PAGE
23
ועדת הכנסת

5.2.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 85

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, י"ז בשבט תשס"ז, 5.2.2007, שעה 10:00

א. סדרי דיון לישיבה מיוחדת לציון יום כינון הכנסת, בנושא: מעמדו של בית המחוקקים במדינת

ישראל.

ב. בקשת חבר הכנסת סילבן שלום להעברת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה שלילי,

התשס"ז-2007, מוועדת הכספים לדיון בוועדת הכלכלה.

ג. בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות חוק, לפני הקריאה הטרומית:

1. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – מימון פעילות הסיעות בכנסת), התשס"ז-2007

(פ/2039/17), הצעת חבר הכנסת משה שרוני.

2. הצעת חוק זכויות המורה, התשס"ז-2007 (פ/2004/17), הצעת חברת הכנסת רונית תירוש.

3. הצעת חוק האזנת סתר (תיקון – ייצוג בעל שיחה על ידי הסניגוריה הציבורית), התשס"ז-

2007 (פ/1987/17), הצעת חבר הכנסת אלי אפללו.

4. הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים ומשק חקלאי), התשס"ז-2007 (פ/2051/17),

הצעת חבר הכנסת אליהו גבאי.

חברי הוועדה: רוחמה אברהם – היו"ר

אורי אריאל

אליהו גבאי

יצחק גלנטי

מגלי והבה

נסים זאב

נאדיה חילו

יואל חסון

שי חרמש

אביגדור יצחקי

יעקב מרגי

יורם מרציאנו

גדעון סער

ראובן ריבלין

ליה שמטוב

משה שרוני

חה"כ יעקב ליצמן – יושב-ראש ועדת הכספים

חה"כ אלי אפללו

חה"כ משה גפני

חה"כ דב חנין

חה"כ אמנון כהן

חה"כ יוסף שגל

חה"כ סילבן שלום

חה"כ רונית תירוש

אריאלה קלעי
- ראש תחום חקיקה, משרד המשפטים

שולי גורן

- משרד האוצר

טמיר כהן

- מנהל ועדת הכספים

אריה האן

ירדנה מלר-הורוביץ

נאזם בדר

ארבל אסטרחן



שגית אפיק – יועצת משפטית של ועדת הכספים

אתי בן-יוסף

טלי רם


א. סדרי דיון לישיבה מיוחדת לציון יום כינון הכנסת,

מעמדו של בית המחוקקים במדינת ישראל

בוקר טוב. אני שמחה לפתוח ישיבה ראשונה השבוע של ועדת הכנסת. קבלו את התנצלותי על כך שבשבוע שעבר הייתי חולה, שמעתי שהישיבה פה נוהלה ביד רמה על-ידי היושב-ראש שמילא את מקומי, חבר הכנסת יצחקי, וזאת ההזדמנות להודות לך, חבר הכנסת יצחקי שניאות למלא את מקומי.

לעונג לי.

ביד חזקה ובזרוע נטויה.

ביד חזקה, בזרוע נטויה ובגבורה מלאה.


לפני שאני עוברת לסדר-היום, אני מבקשת להגיד כך. היום הוא יום חגה של כנסת ישראל, שחוגגת את ט"ו בשבט כיום כינונה של הכנסת הראשונה. סברנו - יושבת-ראש הכנסת, בהתייעצות עמנו- שאת היום הזה יש לייחד לדיונים במליאה. אין היום הצעות אי-אמון, ועל סדר-יומה של המליאה דיון סיעתי במסגרת של שש דקות לכל סיעה.

בדיון ידברו ראש הממשלה, ראש האופוזיציה ונציגי הסיעות. מלבדם, סביר להניח שידברו גם ראשי הוועדות.

אנחנו - ועדת הכנסת – חייבים לאשר את היום הזה, ואנחנו יכולים לאשרו רק על-פי סעיף 148 לתקנון הכנסת, שאומר כך: "הכנסת לא תדון בשום עניין בצורת דיון החורגת מהוראות התקנון או מהתקדימים, אלא אם כן דנה והחליטה ועדת הכנסת על כך".

ומכיוון שהיום הוא יום חגה של הכנסת, אני מבקשת מכם, חברי חברי הכנסת, להצביע ולאשר את קיום היום הזה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה לקיים ישיבה מיוחדת לציון יום כינון הכנסת, במסגרת דיון סיעתי, שש דקות לכל סיעה, לפי סעיף 148 לתקנון הכנסת, נתקבלה.

אושר פה אחד. אני מודה לכם, חברי חברי הכנסת.

ב. בקשת חבר הכנסת סילבן שלום להעברת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה שלילי, התשס"ז-2007, מוועדת הכספים לדיון בוועדת הכלכלה

אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, אתה אמור לגשת לדיון, ביקשת שנעלה את ההצעה שלך ראשונה על סדר-היום. אנחנו נעבור לנושא השני על סדר-יומה של הוועדה – בקשתו של חבר הכנסת סילבן שלום להעברת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה שלילי, התשס"ז-2007, מוועדת הכספים לדיון בוועדת הכלכלה.


חבר הכנסת סילבן שלום, תנמק לוועדה מדוע אתה סובר שיש להעביר את ההצעה, חבר הכנסת ליצמן ישיב, ואנחנו נשמע גם את חוות-דעתה של היועצת המשפטית של הוועדה. בבקשה.

הגעתי לכאן כצעד שהוא כמובן לא שגרתי, מאחר שמדובר בהצעה שהיא לא שגרתית. זוהי ההצעה היחידה מאז ומעולם שזכתה לתמיכת כל חברי הכנסת בחתימה. אפילו החוקים למען רבין ובגין לא זכו לחתימת כל חברי הכנסת.


זוהי הצעה שהוכרה כדחופה על-ידי ועדת הכנסת פה אחד, ברוב של 18 מול אפס; התקבלה במליאת הכנסת פה אחד ב- 58 מול אפס - למרות עמדת הממשלה נגד, שרים שישבו באולם הצביעו בעד ההצעה. לכן, מדובר לפי דעתי בהצעה שהיא הצעה לא שגרתית, הצעה שיש עליה קונצנזוס רחב שמייצג כאן את רצון הציבור כולו. ברגע שכל סיעות הבית, כל חברי הכנסת, כולם תומכים בהצעה הזאת – מדובר ברצון הציבור כולו.


לכך התווספו גם יושב-ראש ההסתדרות, עופר עיני, ויושב-ראש לשכת תיאום הארגונים הכלכליים, שיחד אתי עשו בשבוע שעבר מסיבת עיתונאים שבה הודיעו על תמיכה של כל ראשי המשק בהצעת החוק הספציפית הזאת.


ביום למחרת שההצעה עברה בקריאה הטרומית, שוחחתי עם חבר הכנסת ליצמן וביקשתי ממנו לפעול בהתאם כדי להביא לדיון מהיר את הצעת החוק. ענה לי חבר הכנסת ליצמן, כהאי לשנא: חבל שלא פנית אלי קודם; היה אצלי כבר ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר, שביקש ממני לא להביא את העניין, והתחייבתי בפניו.


לי זה נשמע מאוד מאוד תמוה, שפקיד מדינה בא ליושב-ראש ועדה ומבקש ממנו לסכל עבודת חקיקה.

יותר מפליא שחבר הכנסת ליצמן אומר לך את הסוד הזה. למה ליצמן צריך לומר את זה?

גילוי נאות.

אמרתי לו שבעניין הזה, שר האוצר מעוניין בחוק, כי החוק שלי מריץ את פקידוּת האוצר להביא את ההצעה הממשלתית. ולכן, יכול להיות שעמדת פקידוּת האוצר – ולא יכול להיות; עמדת פקידוּת האוצר מתנגדת לחוק, ואני יודע זאת – אבל העובדה שאני מביא את החוק, זה מסייע לשר האוצר, זה מסייע לממשלה, כי זה בסופו של יום גורם לכך שהם יביאו את ההצעה הממשלתית כדי לנסות ולהיות היוזמים של המהלך ולא נגררים. מאחר שהייתי גם שם, במשרד האוצר, אני מכיר את העניין. כשיש הצעה פרטית, לפעמים הממשלה חושבת שאם היא תעבור, עדיף לה להיות המובילה.

הגעתי אליו ביום שני ופגשתי אותו, בדרכי אליו, באקראי מצלם במכונת הצילום ליד חדר המזכירות של ועדת הכספים. אמרתי לו: חבר הכנסת ליצמן, אני מבקש ממך להביא את ההצעה. הוא אמר: לא, הם ידיחו אותי. אמרתי לו: מי ידיח אותך, הרי כולם תומכים בזה. זה גם לא יכול להיות שיקול אם ידיחו אותך או לא ידיחו אותך, אם התחייבת למנכ"ל האוצר או לא התחייבת למנכ"ל האוצר, זה שיקול שלא ממן העניין. השיקול היחיד שצריך להנחות הוא טובת הציבור.



זאת לא הצעה שאני מביא כל שני וחמישי, ועושה את המהלך הזה. הרי יש לי הרבה הצעות חוק שתקועות בוועדות כאלה, בוועדות אחרות – גם לא תהיה הצעת חוק נוספת בעתיד שתזכה לאותה תמיכה, ואני אומר לכם זאת גם מתוך ניסיון. אני אומנם רק חמש כנסות מכהן כאן, אבל אני כבר עשרים וכמה שנים בבניין הזה – הייתי גם עיתונאי כאן – ואני מכיר. לא ראיתי הצעת חוק אחת שזכתה לתמיכה כזאת, ולכן זה לא שגרתי. לכן, צריכים לנהוג בצורה אחרת.

חבר הכנסת ליצמן מסרב להביא את ההצעה – ואני לא רוצה לחשוב מה אמר לו מנכ"ל האוצר באותה פגישה, מעבר לדברי הנימוסין; אינני רוצה להיכנס לדברים יותר חריפים- אולי נאמרו עוד כל מיני דברים, אינני יודע, לא הייתי בחדר, אבל אני משער, אולי נאמרו דברים אחרים.

עצם העובדה שהשבוע ביום רביעי זה מסתכם בארבעה שבועות שבהם הצעת החוק לא הגיעה, אני שואל איך ייתכן אם הכנסת הכירה בדחיפות ההצעה – הרי יכולנו ללכת גם בדרך הרגילה, היינו מחכים ולא היתה שום בעיה.

התקנון קובע שליושב-ראש יש סמכות להמתין שלושה חודשים להעלאת הצעת חוק – כולנו הרי מכירים את זה, לא התחלנו היום את הפעילות כאן.

אגב, את הצעת החוק שלי הוא דחה שישה חודשים.

מותר שלושה חודשים – ואת זה חבר ועדה יכול להעלות, ואחרי שישה חודשים יכול המציע להעלות. זה הסעיף.


השאלה היא אם אנחנו הולכים לפי סעיף 112 או לפי סעיף 147. הרי מדוע אני עושה את ההליך הזה? כי כבר היה מקרה כזה עם חבר הכנסת ליצמן – במקרה, כאשר אני הייתי שר האוצר. כשעשיתי את תוכנית החירום הכלכלית, חבר הכנסת ליצמן סירב והודיע שהוא לא יעביר את החוק – את תוכנית החירום. הוא הודיע בצורה פומבית – הוא לא יעביר את ההצעה הזאת.


למרות שההצעה כולה היתה צריכה להידון אז בוועדת הכספים, החלטנו – בצעד לא שגרתי, אני חייב לציין, ביוני 2002 – להקים ועדה מיוחדת, בראשותו של ויצמן שירי, שהיא אכן דנה בחוק הזה. ועדת הכנסת קבעה את ההרכב לפי אותו מפתח של ועדת הכספים, רק שמה בראש את ויצמן שירי. לא אותם חברים היו בוועדה, אבל כן חלוקת המפתח.


ואכן, החוק הזה נדון, אושר, ולדעתי זהו גם החוק שבסופו של דבר הציל את כלכלת ישראל.

או כן, או לא.

איזה חוק?

אותה תוכנית חירום מיוני 2002 – שהיא עשתה את כל המהלך שבעקבותיו התייצב המשק, שבעקבותיו החלה הצמיחה, בעקבותיו יכולנו לעשות גם את הרפורמה השנייה במס הכנסה.

בעקבותיו אתם לקחתם מהגמלאים 43 מיליארד שקל.

חבר הכנסת שרוני, זה לא העניין עכשיו .

ההצעה הזאת עברה אז – לאחר דיונים ארוכים – ובסופו של יום הצלחנו להביא את העניין הזה.


יכול יושב-ראש הוועדה לנקוט בסחבת – זה חלק מתפקידיו, חלק מסמכויותיו – אף אחד לא אומר לו: אתה חייב כל דבר להביא מייד, ואני לא חושב שאני הבן יקיר לי אפרים. אמרתי שיש לי הצעות תקועות בוועדת החינוך, בוועדת הכלכלה – כמו כל הצעה שמתנהלת. אין זה דומה להצעה שמגיש מציע מסוים – לבד או עם עוד כמה חברי כנסת - שעוברת במליאה ברוב של 20 מול 19, והיא באה לדיון, אלה ההצעות השגרתיות. פה יש מצב של עיכוב מכוון.


אתמול הגישה הממשלה לאישור את התוכנית. מצוין. אבל מה שהם פרסמו – לא אני – ממשלת ישראל פרסמה, שהם יניחו את זה על שולחן הכנסת, מתי? במאי. לא עכשיו. הרי אנחנו גם מכירים את ההליך. ברגע שהממשלה מאשרת, צריך משרד האוצר לשלוח תזכיר הצעת חוק לכל משרדי הממשלה. תקנון עבודת הממשלה קובע שהמשרדים צריכים להגיב תוך שלושה שבועות.

אז למה בהול עכשיו לצאת עם הרפורמה?

חבר הכנסת סער, ב-12:00 בצהרים ביום ראשון הודענו שיש מסיבת עיתונאים עם עופר עיני ועם שרגא ברוש. לא עברו שלוש שעות – מסיבת עיתונאים אחרת, אבל עזוב.

- - -

- - - להגיד לביבי - - -

אני לא חושב שזה עניין ממשלתי. זה לא עניין של ממשלה ולא עניין של אופוזיציה.

אני מציע – למען החוק הטוב – שלא נהפוך את העניין לאופוזיציה וקואליציה ולא נהפוך את זה למשהו פוליטי, כי זה נושא חשוב.

ממש לא. חס וחלילה, חבר הכנסת מרציאנו, ואני חושב שזה לא נכון בכלל.


חבר הכנסת יצחקי היה מראשי ועדת רבינוביץ', שעשתה את המהפך הגדול לרפורמה במס– קרנית פלוג קבעה שזה מה שהוציא את המשק מהמצב שהוא היה נתון בו – הוא היה שותף לוועדת רבינוביץ' השנייה, בניגוד אל החוק. הכל היה למען העניין.

אין לי שום בעיה שהממשלה תעביר את החוק הזה, הלוואי ותעביר אותו. הלוואי. זה לא עניין אישי. זה עניין שאני חושב שהוא משלים את רפורמת רבינוביץ' שעשינו אז. רפורמת רבינוביץ' שעשינו אז, קבעה שהיא מורידה את שיעורי המס ל- 49%, אבל מתברר שכל שכיר שני במדינת ישראל ועצמאים קטנים, לא נהנו מזה, לא מגיעים לסף המס. זה מהלך משלים, והמהלך המשלים הזה צריך לבוא לידי הבשלה.

אני עושה את זה – תאמינו לי, לא היה לי שום עניין – היינו מקדמים את הנושא. אבל, הממשלה אומרת במאי. מדוע אומרים במאי? כי לצערי הרב, אני לא רוצה לדבר סרה בפקידים, אבל המערכת שם לא אוהבת את החוק. עד מאי, אתם יודעים – או הכלב, או הפריץ, מה שיקרה, העיקר גוררים את זה.

כפי שציינתי – במשך שלושה שבועות יש תזכיר, צריך לחכות לתגובות המשרדים. לאחר מכן באים לוועדת השרים לענייני חקיקה ומתחילים לקיים דיון מקיף על ההצעה.

מדוע קבעו את אמצע מאי? משום שבמרס, הכנס מסתיים. רק באמצע מאי יוכלו להניח את זה כאן, ואני אומר לכם: לא יניחו אותו. אבל בואו נגיד שיניחו, הלוואי ויניחו.

פניתי ליושבת-ראש הוועדה, ליושבת-ראש הכנסת וליושב-ראש הקואליציה. אמרתי להם: לי אין שום בעיה, אני לא רוצה לקבל שום יתרון על הממשלה. הממשלה מביאה זאת במאי, אני רוצה להיות equal איתם. מאחר שהם באים בקריאה ראשונה – אני עכשיו אקיים את הדיונים בוועדת הכספים, אעביר את זה לקראת מרס בקריאה ראשונה. כשאנחנו נבוא באמצע מאי – אנחנו נהיה שווים. אם הממשלה גם תעביר את זה בקריאה ראשונה – יחלו הדיונים בשתי ההצעות לקריאה שנייה ושלישית. לא תעשה זאת הממשלה – אז נדע כולם שהיא לא מתכוונת.

לא התכוונתי לעשות זאת תוך חודש ימים בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. כשאמרתי את זה ליושבת-ראש הכנסת, ליושבת-ראש הוועדה וליושב-ראש הקואליציה – הם לא נפלו מהכיסא.

לפי דעתי, הגרירה עד למאי היא מיותרת, אבל זה מה שהממשלה רוצה. אני אומר: בסדר, אין לי בעיה. אני רוצה לגמור את ההליך כדי שבאמצע מאי – כשאנחנו נפתח את הכנס הבא – הממשלה תגיש, ונהיה שווים; קריאה ראשונה עברה בשני המצבים, קריאה שנייה ושלישית.

הממשלה לא תגיש – אזי אנחנו נדע שהיא לא רוצה להגיש, ואנחנו נקדם את ההצעה הזאת, כי זה רצון הציבור כולו. זה מה שביקשתי.

מאחר שחבר הכנסת ליצמן מסרב להביא זאת לדיון, אני חושב שזה עושה פלסתר את רצון הציבור וגם את רצון המחוקק. דרך אגב, חבר הכנסת ליצמן עצמו חתום גם על ההצעה, למרות שאתמול אמר לי עיתונאי מסוים שהוא כבר הודיע לו שהוא לא תומך בהצעה. בסדר, אין בעיה. אותו עיתונאי אמר לדוברת שלי שזה פוגע בקצבאות ילדים. לא הבנתי, אבל כך הוא אמר.

זה לא משנה.

זה לא משנה בכלל. גברתי היושבת-ראש, אני מבקש דבר אחד. מאחר שיושב-ראש ועדת הכספים מסרב להביא את ההצעה – כפי שהיה נדרש – אני חושב שהחוק הזה הוא מספיק חשוב כדי לחוקק אותו ולא לפגוע במאות אלפי משפחות בישראל, שמחכות היום בכיליון-עיניים להחלטה כאן של ועדת הכנסת, כי מאות אלפי משפחות במדינת ישראל רוצות לקבל את מאות השקלים הנוספים האלה כל חודש, ואם אנחנו נשים כעת מקלות בגלגלים, אנחנו בעצם נתקע את האפשרות הזאת.

נקודה אחרונה. קובי הבר הודיע שזה יהיה ב- 2009; שר האוצר הודיע שזה ייכנס לתוקף ב- 2008; אתמול שמעתי – מאחר שאני העליתי את הסוגיה הזאת – שפקידוּת האוצר אומרת 2009, והשר אומר ב- 2008; אתמול אמרו בממשלה שכבר ב- 2007, 50 אלף משפחות מהפריפריה יתחילו ליהנות.

אני מאוד מקווה שכן, אבל מאחר שמתחילים זאת במאי – זה לוקח זמן. ההצעה כאן היא הצעה מוכנה, בשלה, הכינו אותה מיטב המוחות. מאות אלפי אנשים מחכים היום לראות מה תהיה כאן ההצעה.

כל מטרתי להשוות לממשלה. זאת המטרה, שום דבר אחר – לא לגנוב קרדיט ולא להיות לפני הממשלה. נעביר את ההצעה בוועדת הכספים, נכין אותה כדי להביאה לקריאה ראשונה עד אמצע מרס. אין לי בעיה, אני כבר אומר: אין לי שום בעיה. המטרה שלי להשוות.

אם חבר הכנסת ליצמן לא מוכן להתחייב – והוא אומר שהוא לא מוכן להתחייב; דיברו איתו גם מאחורי הקלעים, דיברו איתו גם מהייעוץ המשפטי, דיברו איתו כולם, הוא לא מוכן, הוא לא מתחייב.

בוא נשמע אותו.

יכול להיות שהוא שינה את עמדתו. אם הוא לא מוכן להתחייב – בקשתי להעביר את הצעת החוק לוועדת הכלכלה או לוועדה מיוחדת שתוקם כאן בוועדת הכנסת, שתטפל בהצעה הזאת. תודה רבה.

אדוני, שמענו את דבריך, ואני מוכרחה להודות שכינוס הישיבה הזאת הוא בהחלט צעד חריג משום שעל-פי התקנון, כפי שציין חבר הכנסת שלום, עדיין לא עבר פרק זמן של שלושה חודשים שצריך לעבור.

זוהי הצעת חוק שמרבית חברי הכנסת – אני יכולה לומר כמעט כל חברי הכנסת - - -

כל חברי הכנסת.

של כנסת ישראל חתמו עליה. אני גם דיברתי עם חבר הכנסת ליצמן, דיברנו גם עם היועצת המשפטית של הוועדה, הוא יאמר את דברו. תאמין לי שגם הוא רואה בהצעת החוק הזאת הצעה חשובה מאוד.

אני רוצה להבין מה התלונה – שאני שומר על תקנון הכנסת? מה התלונה? תחליטו אם ועדת הכנסת היא קרקס, או שזה הסדר של הבית.


בא לכאן בן אדם, מתלונן עלי למה אני שומר על תקנון הכנסת. זאת התלונה כאן. התקנון אומר לי שלושה חודשים, אף אחד לא יכול להתערב בשיקול-דעת של יושב-ראש ועדה – עם כל הכבוד – ועוד מעט אתייחס לעצם העניין.


בא בן אדם לכאן, עושה קרקס ואומר: למה אתה מקיים את תקנון הכנסת, זאת חוצפה, ממש חוצפה שאתה מקיים את תקנון הכנסת. צריך ציניות, גברתי היושבת-ראש, בכלל לכנס את ועדת הכנסת בשאלה למה חבר כנסת מעיז לשמור על תקנון הכנסת. זאת התלונה כאן.


עד לרגע זה אף אחד לא אמר לי במה עברתי על תקנון הכנסת, מה עשיתי לא נכון.


עכשיו אתאר בדיוק מה קרה. ביום רביעי חבר הכנסת סילבן שלום העביר את הצעת החוק שלו בקריאה טרומית. ביום חמישי בבוקר התקשר אלי מנכ"ל האוצר - הוא לא ביקש ממני לא להעביר את ההצעה. הוא לא מדייק, בלשון המעטה. הוא אמר: תחכה מעט זמן כי אנחנו בהתארגנות.

מה זה מעט?

יש את תקנון הכנסת לגבי מה זה מעט.

האם הוא ביקש פרק זמן מסוים?

לא. קודם הוא דיבר איתי על תקופה, שבועיים-שלושה, כמה שבועות, ואמרתי לו שזה בשלבי התארגנות. אמרתי: אין בעיה – והם רוצים לאחד את שני החוקים – אין בעיה. אנחנו עושים את זה כאן יום-יום, אז מה העבירה, איזה פשע עשיתי כאן?


שיא הציניות שבן אדם יבקש לכנס את ועדת הכנסת כדי להגיד שאני לא מקיים את תקנון הכנסת. צריך בושה בשביל זה.


אחר כך, הוא התחיל לאיים עלי. לא אמרתי לו שרוצים להדיח אותי. הרי גם מה שאני אעשה עכשיו – רוצים להדיח אותי, אז מה זה קשור זה לזה?


הוא אמר לי רק דבר אחד: תביא את זה ביום שני הבא - -

חבר הכנסת יצחקי, אתה רוצה להדיח אותו?

ירדתי מזה...

- - אמרתי לו: אני לא חושב להביא את זה, כבר הבטחתי - - -

- - -

סליחה. חבר הכנסת אריאל, חבר הכנסת ריבלין. חבר הכנסת ליצמן, אנא המשך.

אמרתי לו: אני אחכה את התקופה כדי לאחד את שני החוקים. אחר כך הוא איים עלי, הוא אמר: תביא את זה ביום שני. אמרתי לו: לא אביא את זה ביום שני. הוא אמר: אם לא תביא את זה עד יום שני שלאחר מכן – אני אלך לרבנים. אמרתי לו: אתה יודע מה, אל תחכה עד אז, תלך כבר עכשיו, תעשה מה שאתה רוצה.


תקנון הכנסת קובע שיש לי שלושה חודשים. אם חבר הכנסת הוא לא חבר ועדה – בכלל יש לי עוד שלושה חודשים. אני יודע דבר אחד. הממשלה ביקשה הצעת חוק – ואני לא בקואליציה, כפי שידוע לכם, ובאמת כן רוצים להדיח אותי, ללא קשר לעניין הזה. אני מדגיש את כל הדברים האלה כדי להראות עד כמה הוא ציני בכך שהוא שיקר לוועדה.

למה להגיד שיקר?

כי הוא חצוף.

אני חוזר בי. הוא לא דיבר אמת.

תגיד לי, הרב ליצמן, עליך אפשר לאיים בכלל? אני לא מבין את זה.

סליחה, חבר הכנסת זאב, פעם אחרונה שאתה מפריע היום.

כל מילה שאמרתי – אמת .

חבר הכנסת ליצמן, אני מבקשת לומר משהו.

רגע. לא הפרעתם לחבר הכנסת סילבן שלום, אל תפריעו לי.

ברשותך, משפט אחד.

לא, אל תפריעו לי. הזמנתם אותי לבוא. בסך הכול, חשבתי שבכלל אין סיבה שאני אופיע כאן – מזמינים אותי כדי לשמוע למה אני מקיים את תקנון הכנסת – אבל באתי, אז הנה לפחות תשמעו מה יש לי להגיד.


אני אמרתי, הממשלה יודעת. אם היא הצליחה להעביר את ההצעה – היא תביא ונאחד; היא לא תביא – זה לא שייך זה לזה. אין לי שום בעיה להתנגד. יש לי הערות לגבי החוק – זה נכון, ואמרתי מה שאמרתי, זה נכון, ויש לי סיבות לחשוש שהחוק הזה יביא בעיות אחרות. אני אגיד זאת בדיון בוועדה – כשנגיע לחוק, אני אגיד את זה, זה לא שייך כרגע.


אבל מכאן ועד לכנס את הוועדה, להאשים אותי ולתקוף אותי, ללכת לעיתונות ולכלי התקשורת עם כל הסיפור הזה – אני חושב שאם כן, צריך להגיש תלונה לוועדת האתיקה על הבן- אדם הזה שפשוט עושה קרקס מוועדת הכנסת ומגיש תלונה על חבר כנסת ששומר על התקנון. תודה רבה.

אני מודה לך, אדוני. לא הייתי רוצה שניכנס לקטעים אישיים, כי בסך הכול מדובר כאן באיזשהו צעד שהוא מאוד מאוד חשוב, אשר יידון בוועדת הכספים לגופו של עניין. תעברו סעיף-סעיף, תדונו לגופו של עניין.


דובר פה על איזושהי הצעה – ואני רוצה שאכן כך זה ייסגר, למרות שבשלב זה לא הייתי רוצה שבוועדת הכנסת נכריע, אבל מה שאני מבקשת הוא כך. דובר כאן להביא למצב של מגמה של השוואה בין הצעד של הממשלה ושל ועדת הכספים, דהיינו חבר הכנסת. בסך הכול, חברי הכנסת – ברצונם להוביל מהלכים – ואנחנו כחברי הכנסת צריכים לתת את הגיבוי לכך.


מה שנשמע כאן, אדוני יושב-ראש הוועדה, כפי שאמרת, אתם מתכוונים להניח זאת על סדר-יומה של הוועדה, ואין שום בעיה לדון, וכפי שאמר גם חבר הכנסת שלום, הממשלה מתכוונת להביא את ההצעה במאי, כך שאני לא רואה איזושהי דרמה גדולה מדי, אפשר להגיע פה לנוסחה שכל הצדדים ייצאו ממנה שבעי-רצון – ואני רואה שכבר אתה מהנהן לגבי תוכן דבריי.

במסגרת תקנון הכנסת.

במסגרת תקנון הכנסת. חבר הכנסת יצחקי.

אני חייב לעזוב, יש לי ועדת כספים.

אנחנו לא סיימנו את הדיון בעניין שלך.

אתה לא יכול לצאת באמצע דיון. לפי תקנון הכנסת נותנים כבוד לאנשים.

- - -

חבר הכנסת ליצמן, כמובן שאדוני רשאי לעזוב, אבל אני לא נותנת את הרשות לכך בשלב הזה. גם כך, העליתי את הנושא שלך ראשון על סדר-היום. עוד שלוש דקות, ואנחנו נסיים את הנושא שלך.

אני מצטער שבחוק אולי מהחשובים בכנסת הזאת מאז כינונה – אנחנו צריכים להגיע להתנצחויות אישיות לגביו, ולא לחוקק אותו ולהגיע למצב שאנחנו מיישמים אותו. אני קודם כול קורא לכל הצדדים קצת להירגע, כי פה העניין הוא יותר חשוב מכל דבר אחר.


לעצם העניין, אני חושב שהתביעה של חבר הכנסת שלום שההצעה שלו תהיה במקביל להצעת הממשלה היא תביעה לגיטימית, אבל לפי דעתי לא מספיקה. היא לא מספיקה כי מטרת הצעת החוק הזאת – הלוא כולנו יודעים שכדי שהחוק הזה ייושם וייעשה כפי שצריך, אנחנו צריכים את הממשלה במשחק, כי אם אנחנו לא נקבל את הממשלה במשחק – אחרי כן נקבל כל מיני אמירות שמבחינה טכנית יש בעיה והמחשוב עדיין לא התארגן, וכו', ולכן חשוב מאוד שהממשלה תהיה במשחק.

זה לא עניין שאני רוצה להביא את ההצעה לפני הממשלה; אני רוצה להביא אותה במקביל לממשלה, אבל אני חוזר ואומר שבגלל שהחוק הזה הוא כל כך חשוב, אנחנו רוצים להיות זרז של הממשלה בעניין הזה – משום האמירה העוד יותר לגיטימית שלו, שברור לחלוטין שפקידי האוצר לא רוצים את החוק הזה, לא רצו את החוק הזה, ניסו לשכנע את שר האוצר, ואני חושב שמגיע יישר כוח גדול לשר האוצר על כך שלמרות דעתם של פקידיו, הוא הביא את החוק הזה לממשלה ואישר אותו - -

חד-משמעית.

- - בניגוד לדעת כל הפקידים שלו, ועל כך לבד מגיע קרדיט לשר האוצר – בגיבוי של ראש הממשלה – ומותר לי גם להגיד מלים טובות פעם על ראש הממשלה, ובאמת פעלו בניגוד לפקידי האוצר.


אני יכול לגלות לכם עוד דבר. בישיבה האחרונה של סיעת קדימה – ויושבים פה חברי קדימה - אמר ראש הממשלה לשר האוצר: אברהם היקר, אני מכיר את הפקידים שלך, אני עבדתי אתם, אני יודע שהם לא רוצים את החוק הזה, והם יודעים גם איך למסמס אותו. אל תיתן להם למסמס אותו; תלך עם החוק הזה ועם כל החוקים האחרים שאתה מציע, עד הסוף.


לכן, מאחר שיש פה תביעה מאוד לגיטימית ללכת במקביל לממשלה, אני חושב שכנסת ישראל צריכה לא לאפשר לממשלה לדחות את הקריאה הראשונה שלה לכנס הבא. זה ממש לא בסדר, ואמרתי את זה אתמול לראש הממשלה.

זה לא הנושא.

אמרתי את זה ממש לראש הממשלה. אגיד לך תכף מדוע זה כן הנושא. כי תפקידנו כאנשי ציבור קודם כול לדאוג לציבור, עם כל הכבוד לתקנונים ולכל הדברים האחרים, והדאגה שלנו לציבור צריכה להיות – ויש על כך קונצנזוס מקיר לקיר – שחוק מס הכנסה שלילי ייושם מהר ככל האפשר. אלה רצו שכר מינימום, ואלה רצו מס הכנסה שלילי, בסוף קיבלנו את שניהם.


אנחנו, תפקידנו להגיד לממשלת ישראל ולפקידי ממשלת ישראל – שהם עושים עבודתם נאמנה, אבל במקרה הזה הם מתנגדים – רבותי, תעשו את הדברים מהר; אם לא – הכנסת תעשה את זה.


זאת המטרה של הצעת החוק, וזאת המטרה שבגללה אנחנו חתמנו. היה ברור לנו – וגם חבר הכנסת סילבן שלום אמר לנו : אני לא רוצה להיות בניגוד לממשלה, אני לא רוצה להיות לפני הממשלה. אני רוצה להיות עם הממשלה, אבל אני רוצה להיות הזרז שלה, וזה לגיטימי.

ולכן, מה אדוני מציע?

לכן, אני מבקש מיושב-ראש ועדת הכספים ואני מבקש מחבר הכנסת סילבן שלום, שלפחות כולנו נדע – כמי שדואגים לציבור ורוצים את טובתו – אל"ף, שאנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים, בכל האמצעים הכשרים, כדי לזרז את ממשלת ישראל להביא את החוק הזה מהר ככל האפשר, ולהעביר אותו בקריאה ראשונה עוד בכנס הזה. כבר אתמול אמרתי זאת לראש הממשלה, הוא הסכים איתי ואמר שהוא יפעל בעניין הזה.


ובמקביל, יושב-ראש ועדת הכספים יגיד שהוא אכן יעשה כל מה שצריך על מנת שהצעות הממשלה והצעות חבר הכנסת סילבן שלום יהיו מקבילות. אני לא רואה בעיה בעניין הזה.

וזה מה שעשיתי. אמרתי לאחֵד את שני הדברים - - -

אני לא הפרעתי לך, ישבתי בשקט. יכול להיות שלא הבנתי מה שאמרת. אתה יודע שקשה לי לפעמים להבין דברים.

יש כדורים.

בדיוק. דיברנו על זה, אבל זה אצל נסים זאב בוועדת הסמים, לא אצלך. כרגע אתה בוועדת הכספים.


חבר הכנסת שלום, זה נכון שאז עשינו מהלך שבו הקמנו ועדה מיוחדת – היתה באמת תוכנית חירום כלכלית, ובין היתר אנחנו יודעים מדוע חבר הכנסת ליצמן התנגד אז לתוכנית, כי היו בה כל מיני דברים שהוא לא אהב אותם, כפי שגם אחרים לא אהבו אותם.


אני חושב שאת הדיונים האלה שקשורים למסי מדינת ישראל צריך להשאיר בוועדת הכספים, אבל אתה צריך להבטיח לעצמך דבר אחד – שההצעה שלך תהיה באותן קריאות במקביל לממשלה, ולכך אני חושב שיושב-ראש ועדת הכספים – בקריאה של הוועדה כולה לפי דעתי, ובקריאה גם של ועדת הכספים – מוכן להגיע לסידור הזה ולדאוג לכך שהקריאה הראשונה שלך תהיה יחד עם הקריאה הראשונה של הממשלה.

האם אדוני יושב-ראש ועדת הכספים מוכן? ראיתי שהנהנת בראשך.

אמרתי לפני כמה שבועות שאני אאחד את שני החוקים, לפי תקנון הכנסת.

דיברו אתו אתמול שהוא יביא את זה עד א' באדר – מדובר בתאריכים עבריים – שזה לא בשבוע הבא, זה בעוד שבועיים, ואני הסכמתי. אבל מי לא הסכים? חבר הכנסת ליצמן. זאת אומרת, אנחנו בעוד שבועיים נהיה כבר שישה שבועות לאחר שהחוק הזה עבר.


מדוע אני אומר שישה שבועות? משום שקיבלנו פטור מחובת הנחה, חתמו כולם. כבר הסברתי כמה החוק הזה הוא דחוף לכולם.

גם נאמר שהבקשה של מנכ"ל האוצר היתה שבועיים-שלושה.

כן, שבועיים-שלושה, וביקשו ממנו להסכים ל- א' באדר. מאחר שט"ו בשבט היה השבוע, א' באדר זה בעוד שבועיים – ביקשו ממנו להסכים לעוד שבועיים. אמר: לא מסכים.


פנו אליו ממש בבקשה, כמעט חצי פורמלית: תסכים כדי למנוע את הדיון בוועדת הכנסת; תודיע שאתה מסכים ל-א' באדר, ואז כל הדיון כאן יימנע – המציע מוותר, כולם מוותרים, בא לציון גואל. אמר: לא מוכן, אני לא מתחייב על שום דבר. גם עכשיו לא שמענו כלום.


אז אנחנו יכולים לטמון את הראש בחול, ולהגיד: שמענו כאן כמה מלמולים – ואני לא רוצה להיכנס לשפה שבה הוא דיבר, לא רוצה לעשות מזה עניין אישי, אבל האיש הזה כבר הוכיח בעבר שכשהוא לא רוצה, הוא לא עושה. הרי הוא כבר הוכיח – אני הייתי שר האוצר, ואני יודע. מדוע נאלצנו להעביר את התוכנית ממנו למקום אחר? כי הוא אמר שהוא לא יעשה, והיה לנו ניסיון. הוא אומר שהוא לא עושה – הוא לא עושה. לא מעניין אותו הציבור, לא מעניין אותו דעת-קהל, לא מעניין אותו שום דבר.


הוא אמר שלא, ואני לא רוצה להגיד מה הובטח לו באותה שיחה – אני לא מטיל שום חשד בכשרים.


אבל, אם אנחנו נצא מכאן מתוך אמירה שקיימנו דיון, והוא אמר: אני אפעל, אני אפעל, ולא יקרה דבר – לא יהיה כלום.


כפי שאומרת חברת הכנסת חילו וכפי שאתמול דיבר איתי חבר הכנסת יצחקי – אני לגבי א' באדר מוכן. אם יגידו שעד א' באדר – שזה עוד שבועיים ימים – הוא יביא את זה, יתחיל הדיון, אבל לא שהוא יקיים דיון במשך שעה ואחרי כן ידחה זאת עוד שלושה חודשים, אלא שזה יבוא לדיון ולהצבעה עד סוף הכנס – אני לא תובע קדימות. כנס החורף אמור להסתיים עוד חודש וחצי.


אני לא לוחץ על כך שזה יתקיים תוך יומיים ולא שלושה ימים, וכשזה יגיע בסוף – יהיה מדובר על חודשיים וחצי לאחר שההצעה כבר עברה. בסך הכול, מדובר על מעבר מקריאה טרומית לקריאה ראשונה. אמרתי: לא תהיה קריאה שנייה ושלישית לפני מאי, למרות שלפי דעתי זוהי טעות, אבל אז נדע, יידע כל עם ישראל - פקידי האוצר ניצחו, או שר האוצר ניצח. אם שר האוצר ניצח והוא יביא זאת – נחבר את שתי ההצעות. אם לא יביא – לא נעשה, זה הכול.


גברתי היושבת-ראש, אי אפשר לתת לאדם אחד לעשות פלסתר את רצון הציבור. זה לא יכול להיות, זאת לא כנסת פרטית של מישהו – גם לא כנסת פרטית שלי – ואני אומר: אנחנו מוכנים ללכת עד הסוף.


אני מוכן שהקריאה השנייה והשלישית תהיה רק בכנס הקיץ. מדוע? כי הממשלה מביאה את זה עד אז. אם יביא חבר הכנסת יצחקי מה שצריך, מה שהוא אמר בצדק – כל מילה הסכמתי איתו, שהוא ידאג לכך שהממשלה תביא זאת עכשיו – נקיים את זה ביחד, אבל שאני אחכה עד שהממשלה תביא – לא יהיה שום זרז. אתם יודעים מתי הממשלה תניח את זה במאי? רק אם זה יעבור בסוף מרס בכנס. אם לא – לא יהיה סוף מאי ולא יהיה סוף אוגוסט ולא יהיה דבר. האפשרות היחידה שהממשלה תביא את זה עם פתיחת הכנס ביום הראשון זה אם זה יעבור כאן עד סוף כנס החורף. זאת האפשרות היחידה, אחרת לא יהיה חוק ולא יהיה דבר.


השיקולים של חבר הכנסת ליצמן לדעתי הם שיקולים זרים, הם לא שיקולים לטובת העניין- ואני יודע, הרי גם אני הייתי שר אוצר, גם אלי הוא היה בא בכל מיני בקשות ובכל מיני דרישות כאלה ואחרות, לפעמים מההפטרה – אבל הפקידוּת, בראייה שלה, עדיף לה לסגור אתו על כל מיני "פיצ'פקעס" קטנים, לעומת מה שהם רואים כאן כמשהו שהולך לעלות סכום הרבה יותר גבוה.


לכן, צריך לתחום זאת בתאריך ולומר: אם הוא מסכים להביא את זה עד א' באדר, עוד שבועיים – אני אומר שזה היה צריך להיות אפילו השבוע, ביקשתי שלישי-רביעי, גם שבוע הבא אני מוכן לוותר – אבל אם הוא לא מביא את זה בעוד שבועיים, יתקיים כאן דיון מחודש ונעביר את זה לוועדה אחרת. זה מה שצריך להיות, אני מקבל את ההצעה הזאת שהועלתה בחוגים בצורה חצי רשמית. עוד שבועיים נראה שהוא לא עושה דבר – נבוא ונקיים דיון.

שתי היועצות המשפטיות – של ועדת הכנסת ושל ועדת הכספים – הציעו נוסח, למען הפרוטוקול. אני לא חושבת שנצטרך להצביע עליו, אבל כדי שהדברים יהיו מסודרים.

שתסביר לנו בבקשה מה המשמעות של פטור מחובת הנחה – האם הכנסת לא ראתה בפטור מחובת הנחה איזשהו דבר - - -

היא לא צריכה להסביר. אני לא רוצה להמשיך עם זה, הדברים די ברורים ואנחנו בעד המהלך הזה.

אי אפשר לעכב את זה. כל הכנסת חתמה על כך.

שלושה חודשים זה עד שלושה חודשים. לא חייבים לעבור שלושה חודשים, אלא לא יאוחר משלושה חודשים.

"ועדת הכנסת – לאחר ששמעה את דברי חבר הכנסת סילבן שלום ודברי יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ליצמן – קוראת ליושב-ראש ועדת הכספים לפעול לפי התקנון ולהביא את הצעת החוק בעניין מס הכנסה שלילי, שיזם חבר הכנסת שלום, לדיון בוועדת הכספים בהקדם ובהתחשב בכך ש- 93 חברי כנסת חתמו על ההצעה והיא אושרה בדיון המוקדם ברוב גדול. זאת כדי לאפשר שההצעה תמוזג עם ההצעה הממשלתית שתובא בכנס הבא."

לא בכנס הבא.

המילה "בהקדם" היא מילה בעייתית.

אני לא רוצה להנציח את זה - - -

אני מציע להוסיף: שקיבלה פטור מחובת הנחה.

כתוב כאן.

אני לא רוצה לציין שהממשלה תגיש עד הכנס הבא, עם כל הכבוד.

אז מה אתה מציע?

אני רוצה לוודא שהקריאה הראשונה של הצעת חבר הכנסת סילבן שלום ושל הממשלה יהיו בכנס הנוכחי. ואם הממשלה לא תביא זאת בכנס הנוכחי – אזי ההצעה של חבר הכנסת סילבן שלום תגיע לוועדה כלשהי עוד בכנס.

אבל הוא לא יביא את זה, אז צריך לתחום זאת בזמן.

בוא נגיד שמדובר על שבועיים-שלושה דיונים.

אבל אם הוא מביא את זה בעוד שבועיים, זה גם לא יוכל להיגמר.

אם הוא לא מביא את זה בעוד שבועיים-שלושה – אנחנו מעבירים את זה לוועדה.

חבר הכנסת יצחקי, מכיוון שאנחנו לא מצביעים על כך, יש פה התנגדות של היועצות המשפטיות משום שאין לנו עדיין את הסמכות לפעול כך.


אני רוצה לשאול האם יש מניעה להוסיף להצעה שהגשתן לנו, את השורה הבאה – שתהליך החקיקה בקריאה הראשונה יסתיים בתום כנס החורף.

תקנון הכנסת יוצר איזון בין סמכות יושב-ראש ועדה לקבוע את סדר-היום של הוועדה, לבין סמכות ועדת הכנסת לפקח על סדר-היום של הוועדות, והאיזון הזה הוא קבוע בתקנון.


תקנון הכנסת קובע שהצעת חוק שעברה בדיון המוקדם ולא הובאה על סדר-יומה של הוועדה במשך שלושה חודשים, יכול חבר הוועדה לפנות לוועדת הכנסת. אחר כך קובע אותו סעיף שאם במשך חצי שנה הצעת חוק לא הובאה על סדר-יומה של ועדה – יכול יוזם הצעת החוק לפנות לוועדת הכנסת ולבקש את התערבותה.

נצא מנקודת הנחה שחבר ועדה יפנה, בשמו של חבר הכנסת שלום – זה לא משנה.

במקרה כזה, יכולה ועדת הכנסת לקצוב זמן לוועדה, ובמקרה החריג ביותר, היא יכולה להעביר את זה לוועדה אחרת. הדבר הזה עדיין לא התקיים בענייננו.


היות וחבר הכנסת סילבן שלום הזכיר פה את חוק תוכנית החירום הכלכלית, אני לא בטוחה שזה נושא שאפשר ללמוד ממנו, משתי סיבות.

אפשר ממש.

קודם כול, באותו מקרה, הצעת החוק עברה בקריאה הראשונה במליאה ועברה לוועדת הכנסת שתקבע ועדה. לא היה מצב שזה עבר לוועדה מסוימת, ומישהו מבקש לקחת זאת ממנה – וזה הבדל גדול. אם מלכתחילה היו קובעים ועדה אחרת, זה היה בסדר, אבל פה זה עבר לוועדה, מבקשים לקחת את זה ממנה. זה לא אותו מקרה כפי שהיה אז.

אני אסביר. את היית כאן והיה כאן צבי ענבר. באופן אוטומטי, היה כתוב. כשההצעה הוגשה, מזכירות הכנסת כתבה: ההצעה תועבר לוועדת הכספים. הודיע חבר הכנסת ליצמן מראש, בהודעות לתקשורת, שהוא לא יעביר את החוק הזה – יהיה מה שיהיה. הודעתו היתה זהה לחלוטין, הוא אמר שהחוק הזה לא יעבור.

יש לי הצעה לפתרון. מכיוון שאנחנו לא יכולים להציע זאת כהחלטה, אני מציעה את ההצעה הבאה – שיושב-ראש הקואליציה, יחד עם חבר הכנסת סילבן שלום, יתחילו במגעים וידברו עם חבר הכנסת ליצמן בפרק זמן של השבועיים הקרובים, לנסות ולהביא את הצעת החוק של חבר הכנסת סילבן שלום על השולחן.

זה לא שלי, זה של כולם. כולכם חתומים.

וחברי כנסת נוספים – כל חברי הכנסת של הבית – לשולחנה של ועדת הכספים, כדי לסיים את תהליך החקיקה בקריאה ראשונה, וזאת על מנת שתהיה הצמדה.

בכנס החורף.

בכנס החורף, ואם לא – חבר הכנסת יצחקי מתבקש לבוא ולדווח לוועדה בפרק זמן שלא יאוחר משלושה שבועות. האם זה מקובל?

פרק זמן של שבועיים אמרנו, כי אחרת לא יהיה זמן.

לא. עד שבועיים הם ינסו. אם לא – תוך שלושה שבועות - - -

פרק זמן שיספיק להביא את זה עוד בכנס הזה.

בדיוק, אחרת זה לא יספיק לעבור.

אני מודה לכם, חברי חברי הכנסת.


ג. בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות חוק, לפני הקריאה הטרומית:

1. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – מימון פעילות הסיעות בכנסת), התשס"ז-2007

(פ/2039/17), הצעת חבר הכנסת משה שרוני

אני עוברת לנושא הבא. חברת הכנסת תירוש לא נמצאת כאן, נעבור לנושא הבא של חבר הכנסת שרוני, עד אשר חברת הכנסת תירוש תיכנס. בינתיים, ניתן לחבר הכנסת שרוני להציג את עמדתו. אתה מבקש פטור מחובת הנחה, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש. ביום חגה ה- 58 של הכנסת, לא ידעתי שכל חברי הכנסת היו מפרי חוק בנושא מימון הסיעות הפעילות בכנסת. פתאום, היועצת המשפטית של הכנסת הודיעה שזה לא חוקי.


כדי שזה יהיה חוקי, הבאתי את תיקון החוק הזה -שלא יגידו לנו שאנחנו מפרים את החוק.


אני מבקש לפטור את הצעת החוק מחובת הנחה משום שהודיעו שאם לא נעביר את זה עד סוף החודש – הסיעות לא יקבלו מימון.


אי לכך, אני מבקש מחברי הוועדה לאשר את הפטור כדי שנעביר זאת כמה שיותר מהר.

האם למישהו מחברי הכנסת יש מה לומר בעניין הזה?


אני עוברת להצבעה. מי בעד מתן פטור מחובת הנחה? מי נגד? מי נמנע?


ה צ ב ע ה

בעד – 12

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה למתן פטור מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת להצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – מימון פעילות הסיעות בכנסת), התשס"ז-2007, לפני הקריאה הטרומית, נתקבלה.

בעד הצביעו 12, לא היו מתנגדים, לא היו נמנעים. לפיכך, הצעתך, חבר הכנסת שרוני, קיבלה פטור מחובת הנחה.

תודה.
ג.2. הצעת חוק זכויות המורה, התשס"ז-2007 (פ/2004/17)

הצעת חברת הכנסת רונית תירוש

אני עוברת להצעתה של חברת הכנסת רונית תירוש, בנושא הצעת חוק זכויות המורה, התשס"ז-2007, (פ/2004/17). חברת הכנסת תירוש, אנא הסבירי לוועדה מדוע את מבקשת לפטור את הצעתך מחובת הנחה.

ההצעה שלי כבר הגיעה לוועדת שרים ואושרה שם. כולנו עדים לכך שארגוני המורים היום מכינים את הקרקע ואת דעת הקהל הציבורית לשביתה מאוד גדולה בגין הרבה מאוד שחיקות ועוולות שיש בכל יחסי המשק למורים בישראל – עובדה נכונה כשלעצמה, אם כי אני עצמי מסתייגת משביתות, אבל אף אחד לא שואל אותי בעניין.


אני חושבת שחלק מבניית צעדי אמון של הכנסת, של הממשלה, בציבור המורים בישראל זה הצעת החוק הזאת, מה גם שעומדת ממול הצעת חוק זכויות התלמיד, והמורים אומרים בריש גלי שהם לא יממשו אפילו סעיף אחד מהחוק הזה שכבר קיים, עד שלא יכירו גם בזכויותיהם שלהם.


אני חושבת שבמצב הנתון, ראוי שאנחנו נקדם את החקיקה הזאת בהקדם, דווקא בעיתוי הזה שבו יש משבר מאוד קשה בין ציבור המורים לממשלת ישראל.

הקמפיין שלהם הוא שערורייה, דרך אגב.

נכון, גם אמרתי, אבל עובדה – יש משבר. אני החתמתי הרבה מאוד חברי כנסת – 63 במספר – ויכולתי להמשיך, אבל פשוט חשבתי שהמסר הועבר ועצרתי שם. היתה הזדהות רבתי עם החשיבות של החוק הזה.

לכן, על רקע העיתוי של משבר עם המורים, אני מבקשת לסמן לציבור המורים – יש מי שכן חושב שצריך לדאוג לכם, לזכויותיכם, לסמכויותיכם ולמעמדכם בישראל.

אני מודה לך, גברתי. אני עוברת להצבעה. מי בעד להעניק פטור מחובת הנחה?

אני מבקש להתייחס. אני רק רוצה לשאול למה זה דחוף.

חברת הכנסת תירוש הסבירה.

כאשר ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את זה – ויש ערעור בממשלה, ערעור שהגיש השר נהרי – אני מבקש לדעת מה הדחיפות. הרי כל עוד הממשלה לא תקיים דיון על החוק הזה, אני מניח שחברת הכנסת רונית תירוש לא תביא את זה למליאת הכנסת. הרי לא ילכו פה נגד הממשלה.

למה אתה חושב?

אז במקום לעזור, מה עכשיו?

אז אני שואל למה זה דחוף.

היא הסבירה.

הסברתי.

או שהיא שכנעה אותך או שהיא לא שכנעה אותך, אבל היא הסבירה את עמדתה.

אבל הממשלה אמורה לדון בזה.

אני עוברת להצבעה. מי בעד לפטור את הצעת החוק מחובת הנחה? מי מתנגד?

אני.


ה צ ב ע ה

בעד – 14

נגד –1

נמנעים – 1

הבקשה למתן פטור מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת להצעת חוק זכויות המורה, התשס"ז-2007, לפני הקריאה הטרומית, נתקבלה.

בעד הצביעו 14, מתנגד אחד, נמנע אחד. לפיכך, אני קובעת שהצעתך, חברת הכנסת תירוש, קיבלה פטור מחובת הנחה.

תודה רבה.

ג.3. הצעת חוק האזנת סתר (תיקון – ייצוג בעל שיחה על ידי הסניגוריה הציבורית),

התשס"ז-2007 (פ/1987/17)

הצעת חבר הכנסת אלי אפללו

אנחנו עוברים להצעתו של חבר הכנסת אלי אפללו – הצעת חוק האזנת סתר (תיקון – ייצוג בעל שיחה על-ידי הסניגוריה הציבורית), התשס"ז-2007 (פ/1987/17).


חבר הכנסת אלי אפללו, אנא הסבר לוועדה מדוע יש לפטור את הצעתך מחובת הנחה.

תיקון חוק האזנות הסתר הונח על שולחן הכנסת ב-22 בינואר 2007. הצעת החוק הוגשה בקדנציה הקודמת. הצעת החוק הופכת הליך בקשה לצו האזנות הסתר מהליך הנדון במעמד צד אחד להליך שבו יינתן ייצוג לאדם שהמשטרה מבקשת להאזין לו – על-ידי מינוי סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית – ללא ידיעת האדם שמבקשים להאזין לו.


ועדת החוקה דנה בימים אלו בנושא האזנות הסתר, במסגרת ועדת חקירה פרלמנטרית. הוועדה צפויה להגיש מסקנות והצעות לתיקון החוק.


אני מבקש לצרף את הצעת החוק שלי לדיון בוועדת החוקה. לאור חשיבות הנושא והדחיפות בעניין, אני מבקש מוועדת הכנסת לאשר לי פטור מחובת הנחה.

אני מודה לך, אדוני. אתה מבקש לפטור את הצעת החוק שלך כדי לאפשר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לדון במסגרת ועדת החקירה הפרלמנטרית שהקמנו לפני כחודש וחצי, גם בהצעתך.


אני עוברת להצבעה. מי בעד לפטור את הצעת החוק מחובת הנחה? מי נגד? מי נמנע?

צריך להעביר זאת למליאה.

זה יתחיל להידון בוועדת החוקה.

ועדת חקירה לא מחוקקת.


ה צ ב ע ה

בעד – 14

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה למתן פטור מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת להצעת חוק האזנת סתר (תיקון – ייצוג בעל שיחה על ידי הסניגוריה הציבורית), התשס"ז-2007, לפני הקריאה הטרומית, נתקבלה.

בעד הצביעו 14, ללא מתנגדים, ללא נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהצעתך, חבר הכנסת אפללו, קיבלה פטור מחובה הנחה. בהצלחה.


ג.4. הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים ומשק חקלאי), התשס"ז-2007 (פ/2051/17)

הצעת חבר הכנסת אליהו גבאי

אני עוברת להצעתו של חבר הכנסת אליהו גבאי – הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים ומשק חקלאי), התשס"ז-2007 (פ/2051/17).


למען הפרוטוקול, אני מציינת שזאת אותה הצעה שעליה דיברנו לפני כשלושה שבועות – של חברי הכנסת ישראל כץ וצבי הנדל, בנושא ההגנה. ועדת הכנסת אמרה שהיא תצמיד את הצעת החוק שלך לשתי ההצעות הללו.


האם אדוני מעונין להוסיף?

אין מה להוסיף כי דיברנו על כך. לא הביאו את זה בגלל איזושהי תקלה טכנית, ואז אמרת שנביא זאת ביחד.

אני עוברת להצבעה. מי בעד לפטור את הצעתו של חבר הכנסת אליהו גבאי מחובת הנחה? מי מתנגד? מי נמנע?


ה צ ב ע ה

בעד – 12

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה למתן פטור מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת להצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים ומשק חקלאי), התשס"ז-2007, לפני הקריאה הטרומית, נתקבלה.

12 הצביעו בעד, לא היו מתנגדים, לא היו נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהצעתך תוצמד לשתי הצעות החוק האחרות.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.