PAGE
4
ועדת הכלכלה
5.2.2007
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 178
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ז בשבט התשס"ז (5 בפברואר 2007), שעה 13:15
פרוטוקול
סדר היום
דיון לציון יום כינונה של הכנסת בנושא: הצעות החוק הכלכליות של חברי הכנסת
והשפעתן על תקציב המדינה.
היו"ר משה כחלון
¶
אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. אנחנו מקיימים דיון לציון יום כינונה של הכנסת בנושא: הצעות החוק הכלכליות של חברי הכנסת והשפעתן על תקציב המדינה.
קיבלנו מסמך ממחלקת המחקר של הכנסת על השפעת הגבלת החקיקה הפרטית על היקף הצעות חוק פרטיות. בהזדמנות זאת אנחנו רוצים להודות למחלקת המחקר על כל העבודה.
היו"ר משה כחלון
¶
בהתראה קצרה מאוד הם הכינו לנו מסמך רציני וחשוב ואפילו מרתק במידה מסוימת.
מנהלת הוועדה תקרא חלקים מהמסמך לפרוטוקול.
לאה ורון
¶
אני אקרא שלוש פסקאות עיקריות שנוגעות לדיון הזה. הפסקה הראשונה: "בהשוואה לפרלמנטים אחרים בעולם המערבי, ישראל יוצאת דופן הן במספר הצעות החוק הפרטיות המוגשות והן בשיעור הגבוה של חוקים פרטיים מסך כל החקיקה".
פסקה שנייה
¶
"ברוב מדינות המערב קיימת מגבלה על חקיקת חוקים פרטיים בעלי עלות תקציבית גבוהה. במדינת ישראל לא היתה עד השנים האחרונות כל מגבלה לאשר חוקים פרטיים שעלותם מיליארדי ש"ח, מבלי שצוין מהו מקור המימון להוצאה החדשה, או לחלופין צוין שמקור המימון הוא מהרזרבה התקציבית.תהליך הגידול במספר הצעות החוק הפרטיות, ובעלות התקציבית הנגזרת מהן, הביא לידי גידול בכמות חוקים פרטיים אשר נמחקו או הושהו במהלך השנים במסגרת חוקי ההסדרים".
הפסקה האחרונה
¶
"בכנסת ה-15, ביולי 2002, אושרה הוראת שעה לחוק יסוד: משק המדינה (הצעות חוק והסתייגויות שבביצוען כרוכה עלות תקציבית), שלפיה הצעת חוק תקציבית שעלותה יותר מ-5 מיליוני ש"ח, שהממשלה אינה תומכת בה, לא תתקבל בכנסת אלא בקולות 50 מחברי הכנסת לפחות. במהלך הכנסת ה-16, במאי 2003, הפכה הוראת השעה לתיקון לחוק יסוד: משק המדינה, התשל"ה-1975. מאז התיקון, חלה ירידה ניכרת בביטול או דחייה של חקיקה פרטית בחוקי ההסדרים".
כמובן שמשמעות התיקון, שכאשר מדובר בהצעת חוק שהיא נכונה תקציבית, הדרישה היא לפי סעיף 3(ג) לחוק היסוד: "הצעת חוק תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות".
דוד טל
¶
אני רוצה לציין שהצעת החוק הזאת, שעברה והגבילה את חברי הכנסת מלהגיש הצעות חוק, במידה מסוימת סירסה את עבודתו של הפרלמנטר בכנסת. נכון שהיתה בעיה, וצריך להישיר מבט לאנשי האוצר ולומר: אתם צודקים, אי-אפשר שהמחוקק יחוקק בלי התחשבות. היו לנו זמנים כאלה, שהממשלה היתה מאוד חלשה, או שלא היה לה רוב קואליציוני, והעברנו כאן חוקים בסיטונאות, חוקים טובים ואפילו מצוינים. דא עקא, שאומרים אנשי האוצר, די בצדק: אתם מחוקקים חוקים בעלות של שלושה מיליארד וחמישה מיליארד, מצטברים 40-20 מיליארד כאלה, ואין לנו הכושר והיכולת להוציא את זה מן הכוח אל הפועל, ולכן באיזשהו מקום אנחנו צריכים לדרוס את זה בצורה דורסנית בחוק ההסדרים הבא ולהקפיא את זה, לבטל את זה או למחוק את זה וזה עושה צחוק מכל עבודת הכנסת.
לעומת זה אני חושב, שהיה ראוי שיהיה אפשר להגיש הצעות חוק שהן תקציביות, אבל לא צריך את 50 האצבעות שיצביעו בעד ולעומת זה כן צריך שאותו חבר כנסת יאמר: אני רוצה להעביר הצעת חוק מסוימת למען, למשל, משפחות חד-הוריות, בעלות של חצי מיליארד שקלים, ובאותה נשימה הוא אומר שהתקציב יבוא מהתקציב לילדים בסיכון. אז הכנסת מגלה את דעתה. היא רוצה סדר עדיפות כזה שבו מעדיפים את המשפחות החד-הוריות על ילדים בסיכון, לשם הדוגמה. במקרה כזה לא צריך את הרוב הזה של 51, מפני שנכון שחלה ירידה תלולה בהגשת הצעות חוק תקציביות. אגב, בשבוע שעבר הגשתי הצעת חוק תקציבית, הצביעו עליה שר האוצר וראש הממשלה ואני חושב שהם לא ידעו על מה הם הצביעו, מפני שעלותה היא 460 מיליון שקלים לטובת משפחות חד-הוריות. זה התקבל פה-אחד. אם הם ידעו על מה הם מצביעים אני מברך אותם על כך. אני מבין שזה יוצר קושי ויוצר בעיה.
המצב האופטימאלי, לדעתי, כדי שעבודתו של חבר הכנסת לא תסורס, הוא לאפשר לחבר הכנסת לחוקק כל חוק, ובלבד שלאחר שיאמרו לו מה עלות החוק שיאמר מאיזה סעיף תקציבי הוא מתכוון להוריד את זה. אז אין עם זה שום בעיה.
לאה ורון
¶
אם לשם הדוגמה אתה מייעד את התקציב שלך למשפחות חד-הוריות, וחבר הכנסת כחלון רוצה לייעד הצעת חוק בעלת התקציב הגבוה לנושא של מלחמה בתאונות הדרכים או אבטלה?
דוד טל
¶
מבחינתי אפשר שעל הצעת החוק שלי יצביעו 30 חברי כנסת ו-10 או 20 נגד, אבל הכנסת תצטרך להחליט בין הצעת חוק בנושא בטיחות בדרכים, שזה ערך נעלה, לבין הצעת חוק בנושא משפחות חד-הוריות, ולעשות שיקול מה היא מעדיפה.
היו"ר משה כחלון
¶
חבר הכנסת טל רוצה להוריד מסעיף תקציבי שכבר אושר. בדיון הקודם היה פה שר התחבורה והראה לנו סעיפים תקציביים שאושרו ותוכניות שהוא הולך לתכנן. ביום מסוים נגיד לו שירחיב את כביש 4 ויעצור את כביש 6 ויסיט את הכסף ממקום למקום.
דוד טל
¶
אני יכול לשפר את זה קצת ולהגיד שהצעת חוק תקציבית כזאת, בסדרי גודל מסכום מסוים, התחולה שלהן תהיה מהתקציב הבא. אז לא תישמע טענה כזאת, מפני שאז אני מודיע מהיום לאנשי האוצר שבינואר הבא ייקחו בחשבון שעברה הצעת חוק כזאת והם צריכים לקחת אותה בסדרי העדיפות שלהם. הכנסת אישרה את זה וגילתה את דעתה שזה מה שהיא רוצה, והם צריכים לבצע את הדבר הזה. אז זה יהיה נכון, ואז אפשר להשיג את העובדה שלא נסרס את עבודתו של חבר הכנסת. לולא העבודה פה בוועדה, אני חושב שהייתי די מובטל. זאת העבודה העיקרית היום בוועדה. אני לא אוהב סתם לחוקק, ובדרך כלל אני משתדל לא לחוקק. גם כשהייתי יושב-ראש ועדה, לא ניצלתי את המעמד שלי להעביר הצעות חוק. אני מכיר יושבי-ראש ועדות שהעבירו הצעות חוק רבות. אבל אני חושב שאם חבר כנסת מגיש הצעת חוק, הוא צריך לומר מאיפה יובא הכסף. אני מקבל את מה שאתה מעיר ומציע שכל התחולה תהיה מהתקציב של השנה הבאה, ואז לא יוכלו לומר שלא ידעו. זה מה שהכנסת רוצה וזאת המדיניות של הכנסת. אנשי האוצר צריכים לבצע מדיניות, הם לא צריכים לקבוע מדיניות. הבעיה שלנו היום היא שאנשי האוצר גם קובעים את המדיניות, כפי שראינו בדיון הקודם. השר רוצה כביש מסוים במסגרת התקציבית שלו, והם יורדים לרזולוציה מאוד נמוכה. עוד מעט הם גם יגידו לו איזו חברת הסעדה לקחת ואיזו חברת כוח-אדם לקחת לצורך העניין הזה.
היו"ר משה כחלון
¶
יש תקלה נוספת שנובעת בעקבות הצעת החוק התקציבית, והיא שלפעמים נדרשים 10 מיליון שקלים לחוק על-מנת להוציא אותו לפועל. חבר כנסת רואה שקשה לו להשיג 50 חברי כנסת, ולכן הוא בונה אותו בצורה כזאת שהעלות שלו תהיה רק 4.9 מיליון. מה שקורה הוא שה-4.9 מיליון לא מספקים, החוק יוצא עם תקלה, והמציאות היא שאו שבזבזנו 5 מיליון או שחסכנו 5 מיליון. ראיתי לא פעם איך חברי כנסת מתאימים את הסכומים כדי לא להתמודד עם הצורך להשיג 50 חברי כנסת.
דוד טל
¶
אני חושב שאם חבר הכנסת עושה כך זה לא אחראי. אבל כל אחד מאתנו עומד לבחירות כל ארבע שנים, ואם הציבור יראה חבר כנסת כזה, אני מניח שהוא ימאס בו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.