p_hanac

2007-02-15Liraz



הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 87

מישיבת ועדת הכנסת

יום רביעי, י"ט בשבט התשס"ז (7 בפברואר 2007), שעה 10:00

1. קביעת מסגרת הדיון להודעת הממשלה על החלטתה:

א. לצרף את מר דניאל פרידמן כשר נוסף בממשלה, בהתאם לסעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה.

ב. לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים בהתאם לסעיף 31(א) לחוק יסוד: הממשלה –

השר דניאל פרידמן יהיה שר המשפטים במקום השרה ציפי לבני, שתמשיך לכהן בממשלה

בתפקיד שרת החוץ.

2. הצגת פרויקט "קדמה" – הרחבת משכן הכנסת.

3. המלצה על מינוי יושב-ראש לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

חברי הוועדה: היו"ר רוחמה אברהם

קולט אביטל

דוד אזולאי

אורי אריאל

אליהו גבאי

משה גפני

נאדיה חילו

אסתרינה טרטמן

יעקב מרגי

מאיר פרוש

משה שרוני

אריה האן – מזכיר הכנסת

אבי בלשניקוב – מנכ"ל הכנסת

אבי לוי – חשב הכנסת

נדב כספי – חשבות הכנסת

זאב ברט – אדריכל הכנסת

נחום מלצר – אדריכל

יאיר ארצי – יושב-ראש מנהלת הפרויקט

עו"ד ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

שלומית כהן

1. קביעת מסגרת הדיון להודעת הממשלה על החלטתה:

א. לצרף את מר דניאל פרידמן כשר נוסף בממשלה, בהתאם לסעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה.

ב. לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים

בהתאם לסעיף 31(א) לחוק יסוד: הממשלה – השר דניאל פרידמן יהיה

שר המשפטים במקום השרה ציפי לבני, שתמשיך לכהן בממשלה בתפקיד שרת החוץ

בוקר טוב, חברי חברי הכנסת. אני פותחת ישיבה של ועדת הכנסת. אתמול אושר מינוי שר המשפטים על-ידי הממשלה פה-אחד. אני מאחלת לו הצלחה רבה בתפקידו. האיש הזה ראוי, הוא האיש הנכון במקום הנכון. אני מאחלת לו הצלחה בשמי ובשם רוב חברי הוועדה.

כל חברי הוועדה.

פה-אחד, חברי ועדת הכנסת מאחלים לשר המשפטים המיועד הצלחה רבה.

שיראה מכאן מה שהוא ראה משם.

אנחנו אמורים לקבוע את סדרי הדיון. אני מציעה לעשות את זה על-פי המתכונת הקודמת שלפיה מינינו את השר גאלב מג'אדלה, ושם קבענו שיינתן פרק זמן של חמש דקות לכל סיעה.

הממשלה מתבקשת למסור הודעה לכנסת על החלטתה: 1. לצרף את מר דניאל פרידמן כשר נוסף בממשלה, בהתאם לסעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה. 2. לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק יסוד: הממשלה. השר דניאל פרידמן יהיה שר המשפטים במקום השרה ציפי לבני, שתמשיך לכהן בממשלה בתפקיד שרת החוץ.

שתי ההודעות הללו טעונות אישור, והאישור יינתן במסגרת דיון של חמש דקות לכל סיעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

אני מודה לכם, חברי הכנסת.

2. הצגת פרויקט "קדמה" – הרחבת משכן הכנסת

בשעה טובה ומבורכת אנחנו מגיעים להצגת פרויקט "קדמה". כולנו חשים בכנסת ה-17 את השיפור המדהים שחל בבניין הזה. שיפור פנים הכנסת, מבחינת החזות, מבחינת הנעימות, מבחינת השירות ומבחינת כל מה שנדרש. הערכה גדולה על כל הפעולה הרבה והמבורכת הזאת נתונה ממני, כיושבת-ראש ועדת הכנסת, ליושבת-ראש הכנסת. אני חושבת שהתברכנו באישה שהיא רבת פעלים, שהיא באמת מראה את כל העשייה הטובה, ואנחנו מרגישים בזה. החידושים הללו מביאים כבוד רב לכנסת. אנחנו מארחים כאן הרבה יותר אנשים. אין ספק שכל אחד מאתנו, החל מהעובדים וכלה בחברי הכנסת והשרים, מרגישים בשינוי המבורך הזה. לצורך העניין הזה אני חושבת שמגיעה תודה מאתנו גם למנכ"ל הכנסת. אני חושבת שהמינוי שלך בעבר, כאשר היושבת-ראש חשבה על כל התהליך הזה, מוכיח את עצמו לתפארת מדינת ישראל. אני מודה שכבר מזמן ביקשת ממני לבוא ולהציג בפני חברי הוועדה את הנושא של הרחבת משכן הכנסת. בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה, גברתי יושבת-ראש ועדת הכנסת. בשיחות שלך ושלי לפני כמה חודשים חשבנו שיהיה נכון שבמיוחד ועדת הכנסת, שהיא הוועדה שאמונה על כל עבודת הבית, תקבל הסבר מפורט בכל ההיבטים, גם הכלכליים, גם התכנוניים, האדריכליים, לגבי העבודה המבורכת שנעשית סביב הבניין. הכנסת הולכת לשנות את פניה. הכנסת כבר שינתה את פניה בצד הפיסי שלה, אבל בעוד כמה חודשים מרכז הכובד של הבניין הישן מתחלק גם בבניין הישן וגם בבניין החדש. הכנסת מ-40,000 מ"ר תקבל תוך כמה חודשים תוספת של 50,000 מ"ר. המשמעות היא בניין קומפלקס שהוא מהגדולים בירושלים.

זאת אומרת שלא צריך עוד חדר כושר.

יש הטוענים שנצטרך לרכוש גלגיליות לחברי הכנסת ולעובדים להגיע מקצה לקצה. אבל כאשר זקני הבית עברו מבית פרומין לכאן, הם הגיעו לבניין, ראו את תפארתו ואת גודלו ואמרו: מה נעשה עם כל הגודל הזה? מה נעשה עם אותו בניין ענק לעומת מה שהיה? מהר מאוד התברר שהצרכים גדלים, הצרכים מתרחבים, וגם הבניין הזה הפך להיות קטן לבית המחוקקים הישראלי. לפני כמה שנים הוחלט על הרחבת משכן הכנסת.

אני חושב שזה נכון שנשב ונפרוס דווקא בפני הוועדה הזאת – אני, החשב אבי לוי, האדריכל של הבניין נחום מלצר, מינהלת הפרויקט – בדיוק מה הולך להיות. מדובר בפרויקט שעלותו גבוהה מאוד, ומן הראוי שחברי הכנסת יקבלו הסבר מפורט. עמדתי על כך שהוא יהיה עד הפרט האחרון, כי זאת הזדמנות בשבילי, בתור אחד שמכנס אחת לשבוע את ועדת הבנייה של הקומפלקס הגדול הזה, גם להשמיע וגם לשמוע הערות, כי אנחנו או-טו-טו בשלב של הסיום.

אבי לוי, החשב, עושה עבודה מבורכת, נפלאה, עם אצבע על כל שקל ושקל. הוא לא נותן לשחרר שום שקל שלא לצורך, וזאת הזדמנות שלי כמנכ"ל די ותיק פה בבניין להודות לו, כי זה אחד הפרויקטים הגדולים מבחינת השלטון הציבורי, מבחינת המנהלות של קריות הממשלה. זה אחד הפרויקטים הגדולים שנבנים בירושלים, והוא מנהל את הפרויקט הזה ביד רמה ובזרוע נטויה. אין ספק, כפי שנאמר עליו במסדרונות החשב הכללי, שהוא באמת אחד החשבים הטובים ביותר בשירות הציבורי שהכנסת נתברכה בו.

באוגוסט 2001 ניתנה יריית הפתיחה לעבודות. היו איחורים, אני לא יכול לומר שאין איחורים בפרויקט. אבל בחודשים האחרונים אנחנו מכנסים את ועדת הבנייה. ועדת הבנייה שהיתה בעבר בראשות נציג ציבור, בדרך כלל יושב-ראש כנסת לשעבר, אותה ועדת היגוי בוטלה. אני עומד בראש ועדת הבנייה שמתכנסת אחת לשבוע, מקבלת את ההחלטות. אנחנו מתקדמים, אנחנו מעמידים לוחות זמנים עם שוט של קנסות על מנהלי הפרויקט. אתם שמים לב לתנופה ולשינוי סדרי העדיפויות. לפי לוחות הזמנים שאני הקצבתי לאותה חברה, לוחות הזמנים המקסימאליים להשלמת הפרויקט הם כדלהלן: באוגוסט 2007, קרי בעוד שבעה חודשים מהיום, יימסר ביתן כניסת הולכי הרגל החדש. כולכם מכירים את שער פולומבו. בחודשים האחרונים זה בלתי נסבל להיכנס משם. זה אתר בנייה אחד גדול. אבל בעזרת השם תוך שישה חודשים יהיה לנו שם ביתן כניסה לתפארת בית המחוקקים. כחודש לאחר מכן אגף הוועדות החדש יימסר. יש לנו כבר חדר ועדה לדוגמה, שהוא כבר מוכן. העבודות שם מתבצעות במהירות הבזק. עשיתי סיור עם מנהלי הוועדות, שמענו את ההערות שלהם, עשינו תוספות כאלה ואחרות. אנחנו מאבזרים אותם עם הציוד האלקטרוני החדיש ביותר, עם כל התקנות החדשות, כולל למוגבלים, כולל לאנשים עם מוגבלויות. הדברים האלה עולים כסף, ובכל מה שקשור להתמודדות עם אנשים עם מוגבלויות, אם זה דרכי גישה ונושאים נוספים, אני לא חוסך באף אגורה.

אני מציע שחשב הכנסת יציג את הדברים. הכנו לכם שקפים, שיצורפו לפרוטוקול הוועדה. לאחר מהן האדריכל נחום מלצר ימסור כמה נתונים. בבקשה.

המצגת מורכבת משלושה חלקים. החלק הראשון הוא הסקירה ההיסטורית, שאותה יציג יאיר ארצי, שעומד בראש מנהלת הפרויקט מטעם חברת CPM. לאחר מכן האדריכל יציג את החלק הפיסי של הפרויקט, ובסוף אני אציג את הנושא התקציבי. בבקשה, יאיר.

בוקר טוב. אני מחברת CPM, חברה לניהול פרויקטים, שזכתה במכרז החשב הכללי במשרד האוצר לניהול פרויקט מנהלת הקמת קריות ממשלה ובתי משפט. הפרויקט יצא לדרך בשנות ה-90 והקים מאז את כל קריות הממשלה והיכלי המשפט החדשים בערים השונות.

המגעים הראשונים בין הכנסת לבין אותה מנהלת התחילו, כאמור, ב-1997, כאשר הכנסת פנתה לסיוע של המנהלת בגיבוש הפרוגרמה והצרכים העתידיים של הרחבת הכנסת. כשנה מאוחר יותר סוכם פורמאלית שירות שיינתן על-ידי המנהלת לכנסת בכל מה שקשור לתהליכי הניהול של הפרויקט הזה – בחירת האדריכלים, מתכננים, תכנון, הכנת מכרזים וכו'.

במארס 1999 פרסמנו תחרות פומבית לבחירת האדריכל לפרויקט, והמשרד שזכה הוא משרד מלצר-אגרא, משרד ירושלמי. נחום נמצא אתנו פה והוא יציג את הפרויקט בהמשך. עם היבחרם התחלנו בכל תהליך מינוי המתכננים ותכנון הפרויקט.

בדצמבר 1999 התמנה חבר הכנסת מאיר שטרית לעמוד בראש ועדת ההיגוי מטעם הכנסת, שהובילה את הפרויקט וגיבשה את כל נושא ההחלטות ומימוש הפרויקט כמכרז PFI, מכרז שהזוכה בו יידרש הן לתכנן, הן לבצע והן לתחזק את הבניין לתקופה של 25 שנה.

באוגוסט 2000 פרסמנו את המכרז המוקדם לאותו זכיין, כמובן כמכרז פומבי. נבחרו 13 מציעים אשר קיבלו את החומר העיקרי בפברואר 2001. במקביל קידמנו אישור של תב"ע שתאפשר את ההרחבה.

באוגוסט 2001 הוצאנו צו התחלת עבודה, למי שזכה בסופו של דבר בהקמת העבודה. תקופת הביצוע המקורית היתה לארבע שנים, וכפי שכבר אמר המנכ"ל לצערנו הרב אנחנו מתאחרים מעבר לתקופה הזאת, בין השאר מסיבות אובייקטיביות של הגדלת תחולת הפרויקט והיקף הפרויקט וקשיים אובייקטיביים של מגבלות, התארגנות. מכיוון שהכנסת היא מוסד מאובטח ויש מגבלות בנושא הזה.

תאריך היעד הראשון היה במסירת החניון התת-קרקעי. היינו צריכים לצורך כך להרוס את הרחבה, לבנות את החניון ולהחזיר את רחבת הכניסה. הוא נמסר ב-2003. המבנה הבא שנמסר כשנה אחרי זה היה מרכז האנרגיה החדש, היות שמרכז האנרגיה הישן ישב על משבצת הקרקע שהיתה מיועדת לבניין הוועדות.

בנובמבר 2005 נמסר האגף הדרומי שהיה מיועד בתוכנית המקורית כמבנה העוזרים, אבל יותר מאוחר קיבל ייעודים אחרים. במארס 2006 מסרנו את האגף החדש של לשכות חברי הכנסת. מה שנותר בשביל להשלים את הפרויקט זה למסור את כל קומפלקס הכניסה החדשה של ביתן הולכי הרגל, האכסדרה וכל האלמנט של הכניסה החדשה מצפון אל הכנסת, בניין הוועדות החדש שיימסר כנראה עוד לפני אוקטובר 2007, ובעצם להשלים את כל עבודות הפיתוח שמתוכננות להסתיים עד סוף שנה זו.

נחום מלצר, אדריכל הפרויקט, בבקשה.

אני אציג את הצדדים הפיסיים של הבניין ואת השיקולים בתכנון. הבעיות שלנו היו שבבניין היום קיימות 48 לשכות. הפרוגרמה קבעה עוד 60 לשכות להשלמה. חדרי הוועדות – 10 חדרים לא מספקים לא מבחינת גודל, לא מבחינת ציוד, לא מבחינת מספר, והיה קיים קושי של גישה של מבקרים אל חדרי הוועדות האלה, כי הם היו חוצים את כל הבניין.

רחוב רוטשילד שמצפון הופך לרחוב ציבורי, ולפיכך נגרעו כ-180 מקומות חנייה מן הכנסת. הנושא הבא היה, שביתן הכניסה היה לא מספק. זאת אומרת, היינו צריכים לתת חניון, להוסיף לשכות, לבנות בניין גדול ולשפר את כל אזור הכניסה.

אשתף אתכם בכמה שיקולים אדריכליים כלליים שהיו לנו למה בחרנו בצד המזרחי. האתר של הכנסת נצפה ממערב ומדרום, ומצד שני ניתן לצפות מן הרחבה אל העיר. היו כמה מחשבות שעלו בפורומים שונים. היתה מחשבה לעשות בניין גבוה ליד זה ושללנו אותה, כי חשבנו שאין זה ראוי לפגוע בצללית הכנסת. היתה מחשבה לבנות ברחבה, אבל כך היינו נתקלים בשתי בעיות, גם של ריחוק של הבניין ממרכז הכובד הנוכחי וגם שינוי צללית הכנסת. הפתרון המועדף היה פתרון של בניין מדורג.

העקרונות המנחים שלנו היו, האחד לא להתערב בצללית של היכל הכנסת. היום אפשר לראות מכל מקום שצופים, למרות המאסה העצומה של הבנייה, שצללית ההיכל לא נפגמה. עיקרון שני, רצינו להמשיך את הבינוי המדורג. כאן היתה החלטה לבנות את הדירוג לצד מזרח, לכיוון גן סאקר. כפי שניתן לראות, רצינו לשמור על שקיפות מבט מרחוב רוטשילד, ואני מקווה שזה יושג, וגם שהאזורים הנצפים מרחוב קפלן ומדרך רופין, כלומר מדרום וממערב, יישמרו בלתי מופרעים.

לא אכנס לדיון על הפתרונות, אבל מבחינה פונקציונלית הגענו לפתרון שיצרנו מרכז כובד חדש, זה מעין לובי חדש. לידו הבניין החדש של הוועדות, בניין של חברי הכנסת ובניין של העוזרים הפרלמנטריים, שאחר כך שינה את צורתו.

הדגם הזה נעשה בשלב שזה הוצג לוועדה המחוזית, וכאן גם התבקשנו לעשות שינויים. התבנית הכללית היא התבנית אשר נבנתה. אפשר לראות את הארגון הפונקציונאלי באופן ברור. יש לנו את אזור הכניסה, בניין הוועדות, אזור חברי הכנסת, אזור עוזרים פרלמנטריים, והקשר של כל האגפים לבניין בצורה קומפקטית יחסית.

במהלך התכנון היו לנו כמה שינויים, שהתחייבו משינויי פרוגרמה שאימצה ועדת ההיגוי. היה שינוי תכנון של בניין הוועדות. היתה מחשבה שהוביל חבר הכנסת שטרית, שחדרי הוועדות יעבדו בשיטה של המיטה החמה, זאת אומרת יש חדרי ועדות ויש משרדים, ואין תלות זה בזה והשימוש הוא לפי הצורך. כאשר התקדם התכנון היינו בדיון עם מנהלות הוועדות ומצאנו שיש מקום לשנות את הבניין. נעשתה הצמדה של אולמי הוועדות אל המשרדים. מאידך יצרנו לובי קהל שפתוח לנוף. מתקבל דבר יפה.

במהלך העבודה על בניין חברי הכנסת התגלו מערות קבורה מימי בית שני, וזה חייב אותנו לשינוי תכנוני די רדיקלי בבניין של גריעת אגף, הוספה וטיפול במערות עצמן. אחר כך, בהחלטה שאימצה ועדת ההיגוי, החלטה שיזם יושב-ראש הכנסת אז מר ריבלין, נדרשנו להעביר את לשכות חברי הכנסת שהם יושבי-ראש ועדה אל בניין הוועדות ולגרוע אותם מבניין חברי הכנסת. זה הביא לשינוי תכנוני. הדבר האחרון, נדרשנו למתקן בגלל שינוי התנאים הביטחוניים של המקום. זה מתקן שמוצמד לחצר המשק.

בעקבות גילוי מערת הקבורה מימי בית שני, שעל דעת הארכיאולוגים היא של משפחה יהודית מתקופת בית שני, אנחנו משקיעים את כל המשאבים, יחד עם אתרא קדישא ועם המשרד לענייני דתות. כל מה שצריך אנחנו משקיעים ברוח טובה. כל העלויות על-מנת להגן על מערת הקבורה ועל-מנת ללכת יד ביד ברוח ראויה ומכובדת, יחד עם אתרא קדישא ועם ההלכה. השקעתי שם קרוב ל-250,000 שקלים מוצדקים. אף אחד לא יכול לשמוע, ולו רבע טרוניה, כלפי אי כיבוד הדת או ההלכה או כל דבר אחר. הכול נעשה יד ביד עם הרבנים ועם אנשי הארכיאולוגיה. כל צד שומר על האינטרסים ועל כבודו של הצד האחר. זאת דוגמה למופת. שייקחו את הפרויקט הזה למען כל כבישי הארץ ומערות הקבורה והקברים שנמצאים בכל מדינת ישראל.

לא היה סקר ארכיאולוגי לפני תחילת הפרויקט?

היה סקר ארכיאולוגי, לא ידענו בוודאות את הממדים של המערה ואת מקומה.

מתי אמור להסתיים הסיפור של מערת הקבורה?

תוך כמה חודשים.

בניין המשמר מורחב. לאורך רחוב רוטשילד, שהופך לרחוב ציבורי, אנחנו יוצרים רחוב פנימי של הכנסת. לאנשים אשר עוברים ברחוב יהיה מבט אל הרחבה, כי שערי פולומבו יוסטו קצת הצידה, יעמדו כאובייקט פיסולי, והרחבה כולה תהיה שקופה. יראו את חזית ההיכל מהרחוב. כל גדר הכנסת נבנית מחדש. אנחנו חושבים שהגדר שהיתה לא היתה מכבדת את המקום. מלבד זה, נבנה כאן בניין המכונות, בניין האנרגיה, ונסללה מערכת כבישים ועבודות פיתוח בכל השטח.

השטחים של הבניין – חניון ל-500 מכוניות, תוספת בניין המשמר, בניין חברי הכנסת ובניין הוועדות. השטחים מצוינים. צריך לזכור שלא כל השטחים הם שטחי בניין, חלק מזה הם שטחים כמו חניון, שטחי מכונות וכיו"ב. בניין האנרגיה חבוי בצלע ההר וכמעט אין רואים אותו, אבל הוא לדעתי אחד הבניינים היפים כאן.

יש מנהרה שמקשרת בין הבניין הזה לבין מרכז האנרגיה.

ועדת הכנסת תצא לסיור במקום.

לבניין הוועדות יש חזית גדולה שפונה אל הנוף, עם מדרגות גדולות שמקשרות בין הקומות. זה כבר בנוי. החזית היא בשלבי בנייה. הלובי נמצא בבנייה.

אם כך, אני לא רוצה לעזוב את הכנסת.

יש כאן הדמיות של אזור הכניסה, שהוא כבר בנוי. יש כאן צילום של אולם הוועדה לדוגמה. יש לנו תריסר אולמות כאלה, שגודלו של כל אחד מהם הוא 100 מ"ר. היום גודל חדר ועדה הוא 70 מ"ר. הוא מאובזר במערכות של מיקרופונים וצילום. יש עוד שני אולמות עגולים ועוד שלושה אולמות מלבניים, שניים קטנים ואחד גדול.

לגבי רחבת הכניסה, שער פולומבו, שאנחנו מכבדים אותו בהחלט, יוזז מעט הצידה. האכסדרה הזאת, שכבר ניתן לראות אותה בבנייתה, תיתן מבט שקיפות מן הרחוב אל הרחבה וההיפך.

את שערי פולומבו אנחנו מזיזים כמה מטרים ימינה. ראוי לציין שבאכסדרות האלה יהיו זכוכיות ומהכביש הציבורי שיעבור על יד הכנסת יוכלו לראות את רחבת הכנסת.

את המנורה יזיזו?

לא.

האם בכל הקומפלקס הנהדר הזה תהיינה מעליות שירות?

כן. יש מעלית שירות שקושרת את חצר המשק עם קומות הבניין. אני רוצה להדגיש שאין קומה שאין לה נגישות של אדם עם מוגבלויות.

הבעיה היא עם העגלות שתופסות מקום במעלית.

ההערה היא הערה נכונה. אני חושב שראוי להזכיר, שמרכז הכובד של הבניין הזה מתפרס לפי שניים שטח. המזנון הכללי היום ייהפך למזנון בשרי. המזנון החלבי יעבור לבניין החדש. תהיה שם קפיטריה חלבית.

האם תהיה מסעדה שנוכל לקבל בה אורחים?

הקפיטריה החלבית תהיה הכי מודרנית בירושלים. הקומה החמישית תהיה קומה של מנהלה.

החלק הבסיסי של הפרויקט משתרע על פני 25. התשלום הוא בערכים נוכחיים לפי מדד 2001, והסכום הוא 191 מיליון שקלים. בנוסף לזה, מטבעו של פרויקט כזה תמיד יש בו שינויים, מכיוון שבשיטת ה-PFI בונים כך שמציגים ליזם תכנון מאוד כללי, צרכים מאוד כלליים, ולכן צפויים בדרך כלל שינויים תוך כדי ההתקדמות של הפרויקט. נכון להיום ברור לנו שיש תוספת של 24 מיליון שקלים פלוס מע"מ. הם בנויים מעבודות נוספות של שדרוג בבניין חברי הכנסת, עבודות שנעשו ברחבה, החלפת ריצוף וכו'. זה כ-14 מיליון שקלים. שינויים במבנה הוועדות, ששינו את פני הבניין לחלוטין. זה עוד 10 מיליון שקלים. אבל נכון לעכשיו יש כמה תביעות תלויות ועומדות של היזם כלפי הכנסת ושלנו כלפיו, בעיקר בנושא האיחור בלוח הזמנים. כתוב בחוזה בדיוק מה הם הפיצויים שהוא צריך לשלם לכנסת.

על מה הוא תובע את הכנסת?

הוא תובע בכל מיני נושאים. הוא אומר שהוא היה צריך לעשות אל"ף ובסופו של דבר הוא נדרש לעשות בי"ת. מדובר במספר גדול מאוד של תביעות. כולן נבדקות. בפרויקט כזה יש תמיד ההוספות האלה.

את מרכז המבקרים ביטלתם?

זה חלק מהדברים שבוטלו, אבל זה הדבר הבולט ביותר. העלות שלו הוערכה בכ-30 מיליון שקלים.

חנות המזכרות תישאר?

חנות מזכרות תהיה. אני חושב שזה ראוי.

זה יביא להכנסה.

יש כאן טבלה שמסכמת את סך כל העלויות. כפי שהצגתי קודם, מדובר ב-191 מיליון בערכים של 2001. את השינויים והתוספות פירטתי. יש תשלום אגרות שישולמו על-פי חוק והוצאות אחרות שקשורות בניהול.

בסכום הזה לכתחילה נצבע סכום בסדר גודל של כ-24 מיליון שקלים, שנועד להצטיידות של הפרויקט הזה, כולל ריהוט, כולל מערכות אודיו ווידיאו לוועדות, כולל נושאים שקשורים לביטחון. 24 מיליון השקלים היו הערכה בסיסית ראשונית. תוך כדי ביצוע של הפרויקט, כאשר פורסמו מכרזים בנושא ריהוט וכו', יש עוד כ-7 מיליון נוספים לצורך ההצטיידות. הם לא חלק מהבינוי של הפרויקט, כי מדובר בציוד נייד וזה חלק נפרד שנצבע מראש.

לעניין ההרשאה להתחייב, לא צריך להיבהל מהסכום הגרנדיוזי הזה. הצגנו את זה בערכים נוכחיים, אבל אם עושים מכפלה של תשלום שנתי ב-25 שנים, בריבית שנקבעה בחוזה, הסכומים האלה הם סכומים נומינליים שישולמו במכפלה של התשלום השנתי כפול 25.

אני מודה לך, אדוני המנכ"ל, על הסקירה, וכן לאבי לוי על כל העמידה עם היד על הדופק. יישר כוח על הפעולות שלכם. תודה רבה.

ברכת יישר כוח.

אני מבקש בהזדמנות זאת להודות לאדריכל, נחום מלצר, שהוא איש צנוע. הוא עושה כאן עבודה נפלאה.

3. המלצה על מינוי יושב-ראש לוועדת הפנים והגנת הסביבה

אנחנו מתבקשים להמליץ על מינוי יושב-ראש ועדת הפנים. האישור הזה מותנה בכך שאמסור את ההודעה במליאת הכנסת. כאשר הייתי סגנית שר הפנים, לפני שנתיים, לא שיערתי שאצטרך למנות את יושב-ראש ועדת הפנים החדש.

חברי הכנסת, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה מונה לשר, ואנחנו מאחלים לו ברכות והצלחה בתפקידו. אני חושבת שמצופה ממנו רבות לגשר בין הפערים בחברה הישראלית. אני מבקשת להמליץ בפני הוועדה לבחור בחבר הכנסת אופיר פינס-פז כיושב-ראש ועדת הפנים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תודה. ההמלצה אושרה פה-אחד.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55

שקופית 1

[pic]

שקופית 2

[pic]

שקופית 3

[pic]

שקופית 4

[pic]

שקופית 5

[pic]

שקופית 6

[pic]

שקופית 7

[pic]

שקופית 8

[pic]

שקופית 9

[pic]

שקופית 10

[pic]

שקופית 11

[pic]

שקופית 12

[pic]

שקופית 13

[pic]

שקופית 14

[pic]

שקופית 15

[pic]

שקופית 16

[pic]

שקופית 17

[pic]

שקופית 18

[pic]

שקופית 19

[pic]

שקופית 20

[pic]

שקופית 21

[pic]

שקופית 22

[pic]

שקופית 23

[pic]

שקופית 24

[pic]

שקופית 25

[pic]

שקופית 26

[pic]

שקופית 27

[pic]

שקופית 28

[pic]

שקופית 29

[pic]

שקופית 30

[pic]

שקופית 31

[pic]

שקופית 32

[pic]

שקופית 33

[pic]

שקופית 34

[pic]

שקופית 35

[pic]

שקופית 36

[pic]

שקופית 37

[pic]

שקופית 38

[pic]

שקופית 39

[pic]

שקופית 40

[pic]

שקופית 41

[pic]

שקופית 42

[pic]