PAGE
23
ועדת החינוך, התרבות והספורט

13.2.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 144

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כה' בשבט תשס"ז (13 בפברואר 2007), שעה 12:00

הצעה לסדר היום בנושא: פערים לימודיים משמעותיים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, כפי שמשתקף בתוצאות הסקר של מערכת החינוך הדרוזית –

של חבר-הכנסת מגלי והבה

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר




מגלי והבה




יואל חסון




מרינה סולודקין




רונית תירוש

חה"כ משה גפני

סלאח א-שייך
- מפקח על החינוך הדרוזי במחוז חיפה




כמאל עטאלה
- לשכת הדובר, משרד החינוך




שלמה לוי
- הסתדרות המורים




מרים כהן נבות
- חוקרת בכירה, מכון ברוקדייל



אימאן עוואדי
- עוזרת מחקר, מכון ברוקדייל



נביה נסראלדין
- ראש מועצת כסרא סמיע



ג'לאל נבסו
-ראש מועצת כפר כמא



אונאר פלאח
- מנהל מחלקת ספטר, כסרא סמיע



סלאח פארס
- חורפיש



מוניר אבו-סלח
- עין אל אסד



עויאד ג'מיל
- עין אל אסד



בדר בדר

- עין אל אסד



ג'מאל חיר



זבן סלימן



חון שאוקי



קייס סאקר



קבלן רוסלן



גביש סעיד



נדא ווהבי



בדר מג'ד



עימאן עוואדיה



יוסף איסמעיל



אמיל זאהר



סעיד פאלח



אנואר פאלח



חוסיין אבו סלאח



חוסיין אבו סלאח



חוסיין אבו זלף



סלאח סבאח



מוחמד רבאח



נגיב בראקת



גדעון בן-דרור
- יועץ לוועדה

יהודית גידלי

חיה מרקוביץ, חב' פרוטוקול

פערים לימודיים משמעותיים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, כפי שמשתקף בתוצאות הסקר של מערכת החינוך הדרוזית – של חבר-הכנסת מגלי והבה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אני קודם רוצה לברך את עמיתי, סגן יו"ר הכנסת, ממלא יו"ר הכנסת, חה"כ מגלי והבה שהוא יזם את הדיון שאנחנו מקיימים היום. הוא יוזם לא רק למען העדה הדרוזית אלא בכלל למען כולנו, לכל החברה הישראלית. גם הוא דואג לחיזוק של המגזר וגם שהחוק של היום יגיע בעזרת השם, לקריאה ראשונה, ואנחנו נביא את זה מאוד מהר, זו התחייבות שלנו.

גם חה"כ יואל חסון פעיל מאוד בעניין, נביא את זה מהר גם לקריאה שניה ושלישית. זה דבר שהוא טוב עבור כולנו, אמנם מטפח את המורשת הדרוזית ועוזר לכלל העדה, אבל כולנו זקוקים להתחבר ולהבין ולהיות חלק מהעדה החשובה הזאת בישראל ולהראות שלא רק באירועים חגיגיים אנחנו מציינים ומהללים את התרומה הדרוזית והצ'רקסית לחברה בישראל, או באירועים טרגיים אלא אנחנו מראים גם בפועל שהיחס משתנה ומשתפר ושיש מחויבות של כלל החברה שלנו כלפי העדה החשובה הזאת.

פרט שדיברנו עליו בשבוע שעבר כשגמרנו את החוק, זה לא מקרה שזה קורה בשבוע שאנחנו קוראים בתורה את עשרת הדברות, ששם גם הפרשה החשובה ביותר אולי בתורה, זה גם השבוע שנקרא על-שם יתרו, האבא של הדרוזים והחותן של היהודים בגישתו ובעצתו הנבונה, מסדר את כל מערכת המשפט לגבי המשפט היהודי/העברי, לא רק לגבי ילדיו אלא גם לגבי נכדיו שהם במקרה הזה היו יהודים.

אז אנחנו באמת מברכים מאוד את העניין הזה. אני סיפרתי בזמנו שלפרעה היו יועצים שונים, היועץ היחידי שנתן לו את הייעוץ הטוב וההגון איך לנהוג כלפי היהודים, היה יתרו. לכן גם במדרש וגם בכל המסורות שלנו, החיבור הזה הוא כל-כך עמוק. זה חיבור של חברה ופיתוח חברה ושל צבא ושל מסירות פה בחברה הישראלית, זה חיבור שאנחנו מחויבים כלפיו.

אני קראתי את הדוח של מכון ברוקדייל, דוח חשוב, יש לנו הרבה עבודה לעשות, אנחנו צריכים לפחות להגיע לכך שההישגים הלימודיים וההשקעה והלימודית והנושאים האחרים שהוזכרו שם בדוח לפחות יגיעו לרמה של כלל האוכלוסייה היהודית, גם אם הנתונים הסוציו-אקונומיים מלכתחילה הם שונים וקשים יותר. עם כל הכבוד למה שקורה ברווחה ובפנים, רק דרך חינוך אפשר בהחלט מהותית לשנות ולשפר את המצב ולצמצם את הפערים ולסגור אותם כפי שאנחנו מחויבים לעשות. וקודם כל מחויבים כלפי המגזר הדרוזי והצ'רקסי ואני מברך אתכם שבחרתם ביום הזה.

אני נותן את זכות הדיבור לידידי ועמיתי, חה"כ מגלי והבה, בבקשה:

תודה אדוני היו"ר, אני באמת רוצה להתחיל בדבריי, לברך אותך. אמנם נכון שזה יום מיוחד שמצויין בדוח לחיזוק העדה הדרוזית והצ'רקסית, אבל אתה לא רק ביום הזה אלא בכל ימות השנה, לא היה נושא שנוגע לחינוך בכלל במדינת ישראל אבל בעיקר בנושא הדרוזים והצ'רקסים שהובא לשולחן, שלא זכה לטיפול להתייחסות מצדך. לא רק כיו"ר הוועדה אלא כסגן שר החינוך לשעבר, תקופה כיהנו ששנינו אותו התפקיד, ידעת לתת את התרומה הייחודית כיצד לקדם וכיצד להגיע לפתרון סוגיות חשובות ביותר בנושא החינוך.


שני דברים ראויים לציין שהם בזכות התרומה העיקרית שלך. העלינו בפניך את סוגיית החינוך הדרוזי שכלל את הנושא של התלמידים המחוננים שהשתתפו בו נציגי המשרד, אני לא אכנס לסוגייה אבל אני ראיתי את התרומה שלך בקבלת ההחלטה. אני מקווה שנקבל תשובה ממשרד החינוך שמאמצים אותה, שיהיה לנו פתרון למחוננים במגזר שלנו ולא שיצרפו אותנו לקבוצות אחרות. וכן, כל הפערים שציינו אותם והמלחמה שלך למען שוויון זכויות בנושא.


הנושא השני שצריך להזכיר אותו שלקח בו חלק גם חה"כ חסון, שגם יושב אתנו פה, זה המאמצים שלכם להביא את החוק של מורשת וחקר העדה הדרוזית, שאנחנו נלחמים עליו זמן רב, להשיג לו תקציב, וברגע שהחלטנו להביא את זה להצעת חוק ולעמוד במשימה שנביא אותה היום לקריאה ראשונה, ויהיה גם על זה דיון במליאה למעלה, בזכות הדחיפה שלך, הנושא אכן זכה לסיום מהיר כפי שרצינו.


אדוני היו"ר, אנחנו במסגרת היום הזה כבר קיימנו ב-09:00 דיון בוועדת הכלכלה בנושא קידום הנושאים שקשורים לעדה הדרוזית והצ'רקסית, היה דיון בוועדת הפנים בו שמנו על השולחן את סוגיית הרשויות, נושא מענקי האיזון והפערים וגם סיימנו את הדיון. היה דיון בוועדת העבודה והרווחה שהסתיים. היה דיון בוועדה למעמד האישה על כל הנושא שקשור לתעסוקה אצל הנשים.


והדיון כרגע שהוא נושא החינוך שהוא אני חושב, בנפשנו ובנפש כולנו, נשמע את ראשי הרשויות ונשמע את נציגי משרד החינוך, והנתונים שמראים היום על הישג של 38 אחוזים בבגרויות לעומת המגזר היהודי שזה 59 אחוזים, זה כשלעצמו לא תקין ולא משנה מה הגורמים, היום אנחנו בפיגור ועם הפיגור הזה צריך להתמודד.

ופיגור עוד יותר גדול למי שיש זכאות להיכנס לאוניברסיטאות ששם זה יורד ל-28 אחוזים.

תודה על ההבהרה, אדוני,רק 28 אחוזים מסוגלים להיכנס לאוניברסיטאות. אני גם רוצה להזהיר לגבי הנתון שאומר ש- 17 אחוזים מהנוער הדרוזי והצ'רקסי לא מסיימים בתי-ספר תיכוניים, זה נתון שצריך להדאיג אותנו וצריך לשים על השולחן ולא ניתן למשרד החינוך להתחמק מהאחריות שלו במתן תשובות. ואני טוען שצריך לעשות רפורמה יסודית בחינוך במגזרים האלה, כי לא מספיק שיש הקצאת אמצעים ורצון ליישם את האמצעים האלה, צריך לראות כיצד אנחנו מתקנים את המעוות.


יכול להיות שבעבר כשהיה לנו את האוטונומיה הזאת וקיבלנו עצמאות בניהול האגף הזה שנקרא "האגף לחינוך הדרוזי", כאן הייתה ההתחלה של הכשלים שאני מדבר עליהם לאורך שנים. דווקא אני ישבתי במשרד החינוך, אלא שרק שנה וחצי, לא הספקנו לשנות הרבה. בעבר הייתה ועדת בן-דור שהציגה את הבעיות של החינוך בשנות ה-90, אחר-כך מבקר המדינה שם את הסוגיות על השולחן. משרד החינוך בסוגיה אחת, לארגון כל הרפורמה של מערכת החינוך, לצערי הרב, הוא לא נטול אספקטים פוליטיים שהם מיותרים לגמרי. כי לגבי ארגון מערכת החינוך הדרוזית, מראש הן מבקר המדינה, הן מערכת החינוך קבעו שיהיה מישהו שירכז את החינוך כאן בירושלים, יטפל בכל נושא הפדגוגיה ונושאי המשרד והמנהלות של המשרד, ויהיה מישהו אחראי בצפון שיטפל בכל מערכת הפיקוח ויעקוב אחר מה שקורה במערכת הדרוזית. אני פניתי אגב, גם למבקר המדינה, גם לנציב שירות המדינה.

ואנחנו לא רוצים לחזור אחורה, אנחנו צריכים להתקדם ואנחנו צריכים לעשות רפורמה, רבותיי, ואני אומר את זה ליו"ר הוועדה, המטרה היא לשנות. את המצב אפילו אם המחיר של רפורמה יסודית זה לשחרר את אותם מחנכים שכבר עשו את שלהם. אדוני ברשותך, אני אמצא את הדרכים גם לפנות לשרת החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך, אנחנו לא נרשה פוליטיזציה במערכת החינוך.

בנושא חלוקת המלגות, קרה דבר מדהים, בזמנו רה"מ שרון נתן הנחיה הקשורה לכל הכספים שמיועדים למלגות, חילקנו באוניברסיטת חיפה לפני שנתיים 1,450 מלגות. הפעם הוחלט שחלק מהסטודנטים יוזמנו לאירוע ולחלק ישלחו לא בכדי לבדוק את הקריטריונים, קבענו ועדה שתקבע את הקריטריונים, אלא המטרה לסמן וי, "חילקנו מלגות". ונודע לי בדיעבד .

חילקו פחות?

חילקו פחות וחלק מהסטודנטים לא זומנו ולא קיבלנו.

זה הלך לאוכלוסיות אחרות?

יש ועדה, יש קריטריונים, צריכים לשבת ולהחליט, צריך לתת לכל סטודנט אם הוא דרוזי או צ'רקסי את המלגה שמגיעה לו, גם לנסות לדחוף ולקדם את אותם האנשים שכבר לומדים מקצוע גבוה יותר או לאורך יותר שנים, שהמטרה היא לקדם אותם, אבל צריך גם בקריטריונים האלה לתת את האפשרות לקדם את החינוך.


לכן אם אני חוזר לנושא של החינוך, אני רואה שהמשימה של כולנו, הן שלנו כאן בכנסת בוועדה, הן של פורום ראשי רשויות, והן של מערכת החינוך, לשנות מן היסוד את ההישגים של התלמידים שלנו. באחד הביקורים, אדוני היו"ר, כשבאנו לכיס רסמל, יו"ר הפורום שהוא גם איש חינוך, הציג לנו תכנית שהיא שמה בסדר העדיפויות הנכון כל מה שאנחנו צריכים לעשות כדי לשנות את החינוך הדרוזי.


אנחנו צריכים להגיע למצב שמאפשר לתקן את הדברים שטעונים תיקון. בדרך-כלל אדוני, בשאר המקומות אנחנו מוחים על חוסר אמצעים וחוסר יכולות. במסגרת הסיוע שהוקצב עכשיו למשרד החינוך לשקם את הצפון ולסייע לו יש עודף תקציבים שמוקדשים לאותם אזורים חלשים. לכן אנחנו צריכים לנצל נכון יותר את התקציבים ושלא יהיה מצב שניתן אוטונומיה לביה"ס.

יש לנו מבתי-ספר תיכוניים ויש לנו בתי-ספר שהם פשוט מאוד לא עונים על הקריטריונים הבסיסיים של מסגרת חינוכית לתיכון. בסופו של דבר כשאנחנו מגיעים לתוצאה של 17 אחוזים של תלמידים שלא מסיימים את התיכון או שמסיימים שלא יכולים להגיע לאוניברסיטאות, אז אנחנו חוטאים פעמיים. פעם אחת, יש לנו את האמצעים ולא מנצלים אותם. ופעם שניה, אנחנו ממשיכים לעבור לסדר היום שמצב החינוך במגזר הדרוזי והצ'רקסי לא בהתאם למה שמצפים ממנו, כולל כאן, אני מדבר על אוניברסיטאות.

במקרה נכנס מי שמטפל מטעם הסוכנות והם גופים שהם מחוץ למשרד החינוך, שעושים ותומכים במערכת החינוך. אז אם ננצל את האמצעים ונהיה פחות רגשיים בנושא החינוך, יש לנו פה נציג ועדת המל"ג, ד"ר פואד פארס שהוא גם מהמגזר, שיושב שם. נפעל כדי להקל על הנושא של הלימודים מעבר לתיכון וגם כדי לתקן את היסודות של החינוך הדרוזי בביה"ס היסודי ובתיכון.

אל לנו משימה להקל ראש, מי שישקיע בחינוך – יגיע רחוק. חה"כ סולודקין מהנהנת בראשה בהסכמה, כי אני רואה את התרומה האיכותית של אותם עולים שהגיעו מחבר העמים רק בגלל ההשכלה שלהם, תראו לאן הגיעו במדינה. ויש פה מנהלי מחלקות חינוך. רונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך ולשעבר והיום חברת-כנסת, היא מכירה את הנושאים האלה שאני מדבר עליהם.

אני רוצה לתת הזדמנות לחברים האחרים שיציגו, אם זה יו"ר הפורום או נציגים אחרים, אני רוצה לבוא בעוד חצי שנה או שנה ולהראות לפורום המכובד הזה לאיזה מצב נגיע.

תודה רבה ובאמת זה יום חגיגי רק אם זה יום מפנה באמת ויום שאנחנו לוקחים על עצמנו ליישם את כל הכוונות הטובות שיש מאחורי הדברים, כי התוצאות אינן משביעות רצון, אני אומר את זה בכל הכאב. ואנחנו לפחות חייבים להגיע לכך תוך זמן מאוד קצר, להשוות גם את נושא הנשירה שאני רואה את זה כבעיה עצומה במגזר הדרוזי, גם את נושא ההישגים בבגרויות וקבלה לאוניברסיטאות, וגם נושא שהיה הרבה דגש בדוח שקיבלנו עכשיו, הנושא של האפשרויות שלאחר שעות הלימודים.

אפשרויות הפנאי מאוד חשובות לקביעה של הזהות של כל ילד, שתהיה לו אפשרות ליהנות מתרבות פנאי שיכולה גם לפתח אותו ולפתח כישורים וזהות, תנועות נוער ומרכזים קהילתיים בכל המקומות בהם יש פיגור מאוד גדול והשקעה של המדינה בתרבות הפנאי.

אני רק כן רוצה לציין דבר אחד טוב, אני לא יודע אם זה דבר תרבותי או דבר אמיתי, אני מקווה שזה אמיתי, התחושה הכללית של שביעות הרצון של התלמידים הדרוזים ממערכת החינוך שהשתקפה מתוך השאלונים במחקר מראה שביעות רצון רבה יותר ממגזרים אחרים במדינת ישראל. אני מקווה שזה לא רק מתוך נימוס אלא שזה דבר אמיתי.

כי אז יש בסיס טוב של שיתוף פעולה בין מורים לתלמידים ואני יודע שנעשתה עבודה מאוד יפה בתחום הזה על-ידי מחלקות החינוך עם המועצות הדרוזיות, אבל התוצאות בהחלט רחוקות מאוד מלהיות משביעות רצון ולהגיע ל-28 אחוזים רק שיש להם אפשרות להגיע לאוניברסיטה, וזה אחרי שאתה לא כולל גם את כל הילדים שנשרו מהמערכת, שלא כוללים אותם משום מה תמיד בסטטיסטיקה. הסטטיסטיקה עוד הרבה יותר גרועה, זה בהחלט חייבת להיות החלטה נחושה שלנו, אנחנו לא נרפה מהנושא עד שאנחנו נגיע לפתרון.

אנחנו רוצים לשמוע את המחקר, את ראשי הרשויות, את המכובדים שבאמת טרחו והגיעו מרחוק לישיבה הזאת, בבקשה חה"כ יואל חסון:

תודה אדוני היו"ר. ראשית, אני רוצה לברך את חברי לסיעה, מגלי והבה, אני רוצה לומר שאני גאה בך על הארגון של היום הזה. אני חושב שהיום הזה מעבר לזה שאני בטוח שיהיו לו גם תוצאות מעשיות ובטח נראה ונדבר על זה בהמשך, יש לו משמעות אדירה של המשך התהליך הזה של הקשר המיוחד שקיים בין העם היהודי לבין העדה הדרוזית והצ'רקסית. ואני חושב שזה ייחודי לדעתי בכלל בעולם ובמיוחד פה בישראל וזה מראה שיש כאן קשר שהוא חזק ומשמעותי ואני באמת גאה בך על המהלך הזה.


אני שמח לראות כאן את כל המכובדים של העדה, שאני חייב לומר שאת רובם אני גם מכיר באופן אישי ויש לי את הזכות באמת להיות קרוב מאוד לאנשים בעדה ולהכיר גם את הדברים החיוביים וגם את הבעיות שאנחנו מנסים להתמודד אתן ביחד. לגבי הדוח הזה, אני מכיר את הנתונים, דוח שהכין כאן מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שסה"כ מראה שיש עדיין פערים ויש עדיין דברים שאנחנו צריכים להשלים, אבל המגמה היא כן מגמה בעלייה.

זה אפילו במגמה בעלייה בכוונות הממשלה ובהחלטות הממשלה. אבל יש כאן תופעה שהיא מעניינת גם בתחומים אחרים אבל לדעתי היא באה לידי ביטוי יותר במה שקשור לעניין של העדה, זה העניין של הפער בין הרצון של הנבחרים וההחלטות שנבחרים מקבלים לבין הביצוע אחר-כך בשטח. זו תופעה שהיא הכי בולטת בתחום של קידום העדה הדרוזית בכפרים, בערים וכל הבעיות שמציינים על מערכת החינוך והרשויות המקומיות.

דוגמה כתוב כאן שוועדת השרים החליטה שבין 2006 ל-2009 יוקצו לתכניות שונות קרוב ל-447 מיליון ₪. יש החלטות של משרד הפנים והחלטות של מענקים והחלטות במשרד החינוך, והדברים לא יורדים לשטח.

כי הכסף לא עובר.

לא עובר.

אז אותם מקבלי החלטות, שיעבירו גם את הכסף.

לא, מקבלי ההחלטות מקבלים את ההחלטות, בבירוקרטיה, במערכת בשטח הדברים לא עובדים. מגלי, זו הבעיה המרכזית, שלדעתי אנחנו ככנסת, כגוף שמפקח על הרשות המבצעת, חייבים לפרוט את זה לפרטים ולראות בכל מקום איפה זה לא עובד ולהיכנס עם הראש, להיכנס בכל הכוח. אם זה בוועדת הפנים בנושא הרשויות המקומיות ואם זה בוועדה הזאת בנושא החינוך, ועדת הכלכלה בנושאים אחרים.

ראשי-ממשלות ושרים לדורותיהם וחברי-כנסת תמיד הצביעו והיו בעד העדה וקיבלו החלטות. אבל זה אחר-כך זה לא ממומש. וזה משהו שאני באמת רוצה שמהיום הזה ננסה להוביל תהליך לפרוט את הדברים לפרטים ולראות איך מתמודדים עם הבעיה המרכזית הזאת של ההזרמה של הדברים לשטח.

להוציא אותם לפועל.

להוציא את ההחלטות לפועל ומתקבלות פה החלטות קריטיות מאוד וחשובות מאוד ומוקצים פה תקציבים.

סליחה שאני קוטע אותך, זה תקוע אצל הפקידים הזעירים ביותר.

ידידי היקר, יגיע זמנך לומר משהו ואני רוצה לומר לך, אני טוען שבכלל במדינת ישראל גם בתחומים אחרים מתקיים מרד פקידותי. ואני טוען שבמדינת ישראל יש פקידים ששכחו שהם אמורים ליישם ולבצע מדיניות של נבחרים, הם לא מחליטים, הם מבצעים. אבל זו בעיה בכל התחומים.

תנו בבקשה לחה"כ להגיד, אני בטוח שחה"כ יספר לך כי הוא קצת יותר מעורב בזה שגם לגבי החוקים עושים בדיוק אותו הדבר.

כן. אני בכל ועדה שאני יושב בכנסת ובכל מקום שאני יכול להשפיע, אני מעלה ואני מחדד את התופעה הזאת שלא מיישמים החלטות ממשלות ולא מיישמים חוקים ולא מעבירים תקציבים למרות שמוחלט להעביר תקציבים. בעניין של העדה זה בולט מאוד אבל זה בולט גם במקומות אחרים.


ואני הייתי מציע, מגלי, ואני שותף אתך ואני יודע שחברי הסיעה שלנו שיושבים פה אתי וחברי סיעות אחרות, ו"קדימה" גם מאמינה בעניינים האלה, נהיה מוכנים ללכת אתך צעד, צעד ולפרוט את המקומות שבהם לא מיישמים החלטות ממשלה ולהציף את זה פה בכנסת ולהרים את זה, כמו שעשינו בתחומים אחרים. תודה רבה.

אדוני היו"ר, באו לא מעט אנשים וראשי רשויות, למרות שאנחנו מכבדים את חברי-הכנסת, תתאפקו רגע מחברי הכנסת, נשמע את ראשי הרשויות כדי שתהיה התייחסות אחר-כך.

אדוני, אני מאוד אשמח לעשות כך, אבל אני מחויב לפי התקנון פה לעשות דיון בסדר מסוים. אני מקווה שכל המכובדים שהגיעו לפה יבינו את זאת. אנחנו חברי-הכנסת נשארים אחרי שאתם חוזרים כל אחד למקומו, אנחנו מוצאים את הכלים כדי שנוכל לעזור להם אחר-כך. אז לכן הדברים שאומרים חברי-הכנסת פה הם משמעותיים מאוד כי הם מבטאים את המחויבות המוחלטת שלנו וחברי-הכנסת שנמצאים לפחות בחדר הזה כרגע, זה חברי כנסת שלא רק מדברים אלא עושים. ואני חושב שחשוב גם לכם עם הדבר הזה ואנחנו רוצים לשמוע אתכם.


אנחנו נשמע את נביה, שהוא גם יו"ר וגם יישם אצלו תכנית חינוכית יפה מאוד, לפי מה שידוע לי, ומהווה דוגמה. בבקשה:

קודם כל אני מודה לך אדוני היו"ר וגם לחברי הוועדה, ואני גם רוצה להודות לחה"כ ולסגן יו"ר הכנסת, מגלי והבה, על היוזמה ועל היום הזה. אני רציתי להתחיל מנקודה שהתחיל בה חה"כ יואל חסון. זה נכון באמת שכל החלטות הממשלה וכל החלטות נבחרי הציבור ועדיין לא התקיימו כי השטח אומר אחרת. אנחנו יכולים לקבל החלטה אבל בפועל זה אחרת לגמרי.


בקשר לזכאי תעודת הבגרות במגזר היהודי, יושבת לידי מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, גב' רונית תירוש, אין ספק שמערכת החינוך הדרוזית והצ'רקסית צעדה כמה צעדים טובים קדימה אבל זה לא מספיק. ולכן אני רוצה לפרוס בפניכם את שני התחומים. קודם כל, בתחום הפיזי ואחרי זה את תחום הפדגוגי וגם ההחלטה החדשה שהיא נקודת המשבר שהיום נמצאים.


בתחום הפיזי, המצב הקיים זה מפגעי בטיחות ממדרגה ראשונה בכל בתי-הספר במגזר הדרוזי והצ'רקסי. מזה כמה שנים טובות, יותר משש, שבע שנים, אף בית-ספר לא קיבל שקל אחד על מנת לטפל במפגעי הבטיחות. אני חושב שילדי מדינת ישראל מגיעים לבתי-ספר לא בטיחותיים. בניינים שכורים, יש לנו 126 בניינים שכורים ליחידות גני-ילדים לגילאי 3, 4 ו-5, זה הבסיס שצריך להתמקד בו על-מנת שאנחנו נחנך את ילדינו לאהבת המולדת.


ומה עוד שמשרד החינוך משתתף בשכירות יחידה כזאת ב-8,600 ₪, ואילו הרשות המקומית צריכה להוציא 22 אלף ₪ עבור יחידה אחת. זה אחד המרכיבים שגרמו לרשויות המקומיות להיות גרעוניות כי אני משקיע בחינוך. אחד מראשי הרשויות נמצא כאן כי הוא השקיע בחינוך, הוא זומן לוועדת שימוע במשרד הפנים ורוצים להדיח אותו בגלל שהוא השקיע בחינוך יותר כספים.


כמעט בכל בתי-הספר; חסרים אולמות חדרי ספח ומעבדות. אנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו, אני רוצה את החינוך הכי טוב לילד הדרוזי והצ'רקסי, לא כמו הילד היהודי, אפילו יותר טוב ממנו. כי זאת המשימה שהוטלה עליי: אבל כשאין מעבדות ואין חדרי ספח אני לא יכול לתת לו את מה שצריך לתת – לכן הוא מקבל תמיד חסך חינוכי.


ועוד דבר, פתאום אני מקבל מכתב שיש מרכיב למידת טיפוח חדש בטענה כזאת שיש בג"צ והמרכיב אומר, לפי המדד של שושני, מה שהיה עד כה, המגזר הדרוזי נהנה ב-8.8, פתאום במרכיב החדש אני יורד ל-7.1. ואז ילדי גיל שלוש בכל המגזר הדרוזי והצ'רקסי בשנה הבאה לא ילמדו ולא ייכנסו למערכות לימודיות. ככה אנחנו רוצים לחנך את הילדים?!

ואז לוקחים מאחד הפרמטרים של מרכיב המדד, ארץ מוצא. אדוני היו"ר, חברי הוועדה, ארץ מוצא זה 20 אחוזים מהרכב המדד. הדרוזים והצ'רקסים לא נהנים מהמדד מהזה, אז למה לא קבעו מדד או נתנו פרמטר וקריטריון אחר לדרוזים ולצ'רקסים?

הם שינו את הקריטריונים?

הם שינו, קיבלתי את זה, ממש חדש.

המפתח החדש.

המפתח החדש שמפלה אותנו במקום שיקדם אותנו? אז הוא מוסיף ויהיה פער עוד יותר גדול בכמה רשויות מקומיות. ומה עוד, שבתוך המגזר עצמו יש אפליה. פנינו, אף אחד לא עונה, אני פונה אליכם בתור ועדת החינוך, שכל ילדי שלוש וארבע במגזר הדרוזי והצ'רקסי, יחול עליהם חוק חינוך חובה.

אני אגיד לך מה הבעיה, אדוני היו"ר, אין מספיק מתפקדי מפלגת העבודה בדרוזים כנראה.

אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה.

מעניין למה שינו את הקריטריונים פתאום.

חה"כ חסון, אתם כחברי ועדה, לפעמים או שאתם לא אחראים או שאתם רוצים רק להרשים, ממש לא תופס את צורת התנהגות של חברי הוועדה. אחד מדבר על לא פוליטיקה בחינוך, מדבר נטו פוליטיקה בחינוך נגד יולי תמיר ונגד אבואב. מה זה שייך למפלגה?

סליחה, מה אתה באת פה לתת לי ביקורת? מה זה שייך? ראשית, זכותי להגיד מה שאני רוצה ואני אומר את דעתי. אתה תגיד לי אם אני צריך להיות אחראי או לא?

כן, אני אגיד לך.

אני אחראי יותר ממך, תאמין לי. זה פוליטי וזכותי להגיד את דבריי.

לא, איך שאני מנהל את המועצה, יש לך הרבה מה ללמוד.

השינוי בקריטריונים לא נעשו נגד מישהו, אבל צריך לראות איך מתקנים את הדבר כדי שהמועצות הדרוזיות לא ייפגעו מהשינוי. חייבים להכניס את זה בצורה כזאת שלא ייפגעו.

אבל לגיטימי שנקיים דיון שנבין מדוע שינו קריטריונים. הרי שושני והצוות עשו את זה בממלכתיות ראויה, עמיד בג"צ מה שנקרא, ואני ממש לא מצליחה להבין למה שונו הקריטריונים. שווה לנו לקיים דיון ולהבין בלי להאשים.

אדוני, אני רוצה לעבור לתחום הפדגוגי. אני תיארתי את התחום הפיזי ואז ישר עברתי למדד המפגע הבטיחותי. במצב הקיים היום אני וכל אנשי החינוך הנמצאים כאן וגם מי שאחראי על החינוך הדרוזי יכולים גם להעיד, יש לנו קבוצות נוער בסיכון ממדרגה ראשונה, מספר הכי גבוה שנמצא במגזר בחברה הישראלית על כל עדותיה האתניות.


קהילה אדישה, פשוט מאוד. אבטלה גבוהה בתוך המגזר הדרוזי שעוברת את ה-14.9 אחוזים ואם נוסיף את הכוח העיקרי, כוח הנשים לאבטלה, אנחנו נעבור את ה-30 אחוזים, אבל מבחינת מסורת ודתית אצלנו הנשים לא מגיעות ללשכות התעסוקה. ואז איזה שר מסוים או איזה מנהל לשכה מסוים, במקום לפתוח לשכת תעסוקה לנשים שתוכלנה להירשם בתוך היישוב הדרוזי, הוא לוקח אותו למעלות או לכרמיאל.


מחסור בכוח אדם מקצועי – התיאור המדויק זה מערכת שורדת רק כדי להתקיים ואין לה שום מוטיבציה על-מנת להצליח או למצוינות, אחוז אקדמאים נמוך. זה המצב הקיים של מערכת החינוך מבחינה פדגוגית היום. אין ספק שישנן כמה תכניות, שחלקן קשורות בחיזוק הצפון וכבר משרד החינוך נכנס, אבל אנחנו צריכים טיפול מיידי.


אני חושב שכל עוד אנחנו לא נתמקד במדע וטכנולוגיה מגיל הרך ונשתית את זה בתוך הגיל הרך ונפתח מעבדות ועד שנגיע לכיתות י"א ו-י"ב, יהיו לנו בתי-ספר טכנולוגיים מתקדמים. שבוגרי י"ב יוכלו להשתלב בשוק התעשייתי לא רק כצנרת או נגרות ולא רק בפלסטיקה או תפירה, מה שיש היום בבתי-הספר שלנו. לכן אני מבקש באמת לשים דגש על עניין המדע, הטכנולוגיה המתקדמת ביותר מהגיל הרך עד הכיתות האחרונות.


הסיור העצוב הוא שהקימו בית-ספר טכנולוגי במבנה לתפארת מדינת ישראל, זה כמה שנים בית הספר הזה עומד, בוכה ומחכה שמישהו יכניס ילדים לשם על-מנת ללמד אותם טכנולוגיה. הגיע הזמן שמדינת ישראל לאחר 58 שנים תסתכל אחרת על המגזר הזה, אבל לצערי הרב, בשטח זה לא קיים. תודה רבה.

תודה רבה. רבותיי, יש פה הרבה ואנחנו רוצים לשמוע. מאחר ונביה הוא ראש הפורום, נתתי קצת יותר זמן. מעכשיו אנחנו מגבילים את עצמנו, גם חברי-הכנסת וגם האורחים, ל-3 דקות, אני אקפיד על זה.

מרינה סולודקין: קודם כל, יש לי כבוד להשתתף לאחים בנשק שלנו ולבעלי הברית, לעדה הדרוזית והצ'רקסית. הישיבה בוועדת החינוך מאוד חשובה בגלל שדרך החינוך יכולים להגיע לכל ההישגים האפשריים. ואם יש בעיות בחינוך, בעצם אלה הבעיות של העתיד. לא סתם אריאל שרון מינה בזמנו כסגן שר במשרד החינוך את מגלי והבה. ואני מאוד מבינה שזה היה צעד נכון במינויים.

כשאנחנו שומעים מה שאנחנו שמענו היום גם בוועדה למעמד האישה וגם בוועדת הרווחה וגם חינוך, הכסף לא הגיע לשטח בגלל שאין מישהו בכלכלה שיכול לתת את הרגליים לכספים האלה. אני מייצגת בכנסת את הנשים וגם את העולים החדשים, ואני אגיד לכם, שאם שינו את המפתח, אתם לא צריכים לשתוק, אנחנו צריכים לשבת כאן ולדון איך העזו לשנות את המפתח ולפגוע בנושא הכי חשוב.

יש תפיסות עולם, זה לא אומר שזה מפלגת העבודה או מפלגת ליכוד או מפלגת קדימה, יש תפיסות עולם שאפשר לפגוע במיעוטים או באנשים חדשים שהם לא חשובים. ואנחנו לא צריכים לתת יד לזה.

בטח התכוונת לגמלאים.

לא, היא התכוונה לעולים החדשים ולכן אנחנו באופוזיציה.

לחברי הרב גפני, תמיד יש תשובה נכונה.

חה"כ סולודקין יכולה להוות לך דוגמה איך אפשר להיות גם בקואליציה וגם איפה שצריך להיות באופוזיציה.

זה נכון.

אז אני מציעה לכם קודם כל ללחוץ. אין לכם נציג בממשלה, מה זה?

תודה. אכרם, בבקשה:

אכרם, בגלל שאני רוצה להיות מעשי והנקודה שלך מובנת, וגם חה"כ חסון אמר את זה בעצם. אני רוצה לדעת ממך, כבעל ניסיון, מה הנקודה הבעייתית שאתה כראש עיר, במיוחד בנושא החינוך כי זה מה שאנחנו פה מחויבים, מה הנקודה שאתה אומר לנו כי אנחנו צריכים את העזרה שלך, איפה זה תקוע?

אני בשנת 1995 עשיתי מחקר למה הדרוזים לא מתקבלים לאוניברסיטאות ואנחנו מספר המשכילים הכי נמוך במדינה. אמנם עשינו שינויים וישנם קצת שינויים, אז למה אנחנו עדיין בתחתית הסולם. מצאתי שהמבחן הפסיכומטרי בנוי על תכניות הלימודים של המגזר היהודי, באתי למל"ג ואמרתי בזמנו לנחמיה לב-ציון ז"ל, בוא נשנה את המצב.

לא הצליחו ואז אני תקפתי את המל"ג כאן ב-1996 ואמרתי, זה בית לורדים מיושן, לא יעלה על הדעת שאתה רואה עדה בתחתית הסולם ואתה לא מוכן לקחת יוזמה והחלטה אמיצה כדי לתת לעדה קצת אור כי החינוך הוא הכל, כי אם אנחנו לא נהיה משכילים, לא נלך לשום מקום. ואנחנו היום לא הולכים לשום מקום, דרך אגב. עד עצם היום הזה אין לנו בבנק ישראל אף אחד, אין לנו במכון ויצמן אף אחד, אין לנו בכור הגרעיני אף אחד, אין לנו בשום מקום אף אחד.

אפילו סמנכ"ל במשרד החינוך אין לנו. בוא נדבר על כך, אין לנו אף בן-אדם בתפקיד בכיר במשרד החינוך שיכול לשנות את הדברים שם. ולכן קודם כל, הפסיכומטרי. למה שלא יתנו לנו. למה בבריטניה ובהרבה מדינות מקבלים את הסטודנטים בלי פסיכומטרי ותוצאות השנה הראשונה קובעות אם הוא יכול או לא יכול ללמוד. אני עשיתי את זה עם עליזה שנהר במכללת יזרעאל והתלמידים הצליחו לאחר שנה ראשונה בהצטיינות.

לכן זה מראה לי שיש מה שנקרא "מדיניות בממסד". זו מדיניות, צריך לשנות את המדיניות הזאת. זה אחד. דבר שני, לא יעלה על הדעת שתכניות הלימודים שלנו הן שונות מתכניות הלימודים של הריאלית ושל בתי-ספר יהודיים "בליך" ואחרים. ואחר-כך אנחנו מגיעים לאותו הצבא ואנחנו צריכים להתמודד עם אותם דברים. צריך לתת יותר משאבים כספיים.

לדוגמה עיר הכרמל. יש לי שני בתי-ספר יסודיים עם צו הריסה. יש לי 16 גני-ילדים לא בטיחותיים ובמקומות שכורים, בקומות קרקע מתחת לזה. אתה יודע כמה פעמים אני מדבר וכותב שאני מסיר את האחריות, מחר אם ימות ילד חס וחלילה, מי משלם את המחיר? ראש העיר. אבל איזה משאבים אתה נותן לי כדי שאני אתקן את המצב?

לכן, כבוד הרב, תראה את החינוך הבלתי פורמלי, זה התחום שלי, אני הייתי מנהל מתנ"ס ואני אוהב את זה. איזה מועדונים יש בשכונות אצל הדרוזים? מה השקיעו בחינוך הבלתי פורמלי? מה יעשו הצעירים הדרוזים בשעות אחה"צ? עכשיו מתפלאים למה יש עבריינים, למה יש לנו קצת צעירים עם סמים, למה הדרוזים מתחילים להתקלקל? מה הממסד עושה כדי שאנחנו לא נתקלקל כדי שנקבל מענה בשעות אחה"צ?

אכרם, לאן הלכו ה-447 מיליון ₪?

לא קיבלנו שקל אחד עד עצם היום הזה. אני אומר לך, לא קיבלנו, ההחלטות האלה, יואל, אתה יודע ואתה מעורה במה שקורה כאן, הייתה מנכ"לית במשרד החינוך שניסתה לתקן ועשתה הרבה, תראה עכשיו רק כשעזבה מה עשו שם.


כבוד הרב, אנחנו לא מעניינים אף אחד, תאמין לי, כך אנחנו מרגישים, אנחנו מרגישים תסכול עמוק אצל הצעירים, אנחנו חיים את האווירה. ראשי המועצות על מה ממהרים לדבר, אנחנו לא מדברים על חזון חינוכי וכלכלי, אנחנו מדברים על הבעיות היומיומיות, בקושי אנחנו מחזיקים מעמד.


לכן אני הייתי מבקש ממך, כפי שאמרת לאופיר פינס בוועדת פנים, פעם אחת תיקחו החלטות אמיצות, אל תאשרו שום דבר לממשלה, תגידו שיש עדה שנתנה את הדם למדינה. קודם כל, בואו ניישם את ההחלטות שהיו, אחר-כך נאשר לכם את שאר הדברים. אני חושב שאם תעשו את זה, זו זכות גדולה לכם לעשות כזה דבר לעדה הדרוזית, אז המצב ישתנה. תודה רבה.

אני מאוד מקבל את הדברים שלך ואנחנו באמת מחויבים לזה. עדיין יש הפרדת רשויות, אנחנו יכולים לפקח ולמרר את החיים עד שזה יקרה, אבל מי שצריך לבצע את זה בסופו של דבר זה המועצות.

בוא נתבע אותם פעם אחת.

אני מבקש, בכל זאת נעשה מחקר מאוד רחב של מכון ברוקדייל ואני קראתי בעיון רב את כל הפרטים שם. יש כמה פרטים שיכולים לדעתי לסייע לנו בעבודתנו. אז בקיצור נמרץ, מי יכול להציג את המחקר?

ברשותך אדוני היו"ר, נכון שזה מוצג כאילו המחקר הוא זה שצריך להתייחס אליו, אבל עלו פה כמה נקודות שאני חייב כנציג משרד החינוך, להתייחס אליהן לפני שאני אתייחס למחקר.

בבקשה:

אכרם אומר שכל התקציבים לא הגיעו אליו, לא הגיעו לבתי-הספר ולגני ילדים.

אני חושב שזה גם תלוי בראש-העיר. שהיו סעיפי תקציבים ברשות. יעידו ראשי הרשויות שהכסף של משרד החינוך כשהוא מגיע לרשויות, הוא מגיע לרשויות לפני כל המשרדים האחרים. אבל הוא מגיע לרשויות, לאן זה הולך? אני לא יודע. צריך להיות סעיף תקציבי שזה יהיה לרשויות.

אני חייב לפרט ברשותך אדוני היו"ר, ישנה כאן טענה שלדעתי היא לא נכונה בכלל. תקציב החינוך מגיע לחשבונות חסימי עיקול, הוא הולך אך ורק לחינוך.

כי אכרם אמר שלא מגיע.

מישהו אמר שלא מגיע, לא אני אמרתי.

הרבה תקציבים שמגיעים לנו לפיתוח ולקידום ולבניה, לא מגיעים. רק מדברים, ואנחנו לא מקבלים.

דוגמה פשוטה ביותר, אנחנו משקיעים בחינוך הרבה יותר ממה שאנחנו מקבלים ממשרד החינוך.

כשיגיע תורך, תדבר.

אנחנו נפרט גם על ההישגיות. המשרד עושה תכניות לשיפור המערכת, אנחנו עושים מערכת מיטבית ואנחנו בדרך להשגת הדבר הזה. יש לנו גם גופים אחרים שעוזרים להם, זה הג'וינט ומכון ברוקדייל.


לגבי תקציב הבינוי, במשך חמש שנים גם לרונית תירוש חלק גדול בזה, נבנו 314 כיתות לימוד במגזר הדרוזי, שזה עלות של 174 מיליון ₪.

כמה חסרים?

חסרים בעיקר לגני הילדים.

כמה?

כ-130 כיתות. זה הרבה, אבל הפער כל הזמן מצטמצם. אגב, גם לגבי שלב החינוך של דוח דברת, אני שמח שיש פה שני נציגים של שני יישובים שאצלם זה עובד בהצלחה ויש גם תקציב לעניין הזה.

תודה רבה.

ברשותך, נאמרו פה דברים שאני חייב לענות עליהם.

אדוני תמיד מסביר לנו בפירוט ואנחנו שמחים.

אבל נאמרו כאן דברים שהם מטעים, סליחה שאני אומר, אני צריך לענות עליהם.

עוד נקודה אחת.

אני נציג משרד החינוך, אז תן לי ברשותך עוד שתי דקות להגיב. לגבי הנשירה – הנשירה במגזר הדרוזי ירדה מאוד. במחקר הזה כתוב 17 אחוזים וזה לא נכון. יש לנו תלמידים בודדים שלא לומדים ביישובים הדרוזים, הם לומדים במקומות אחרים ולכן כאן זה מצטמצם. יש לנו את הנתונים 5,7 אחוז זה ברור ובדוק , זה הנשירה.


לגבי הקדם עתידיים, אני שמח מאוד שהקדם עתידיים נכנס למגזר הדרוזי ואתמול היה כנס כל-כך מוצלח שהרבה סטודנטים הולכים לתכנית הזאת. תלמידים מחוננים – יש לנו מרכזים שהם לומדים היום, לא אני ביקשתי את זה, זה ראשי הרשויות וגם בתמיכת חה"כ מגלי, והתלמידים הדרוזים ילמדו עם היהודים. היום יש טענה ויש בקשה שהם ילמדו בנפרד, אנחנו נעשה את זה כבר בשנה הבאה, אנחנו מקימים מרכזים למחוננים ביישובים הדרוזים.


בתי-הספר התיכוניים, אנחנו רצינו במשרד החינוך לא להקים הרבה בתי-ספר תיכוניים, אבל אין ראש רשות שלא ביקש ובצדק, שיהיה אצלו בית-ספר תיכון וזה מוצלח ולו בגלל הבנות אנחנו הבאנו את הבנות כדי שהן תלמדנה.

תודה אדוני. חה"כ רונית תירוש, בבקשה:

אני רוצה להסביר לכם איך הדברים עובדים ואני רואה עכשיו את זה משני הצדדים, הן מצד הרשות המבצעת, זה הממשלה, המשרדים והן מהרשות המחוקקת. כל החלטת ממשלה בכל חוק שיחוקק לא תסייע לכם , אם בתוך המשרד אין מודעות ורצון להתמקד ולסייע. תמיד יימצאו התירוצים שלפעמים הם לגיטימיים. כשמחליטה הממשלה בשעה שמקצצים שלושה מיליארדים ממשרד החינוך ואומרת, תוסיפו עכשיו לדרוזים, תוסיפו לשדרות, תוסיפו ליישובי קו עימות. אז היא אומרת והיא יוצאת נהדר מהעניין. אבל כשבא הפקיד שצריך לבצע הוא מוצא את עצמו במינוס שלושה מיליארד, הוא לא יכול לבצע.


אז עם כל הכבוד לממשלה שמצהירה הצהרות והיום אני בצד שלה, במידה מסוימת יותר מאשר הייתי, אני חושבת בעבר. אני אומרת שקשה מאוד לפקיד ככל שירצה לעשות את המעשה. יחד עם זאת, בדרך-כלל השר הוא הקובע במשרדו, אומר, למרות הקיצוצים ואפילו שאין לי החלטות ממשלה לסייע, אבל אם אני רואה חשיבות בלסייע למיעוט או לסקטור כזה ואחר, הוא מסוגל לעשות את המעשה.


יותר מזה, מנהל מחוז שמחליט לעשות מעשה, הוא ימצא את הדרך לעשות מעשה והוא לא צריך החלטות ממשלה שבדרך-כלל מכבידות עליו. אני אתן רק כדוגמה. בזמנו כשמגלי היה כסגן שר, אז באמת היתה תחושה שצריך לעשות מעשה מול המגזר ונעשו מעשים ואני לא רוצה כרגע לפרט אותם. היתה התקדמות, אבל תמיד כמו תמיד לא מספקת.


אבל כשרוצה מנהלת מחוז דרום לקדם את המגזר הבדואי בנגב, היא צריכה להוכיח שעל אף כל הקיצוצים שהיו, המגזר הבדואי מראה עלייה באחוזי זכאות והם גם יותר נכנסים לאקדמיה אחר-כך ולמכללות להוראה וכו' וכו'. זאת אומרת, באמת העניינים תלויים במשרד עצמו והעומד בראשו וזה קצת פוליטי, אין מה לעשות, אבל זו עובדה, לפחות שנכיר בה ונפסיק להוציא אנרגיות או טענות כלפי מישהו. לא יעזור לנו בסוף, גם אם היום רה"מ יוציא אמירה, "אני בעד המגזר ששותף לנו לנשק", איך אמרה מרינה סולודקין. זה לא ישנה, אני מדברת אתכם מה יעשה אחרון הפקידים.

ולפיכך, אני רוצה להציע הצעה כזאת. יש לי פה רשימה שלמה מה יכולנו, מה לא יכולנו. יש לי הרבה הערכה לסאלח א-שיך, אבל אני אומרת שוב, לא שמעתי דברים תוספתיים שנעשו בקדנציה הזאת.

לא נתנו לי לדבר.

אבל הייתה לך הזדמנות ופתחת בדברים שהיו וזה more of the same . כשהיתה תכנית חומש אז היא הסתיימה לאחר חמש שנים. באתי אני אז לרה"מ אריאל שרון, שהלוואי והיינו מתברכים עוד בהחלטותיו ומעשיו, והוא אמר: "אני ממשיך את תכנית החומש הזאת עוד שלוש שנים". אז להגיד שיש היום תכנית החומש כך וכך מיליונים, זה דבר שהיה.

היא נמשכה.

זה דבר שהיה, זה לא חידוש. שיקום שכונות- זה לא חידוש, נהפוך הוא, כשהשר שטרית הוריד עכשיו יישובים ובזכות זה מעבה תקציב במקומות אחרים כי עכשיו יש לו פחות יישובים להתמודד אתם, זה לא חידוש בעיניי.


ג'וינט, ברוקדיל, שיבורכו אבל זה לא המדינה. ותקציב בינוי – רבותיי, המקום הכי בעייתי במחסור בכיתות זה המגזר הערבי לסוגיו השונים, כולל דרוזים וצ'רקסים והמגזר החרדי. ומדינת ישראל לא נתנה לזה פתרון. מה שנותנים קמצוץ זה כל שנה – זה לא יפתור את הבעיה. ואתה תמיד, כראש מועצה או כראש רשות, תימצא כמי שאיכפת לו מהתושבים שלו ותיתן כפול ומכופל ממה שהמדינה נותנת בעד שכירות. יש שם עוולות שחבל על הזמן. אני אפילו לא יודעת אם בחקיקה אני אצליח להסדיר את זה. ראשית, האוצר יחבל לי בחקיקה ולא יעביר לי אותה. גם אם אני אגיד, שלכל ילד בישראל מגיע כיתה תקנית ולא בשכירות, זה לא יעזור לי, הם לא יעבירו את החקיקה.


ולכן מה שאני רוצה להציע, שוועדת החינוך תסמן לה וזה יהיה הכי מוצדק ופה יושבים בוועדה חברי-כנסת מסיעות כל הבית, כלומר, אין פה קואליציה, אין פה אופוזיציה, למען הילד ולמען ההגינות והשוויון בהזדמנויות, אני חושבת ששווה שאתה תקבע סדרת ישיבות מעקב בתאריכים קבועים כשמשרד החינוך, לא רק סאלח א-שייך, שהמנכ"ל יישב פה ושהשרה גם תשב לפחות בפגישה הראשונה.

ונגיד להם, לא כופים עליכם שום דבר, אומרים לכם, יש בעיה במגזר הדרוזי, יכול להיות שנעשה את זה לעוד מגזרים, אבל בואו ניקח את זה כמודל. "יש בעיה, גברתי השרה, אדוני המנכ"ל, מה התכנית שלכם להשביח ולשפר את המצב במגזר?". והם יצטרכו לבוא ולהגיד איזה יעדים, לא בתכנית אסטרטגית, זה פטנט שנגמרה קדנציה. מה זה תכנית לשלוש שנים?

זה דרכי פעולה ועם מדדי הצלחה.

אני ישבתי ושמעתי לפני שנה את השרה ולא שאני חלילה בזה לדברים, אבל אני רואה אתה הדברים. היא אמרה "לשים יעדים", ואמרה ביעדים השרה וחבל שיצא ראש מועצת עירון, אמרה השרה ספציפית על המגזר הערבי שהיא רוצה לקדם אותו". כשאני הסתכלתי בספר תקציב ל-2007, כל סעיף תקציבי שנגע למגזר, בין אם זה ברזולוציה של מגזרים דרוזים, צ'רקסים ומוסלמים לצורך העניין וערבים, לא ראיתי שם תוספת. נהפוך הוא, ראיתי הפחתה בשנה שלא היה קיצוץ בתקציב החינוך. זו פעם ראשונה שלא היה קיצוץ בתקציב החינוך לעומת מה שספגנו חמש שנים.


אז לפחות תשאירי מה שהיה או אם את אומרת שאת הולכת לשפר את המערכת, תראי שהוספת לתקציב. היתה הפחתה ואני אומרת לך, לך תראה את ספר התקציב 2007, בכל הסעיפים יש הפחתה. לכן אני מציעה אדוני היו"ר, שיבואו הנה, לא נכפה עליהם שום דבר, רק נבקש לראות מה הם מתכננים ואנחנו נעקוב מדי חודשיים באמצעות ישיבה קבועה, ה-1 לחודש כל חודשיים, יש ישיבה פה ורוצים לראות איך זה מתקדם ולא לחכות לתכנית אסטרטגית של שלוש שנים, אז נגמור קדנציה.

ואם צריך לכפות עליהם, אז גם נכפה.

בסדר, בדרך הזאת אתה כופה עליהם, אתה מוציא לתקשורת ויש מעקב. אני מתנצלת שאני צריכה לצאת.

אני מודה לך אדוני היו"ר, שאפשרת לי לדבר. כל מילה, רונית, מקומך אתנו באופוזיציה.

בבקשה , ג'לאל:

כן, אבל בנקודה הזאת, אני לא רוצה להצדיק את המערכת, אבל אתה מבין שזה לא משתנה תוך לילה. הרי חינוך זה בכל זאת תהליך, זה פונקציה של מיעוט הנשירה ומיעוט התלמידים שמגיעים לזכאות לבגרות, וזו פונקציה של כלל מערכת החינוך מהילדים הקטנים בגנים ועד התיכון. זה לא אומר שצריכים לחכות עד שמשנים, אני רק אומר שאם אנחנו לא נשנה את הדברים מהיסוד, אז לא תגיע גם לאקדמאים. זה לא דבר שנעשה תוך חצי שנה.

אני מסכים לכל מה שאתה אומר. אדוני היו"ר, אנחנו מדברים על פערים בתקציב. בסופו של דבר, כדי להחזיק מערכת חינוך בחורפיש במצב מינימלי, אני משלם שני מיליון ₪ מתוך 9 מיליון ₪ תקציב מערכת החינוך בחורפיש. אני מקבל 7 מיליון ₪ ועולה לי לתחזק את המערכת באופן מינימלי 9 מיליון ₪. אז הדברים האלה מדברים בעד עצמם.


אנחנו מדברים על מספר אקדמאים שלמעשה מגיעים למקצועות לא איכותיים. הרי בסופו של דבר מערכת החינוך נמדדת בכמה מהנדסים יש לנו, ואני אומר לך כמהנדס בוגר טכנולוגיה לפני 20 שנים שעסק בהיי-טק בתקופה מסוימת, אני רוצה לראות את הנערים שלנו, הבוגרים שלנו, מהנדסים, רופאים לא משנה, במקצועות יוקרה כאלה או אחרים, משתלבים בעידן החדש במאה ה-21.


וכאן מערכת החינוך לא הכינה את המגזר הדרוזי לדור הזה. זה באמת מחייב תכנית רב שנתית, מערכתית, רציפה עם תקצוב נכון כדי להגיע ליעדים האלה. תודה.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את עיקרי הדברים של המחקר, גב' נבות, בבקשה:

אני מאוד שמחה להיות פה, המחקר שביצענו בשיתוף עם סלאח אי-שייך ממשרד החינוך היה כדי לראות מהם הצרכים של הנוער הדרוזי מתוך תפיסה מאוד כוללנית. כלומר, הצרכים של הילדים זה גם בתחום הלימודי אבל לא רק בתחום הלימודי וחשוב מאוד לראות את כל מה שחשוב לילד כדי להבין מה הצרכים ומה צריך לעשות.


אז נעשה סקר שהשתתפו פה 1,200 תלמידים בערך, מדגם מייצג בכל בתי-הספר הדרוזים בכיתות ח' ו-י"א. שאלנו את הילדים על הרבה מאוד נושאים וקיבלנו באמת ממצאים על צרכים בתחומים רבים. שליש מהילדים דיברו על צרכים בתחום הלימודי; לתחום של פעילות פנאי הייתה הרבה מאוד התייחסות, 70 אחוזים מהילדים ציינו איזשהו צורך בתחום של חינוך בלתי פורמלי ופנאי; 30 אחוזים דיברו על התנהגות אלימה של עצמם.

70 אחוזים ציינו שחסר להם?

שחסר להם, כן. הצרכים שהעלו איזושהי בעיה או צורך, אז 70 אחוזים מהילדים אמרו, או שהם לא הולכים לאף חוג והיו רוצים, או שאין להם איפה להיות אחרי הלימודים, או שמשעמם להם. רק רבע מהילדים אמרו שהם הולכים לאיזשהו חוג בכלל והרבה מאוד אמרו שהם היו רוצים.


הנושא של התנהגות אלימה – בעיות חברתיות של בדידות, חסר לי חברים, דחיה חברתית, קורבנות לאלימות דווח אצל רבע מהילדים; סימפטומים גופניים ונפשיים, כלומר סימפטומים שמביאים מצוקה, כאב ראש, כאב בטן, מצב רוח רע, בתדירות גבוהה מאוד אפילו הייתי אומרת, אצל שליש מהילדים. ו-44 אחוזים מהילדים גם דיווחו על איזושהי בעיה ביחסים עם ההורים. התחושה שהורים "אינם מבינים אותי", או שיש חילוקי דעות רבים וכן הלאה.


בעצם יצא שכמעט כל ילד דיווח על איזושהי בעיה. חשוב לציין שזה לא רק בקרב האוכלוסייה של הדרוזים, זה נתונים שאנחנו מקבלים גם ממחקרים שעשינו בקרב אוכלוסיות אחרות, אבל כמו אצל אוכלוסיות אחרות, אין פה צורך בשירותים ושירותים רבים ושירותים משמעותיים, ובאמת זה אתגר שמושם על השולחן גם בכנסת וגם בעבודה שלכם. אולי מעניין להגיד שיש יותר בעיות אצל ילדים בכיתות י"א מאשר בכיתות ח'. כלומר, נראה שזה מתגבר עם הזמן וגם יותר אצל הבנים מאשר אצל הבנות.

מה שגם מעניין להגיד שיחד עם הצרכים, הילדים גם מביעים הרבה מאוד ערכים וגישות מאוד אופטימיות ושאפשר לעבוד אתם. הם מביעים הזדמנות מאוד חזקה מהעדה הדרוזית, הם מביעים רצון מאוד עז להמשיך בלימודים שלהם. למשל 80 אחוזים מהבנות אומרות שהן רוצות לעסוק במקצוע אקדמי, גם אחוזים מאוד גבוהים של הבנים. הבנים גם הולכים לצבא ואין את הערוץ הזה לבנות.


יש פער בין הבנים לבנות ומהם מצפים בנורמות של הבנות. כלומר, הבנות חושבות שמגיע להן אותו יחס כמו שמגיע לבנים ולא כל הבנים מסכימים עם זה.

תודה. אני מציע מאחר וזה באמת מחקר מאוד חשוב, שכל המשתתפים יקבלו עותק ממנו וכולם ילמדו את הנתונים.

קבלן נביל: מספר התושבים במגזר 131,536 מתוך זה 62 אלף הם עד גיל 18. כלומר, כמעט 50 אחוזים. אנחנו הגשנו מסמך, לדעתי היסטורי, לוועדת הרווחה. בהקשר לוועדת החינוך אני רוצה רק על נקודה אחת. אחוז וחצי ממספר הילדים שהם בערך 50 אלף או 60 אלף עד גיל 18, הם זקוקים לחינוך מיוחד. כלומר, יש לנו בערך 1,000 תלמידים במגזר שהם זקוקים לחינוך מיוחד. אני מצווה שתהיה התייחסות בפני ועדת הרווחה לחינוך המיוחד, אני בתור מפקח משרד הרווחה, אני דורש אחריות, אין לנו בעיה, אני מעריך את כל השהות של יום ארוך.


לא יכול להיות שילדי דליית אל-כרמל ועוספייה, ייסעו לחיפה או למקום אחר, וילדי בית-ג'אן ייסעו למבואות חרמון, נסיעה של 40 ק"מ.

זו האחריות שלנו כוועדת החינוך, אגב.

אני מאוד ממליץ לוועדת החינוך כן להתייחס לזה. תודה.

תודה רבה. בבקשה, אדוני:

אני יכול להגיד לך שעל זה אנחנו ממש בוכים יום יום ואנחנו עומדים לשנות את המצב. לא צריך לזה מרד פקידים, צריך מרד של חברי-כנסת כי הפקידים שולטים. אני לא אומר את זה על כלל הפקידים אבל יש פה בעיה מאוד יסודית בתפקודינו. ותתפלאו לראות גם בחקיקה וגם בהחלטות כנסת מחייבות שהן לא מחויבות.

אדוני, אני מצטרף לכל הברכות, במיוחד למגלי והבה, שהוא יזם את היום הזה, זה יום היסטורי בעדה הדרוזית כי זה לא היה אף פעם בהיסטוריה של העדה. בחלוקת המלגות האחרונות של השרה הועלו כל הבעיות, מרביתן הועלו בכתב, אני מאמין שהיא תטפל בהן. כי כפי שאמר מפקח המגזר, הכסף של משרד החינוך מגיע ליעדו, לפחות אני מדבר על עצמי, אני חושב שאני מבין אלה היחידים שמחלק לכל בית-ספר תקציב פר תלמיד כל חודש, מה שמוקצב לו והכסף מגיע ליעדו.


אני שוב מודה לכם בשם עמיתיי ושנצליח ביום הזה ונראה תוצאות טובות.

אני דרוזי מנהל בית-ספר צ'רקסי. קודם כל, אני מברך על היוזמה ואני שייך לשני המגזרים. אנחנו רואים כל הזמן שהפערים בין שני המגזרים, מגזר המיעוטים שזה הדרוזי והצ'רקסי לבין המגזר היהודי הולך וגדל ככל ששכבת הגיל עולה. בחטיבות יש פער מסוים, אחר-כך זה בולט בבגרויות, אחר-כך באקדמיה.


צריך לבדוק את היסוד. כל ההשקעה שלנו צריכה להתחיל ביסודי, אני מאמין שצריך מאוד לשים את הדגש שם.

צריך להתחיל בגן. התשתית נעשית בשנים הראשונות של חיי הילד.

כמובן. כמה נקודות כלליות ואחר-כך למגזר הצ'רקסי בכמה מלים. בקשר לניצול שעות הפינוי של הנוער שלנו, אין ניצול ממש מלמד, משהו תרבותי או לימודי. וזה מאוד משתקף בהישגים שלהם בפסיכומטרי שאנחנו מדברים עליו אחר-כך. זה צריך להיות מאוד חינוכי, תרבותי, לימודי.


בקשר למבנים, מיותר לתאר את כל הבעיות של המבנים שלנו והבטיחות והמחשבים. יש בתי-ספר שאין להם חדרי מחשבים בעדה שלנו. לגבי הצרכים המיוחדים שיש לנו בבתי-הספר, בתי הספר מתוקצבים בשעות על סמך סולם מיוחד שהמחשב הוא בכלל לא מתחשב מה הצרכים ומה הקושי שקיים באותה שכבת גיל. אז יש לך כך וכך שעות שילוב, אתה מקבל את השעות שילוב והמשרד בכלל לא מוכן להקשיב.


ויש לנו את הבעיה הזאת גם כבית-ספר ייחודי שמתמודד עם בעיית ארבע השפות. במגזר הצ'רקסי, יש לנו קושי מסוים, הילדים בכלל לא יכולים להיות שייכים לשום שפת אם שאנחנו מלמדים ממשרד החינוך לפי תכנית הלימודים שלנו.

בעיה נוספת, לפני כמה זמן נתבקשתי לתת הרצאה קצרה על הדרוזים בבית-ספר קיבוצי אחד. נדהמתי לשמוע שתלמידי חטיבה בכלל לא שמעו על הדרוזים ולא יודעים מה זה דרוזים. ומאוד חשוב שגם מערכת החינוך תכניס בתכנית הלימודים שלה למגזר היהודי כמה שיותר על ההיסטוריה של הדרוזים, על תרבות הדרוזים כי לא ייתכן אחר-כך באקדמיה ובצבא כשאנחנו נפגשים שלא יכירו שום דבר על העדה הזאת ועל התרומה שלה ועל התרבות שלה אפילו.

ונקודה אחרונה שאני רוצה להעלות, אם מדינת ישראל מגדירה את עצמה כמדינה קולטת עלייה, אני מאוד אשמח אם יתייחסו ל-100 אלף דרוזים כעולים. שיקלטו אותנו איך שצריך. תודה רבה.

נציג המורים, בבקשה:

אתה צריך להיות כמו פוליטיקאי טוב.

אני עדיין לא פוליטיקאי.

לא, אבל הוא מהסתדרות המורים.

אבל יש דבר שאני לא יכול להתחמק ממנו מאחר שזה נושא חשוב. רבותיי, נושא הנכים, תלמידים נכים בתוך בתי הספר הדרוזים, אין להם נגישות לכיתות שלהם, אין להם נגישות בתוך בתי-הספר. ואני אומר את זה בפה מלא כאן, אני לא ראיתי דבר כזה בבית-ספר יהודי.

תודה.

ברשותך, אם הוא העלה את נושא המורים, אני רוצה להתייחס לזה.

אתה רוצה להזכיר לנו שפעם היית מנהל בית-ספר?

אני חייב לסיים, אני גולש 20 דקות מעבר לזמן.

אדוני היו"ר, אני חושב שהגיע הזמן שנזרים דם חדש למערכת החינוך הדרוזית. אנחנו כל הזמן אומרים שצריכים להקצות מכסות צבועות למגזר הדרוזי, צריך לעודד דרישה להוציא את אלה שכבר יש להם את ה-30 ו-40 שנים בתוך המערכת.

אני באה מעיר הכרמל, מנהלת המחלקה לגיל הרך, אני רוצה פה לדבר בשם הנשים הדרוזיות מקומן במגזר הדרוזי הוא מאוד מקופח מבחינה כלכלית, מבחינת השכלה, מכל הבחינות. קודם כל, האישה הדרוזית יוצאת ללמוד באוניברסיטה, אחוז המשכילות הדרוזיות הוא יותר גבוה מהדרוזים הגברים, אבל יש לנו בעיה אצל הנשים שאין תקציב לממן את הלימודים של האישה הדרוזית. ואני מאוד מבקשת שתהיה אפליה מתקנת לתת לסטודנטית הדרוזית כדי שהיא ממש תוכל להוביל את המערכת.

זו לא הישיבה האחרונה בנושא, כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו רואים את זה כהתחלה של מפנה ואנחנו נעקוב ונפקח ונחריף את המאבק נגד כל מי שרוצה לעצור פה את התהליכים ואת ההחלטות שהתקבלו. לכן אני רוצה גם בהחלטה הפורמלית קודם כל, באמת לברך את העדה הדרוזית והצ'רקסית, לברך את היוזם של היום, לברך את המכובדים שטרחו והגיעו.


ועדת החינוך רואה בסגירת הפערים, לא צמצום פערים, אלא סגירת הפערים, כיעד אסטרטגי, יעד אנושי ואפשר לעשות את זה רק בכלים חינוכיים ואפשר לעשות את זה רק אם משקיעים את מה שנחוץ כדי להגיע ליישום ההחלטה הזאת.


שמענו פה דברים בישיבה שאנחנו חייבים לעשות עליהם מעקב ספציפי. אני רק מזכיר כמה מהם: נושא התשתיות כדבר יסודי; נושא הגנים כדבר יסודי; נושא הפרמטרים לחלוקת כספים ונעשה בדיקה מיוחדת על העניין הזה; כמובן תוצאה של כל האקדמאים; אנחנו נבדוק שוב את הנושא של המבחנים הפסיכומטריים ומה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב הזה; נושא של מעמד המורים וחידוש המורים ועם גם שימת דגש מיוחד גם על האפשרויות של הבנות במגזר הדרוזי.


חלק מהבעיות הן כלל מערכתיות. אם אתה מזכיר את הנושא של הפרישה, משרד האוצר סתם כל פרישה בכל המערכת וכמובן נפגעים מזה במיוחד מורים ותיקים, אבל סתם את זה קליל. הייתה לנו ישיבה על זה, אנחנו לא יכולים להמשיך, גם למורים שמתחננים לצאת מהמערכת, הם לא מאפשרים כי בשנה האחרונה נתנו רק למי שפרש בגלל מחלה, אז הם כבר גמרו את כל המכסה שמשרד האוצר נתן, בניגוד לשנים קודמות. אי אפשר לנהל ככה מערכת חינוך בכלל. אז ברור שזה פוגע גם בדרוזים.

חלק גדול מהבעיות הבירוקרטיות שאתם מציינים זה בעיה בכלל המערכת. זה לא תירוץ ואנחנו מחויבים לפתור את זה. יש מעודד וזה טוב ומפעיל לחץ, זה לא פותר את כל הבעיות. חייבים בעבודה יסודית לפתור את הבעיות ולפתור אותן איפה שהן נמצאות ואנחנו חייבים בשביל זה לשים בדיוק את הנקודה. כי רצון יש, זה לא סתם מילים בעלמא. אני אומר לכם, המערכת כן רוצה.

כמו בכל דבר, אני יכול להביא לכם אלף דוגמאות של הדברים. אני ישבתי פה בחדר עם המפונים של גוש-קטיף והיה באמת רצון של המערכת לעזור רק המערכת לא ידעה איך לעשות את זה. תיקחו את הדוגמה של הקיץ, מה היה בקיץ. זה לא שהממשלה לא רצתה לעזור, היא לא ידעה איך לעשות את זה כי הפקידות והבירוקרטיה והיועצים המשפטיים עצרו כל אפשרות למצוא דרך לעשות את זה בצורה אפקטיבית. זו בעיה של כלל החברה הישראלית, אבל זה לא יכול להיות תירוץ.

ולכן אנחנו חייבים לחתוך את הדבר הזה. בכל התחומים האלה אנחנו נעשה מעקב דבר, דבר, פה בוועדה. אתם לא חייבים כולכם להגיע לכל ישיבה, אבל אני מתחייב שאנחנו נעשה את זה.

לפחות הפורום ראשי הרשויות.

כולם מוזמנים להגיע, אבל אנחנו נעשה מעקב לא רק ביום החגיגי הזה, נעשה מעקב, נקבע מועדים קבועים ונשב ואנחנו ניקח את זה כפרויקט של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. זה נושא שגם נוגע לחינוך המיוחד ונגישות של נכים, זו מחויבות מוחלטת שלנו. זו גם בעיה כלל מערכתית, זה לא נכון שזה בכל בתי-הספר היהודיים, אבל צריך לפתור את זה.


ואני באמת מודה ומעריך מאוד שהגעתם והשתתפתם והשכלתם אותנו.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30