תעסוקת נשים במגזר הדרוזי והצ'רקסי

הוועדה לקידום מעמד האשה
13.02.07

הכנסת השבע-עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 40
הוועדה לקידום מעמד האשה
יום שלישי, כ"ה בשבט תשס"ז (13.02.07), שעה 11:00

הקמת ועדת משנה לקידום יזמות עסקית לנשים.
תעסוקת נשים במגזר הדרוזי והצ'רקסי.

חברי הוועדה: גדעון סער – היו"ר
שרה מרום-שלו
אורית נוקד
מרינה סולודקין

חגי מרום
לאה ליכט – מוצרי צריכה טכסטיל, משרד התמ"ת
גב' נוואל אבו חתום – מפקחת ארצית – אגף שרותי תקון, משרד הרווחה
בת שבע אפריים – יועצת לשר וממונה על מעמד האשה, משרד המשנה לראש הממשלה
עו"ד לילך נחמיה - סמנכ"ל, הרשות לעסקים קטנים
מרית דנון - מנהלת הרשות, הרשות לקידום מעמד האשה
איריס אליס - מרכזת בכירה תחום נשים בעבודה, הרשות לקידום מעמד האשה
גב' רבקה ברלב - חברת הנהלה, ארגון נעמ"ת
סימי מור - יו"ר ויצ"ו ירושלים, ויצ"ו
שלומית ערגון-קרלין - העמותה להעצמה כלכלית לנשים
עולא שתיווי - נשים לתקציב הוגן, פורום נשים לתקציב הוגן
ולריה סייגלשיפר - פורום נשים לתקציב הוגן
סמדר סיני - מנהלת היחידה לקידום נשים בתנועה הקיבוצית, התנועה הקיבוצית
שלומית אשרי - יועצת לובי לפרוייקטים כלכליים-קהילתיים, שתי"ל
יוספה טביב - רכזת הפרום ליזמות עסקית לנשים, שתי"ל
אסנת קנדלי - עמותה סביבה תומכת לקידום נשים בעסקים
דורית חובב – תחבורה
מירי אבו ימן- משרד החינוך, פורום הרשויות הדרוזיות
רוזית ג'אנם – משרד החינוך, פורום הרשויות הדרוזיות
נדא ווהבי – מנהלת היחידה לגיל הרך, עיר הכרמל
חסון עפת
אורלי לוטן
יוסף אבוחייה

מנהלת הוועדה - דלית אזולאי

רשמה – אתי בן שמחון






הקמת ועדת משנה לקידום יזמות עסקית לנשים
תעסוקת נשים במגזר הדרוזי והצ'רקסי

צהריים טובים, אני מתנצל על האיחור שנבע מהתמשכות דיון ומהומה בעקבותיו, בנושא אחר של הצעת חוק שלי. אני מקווה שחבר הכנסת מגלי וואהבה יצטרף אלינו.

בנושא הראשון שעל סדר היום, אני מבקש לא לקיים היום הצבעה לבקשת חברת הכנסת רוחמה אברהם, שהיא אמורה לעמוד בראש אותה ועדת משנה לקידום יזמות עסקית לנשים.

מדובר באישור הרכב של ועדה, ולכן צר לי שבאתן רק בגלל זה, אבל אני צריך להתחשב בבקשת מי שאמורה לעמוד בראש הוועדה הזאת. על כן אני דוחה את הנושא הזה למועד אחר.

אנחנו עוברים איפה לדיון, בנושא תעסוקת נשים במגזר הדרוזי והצ'רקסי. עושים את זה כחלק מיום שבו הכנסת מציינת ביום מיוחד נושאים שונים הנוגעים למגזר הדרוזי והצ'רקסי. כך אנחנו עושים בוועדה הזאת, ובשמחה.

הדוברת הראשונה היא ולריה סייגלשיפר, קיבלתי את המכתב. בבקשה.

אני אדבר על נושא של קרן סיוע לעסקים קטנים. הקרן הקיימת שהממשלה מציעה סיוע לעסקים קטנים, אינה נגישה לנשים.

האם את מתכוונת להתייחס לנושא הדיון?

אם יורשה לי, גם העניין של קרן לעסקים קטנים, או עסקים קטנים, ועידוד יזמות עסקית, אני חושבת שהוא נוגע לכל הנשים, אבל גם לנשים דרוזיות, ואפשר להתייחס לזה מהפן הזה לפחות.

כמו שהתחלתי להגיד, קרן הסיוע לעסקים קטנים, שהממשלה כרגע מציעה, אינה נגישה לנשים, משום שהיא לא לוקחת בחשבון את המצב הייחודי של נשים. אפשר לסכם את המשפט הזה, איך היא לא לוקחת בחשבון את התנאים הייחודיים של נשים, בזה שהקרן מתייחסת לכל הלווים והלוות בצורה שווה.

אתן כמה דוגמאות, כדי להראות איך זה בא לידי ביטוי. למשל הקרן מאשרת לבקש הלוואה עד 500 אלף שקלים, היא מתיייחסת באותה צורה ללווה שמבקש הלוואה של 100 אלף שקלים, או למי שמבקשת הלוואה של 10,000 שקלים. בדרך כלל, נשים זקוקות להלוואות קטנות, כמו 10,000 שקלים, 20,000 שקלים. לכן אנחנו חושבות שכן לקחת בחשבון את המצב של נשים. צריכה לעשות דירוג בין הלוואות שהן גדולות, לבין הלוואות שהן יותר קטנות.

במה צריכים לבוא לידי ביטוי הדירוגים האלה. כמו למשל, תנאי החזרה של ההלוואה, או הריבית שהבנק או הקרן לוקחת על ההלוואה עצמה. הדרישה לערבויות. נושא ערבויות מהווה מחסום מאוד רציני בפני נשים, שרוצות להקים עסקים זעירים או קטנים. הקרן שהיום קיימת, סיוע לעסקים קטנים, נותנת ערבות של 70%, ו-30% האחרים, נשים צריכות, או כל מי שמבקש הלוואה, צריך לספק מהכיס האישי.
בדרך כלל, נשים שזקוקות להלוואה, אין להן האמצעים לעמוד בפני הדרישות של הבנקים, גם אין פיקוח, רק אם יכולים לבקש, ושוב גם בגלל שאין דירוג בין סכום ההלוואה, קרן שכן לוקחת בחשבון את המצב של נשים, גם צריכה לעשות בירור בערבויות. סכומים מאוד גדולים, הקרן יכולה לספק ערבות יותר קטנה, אבל סכומים כמו 10,000, 20,000, עד 50,000 שקלים, הקרן יכולה לתת ערבות מלאה מהממשלה.

אתן עוד דוגמה אחת, והיא הדרישה להון ראשוני. היום הקרן לסיוע עסקים קטנים, מבקשת, דורשת 20% הון ראשוני על מנת לקבל הלוואה. זה בכלל לא לוקח בחשבון את המצב של נשים. בכלל, הנשים העניות. בפרט, שבדרך כלל נמצאות בפריפריה. צריך להיות דרוג בסכומים של הקרן. על סכומים קטנים, לא צריכה להיות דרישה להון ראשוני.

סליחה שאני קוטע אותך, אני לא מצליח להבין את הקשר של הדברים לנושא הדיון, שהוא תעסוקת נשים במגזר הדרוזי והצ'רקסי. האם תוכלי להתייחס לנושא. אני מוכן לדבר על כל נושא אבל לא היום. היום יש נושא לישיבה.

אם כבר אנחנו מדברים על יזמות עסקית, וגם בקרב האוכלוסייה הערבית בכלל, וגם בקרב נשים דרוזיות, אז אפשר לדבר על הנושא של יזמות עסקית כפתרון לבעיית התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית, ובטח על הקרן בערבות המדינה, שאינה נגישה באופן כללי לנשים.

בבקשה, חבר הכנסת מגלי והבה.

אחריו, תציג את המחקר שהונח על שולחן הוועדה, בנושא נתונים על הדרוזים ושוק העבודה בישראל.

אני רוצה לברך אותך בסך הכל פעמיים. פעם אחת שלקחת עליך בתחילת הקדנציה הזאת את הוועדה לקידום מעמד האשה. במיוחד לאור הניסיון שיש לך, והיכולות שהוכחת בעבר, אתה מצליח לקדם את הנושא הזה, כמו שהרבה מהנשים היו רוצות לתת לך כתף. לצערי הרב, אני לא חבר בוועדה הזאת, לא בגלל שאני לא רוצה, כיוון שאתה יודע, ואתה נלחם עכשיו בהצעת חוק לצמצם את מספר חברי הכנסת בוועדות. אי אפשר להתחלק, אבל אני סמוך ובטוח, שמה שאתה עושה בכלל במעמד האשה, לאורך כל הזמן שאתה מלווה את הנושא, אני רואה את ההישגים, אני רואה את האיכפתיות. הנשים התברכו ביושב ראש כמוך.

במסגרת היום, אני רוצה לברך את אותן נשים מהמגזר הדרוזי והצ'רקסי. וגם את חברות הכנסת שנמצאות כאן, וגם מכל המגזרים. את היום הזה הקדשנו בוועדות הכנסת, לנושא חיזוק המגזר הדרוזי והצ'רקסי בכל התחומים. היה דיון בוועדת הפנים, על מצב הרשויות ותכניות המתאר. אני רק סוקר את זה, ולא רוצה להכניס לכן את הדברים שהם כרגע על שולחן הדיונים. היה דיון בוועדת הכלכלה בקידום התיירות, והתיעוש בכפרים הדרוזים. היה דיון בוועדת העבודה והרווחה. במשך היום יש דיון בוועדת החינוך, אחרי הדיון כאן, אתן מוזמנות להצטרף.

אדוני היושב ראש, אחרי 58 שנות מדינה, אנחנו עדיין מוצאים פערים גדולים בכל התחומים בין המגזרים, כשאנחנו באים לשים את האצבע על הנושאים, אנחנו רואים שיש כיוון. אבל אם הלקח מהיום הזה שהוועדה למעמד האשה תשים לה את היעדים, למצוא את העניין שאתה דן בו היום, תעסוקת נשים, שזה נושא מאוד חשוב. יש לנו הישג במגזר הדרוזי, שמספר האקדמיות הדרוזיות עברו את מספר הסטודנטים, זה הישג כשלעצמו. אבל התקדמנו בנושא הזה של יותר ויותר סטודנטיות במגזר הדרוזי, עדיין אנחנו לא מוצאים להן מקומות תעסוקה. אני גם
מדבר על התעסוקה, כל העבודות שהן חשובות, לא רק מזכירה באגף כלשהו, לא עוד מנהלת בעירייה, או ברשות. קודם כל שיהיו חברות כנסת איתי, שאני לא אהיה בודד כאן. להרים את הכפפה מהסולם הגבוה, עם כל המכלולים של שילובם של הנשים הדרוזיות והצ'רקסיות בכל התעסוקות הראויות. אני רוצה לראות יותר מנכ"ליות במשרדי ממשלה, מנהלות מחוזות במשרד החינוך. אין שום סיבה שלא תהיה. יש את היתרונות, יש לנו את הגברות שהצליחו לתפוס תפקידים. אנחנו רואים תזוזה חיובית מאוד בכל המובנים.

אני גם רואה כאן איתנו בישיבה, את המנכ"לית מרית דנון, שכמובן מנהלת את הרשות למעמד האשה. אני יודע את היכולות שלך, לפני שתפסת את התפקיד הזה, להניע ראשי ממשלות מכל הקשת הפוליטית. יש לך תפקיד גדול לקדם את הנושא של התעסוקה, של נשים דרוזיות וצ'רקסיות בכל מכלול התעסוקה. היום הקדשנו את הנושא רק למגזרים האלה, אבל אני מדבר על כל הנשים, גם למגזר הערבי, וגם למגזר היהודי. אבל היום תסלחו לנו שלקחנו את הנושא בצורה סקטוריאלית, ולכן, חברות, אני זוכה לסיוע ולכתף חמה גם של חברות הכנסת שנמצאות כאן, גם של יושב ראש הוועדה. כפי שאמרתי אדוני, אם בסופו של היום הזה נשים לנו את הבעיות שהמגזרים האלו סובלים בתחום התעסוקה, ויהיה לנו מעקב בעוד חצי שנה, מה התקדם מהיום הזה, ביחד אני אעמוד לרשותך לצורך העניין, עד שתהיינה חברות כנסת מהמגזר הזה כאן, נמשיך ללוות את הנושא ולעמוד לצידך.

אני רוצה להודות לכן, ולהתנצל שאני צריך לחזור לדיונים במקומות אחרים. המשך היום שלנו, יש אירוע באודיטוריום בשעה שתיים וחצי, כולכן מוזמנות. אחר כך בכנסת אנחנו מעבירים סוף סוף חוק להקמת בית המורשת וחקר העדה הדרוזית, בתקציב של 30 מליון שקלים. תמיד ראיתי מחברי חבר הכנסת גדעון סער, גם כיושב ראש הוועדה כאן, גם כיושב ראש הקואליציה, וגם כיושב ראש האופוזיציה, כמנוף שמקדם, נלחם למען המטרות האלה. ולפעמים אני רואה את עצמי מחוזק ונדחף ממנו, לא פחות ממני. ועל זה אני רוצה לברך אותך, ולהודות לכולכן.

תודה לסגן יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת והבה. יישר כוח על הצעת החוק שאתה מביא היום בקריאה הראשונה. אני מציע שלפני שנפתח בדיון, נשמע את הסקירה שהוכנה על ידי הגברת אורלי לוטן.

הכנו סקירה כללית על תעסוקה במגזר הדרוזי. אני אחדד מספר נקודות שנוגעות לנשים. רק איזושהי מלת הקדמה, יום העיון למגזר הדרוזי-הצ'רקסי, אבל מכיוון שאין נתונים במקור רשמי אחר על הצ'רקסים, התמקדנו כאן בדרוזים.

אנחנו רואים מגמות שדי דומות, למה שמאפיין את אוכלוסיית הנשים המוסלמיות. רק צריך לזכור דבר אחד, שכל הזמן מדברים על חסמים, חסמים של נשים, חסמים של דת. כאן יש איזושהי נקודה נוספת, שכל הנשים, כמעט מאה אחוז מתרכזות בפריפריה. אנחנו מדברים על מחוז חיפה והצפון, כמעט מאה אחוז מהאוכלוסייה הדרוזית.

אחד המאפיינים העיקריים של שוק העבודה, אנחנו מסתכלים על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. זה אומר אחוז הנשים מגיל 15 ומעלה, שאו עובדות או מחפשות באופן פעיל עבודה. אנחנו רואים שהיום זה מתקרב ל-20% אצל הנשים הדרוזיות.

כמה מתוכן עובדות?

רובן עובדות, למעלה מ-70% עובדות. אבל 25% לא עובדות, זה שיעור האבטלה, הבלתי מועסקות מתוך כוח העבודה הוא 25%, הוא גבוה פי כמה, אפשר להגיד שסדרי גודל ממה שקיים גם אצל הגברים הדרוזים, ששם זה בערך 7%, וגם אצל הנשים היהודיות.

נקודה חשובה שהיושב ראש העלה, זה אומר שיש קבוצה די גדולה של נשים דרוזיות שרוצות לעבוד, מחפשות עבודה, ולא מוצאות עבודה.

כאשר מדברים על שיעור ההשתתפות, כלומר, נשים שמחפשות עבודה, או עובדות, אנחנו רואים קפיצה, בערך הכפיל את עצמו מאז קום המדינה. עדיין הוא עומד על שיעור יחסי נמוך של 20%. זה דומה לשיעור שקיים אצל הנשים המוסלמיות, אבל זה פחות מחצי מהשיעור שקיים אצל היהודיות. זה 56% היום, וזה שליש ממה שקיים אצל הגברים הדרוזיים, זה עומד על פי 60%. כשאנחנו מסתכלים על המועסקות, אנחנו רואים שרק 40% בערך מועסקות במשרה מלאה, 60% מועסקות במשרה חלקית. ולזה תהיה השלכה ישירה על השכר שלהן.

כשבודקים את ההשתנות של שיעור ההשתתפות בכוח העבודה לפי מאפיינים שונים, יש לכם גרפים בעמודים הבאים.

בנתון הזה שאת ציינת, שבו 19.6% שיעור ההשתתפות. כלומר, 80% לא מחפשות עבודה.

נכון לא באופן רשום. 80% לא חיפשו עבודה, זה דומה למה שקיים אצל הנשים המוסלמיות.

אנחנו רואים גם אצל נשים בכלל, ובמיוחד מאוד חזק אצל הנשים הדרוזיות, השתנות של שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה לפי פרמטרים שונים, גיל, מספר ילדים, אבל בעיקר השכלה. יש גרף בעמוד 5, שמתאר את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה לפי השכלה. רואים שאצל נשים בעלות השכלה על-תיכונית ואקדמית, כשאנחנו משווים בין המגזר הדרוזי ליהודי, שיעור ההשתתפות של הנשים הדרוזיות, עולה על זה של הנשים היהודיות, זה מה שצריך לזכור. זה גם יכול להסביר את העלייה בשיעור ההשתתפות שאנחנו רואים בשנים האחרונות. כי במקביל היתה גם עלייה בשיעור ההשכלה אצל הנשים הדרוזיות.

אבל יש סיבות שיש אבטלה.

כשאנחנו בודקים את השכר, רואים שהשכר הממוצע של הנשים הדרוזיות היה 2,400 שקלים, זה חצי בערך מהשכר הממוצע של הגברים הדרוזים. זה שליש בערך מהשכר הממוצע במשק. אני מניחה שיש לזה שתי סיבות עיקריות. הרוב מועסקות במשרה חלקית, אין לנו נתונים על השכר פר שעה. דבר אחרון שבדקנו, את ההשתתפות של דרוזים ודרוזיות בשירות המדינה, לא כולל מורים ומורות. אנחנו רואים שבסך הכל בשרות המדינה יש 338 דרוזים. שהם רק 0.6% מהשיעור שלהם. באוכלוסייה השיעור שלהם הוא 1.6%. כלומר, בערך שליש.

זאת אומרת פרופורציונלית 40%.

נשים וגברים מתוך הדרוזים רק 14% הן נשים. זו מגמה הפוכה ממה שקיים אצל העובדים היהודים בשירות המדינה. אנחנו מדברים על 64% של נשים, ו-36% של גברים. אבל זה דומה המצב של הדרוזים למה שקיים אצל העובדים המוסלמים בשרות המדינה.

נקודה נוספת, שלא כתובה במבוא, אבל קשורה למה שאתם דיברתם על היזמות. כשבודקים את המעמד בעבודה, כשבודקים עבודה של הדרוזים, שיעור העצמאיים והיזמים הוא כפול מאשר במגזר היהודי. גם בקרב גברים וגם בקרב נשים. אנחנו כן רואים איזשהו נסיון של האוכלוסייה, ללכת לאפיק של יזמות ולהיות עצמאיים, כמפלט מזה שכנראה קשה להשתלט בשוק העבודה.

לא קשה, זה בלתי אפשרי.

אני מודה לך. יש לי כמה מסקנות ביניים, אבל בסוף הדיון.

אני מאוד שמחה שאנחנו מציינים כאן את יום העדה בוועדה למעמד האשה. מה ששמענו בדיווח הראשון והשני, אני יכולה לומר שהתמונה לא טובה בכלל. אנחנו רואים שהמכשול לתעסוקת הנשים זה לא השכלה. בתעסוקת הנשים יש מכשולים אחרים לגמרי, וזה חוסר תשומת לב לפיתוח גם תשתיות וגם תחבורה ציבורית במקומות.

דבר שני, שמעתי על קרן של הלוואות של נשים, ואני רוצה להצטרף לדרישה, ולזעקה, כי אם אומרים לנו שנותנים מסכומים של 500 אלף שקלים, זאת אומרת שזה לא עסקים קטנים ובינוניים. רוצים לתת רק לעסקים גדולים. אני מתעסקת גם ביזמות של עולים, ואותה ועדה כמו ביזמות הנשים, תנאים של הלוואות, גודל של הלוואות, לא מתאימים בכלל לאופי העסקים.

כאן, בוועדה הזאת, דחינו מסיבות אדמיניסטרטיביות, ישיבת תת ועדה בנושא של עסקים. אנחנו צריכים להקדיש את כל זמננו, ואת מרצנו שההלוואות ותנאים של ההסדר יהיו אחרים לגמרי. במגזר הדרוזי, צריכים ללחוץ על הממשלה, על משרדי התשתיות והתעסוקה.

אני חושבת שבושה וחרפה שנתנו יד לדבר הזה, להעביר את המפעלים. אתה זוכר שעשינו את זה, כי זה מכת מוות, בתעסוקה של עדות, מיעוטים ושל נשים. בגלל זה צריך לחשוב איך להחזיר את התעסוקות המסורתיות למקומות האלה. ואפשר לעשות את זה. וגם לפתח תנאים של מדינה מודרנית לפחות בתקופה תעשייתית, אנחנו בתקופת ההיי-טק, אנחנו במאה התשע עשרה, לא במאה העשרים.

תודה לחברת הכנסת סולודקין.

אני באה מוועדת הפנים, הנושאים גם כן עלו, בדיוק כמו שעולים פה. גם עלו הנושא של נשים מוכות. הבעיה היא למה רק 20% עובדות. האם בגלל זה שהן לא יכולות להגיע לעבודה. מה הבעיה? במגזר היהודי, ואפילו במגזר הערבי--

מבנה מסורתי.

לא, אני לא חושבת.

סליחה, רבותי, לפי זעקות השבר שמענו פה נתונים. לפי הנתונים ששמענו, 19 עובדות, או מבקשות להשתלב, כשמתוך ה-19%, 25% אבטלה שהוא אחוז מאוד גבוה. אבל 81% במקום אחר, צריך גם עם זה להתמודד. ולא רק בדרך של הכחשה והדחקה.

זה בדיוק מה שאני שואלת. מה הבעיה של 80% הנשים הללו. אני לא חושבת ש-81% האלה לא רוצות לעבוד, כנראה שיש סיבה. מה שאנחנו צריכים לבדוק, למה הן לא עובדות. אלה שעובדות ואין להן תעסוקה, בוודאי שצריך לדאוג להן, על זה אין ויכוח. אבל אנחנו צריכים לבדוק למה 81% מהן בכלל לא מבקשות עבודה, האם זה הבית, האם החברה, מה קרה שאחוז כל כך גבוה לא יוצא לעבודה.

תודה.

אני חושבת שהנתונים כפי שהספקתי לקרוא הם באמת חמורים, וצריך למצוא את הדרך איך להעלות את שיעור התעסוקה, שלא נדבר על האבטלה הגבוהה אצל הנשים הדרוזיות, ובכלל יש בעיה שנוגעת לכל הנשים במדינת ישראל.

מצד אחד, לעודד את הקרנות, כפי שהוזכר קודם, אני רואה כאן את לילך, ואני חושבת שלעסקים הקטנים, ולמרכזי היזמויות, יש חשיבות מאוד מכרעת בקידום נשים בכלל, ובפרט לגבי הנשים מהמגזר הדרוזי.

כשעבדתי כסגנית שר במשרד של שמעון פרס, ואני רואה כאן את בת שבע, מתוך מחשבה על הנושא של הנשים, ולא מדובר רק בנשים שיש להן השכלה רחבה, שהן ברך כלל כן מצליחות להגיע למקומות עבודה, אלא נשים שאין להן השכלה, אז חשוב מאוד חשוב מאוד לעודד אותן, לפתוח יזמויות, שבהן הן תצלחה להשתלב בסביבה הטבעית שלהן. אני חושבת שניתנו באמת סכומים שאיפשרו לסייע לאותן נשים. למשל, אני זוכרת שעסקו בעסק של די.ג'י. נשים, או צלמות באירועים. שלא לדבר על התחומים שיותר קשורים למלאכה ולתפירה. שבזה חלק גדול מהנשים הן מצטיינות. חייבים לתת לכל הנושאים האלה עידוד ותמיכה. אני אשאר ואשמע את יתר ההמלצות. תודה על הדיון הזה.

מה שעוד חשוב לי להגיד, שהדברים האלה חייבים להיעשות בשיתוף עם הנשים האלה מהמגזר הזה, ולא להנחית. כי כאשר מנחיתים, זה מנוכר, וזה לא כל כך מצליח.

תודה לחברת הכנסת נוקד.

אני רוצה להתייחס לסקר, הוא משקף ונותן את כל הנתונים, מה שקורה באמת בקרב הנשים באוכלוסייה הדרוזית. המצב לא היה כך. לפני הרבה שנים, לפני שהעבירו את כל בתי העסק הקטנים להגדה ולירדן, ולמקומות אחרים, המצב לא היה כך. מתוך עבודתי בשטח עם אוכלוסיות הנערות והצעירות, ידעתי שהרבה נשים ונערות עבדו במספרות, ובבתי עסק קטנים, והיום הן בעצם מובטלות. נכון, שמצד אחד, אנחנו שמחים על העלייה בשנות ההשכלה של הנשים הדרוזיות, ובאמת יש עליה עצומה. אבל מצד שני, אלה שלא מצליחות להגיע לאוניברסיטאות וללימודים האקדמיים, נשארות במצבים מאוד קשים, מובטלות וכמעט אין להן עבודה, חוץ מבתי עסק פה ושם.

את מדברת על המשכילות.

כן. אני שמחה שיש אחוז סביר של נשים שהגיעו לתחומים האקדמיים. אבל מצד שני,
אלה שלא הגיעו, עדיין מובטלות. ומצב האבטלה בכל היישובים הערבים והדרוזים, הוא מצב מאוד קשה.

אני חושבת שיש צורך ביזמות עסקית, צריכים הרבה סיוע בנושא של יזמות עסקית. בנושא של הכשרה מקצועית, אנחנו כל הזמן צועקים לנושא של הכשרה מקצועית. צריכים להעסיק את הנערות ברכישת מקצוע לעתיד, גם נשים וגם צעירות. זה לא כל כך נכון שזה מסורת. החברה הדרוזית עברה את זה. היום הן נמצאות בתקופה אחרת לגמרי, כל הנשים הערביות והדרוזיות. אנחנו רואים את הפיתות והלבנה, זה גם עסקים. אבל צריכים לכבד את זה, וצריך לעזור להן בפיתוח הנושא המסורתי.

אני רוצה לציין עוד דבר. כאשר הן עבדו במתפרות ובכל העסקים הקטנים, המעמד של הנערות בבית היה הרבה יותר גבוה, כי אז היא הביאה משכורת הביתה, והמצב הכלכלי שלה העצים אותה מבחינה חברתית בתוך המשפחה. עכשיו אנחנו רואים רגרסיה בנושא הזה.

אני רוצה להגיד שגם יזמות עסקית, וגם עסקים קטנים, וגם הכשרה מקצועית, פותר את הבעיה של הנשים הלא משכילות, שלא מגיעות לאקדמיה. וגם לפתוח לנשים באקדמיה את התחומים של העבודה במשרדי הממשלה, ובכל התחומים אחרים שהן יכולות להגיע לשם. תודה.

אני לא יודעת כמה מהנוכחים כאן מודעים לעובדה שבאוגוסט השנה התקבלה החלטת ממשלה, בדבר הקצאת תקציב ייעודי של שני מיליון שקלים, לקידום נשים דרוזיות וצ'רקסיות עד תווך של שלוש שנים החל 2006 עד 2009.

2 מיליון שקלים בשלוש שנים, אני לא יודע מה נעשה בינתיים.

זה סכום מאוד קטן, ועוד יהיה על זה קיצוץ. אבל זה בכל זאת התייחסות.

השאלה אם זה ייושם.

ייושם.

קשה מאוד לעשות דברים.

אגיד למה הסכום הזה מיועד. הוא מיועד לעשיית סקר צרכים בקרב נשים דרוזיות וצ'רקסיות. בימים אלה הרשות יוצאת עם הסקר הזה, נבחר מכון מחקר, וזה יהיה סקר מאוד מעמיק. המטרה של הסקר הזה, היא להבין את הצרכים מהשטח, ולא להנחית תכנית מלמעלה. אני מקווה שכל הבעיות האלה יעלו, ואני מניחה שהנושא של תעסוקה יעלה במלוא עוצמתו.

הבעיה שאני רואה היא, שבעקבות סקר כזה, תיבנה תכנית עבודה שתעשה קורסים להעצמת נשים, להכנה של נשים לצאת לעבודה. ישנה פעילות של משרד התעשייה והמסחר להכשרה. לפעמים יוצרים ציפיות שווא, ובסופו של דבר אחרי כל הקורסים והעצמות למיניהם וההכשרות, אין מקומות עבודה, וזאת הבעיה לדעתי.

אני נתקלת בבעיה נוספת מתוך סיורים שלנו בשטח, בקרב נשים דרוזיות. הנושא של ניידות, שלדעתי מהווה חסם מאוד רציני ביציאה לעבודה. אני מדברת על ניידות לא רק מתוך הכפר החוצה, אלא גם בתוך הכפר. למשל בעיר כרמל, שזו מועצה מקומית משותפת של דלית אל-כרמל ועוספייא, יש בעיה לנשים להגיע מקצה אחד של הכפר לקצה שני. לפעמים אנחנו לא מבינים מה זה, אבל זה אולי מהווה חסם לעבודה. וגם לדברים האלה צריך לשים לב.

עוד משהו שהייתי רוצה להתייחס אליו. הרשות לקידום מעמד האשה, בשיתוף עם שרות התעסוקה, יוצאת בתכנית למפות את הנשים הדרוזיות המשכילות, אקדמאיות, לבדוק מדוע הן לא עובדות. מה הבעיה במציאת מקומות עבודה. אני מניחה שביחד נוכל ליצור איזושהי תכנית שנוכל לסייע בנושא הזה.

תודה רבה.

ראש העיר ירכא רפיק סלאמה.

שלום לכולם, כתושב המקום אני רוצה לומר מספר דברים. לדעתי, לא צריך מחקר כדי להגיע לתוצאה. תארו לעצמכם ש-19% נשים שעובדות, ו-81% נשים שלא עובדות. יש 81% בתי אב שיש להם מפרנס אחד, שזה גם משליך על המצב הסוציו-אקונומי שלא יוצר הרבה דברים שמשפיע גם על הילד, גם על הנכד, גם על כולם. צריך ליצור הזדמנות לאשה הדרוזית. לבנות את ההזדמנות. לבוא ולחקור מבית הספר, אפילו מהגן איך הילדה מתקדמת. יש חסמים של הניידות, ויש עוד הרבה חסמים. לדעתי לפתור אותם, זה פחות מ-2 מיליון שקלים מה שהולכים להשקיע במחקר.

אני קורא לזה תעשייה פרימיטיבית. בירכא באופן אישי היה לי אזור תעשייה, שכולו תעשייה פרימיטיבית. מתכת, או מתפרות. תעשייה מהדורות הקודמים.

אתן דוגמה מירכא. לשמחתנו, נפתחו שני בתי חולים סיעודיים, ועוד שני מעונות. יש שם
את הסיעוד, שמאפשר לכמה בנות לצאת ולעזור בפרנסה. הייתי תעשיין בזמנו של מיכה חריש, שהיה שר התעשייה. אמרתי אז בזמנו, שאנחנו חייבים ליצור הכשרה מקצועית, כמו היי-טק, הכשרה לעתיד, לא להיתקע עם המתפרה והמחט, אין כזה דבר. ואם לא, יש בעיה להפוך את האזור הזה למוקד תיירותי. אנחנו מדברים על זה כבר שנתיים-שלוש, תיירות, תיירות. אין עד עכשיו אף תכנית שיצאה לפועל. לכל מועצה יש תכנית.

הייתי בהונגריה, נכנסתי לכפר, בכל בית יש דוכן קטן עם הרבה קישוטים שעשתה. יש לי תיק עם עבודות יד, התיק הכי מוצלח שהיה לי, קניתי משם.

אני ראש רשות מזה שנתיים וחצי, וכל הזמן שומע יש תכנית עתידית, וארבע שנתי, ושלוש שנתי, בשטח אין כלום. בשנה שעברה עשיתי פסטיבל, הבאתי בנות שציירו בעבודות עץ, יש הרבה אפשרויות. יש הרבה נשים שהולכות לכיוון לימודי מקצוע, תואר וכו'. אנחנו צריכים ליצור להן את ההזדמנות הזאת.

למשל, ירכא, ג'וליס, אבו סנאן, ג'ת, ינוח, זה מרכז שם. אפשר ליצור שם מפעל היי-טק
שיתן שימוש. כמו למשל לבנות רדיו, חלקים. במקום מתפרה, האשה יכולה לרתך חלק מטלוויזיה. צריך ליצור הזדמ נות כזאת. אין ספק שלאשה הדרוזית תמיד תהיה מוגבלות, המסורת, זה הדבר שכולם נאחזים בו. האשה תחזור לשורשים, תרצה להיאחז במסורת הזאת. ולזה אנחנו צריכים לתכנן את העתיד. מה שהיה היה. המצב הסוציו-אקונומי בירכא היה חמש, בגלל המתפרות והתעשייה. היום, המצב הסוציו-אקונומי שלוש. לדעת איך לתכנן שכל ילדה תצא, או לכל אשה שיהיה משהו שתוכל לתרום. תודה רבה.

אבקש מהדוברים לתמצת.

דבור נז'י מחלקת רווחה בבית ג'אן.

סליחה על ההתפרצות.

בנושא של תעסוקת נשים ואחוז האבטלה בקרב הנשים. אם נבדוק את זה לעומק, היום אם אני אפרסם שאני מחפש עובדת נקיון למשרה בבית ג'אן, יהיו לי 500 פניות.

לנשים צריך גם חינוך, גם פיתוח, יזמות, פיתוח מקומות תעסוקה. ואם הועדה תצא מפה בהכרזה היום, שכל משרדי הממשלה צריכים לתת עדיפות עליונה לשיוויון בין המינים, במיוחד אצל הדרוזים, ולהכניס אפילו למשרדי הממשלה, שיהיה שיוויון מבחינת המועסקות בתוך משרדי הממשלה, אני בטוח שאנחנו עשינו משהו, ולא רק דנו בסוגייה.

תודה רבה.

מנהלת מחלקה לגיל הרך. רציתי להתפרץ לגבי מה שאמרו, שנשים שמגיעות לעבודה שהוא מפרסם, עבודות בית או משק או כל העבודות של נקיון. העבודה הזאת הרגה את כל הנשים הדרוזיות. האשה הדרוזית היום הגיעה למצב שהיא חייבת לצאת לעבודה. זה בלתי אפשרי לשבת ולהישאר עם משכורת אחת בבית. יש לנו הרבה דרישות, ואנחנו רוצים ללמד את הילדים שלנו ברמה הכי גבוהה שיכול להיות.

לצערי הרב, יש בעיה בקטע הזה. הגבר שמסיים כיתה י"ב ויכול לעשות צבא, הוא יכול להתקבל למשטרה, ולכל התחומים שיכולים להיות. אבל אצל הנשים הדרוזיות, עדיין לא פרצו דרך, או לא פתחו להן את הדלתות להגיע לעבודות כמו משטרה, שב"ס, וכל עבודה שיכולה להיות במשרדי ממשלה. לא ראיתי שום משרה משוריינת. אפילו אקדמית שיכולה לענות על כל הדרישות. אני נכנסת למכרזים של נציבות שרות המדינה, ואני לא רואה משרה שהיא מתאימה לאשה הדרוזית.

לא רציתי את האשה הדרוזית, אלא הנשים בכלל. נשים בכלל גם יכולות להתקבל, אבל אני צריכה העדפה מתקנת לנשים הדרוזיות, שהן כל כך רחוקות מלהיות במספרים כמו הנשים היהודיות. זה מאוד חשוב לי, ואני לא רוצה להיתקע, אם להיות מזכירה או מקסימום עובדת בעירייה, או במשרד החינוך, שאני מורה ולא מתקדמת מעבר לזה. תודה רבה.

תודה לך גברתי.

אני רוצה ליידע את החברים בוועדה, שהרשות לעסקים קטנים הקימה בשנת 2006, בשנה שעברה, מוקד יזמות לדרוזים וצ'רקסים בלב הגליל, בשיתוף מת"י כרמיאל ומת"י ירכא. קיבלתי דיווח, שממש בימים האלו נערכות שתי הכשרות לנשים דרוזיות, בתחום הקוסמטיקה הפעוטונים. אנחנו מדברים על בערך 100 נשים שלומדות ממש בימים אלו. התחומים האלה משלבים גם יזמות עסקית, וגם העצמת נשים.

תודה. באיזה היקף?

כ-100 נשים, בעיקר מאזור כרמיאל, יותר בצפון מאשר הגליל.

ראש המדור של אלמנות ויתומי צה"ל. רוצה להתחיל דווקא בנקודה האחרונה, אני יכול לומר על השיוויון המוחלט שקיים בעדה הדרוזית, בדת ובמסורת. אני גאה להגיד את הדברים האלה בפה גדול. היום יש לנו בעיה, מבחינת הנשים הלא מועסקות. יש בעיית אבטלה קשה, אחת הבעיות היא בעיית הניידות. דוגמה פשוטה, בבית ג'אן סגרו את המשרד של שרות התעסוקה, שם היו באים פעמיים בשבוע להירשם, כדי לקבל דמי אבטלה. היום הבחורות הדרוזיות מבית ג'אן או מהסביבה, נוסעות לכרמיאל כדי להירשם, ולקבל דמי אבטלה. מכרמיאל צריך להגיע לשם, זה לחץ, זה איום. זו נסיעה, ולפעמים אין להם מספיק דמי נסיעה. אני אומר זאת מתוך השטח, אני בא מהשטח, ומטפל בהרבה בעיות.

מתי זה נסגר?

לפני שנה. אנחנו נלחמים בזה, לפחות שישאירו את המשרד המינימלי. סגרו את כל המתפרות, את כל אזור התעסוקה.

זה הביטוח הלאומי.

ביטוח לאומי בשרות התעסוקה. סגרו את הכל. בזמן האחרון כתבתי מכתבים גם לראש הממשלה, בהיותו גם שר העבודה והרווחה. אני מנדב את משרד יד לבנים לבוא ולהירשם פעמיים בשבוע, לתת את ההזדמנות המינימלית גם לנשים הלא עובדות להירשם בשירות התעסוקה שהן מובטלות, ואז האחוזים האלה השתנו.

האחוזים הם מ-2005.

אין ספק שבמגזר הדרוזי כולם חיים בצפון. אם אני מסתכל על הנתונים של המועסקים במגזר הדרוזי בכלל, וכל משרדי הממשלה, לא מגיעים לאחוז, זה פחות מאחוז. זה מאוד מצער. היום במגזר הדרוזי כולם חיים בצפון, אין מה לעשות. לנו אין קרובים לא בבאר שבע, ולא בהרצליה, ולא ברעננה. גם בזמן מלחמת לבנון השנייה, לא עקרנו לשום מקום, נשארנו במקום.

לפחות, תנו לנו את ההזדמנות להשתלב בתוך משרדי הממשלה, גם אלו שנמצאים במחוז הצפוני. תנו לנשים הדרוזיות. היום אני נלחם כדי להכניס צעירות, יתומות צה"ל, לעסקים ולעבודה ולכל מיני מקומות.

בפגישה עם מנכ"ל חברת חשמל, מר אורי בינון, שיבורך. אני מוסר לו ברכות ושיאריך ימים עד אין סוף. הכניס 20, 30 צעירים וצעירות דרוזיות לעבודה בחברת החשמל. מתוך העשרה הראשונים, שבע בחורות דרוזיות עם השכלה גבוהה, השכלה אקדמאית. הן בראיונות, ובשלבי כניסה לעבודה. אני מדבר על החודש האחרון, על הפעילות האחרונה. אם אני ארצה לשלב אותן בעבודה, איפה יאפשרו להן.

בחורה שלמרות שהיא משכילה עם תואר ושני, תתחיל לעבוד בתל אביב או בהרצליה, או בבאר שבע או באשדוד, בטח היא לא תעקור ותעבור לגור שם. גם מבחינת מסורת, יש צורך לשמור על המסורת וכל העניינים האלה.

אני מבקש שהוועדה הזאת תיקח את הדברים, יש לכם את הכוח להשפיע בכל משרדי הממשלה, בכל התחומים ולהניף את הדברים האלה, ולעזור לנו לקדם את הנושא הזה. אני מודה לכם.

תודה רבה.

אני רוצה לציין את הסוגייה של ההכוון המקצועי. אמנם אמרנו שאחוז שיעור הסטודנטיות, גובר על שיעור הסטודנטים. עדיין יש מחסור בהכוון מקצועי, רוב הסטודנטיות לומדות בפקולטות למדעי החברה, או רוח שמכשירות להוראה אחר כך. מכשירות למקצועות שמאשרים להן תעסוקה בזמנים שגרתיים, בזמן שהילדים נמצאים בבית הספר, הן יכולות לחזור הביתה לפני שהבעל חוזר. מאחר והאשה עדיין ממלאת בתוך הבית את כל התפקידים של אמא ושל הסבתא שלה ושל כל הנשים, דינה כדין כל הנשים הערביות. אני כמרצה בסמינר למורים, באותו חוג יש לי 6 או 7 בנות מאותו כפר, שלומדות את אותו מקצוע. הן משקיעות שלוש שנים, הן עובדות, הן לומדות, ואחר כך יש לנו משרה אחת שפנוייה בכפר, אם בכלל יש.

אני רוצה לציין, שכל הקטע של העברת המתפרות, עדיין לא נמצאו בכפרים חלופות. לא הוקמו בתוך הכפרים חלופות שיאפשרו השתלמות נשים בתעסוקה. אין היום הרבה מענה לילדים בגיל הרך. אני כאמא שעובדת ולומדת, אני מתקשה למצוא מסגרת מתאימה לילדים שלי, שהם בגיל הרך. לכן אני נאלצת להיעזר בחמותי, או באמי, שכן אחר כך אני נותנת להם את הפתח להחליט לי איזה עבודה אני צריכה, ובאיזה עיסוק אני צריכה לעבוד, ובאיזה שעות עבודה וכמה שעות.

אני מבקש לסכם את הדיון.

בעיר הכרמל יש פריצת דרך אחרת. לא נמצאת אצלנו הבעיה איפה להשאיר את הילדים. אין לנו בעיה, התגברנו על הקטע הזה. יש לנו צהרונים, ויש לנו ראש עיר שתמך, פתח הרבה צהרונים ומעונות יום, וכל מה שצריך לילדים בגיל הרך, אין בעיה בעניין הזה. אפילו ביום לימודים ארוך בבתי הספר, זה גם עוד פתרון לבעיה הזאת. לאנשים בטירת הכרמל אין בעייה של ניידות. אני לא מדברת על נשים שצריכות להישאר בתוך הכפר, אני מדברת על משרות שיכולות להיות בחיפה, יכולות להיות בסביבה. אין לנו בעיה לצאת מהכפר לכיוון העיר ולעבוד. שתהיה לנו עבודה משרדית מסודרת, וגם בקשר לשעות העבודה במסגרת של 45 שעות או 42 שעות לנשים.

חוסר המקום, או חוסר שיריון העבודות מהנשים הדרוזיות, זה מה שמפריע לנו, ואנחנו צריכים את זה.

אני מתנצל בפני מי שלא נרשם קודם, אני צריך לסיים את הישיבה.

אני רוצה להתייחס לנקודות שעלו. קודם כל הראייה צריכה להיות ראייה כפולה. אחד של המגזר הדרוזי והצ'רקסי, שהוא מגזר נאמן למדינה, תורם למדינה, ושהמדינה מחוייבת להחזיר לו את אותו יחס, דבר שלמרבה הצער, הייתי מעורב במשך השנים בהרבה נושאים שנוגעים לסיוע לעדה, לא קורא כפי שהיינו רוצים שיקרה.

בתוך זה, הנשים הדרוזיות מהנתונים כפי שהם נמסרו, יש פה בעיות מיוחדות, וקשיים מיוחדים, שנובעים גם ממאפיינים מיוחדים תרבותיים חברתיים, אבל גם מדברים שקרו במהלך השנים, כמו הסגירה של מתפרות, וכפי שנאמר פה, החמירו את המצב, במקום לגרום להעצמה, גרמו לתהליכים הפוכים.

דבר שלישי, הבעיה הזאת, שאנחנו מתייחסים לנשים הדרוזיות, משתרגת בבעיה מאקרו-כלכלית של המדינה. זאת אומרת, אנחנו יודעים שתקציב מדינה שבא, תמיד משרד האוצר בא ואומר, שהבעיה המרכזית של המשק הישראלי בראייה מאקרו-כלכלית, ושיעור השתתפות בשוק העבודה, כאן יש בעיה של שיעור השתתפות בשוק העבודה, שהיא מאמץ מצד המדינה, אפשר להעלות את האחוזים, להיקף שאנחנו לא יודעים. כי עד שלא תהיה השתלבות אמיתית, זה גם משפיע על הרצון של נשים נוספות.

נקודה שחייבת להיות, זה נושא אחוז השתתפות בשרות המדינה. חייב להיות יותר גדול, מייד אגיד מה אני מציע לעשות, ובפרט חייב להיות גדול לגבי נשים דרוזיות, כי הפרופורציה הפוכה כפי ששמענו כאן למה שקורה בשאר האוכלוסייה.

צריך לקיים יזמים מיוחדים בנושא עצמאים ויזמים, אם יש את הנטייה הזאת, צריך ללכת עם הנטייה הזאת.

צריך לעשות מאמץ מיוחד בהכשרה מקצועית. לצערי, התרשמתי מהדיון שאין טיפול מעשי, ממשלתי, רציני לנושא הזה. לפי דעתי, לא שאני נגד עשיית סקר, או מיפוי, אבל הבעיות ברורות. הבעיות הוצגו כאן, הבעיות הן של נשים משכילות שדווקא כן רוצות לרכוש השכלה, וזה גורם ליאוש הרבה יותר גדול. כי ברגע שאת או אתה, רוכשים השכלה גבוהה, ובכל זאת תקועים בשוק העבודה, זה גורם לתסכולים הרבה יותר גדולים.

לא רק בתחום - - -

היה בשני תחומים. היה סקר צרכים, והיה הנושא של מיפוי משכילות. אני חושב שהממשלה צריכה לקבוע יעדים. למשל בדברים שהיא יכולה לשרת בשירות המדינה, איקס משרות יהודיות, או דירקטוריות, יש נשים משכילות לדירקטוריונים של תאגידים ממשלתיים.

אנחנו נקרא לכל משרדי הממשלה, אני גם רוצה לפנות בכמה מכתבים למספר גורמים, לעשות מאמץ מיוחד לעידוד תעסוקה של נשים דרוזיות, כולל שילוב של נשים דרוזיות בשירות המדינה, כחלק מהמאמץ הכללי שצריך להתייחס למגזר הדרוזי כולו, והוא חייב לכלול גם שריון של משרות ייעודיות בשרות המדינה.

אני רוצה לפנות בעניין הזה לנציב שרות המדינה. אני רוצה לפנות בעניין הזה לראש הממשלה. גם כראש ממשלה, וגם כשר רווחה. אני גם רוצה לפנות בנקודה שעלתה כאן בנושא סגירת המשרד בבית ג'אן, לשר התמ"ת השר אלי ישי, שמופקד היום על שירות התעסוקה, וגם היום על המוסד לביטוח לאומי כדי שההחלטה הזאת תשונה, למרות שחלפה כבר שנה, יכול להיות שזה לא בתקופתו, ודווקא הוא כן יגלה נטייה לשנות את ההחלטה. אני חושב שזה חשוב ומכביד על אוכלוסיית רווחה ביום יום.

אני מודה לכל מי שבא. ואני בעיקר פונה כאן לנציגי משרדי הממשלה, אנחנו יכולים לתת רוח גבית ומחמיאה, וללחוץ ולהציף את הנושא הזה בדיונים כאן. אבל הממשלה צריכה לפעול, יש את הכלים לפעול, ובמאמץ לא גדול, סך הכל היקף הדרוזים בשרות המדינה, 300 ומשהו משרות גברים ונשים, במאמץ לא גדול אפשר לשפר בעשרות אחוזים, ויותר מזה. והדבר הזה הוא לא דבר גדול מבחינת המדינה, אבל מבחינת ההרגשה שתהיה בתוך המגזר, זה מאוד ישפיע בכל כפר ובכל מקום. זה צריך לבוא לא מכל המשרדים, ששלחו ייצוג בדרג מתאים לדיון הזה. הסתכלתי על הרשימות, אני מבקש שיהיה לנו סיוע, גם בדחיפה מלמטה בתוך המשרדים.

אני מודה לכל מי שהשקיע, או השקיע לבוא לדיון.

שרה, אנחנו מקבלים את ההחלטה הזאת פה אחד. תודה וצהריים טובים.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.