PAGE
14
ועדת הכלכלה

13.2.2007


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 186

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ה בשבט התשס"ז (13 בפברואר 2007), בשעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם

קידום ענף התיירות במגזר הדרוזי והצ'רקסי

חברי הוועדה: אמנון כהן – מ"מ היו"ר

מגלי והבה

יצחק זיו

גדעון שניר

- סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות, משרד התיירות

פהים גאנם

- יועץ שר התיירות לענייני הדרוזים

מר מועדי

- יועץ שר התעשייה, המסחר והתעסוקה

ענת אביהוד

- מנהלת החטיבה לתיירות פנים, התאחדות סוכני הנסיעות

דני בורן


- מנכ"ל אגודת מורי הדרך

יעל קורלנדר

- לשכת סוכני התיירות הנכנסת

מאלכ באדר

- יו"ר מועצת חורפיש

נאהד מישלב

- יו"ר מועצת אבו סנאן

סלאח פארס

- חורפיש

נאג'י נאסר אלדין
- יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות

נזיד דבור

- בית ג'אן

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

קידום ענף התיירות במגזר הדרוזי והצ'רקסי

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום הכנסת מציינת יום מיוחד לחיזוק המגזר הדרוזי והצ'רקסי ושילובו בחברה הישראלית, ועל-פי בקשתו של נציגם בכנסת, חבר הכנסת מגלי והבה, אנחנו מקיימים דיון בוועדת הכלכלה בנושא קידום ענף התיירות במגזר הדרוזי והצ'רקסי.


אני רוצה לציין את תרומתה הרבה של העדה והמגזר לחברה הישראלית. אם יש – ואני בטוח שיש – איזשהו אי-שוויון או קיפוח האוכלוסיות הללו, הרי שהממשלה – וכאן מדובר במשרד התיירות – צריכה לראות היכן היא צריכה לסייע כי מדובר באנשים שמשולבים בחברה שלנו, תורמים את זמנם ואת חלקם לחברה, אבל אני לא בטוח שהם מקבלים באופן שווה את מה שמגיע להם מבחינתם, ולא בגלל שהמדינה לא רוצה לתת אלא שהם לא יודעים איך לגשת לנושא ולא מכירים את הסבך הבירוקראטי של מדינת ישראל. לכן צריך לעודד אותם, ליזום פנייה אליהם או להביא אותם לסדנאות וקורסים. אין ספק שאנחנו צריכים לחזק את אזור הצפון. אני מבקש מנציג משרד התיירות שיאמר לנו אם בזמן המלחמה האחרונה ניתן אותו שיקום למקומות שנפגעו והאם מעודדים את התיירות למקומות הללו כי התיירים יכולים ליהנות מהנוף היפה ולנפוש בהם.

זה מסמך שהגיע ממרכז המידע והמחקר של הכנסת ואני חושבת שאדוני היושב-ראש יכול לקרוא את הקטע הזה.

אכן נקרא את הקטע כדי שייכנס לפרוטוקול. דף מידע בקשר לדרוזים במדינת ישראל. עד היום כיהנו בכנסת 11 דרוזים, כולם גברים. חבר הכנסת הדרוזי הראשון היה סאלח חסן משפרעם, יליד 1913 שכיהן בכנסת בשנים 1951-1959. בכנסת ה-17 מכהן הגדול והמוכשר מכולם, מי שדואג לייצג את המגזר ביד רבה ובכבוד רב, חבר הכנסת מגלי והבה.

ראיתי שבסדר היום של הכנסת נמצאת הצעת חוק המדברת על הקמת מרכז למורשת הדרוזים בישראל כאשר למעשה מוצע להקים מרכז לחקר מורשת הדרוזים על-מנת לחקור, לחנך ולהגביר את המודעות למורשת העדות הדרוזיות. אנחנו היום מטפלים במורשת יהדות בוכרה, אבל אנחנו נתמוך בהצעת החוק הזו. חבר הכנסת מגלי והבה משמש גם כסגן יושב-ראש הכנסת, והתפקיד הוא מכובד גם ברמה הממלכתית וגם ברמה הלאומית.

אני אתן את רשות הדיבור לחבר הכנסת מגלי והבה כדי שיתייחס לנושא ואחריו יוכלו להתייחס הנוכחים כאן. אנשי הקהילה יוכלו להעלות דברים עליהם אנחנו לא יודעים, ובסוף הישיבה נקבל סיכום שנוכל לראות שאנחנו גם מלווים את הפעולות השונות.

אני רוצה להודות לאדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אמנון כהן. הכבוד הוא שלי על שאתה פותח את הישיבה מאחר שאתה בקי בוועדה ובהלכותיה. במסגרת הדיונים על חיזוק העדה הדרוזית והצ'רקסית החלטנו לפנות לוועדת הכלכלה וכאן ההזדמנות להודות ליושב-ראש הוועדה, משה כחלון, על שהסכים להרים את הכפפה ולקדם את הדיון בוועדת הכלכלה במסגרת היום הזה. אני מודה גם למנהלת הוועדה על ששמה את הנושא בסדר היום, ולכל מי שטרח ועמל. נכון שלפעמים הדברים נראים כמשהו שגרתי, אבל אני רוצה לומר לכם שאני רואה ביום הזה יום מיוחד והמיוחד הוא שגם כאשר יש לאבא הרבה בנים – ואנחנו רואים את המדינה כאבא – ויש ילד אחד שהוא קצת חלש, צריך להשקיע בו יותר. כך אנחנו רואים את המצב בשתי העדות המדוברות. שתי העדות האלה הן היחידות שמשרתות שירות צבאי חובה. בגישה שאנחנו מקדמים באוכלוסייה הזו אחרי 58 שנים, צריך לראות כיצד מביאים אותן לקו השווה לשאר האוכלוסייה. לכן אני שמח על ההזדמנות שניתנה לנו בוועדת הכלכלה. כמובן שהדיון בוועדת הכלכלה הוא חלק ממערכת דיונים שמתקיימים גם בוועדת הפנים, בוועדה למעמד האישה, בוועדת העבודה הרווחה והבריאות, וכמובן בוועדת החינוך.


היום הזה יסתיים באירוע גדול וממלכתי, בו ישתתפו רבים מן העדה הדרוזית והצ'רקסית, ולאחר מכן במליאת הכנסת נעביר את החוק שבמקרה נוגע למשרד התיירות ובדבריי אני אתייחס אליו.


בתיירות במגזר הדרוזי – ולאלה שלא ביקרו אני יכול לומר שאנחנו גרים במקומות יפים, אם בכרמל ואם בגליל – משום מה היה פיגור בניצול היעד התיירותי מבחינת ביקורי תיירים, גם תיירות פנים וגם תיירות חוץ. לשמחתי בזמן האחרון אנחנו רואים ניצנים של בניית צימרים, רואים יותר תיירות פנימית. הדרוזים והצ'רקסים ידועים בקבלת האורחים שלהם והרבה מהחברה הישראלית באים לסופי שבוע, גם ליהנות מהנוף וגם ליהנות מהאירוח, אבל אנחנו לא ממוסדים לא ברמת הרשויות ולא ברמת האנשים מבחינת טיפוח וחיזוק התיירות.


אני שמח שבנושא הזה משרד התיירות הרים את הכפפה בעידוד התיירות אבל האמצעים שהוא הקדיש לנושא הזה הם עדיין בחיתוליהם. אחד הנושאים שאנחנו יכולים להתייחס אליו הוא מתן סיוע בגובה של 4 אחוזים ממחיר הצימרים שייבנו במגזר הדרוזי והצ'רקסי. זה דבר מבורך. היו לי שתי הערות על ההחלטה הזאת כי כמו שאנחנו יודעים, משרדי הממשלה הודיעו את ההודעה בתחילת ינואר אבל סגרו אותה למי שרוצה לגשת, באמצע פברואר. כלומר, עד שהגעת וראית את ההודעה, נסגרה האפשרות.

הממשלה תבנה את הצימרים?

לא. יזמים שיבנו בכפרים הדרוזים והצ'רקסים, יזכו להנחה של 24 אחוזים מהבנייה ויקבלו החזר כספי. פניתי לשר התיירות ולשמחתי הוא נענה ודחה את זה ל-15 במרץ, אבל שוב, עד שאנשים יקראו את הטפסים, המועד ייסגר. לכן אני פונה לנציגי משרד התיירות, כולל יועץ שר התיירות, ומבקש לתת אפשרות שיהיה מספיק זמן. התקציב קיים ואני לא מבין למה אי אפשר להאריך את המועד ולתת אפשרות להגיש את הבקשה עד מאי או עד יוני. זו נקודה שנציגי המשרד צריכים להביא בפני השר.


צריך לראות במשרד התיירות תוכנית מקיפה שאומרת כיצד מתכוונים לטפח את התיירות במגזר הדרוזי והצ'רקסי. כשאני מדבר על תוכנית, אנחנו צריכים לראות בעוד חצי שנה, בישיבת המעקב, איזה ישובים נכנסו לסדר העדיפויות, מה האמצעים שניתנו, מה ההדרכה שניתנה וכולי. אם אני רוצה לבנות צימר ואני רוצה לארח מצוין, אבל אם אין לי את הכלים שמעמיד לרשותי משרד התיירות בהדרכה ובהבנה איך לשווק את עצמי, איך לשווק את התיירות שלי, נגיע למצב שיש אמצעים אבל הם לא מנוצלים. יזם בישובים האלה שלא יקבל הדרכה והכוונה, לא יוכל לפעול. אני רוצה לראות שאדוני פותח ספר תיירות ויודע שיש אתרי תיירות עם מספרי הטלפון, הכתובת והכוונה שמוציא משרד התיירות. זה קיים אבל צריך להכניס את הפרטים האלה אחרי שמשרד התיירות פעל בכך שהדריך את האנשים, נתן להם את הסיוע, ואז יש היזון חוזר. אנחנו שומעים על התקציבים, אנחנו יודעים כמה התיירות מכניסה למדינה, וזה רווח נקי, ואני מדבר על מיליוני דולרים בשנה כאשר המצב הביטחוני לא כל כך רגוע אבל בכל-זאת מגיעים תיירים. היעד הוא שיגיעו כמה שיותר תיירים, מה עוד שזה מקרב את הלבבות כאשר אני שומע שאנשים ביקרו ורוצים להכיר יותר את החברה הדרוזית והצ'רקסית. האוכלוסייה שמגיעה לאזורים האלה רואה חיילים במדים, רואה שאלה אנשים ואזרחים כמוה שצריך יותר ויותר להכיר אותה.


אני מקווה ומצפה ממשרד התיירות שירים את הכפפה וייתן לנו את הקו המנחה כדי שנוכל להביא בשורה לאוכלוסייה שלנו.


לגבי הצעת החוק עליה אנחנו מדברים היום בנושא הקמת מרכז למורשת וחקר הדרוזים, מדובר בפרויקט של 30 מיליון שקלים. נלחמתי עבור הכסף והשגנו אותו. משרד התיירות עומד לבצע את זה כמי שרוצה להשקיע ואנחנו מצפים שיהיה שיתוף פעולה. אנחנו נלווה את המרכז הזה. הכסף ישנו והתכנון ישנו.

הכסף נמצא במסגרת החוק או בלי קשר?

במסגרת החוק. מדובר ב-30 מיליון שקלים. יש התחייבות של שר האוצר.

בכל מקרה צריכים להיות פחות מ-5 מיליון שקלים.

בהחלט. על זה שמרנו בקריאה הראשונה. רק בהמשך נחליט אם נשאיר את זה לפי התחייבות הממשלה.


לסיכום דבריי אני רוצה לומר שנראה איך אנחנו כוועדת כלכלה נעקוב אחר הנושא הזה. משרד התיירות יבוא אלינו בעוד חצי שנה, עם המגזר ועם הרשויות, ונראה אם הוא יאמר לנו שהעבודה שלנו וההשקעות שלנו נשאו פרי וכי הם היום במסלול הנכון לקידום התיירות במגזר הדרוזי והצ'רקסי.

תודה לאדוני, למי שיזם וקידם את היום, ולמי שמייצג את העמדה ביד רמה בכנסת ישראל.


נמצאים אתנו אנשי משרד התיירות ואני מבקש שתאמרו לנו איך המגזר הזה בא לידי ביטוי כולל נושא ההדרכה, ההכוונה והטיפוח, כי לא מדובר באוכלוסייה רגילה שיכולה ליזום בעצמה אלא היא זקוקה להדרכה. הבנתי ששר התיירות השיג תקציב נכבד לנושא ההסברה בעולם, ולכן צריך להזדרז ולהכשיר אותם מהר. צריך להכניס את המקומות לחוברות או לאתרי האינטרנט כך שמהעולם יוכלו להתקשר ישירות לאותו צימר בגליל או בנקודה אחרת. צריך לתת להם את הכלים ולהדריך אותם, כך שהם יוכלו להתחיל לעבוד באופן ישיר ולמעשה המדינה תיהנה כי התיירים מגיעים ומשאירים כאן את הכסף.

דף המידע הוא דף חשוב מאוד, אבל היה רצוי להוסיף תאריך של החגיגות.

אתה מתכוון לדף המידע של מרכז המידע והמחקר. אני אודיע זאת למנהלת. אתה צודק.

כפי שצוין כאן, משרד התיירות הרים את הכפפה והרים אותה בשמחה. אנחנו רואים בעדה הדרוזית והצ'רקסית לא רק פוטנציאל תיירותי סטנדארטי אלא אנחנו חושבים שיש להם מאפיינים שיכולים למשוך תיירות. אנחנו רואים בתרבות הדרוזית ובמנהגים שלהם מנוף נוסף למשיכת תיירים מעבר לתיירות הרגילה שמסתובבת בארץ, תיירות הפנים ותיירות החוץ. אני מניח שאחרי דבריי ירחיבו מומחים גדולים ממני, אבל תיירות אתנית היא אחד הענפים המתפתחים ביותר בכל העולם ואין שום סיבה שתיירים שבאים לארץ, או הישראלים עצמם, לא יכירו את התרבות הדרוזית, ויש לזה ערך מוסף גבוה מאוד.


כפי שצוין כאן נדרשת תוכנית שכוללת את כל האספקטים של פיתוח תיירותי. לא צריך לראות נקודה אחת ולהזניח את השנייה. לכן משרד התיירות נערך לטפל בכל מרכיבי הענף התיירותי במגזר הזה, מהתשתיות, דרך אכסון, דרך הדרכה ועבור לשיווק. מבחינת תשתיות, התוכנית התלת-שנתית שלנו היא להשקיע במגזר הזה למעלה מ-23 מיליון שקלים על-פני שלוש שנים בתשתיות. זה יכול להיות כביש במקום מסוים, מצפור, מקומות קדושים, נוף, תכנון של אזורים שונים או ישובים שיקבלו אופי תרבותי, חניה, מדרגות וכל מה שצריך. זה עוזר גם לתושבים אבל זה עוזר בעיקר לכך שתיירים יכולים להגיע. בתוך הסכום הזה של 23.7 מיליון שקלים משרד התיירות יקצה 18 מיליון שקלים והשאר יגיע כהשתתפות משרדים אחרים, וכאמור, זה פרוס על פני 3 שנים ויש כבר רשימה מוכנה של פרויקטים.

לוח הזמנים הוא 3 שנים.

3 שנים. בשנה הזאת זה מתחיל להתבצע. זה לא שמדברים על תוכניות באוויר.

בנוסף, בז'רקה נוח יש לנו כוונה להשתתף ב-3 מיליון שקלים בבית המורשת, וזה תקציב נפרד שלא קשור למה שציינתי קודם, כאשר גם תקציב זה הוא בפריסה של שלוש שנים.


מעבר לתשתית, אנחנו רוצים לפתח מערך הדרכה ליזמים. כל האזורים הפריפריאליים בישראל מתאפיינים באוכלוסייה של יזמים קטנים וזה גם שומר על האופי הייחודי. אם יזם הקים סביב ביתו איזשהו מפעל פרטי, זה שומר על האופי המיוחד ולא מקלקל את הנוף. צריך לזכור שהסיסמה אמנם היא מאוד יפה, אבל תיירות היא נושא בעל חשיבות עליונה. אחת הבעיות הגדולות של כל העולם היא שהדברים האוטנטיים נעלמים והופכים להיות מסחריים. אם רוצים לשמור על אופי מקורי אוטנטי, זה מה שיביא הרבה כסף.

השאלה איפה זה עומד בנושא ההדרכה.

קיבלנו תקציב מיוחד של 300 אלף שקלים לסיוע ליזמים קטנים, כאשר משרד התיירות משלם 75 אחוזים מעלות הייעוץ ליזם הקטן, והייעוץ הזה יכול לכלול הדרכה, איך לנהל חשבונות, עד להדרכה של האם העסק שהוא יוזם או שהוא חושב עליו הוא ריאלי, האם יש טעם להיכנס לזה, איך משווקים, איך מתייחסים לתייר כי תייר הוא יצור קצת אחר מאשר מי שרגילים לראות ביום יום בסביבה הקרובה. כפי שציינתי, אנחנו עומדים להקדיש לנושא זה 300 אלף שקלים מתוך כוונה לסייע ליזמים הקטנים.

לוח זמנים.

שנה.

איך אתם מגיעים אליהם? איך העדה יודעת?

יש לנו מט"י כפרים.

אם כן, אתה אומר שזה מטופל.

כן, זה מטופל.

אותו אדם יודע לאן לפנות.

בהחלט.

יש תחזית מתי ייפתח הקורס הראשון?

לא מדובר בקורסים. בא תושב ואומר שיש לו רעיון לפתוח מחלבה. במט"י נותנים לו ייעוץ מיוחד. מט"י תמיד מתקשר לתעשייה, אבל אנחנו קוראים לזה חממת תיירות. אנחנו נותנים לו ייעוץ האם מחלבה לא מתחרה במחלבה שליד, האם כדאי, אולי כדאי להוסיף לזה יין, אולי כדאי להוסיף דברים אחרים. אנחנו מדריכים אותו איך נראים חשבונות, מה זה מס ערך מוסף ודברים רבים שאדם שעד היום לא עסק בדברים האלה, אין לו מושג בהם. אנחנו מדברים על עסק בכלל ועל עסק תיירותי על אחת כמה וכמה.

אתם עושים את זה באמצעות מט"י?

כן.

אנחנו היינו אצל ראש מועצת חורפיש בכינוס של מט"י והיו שם כ-200 אנשים שחלקם עוסק בתיירות וחלקם לא. אחת הבעיות שגילינו שם שאפילו אין להם את הכלים. שאלתי את האנשים של מט"י במה הם הדריכו ומה הם נתנו, והם אמרו שכמעט ואין להם את הכלים. יש מקומות תיירות שחלקם לא מורשים למרות שהם עובדים.

יש לנו בצפון נציג והוטל עליו תפקיד מיוחד שהוא להוות לשכת מידע למגזר הדרוזי והצ'רקסי לכל מה שקשור במשרד התיירות. זה דבר שאף פעם לא עשינו. בנוסף לכך, בתוך משרד התיירות בירושלים הוקם גוף שהוא גם מעין מרכז מידע כי אנחנו מודעים לכך שאנחנו עוסקים באוכלוסייה שלא מכירה את הנושא. אותו אדם שיושב בצפון, הוא גם יושב מטעמנו בוועדה מחוזית צפון ויש לו יכולת לסייע. אותו אדם שהוא אדם מצוין, דורון גבאי, יכול לסייע בהעברת תוכניות בישובים.

דיברת על התשתיות ועל מערך הדרכה. יש דברים נוספים שאתם עושים?

אנחנו מטפלים באכסון. קיבלנו הבטחה – עדיין לא כסף – לתקציב מיוחד לסיוע לצימרים. משרד האוצר מתנגד לסייע בבניית צימרים, אבל בעקבות המגמה של עידוד המגזרים האלה קיבלנו הבטחה. התקבלה התחייבות ממשרד ראש-הממשלה – עדיין לא כסף – על 2 מיליון שקלים שבעקבותיה יצאנו לדרך, ואני עוד אבדוק את הנושא של שלושת החודשים שציינת קודם לכן.

יש לי בקשה אליך. אני מבקש לשלוח לכל הרשויות את השמות ומספרי הטלפון, כדי שתהיה כתובת ברורה לפניות.

במה מתבטאים ה-24 אחוזים?

יזם מגיש תוכנית להקים צימרים באזור הזה, הוא מקבל מענה. הוא מקבל 24 אחוזים מההשקעה עד לגובה ההשקעה המותרת. אנחנו מנחים אותו מה צריך להיות בחדר, איך צריך להיראות חדר.

אם אתם משקיעים, תאמרו לנו ונוכל להעביר אליכם כמה משקיעים.

הבעיה היא לא משקיעים.

הבעיה היא בוועדת התכנון והבנייה.

בנוסף לכל מה שאמרתי, יש את נושא השירותים. משרד התיירות פועל לשווק את כל מדינת ישראל וגם את הגליל.

איך זה בא לידי ביטוי? איך כפר כזה או אחר נכנס לתוך אותו האתר החדש שבנית?

משרד התיירות מקים אתר אינטרנט שכל מי שיש לו עסק תיירותי, הוא בפנים.

איך הוא נכנס פנימה?

דרך הרשויות, דרך הרשות לפיתוח הגליל. הוא יכול לשים את שמו ומה יש לו באתר האינטרנט של משרד התיירות. מבחינה זאת זה פתוח בפני כולם.

הוכנה תוכנית באמצעות חוק עידוד התיירות הדרוזית.

זה סיפור אחר. כפי שציינתי, למגזר הזה יש ייחוד, הוא לא סתם עוד אחד שצריך לעזור לו אלא יש לו ייחוד. כדי לייחד אותו עוד יותר, מה שלא עשינו בשום מגזר אחר, החלטנו שנפתח מרכז דרוזי שכל מי שיראה את זה ידע שהנה מדובר בדרוזי. משקיעים בזה הרבה מאמצים. דרך אגב, כל הגורמים מעורבים ואנחנו מקווים שזה יהווה מנוף. אנחנו רוצים שבתיירות הדרוזית יהיה סמל, משהו שישווק את מה שמיוחד לתיירות הדרוזית.

ראש המועצה חורפיש הוא גם מהנדס במקצועו וגם בא מהשטח ומכיר את הסוגיות השונות. אני מניח שיש לו כמה פרויקטים ליישוב שלו, כך שנוכל לשמוע גם את הבעיות וגם מה שקורה בפועל.

אתה תייצג את כל האזור ותאמר היכן הבעייתיות. היכן המיזם הוא מצוין, היכן הרעיון טוב, אבל היכן הוא לא בא לידי ביצוע והסיבות לכך.

אלה בדיוק הנקודות שרשמתי לעצמי. יש לי כאן אחד היזמים – סאלח פארס - שיוזם את אחד הפרויקטים הגדולים במגזר הדרוזי, אחד המלונות, והוא מתקדם עם התכנון שלו.


יש לי כאן שתי בעיות כאשר הראשונה היא בנושא של יזמות. אנחנו מקצים כאן זמן כי הרי הדבר הזה הוא לא אין סופי. יזמות תיירות אומרת לשנות תפיסה במגזר הדרוזי כי המגזר הדרוזי הוא לא כמו המגזרים האחרים. הדבר הזה ייקח זמן. אם אנחנו מגבילים את כל הסיוע הזה בפרק זמן מצומצם, לא נוכל לנצל את כל המשאב הזה ואין סיכוי שננצל אותו. זה נושא מאוד קריטי. אצלי יש מישהו שמטפל בתיירות. אכן זה נושא שבאמת יכול למנף את התיירות הדרוזית במדינת ישראל, אבל החשש שלי שעד שהדבר הזה יתחיל, נחמיץ הכול. צריך לגלגל את זה לפחות למשך 4 שנים. את נושא הצימרים צריך להאריך לפחות בשנתיים.

עד מתי יכולים היזמים להגיש את הבקשות?

15 במרץ וזה תאריך לא נכון ולא ריאלי. אם אנחנו לא נעסוק עם הדבר הזה במשך כל שנת 2007, אין סיכוי שזה יופנם בקרב הציבור הדרוזי. אנשים צריכים לשנות תפיסה. אנחנו רוצים להשקיע כסף, רוצים שהאנשים האלה ילכו לכיוון הזה, אבל אני אומר לך כאיש ציבור, כאיש שבא מהשטח וגם כאיש פיננסי שהתעסק בתיירות בתקופה מסוימת, הנושא הזה יכול לתת מענה תעסוקתי לטווח הקצר והבינוני, ותיכף נדבר על הטווח הארוך שקשור לוועדת הכלכלה.


המגבלה השנייה היא מגבלה של תכנון ובנייה. רוב רובם של הישובים הדרוזים, אין להם הקצאה בתוכניות בינוי ערים שלהם לנושא תיירות. אנחנו יכולים לדמות לעצמנו שהכול מסתדר, ואני רואה בישוב שלי הרבה אנשים שרוצים לקדם את זה אבל הם נתקעים בוועדה המקומית כי הייעוד של הקרקע לא מאפשר מה שנקרא בנייה תיירותית.

צריך לעשות שינוי ייעוד.

גם אם מדובר בצימר שסמוך למבנה המשפחתי, עדיין הייעוד צריך להיות תיירותי?

כן. אני נתקע היום עם יזמים קטנים אצלי בישוב שיש להם בעיות בוועדה המקומית.

זה לא נושא שקשור למשרד התיירות. יש ועדת שרים לענייני כלכלה ולשם צריך להביא את הנושא. צריך איכשהו לפשט או לתת הכרה בנקודות האלה ולעשות זאת כמדינה. אם יש החלטת ממשלה או ועדת שרים בנושא הזה, זה יכול להתקדם.

שני החסמים האלה למעשה מביאים אותנו למצב כזה שה-15 במרץ הוא תאריך לא ריאלי.

את זה נבדוק.

ברשותך, אני רוצה לסיים את נושא התיירות כי אני מבקש להעלות נושא אחר שעוסק בכלכלה.


אמרתי בהתחלה שאנחנו צריכים לראות איך ממנפים את כלכלת היישוב הדרוזי באופן כללי. אני אומר לכם שהתיירות היא פתרון לטווח קצר ובינוני. אנחנו חייבים לחשוב על פתרון לטווח ארוך. יכולים לשים את כל החסמים האפשריים ויכולים לומר מה שרוצים, אבל אם אין פתרון תעסוקתי בהיבט של תעשייה לטווח הרחוק, אין סיכוי שנמנף את הישובים הדרוזים באופן כלכלי. התיירות לא תפתור את מצוקת התעסוקה במגזר הדרוזי. היא לא תפתור אותה לבד. היא תפתור בעיות קטנות לטווח הקצר. אנחנו חייבים לחשוב על הנושא הזה. יש כמה הצעות לגבי אזורי תעשייה משותפים של ישובים דרוזים ויהודים. אצלי יש פרויקט שנקבע לפני שנה וחצי למרות שאמרו שאין סיכוי לדבר הזה. ממשלת ישראל חייבת לקחת בחשבון שהיא צריכה לתת את ההטבות המתאימות שלאזורי תעשייה אלה יהיה זכות קיום. לחלופין, רשות כמו רשות מקומית – אם זו חורפיש או רשות אחרת – אין לה הכנסות מאזורי התעשייה הסמוכים, אבל במשאב הזה יכולים להתחלק מספר רשויות דרוזיות שנמצאות בסביבה. אזור תפן למשל קרוב לישובים דרוזים. המשאב הזה חייב להתחלק בין הרשויות השונות וצריך להקצות חלק מזה לישובים הדרוזים. זו האפשרות היחידה שתמנף את הישובים הדרוזים.

אני רוצה לשמוע את גברת ענת אביהוד מהתאחדות סוכני הנסיעות. קיבלתי מכם מסמך שעברתי עליו ברפרוף – קיבלתי אותו רק אתמול – ואני יכול לומר שהוא מסמך ממצה, מקצועי וחשוב.

אני מנהלת את החטיבה לתיירות פנים בהתאחדות סוכני הנסיעות. לפני 15 שנה הקמתי אתר תיירות בכפר עוספייה בכרמל ורצתי אתו במשך 11 שנים ועכשיו הוא פועל בבעלות מישהו אחר. אותו אתר תיירות העסיק מאז, ועדיין ממשיך להעסיק, 40 עובדים תושבי הכפר כאשר 25 מהם מועסקים במשרות מלאות ו-15 מועסקים במשרות חלקיות. אני מכירה את התיירות בכפרים הדרוזיים ואני ממשיכה לייעץ להם במשך השנים, גם למגזר הדרוזי וגם למגזר הצ'רקסי.


כל מה שאני מספרת לכם עכשיו הוא מעיסוקי בעבר באתר תיירות ובכובע שלי עכשיו כהתאחדות סוכני הנסיעות בקשר למכירות ולשיווק. בהתאחדות סוכני הנסיעות חברות 600 סוכנויות, בהן מועסקים 4,500 עד 5,000 אנשים שהם סוכני נסיעות כאשר חלקם מתעסקים בתיירות פנים, חלקם בתיירות נכנסת וחלקם בתיירות יוצאת. אני אתייחס עכשיו רק לתיירות הנכנסת ולתיירות הפנים.

האם בסוכנויות שלכם משולבים כך או אחרת אנשים מהמגזר?

אני לא יודעת לומר לך כי כל סוכנות היא עסק בפני עצמו. אני לא מכירה את כל הסוכנים. אנחנו האיגוד שמאגד את כל סוכנויות הנסיעות ועוסקים יותר ברמה אסטרטגית של תכנון תיירות.

יש לכם כלים להכשיר אנשים מהמגזר כדי שגם יהיו אנשי שיווק?

אני אתייחס לזה כשאגיע לנושא השיווק.

מר גדעון שניר סיפר על התיירות האתנית בשוק התיירות. התיירות האתנית תופסת מקום מאוד מאוד חשוב ומאוד מתפתח בכל העולם, ובכלל זה גם בישראל. אני יכולה לומר לכם שלפני 15 שנים, כאשר אני באתי לסוכני הנסיעות וביקשתי מהם לבוא לאירוח דרוזי, שאלו אותי אם זה לא מסוכן. נושא האירוח הזה נמצא היום כמעט בכל חבילות תיירות הפנים, בין אם זה אירוח דרוזי או אירוח צ'רקסי.


בנושא קידום התיירות יש שני דברים שאפשר לעשות, כאשר האחד הוא לבנות מהתחלה עסק תיירותי, והשני, לקדם עסקים שכבר קיימים. בהקמת אתרים חדשים או מוצרים חדשים תיירותיים, אנחנו, כהתאחדות סוכני הנסיעות – ואנחנו רואים זאת בשטח כאשר יש לנו סיורי סוכנים לאתרים חדשים – יש חשיבות רבה לבנות את המוצר התיירותי בהתאם לקהל היעד ושזה ייעשה על ידי איש מקצוע ולא מישהו כללי שמייעץ איך לבנות עסק, איך לטפל במע"מ, מיסוי והזמנות. צריך להיות מישהו שיודע לאבחן את המוצר ולומר מה צריכה קבוצת תיירות נכנסת. אני חושבת שלמשל בנושא האוכל, הכפרים הדרוזים לא צריכים להגיש רק חומוס, אלא למצוא את המשהו שהוא מעבר לכך.

אנחנו עוסקים בין השאר גם בשיווק אתרי תיירות ובתחום הזה בהחלט יש לנו נגיעה לאתרים של הדרוזים, בעיקר בפקיעין ובבית ג'אן.


אנחנו בהחלט רואים שלדרוזים יש מקום לתיירות הנכנסת, בהחלט לקהל היהודי ולתיירות כללית. בניית המוצר הוא חלק מאוד חשוב בתיירות הנכנסת וצריך להתאים אותו לטעמים השונים. לא פחות חשוב הנושא של השיווק בו צריך להשקיע מאמצים ולעשות אותו בצורה נכונה כדי להגיע לאנשים שידעו איך להכניס את הנושא הזה לחבילות התיירות.

אני מנכ"ל אגודת מורי הדרך ואני חושב שאני יכול לתרום תרומה רבה לדיון.

כמה מורי דרך יש לכם מהמגזר עליו אנחנו מדברים?

ספורים, אבל כל החכמה היא שלא הם בלבד מדריכים אלא גם אחרים. חשוב שדווקא מורי דרך יהודים יעבירו את התיירים אל המגזר הזה.

הם צריכים להיות משולבים.

זה פתוח. הפעילות שלנו יכולה להביא לכך שהם ישתלבו כמורי דרך.

אני מצטער שאני רואה בתוכנית משרד התיירות את הסיורים למיניהם, וזה חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים. מורי הדרך הם נקודת הקצה. ההיכרות שלהם עם השטח, ההיכרות הבלתי אמצעית והתרומה שלהם לסוכני הנסיעות, החיבור עם סוכני הנסיעות, הוא הכרחי. אנחנו רואים שלסיורים האלה לא לוקחים את מורי הדרך אבל הכרחי במסגרת התוכנית הזאת לקידום המגזרים לערוך סיורים מקצועיים למורי הדרך.

המדריכים שלכם מקבלים הדרכה והם מכירים את כל האזורים?

הם מכירים את המקומות על בוריים. הם יכולים לתכנן את החבילה ואז הם משמשים כיועצים לסוכני הנסיעות כי סוכני הנסיעות הם אלה שיושבים יותר במשרדים. המדריכים עובדים עם סוכני הנסיעות.

צריך לקחת את הנדבך הזה בחשבון.

גם בקטע של הייעוץ. מישהו מקים אתר, אבל בסופו של דבר מורי הדרך יאמרו שלשם הם לא מגיעים כי למשל לוח הזמנים לא מתאים. בהזדמנות זו חשוב להדגיש שגם במגזר הערבי יש מקום לפיתוח תיירות נכנסת.

אני לא אדבר על הקושי בשינוי ייעוד ועל הזמן שאורך כדי לשנות את הייעוד. דרככם אני רוצה לפנות למשרד התיירות. אגב, אני יוזם מלון דרוזי אוטנטי. משרד התיירות נותן את המענק למפעל מאושר דרך מכרז. זאת אומרת, מגיעים לך 24 אחוזי מענק, הזול מבין הניגשים הוא זה שמקבל את העזרה. אם אני אבקש את ה-24 אחוזים שמגיעים לי, מישהו אחר יבקש 20 אחוזים, מישהו אחר יבקש 17 אחוזים, יקבל את הסיוע זה שיבקש את ה-17 אחוזים. את זה הסבירו לי שר התיירות ומנכ"ל משרד התיירות. כאן צריך לפנות למשרד התיירות ולשנות את המצב הזה. לא יכול להיות שמשרד ממשלתי שאמור לתת סיוע ליזמים, הוא עורך תחרות ומכרז.


אני לא יודע אם זה המקום להעלות את הנושא, אבל בכל-זאת אני אתייחס לנושא שינוי הייעוד שהוא נושא מורכב. בשנת 1987 התחלתי בבקשות לשינוי ייעוד ורק היום אני מסיים את התהליך בוועדה הארצית, בוועדה המחוזית, ברשות הטבע והגנים וכולי וכולי. לדעתי הכול צריך להיות תחת מטריה אחת, אבל זה לא כך. בכל ועדה יושבים עם אותם אנשים.

אני מברך על היוזמה ואני חושב שהתיירות האתנית היא גשר לשלום והיא מימוש של ברית החיים.


יש לנו בעיה בנושא תיירות נכנסת, במיוחד עם "סמיילי" ועם התאחדות סוכני הנסיעות. אני יודע שיש להם סטנדרטים מסוימים, אבל אני חושב שצריך לצאת מכאן ביוזמה ובבקשה שיבואו ויציבו את התקנים שלהם והדרישות שלהם וזאת כדי שנוכל להתחיל לפעול ולא נסתפק רק בהצהרות.

שפרעם מאוד מתאימה לזה, אבל היא לא מטופלת.

יש לנו גם בעיה בנושא הפיצויים בגין המלחמה. הצהרות זה דבר מאוד יפה, אבל כאשר לדרוזי מגיע יותר, דוחים אותו ושואלים אם מדובר בעסק חדש או בעסק קיים.

אנחנו חברי ועדת הכספים והנושא הזה הועלה שם. אם יש לכם בעיה, תפנה אלינו ונטפל.

בית ג'אן כשמורת טבע, אני חושב שכאן מדובר בשינוי ייעוד והפשרת שטחים. אולי צריך להכין תוכניות חומש או תוכניות אב לתיירות, כך שיהיו אזורי תיירות מיוחדים אותם אפשר יהיה לפתח.

אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה ולחבר הכנסת והבה על היום הזה. פעם ראשונה בתולדות המדינה כנסת ישראל מציינת יום למגזר הדרוזי והצ'רקסי.

המגזר נדון היום בכל ועדות הכנסת.

נראה מה יעלה בסופו של יום.

ראש מועצת חורפיש קיבל את המנדט להעלות את הדברים ואני אחדד נקודה אחת נוספת והיא שינוי הייעוד. כשאני מסתכל על המכרז, המועד האחרון הוא ה-15 במרץ 2007 וכמו שנאמר, לא נספיק לפעול עד לתאריך זה.

דיברנו על זה. אנחנו כוועדה נפנה ונבקש שזה יהיה עד סוף השנה.

החלטת הממשלה, יש בה הקצאה של 447 מיליון שקלים כאשר הסכום הזה מגיע מכל המשרדים, אבל אני אתייחס אך ורק למשרד התעשייה.


המשרד הקצה 40 מיליון שקלים למשך 4 שנים, כאשר 10 מיליון שקלים יינתנו מדי שנה.

אתה מדבר על התוכנית הארבע-שנתית.

כן. 40 מיליון שקלים יוקצו על-ידי משרד התעשייה, מתוכם רק 2.5 מיליון שקלים לאזורי הפיתוח. אם תחלק את הסכום הזה של 2.5 מיליון שקלים, מדובר ב-700 אלף שקלים ל-13 אתרים וזה אומר סכום מזערי ביותר וזה אומר שאי אפשר לעשות פיתוח באזורי התעשייה.


אנא מכם, אני פונה אליכם כוועדת הכלכלה להגדיל את התקציבים הללו.

במסגרת המדיניות של משרד התעשייה, נפנה אל השר שיקצה יותר.

השר עושה כמיטב יכולתו על מנת לקדם את הכפרים הדרוזים.

הישובים שלנו לא יודעים מה זאת תיירות וכדאי שהאנשים שמטפלים בזה יגיעו אלינו.

אני רוצה לסכם את הדיון החשוב. שוב, אני רוצה לברך את יוזם היום החשוב הזה. למעשה כנסת ישראל מצדיעה למגזר הדרוזי והצ'רקסי והמטרה היא לגרום לשוויון בכל התחומים. כמו שאתם תורמים למדינה, המדינה צריכה לתת גם לכם והמדינה אכן רוצה לתת, אבל השאלה היא איך. בדיון היום ראינו שמשרד התיירות משתדל לפעול, אבל אנחנו רוצים לראות דברים בשטח.


אם יש איזושהי הטבה שהמדינה החליטה עליה, צריך לבדוק איך מקבלים אותה כי אני מבין שהתעוררו קשיים. המדינה החליטה על 24 אחוזים, אבל אני מבין שמדובר במכרז, אתם מגבילים את ההגשה בזמן מסוים, אבל אני מבין שזה בגלל תפיסה מסוימת. אם אנחנו מקבלים החלטה, לא יכול להיות שאין שינוי ייעוד והתאריך לא מתאים כי בסוף לא יקרה כלום ויצא שרצינו לעשות, אבל לא עשינו כלום.


אני מציע שתתכנס ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה כדי לבדוק את כל החסמים בדרך לקבלת ההחלטה הזאת, כדי לבדוק היכן צריך שינוי ייעוד, היכן צריך להיות שינוי תפיסה, היכן צריכה להיות הקלה במוסדות תכנון מחוזיים וארציים. כאן צריכה להתקבל החלטת ממשלה.


אני מציע לחברי חבר הכנסת והבה שיכין נייר מסודר ובו יועלו כל הנושאים בהם נתקלים בקשיים. לאחר מכן החומר יועבר לידי ועדת השרים ולאחר מכן לאישור הממשלה.


דיברת על נושא תעסוקה כוללת, וזה בתחום סמכותו של שר התעשייה. אני מציע שניזום דיון בנושא או שתשבו עם ראשי הקהילה לבדוק אם הפרויקטים רלוונטיים לגבי תעסוקה ולאו דווקא תיירות. צריך לראות את הצורך האמיתי ולראות את התוכנית בשלבים כי אולי 40 מיליון שקלים לא יספיקו. אני בטוח שהשר רגיש למגזר הזה. אם תחליט שועדת הכלכלה צריכה לקיים דיון בנושא, נעשה זאת, ואם תחליט שוועדת הכספים תקיים דיון בנושא, נעשה זאת. המטרה היא לקדם את הנושאים ברמת המקרו והמיקרו של התיירות.


אני מברך את כל המשתתפים בדיון ומברך את היוזם. אני מקווה שהצעת החוק שלך תעבור היום בכנסת. תקבל תמיכה מלאה ואנחנו נאמר את דברינו. אם תחליט שהוועדה תצא לסיור, אני רוצה לראות אם יש הבדל בין קבלת הפיצויים בגין המלחמה בצפון במקומות שהוזכרו כאן, בין אזור יהודי ואזור דרוזי.


אני אבקש מיושב-ראש הוועדה הקבוע לקיים בעוד ארבעה חודשים דיון מעקב אחר הנושאים שהועלו היום כדי לראות מה התקדם, אם התקדם.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00