PAGE
39
ועדת החינוך, התרבות והספורט

13.2.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוק
מושב שני

פרוטוקול מס' 142

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כה' בשבט תשס"ז (13 בפברואר 2007), שעה 09:30

הצעת חוק זכויות הסטודנט התשס"ו-2006 של חה"כ סילבן שלום (פ/1505)

הצעת חוק זכויות הסטודנטים התשס"ו-2006

אלכס מילר, גדעון סער, מתן וילנאי, מרינה סולודקין, אלחנן גלזר, משה כחלון, יואל חסון, זבולון אורלב, מיכאל מלכיאור, סופה לנדבר, רוברט אילטוב, טסט מיז'ניקוב, יוסף שגל, יצחק אהרונוביץ, ישראל חסון, ליה שמטוב, טלב אלסאנע, רן כהן, נסים זאב, זאב אלקין, גאלב מג'אדלה, נתן שרנסקי, אורית נוקד, עבאס זכור (פ/1453)

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר




זבולון אורלב




רוברט אילטוב

אלכס מילר

סילבן שלום

רונית תירוש

אייל רק
- לשכה משפטית, משרד החינוך



שמעון דוד
- מה"ט – משרד התמ"ת



עדנה הראל
- משרד המשפטים



איריס סניטקוב
- לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה



בילי שפריא
- ראש ענף תלמידים, האוניברסיטה העברית



חן חריס

- אוניברסיטת תל-אביב



רוני גליק
- רמ"ח אקדמי, ארגון סטודנטים ואקדמאים בישראל



אלי כהן

- רמ"ח הנדסאים, ארגון סטודנטים ואקדמאים בישראל



תומר עובד
- יו"ר חטיבת הדרכה, ארגון סטודנטים ואקדמאים בישראל



גיל גולדנברג
- ראש מח' הסברה באוניברסיטת תל-אביב



איילת יוחנן



אסתי שמהי



מיכל צזנה



דנה רייזין



ריקי ארמן



יעל קינן



אפרת פרוקצי'ה



סיגל מרד



גדעון בן-דרור
- יועץ לוועדה

מירב ישראלי

יהודית גידלי

חיה מרקביץ', חב' פרוטוקול

1. הצעת חוק זכויות הסטודנט התשס"ו-2006 של חה"כ סילבן שלום (פ/1505)

2. הצעת חוק זכויות הסטודנטים התשס"ו-2006

אלכס מילר, גדעון סער, מתן וילנאי, מרינה סולודקין, אלחנן גלזר, משה כחלון, יואל חסון, זבולון אורלב, מיכאל מלכיאור, סופה לנדבר, רוברט אילטוב, טסט מיז'ניקוב, יוסף שגל, יצחק אהרונוביץ, ישראל חסון, ליה שמטוב, טלב אלסאנע, רן כהן, נסים זאב, זאב אלקין, גאלב מג'אדלה, נתן שרנסקי, אורית נוקד, עבאס זכור (פ/1453)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, איפה היינו?

אני הייתי חייבת תשובה לגבי סעיף 1. עלתה השאלה לגבי עקרון שוויון ההזדמנויות בחינוך, האם יש בכלל מושג כזה, מה בכלל קורה בהצעת החוקה. אני בדקתי בהצעה של ועדת החוקה, ועדה המשנה לעניין חוקה בהסכמה, מופיע שם באמת רק הזכות לחינוך שהיא עד תיכון, שזה הזכות לחינוך, זאת אומרת, זה לא כולל בעצם את העניין שאנחנו מדברים עליו ועקרון זכות השוויון שזה שוויון כללי, זה בעצם העדר אפליה. כך שזה לא כל-כך מתאים למה שמוזכר כאן.


יש לי הצעה ואם היא לא תתקבל, אפשר לחשוב על משהו אחר. אפשר כמו בחוק זכויות התלמיד, לעשות סעיף מטרה אחד, לקבוע עקרונות במקום מסגרת כללית ומקיפה, שזה יהיה ממש משהו יותר ממסגרת פרוצדורלית, באמת משהו מהותי.


"אז מטרתו של חוק זה לקבוע עקרונות לזכויות הסטודנט, מתוך הכרה ומחויבות החברה בישראל לזכויות אלה ולעקרון שוויון ההזדמנויות ולשוויון ההזדמנויות", מצאתי בחוק חינוך ממלכתי, שאחת ממטרות החינוך הממלכתי, זה להביא לשוויון הזדמנויות כל ילד וילדה. זאת אומרת, המילים האלה קיימות, זה קצת יותר רחב לקרוא לשוויון שהוא העדר אפליה על הבדלים מהותיים. זאת אומרת, דת, מין וכד'.

זה עקרון של שוויון הזדמנויות למי שגם ברמה סוציו-אקונומי נמוכה.

נכון. מצד שני אני לא רוצה להגיד שזה רק מתוך ההכרה בחוק שוויון הזדמנויות, כי אנחנו מכירים בעקרונות נוספים, כמו שוויון חופש הביטוי.

אז מה ההצעה?

ההצעה שלי היא לחבר את סעיפים 1 ו-2 "מטרת החוק", כמו בחוק זכויות התלמיד. ולהגיד: "מטרתו של חוק זה לקבוע עקרונות לזכויות הסטודנט, מתוך הכרה ומחויבות החברה בישראל לזכויות אלה, ולשוויון ההזדמנויות", או "לעקרון שוויון ההזדמנויות".

או-קיי. חה"כ שלום, בבקשה:

יש לי הצעה נוספת, לייחד את החוק הזה להשכלה גבוהה מכיוון שגם בדרך-כלל בכל המדינות האחרות, הזכות לחינוך בדרך-כלל מגיעה עד התיכון. פשוט לא לחרוג מהמילים הרגילות, אבל זה לשיקולכם להגיד: "עקרון שוויון ההזדמנויות בהשכלה הגבוהה". כמו שיש לנו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אז תהיה התייחסות לשוויון הזדמנויות בהשכלה הגבוהה.

אני חושב שיש יתרון בניסוח של מירב, אני מסכים אתך לגבי החוקה, אבל יש לי יתרון בזה. יש בעיה עקרונית פה, במדינת ישראל, גם החינוך העל-יסודי היה צריך להיות שוויון הזדמנויות. לגבי החינוך הגבוה, זה משהו אחר. זאת אומרת, אין עקרון ולא נקבע עקרון של שוויון הזדמנויות לגבי כל אזרח ומבחינה זאת, יש הרבה אנשים שמסיבות שונות, או לא מתאימים, או לא רוצים, או כל דבר אחר, חינוך גבוה.


ולכן אני לא חושב שאפשר להכיל אותו עקרון של שוויון. זאת אומרת, הזכות הבסיסית, יגיד אדם, "אני לא יכול להתקבל לאוניברסיטה, אין לי את הבגרות". אז איך מתבטאת הזכות שלי הבסיסית לחינוך באוניברסיטה. לכן אני חושב שהניסוח הזה של מירב זה ניסוח שעונה גם על הבעייתיות הזאת.

אדוני היו"ר, אין לה מטרה לבוא ולהגיד שאם קובעים סף של תעודת בגרות, שזו אפליה. אין בזה אפליה, קובעים קריטריון שהוא אחיד לכולם, בזה אין אפליה ואף אחד לא יטען שברגע שקובעים סף של כניסה לאוניברסיטה על סמך ציוני הבגרות כרף שהוא מפלה. אף אחד לא מתכוון וגם זה לא העניין, אנחנו גם לא נפרש את זה בצורה הזאת.


אבל כמו שגם נתתי דוגמה באחת הישיבות הקודמות, לגבי אותה סטודנטית בבאר-שבע שהיא סיימה את הבגרות שלה ואת הפסיכומטרי שלה בציונים הכי גבוהים שיש, ושהיא היתה מתאימה לכל פקולטה ובגלל שאמרו לה בראיון שאין לה את האופי המתאים להיות רופאה, זה היה קצת מגוחך בעיניי, בעיקר כשאילצו אותה לעבור להנדסה והיא כמובן שם בהנדסת חשמל לא מצטיינת, מצטיינת בכל האוניברסיטה.

כן, אבל הניסוח של מירב עונה על הדבר הזה.

אני לא חושב, אולי של ההשכלה הגבוהה כן, אבל אז אנחנו מביאים את זה לתחום יותר צר. אפשר לבוא ולשקול, אולי גם אלכס יסכים, אבל העניין של ההשכלה הגבוהה מאחר ואנחנו עוסקים בחוק זכויות הסטודנט, יכול להיות שניתן לחיות עם העניין של שוויון הזדמנויות בהשכלה הגבוהה ולא בחינוך שזה משהו יותר רחב. אולי אפשר לחיות עם זה.


למרות שאני אומר אם עושים חוק, שאנחנו גם קוראים לו "חוק זכויות הסטודנט", אפשר להגיד שזה צריך להיות מהתחלה. אני על זה לא אלך למלחמה אבל להגיד רק עניין של שוויון הזדמנויות, באופן כללי זה דבר שאני לא מוכן לקבל ואני חושב שהוא לא נכון.

רק הערה קטנה בנושא של ההשכלה הגבוהה. אפשר יהיה להכניס לשם גם את הנושא של מי שלא סטודנט להשכלה גבוהה אלא להנדסאים וכו'.

זאת שאלה שאני רוצה להעלות בהמשך על איזה מוסדות לא רק להשכלה גבוהה.

אנחנו מדברים על על –תיכוני?

זה מאוד רחב העל-תיכוני, זה מרחיב מאוד את תחולת החוק, היתה לנו השאלה הזאת בעדיפויות למידה, הצעת חוק של סטודנט עם ליקויי למידה והרחבנו את זה למוסדות להשכלה גבוהה לעל-תיכוניים. זה הרבה יותר רחב מהנדסאים וטכנאים, זה הרבה מאוד סוגים של מוסדות שנותנים בסופו של דבר תעודה, או תואר. כך שהשאלה זאת שאלה.

הוא צודק, היום חצי מהסטודנטים לומדים בכלל במקומות אחרים.

השאלה למה אתה מתכוון כשאתה אומר "סטודנטים", זה מאוד מרחיב את תחולת החוק.

אז איך אנחנו מגדירים את זה בתוך ההרחבה, כמו שאמרת, נגיד את הנושא של החינוך אנחנו מוציאים החוצה ומכניסים את העניין של ההשכלה הגבוהה ומחילים בזה לעל-תיכוני. לפי איזו הגדרה אנחנו צריכים ללכת?

קודם כל, צריך להחליט באמת על איזה מוסדות זה חל ואז נצטרך לראות מה הניסוח הנכון, אולי זה בחינוך על-תיכוני. השאלה על מה יחול החוק, כי השכלה גבוהה באופן רגיל זה המוסדות שהמועצה להשכלה גבוהה מפקחת עליהם, זה סוגים מסוימים של מוסדות. אם רוצים להרחיב את תחולת החוק, מה שלא קיים פה כרגע, לפחות לפי ההגדרה.

למשל, המכללות למורים הם לא בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה.

כן, אבל לפחות המכללות להכשרת מורים עד כמה שאני מבינה, הם מוסדות להשכלה גבוהה היום. דווקא זאת לא הבעיה, הבעיה היא מוסדות להכשרה מקצועית.

אבל המוסדות להכשרה מקצועית זו הגדרה מאוד רחבה.

נכון, לכן אני אומרת.

אבל אומר היו"ר שמכללות למורים והוא צודק.

רוב המכללות למורים הם מוסדות להשכלה גבוהה.

לא כולם.

הם מוסדות, אבל הם לא תחת פיקוח המל"ג.

אבל עדיין הם תחת המטריה של חוק המועצה להשכלה גבוהה.

הם קיבלו אישור של המל"ג.

את אומרת רובם, זאת אומרת שזה לא כולם.

אני חושבת שיש אחד אולי.

יש פה שאלה של כל המוסדות החרדיים פה.

יש לי הצעה. אולי אנחנו נכניס את כל ההגדרות על המוסדות שאנחנו רוצים שייכללו

בתוך החוק לתוך ההגדרות ואנחנו נגדיר מה זה "מוסד" ונכניס את זה לתוך סעיף 1.

מה הטקסט שסיכמנו עכשיו.

הטקסט שאני הצעתי זה לאחד את סעיפים 1 ו-2, תחת מטרה ולקבוע כך:


"מטרתו של חוק זה לקבוע עקרונות לזכויות הסטודנט", זה כמו בחוק זכויות התלמיד ולא מסגרת כללית ומקיפה שזה נשמע פרוצדורלי יותר. "מתוך הכרה ומחויבות החברה בישראל לזכויות אלה, ולשוויון הזדמנויות" וכאן צריך להחליט על איזה מוסדות זה יחול ואז להשלים את זה בעצם.

אם אפשר שימצאו איזשהו מודל לעניין הזה עד סוף הישיבה, אז זה בסדר.

אנחנו צריכים לדון עקרונית על אילו מוסדות זה יחול.

אבל אני לא רוצה, וזה אדוני היו"ר, גם קצת לאור הניסיון שהצלחתי לצבור כאן בבנין הזה, שכל דבר ייכנס עוד פעם לאיזשהו ויכוח ומיקוח ואז אולי בעוד שנתיים.

עם מירב זה לא יהיה.

לא בגלל מירב, להיפך, בכלל לא. אני אומר שאפשר להסכים, לכן גם הסכמתי, אחרת הייתי עומד על חינוך. אני אומר שצריך לעשות גם פשרות, אני גם מבין את זה, זה לא לרעת החוק, להיפך, אנחנו רוצים שיהיה חוק ולכן יש לפעמים עניין של הבנות. עניין של השכלה גבוהה אני מוכן אבל הוא מעלה כאן טענה מאוד נכונה של הנדסאים וטכנאים וכאלה שהם לא במוסדות מוכרים שצריכים לתת להם גם את ההכרה. אז עד סוף הישיבה נמצא את השורה המתאימה לעשות את זה.

כשנחליט על המוסדות, אז נוכל לחזור לזה.

מי שנותן בסוף את התעודה המקצועית זה או משרד התמ"ת או משרד הבריאות, לכל הנושא של הזכויות וכו'. פשוט ללכת על המשרדים האלו, ועל התעודה המקצועית שניתנת ללימודים של לפחות שנתיים, יחול החוק הזה.

זה הרבה יותר רחב, אני אומרת לך, יש נושאים כמו למשל שאז עלה לנו נושא של רבנות

ודיינות, יש הרבה דברים שהם מעבר להנדסאים וטכנאים. אם אתם רוצים לצמצם את זה להנדסאים וטכנאים, צריך להגיד את זה.

תהיה בעיה, אבל היו"ר אמר כאן מכללות למורים והוא צודק.

לא, מורים זה דרך המל"ג.

אם יש אפשרות להכיל את שני סוגי המוסדות, אז זה בסדר.

שני דברים. קודם כל במישור הטכני שעלה פה על תחולת החוק מבחינת מוסדות להשכלה גבוהה, ממש קצת יותר רחב. קיימנו על זה איזושהי מחשבה גם טרם הדיון בין משרדי הממשלה וככל שיש ראיית רוחב שיכולה להיות משותפת, נראה לנו שזה רק להנדסאים וטכנאים, אולי מוסדות להכשרת מורים שהם לא מוסדות אקדמיים שזה בודדים, אבל לא מעבר לזה כי באמת אני מסכימה עם היועצת המשפטית של הוועדה, ההגדרה פתוחה מדי, הגדרה מאוד בעייתית, לא בטוח גם שזה נכון כלפי התלמידים במוסדות השונים.

עדנה, מה יש מעבר לזה? איזה מוסדות נוספים מעבר להכשרת מורים והנדסאים?

יש המון מסגרות להכשרה מקצועית במשרד התעשייה והמסחר, שהם חלקם קורסים למובטלים בצורפות, בנגרות.

אף אחד לא מתכוון לזה.

אף אחד לא מתכוון לזה שלמשל ישיבות או מוסדות להכשרה לרבנות, זה מתאים, זה לא מתאים, זו בחינה שניה, זו בחינה שלישית, אנחנו לא יודעים. אני לא חושבת שזה מובן מאליו על כל מסגרת על-תיכונית, אנחנו עדיין לא הגענו כאן להגדרה, אנחנו גם לא בטוחים שהמסגרות להכנת פסיכומטרי או לבתי-ספר אקסטרניים שיכולים להיכנס פה, הם מתאימים.

לא, את זה צריך לבודד.

על זה נדבר בנפרד. אבל אני הייתי רוצה אם אפשר, אנחנו פשוט לא מגיעים לתוך הדיון של תחולת,

אני רוצה שזה יהיה גם בבית-יעקב שהם לא מקבלים על סמך קריטריונים של שוויון

לעניין של סטודנטיות שמגיעות לשם בגלל מוצא או בגלל סיבות אחרות, אני חושב שזה כן צריך לחול שם ומה מטרת החוק.

אבל האם אפשר למנוע בגלל דת? האם אפשר לבוא ולהגיד לי, "סליחה, את לא מתאימה למסגרת כי את חילונית"? אני לא רוצה לפסול את זה על הסף, אני לא יודעת.

אני לא מאמין שאף חילונית תלך ללמוד בסמינר בית-יעקב, בסדר?

אני במקרה כבר למדתי מה שרציתי.

אבל יש נשים שכן רוצות להתקבל, שהן לא מתקבלות בגלל שבבית יש טלפון.

זה הטיעון שהוא נועד כדי למנוע תנאי או קבלה של קבוצות מסוימות. זה פשוט להשתמש במשהו שאנחנו גם נקבע אותו, במפורש לא.

סילבן, היום זה לא נכון, זה גם נכון, אבל יש היום, למשל תנאי חדש של הרב אליישיב מי שרוצה ללכת על תואר כלשהו, היום לא יכול להתקבל.

בסדר, עם כל הכבוד לרב אליישיב, עדיין הוא לא יקבע את העניין ברגע שיש דברים אחרים, כל הכבוד לרב אליישיב ואני מאוד מכבד אותו ומעריך אותו אבל אנחנו עדיין רוצים לעשות כאן משהו. בזמנו היה על זה גם מלחמה בעניין של חוק זכויות התלמיד ובסופו של יום, אני חושב שבאיזושהי צורה נתנו להם איזושהי הנחה שם. אני לא זוכר מה היתה ההנחה שנתנו להם, גם בגלל אותה טענה שעלתה כאן אבל לא הנחה מלאה.

לגבי זכויות המורים, יש לנו בדיוק אותו הדבר ובגלל זה, זה לא עולה להצבעה בקריאה טרומית.

אני מציע שנלך על ההשכלה הגבוהה ונסיים את זה. אם תהיה איזושהי תוספת, אז אנחנו בישיבה הבאה נחזור, אבל לפחות את הנוסח נעשה היום.

לא, אני רוצה להצביע היום.

על הנדסאים וטכנאים אפשר להרחיב.

אני אמרתי, הנדסאים, טכנאים ומכללות מורים, אבל אומר כאן היו"ר שהוא צודק, יש כאן את העניין הזה של מה קורה עם העניין החרדי.

האמת שזה דיון בתוך דיון כי השאלה של הגדרת מוסד להשכלה גבוהה, אנחנו עדיין לא מיצינו את הדיון בהגדרת מוסד להשכלה גבוהה. היועצת המשפטית התחילה עם הגדרת הזכות ואני לעניין הזה רציתי להגיד שבעקבות הבקשה של הוועדה, גורמי הממשלה השונים קיימו ביניהם דיונים וככל שמדובר בסעיפים שמקנים זכויות עקרוניות, אנחנו רואים קושי מאוד גדול להגיע לנוסחים מוסכמים שיאפשרו לממשלה להסכים. ואנחנו מבקשים אם אפשר, לא לקיים דיון על הסעיפים האלה היום, אלא לעבור לדיון בסעיפים שמקנים זכויות ספציפיות על מנת שנוכל להמשיך ולבחון את האפשרות של הממשלה להציע נוסחים שהיא תוכל להסכים להם.

את מדברת גם על המטרה או רק על הזכות להשכלה גבוהה לפי סעיף 4?

גם על המטרה כי זה נמצא בזיקה מאוד גדולה ואני רואה קושי להסכים לסעיף מטרה כשבעצם המטרה זה בזיקה מאוד הדוקה לזכות והייתי מבקשת, אם אפשר, להתחיל לדון בשאלות הספציפיות יותר, אם נמצה את הדיון כהצעתו של חה"כ שלום ונוכל להצביע היום.

הם אומרים שגם לגבי סעיף המטרה, הוא קשור הדוקות לזכות עצמה ובעניינים האלה הם מבקשים.

מירב, יש לי פתרון. מאחר ואנחנו לא יכולים לעשות עכשיו את העבודה של בין הראשון לבין השניה והשלישית, כי אז אנחנו מייתרים את כל העבודה. אני עכשיו מסכים לעניין של הנדסאים שאלכס אמר, הנדסאים ומכללות למורים, בין ראשון לשניה ושלישית, במידה ונחליט שאנחנו עושים עוד מוסדות, נכניס אותם. כרגע זאת ההחלטה, נקודה, נמשיך הלאה. אם אנחנו נעשה עכשיו את כל העבודה, מה נעשה בראשונה, שניה ושלישית, זה לא יכול להיות.

לפי מה שאמרת, בסדר?

אנחנו הסכמנו השכלה גבוהה, מה שאת אמרת, הולכים לפי ההצעה שלך, מוסיפים הנדסה ומכללות מורים, כמו שאמר היו"ר, מוסדות נוספים – נדון עליהם אחר-כך.

אם אתם רוצים בעניין הזה להסכים על הכרת מוסד, אני מבקש לדון בעניין מכינה קדם-אקדמית.

בסדר. מה שאנחנו אומרים זה שאנחנו נעשה הגדרה של המוסד להשכלה גבוהה שהיא תהיה רחבה קצת יותר.

יש סיבה שמכינה קדם-אקדמית לא תיכלל?

ההגדרה כאן במכינה קדם אקדמית, היא הגדרה מאוד רחבה שכוללת הרבה מוסדות פרטיים שעוסקים למשל בהכנה לבחינות פסיכומטריות.

לא זאת היתה הכוונה.

אני לא בטוחה שהעקרונות של החוק מתאימים למוסדות האלה.

ממש לא, אף אחד לא התכוון לזה.

אם כך, אני מסכמת רק את הדיון עד עכשיו. אנחנו נעשה סעיף "מטרה" שכרגע הוא יגיד: "מטרתו של חוק זה לקבוע עקרונות לזכויות הסטודנטים תוך הכרה במוסדות במחויבות החברה בישראל לזכויות אלה ולשוויון הזדמנויות במוסדות להשכלה הגבוהה". שהמוסדות להשכלה גבוהה יוגדרו.

בלי העניין של מושתתות על ההכרה בעקרון?

לא, אמרתי הכרה במחויבות החברה בישראל, זאת אומרת, אלה זה לשוויון הזדמנויות במוסדות להשכלה גבוהה.

זאת אומרת, לא מושתתות על ההכרה בעקרון?

לא, כי השאלה אם זה עקרון מוכר, זה מושג שהוא לא כל כך עקרוני פה.

היא ממוססת את העניין הזה. כי אני אומר שהזכויות האלה מושתתות על עקרון שוויון ההזדמנויות והיא את הדבר הזה מוציאה.

אני הסברתי את זה קודם. מכיוון שזה לא רק עקרון שוויון הזדמנויות, זה גם עקרון השוויון, זה גם הזכות לחופש הביטוי,

בסדר, הלאה. סעיף 3.

אני מציעה שאולי בכל זאת נדון במוסד להשכלה גבוהה, כדאי שנסגור את העניין הזה.

טוב.

זה פשוט קשור ישירות.

תנהלי, אין בעיה.

בהצעה של חה"כ מילר, יש הגדרה יותר מפורטת של מוסד. המוסדות פה הם באמת המוסדות להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה. סעיף 1, "המוסד יוכר לפי סעיף 9", זה מוסדות שקיבלו בעצם הכרה קבועה. מוסד שקיבל תעודת היתר, זה בעצם הכרה זמנית עד לקבלה של הכרה. סעיף 3, פסקה (3), זה בעצם המוסדות ביו"ש שהכירו בתארים שלהם. וסעיף 4 זה השלוחות, שזה דווקא לא מוסדות ישראליים. אז שאלה גם על העניין של השלוחות, האם אנחנו רוצים להכניס את זה לחוק.

זה השלוחות של מכללת אילת שלומדת מבן-גוריון או מכללת "דרבי"?

"דרבי".

לא, אבל אין יותר, זה נגמר הסיפור.

זה לא נגמר עקרונית.

יש זכות למוסד להיות שלוחה.

לא, עכשיו איימו על כולם.

בוא נשים דברים על דיוקם. קודם כל, הפרק בחוק המל"ג קיים, זה מוסד שהם בחו"ל.

זו אפשרות, בסדר.

שניים, בעקבות התיקון, לא העבירו את כולם, הגישו בקשות, הבקשות נדונות.

יש לך בעיה עם הסעיף הזה?

זה לא מוסד ישראלי.

אבל הוא מקבל מאתנו היתר לרשיון, יש שם סטודנטים.

בסדר, אני לא אומרת כן או לא, אני רק אומרת, זה מוסד שהוא אחר, זה לא מוסד ישראלי, זה מוסד זר בעצם.

זאת אומרת, הוא לא צריך לפעול ע"פ חוקי המדינה שהוא נמצא בה?

בעקרון, כן.

אז זהו.

לא, אבל מבחינת ההשכלה הגבוהה, זה מוסד שהוא מעניק תואר זר.

אם יש אפליה נגד נשים או נגד מישהו אחר פה והמוסד סגר, אנחנו יכולים לקבל.

בכלל אין שינוי בין הסטודנט הזה לבין סטודנט באוניברסיטה העברית.

בסדר, צריך לשקול, אבל צריך לדעת שזה לא כמו המוסדות האחרים, זה מוסד שבעקרון הוא מוסד שמעניק תואר זר.

אנחנו לא רואים בעיה עם זה. תחשבי על זה אולי לקראת ראשונה, שניה ושלישית, אם

עדנה או את תזהו בעיה, נדון בזה, אנחנו לא רואים בזה בעיה.

הבעיה היחידה היא שמחויבים לפעול לפי אוניברסיטת האם ומה קורה כשיש איזושהי סתירה.

אבל אנחנו חייבים בראש ובראשונה לפעול ע"פ חוקי המדינה שבה היא מתנהלת.

אנחנו לא מתערבים בתכנים הלימודים.

אנחנו כן מתערבים אחר-כך בבחינות ובזה, לכן אני אומרת את זה. יש פה שאלה.

אני מציעה שנעלה את זה, לגבי שוויון זכויות אפשר להגיד שזה חוק המדינה.

נכון, והשאלה היא לגבי הפרוצדורות.

כשנגיע לזה, נעבור את זה.

סעיף 5, זה בסדר?

סעיף 5, זה ההערה של עדנה שזה רחב מדי.

סעיף 5 זה יורד, אתה מסכים?

להוריד "מכינות"?

לא מכינות, היא אמרה לגבי עניין של מי שלומד בפסיכומטרי, בוודאי שלא, הוא לא סטודנט.

זה כרוך גם עם ההגדרה של מכינה קדם-אקדמית.

כאן דווקא אין בעיה, כי זה במסגרת המוסדות האמורים בפסקה 1 עד 4.

או-קיי, נכון, אין בעיה, זה כתוב "מכינה" בפסקה 1 עד 4, את צודקת.

הבעיה היא דווקא לגבי מכינות שהן נפרדות ממוסדות ויש כאלה.

לא, הבעיה היא בשורה אחר-כך, מה ההגדרה של מכינה קדם-אקדמית, מוסד להכנה ללימודים אקדמיים, לא להשלמה בהשכלה תיכונית. זו בעיה.

זה לא בעיה כי אתה מרכיב את זה על סעיף 5.

או-קיי.

אין בעיה. הבעיה היא דווקא ההפך, הבעיה אם אנחנו לא מצמצמים מדי כי יש מכינות שהן לא במסגרת של מוסד אקדמי.

למשל, איזו מכינה יש?

אני לא יודעת, מישהו מהמל"ג העיר את זה פעם.

עדנה, יש מכינה שהיא לא במסגרת מוסד להשכלה גבוהה?

מכללה להנדסאים.

מכינה להנדסאים, היא מכינה קדם-אקדמית.

יש את כל המכינות הקדם צבאיות.

אבל הן לא ללימודים אקדמיים.

זה מכינה קדם אקדמית. זה שהם קוראים לזה "קדם צבאי", זה רק אומר שזה לפני שאתה הולך לצבא. אבל לומדים לימודים על-תיכוניים בכל המוסדות האלה.

אתה מדבר על י"ג, י"ד?

כן.

לא בהכרח, יש קדם צבאי שהוא לא י"ג, י"ד, שהוא פשוט קדם צבאי.

יש גם מכינות שאתה חוזר לשם גם אחר-כך. לומדים למשל, יהדות.

בואו ניצמד למה שאנחנו דיברנו גם בתחילת הדיון. אנחנו התחלנו בכל הנושא של ההשכלה הגבוהה, הנדסאים, טכנאים והמורים, גם כל המכינות שבעצם בתוך המוסדות האלו והם יהיו שייכים. כל מה שלא קשור, תודה רבה.

אז אם כך, אנחנו צריכים להוסיף פה פסקה לפני המכינה.

אני אבדוק, ברשותכם, על מנת שבאמת לא נגרום עוול מהצד השני, אם יש איזה שהן מכינות שהן לצורך העניין, האגודה לקידום החינוך. אבל אני כן מציעה להוריד את סעיף 5 כרגע ואנחנו נבדוק.

לא, במפורש לא.

אנחנו ניצמד למה שדיברנו בהתחלה.

אנחנו כולנו בהסכמה על מי זה חל ועל מי זה לא חל. ולכן את צריכה למצוא את הדרך.

"על מי שלומדים במוסדות אלה או במכינות קדם אקדמיות במוסדות אלה", נקודה, זה הכל.

זה מה שאני אומרת, ולכן סעיף 5 לכאורה לא בפנים, אלא אם כן פספסנו מישהו שהוא ניואנס.

סעיף 5 כן בפנים, כי כתוב 1 עד 4.

כתוב "שאיננה".

אז צריך להוריד את "שאיננה", או שמכינה קדם אקדמית ברגע שהיא מוסד, היא שייכת, כי גם על זה היתה שאלה.

צריך להוריד את המילה "שאיננה", בזה נגמר העניין.

אבל אז יש לכל אחד מהאחרים, או שנוריד בכל אחד מהאחרים. זה טכני ואנחנו נמצא את הניסוח המתאים.

אז אני מורידה בעצם את "שאיננה" ואחר-כך נוריד את "המכינה הקדם אקדמית". עכשיו צריך להוסיף רק פסקה נוספת לגבי ההנדסאים והטכנאים והמכללות להכשרת מורים. אז השאלה זה רק הנדסאים וטכנאים ומוסדות להכשרת מורים?

כן.

אז במוסדות להכשרת מורים מכל הזרמים, גם אם הם לא מוסדות אקדמיים.

כן.

בסדר. אז הוספנו פסקה 5. אז זאת ההגדרה של מוסד להשכלה גבוהה מבחינתנו. אנחנו דנים כרגע לפי ההצעה של חה"כ שלום, "פרסום וידוע", האמת שאני לא בטוחה שזה צריך להיות במסגרת עקרונות יסוד, אז אני רק אומרת שאחר-כך הסדר של כל הסעיפים, אחר-כך נשנה אותם בניסוח לפי הנושאים.

אין לנו בעיה, אבל הפרסום הזה יצטרך להיות.

או-קיי. אני מקריאה: "פרסום וידוע –

3. מוסד להשכלה גבוהה יפרסם את עקרונותיו של חוק זה במסמך רשמי של המוסד וברחבי הקמפוס".
כאן לדעתי צריך להיות לפי איזה שהם כללים אולי שהמועצה להשכלה גבוהה תקבע, למשל, חשוב מועד הפרסום, חשוב אופן הפרסום. יש דברים שהסעיף הזה לא נותן עליהם מענה ושהם יותר נקודתיים.

אני לא חושב שבחוק אנחנו צריכים להיכנס, הרי אפשר לעשות את זה ביום הראשון ללימודים, יהיה על לוחות המודעות. אפשר לעשות את זה, או שזה יהיה בשליחת חומר הקבלה.

לכן אני אומרת, עדיף שזה יהיה בכללי.

אבל אני חושב שזה כבר התערבות יותר מדי גדולה. צריך שזה יפורסם, צריך להיות על לוחות המודעות. איך הם מפרסמים את זה שאנחנו נגיד להם אם זה ביום הראשון או ביום האחרון או ביום האמצעי, זה נראה לי קצת מופרז.

גם בחוק זכויות התלמיד נתת לשר בעצם את הסמכות לקבוע איך זה ייעשה.

זה מה שאני לא רוצה עכשיו, כי התברר לי שהשר לא עשה כלום שש שנים, אז אני מסרב לחלוטין יותר לתת לשר, כי בדצמבר 2000 לא ידעתי מי יהיה שר החינוך. כשהיה יוסי שריד בדצמבר 2000 והוא תמך בחוק, אמרתי הוא יעשה את זה מיד, אבל כעבור חודש למרבה הצער, אני דאגתי שהממשלה תיפול ואז הוא הפסיק להיות שר. בעצם אני אשם.

רק תיקון, בדצמבר 2000 יוסי שריד לא היה החינוך.

בוודאי שהוא היה.

הוא לא היה.

אז מי היה?

זה היה אהוד ברק. הוא היה שר החינוך והוא התפטר לאחר זמן קצר. כולם חושבים שיוסי שריד היה שר חינוך לפחות חמש שנים, הוא היה עשרה חודשים בסה"כ.

לא משנה, אבל כשהחוק הזה התחיל את השלבים שלו, בטרומית ובראשונה עבר אצלו. את זה אני זוכר כי הוא עמד מול כל משרד החינוך ובעיקר היועצת המשפטית של משרד החינוך שהיתה אז נגד החוק והוא אמר שהוא בעד.

אבל מי שגבר על זה, זה היועצת המשפטית.

היא לא גברה.

החוק התקבל אבל הוא לא מבוצע.

השר יתקין תקנות, זה בכל חוק. זה כל-כך ברור שבכלל אני לא התייחסתי לזה.

ברור. בואו נמשיך.

מה אנחנו סוגרים לגבי הפרסום?

אני חושבת שצריכים להיות כללים לגביהם.

את רוצה, תוסיפי, לי אין בעיה גם אם זה יהיה כללי ככה. את רוצה להוסיף "פרסום", זה רק לטובת העניין.

רגע, אז להוסיף כללים של המל"ג?

איפה כתוב של המל"ג?

לא, כתוב "המוסד להשכלה גבוהה יפרסם את עקרונותיו של מסמך זה במסמך רשמי של המוסד וברחבי הקמפוס". השאלה בגלל שלא קבענו פה מועדי פרסום, לא קבענו אופן פרסום, לא קבענו דברים כאלה.

אז יפרסם עם פתיחת שנת הלימודים.

פתיחת שנת הלימודים האקדמית.

זה לא רק באקדמית, בהנדסאים אולי זה שנת לימודים אחרת.

"שנת לימודים".

"עם פתיחת שנת הלימודים במוסד".

אנחנו קראנו את הנוסח של סעיף 3 בהצעת החוק של חה"כ סילבן שלום. יש סעיף מקביל, סעיף 5 אצל חה"כ מילר. אני מבקשת אם אפשר להציע להדביק את הנוסח של סעיף 5 כי זה קצת יותר ברור וקצת יותר מוגדר. סעיף 5 מדבר ספציפית, לא אומר "ברחבי הקמפוס", הוא מדבר ספציפית על פרסום באתר האינטרנט ובידיעון.

אני לא מסכים.

סליחה, בידיעון, באתר האינטרנט.

ברחבי הקמפוס, שיהיה מקום שיתלו את החוק הזה, נקודה.

על לוחות מודעות, נכתוב?

כמה לוחות מודעות.

עדנה, אל תשימי מוקשים איפה שלא צריך, בסדר? יהיה פרסום במקום אחד, אף אחד לא

דורש שזה יהיה במאה מקומות, במקום אחד מרכזי, לא רוצים מהם יותר. באינטרנט זה בסדר, אבל אני מעדיף שזה יהיה גם מול העיניים של המרצה כל יום שהוא רואה את זה, זה הכל.

אז אני מבקשת שיהיה כתוב במקום אחד ובולט.

אפשר להגיד שיהיה במקום אחד באינטרנט ושיהיה במקום אחד מרכזי בקמפוס.

ובידיעון.

גם בידיעון זה מצוין, גם באינטרנט זה מצוין ובמקום מרכזי במוסד על לוחות המודעות.

אני מקריאה:


"מוסד יפרסם חוק זה באתר האינטרנט של המוסד, אם קיים, בכל שנה בשנתון או בידיעון המוסד, ובמקום אחד מתאים מרכזי".

גם את סעיף ב' של חה"כ מילר, אני קונה.

או-קיי.

"ב. ראש מוסד יביא לידיעת כל חברי הסגל האקדמי והמנהלי של המוסד, את עיקרי חוק זה".

מצוין.

או-קיי, אז אישרנו את סעיף 5.

אני מציע שזה יהיה בכתב. שלא יהיה איזה כנס ש-80 אחוזים לא היו בו.

נכון.

או-קיי.

סעיף 4.

סעיף 4, זה הסעיף שהממשלה ביקשה לא לדון בו, עדנה, אבל אני מקריאה אותו.

בשלב הזה, הבקשה שלנו היא לא לדון בסעיף 4 להצעת החוק של חה"כ סילבן שלום, ובסעיפים 2 ו-3 להצעת חוק של חה"כ מילר.

אנחנו נצביע פה.

אם אתם רוצים שאני אסביר שוב, אני אעשה את זה. הממשלה התבקשה לשוב ולשקול את עמדתה מאחר והעובדה היא שהממשלה מתנגדת מחד, ומאידך היא אמרה שיש מוכנות בכפוף לתיאום להסכים. קיימנו מספר דיונים ומספר התייעצות.

בכפוף לתיאום להסכים להצעתו של חה"כ מילר, לא להצעתי שלי? אז אני תמיד השארתי את הפתח, אני משוחרר.

אבל מכיוון שהוועדה ביקשה מאתנו התייחסות ולגופו של עניין יש הרבה דמיון, אנחנו במסגרת הדיונים בהתייעצויות בינינו, ראינו אפשרות להגיע לנוסחים מוסכמים לגבי שורה שלמה של נושאים, למעט בשלב הזה, לא הצלחנו להגיע לנוסחים שאנחנו חושבים שנוכל להסכים להם לעניין הסעיפים המרכזיים של הזכויות. במקום לבוא לפה ולהגיד, לזה מתנגדת הממשלה לחלוטין, ביקשנו היום לא לקיים על זה דיון על-מנת שנוכל להמשיך לדון בינינו כדי לדון בסעיפים המרכזיים.

הבנתי.

עדנה, תגידי רק מה הבעיה?

הקושי שלנו עם ההשלכות המאקרו תקציביות והתכנוניות בהגדרת הזכות. הקושי עשוי לנבוע מזה שיבוא תלמיד בפוטנציה ויאמר, "זכותי ללמוד, נקודה". המדינה לא העמידה שני מיליון מקומות לימודים להשכלה גבוהה, היא לא פתחה עוד 17 אוניברסיטאות, אלא יש היום רק שבע.

אפשר להוסיף "לפי הקריטריונים שיקבע המוסד".

יש היום לצורך העניין, 100 אלף מקומות סטודנטים לתואר ראשון. חלקם אגב, מוסדות שלא מוקצבים על-ידי המדינה, ואנו חוששים שאילה יבואו ויגידו שהזכות היא זכות ללמוד באותו שכר לימוד בכל המקומות.

אבל יש קריטריונים.

הסעיף הזה הוא סעיף כללי ורחב מאוד.

אז תחליטו על קריטריון.

מכיוון שאנחנו שוקלים כיצד ניתן להכפיף לקריטריונים ולא לחשוף את המדינה לטענות בלתי סבירות שבאות שאומרות, שכל הכספים אמורים להיות משועבדים לזכות.

עדנה, אין שום רצון, זו לא הכוונה של החוק. אני רציתי לדעת מה הבעיות, אם אלו הן הבעיות, אנחנו יכולים לפתור אותן.

נכון, גם אני מסכים.

אני דחיתי מאוד את הטיפול בחוקים, עבר הרבה מאוד זמן מהקריאה הטרומית. אז גם בזה תזרזו את העבודה שלכם, אנחנו רוצים לקבל את החוק הזה. זה לא בסדר לבוא לפה לאחר חודשיים ולהגיד, עוד לא טיפלת.

החוק הזה הוגש לפני שבעה, שמונה חודשים.

הועלו הרבה הסתייגויות מכל מיני כיוונים.

עדנה, למה אי אפשר לקראת הקריאה הראשונה, בסוף הסעיף נכתוב, "בכפוף לכללים שיקבע השר הממונה ובאישור ועדת החינוך והתרבות".

כי אנחנו חושבים שזה עדיין פותח פתח רחב מדי. הכללים באישור הוועדה, עדיין כפופים לזכות העיקרית שקובעים ברישא והם יכולים לכאורה להיות כללים לא סבירים. אין עדיין הסכמות בתוך הממשלה לגבי צמצום הסיכון בנוסחים אלטרנטיביים שניסחנו. ניסינו להגיע מוכנים להיום.

אם הוא עומד בכפוף לכללים, אז הזכות קיימת למרות שאין כללים?

זה עניין של פרשנות כי הזכות היא בסיסית. ברגע שאתה מפנה את הזכות.

את מכפיפה את הזכות הזאת.

הסייגים צריכים להיות בחוק.

אני מציע, מאחר ואנחנו לא נסיים את זה היום, נשאיר את זה לישיבה הבאה.

אבל אי אפשר לקיים דיון של ראשונה, שניה ושלישית לפני הראשונה, בטרומית עוברים על זה,

אם אנחנו נראה שגומרים את כל השאר, אז נעשה מה שאתה אומר. אם לא – אז אנחנו נהיה סובלניים עם הממשלה.

כי מהישיבה הקודמת עברו חודשיים.

את רוצה, את יכולה לפרט, בכפוף לכללים שיקבע השר. אפשר טיפה לפרט את זה.

אנחנו עשינו כמה וכמה ניסיונות, אבל יש פה שאלה מהותית.

בסדר, קדימה.

אז אני מדלגת על סעיף 4?

כן.

עכשיו אנחנו בסעיף 5, איסור אפליה וזה סעיף 4 אצל חה"כ מילר.


"איסור אפליה –

5.
מוסד להשכלה גבוה לא יפלה מועמדים בשל המוצא שלהם או של הוריהם, דתם, ריקעם החברתי-כלכלי או אזור מגוריהם.

(1) רישום וקבלה למוסד;

(2) קבלה לתחומי לימוד;
(3) קבלה למסלולי לימוד מיוחדים".
כאן צריך קצת לתקן את הניסוח. בעקרון אנחנו מדברים כרגע על הטעמים לאפליה. אז יש לנו מוצא.

יהודית מוסיפה כאן והיא צודקת, צריך להוסיף גם בשל מינם, מוצא זה מוצא שלנו של הורים זה עדה.

אם אני זוכרת נכון, הסתמכת עליו לגבי החוק זכויות תלמיד של מוסדות נפרדים לבנים ובנות, צריך להכניס את זה, רק עלתה פה השאלה לגבי מוסדות נפרדים.

יש מוסדות להכשרת מורים בחינוך הממלכתי/דתי וגם בחינוך החרדי שהקבלה היא עפ"י מינם וגם עפ"י דתם. לכן יש פה איזושהי בעיה. גם את הסעיף הזה להכפיף לאיזה שהם כללים שקשורים לחוקי החינוך. הרי בחוקי החינוך יש לנו חינוך ממלכתי ויש חינוך ממלכתי/דתי, אולי עפ"י זרם החינוך.

זבולון, אני לא רואה שאישה מוסלמית תבוא ללמוד במדרשה לחינוך בגבעת וושינגטון.

אולי כן, במכללת דוד ילין, זה יכול להיות.

לפי החוק היא לא יכולה להיות אחרי זה בחינוך ממלכתי/דתי. זה לא רק זה, מחר גם המוסדות להכשרת מורים כולם עוברים למל"ג ואז יש בכלל בעיה, אז אני לא יודע איך להתמודד עם זה.

"מינם", אני מבין, "דתם" אני קצת פחות מבין.

"זרם החינוך", יש זרם דתי ויש שם הפרדה בנים/בנות.

אבל אין במוסדות להשכלה גבוהה.

קודם כל, סעיף 9 לכללי ההכרה עפ"י חוק המועצה להשכלה גבוהה, כולל גם מינם ומיניותם ודתם והוא חל על כל המוסדות. לעניין מוסדות להכשרת מורים יש בחוק המועצה להשכלה גבוהה סעיף מיוחד, סעיף 27 (א), יתכן שצריך להפנות או לסייג למוסדות האלה.

מצוין, תפנו לסעיף 27 (א), נפתרה הבעיה.

לא, אבל אין שם סייג.

אז אני אומרת, לציין שלגבי מוסדות כאלה אפשר להתחשב בזרם החינוך כפי שהציעה חה"כ תירוש.

השאלה אם זה רק לגבי מוסדות כאלה.

כן, רק לגבי כאלה.

לכן פתחתי ואמרתי, שהמועצה להשכלה גבוהה ככלל דורשת מכלל המוסדות ואפשר להוציא את כל התשע שלא יהיה. לכן לגבי כלל המוסדות, הכלל הזה הוא כבר היום קיים, אין לנו התנגדות שיהיו ברמת חקיקה מכיוון שלמוסדות להכשרת מורים יש מסלול מיוחד שהחוק לא מסמיך לעשות את ההבחנה, אבל הוא מסמיך לעשות כללים מיוחדים. הוא ציין הליך מיוחד. ומכיוון שהוא ציין הליך מיוחד במסגרת הזאת, יש הגדרה בזמני חינוך. אני מציעה לעבור לשם ולעשות איזשהו אינדקס שיציין את זרם החינוך כפי שהציעה חה"כ תירוש, בלי להגיד מפורשות, מין ו/או דת.


אנחנו רצינו להציע להוריד את מסלולי לימודים.

הרי איפה יש את הבעיות האלה? רק במקומות האלה. אז אם אני מוציא את זה, בשביל מה צריכים את החוק בכלל? הרי הבעיות קיימות שם.

תן לי דוגמה.

דוגמה כמו שנתתי לפני כן, שבסמינר למורים של בית-יעקב לא מקבלים על רקע מוצא.

עדתי?

אז לא, ואפשר להגיד שזה מסלול לימוד מיוחד.

זה לא מסלול, זה המוסד.

למה לא, אז יקראו לזה מחר בשם אחר, מסלול לימוד מיוחד, כי זה לא יהיה.

לא תהיה בעיה.

הם עושים רקע עדתי, אנחנו מדברים על רקע דתי.

בית-יעקב הבעיה זה כל המוסד, מסלול זה לא הבעיה.

הם יקבעו באותו מוסד, יקראו לזה "מסלול לימוד מיוחד" , זה פטור.

אבל מה, המוסד עצמו יהיה מסלול לימוד?

לא, בתוך המוסד יהיה מסלול לימוד, מה הבעיה?

אז מסלול אחר לא יהיה.

אבל החוק לא יחול על זה, הם יקראו לזה "מסלול לימוד מיוחד".

אתה פוגע בעניין הזה במסלולים שהם מסלולים שנועדו לקבל סיוע.

תני לי דוגמה.

משרד התמ"ת לדוגמה.

יש לנו למעשה מספר מסלולים. אל"ף, מסלול לבית-דין; מסלול לחד-הוריות.

איפה זה, אבל זה לא במוסד להשכלה גבוהה ולא במכללת מורים ולא בהנדסה.

יש לנו פרויקטים רק לבנות לפני גיוס במסלולים טכנולוגיים. יש פרויקטים שבהחלט נועדו לקדם.

אז לא הכנסתי את מינהל, מה אתה רוצה? אין פה שום בעיה. לא אתן להשתמש בהצעת החוק שלי, מסלול לימוד מיוחד, כדי לעשות את כל האפליה הזאת. לא, נקודה. שם מדובר על עניין של מין, אין בזה שום בעיה, בנים, בנות, כמו שאמרתי, אין שום בעיה עם זה.

לפעמים זה לא עניין של מין כשאתה רוצה לקדם את האוכלוסייה הבדואית ולתת אפשרות מסלולים מתאימים.

רבותיי, אני לא רואה אף יהודי הולך ללמוד במסלול של בדואים, בסדר. תפסיקו עם נקודות קצה האלה. לוקחים מסלול לבדואים ויהודים ירוצו למסלול לבדואים כשפתוח להם 99 אחוז יהודי.

סילבן, אנחנו עושים פה חוק והוא חוק חשוב ומרכזי, אז אתה לא יכול להגיד, טוב, אף אחד לא יעשה. זה אומר שמשרד התמ"ת למשל לא יכולים לעשות דבר מיוחד לבדואים.

למה לא?

כי זה מה שהחוק אומר והחוק אומר שלא.

איך, הרי קבענו קודם שזה יכול להיות לבנים ולבנות בנפרד? אמרנו, נכון?

לא לבנים ובנות. אני בתור, לצורך העניין, משרד התעשייה והמסחר מעוניין להתמודד עם בעיית האבטלה, לא רק אבטלה אלא המוביליות בחברה הבדואית,

מה אתם רוצים, שאני אוציא את כל ההנדסאים? אז אני אוציא את כל ההנדסאים. תפסיקו כבר. אתם עושים לי בעיה נקודתית אחת.

זה לא ככה. יש היום הרבה מאוד ניסיון, למשל באוכלוסייה חרדית, אנחנו פשוט רוצים לעשות דבר שהוא מוצר טוב. גם בנושא המין, אני חושב שצריך להפריד בין אפליה לבין הנושא של הפרדה בין בנים ובנות. אני כן הייתי רוצה להכניס את העניין שלא יהיה אפליה.

כמו שבפעם האחרונה, חה"כ גפני נלחם מלחמת עולם, אז הוצאנו בסוף את ה"מינם".

אני לא רוצה שיהיה נגיד מוסד שיש בנים ובנות, לא רוצה שיהיה מישהו שהוא מקבל עדיפות בגלל זה. או במוסד שיש הפרדה אז בשני המסלולים, צריך שתהיינה אפשרויות שוות לבנים ובנות. ועל זה אני כן הייתי רוצה לקבל איזשהו ניסוח פה שפותר את זה. אני לא רוצה למנוע מהמסלולים המיוחדים היום בהשכלה גבוהה שקיימים.

למשל, קרית אונו זו דוגמה מאוד טובה. קרית אונו זה מסלול מיוחד כדי להביא את האוכלוסייה החרדית, כל מיני דברים מיוחדים. לבת של הרב עובדיה יוסף יש תכנית מיוחדת. אלה תכניות מצוינות, יש לנו אינטרס גדול מאוד בחברה הישראלית לעודד את הכיוונים האלו. ופה אנחנו כותבים זה אסור.

אני כתבתי את החוק, אני יודע בדיוק למה התכוונתי.

לא, מה שהתכוונת זה ברור.

יש בכל אוניברסיטה מסלולים שנקראים "מסלולי לימוד מיוחדים" שלא יקרה פתאום שכל מוסד אקדמי יקים איזו כותרת ויקרא לזה "מסלול לימוד מיוחד" ולשם ינווט וינתב את כל ההפניה שלו, לא רוצה לאפשר להם. זאת הבעיה, הבעיה שלי זה לא בבדואים ולא בזה ולא בזה.

הכוונה מצוינת, איך אנחנו מבטאים את זה בחוק?

קודם כל, אני מבין את מה שאתה אומר ומקובל עליי "מינם". אני רק אומר, מסלול לימודים מיוחד גם בכל מוסד אקדמי שקוראים לזה "מסלול לימוד מיוחד" ושם יגידו לנו לנתב, הרי זה לא שאני המצאתי את זה, זה הרי כתוב בחוק להשכלה גבוהה, "מסלול לימוד מיוחד".

סליחה, עם כל הכבוד, לא כתוב.

אז זה כתוב באחד החוקים, הרי אני הבאתי את זה מאחד החוקים, אני לא הבאתי את זה סתם. אני אמצא לך באיזה חוק זה קיים, או-קיי.

ראשית, אולי כדאי באמת שנדע כי אני לא יודעת בדיוק מה הדגם שכנגדו אתה נלחם. כשדנו בזה, ראינו שורה של דברים שיכולים להיפגע. במקביל יש גם מסלולי לימוד נוספים שיכול להיות שהם ייכנסו תחת הכותרת הזו ואני לא בטוחה שרוצים לפגוע בהם. לצורך העניין, קבוצות כמו טייסים, משטרה.

נכון, יש מסלול מיוחד לקצינים גבוהים בבר-אילן.

מעצבים במשותף, בהתחשב במגבלות המעסיק ועל-מנת לאפשר קידום ולימודים, בתקווה שתמיד גם שומרים על אותה רמת לימודים. אם שומרים על אותה רמת לימודים, זה דבר לגיטימי לאפשר ולבנות תכנית לימודים שמתאימה את עצמה מבחינת שעות ומסגרות. ולכן אני לא יודעת אם אתה רוצה לפגוע בזה ולא ברור לי למה.

הכוונה היא לא לפגוע בזה, הכוונה היא שבמסלולים שפתוחים לכאורה לכל, ששם לא תהיה אפליה.

בסדר, אבל אני לא בטוחה שזה מה שחה"כ שלום אמר. הוא לא רוצה שיסגרו חלק מהמסלולים.

עדנה, את מדאיגה אותי, אם את אומרת שאין מסלולי לימוד מיוחדים בחוק, וברגע שכתוב פה קבלה לתחומי לימוד, כלומר, החוק סוגר כאן את כל העניין, אם אין פתח של מסלולי לימוד מיוחדים לחוק ובחוק יהיה כתוב, קבלה לתחומי לימוד, אז בעצם כל תחומי הלימוד יהיו תחת החוק הזה, אז גם אי אפשר לקיים מסלולי לימוד מיוחדים.

אנחנו רצינו להציע בכלל שיהיה סעיף שהוא יותר כללי והוא לא אומר 1, 2 ו-3, אלא שהוא אומר, איסור על אפליה של מוסדות להשכלה גבוהה בפעילות שלהם ואז זה כולל גם קבלה, גם תחומי לימוד.

אז מה ההבדל בין זה לבין סעיף 9?

לכללי המל"ג?

כן.

אני חושבת שבאמת לא צריך להיות הבדל מהותי אלא שאתה מעלה את זה לרמה של חקיקה.

אני רוצה לומר משהו לגבי הסעיף הזה. חה"כ שלום, אני הייתי מסתפקת בשני הסעיפים הראשונים ולא נכנסת לנושא של לימודים מיוחדים. אני מבינה שאתה לא רוצה לעשות במהלך עוקף אינטגרציה במונחים של בית-ספר רגיל, אלא שהכל יהיה פתוח בפני הכל. יחד עם זאת אני גם לא רוצה לפגוע בחופש אקדמי, זו מילה גסה לפעמים, של מוסדות להשכלה גבוהה שמעונינים מסיבות כאלה ואחרות לקדם אוכלוסיות מסוימות וזה בדרך-כלל המסלולים המיוחדים.

לפעמים האוכלוסייה הזאת יכולה להיות העדפה מתקנת לאיזה מגזר, או רצון כמו עם החרדים למשוך מגזר אחר, או לחילופין לנווט את זה רק למצטיינים מיוחדים. למשל, עושים מסלולים אינטר דיסיפילינאריים כמסלולי מצוינות. ממילא הם יכולים לעקוף כל נוסח שתשים בחוק על-ידי הצבת קריטריונים ואז הם לא מפלים אדם בגלל שהוא חרדי, בדואי או דרוזי או כל גוון אחר, אלא הם בעצם ינווטו את זה עפ"י קריטריונים שהם יציגו לעצמם וזה המינימום של חופש אקדמי שאנחנו צריכים להשאיר להם.

אני לא חושב שזה שייך לחופש אקדמי, את העלית את המילה הכי נכונה, כנראה במקום שיש בו גם פעילות בינתחומית, יש בעיה עם החוק הזה.

נכון.

ולא סתם אני מדבר על זה, כנראה במקום מסוים שיש בו פעילות בינתחומית, יש בעיה עם החוק הזה והבעיה עם הסעיף הזה. אז אני לא רוצה לאפשר למוסד, גם אם יש לו עיסוקים בינתחומיים, מה שנקרא, להסתתר מאחורי זה שבסעיף הזה זה לא קיים. ומאחר ואני יודע בדיוק על איזה מוסד מדובר, אז בואו לא נסיר אותם.

תגיד, אני לא מבין על מה מדובר.

אני כבר מצאתי יותר מעשר רמיזות תוך כדי העניין הזה.

בבאר-שבע?

לא, לאו דווקא, לא באר-שבע גם לא בר-אילן, וגם לא תל-אביב.

עפ"י מה שנאמר פה, אני מטיל על מירב לנסח משהו שיכלול את מה שחה"כ סילבן שלום אומר שכולנו מסכימים אתו ולא יכלול את כל הדברים שגם סילבן שולל והיא תמצא את הנוסח.

מאה אחוז. יש כאלה שניסו להפעיל את השפעתם שהחוק הזה לא יעבור, אני לא רוצה יותר לדבר על זה.

יש סעיף שני בהצעה של חה"כ מילר בעניין הזה, שטופסי הרישום ללימודים לא יכללו דרישה לספק מידע ובקבוצה.

אנחנו בעניין הזה רוצים להבהיר. המידע כפי שאנחנו מבינים, הוא מידע שבאמת הוא לא חובה, אבל יחד עם זה הוא מאוד מסייע. יש שני אספקטים, אחד וזה בא גם בהמשך, שיכולים מוסדות לתת העדפה על אף האמור וזה לעניין סעיף 10.

השאלה האם ההעדפה היא עפ"י סוציו-אקונומי.

לא משנה לפי מה שהיא תהיה, המוסד צריך נתונים על זה.

אם ההורים נולדו בישראל, ארץ מוצא הורי ההורים. זאת אומרת, זה כבר התחיל להיות דבר הכי מטורף שיש, לא רק ארץ לידה, ארץ לידת ההורים, אם ההורים נולדו בישראל, ארץ לידת הורי ההורים. הכל זה לסטטיסטיקה כדי לדעת באופן סטטיסטי מאיפה באים, מאיפה לומדים.

אני מבקשת להשלים ברשותכם, בעניין הזה של המידע יש שלושה אספקטים אחד, המידע שנדרש לצורך הרישום נטו כאשר הרישום לא יושפע מהשיקולים האסורים בסעיף שדיברנו עליהם. ולכן לצורך הרישום נטו אין צורך בנתונים לצורך רישום שהוא ללא כל אפליה וללא כל העדפה, אין צורך בנתונים אודות מוצא הורי הורים וכו', אין ויכוח על זה.


לעומת זאת, אנחנו אומרים שני דברים. אחד, מקום שבו תתאפשר אפליה לטובה, העדפה וחה"כ מילר למשל הציע את זה בסעיף 10 (ב): "רשאי מוסד לעכב את תנאי הקבלה לסטודנטים עפ"י שיקוליו ובתנאי שיפרסם הדבר ברבים". זה סעיף רחב והוא יכול לאפשר שורה של העדפות, אפליות מתקנות, כמו למשל לבדואים או לעולים חדשים. עולים חדשים אומר, מקום לידה ושנת עלייה לארץ. אילו דברים שאינם רלוונטיים לצורך רישום נטו.

זה שורה של דברים שיתכן שמוסד כזה לצורך העניין על זה, אם תלמיד מעונין להתקבל במסלול מהסוג הזה, הוא צריך לתת את המידע. ומתן המידע צריך להיות חובה לצורך הזכות להתקבל.

אז נגדיר את זה.

דבר שלישי שאנחנו רוצים להגיד, הסטטיסטיקה שלגביה חה"כ שלום הביע ספק, אכן בפועל מתקיימת. הלמ"ס מפרסם נתונים והם נתונים שמשמשים הן את מקבלי ההחלטות והן את חברי-הכנסת מעת לעת לגבי מידע ההשתלבות של יוצאי אוכלוסיות שונות בהשכלה גבוהה. ולכן המידע הזה הוא מידע חשוב.

יחד עם זה, אנחנו מסכימים שלא צריך לכפות אותו ואנחנו מציעים שיתאפשר ושיהיה כתוב שאפשר לקבל נתונים נוספים בהסכמת התלמיד, קרי: זה יהיה בטופס נפרד אבל שנלווה לטופס ההרשמה, תלמיד שיהיה מעוניין למלא, יהיה מוכן לשתף פעולה עם הסטטיסטיקה.

במעמד הלימודים שיעז לא למלא את זה, רק מתוך המחשבה שאם הוא לא ימלא את זה, הוא לא יקבל.

לא. גם באנגליה אגב, הדבר נעשה בדיוק בצורה הזאת. כשאתה נרשם ללימודים, אתה מקבל שני טפסים. טופס אחד שבו יש טופס מנדטורי וטופס שני שהוא לבחירתך, אם אתה מעוניין לצרכים סטטיסטיים בלבד.

אני יודע זאת כיוון שהסעיף הזה הופיע הרי אצלי בהצעת החוק הזכויות המקורית ב-1999, סעיף ב', ואני הורדתי אותו עכשיו. אז אין לי בעיה אתו, אפשר לעשות כמו שהיא אמרה, אחד יהיה בהסכמה, אחד יהיה בזה, נמשיך.

בסדר.

השאלה, טופסי הרישום ללימודים לא יכללו דרישה לספק.

טופסי הרישום ללימודים לא יכללו, ואין בכך כדי למנוע צירוף בקשה לקבלת מידע מרצונו של התלמיד לעניינים סטטיסטיים, ננסח את זה יותר טוב בהמשך. עכשיו בנוסף בסעיף ג' צריך להוסיף, "לעניין קבלה למסלולים מיוחדים", אבל זה כשנגיע לסעיף 10 שלדעתי צריך להיות מצורף לפה.

אני מדברת בשם האוניברסיטאות, בטופס ההרשמה באוניברסיטאות, מעבר לפרטי ההרשמה על העמוד האחורי כתוב שם, "שלצרכים סטטיסטיים ולצרכים נוספים לצורכי דיון במועמדות שלו", אתה מתבקש להגיד, אתה לא חייב, זה כתוב לצרכים סטטיסטיים בלבד. זה משמש את אגודות הסטודנטים שלנו כשרוצים לפנות לעולים החדשים באופן כזה או אחר. לכן, אולי נשאיר את זה במובן כפי שהגדרתם.

הם ימצאו כל אחד אם תספקו להם מידע מי זה עולה חדש. אין צורך לעשות את זה, זה דבר מיותר, זה דבר מקומם וזה דבר שאפילו אם אין בו אפליה, זה מעורר אצל הרבה מאוד אנשים הרגשה שיש אפליה, אפילו אם זה לא נכון. כמות המכתבים שאנו מקבלים כל פעם על-ידי כאלה שלא התקבלו לאוניברסיטה, שטוענים שזה בגלל שמילאו בטופס ארץ לידת ההורים או ארץ לידת הורי ההורים, זה פשוט דבר שלא ייאמן.


אני אומר, זה מיותר, אני מקבל את ההצעה של עדנה, מי שירצה לסטטיסטיקה – יוסיף, מי שלא ירצה – לא יוסיף, המוסד לא יכתוב לא ארץ לידת ההורים ולא ארץ לידת הורי ההורים.

אני רוצה רק להרגיע אותך שגם היום זה אופציונלי לתלמיד.

שלא יהיה כתוב "דרישת חובה".

אבל צריכים שלושה סייגים.

גם למלגות וגם לגבי קבלה.

אני רק רוצה להעיר הערה. כל מי שלא ימלא בגלל שהוא לא רוצה למלא, אחר-כך לא יוכל לקבל לצורך העניין, הטבות שהאוניברסיטה נותנת, שאגודות הסטודנטים נותנות, הטבות שאנחנו נותנים, לא יוכל לקבל אותם.

כשאתה מדבר על נתונים סטטיסטיים בלבד, אתה מדבר עכשיו על משהו של שימוש של הפרטים לצרכים נוספים.

נכון.

אז זה לא לנתונים סטטיסטיים, זה לצרכים נוספים. כשיש לה צרכים נוספים, צריך להגדיר מהם צרכים ולתת לכל סטודנט להתמודד לטובת הדבר שאתה רוצה לתת לו ולמלא את הטופס.

למטרות שהוזכרו פה יהיה טופס נפרד, ומי שרוצה באמת לקבל תיעדוף במקרה מסוים או מלגת העדפה או מלגה מיוחדת על רקע שהוא עולה חדש, אז ימלא. בואו נמשיך.

צריך לזכור גם שהכל על בסיס דיווח עצמי של המועמד, כי השאלה אם מישהו יהודי או

לא, לא תיבדק עפ"י החוק אלא עפ"י הדיווח של המועמד.

אפשר שיהיה טופס נוסף שאגודת הסטודנטים והנהלת האוניברסיטה מאפשרת לכתוב פרטים ויש הטבות שונות, וכל אחד יחליט אם הוא רוצה למלא או לא.

אבל ברור שצריך להגדיר ספציפית לטובת מה הסטודנט ימלא את הפרטים האלה.

אבל הוא לא צריך להיות חלק מטופס הרישום.

נכון.

עובדה שזה נמצא בטופס הרישום בעמוד האחורי, זה רק מטעמים אדמיניסטרטיביים להקל על התהליך של קליטה.

אבל מה שאת עושה מטעמים אדמיניסטרטיביים מובנים, אנחנו לא רוצים.

יש מי שחושד בזה, או-קיי.

הגדרות – אני מציעה שנדלג על ההגדרות מכיוון שהן מאוד שונות בשתי הצעות החוק. נראה שאין טעם כרגע לדון בהן מכיוון שהן תעוצבנה מחדש. רק שאלה אחת שאני מעלה כבר עכשיו, דנו בעניין של הגדרה של מוסד להשכלה גבוהה, אנחנו נצטרך בהמשך לתת את ההבחנה בין מוסדות מתוקצבים לבין מוסדות לא מתוקצבים. אני לא מציעה להכניס את זה בהגדרה אלא כשנגיע להוראות אופרטיביות, נראה. כי יש הוראות שהן יכולות להיות סתירות בין מוסדות מתוקצבים וסתירות לגבי מוסדות לא מתוקצבים. אז למשל נושא של כל הנושא של המימון, זה יכול להיות במוסדות.

איזה מימון?

מלגות, כל הדברים האלה. אני רק אומרת את זה רק כהערה כללית, אני לא מכניסה את זה בהגדרה, אבל יכול להיות שאחר-כך כשנתחיל לדון בפרטי העניין, המוסדות המתוקצבים, נוכל להטיל עליהם חובות שלא תוכל להטיל על מוסדות פרטיים.

אני רוצה להסביר כיצד הגעתי למסלולי לימוד מיוחדים, כי ביקשתי לבדוק את העניין

הזה, הרי החוק הזה כבר הוגש ב-1999. מסלולי לימוד מיוחדים מתייחסים לעתודאים, שזה מסלול מסוים שבו הם מתקבלים; מצטיינים ומסלולים משולבים כמו, משפטים, מה שאמרתי קודם, הבינתחומי והרב-תחומי וכל הדברים האלה.


מדובר במסלולי לימוד קיימים באוניברסיטאות עצמן, זה לא לבדואים. זה קיים באוניברסיטה העברית, כל אחד משלושת הדברים שאמרתי, תכנית מצטיינים, תכנית רב-תחומית ועתודאים. בעצם אני מאפשר במסלולים האלה איזושהי פעילות שאף אחד לא מתכוון להוריד, לא האוניברסיטה מתכוונת, לא אנחנו מתכוונים ולא אף אחד.


לכן זו הייתה הכוונה, זה מקצת לימודי מסלול מיוחדים.

אם החוק לא מזכיר מסלולי לימוד מיוחדים, אז זה לא יוצא דופן מכל תחום לימוד אחר.

מה זאת אומרת?

אם החוק לא החריג מסלולי לימוד מיוחדים, אין כזה סעיף בחוק. כל תחום לימוד באוניברסיטה.

אפשר להגיד שהקבלה לתחומי הלימוד היא קבלה לכלכלה, זה מה שיש לנו בחוק. אבל כלכלה ומשפטים ביחד, אין כזה דבר. כל אחד אומר שלגבי כלכלה באוניברסיטה העברית צריך בגרות של X ופסיכומטרי של Y וציון משולב של XY. אבל אין את אותו קריטריון לכלכלה ומשפטים ביחד.

ממש לא נכון. ולכן אני רוצה להציע שדווקא הניסיון להגיד "תחומי לימוד" "חתכי קבלה" או "תחומים מיוחדים", אתה מקצר את היריעה במקום להרחיב אותה. אם היינו מסתפקים רק בפתיח, זה כולל הכל מכל וכל. תישאר עם הרחב ביותר.

או-קיי.

הסעיף הזה חל על מועמדים, הוא לא על תלמידים. לכן הרלוונטיות שעשית היא רק לעניין השיעור וקבלה.

אבל אני נשארתי בדאגתי, אמרתם שתמצאו פתרון להחרגות. שיש מוסד לבנים ויש מוסד לבנות.

שני דברים אני רוצה להגיד לחה"כ אורלב. אחד, לעניין מוסדות לבנים ומוסדות לבנות.

אבל הבנו את זה, תביאו את זה לישיבה הבאה כשזה יהיה בראשונה, שניה ושלישית, תביאי את זה, חבל על הזמן.

"פרק ג' – עקרונות כלליים –


מימוש זכויות –

7. מוסד להשכלה גבוהה לא ימנע מסטודנט לממש את זכויותיו לפי חוק זה; בכל מקרה של הפרת זכויות, רשאי הסטודנט לפנות לנציבות קבילות הסטודנטים. "

זה מקשר את הסעיף הזה בעצם לפרק שיש בשתי הצעות החוק של הקמה של נציבות קבילות הסטודנטים. השאלה אם אנחנו לא רוצים לדון בכל הדבר הזה בהקשר של הנציבות. בעצם האמירה ברישא היא למעשה ברורה, כי כל הרעיון שהזכויות ניתנות כדי שהן ימומשו, כך שהאמירה ברישא היא לא כל-כך רלוונטית.

בסעיף של פרק ז' מסעיף 35 ואילך, אפשר פשוט שם לכתוב שבכל מקרה של הפרה, יפנה הסטודנט לנציבות. זאת אומרת, למחוק את הסעיף הזה ולהעביר את זה לשם.

השורה הראשונה, בוודאי שלא נוריד אותה.

השאלה אם צריך אותה?

בוודאי.

כל הרעיון של החוק הזה הוא מוטה לזכויות.

הסעיף הזה צריך להיות הראשון בפרק ז'.

בדיוק מהסיבות של חה"כ שלום ואורלב, ברישא אנחנו כן מייחסים לה משמעות ומבקשים לא לדון בה אלא במצורף לאותם סעיפים שביקשנו לעכב. מכיוון שאם הזכויות לפי חוק יהיו זכויות כלליות שהמוסד לא יימנע מלממש זכויות לפי חוק זה, זה לכאורה מטיל על כל מוסד ומוסד את החובה לאפשר לכל אחד ללמוד.

לא, אמרנו לפי קריטריונים של קבלה.

מכיוון שעוד לא הסכמנו על נוסחים בעניין הזה, אני מבקשת לכרוך את זה.

לפי אותם קריטריונים של קבלה שהיו אז.

כי יתכן שהזכויות שייוצרו בסעיפים הכללים, הן זכויות שמטבען יהיו מוטלות על המדינה ולא על המוסדות.

אני מבין למה את מתכוונת.

זה צל הרים כהרים של משרד האוצר, כל דבר רואה צל הרים כהרים.

אני לא במשרד האוצר.

כן, אבל את אמרת שיש על זה השפעות מאקרו תקציביות.

אמרתי גם ולא רק, גם מבחינת מבנה מערכת ההשכלה הגבוהה.

מאחר ועבדתי בשני המשרדים האלה, פעם כשר, פעם כעוזר לשר במשרד המשפטים, אז אני מכיר העניין ששני המשרדים רואים צל הרים כהרים. מה לעשות.

או-קיי, אז הרישא תיגזר מהזכויות שנקבע שניתנות לפי החוק ואז נראה אם בכלל יש צורך בה.

אדוני היו"ר, אני מציע לעשות איזו פעולה הפוכה, נשאל אולי את עדנה באילו סעיפים אנחנו כן יכולים לדון ואז נצמצם את העניין. למה לנו ללכת לכל סעיף שאי אפשר לדון, בוא נלך על רשימת הסעיפים שאפשר לדון, נגמור אותם ואחרי זה יקבע מישהו על הסעיפים הבאים.

אני ביקשתי בשם הממשלה בקשה, היו"ר הסכים, אני הסכמתי איתכם שלדברים יש פה משמעות.

דבר עקרוני, בגלל לוח הזמנים של הוועדה ועוד שתי ישיבות שיש לנו היום, אני רוצה

לגמור את הדבר הזה. ב-10 דקות שנותרו, נעשה עוד כמה סעיפים. אני מציע שברשותכם, ביום ראשון או חמישי נתחיל בשעה 08:00 בוקר.

ב-08:00 ביום ראשון זה קצת מוקדם להגיע מתל-אביב, צריך לקום ב-04:00, אבל בסדר.

יש לי הצעה מתקנת. אנחנו בקצב הזה עם כמה עשרות סעיפים, נגמור בעוד חמש שנים. לפי דעתי צריך לקום צוות משנה.

זה מה שעשינו אז.

צריך להקים צוות משנה ששני המציעים ביחד עם היועצת המשפטית עדנה הראל, יעשו קודם כל את הדברים המוסכמים ונראה. חבל, אנחנו מבזבזים זמן ועדה פה, חצי מהזמן הולך כאן לאיבוד.

זו גם אפשרות טובה.

אני חושב שזו הצעה מצוינת. אנחנו לא מוגבלים ונעשה את זה יום אחר יום ונגמור את זה.

זה לא ועדת משנה, זה צוות עבודה שיעבוד.

אנחנו לא מוגבלים בזמני ועדות וכדומה.

מירב תרכז את זה, זה מצוין.

אנחנו רק מבקשים שיירשם שוורה מבקשת נציגות.

או-קיי, אז תהיה נציגות של ורה ושל אגודת הסטודנטים.

הייתי מבקשת שמנהל הכנסות המדינה כמובן יהיה שותף.

כתבתי משרדי הממשלה.

לפי הסעיפים והנושאים, אתם לא צריכים להיות בכל הדיונים.

כל דבר שהוא רלוונטי. עדנה, יש משהו שאנחנו יכולים לעשות עכשיו?

יש פה עוד איזה 15 סעיפים שנוגעים לכל מיני סוגיות לזכויות סטודנטים, הם לא נוגעים לשאלות העקרוניות.

תרשמי את הסעיפים שאין לך בעיה אתם, קודם כל.

אבל בואו נגיד שהמטרה שלנו להביא את זה לקריאה ראשונה תוך חודש ימים.

עוד במושב הנוכחי.

זה הרבה?

לדעתי זה הרבה, אבל בסדר, אני זורם אתך. תן שלושה שבועות ושלושה שבועות אנחנו אליך.

לא, אני רוצה שזה יהיה במושב הנוכחי.

בשביל זה אני אומר, חודש זה לא יהיה, אני מכיר את זה, תן שלושה שבועות יהיה.

אני פשוט רוצה להעלות כאן הצעה. מבחינתנו כל החוק הזה נוגע לשני סעיפים, אחד סעיף 29 של חה"כ מילר וסעיף 30 של חה"כ שלום. ואם היה אפשר לדון בשני הסעיפים האלה עכשיו, זה פשוט יפטור אותנו מלהגיע באמת לכל הישיבות.

אני לא אעשה את זה עכשיו. כי כל מה שהם יגידו בצוות המיוחד, אנחנו נתמוך.

אנחנו נקרא לכם כשהסעיפים הרלוונטיים יהיו.

זה לא רלוונטי אליי, יש איזשהו חלק שמדבר על משרד התחבורה, כשזה יהיה, אפשר גם לזמן אותם כי הם לא כאן.

משרד התחבורה לא קשורים לעניין, הנחה בתחבורה ציבורית לא קשורה אליהם. עם כל הכבוד, אני אזמין עכשיו אולי את כל משרדי הממשלה, גם את הגנת הסביבה עוד מעט.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה 10:45.