PAGE
31
ועדת הכלכלה

12/02/2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 181, 182, 183
מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני, כ"ד שבט התשס"ז, (12.02.2007) בשעה 10:00

1.
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון - הסדרת הפיקוח על עמלות הבנקים והגבלתן), התשס"ו-2006, של חה"כ גלעד ארדן (פ/1443).

2.
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון - הגבלת עמלות הבנקים), התשס"ז-2006 של חבר הכנסת חיים כץ (פ/1439/17).

3.
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון - קידום התחרות), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת אמנון כהן (פ/1877/17).

חברי הוועדה: משה כחלון - היו"ר

זבולון אורלב

גלעד ארדן

יצחק זיו

דוד טל

אמנון כהן

יעקב כהן

חיים כץ

עו"ד רני נויבאור - משרד המשפטים

עו"ד אפרת פרוקציה - משרד האוצר

עוזי אללוף - כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים

שלמה דגן - המועצה לצרכנות

רונן רגב-כביר - מנהל מחלקת מחקר, אמון הציבור

אהוד פלג - מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

עו"ד טל נד"ב - איגוד הבנקים

משה פרל - מנכ"ל איגוד הבנקים

ארנון גרפי - יו"ר תובענות ייצוגיות, לשכת עורכי הדין בישראל

קרן בורנשטיין - רגולציה, בנק הפועלים

חמי שטוירמן - אגף משפטי, בנק הפועלים

משה פיינה - מנהל היחידה לבקרה עסקית, הבינלאומי הראשון

עו"ד דליה בלנק - סגן יועמ"ש, הבנק הבינלאומי

עו"ד אלה גוטמן - יועמ"ש, בנק דיסקונט

דוד פרנס - מנהל ענף מדיניות עסקית, בנק דיסקונט

אלון בירון - סמנכ"ל בנק מרכנתיל

אתי בנדלר

לאה ורון

אתי אפלבוים

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון - הסדרת הפיקוח על עמלות הבנקים והגבלתן), התשס"ו-2006, של חה"כ גלעד ארדן (פ/1443)

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון - הסדרת הפיקוח על עמלות הבנקים והגבלתן), התשס"ו-2006, של חה"כ גלעד ארדן (פ/1443). מונחות על שולחן הוועדה 3 הצעות חוק. תחילה ההצעה של חבר הכנסת ארדן, אחר כך ההצעה של חבר הכנסת אמנון כהן והשלישית של חבר הכנסת חיים כץ.


לפני שנתחיל אני רוצה לברך את התלמידים מתיכון גולדה בפתח תקווה.

כפי שאמרתי, בפנינו מונחות 3 הצעות חוק. היות והצעות החוק האלה אמורות להשתלב ולהתמזג - - -

המיזוג תלוי ברשות להגבלים עסקיים.

היום נקריא את החוקים, נשמע את ההערות של האוצר ושל הבנקים ונקיים הצבעות.

אדוני מתכוון לקיים הצבעה היום?

כן, המגמה שלנו היום היא להצביע על שלושת ההצעות, להכין אותן לקריאה ראשונה, על מנת להעמידן במעמד שווה להצעת החוק הממשלתית שפטורה מקריאה טרומית. כפי שאתם מבינים, אנחנו מנהלים ועדת חקירה פרלמנטארית, וגם משם אנחנו מנסים להסיק את המסקנות הטובות ביותר. כמובן, מטרת ועדת הכלכלה, בשבתה כוועדת חקירה פרלמנטארית, היא להוציא את החוק בצורה הטובה ביותר. ללמוד את הנושא מכל המומחים במשק, לקחת את הנקודות החשובות, לאחד את כולן, ולהוציא את הצעת החוק הטובה ביותר. לכן היום לא נפתח דיון על כל חוק, אלא נקרא את הצעות החוק ונקדם אותן להצבעה. בחקיקה המרכזית ננהל דיון רחב ומעמיק ונשמע את כולם. הכל, כמובן, לאחר הקריאה הראשונה.


חבר הכנסת ארדן, בבקשה.

אתה רוצה לומר כמה מילים על ההצעה שלך?

אין לי מה לומר, אפשר לחסוך בזמן.

אני חושב שבדברי ההסבר של חבר הכנסת ארדן נפלה טעות. הוא כתב שישנן כ-200 עמלות. אני חושב שזה לא נכון, יש כ-400 עמלות.

הנתונים גמישים בנושא הזה.

הצעת החוק נכתבה מזמן. אומרים שהיום יש כ- 300 עמלות. זאת הצעת חוק שגובשה בבנק ישראל עוד לפני שנתיים.


הצעת החוק בעצם נותנת את מלוא הסמכויות של הפיקוח, על כל עמלות הבנקים כמעט, למפקח על הבנקים ובנק ישראל. זאת, בשונה מהמצב היום שבו לא ברורות הסמכויות בין המפקח על הבנקים לבין המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת. ההצעה קובעת מספר קריטריונים, שאם הם מתקיימים, אז אותה עמלה הופכת להיות עמלה בפיקוח. הקריטריונים די רחבים וכמעט כל עמלה תיכנס באחד מהקריטריונים האלה. מרגע שעמלה נכנסת לפיקוח, למפקח יש סמכות גם להגביל את מחירה או לבטל אותה לגמרי. העיקרון המרכזי הוא, שמעתה ואילך, אם החוק יאושר, לפני כל עמלה חדשה, הבנקים יצטרכו לקבל אישור מראש מבנק ישראל, ולא יהיה מצב שנקרא בעיתון שהם העלו את העמלה.

אני אבקש להקריא את החוק.

"הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון - הסדרת הפיקוח על עמלו הבנקים והגבלתן), התשס"ז-2007.


הוספת פרק ב'2

1. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, אחרי סעיף 9ח יבוא:

פרק ב'2: פיקוח על עמלות.

עילות להכרזה על שירות כשירות בפיקוח.

9ט. א. המפקח רשאי להכריז על שירות כשירות שמתקיים בו אחד מאלה - כשירות בפיקוח -

1. שירות שהעמלה הנגבית בגינו עלולה למנוע או להפחית תחרות בין התאגידים הבנקאיים, בינם לבין עצמם, או בינם לבין גוף אחר הנותן שירות דומה;

2. שירות אותו חייב הלקוח לקבל בתאגיד בנקאי מסוים;

3. שירות חיוני בקשר עם חשבון עובר ושב;

4. שירות שבגינו נגבית עמלה ללא צידוק מספיק.

ב. הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לקבוע כי שירותים נוספים יהיו שירותים בפיקוח, אם מתקיימות בהם עילות נוספות שיקבע.

ג. הכרזה על שירות בפיקוח תפורסם ברשומות."

הערות על 9ט'.

לאור העובדה שאתם יושבים גם בכובעכם כוועדת חקירה, אולי יש טעם פוזיטיבי לחשוב, האם כדאי לחוקק את החוק הזה בקריאה ראשונה, ולא להמתין למסקנות ולתוצאות ועדת החקירה, שיכולות להשפיע על דעתכם? זה ברמה העקרונית.

ברמה הספציפית, האם יש באמת טעם להחיל את סמכויות הפיקוח האלה והעילות הרלוונטיות על כל העמלות ולא לבודד ולהתייחס, כפי שכבר הוצהר בנימה כזאת או אחרת, רק לעמלות של משקי בית או של מגזרים מסוימים? האם באמת צריך להקנות סמכויות פיקוח ולהתערב עד הרמה הזאת כשמדובר בעמלות עסקיות ופעילות אחרת?

כעיקרון אני חושב שההצעה הפחות טובה היא שחברי הכנסת ידונו בכל עמלה ועמלה ויצטרכו להחליט אם היא רק על משקי בית או האם היא עלולה לחול גם על עסק קטן. לי נראה שגם מבחינת הבנקים עדיף שהגוף המקצועי, בנק ישראל, יעשה זאת. נראה לי שעדיף להשאיר את הסמכות הזאת, אפילו מבחינתכם, לבנק ישראל ולא לנו.

אם הבנתי נכון, האבחנה היא לא בין כמה זהויות של מפקחים אלא על מה להחיל פיקוח ועל מה לא. יש מקום לצמצם את פוטנציאל הפיקוח לציבור שאתה מגן עליו.

זה יישקל ויימדד בהמשך. לגבי ועדת החקירה תהיינה מסקנות ביניים. המסקנות יכולות להיכלל כסעיפים בחוק, מדובר רק בקריאה ראשונה. הדיון המרכזי הרחב יותר יהיה בקריאה השניה והשלישית.

שם תיבדק ותישקל כל העמדה שלך, כמובן לטובת העניין.

רציתי לומר שהיות וזה עובר בקריאה ראשונה יש לנו זמן. גם אם לא יתפרסמו מסקנות ביניים, אנחנו יכולים לרוץ עם הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת לא עוברת כל כך מהר לקריאה שניה ושלישית ולסיומה. מעבר לכך, מה שחשוב בהצעת החוק הזאת, יותר מדברים אחרים שהועלו כאן, זה שהנושא הזה עובר לידיים מקצועניות. עם כל הכבוד, מבלי לפגוע בכבודם של אנשי התמ"ת, זה עובר לידיים המקצועיות של בנק ישראל ונגיד בנק ישראל, מי שאמון על המערכת ומי שרואה וחש את המערכת, יהיה רגיש לנושא הזה והוא גם יהיה קונסטרוקטיבי.

שאלה ליועצת המשפטית של הוועדה. האם כאשר אנחנו מעבירים את סמכויות הפיקוח על העמלות למפקח על הבנקים, מורידים את הסמכות ממשרד התמ"ת, או שזאת נישה אחרת?

אני חושבת שבהמשך נצטרך לבדוק את השאלה הזאת ולקבוע בעצם מסלול אחד לפיקוח על עמלות על הבנקים. ברור שלא רצוי שיהיו שני גורמים רגולטוריים שתהיה להם אותה סמכות בדיוק לגבי עמלות הבנקים.

יש סעיף מפורש של איחוד סמכויות.

נכון, שכחתי.

אני רוצה להתייחס להערתו של מר פרל בדבר הסמכות הרחבה לפקח על כלל העמלות ולא רק על עמלות שמיועדות למשקי בית. אני חושבת שראוי, לפחות בעת הכנה לקריאה ראשונה, בשלב ראשוני של החוק, שיהיה מבט רוחב על כלל העמלות. תראה על איזה עילות מדובר כאן, כשמדובר על הכרזה על שירות כשירות בפיקוח. למשל, מדובר על שירות שבגינו נגבית עמלה ללא צידוק כספי. אם המפקח משתכנע שאין צידוק לגביית עמלה מסוימת, מה לנו אם זה למשק בית או למגזר העסקי?

שנית, ראוי, בהכנה לקריאה ראשונה, שההצעה תהיה יותר כוללנית. אפשר יהיה לצמצם אותה לאחר הקריאה הראשונה. הליך הפוך עלול להיתקל בקשיי חקיקה, כי אחרי קריאה ראשונה יש בעיה לחרוג מגדר הנושא של הצעת החוק והרחבת סוגי העמלות בפיקוח, עלולה להיתקל בטענה של נושא חדש. לכן עדיף שכרגע המטרייה תהיה רחבה ככל האפשר ואז אפשר יהיה לצמצם אותה.

לי מפריע העניין של צידוק מספיק. על כל עמלה אני יכול למצוא לקוח שיאמר שהיא לא מספיק צודקת. איפה זה שם את המפקח על הבנקים? עכשיו הוא הופך להיות שופט למה צודק ומה לא צודק?

למפקח.

אני לא אתן דוגמה כדי לא לפתוח ויכוח. זה משהו שהוגדר בדיון הקודם כעמלה מקוממת. אני לא אומר שעמלה מקוממת זאת ההגדרה, אבל יכול להיות. כמובן שעל המפקח חלות כל החובות של סבירות ההחלטה. הוא לא יכול להחליט סתם שלעמלה מסוימת אין צידוק. אבל אם לגבי עמלה מסוימת שהבנק מטיל, הוא ימצא שלבנק אין עלות בגין הפעולה וסתם הוא מטיל אגרה - למשל, צפייה באינטרנט במשהו שממילא קיים וכל פעם מחייב את הלקוח מחדש.

אם מה שמקומם אותך זה משהו וירטואלי, אז אין בעיה.

אחרי הדיון אני אראה לך עמלה כזאת. אני אוסף כל הזמן חומר מאזרחים. אני בודק את זה ואל תטילי ספק כל כך מהר, אני לא רוצה להביך אותך. גם למפקח על הביטוח היו עד היום סמכויות מאוד רחבות ואיש לא חשב שזאת התערבות יתר. הוא הפעיל את סמכותו בצורה סבירה ונכונה גם מול מתח הרווחים של חברות הביטוח. כפי שיו"ר הוועדה אמר, גם איתנות המערכת הפיננסית היא דבר מאוד חשוב לוועדה הזאת. חזקה על המפקח על הבנקים שגם בעניין העמלות יפעיל את סמכותו בצורה סבירה.

בהקשר הזה אני רוצה לשבח את הציבור ששולח אלינו המון פניות עם דוגמאות מאוד מוזרות על סוגי העמלות,דרך גביית העמלות. גם בזה תעסוק ועדת החקירה.

לגבי הפיקוח או נושא משרד המסחר והתעשייה, סעיף טו' אומר שחוק הפיקוח על מחירים מצרכים ושירותים, התשס"ו-2006, לא יחול על עמלה בגין שירות על פי חוק זה . זאת אומרת שזה מייתר את זה. הסמכויות עוברות למפקח.

אני מבין שהדיון היום הוא דיון עקרוני ואני רוצה להפנות את תשומת הלב לכמה דברים עקרוניים. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר שהכוונה היא לצמצם את ההתערבות למינימום ההכרחי ואני חושב שזה כיוון נכון. יחד עם זאת, ניתנו כאן עילות מאוד רחבות, מתוך הנחה שהמפקח באמת מפעיל אותן בצורה ראויה. אבל העילות האלה ניתנו בלי התייעצות. המפקח מכריז על שירותים כשירותים בלי פיקוח בלי התייעצות עם שום גורם, מה שהנגיד, בסעיף קטן ב', כן עושה.

ראוי להוסיף פה חובת התייעצות עם אותה וועדה מייעצת וגם זכות ערעור בפני גורם מסוים על ההחלטות שלו, למשל, בפני הנגיד. החלטה מנהלית כל כך רחבה וכל כך משמעותית, צריך שתתקבל לאחר התייעצות, מצד אחד, ועם אפשרות ערעור מצד שני.

אני מציע שכמו שבסעיף קטן ב' כתוב: "הנגיד לאחר התייעצות", אז גם המפקח לאחר התייעצות יקבע שהשירות הוא שירות בפיקוח ושתינתן זכות ערעור בפני הנגיד על ההחלטה.

הערה שניה לגבי סעיף קטן ב'. סעיף קטן ב' הוא סעיף רחב מאוד. אחרי שהצעת החוק מנתה 4 עילות רחבות כשלעצמן, מגיע סעיף קטן ב' ונותן לנגיד בנק ישראל סמכות לקבוע כל עילה שהיא שתצדיק הכנסת עילות לפיקוח. אני חושב ש-4 העילות הראשונות רחבות מספיק והעילה הזאת היא עילה מאוד כללית ומאוד מעורפלת. אגב, גם עליו צריכה שתהיה זכות ערעור.

אני מניח שהכוונה של הסעיף היא לחסום את הפרצות.

מי בוועדה המייעצת?

יש ועדה מייעצת לענייני בנקאות שמורכבת גם מאנשי בנק ישראל, גם מנציגי ציבור וגם מאנשי בנקים.אני חושב שראוי לצמצם את הסמכות.

אני מציעה שזה יהיה: "שיקבע בדרך האמורה". דהיינו שגם קביעת העילות תהיה על ידו לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת.

בנוספות יש כבר התייעצות. הנגיד לאחר התייעצות יקבע, אבל בסעיף קטן א' אין שום התייעצות בכלל.

אמרת שאתה נותן מקדמה למה שיבוא אחר כך.

אני מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות. אנחנו רוצים להסב את תשומת הלב לבעייתיות של המונח "שירות" לאור התופעה שהשירות כשלעצמו עלול לא להופיע לבד וכתוצאה מזה גם לא לשאת עמלה אחת אלא עמלות נלוות על כל מיני פעולות נלוות לשירות הזה, שאי אפשר לוותר עליהן. הנוסח, כפי שמופיע פה, עלול ליצור מצב שהשירות כשלעצמו לא יעלה בקריטריונים האלה, ולכן לא יצדיק להכריז עליו כשירות בר פיקוח, בשעה שהשירות הזה הוא בלתי מנותק מפעולות נלוות אחרות, שבהסתכלות כוללת בוודאי הם צריכים להוות שירות בפיקוח.

אתה יכול לתת דוגמא?

למשל, הנושא של עמלת הקצאת אשראי שכולל גם עמלה של עריכת מסמך. אז יש עמלה על הקצאת אשראי ויש עמלה על עריכת מסמך להקצאת האשראי. אתה לא יכול לבצע פעולת הסדר של הקצאת אשראי בלא שאתה ממלא מסמך. על כך אתה מחויב בעמלה נוספת. יש עוד הרבה דוגמאות כאלה. אנחנו קראנו להן עמלות כפולות ולעיתים הם משולשות ומרובעות. לכן צריך להסדיר את העניין הזה על ידי מתן הגדרה למונח שירות ולייבא בעצם הסדר שדומה לחוק הגנת הצרכן, בסעיף 17 א' 2, שמדבר על תשלומים ככוללים גם כל תשלום הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות מבלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה. המקבילה שאנחנו מציעים פה להגדרה של שירות הניתן ללקוח: "כל פעולה נלווית או פעולה הנעשית על מנת לאפשר את השירות יראו אותן לעניין פרק זה כשירות אחד".

היום יש הגדרה למונח שירות בחוק הבנקאות שירות ללקוח שאומר, "כל שירות שנותן תאגיד בנקאי בתחום פעולתו, כמוסדר בפרק ג' בחוק הבנקאות. הרי אם אתה רוצה שהמפקח יוסמך לטפל בכל - ניקח לדוגמא את הקצאת אשראי ועריכת מסמכים. עצם זה שהבנק מטיל עמלה מכניס את הפעולה הזאת לגדר הגדרת שירות. הבנק הוא זה שגורם לכך שזה נכנס להגדרת שירות. אני לא רואה צורך לשנות את ההגדרה. ההפך, אם אתה תגיד שרואים את הכל ביחד - - -

נדון בזה בסוף.

בהמשך לדברים שאמר אהוד, הדוגמה השכיחה ביותר אלה שירותים שעבורם נגבים יותר מתשלום אחד, גם בדמות ריבית וגם בדמות עמלה. התפקיד של המפקח באמת יהיה למנוע לא רק פיצול מחירים אלא גם פיצול השירות. הבנק יכול להגיד: "בסדר, אני גובה מחיר אחד עבור כל השירות אבל אני בנפרד נותן לו את האשראי ובנפרד עורך לו את המסמכים.

הוא מחזק את הדברים של עורך דין פלג.

זה נכנס בצידוק. אתה רוצה ערבות בנקאית, אז הבנק גובה גם על הבנקאות וגם על עריכת המסמכים.

ההגדרה הרחבה מכסה את העניין הזה.

אנחנו מבקשים להוסיף לפסקה 3 ב9ט(א) "שירות חיוני בקשר עם שימוש באמצעי תשלום" כדי להכיל את זה גם על השימוש בכרטיסי אשראי.

אם כך, אני אקרא את הנוסח המוצע על ידך: "שירות חיוני בקשר עם חשבון עובר ושב או עם שימוש באמצעי תשלום".

"ובשימוש באמצעי תשלום".

אני רוצה להבהיר את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. מאחר שחבר הכנסת חיכה חודשיים עד שהוועדה הבין משרדית תעשה את עבודתה - אני מניחה שאני לא מחדשת דבר לאף אחד שבימים אלה הדיון בנק ישראל העביר למשרד האוצר את טיוטת החוק. הצעת החוק מחכה להערות משרד האוצר ולכן אנחנו לא יכולים רגע לתאם עמדת ממשלה. באין עמדת ממשלה מתואמת, אנחנו לא נוכל להביא אותה בפני הוועדה. לכן הממשלה מתנגדת להצעת החוק. עמדת ועדת השרים היתה שהחקיקה צריכה להיות מתואמת בין משרדי הממשלה.

יש לכם הגבלת זמן על עצמכם?

אנחנו מקווים להביא את זה במהירות האפשרית.

זה קצת לא הגיוני כי החלטת ועדת השרים לחקיקה אמרה שאני צריך להמתין 60 יום. אז זה לא אומר שאחרי 60 יום, אם תחכו עוד שנה, אז העמדה תתהפך?

כרגע אין לי עמדה להעביר. קיבלנו את הצעת החוק מבנק ישראל היום בבוקר לכן אנחנו לא נוכל לומר כרגע מה עמדת משרד המשפטים בעניין הזה.

בהעדר עמדה, המשמעות היא התנגדות.

זה נובע מתקנון הממשלה, זאת לא התנגדות מהותית.

אני מבקש להצביע על סעיף 9ט'. האם יש מישהו שמתנגדת לתוספת של הפיקוח על הבנקים לסעיף 3? דהיינו, "שירות חיוני בקשר עם חשבון עובר ושב או בקשר עם שימוש באמצעי תשלום". יש התנגדות?

זה סעיף נפרד.

לא, הוא מציע את זה בסיפה של סעיף 3. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שמנהלת הוועדה הביאה לתשומת לבי עכשיו, שחברות האשראי לא הוזמנו לדיון ובלי לשמוע את דבריהם - - -

אני כבר רשמתי לזמן אותם לדיון לאחר הקריאה הראשונה.

זה נכון וראוי שכרגע זה ייכנס. אני מסכים שצריכים להזמין אותם כדי לשמוע את דעתם. אם תאמרי לי שזה לא יהיה נושא חדש, אז אין לי בעיה.

בוא נאמר כך, אפשר לטעון נושא חדש אחרי הקריאה הראשונה ברגע שאתה מוסיף חובות שיוחלו על גופים אחרים. מצד שני, אתה לא יכול, מלכתחילה, להטיל חובות כאלה מבלי לשמוע את עמדתם בכלל.

זאת רק קריאה ראשונה.

קריאה ראשונה זה חלק מהליכי החקיקה.

תודה רבה לכולם. אנחנו נצביע על זה. נזמין אותם לדיון הבא. אם הם ישכנעו את הוועדה אנחנו נוכל להסיר את זה. אחרת אנחנו ניקלע לעניין של נושא חדש וזאת סחבת.

מי בעד סעיף 9ט במלואו עם הנוסח המתוקן בפסקה 3?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים - אין

סעיף 9ט עם הנוסח המתוקן בפסקה 3 נתקבל.

נתקבל פה אחד.

"קביעת סכום ואיסור גבייה


9י. המפקח רשאי לקבוע, לגבי שירות בפיקוח, ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת -

1. עמלה מירבית שרשאי תאגיד בנקאי לגבות עבור שירות כאמור;

2. איסור על תאגיד בנקאי לגבות עמלה עבור שירות כאמור."

הערות לסעיף 9י'.

במסגרת הכוונה של הצעת החוק להגביל את הפיקוח למינימום ההכרחי, אנחנו חושבים שאין מקום לסעיף קטן 2. אני חושב שצריכים לתת סמכות למפקח שעל שירות מסוים לא תיגבה עמלה בכלל. נותנים לו סמכות פיקוח לקבוע את המחיר, בנסיבות מסוימות. האם שירות שניתן יכול להיות בלא תשלום?

סעיף 2 במתכונת אפס או במתכונת אחרת הוא אחד החשובים ביותר. הוא ייתן למפקח את הסמכות למנוע כפל עמלות ואין שום מקום להסיר את זה.

או שתוקפים את זה דרך 2 או שצריך להגדיר את השירות כי אחרת זה יכול ליפול בין הכיסאות.

אני מבקש להביא להצבעה את סעיף9י'. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים - אין

סעיף 9י נתקבל.

התקבל פה אחד.

"בקשה להעלאת סכום עמלה.

9יא: א. תאגיד בנקאי המבקש לתת שירות הכרוך בגביית עמלה בשיעור או בסכום העולה על העמלה הקובעת, והשירות הינו שירות בפיקוח, ולא נקבעה לגביו הוראה לפי סעיף 9י, יגיש למפקח בקשה להעלאת העמלה מנומקת; המפקח רשאי לדרוש פרטים נוספים לבדיקת העניין.

ב. ראה המפקח טעם לכך, רשאי הוא להתיר העלאת עמלה, בין בשיעור המבוקש בבקשת ההעלאה ובין בשיעור נמוך ממנו.

ג. לא הודיע המפקח על דחיית הבקשה או לא הגיב המפקח תוך 45 ימים מיום שנמסרה לו בקשת ההעלאה, ואם ביקש פרטים נוספים - תוך 20 ימי עבודה מיום מסירתם למפקח, לפי המאוחר - יראו כאילו ניתן לתאגיד הבנקאי המבקש, ביום שלאחר מכן, היתר להעלאת העמלה בשיעור האמור בבקשת ההעלאה.

ד. בסעיף זה, "עמלה קובעת" - עמלה בסכום או בשיעור שגבה התאגיד הבנקאי ערב ההכרזה על פי סעיף 9ט, על השירות, שבגינו נגבתה אותה עמלה כאמור."

הערות לסעיף 9יא'.

שלוש הערות קצרות. לגבי סעיף קטן ג', אני חושב שלוחות הזמנים ארוכים מידי. מדובר בהחלטות עסקיות שחשוב לקבל לגביהן תשובה מהירה. אני חושב ש-14 יום בהחלט מספיקים. אפשר לקצר את התקופה.

הערה שניה, גם פה הוועדה צריכה לתת זכות ערעור על החלטת המפקח על הבנקים. זאת החלטה שיש לה משמעות רחבה מאוד וצריך שתהיה עליה זכות ערעור.

הערה שלישית. אני חושב ההצעה מטפלת בעמלות לגבי סעיף ט', י', כלומר העמלות שלגביהן לא נקבעה הוראה. אבל מה לגבי עמלות אחרות שלא היו דרך ט' י'?

מה עמדת בנק ישראל לגבי לוחות הזמנים?

אנחנו חושבים שלוחות הזמנים הם סבירים.

אני חושב שזה כן מתייחס כי ברגע שהחוק ייכנס לתוקף יצטרך לעבור על כל העמלות הקיימות ולקבוע גם על עמלות, שערב כניסת החוק לתוקף, נכנסות לתוך אחד הקריטריונים.

אנחנו מבקשים שתחול חובה לפרסם את דבר הבקשה על מנת שארגוני הצרכנים יוכלו להגיב עליה ותגובתם תהיה לנגד עיניו של המפקח על הבנקים, כשהוא בא לקבל את החלטתו. לא נוכל לדעת שהוגשה בקשה כזאת אלא לאחר מעשה, אם היא לא תפורסם.

כמו בשינויי הריבית שמתפרסמים.

אני חושב שחזקה על כתבי בנק ישראל שהם יגיעו לבקשות האלה. מספיק שנציין שחל על זה חוק חופש המידע.

אני חייב לומר משהו הוגן גם כלפי הבנקים. אם הבקשה תפורסם אונליין, אף מפקח לא יהיה מסוגל, ציבורית, לעמוד בשיקול דעת סביר ולשקול את הבקשה הזאת. אני חושב שמספיק שאחר כך הוא יצטרך דין וחשבון על פי חוק חופש המידע. לעשות את כל הליך הבקשה להליך פומבי, זה נראה לי מוגזם.

אנחנו נמצאים היום במצב שחוק חופש המידע לא מוטמע די צרכו. אנחנו צריכים לרוץ ולהתחקות אחרי מידע שאמור להיות גלוי לציבור על מנת שיוכל להביע את דעתו. מוכנים להחליף את חובת הפרסום בחובת ההתייעצות עם המועצה הישראלית לצרכנות.

אנחנו נחזור לזה.

עו"ד נד"ב, כמה זמן אתם חושבים שהוא זמן סביר?

14 ו-14.

זאת תקופה קצרה מאוד. אני חושב שאנחנו צריכים להיות שם ולא במקרה, לאחר שזה הוגנב לאוזנינו, או בבקשת התייעצות איתנו או בפרסום לציבור שעליו נוכל להגיב.

גם תהליך של ייקור, שהוא תהליך עסקי, לא צריך לקבל אופי של משפט שדה. אני מסכים עם מה שאמר חבר הכנסת ארדן. גם אם יוצרים מנגנון, צריך להפוך אותו למשהו ענייני ועסקי ולא משהו שאפריורית יהיה ניתן לשים לו חישוקים וגם על ידיו של המפקח עצמו.

חבר הכנסת ארדן, אולי נצמצם את הימים? בכל זאת מדובר בגופים עסקיים שהזמן משחק תפקיד חשוב.

הוא צריך לבדוק מאזנים, שיקולים כספיים, כמה עולה להם השירות הזה. בואו נחשוב על זה, כרגע לא הייתי משנה ובטח לא ל-14 יום.

אני לא רואה שום דחיפות לדון בהעלאת מחירים. יש התייקרויות של הדלק בשוק העולמי ואתה צריך לקבל החלטה לייקר את המוצר. אין בדברים האלה פיקוח נפש. מאידך, אני מקבל שצריכה להיות שקיפות בבקשה להעלאת תעריפים. אני מקבל שצריכה להיות ועדת ערער אם נדחתה הבקשה שלהם. צריך שגם לצרכנים תהיה במה לתת את תגובתם.

אנחנו מסתכלים מהם המועדים שנקבעו בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. כאן מדובר על 45 ימים. סעיף 15 ב': "לא הודיע המפקח על דחיית הבקשה מחמת שאינה עומדת באמות המידה שנקבעו לפי 27 או לא הגיב המפקח תוך 30 ימי עבודה מיום שנמסרה לו בקשת ההעלאה ואם ביקש פרטים נוספים תוך 14 ימי עבודה מיום מסירתם למפקח לפי המאוחר...". 30 ו-14 ימים אלה המועדים.

לא כרגע, אני צריך לחשוב על המורכבות, להתייעץ עם בנק ישראל.

פורסם היום בתקשורת ששר המשפטים רוצה להציע הצעת חוק לצמצום הבירוקרטיה באופן שיקצבו מספר ימים שאם פונים לפקיד ציבור, והוא לא נותן את תשובתו, תוך אותו מספר ימים יראו את זה כמאושר.

אני מבקש להצביע על סעיף 9יא' כפי שהוא. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים - אין

סעיף 9יא' נתקבל.

עבר פה אחד.

" עמלה מחייבת.

9יב': לא ידרוש ולא יגבה תאגיד בנקאי עמלה בניגוד להוראת המפקח שניתנה לפי סעיף 9י או היתר שנתן המפקח לפי סעיף 9יא."

אין הערות לסעיף 9יב'. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים - אין

סעיף 9יב' נתקבל.

עבר פה אחד.

"חובת דיווח.

9יג': תאגיד בנקאי לא יעלה עמלה ולא יגבה עמלה חדשה אלא אם הודיע על כך למפקח 14 ימים מראש".

אין הערות ל-9יג'. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים - אין

סעיף 9יג' נתקבל.

9יג' עבר פה אחד.

"סמכויות

9יד': המפקח רשאי לדרוש מהתאגידים הבנקאיים, כולם או חלקם, מידע או מסמכים והוא רשאי להשתמש בסמכויותיו על פי פקודת הבנקאות, 1941, לצורך מילוי תפקידיו על פי פרק זה".

הערות.

אנחנו סבורים שצריך לדרוש, ויש פה המלצה של הוועדה המייעצת של בנק ישראל עוד משנת 84', שהבנקים יגישו תחשיבים כספיים כשהם מבקשים בקשות מהסוג הזה. יכול להיות שבמקום "רשאי" צריך להיות "חייב" אבל אני יודע שיש בעייתיות בהכנסת לשון חובה לרגולטור.

אפשר אולי להוסיף: "לרבות תחשיבים כספיים".

זה ברור. זה לרבות כל מה שהמפקח מוצא לנכון.

אין הערות נוספות. אני מבקש להעמיד להצבעה את סעיף 9יד'. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים - אין

סעיף 9יד' נתקבל.

סעיף 9יד עבר פה אחד.

"ייחוד סמכויות הפיקוח.


9טו': חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 לא יחול על עמלה בגין שירות על פי חוק זה".

אין הערות. מי בעד סעיף 9טו?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים - אין

סעיף 9טו' נתקבל.

עבר פה אחד.

יש פה נציג האוצר? הם צריכים לומר לנו אם יש עלות תקציבית להצעה.

אנחנו ניתן להם שבוע.

אני מציעה שפחות כי זה יעכב את הפרסום ברשומות.

יום שני בשבוע הבא זה בסדר. תוך שבוע אנחנו מבקשים עלויות תקציביות.

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח))(תיקון - הגבלת עמלות הבנקים), התשס"ז-2006, של חבר הכנסת חיים כץ (פ/1877/17)

אנחנו עוברים להצעתו של חבר הכנסת כץ, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון - הגבלת עמלות הבנקים), התשס"ז-2006 של חבר הכנסת חיים כץ (פ/1439/17), שהיא קטנה וצנועה.

זאת ההצעה השניה מתוך 3 הצעות אותן אנחנו מתכוונים לאחד עם הצעה של המפקח על הבנקים, שלצורך העניין היא הצעה ממשלתית. בנק ישראל לא יכול להגיש הצעות חוק והוא חייב לעשות את זה באמצעות משרד האוצר. הכוונה שלנו היא להצביע על ההצעות האלה ולאחר מכן לאחד אותן עם ההצעה של המפקח. כמובן, הכל בכפוף לתוכן ולייחוד של ההצעה שלו. בבקשה, חבר הכנסת כץ, אתה יכול להקריא.

"הוספת סעיף 5ב'.

1. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א 1981, אחרי סעיף 5א' יבוא:

העלאת תעריפי עמלות.

5ב: על אף האמור בכל דין, תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי להעלות את שיעורי העמלות שהוא גובה בשל שירות שהנגיד יקבע בכללים לפי סעיף 5 שהוא העיקרי אלא אם כן נתקיימו בו אלה:

1. ההעלאה מהווה עדכון של עליית המדד ואינה עולה על 3% מיום העדכון האחרון של אותה העמלה;

2. ההעלאה נעשתה במועד תשלום תוספת יוקר לשכירים במשק".

ההצעה הזאת, וגם אלה שאחריה, נולדו מזה שהבנקים הלכו בניגוד למה שאבא שלי הציע לי. אבא שלי אמר לי כשהייתי צעיר: "מה שיותר מידי זה לא טוב. יותר מידי מלוח זה לא טוב, יותר מידי יפה זה לא טוב". הם התחילו לשחוט בעמלות בצורה ברוטאלית. לכן היה כאן ויכוח אם זה 200 עמלות או 400 עמלות. צריך לעשות לזה סוף. אנחנו גוררים את זה כבר מהקדנציה הקודמת. אם אמנון היה לוחמני אז כפי שהוא לוחמני היום, החוק כבר היה נעשה.

אבל אנחנו מאמינים שהבנקים צריכים להתייעל ללא החוק. ראינו שזה לא הולך.

אנחנו מאמינים שהבנקים לא צריכים לשחוט את הציבור. הציבור צריך לקבל שירות והבנק צריך להרוויח. אנחנו לא חושבים שמישהו צריך לעבוד מבלי להרוויח. אבל, מפה עד שחיטה, הדרך עוד ארוכה. בשביל זה באה גם ההגבלה בעמלה וגם תאריך היום. ביום שמשלמים לאנשים תוספת יוקר, הבנקים יוכלו להעלות את העמלות שלהם. 3% ריאלית זה יפה עבור הבנקים.

אם המדד יהיה שלילי אז הם יורידו?

ההעלאה מהווה עדכון של עליית המדד. זאת אומרת, אתה מתכוון שהעמלה תהיה צמודה למדד פלוס 3%?

כן.

המשכורות עולות יחד עם המדד?

אנחנו מתנגדים להצעה הזאת מהטעם הפשוט שהיא עלולה ליצור מנגנון עדכון אוטומטי של העמלות, הצמדה פלוס 3%. הטעם השני הוא, שהיא לא נותנת את הפיתרון הכולל כמו ההצעה של חבר הכנסת ארדן, במשל ביצירת שירותים חדשים.

אני לא זוכר מתי שולמה תוספת יוקר, אבל מאז הבנקים כבר העלו עמלות בעשרות אחוזים. אם היתה סכנה מיום תשלום תוספות היוקר, אני חושב שהיום העמלות היו זולות בעשרות אחוזים כי תוספת לא שולמה שנים ועמלות רצות חדשות לבקרים. אז אנחנו לוקחים את הסיכונים. ביום תשלום תוספת היוקר מעודכנת גם קצבת הזקנה של הגמלאים.

לפי הנוסח הזה באותו יום ירצו לעשות עמלה.

אתה טוען למן טייס אוטומאטי שכל הזמן מתעדכן. אפשר יהיה לדון על זה.

אני יכולה להעיד לגבי הבנק שלי. עיקר ההעלאות האחרונות היו ביולי 2002. המסמכים נמצאים אצל המפקח ואפשר להראות אותם. כשאתה מדבר על 3% תוספת יוקר, האם זה מדד יולי 2002 עד להיום, או שזה 3% לשנה? האם יש הבדל בין עמלה שהועלתה לאחרונה ב-2002 לבין עמלה שהועלתה לאחרונה ביולי 2006? האם ה-3% זה אותו דין?

אנחנו נקבל את העקרונות מחבר הכנסת כץ וננסח את זה.

מ-2002 המדד עלה ב-2% או 3%. בכמה העלתם את העמלות מ-2002?

יש ויש.

הצעת החוק באה לתת מענה למטרה ראויה אבל לדעת אמון הציבור הכלי הוא לא הכלי הנכון. אני ארחיב לגבי הבעייתיות כפי שהסביר הפיקוח על הבנקים. אחת הבעיות בתחום השירותים הבנקאיים היא שבנקים גובים שני סוגים של מחירים: ריביות ועמלות. לצורך העניין נייצר קיבוע אפקטיבי. בואו נניח לרגע שמדובר בקיבוע אפקטיבי של מחיר העמלות. אז פער הריביות יעלה. אנחנו נקבע עמלות שמוגדרות כעיקריות, אז עמלות שלא מוגדרות כעיקריות יועלו. אני רוצה לציין שחלק מהעמלות שלא מוגדרות כעיקריות, הן עמלות שמחויבים בהם גם צרכנים. למשל עמלת עריכת מסמכים שצוינה כאן קודם לא מוגדרת כעמלה עיקרית על פי התוספת לכללי הבנקאות. יש גם דוגמאות נוספות.

הצעת החוק בעייתית בגלל שהיא מנסה לייצר מנגנון חשבונאי אבל מאוד מאוד נקודתי. הבעיה העיקרית והחשובה ביותר היא שרמת המחירים של עמלות הבנקים כיום גבוהה מידי. בעצם ההצעה הזאת מקבעת את רמת המחירים הזאת ונותנת לה לגיטימציה. הפיתרון הוא לייצר תחרות - - -

אתה רואה הורדת מחירים בעמלות?

כאשר נכנסו חברות של השיחות הבינלאומיות לשוק ונוצרה תחרות אמיתית, המחירים ירדו ב-70%. אני רוצה להזכיר שהם ירדו ב-70% במחיר בפיקוח. המחירים של בזק, בתקופה שהיא היתה מונופול בתחום השיחות הבינלאומיות, היו מחירים בפיקוח. עדיין התחרות יצרה הפחתת מחירים בשיעור של כ-70%.

אבל הבנקים זה דואופול.

צריך לייצר תחרות.

אני מצטרף לדברים של קודמיי. בימים שבהם האינפלציה דהרה במדינת ישראל, המשמעות של הצעה מהסוג הזה זאת התייקרות פנומנאלית בקצב מבהיל של עמלות הבנקים כי הם פה על טייס אוטומטי. לכן אסור ליצור את הזיקה הזאת.

ברמה העקרונית, צריך לעשות אבחנה, גם כשמגיעים להחלטה, שאנחנו לא מסכימים לה, שצריך פיקוח. גם במקרים הקיצוניים זה בדרך כלל לא מתבצע על ידי הסמכות הפוליטית או על ידי הכנסת והריבון אלא על ידי הרגולטור. במובן הזה, מקום שבו הוועדה היא זאת שתקבע את מחיר העמלות ואת מנגנון העדכון שלהן, זה נראה לי פסול באופן עקרוני.

מעבר לזה. ברמה הכלכלית העניינית, מדד המחירים לצרכן מבטא בעצם שינוי במחירים של סל תצרוכת שאותו קובעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. להצמיד מגזר מסוים, לא רק בנקאות, לשינוי בסל הזה, זה אבסורד. זה דבר בלתי הגיוני ובלתי רלוונטי. זה כמו להגיד ל"טבע" שתעדכן את מחירי התרופות שלה לפי שיעור השינוי במחירי הצמיגים. אם אתה רוצה לקחת פירמה ולהחליט שאתה כבר מתערב ומפקח וקובע לה את המחירים, אתה צריך ליצור זיקה בין התשומות של הפירמה הזאת, של הענף הזה. שהרי אין שום קשר בין מדד המחירים לצרכן, כפשוטו, לבין התשומות של מערכת הבנקאות. להגיד לבנקאים שיעדכנו את המחירים שלהם לפי מדד המחירים לצרכן - אין קשר בין השניים, ואם יש הוא זניח.

הערה שלישית היא לגבי העיתוי. הסעיף הזה נותן את סמכות העדכון לתוספת היוקר. אנחנו כבר יודעים שעדכון תוספת יוקר זה לא דבר שמתקיים בהכרח ואני מציע שגם את זה תיקחו בחשבון.

זה נכון מה שאתה אומר, שהמדד הוא אינדיקציה לגבי סל צריכה. אבל, להכניס את הנושא של המדד, רק כשיש את המדד ברמה מסוימת, העובד מקבל את תוספת היוקר. הוא מפוצה מצד אחד והמחשבה היא שהוא יכול לשלם קצת יותר עבור העמלות.

חבר הכנסת כץ, בדיון הקודם התחלנו לדון בהצעת החוק שלי שהתייחסה גם לנושא שאתה מעלה כרגע. כבר אז עליתי על כך שיש בעייתיות בנושא. אפילו שקלתי להוריד את הסעיף הזה. אתה רוצה לתקן משהו, אבל יש פה תיקון שמקלקל בחזרה. סימנתי אצלי את הסעיף הזה. יש פה בעייתיות אם אנחנו רוצים לדאוג לצרכן. ביחד ננסה לטפל את זה.

אני מוכרח לומר לך שכמו שיש עמלות מקוממות אז יש גם הצעות חוק מקוממות. אמרתי למזכירה שלי להעביר את כל השיחות שלי אליך. אני אגיד לך למה? כי מעכשיו לי, כמנהל בבנק, אין סמכות מקצועית. אתה לקחת את כל הסמכות המקצועית. להזכירך, איפה זה קיים במדינות אחרות? זה היה קיים באותה מדינה, רוסיה, כשהיתה סובייטית. אין אח ורע בעולם לחקיקה כזאת. למעט ההצהרות שלך של ההפרשה בעמלות למשקי בית, אני חושב שאתה לא יודע כמה בממוצע משלם משק בית על עמלות. כי אם היית יודע, לא היית אומר את זה.

אתם החלטתם ללכת לכיוון נכון מאוד ולהקים ועדת חקירה ולחקור את העובדות ולהבין את העניינים כמו שצריך. רק אחר לבוא - - -

אתה יודע למה הוועדה נולדה?

מה שאתה הולך לעשות זה להפוך את השוק הזה ללא תחרותי. אף בנק מחו"ל לא ייכנס להתחרות פה.

אתה יודע למה נולדו כל הדיונים בוועדת החקירה? בגלל החוק הזה, מהקיצוני הזה. אז פתאום בא עוד חוק ועוד חוק ועוד הרחבה. מזה זה נולד. אם לא היה את זה, אז לא היה את הדיון של ועדת חקירה ואתה היית ממשיך לחגוג והיית ממשיך לנהל והיית ממשיך לשחוט את האנשים. לא אתה אישית, הבנקים.

עמדת הממשלה להצעת החוק הזאת היא להתנגד מהסיבות שנאמרו כאן. הצעת החוק יוצרת מנגנון מאוד קשיח ולמעשה אין שום יכולת לשקול עלויות מול תועלת. אנחנו חושבים שראוי שתיעשה הבדיקה הזאת. יש לנו גם את הגורם המוסמך שיכול לעשות את זה.

חבר הכנסת כץ, היועצת המשפטית של הוועדה ניסחה משהו, בבקשה תקשיב ותראה אם אתה יכול לחיות עם זה. אני מוריד את זה מהצעת החוק שלי כדי שלא תהיה כפילות.

אני מציעה לך לשקול למחוק את פסקה 1. זאת אומרת, קודם כל להגדיל את מועד עדכון העמלות, להשאיר את פסקה 2, ובהמשך לומר: "ההעלאה נעשתה במועד תשלום תוספת יוקר לשכירים במשק ובשיעור שאישר המפקח. המפקח רשאי לאשר לתאגיד בנקאי העלאת עמלה במועד אחר". זאת אומרת, שבעצם זה יאמר שהמפקח יאשר את שיעור העמלות. התאריך יהיה מועד תשלום תוספת היוקר, אלא אם הוא אישר להן חריגה.

אני מקבל את מה שאמרת.

אני נציג לשכת עורכי הדין. אני חושב שסעיף 9יא של חבר הכנסת גלעד ארדן, נותן למפקח את הסמכות להחליט על בקשה מנומקת. הנימוקים לבקשה יכולים להיות מכל מיני סיבות. למשל, העלאת המדד או כל סיבה אחרת. לכן, לייחד לכאורה הצעת חוק ספציפית שקושרת בין עליית המדד לבין העמלות - אני מצטרף למה שאמרו חבריי. לשכת עורכי דין מברכת על הפיקוח ואכן סבורה שהיום המצב הוא לא תקין, אבל לקשור או לתת לכאורה לגיטימציה לעליית המדד לבין עמלות בנקים, אני לא חושב שיש קשר. אני חושב שהקשר צריך להיות אך ורק קשר אמיתי. לכן סעיף 9יא', שאומר שכשרוצים להעלות עמלה, צריך לתת נימוקים ולהסביר. המפקח יבדוק את הנימוקים האלה - יכולות להיות כל מיני סיבות. יתרה מזאת, יכולה להיות סיבה גם להפחתת העמלות. לכן אנחנו סבורים שזה מיותר.

כל מה שנאמר פה חשוב מאוד. אנחנו דנים רק על הכנה לקריאה ראשונה וכל הנושא יידון לעומקו בהכנה לקריאה שניה ושלישית, כולל הצעת חוק ממשלתית שמביאים נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים. אנחנו הבטחנו שבסופו של דבר ייצא מכאן החוק הכי טוב לצרכנים וגם שהבנקים יוכלו לחיות עם ההחלטה.

צריך להוסיף בכל הדברים האלה שמחיר העמלה לא יעלה מעבר למחיר המדד, מבלי לציין מספרים.

גם זה יידון בהכנה לקריאה שניה ושלישית.

אדוני, עם כל הכבוד. אנחנו מתייחסים בכבוד לדיונים בוועדה הזאת, גם בשלב המקדמי הזה. איזה מן הגיון בהצמדה של העלאת מחיר מסוים דווקא לתוספת היוקר? אתה אומר לעסק מתי לעשות שינוים? איך אפשר להצדיק דבר כזה? ואם יהיה הסכם בין התעשיינים להסתדרות שאין תוספת יוקר?

מוצע לאפשר למפקח לאשר. אני לא מציעה, זאת היתה הצעה של חברי הכנסת.

זה היה ניסיון לעשות הצעה שתוכל להתקבל.

אדוני היושב ראש, תאר לך מצב שבו הגורמים במשק, ההסתדרות והתעשיינים, מגיעים להסכמים של פיצוי העובדים בלי תוספת יוקר. זאת אומרת שאי אפשר יהיה להעלות עמלות בכלל.

אתם ערים לכך שפסקה א' נמחקה?

למה? אבל פסקה ב' אומרת שהעלאה תעשה רק במועד תשלום תוספת יוקר. זאת אומרת, אם עכשיו 7 שנים לא תהיה תוספת יוקר אז לא תהיה העלאה בעמלות? זה לא יעמוד בבג"צ רבע דקה.

נד"ב, אתה לא מכיר מצבים שהמדינה משיתה על אזרחיה כל מיני מיסים שלאחריה הם חיים ברמת חיים נמוכה יותר? יש גם דברים כאלה.

אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת חיים כץ, עם התיקונים שהציעה היועצת המשפטית של הוועדה. אני מציין שבהכנה לקריאה שניה ושלישית נתייחס לכל הדברים. אמרתי שלא ייצא מהוועדה הזאת חוק לא טוב.

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים - אין

הצעת החוק של חבר הכנסת חיים כץ נתקבלה.

אושר פה אחד.

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון - קידום התחרות), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת אמנון כהן (פ/1877/17).

אנחנו ממשיכים בסדר היום. אנחנו עוברים הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון -קידום התחרות), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת אמנון כהן (פ/1877/17).

אנחנו כבר התחלנו את הדיון מתי זה הוצבע?

בישיבות של ה-11.12.2006 וב-25.12.2006 אושר סעיף 1. אושר סעיף 2 ללא פסקה 1. בסעיף 3 היה דיון מחדש והוא אושר בתיקונים. זאת אומרת שנשארה פסקה אחת בסעיף 2 וכל השאר לא אושר. את 5ג' קראו אבל הוא לא אושר.

אדוני היושב ראש, תודה על הדיון והעלאת נושא מניות הבנקים לסדר היום הציבורי. אני מצטרף לדברים שאמרת בדבר איחוד הצעות החוק. בהצעת החוק שלי כבר דנו. אני רוצה לומר מראש שאני מוריד את הסעיפים שנגעו בנושא שיעור העמלה הנגבית וייקור עמלות על ידי הצמדה למדד כזה או אחר. אני מוריד את סעיף 5 ג(א) ו-5ג(ב). הסעיף הראשון הוצבע. את הסעיף השני אני מציע שנעביר איך שהוא ובהכנה לקריאה שניה ושלישית נדון בו באופן יותר מעמיק. כרגע אני לא רוצה להיכנס לפולמוסים.

תקרא את 5ב(1).

"5ב. תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוח פרטי -


1. עמלה בעד שירות שלא ניתן בפועל ללקוח, ולא יגבה יותר מעמלה אחת בעד שירות שנתן;"


הכוונה היא שלא יגבה עמלת שורה 1.21 שקלים ועוד עמלה. זאת אומרת, שלא יהיה כפל עמלות.

אין עמלת שורה למשקי בית, אין דבר כזה.

כבוד היושב ראש. אני חושב שהבעיה מתמקדת בכך שהצעת החוק צריכה להגביר את התחרות בין הבנקים. כדי להגביר את התחרות, אחת הבעיות היא שאחד אומר 200 עמלות, השני אומר 300 עמלות, בלי עין הרע כן ירבה וכן יפרוץ העמלות מתגברות. יש עוד בעיה, כל בנק קורא לעמלה בשם אחר. אותו שירות ניתן על ידי כמה בנקים וכל אחד קורא לו בשם אחר. האזרח לא יודע להבחין על מה מדובר ועל מה נגבה ממנו כסף.

רבותי, אתם חיים בברנז'ה הזאת ואתם יודעים את הדברים בעל פה. הלקוח התמים לא יודע על מה מדובר ועל מה לוקחים ממנו כסף. אם רוצים לפשט את העניין ולהגדיל את התחרות, אנחנו חייבים לצמצם את העמלות. שיהיו כמה עמלות בודדות, ולא מאות, ואחרי זה יוכלו לפרסם באיזה עמלה מדובר. אז יוכלו לעשות תחרות בין הבנקים.

מה רצית שיהיה כתוב?

קמה ועדת חקירה. אנחנו צריכים להגיע עם הבנקים להבנה שהם יעשו משהו מצומצם. צריכות להיות כמה עמלות בודדות. כשאני נכנס למכון כושר אני לא משלם שוב עבור כל מכשיר בנפרד. צריכות להיות כמה עמלות בודדות ואז תהיה תחרות בין הבנקים.

אני מרגישה קצת כמו קול קורא במדבר. אני חושבת שהדברים שאני עומדת לומר היו צריכים להיאמר על ידי בנק ישראל, אבל אני אומר אותם בכל זאת. ישנו נוהל בנקאי תקין מספר 414. הנהלים שמוציא המפקח על הבנקים מחייבים את הבנקים כמו חוק. אני רוצה לראות את הבנק שיעז לא לקיים את נוהל בנקאי תקין של המפקח. בסך הכל הבנקים שומרי חוק.

יכול להיות שהבנק לא מלא אחר הוראות המפקח?

מה מחייב הנוהל הזה?

נוהל בנקאי 414 נותן שם מדויק עם קוד מדויק לכל עמלה ועמלה. אם תפתח את התעריפון של בנק לאומי או את התעריפון של בנק הפועל, תמצא שם אותה הגדרה בדיוק לשם העמלה. התעריף לא יהיה זהה אבל ההגדרה תהיה דומה. היום יש שקיפות מלאה, יש קטלוג מלא של כל עמלות הבנקים. הקטלוג נעשה על ידי המפקח על הבנקים.

גברת תמיר, מתי ניסית לבקש מבנק ישראל את רשימת העמלות של הבנקים? ניסיתי להשיג את הרשימה לוועדת החקירה של חבר הכנסת פינס-פז. מבנק ישראל לא הצלחתי לקבל אותן. נמסר רשמית שבבנק ישראל אין. אל תגידו לי לא נכון, ניסיתי לספק את הרשימה לחבר כנסת פינס-פז.

יכול להיות שעמלה מספר 3.2 – כל העמלות מקוטלגות. זה דבר אחר לצמצם את העמלות, אדוני צודק, וזה דבר אחר לקטלג. הקיטלוג של כל ה-300-400 עמלות קיים.

לפחות אנחנו מסכימים על צמצום העמלות.

גם במסגרת העמלות המקוטלגות, הציבור הפרטי לא מנצל יותר מ-80 עמלות ובעצם העמלות השכיחות הן 10-20 עמלות, זה הכל.

בנוסף, אין עמלת שורה ללקוחות פרטיים. כשהוסכם על עסקת החבילה, וכל הבנקים מקיימים את עסקת החבילה, ויש חוק ועדת הכלכלה שאנחנו קוראים לו סל שמחון. ישנו סל של המפקח שמדבר על 10 שקלים בחודש והעמלות העיקריות הן ניהול חשבון משק בית. אנחנו מקיימים את זה. חסר לנו שלא נקיים את זה ונזוז משם. ברגע שהסכמת שהעמלות יהיו על הלקוח, על פי סל א' או על פי סל ב', לפי בחירת הלקוח, סל ועדת הכלכלה או סל המפקח, זה מחייב. אין עמלות שורה, אין דבר כזה יותר. אני מדברת על עובדות.

אתמול דיברתי עם סוניה ולודוסלבסקי מבנק ישראל. אמרתי לה שבנק ישראל לא עדכן את העמלות. היא אמרה: "אנחנו לא נעדכן את העמלות כי יש עכשיו ועדת חקירה". אני אומרת לכם, נוהל בנקאי תקין, 414 של בנק ישראל, שני דברים לא מתוקנים שם. אחד, לא הכניסו את נושא הסלים שעליהם דיברתי, אבל אם תיקח את התעריפון של בנק לאומי ושל בנק הפועלים, תראה שמספרי הקטלוג זהים.

אותה עמלה מפורסמת, שאתה אמרת מהי, תאמין לי פתחתי ונפלתי מהכסא. דמי ניהול פיקדון ניירות ערך, באמת כתוב שם עדיין דמי משמרת. מה לעשות? הוא עדיין לא מעודכן.

אני יכול להשיג לכם תוכנה שתשערך.

עד כמה שאנחנו מבינים, כשאתם קובעים סל שערכו 18 שקלים לחודש לצרכן הפרטי , הוא כולל מספר פעולות מסוים מכל סוג. עברת את מספר הפעולות הזה, מה קורה?

1.21 שקל.

שמעתם? ואחר כך אומרים שאין עמלת שורה.

זה לא פייר, בשביל זה קבעו סל. לא קבעו שזה בלתי מוגבל.

הנושא של סל העמלות נקבע בוועדת הכלכלה. זמנו של סל העמלות עבר. אתם יכולים מחר בבוקר להתחיל לגבות חזרה 1.21 שקלים ואף אחד לא יגיד לכם כלום. לכן אני רוצה לסגור את זה בחקיקה. אני לא רוצה שיבוא מנהל בנק ויגיד: היתה עסקת חבילה, הזמן נגמר, אני לא מחויב לשום דבר".

למרות השחיקה העמלות לא שונו.

שמענו והבנו.

אני רוצה להזכיר שבסעיף קטן 1 מתוך סעיף 5ב(1) קיבלתם את ההערה שלנו שהניסוח בעד שירות שלא ניתן בפועל הוא ניסוח שכדאי לתקן אותו כי יש מקרים שבהם שירות הועמד לרשות הלקוח אבל הוא לא צרך אותו.

עמלה בעד שירות שלא הועמד ללקוח.

תיקנו את זה.

אני מבקש להצביע על סעיף 5ב(1) כפי שהוא. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 5ב(1) כפי שהוא, נתקבל.

התקבל פה אחד.

7ג(א) הורד, 5ג(ב) הורד ואנחנו עוברים לסעיף 5ג(ג).

אני עובר לסעיף 5 ג(ג).


"המפקח באישור ועדת הכלכלה של הכנסת יקבע רשימה של סוגי שירותים הניתנים ללקוח שבעדם לא יגבו עמלות אלא כמקשה אחת. (בסעיף זה - סל עמלות), ובלבד שמספר סלי העמלות לא יפחת משניים.


ד. בסעיף זה ובסעיף 5ג, "לקוח פרטי" – כפי שיקבע המפקח, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת."

אני רוצה להזכיר שבישיבה הקודמת הוצע שבמקום שזה יהיה המפקח, יהיה "הנגיד לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה". ובסעיף קטן ד' זה שוב יהיה במקום המפקח, "הנגיד בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת" .

מבחינתי זה בסדר.

מי ביקש את זה?

זה הועלה כאן בוועדה. דבר נוסף שעלה בוועדה בישיבה הקודמת זה לגבי ההגדרה "לקוח פרטי". יש שתי אפשרויות שצריך להחליט לגביהן. אחת, ההגדרה כפי שהיא כרגע, דהיינו, כפי שיקבע הנגיד בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

"יחיד המנהל חשבון על שמו לבד או ביחד עם אחר שלא לצרכי עסק". הוועדה צריכה להכריע בין שתי ההצעות האלה לגבי ההגדרה של לקוח פרטי. בתום אותה ישיבה ביקשתי מעורך דין נד"ב לבדוק אם הוא יכול להציע לוועדה, לקראת הישיבה הנוכחית, הצעות משופרות להגדרת לקוח פרטי, והבנתי ממנו בשיחה, שאין להם הצעה משופרת, למעט ההצעה שעמדה על שולחן הוועדה בישיבה הקודמת. דהיינו, ההצעה כפי שהיא מופיעה כרגע עם התיקון שאמרתי, או: "יחיד המנהל חשבון על שמו לבד או ביחד עם אחר שלא לצרכי עסק".

מה טוב לציבור?

לדעתי עדיף הנגיד.

אני אגיד לך מה טוב לציבור. יש לי הרגשה שההצעה השניה, דהיינו: "יחיד המנהל חשבון על שמו לבד או ביחד עם אחר שלא לצרכי עסק", אולי איננה הגדרה ממצה, אולי לא נותנת מענה למה שהוועדה רוצה. מצד שני, כל עוד אתה משאיר את זה לתביעה בתקנות, דהיינו, הנגיד בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – כל עוד לא קבע הנגיד הגדרה, לא יחולו כל ההוראות האופרטיביות המתייחסות לעמלות או לניהול. כל עוד אין לי הגדרה של לקוח פרטי אז לא יחולו כל הנורמות שנקבעו בחקיקה ביחס אליהם. לכן, בכל אחת מכל האפשרויות יש יתרונות וחסרונות משלה.

אני מציעה, בשלב הזה, להשאיר את ההצעה שזה יהיה בקביעה של הנגיד בתקנות. אבל לבקש מבנק ישראל, מנגיד הבנק ומהמפקח, לשקול ולהביא לוועדה הגדרה בעת הדיונים.

הדבר הכי נכון שהם יביאו ההגדרה, ובסוף ההגדרה סעיף קטן שאומר שהנגיד בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה יכול לשנות את ההגדרה.

נכון. בשלב זה, אם כך, ההגדרה שעליה אתם מצביעים זה לקוח פרטי כפי שיקבע הנגיד בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה.

הערה לסעיף 5 ג(ג). ההצעה מדברת על לקוח פרטי.

לא בהכרח. בעתיד אני רוצה להרחיב את זה לכלל ולא רק למשקי בית. נשאיר את זה כך.

דבר שני. מדובר על סל עמלות כמקשה אחת ואין בסעיף אמירה שאומרת גם שיוגבלו מספר הפעולות במסגרתן. כלומר, כשקובעים סל, והוועדה בעצמה עשתה את זה וקבעה סוגי פעולות בכמות לפעולות. לא יתכן שבתוך סל יהיו עשרות של פעולות. לכן צריך לתת הגדרה שגם תביא מראש בחשבון - - -

בוועדת החקירה נבדוק את הדברים ונקבל את ההחלטה הנבונה. כרגע אנחנו לא בשלים לקבל החלטה, כפי שאתה מבקש.

לתת סמכות שייקבעו עמלות כמקשה ובמספר, ולא אמרתי כמה.

בעקבות הערתו של עורך דין נד"ב אני שמה לב שיש כאן בעיה. יש הגדרה בסעיף קטן ד' של סעיף 5ג'. אני לא מוצאת התייחסות בסעיף 5ג' ללקוח פרטי, כך שאני לא יודעת למה צריכים את ההגדרה בכלל. וגם בסעיף 5ב' אין התייחסות ללקוח פרטי.

לא, סעיף 5ב מתחיל בלקוח פרטי.

נכון, אז רק לצורך 5ב. אז אני אעביר את ההגדרה לסעיף 5ב'.

עמדת הממשלה בנוגע להצעה הזאת לא השתנתה. בגלל שאין לנו אפשרות לתאום אז אנחנו מתנגדים.

אני מבקש להעמיד להצבעה את סעיף 5ג' עם התיקון שהקריאה היועצת המשפטית לוועדה וגם את סעיף ד'. מי בעד? מי נגד.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 5ג(ג) עם התיקון וסעיף 5ד(ד) נתקבלו.

עבר פה אחד.

עוברים לסעיף 5ד.

"מעבר של לקוח פרטי בין בנקים


א. לקוח פרטי כהגדרתו בסעיף 5ב(ד), המעוניין להעביר את חשבונותיו מבנק אחד (בסעיף זה – הבנק המקורי) לבנק אחר (בסעיף זה – הבנק הקולט), ימסור הודעה לבנק הקולט; הבנק הקולט רשאי, באישור בכתב מהלקוח, לנהל עבורו את כל ההליכים הקשורים במעבר כאמור, ובכלל זה -


1. לקבל לידיו את ההרשאות לחיוב בכל חשבונות הלקוח בבנק המקורי, לרבות חיובים בשל משכנתאות וקופות גמל;


2. לקבל מידע מראש בדבר כל החיובים העתידיים בכרטיס החיוב של הלקוח ולסייע בהעברת החיובים לפרעון בבנק הקולט; בפסקה זו, "כרטיס חיוב" – כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986."


המטרה, אדוני היושב ראש, היא להגביר את התחרות בין הבנקים. המטרה היא לפשט מעבר של לקוח שאינו מרוצה מהבנק שאיתו הוא עובד לבנק אחר. אתה תחתום על טופס אחד והבנק הקולט כבר יעשה את כל הפרוצדורה מסביב. הוא מחתים אותך על יפוי כוח. המטרה היא לפשט את הדברים ולהגביר את התחרות. ביום אחד ובטופס אחד אפשר לסיים את כל הליך המעבר. היום זה עולה 40 שקלים ואני רוצה שזה יהיה פתוח ותחרותי ושאפשר יהיה לעבור מבלי לשלם ושזה יהיה חינם. היום אין לי שום כלי כדי להגביר את התחרות. אני לא יכול להכניס שחקנים חדשים, בנקים חדשים אז אין תחרות. אולי כך נוכל לטפל בזה.

תקרא בבקשה את סעיף ב'.

"ב. לא ניתן לחייב את חשבון הלקוח הפרטי בבנק הקולט בחיובים כאמור בסעיף קטן (א)(2), רשאי הבנק הקולט לבצע אעבור הלקוח פעולות להעברת כספים מחשבונו בבנק הקולט לחשבונו בבנק המקורי, בסמוך למועד החיוב בחשבון המתנהל בבנק המקורי; הבנק המקורי לא יגבה עמלה בעד חשבון המתנהל בו לצרכי פירעון החיובים העתידיים, לרבות עמלות בעד ניהול החשבון או בעד העברת כספים מהבנק הקולט בגובה סכום החיוב, אלא אם כן התיר זאת המפקח בכללים שקבע".

הלשון שמשתמשים כאן היא לשון "רשאי". כלומר, אם הבנק רשאי, אז הוא רשאי גם שלא. אנחנו סבורים שבמצב כזה הלקוח יכול ליפול בין הכיסאות. אמנם תהיה אפשרות לבנק הקולט לעשות את זה עבורו, אבל לא תהיה חובה. אנחנו מעוניינים שתהיה חובה לבנק הקולט לעשות את זה באישור הלקוח. עדיין הלקוח הוא זה שיחליט אם הוא רוצה שהבנק הקולט יעשה עבורו את הפעולות האלה אבל היה והחליט שהוא מעוניין, הבנק הקולט יצטרך לעשות את זה.

לבנק יש אינטרס מובהק לעשות את זה.

לפעמים הבנק הקולט עלול לשקול, שהוא מעדיף לקוחות מסוג אחד על לקוחות מסוג אחר.

אז מה? אתה יכול לחייב מישהו לקבל לקוח?

המטרה של הסעיף הזה היא להקל על אפשרות הצרכן - - -

אבל צריך גם היגיון. פה זה שוק חופשי. אתה מגיע לבנק והבנק לא רוצה לקבל אותך, אתה יכול לחייב אותו לקבל אותך?

במידה והוא מקבל אותו - - -

אם הוא יקבל אותו אז הוא יבצע את כל התהליכים.

הבנק הקולט רשאי, זאת המציאות היום. אני חושב שהיום רק לאומי ישיר עושה את זה לכל לקוחותיו. לפני שנה היה מבצע של דיסקונט שגם עשה את זה. היום כל הבנקים רשאים לעשות את זה אבל אנחנו לא רואים שהם עושים את זה בפועל. זה המהות של הסעיף.

אבל אי אפשר לחייב אותם.

מדוע לא? אם אנחנו רוצים לאפשר תחרות ולהקל על המעבר - - -

ברגע שאתה מחייב מישהו, אז אין תחרות.

יש הוראה של המפקח על הבנקים שקובעת כללים למעבר מבנק לבנק. היא בין היתר נולדה מהדיונים הקודמים בוועדת הכלכלה. ההוראה מתייחסת לדברים שנאמרו פה והיא קובעת עמלה מקסימאלית של 40 שקלים. השאלה אם רוצים לשדרג את אותה הוראה לרמה של חקיקה לנוכח הדברים שנאמרו על ידי המועצה לצרכנות, שהם לא רואים שימוש בכלי הזה על ידי הציבור.

אומרת הגברת תמיר שאם תורה לה בנוהל בנקים, כולם יהיו חיל ורעדה והם יבצעו את זה.

המעבר בין הבנקים הוסדר בעסקת החבילה.

מחר תבטלו את עסקת החבילה.

אני אומרת לך שהוא הריבון, אני רצינית לגמרי. הדברים האלה מעוגנים בחוק. מה שהשית עלינו המפקח על הבנקים מבחינת מסמכים שצריכים לתת ללקוח שרוצה לעבור, זה מפה עד להודעה חדשה. המיכון עבד וביקשנו ארכה וקיבלנו אותה. הבעיה היא אחרת, הציבור שונא את הבנקים אבל מאוד אוהב את פקיד הבנק שעובד מולו. הוא יודע מתי הפקידה ילדה והוא יביא לה פרחים וכדומה.

אני לא רואה את זה בסניף שלי.

אני חשבתי שהפקידה צריכה לדעת מתי הלקוחה יולדת. הבנק דואג לה לסלסילת פרחים.

הבעיה היא מאוד אנושית. אותו לקוח שעוזב, לא נעים לו להגיד שהוא עוזב אז הוא עושה את הכל בשקט. הבנק אפילו לא יודע שהכוונה של אותו לקוח זה לחסל את עסקיו. לחסל חשבון שיקים אין בעיה. אם הוא היה אומר שהוא מעביר את פיקדון ניירות הערך ובאותה נשימה מחסל גם את חשבון מטבע החוץ שלו, היינו נעצרים ב-40 שקלים. אבל סתם לקוח שרוצה להעביר ניירות ערך מבנק לבנק, אז ישנה עמלה. אתה לא רוצה, אל תעביר. הוא לא אומר לך את מלוא האמת ולכן אתה כמעט לא רואה גבייה במסגרת ה-40 שקלים. לא בגלל שהבנק לא רוצה לגבות, אלא בגלל שהוא לא יודע. הבעיה העיקרית היא לדעת מתי הוא סתם העביר את הפעילות העיקרית שלו או שסתם חיסל את חשבון השקים שלו.

אז את רוצה הצעת חוק שתחייב את הלקוח להודיע? אני לא מתנגד. מנתונים שקיבלתי יש עלייה במעבר בין הבנקים. אם פעם זה היה 2% היום זה 6%-7%.

יש יותר מודעות לצרכנות ולמחירים. לקוח יכול לנהל חשבון גם בשני בנקים.

יש שתי בעיות שצריך לתת להן מענה. אם כבר עושים הסדרה בחקיקה של הנושא, שווה להתייחס גם לחובת הגילוי. נושא נוסף שלדעתי הפורום יהיה יותר בוועדת החקירה אבל חשוב לתת עליו את הדעת והוא חסם במעבר, זה הנושא של נתוני אשראי, שאמנם נחקק אבל יש הרבה מאוד בעיות עם הנושא הזה וזה בפירוש מהווה אחד המחסומים עבור לקוחות שמנסים לקבל הצעה אטרקטיבית מבנק שני.

לא הבנתי מה הבעיה עם נתוני האשראי.

איכות נתוני האשראי לא מספיקים להערכת רמת הסיכון של הלווה.

זה נושא מאוד רחב ובעייתי כי הצד השני של המטבע הוא שככל שמשחררים מידע שלילי על אנשים שלא עמדו במוסר התשלומים, זה פוגע בפרטיות שלהם. זה איזון לא פשוט.

אבל דאגנו לנתון הזה בחוק נתוני אשראי.

נכון, ולכן זאת הבעייתיות מהצד השני.

אדוני היושב ראש, הייתי רוצה לשאול את נציג המפקח על הבנקים, האם הנושא של מעבר מבנק לבנק שכרגע מוסדר בסל העמלות, נמצא בחקיקה שאתם מכינים כטיוטה למשרד האוצר?

השארנו את זה בהוראות של המפקח על הבנקים.

אני מברך את יושב ראש ועדת הכלכלה הקודם שדאג להעביר את הנושא של סל העמלות. אמנם שמחון התחיל אבל אני סיימתי. אני מברך גם את שמחון וגם את מי שבא אחרי. ברגע שזה בהוראה ולא בחקיקה, יש לי חשש שיאמרו שעבר זמנה של ההוראה ואפשר לפתוח את הדברים. לכן צריך לעגן את זה בחקיקה. אני שומע שבחקיקה החדשה שמכין בנק ישראל הנושא הזה לא מופיע. אני מקווה שהנושא הזה ייכנס ויגרום, ולו במקצת, לתחרות בין הבנקים.

לגבי הנושא של רשאי או חייב, ניתן לכך את הדעת בקריאה שניה ושלישית לאחר שנלמד את הנושא לעומק. אנחנו נראה מה יותר כדאי ללקוח. בהסכמה ההדדית כרגע אפשר להביא את 5ד' להצבעה.

אני מבקש להעמיד להצבעה את סעיף 5ד' כפי שהוא. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 5ד' נתקבל.

עבר פה אחד.

אני מציע להוסיף סעיף שהופיע גם בהצעתו של חבר הכנסת גלעד ארדן שאומר שבשעה שחל החוק הזה, לא יחול חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.

הערה צודקת.

הערתך התקבלה. תודה רבה.

תודה רבה אדוני היושב ראש.

האוצר יעביר בתוך שבוע עלות תקציבית של החוק.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.