספקתי להעביר לך. אתה יודע, אני מרחם על הילדים, הם נוסעים לפולין, הם נוסעים למסע שורשים שהוא מאוד חשוב, אני מאוד משבח את התכנית הזאת שהיא תכנית יוצאת מן הכלל, אבל יצא שכרו בהפסדו מכיוון שהתלמיד יוצא מבולבל. הוא מגיע לארץ, אומרים לו, אתה היית באושוויץ ואכלת חזיר. אנשים שם הושמדו בגלל שהם נזהרו על אוכל כשר.

אתה עושה לו דבר יפה ואתה מחזיר אותו עם קונפליקט שהוא בלתי מתקבל על הדעת. ואני לא מדבר על ילד דתי, אני מדבר על ילד מבית-ספר רגיל, תלמיד מבית מסורתי שהוא אוכל כשר בבית.

יש אחוז גדול במדינה שאוכל כשר.

כן, אני נתתי את כל הסטטיסטיקות.

הרב מלכיאור, אני ברשותך אעביר למר לוי את שתי התלונות.

צריך לפתור את הבעיה.

הסיכום שלך הוא הסיכום. אני רק אומר שבתוך המכלול של הסיכום לעתיד, יש גם את העתיד הקצר, התלמידים האלה נוסעים. ברשותך, אנחנו מבקשים ממנו שיפתור את הבעיה של שני המקרים האלה.

אני אפתור את זה כמו שפתרתי עוד עשרה מקרים מאז שהגעתי לוועדת החינוך. ביקשתי ממך שתעביר לי.

בשמחה רבה.

אני מבטיח שזה יטופל.

קיבלנו החלטה ואני אצטרך לדבר עם המנכ"ל על זה.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40